"לא קולטת שהוא לא יחזור": רותי גיליס על האובדן והחיים שאחרי

באמת עברה לי איזו מחשבה שיש דברים שרק אלוהי מחליט זה דבר כל כך נורא אמרתי זה רק אלוי מחליט מי מאיתנו זה לא שלנו אפילו זה רק אלוי מחליט זאת היייתה תקופה עם המון פיגועים לפני כמה שנים זהזה 23 שנה שה שקר טפד נכון נכון המון המון פיגועים גם בכבישים הרבה פיגועים כן פה בעציון עוד היה רגוע רגוע אבל היייתה דאגה והיה לנו גם איזה בגלל ככה דאגות קודמות אז שמואל תמיד התקשר מצומת גוש ציון שזה 10 דקות מפה כי שם זה הכביש פעם עבר דרך הכפר דרך בית ומר אלרוב ובית ומר ממש בתוך הכפר זה ה המקור לדאגה ו תמיד התקשר שהוא בצומת ואז 10 דקות האבא מגיע והתרגשות א כל פעם שאבא מגיע כבר מתרגשים לקראתו במקביל הילדים חיכו

לראות איזה משחק כדורסל ופתאום מתחילות הכתוביות לרצד שהיה פיגוע א ליד אלרוב זא אומרת הטלוויזיה דלוקה כן לקראת המשחק שאב עוד מעט הולך להגיע לצפות איתם וכבר רואים כתוביות שיש פיגוע שיש פיגוע ו ואני מיד מנסה להתקשר ושמואל לא עונה וככה כונן באותו אמרתי לא יכול להיות שהוא לא עם הטלפון בטח מטפל במישהו אולי מישהו מטפל בו את את החששות הבטן מתחילה החששות מתחילות אכ ואני מתחילה להיות מוכנה כאילו לכל מצב זה יכול להיות ככה וזה יכול להיות ככה ואז אחרי כמה דקות יש עוד כתובית שהיה פיגוע ושרו מקרמ צון וואו ושמואל ואני צוות צחי בישוב כן ו אולי תסבירי מה זה צוות צחי למי שלא יודע זה צוות חיום יישובי שאנחנו בנינו

אותו כן שמו לחי על כל הקטע של הרפואה וכן על החיוך וא אני יודעת שאני צריכה לעלות למשרד כי זה הזמן של הצוות אן קרה אירוע קשה וצריך לת א אני לא יכולה להשאיר את הילדים כי כולם יודעים שאבא בדרך והיה פיגוע ואנחנו דאגה פה דאגה גדולה ואני יוצאת החוצה עוד נשים יוצאות ואני אומרת ואו אחת מאיתנו זה אחת אחת מאיתנו אני ו מבת כזה כאילו מי למי זה אז הבנתי באמת עברה לי איזו מחשבה שיש דברים שרק אלוהי מחליט זה זה דבר כל כך נורא אמרתי זה רק אלוהים מחליט מי מאיתנו זה לא שלנו אפילו זה רק אלוהים מחליט נכון אני ממה זוכרת את זה כשעברה לי המחשבה הזאת כי כי הייתי פה רכזת קהילה הרבה שנים כל דבר זה אצבעות והחלטות והחברים

מחליטים אבל פה זו החלטה נפל דבר אבל הוא לא שלנו וא אני ככה א מתלבטת עם לעלות למשרד אני בקשת משכנה להיכנס אני לא רוצה להשאיר את הילדים לבד עם הדבר הזה ואני מתלבטת מה נכון להישאר לעלות זה ככה דאגה ומנסה כל מ טלפונים עונים לי כל מיני א קיצור מגיע יורד לעבר הבית שלי עוצר פה בחוץ רכב עם א עם הרב של האישו חברה טובה שהיא אחות בצבת צחי לדידנו הפסיכולוג ם וצים ליד הבית ואני רק אומרת להם שמואל כן או לא אל תתחילו תשבי תנוכי תרגעי כן לא לא כן או לא א כשאני מרה שזה כן אני במת אומרת לפחות לא דפקו לי בדלת האסורה כאילו קיבלתי אותה בחוץ היא לא הגיעה הדפיקה הזאת בדלת מה זה זה דפיקה משנת חיים במוטיב הישראלי

דפיקה בדלת זה משנה חיים לגמרי פה פתאום ככה דפקו לי בדלת ולא דפקו לי בדלת יש לך אני כאילו יש לך שליטה עוד באיזשהו מקום על האירוע לא דפקו לי בד אני שאלתית מהשליטה זה היה שם שם הסיפור מאותו רגע נכנסתי לשליטה מלאה הבנתי קיבלתי מתנה באותו רגע קיבלתי איזה מתנה מלמעלה של להיות בעניין להיות נכון בעניין איך עשית את זה קיבלתי מתנה ומה מה זה אומר להיות בעניין בת שלי יצאה שהבת הגדולה הכנו בדיוק וגת יום הולדת א 13 ה אומרת לי אמא זה אבא עכשיו תשמעי אני מאנשי הכן באמת אמרת אני את רוצה לסוע לקטמנדו כן כל דבר כן באמת כן ובאמת כן את לא מזייפת את לא את לאכן אני רוצה כל דבר מה שאפשר כן למה לא מה שאני מה שאני

כולה להענות זה כן כן אם אני יכולה פתאום אני אומרת את הקן הכי קשה של החיים כן שבעצם ישנה לילדה הזאת את החיים י בכל כן ואני רוצה להגיד לה לא אבל אני מה אני אגיד וזה זה אני חושבת זה זה הכן הכי הכי כן הכי קשה של החיים והיא נכנסת ואני אומרת לה אל תגידי כלום ואני יודעת שכבר ילדה אחת בבית הא יודעת אני חייבת להיכנס ואני מכנסת את הילדים אנחנו ככה יושבים פה ככה עושים פה איזה מעגל ואני מתכה לספר להם משהו שאני בכלל לא מבינה לא קולטת שאבא אינינו ואבא לא יחסו ואבא מת והיה פיגוע ואבא דירג כל המילים לא ידעתי שיש כל כך הרבה מילים המילה שאני הכי לא מסוגלת להגיד זה שאבא נרצח ז מילה רעה וזה כל כך כואב לי שרצחו

אותותו שיש בזה כזו אכזריות לאיש כל כך טובזה איש טוב ש שנותן חיים שבאמת שעוסק ב שמרגיש שהוא שליח להצלת חיים ממש עובר לך בראש אפילו שאותו מחבל יכול להיות שאם הוא היה אתמול מגיע לא יכול להיות אם הוא היה אתמול מגיע לטיפול אצל בעלך הוא היה מציא לו את החיים גמרי ותדעי לך שאף ארגון אף מחבל ואף ארגון לא לקח אחריות על הדבר הזה באמת כן ואני תמיד אומרת שהם פשוט יתביישו הם יתביישו הם הם לא הם הם הם פגעו בעצמם הוא טיפל פה בכל כך הרבה ערבים מהסביבה כי המחלות שהוא עסק בהם בהמטולוגיה המון פעמים יש מחלות ש אם מישהו מהמשפחה חולה אז צריך לבדוק את כל המשפחה ויש פה חלום חמולות שלמות שהיו חולות ן הוא היה הולך

ומטפל בהם אז הם באו והוא הכיר אותם וזה ממש ממש פגו בעצמם בעצם נכמה הילדים באותו הגדולה בת 13 קטן בן שלוש קטן בן שלוש הקטן בן שלוש נרדם שם הגדולים היו של ארבעת הגדולים ואני לוחשת להם באוזן אני התביישתי שישמעו אותי כי לא ה הרגשתי שזו סיטואציה אחרת זכות ש החשתי להם באוזן שאני מבטיחה להם שאנחנו הבית הכי כיפי שיש ממש ככה אחד אחד לחשתי להם וכל כך מוקדם עוד ללחוש דבר כזה לכן נחשתי לכן נחשתי ת הבנתי שלמי יבין את זה מי יבין את הסיטואציה הזאת אז היה לי ברור זה היה לי ברור שזה מה שככה זה יהיה התחייבתי בפנים ום שואלים אותי מה עשיתי כל השנים האלה עבדתי בזה זה לעבוד בזה שיהיה כיף שיהיה טוב ש ש שני מה זה

אומר טיולים א דברים כיפים כל הזמן כן כן כן כן כן בדיוק קצת כמו מדריכה כזה בקמ של א ילדים יתומים לא לא ילדים יתומים נסענו כמה שנים למושבה לא אני לא הילדים היתומים שלך שאת א משמחת אותם כל הזמן למח כן לשמח את עצמנו כי כי הרה קורה את הטוב צריך לייצר אין מה לעשות הרא קורה מעצמו את הטוב צריך לייצר ואני ממש נכנסתי לזה זאת המשימה וגם לעשות לעצמי טוב חלק מהסטודיו מהשינוי ביצירה לקנות תנור זה לא דבר שגמים בבוקר אני צריכה תנור אני רוצה סמח אבל כן לא ידעתי עד כמה הוא ישמח אותי כן עד כמה זה יגיע אבל כן ממש מה ששמח באיזה תחום בתך עשיתי טרזים מה שיש בבתי הכנסת כן ואחרי מה שקרה אה עם שמואל אני ככה הרגשתי

שכבר לי כוח לשברים לחבר שברים יא והסתובבתי בעיר וראיתי באיזה חלון רבק קערה גדולה עבודת יד וכשראיתי את זה פשוט התרגשתי התחלתי לחקור איך עושים מה עושים וקניתי תנור את התנור הגדול שזה ככה היה חתיכת קניה ממש זה השקעה השקעה והתחלתי להכין קערות וממש הרגשתי שאני אוהבת את החלה הזאת ובתך עשיתי המון המון קערות מתנות לכל העולם ואשתו והמון מתנות והמון ועשיתי המון קערות שקופות ח ממש הכל היה שקוף וגם בשקוף אפשר ליצור המון המון דברים אני אחר כך אר לך ולאט לאט לאט כשולי עם השנים כן הוספתי צבע וכשהתחלתי ממש לעבוד עם צבע הרגשתי שאני רוצה לחלוק את זה עם עם הנשים כי אני אני כל כך אוהבת לצבוע ולצייר א אני גם

אוהבת את הנשים אז החיבור הזה של לצור עם אנשים זה זה בעיני וככה בעצם נסרו הסדו הסדנאות הבנתי כן טוב אז בואי נשב אם הייתי פוגשת אותך אז לפני ששמואל נרצח לפני תבינו את זה את החיים שקודם ואת החיים ש הרי נולדת עוד פעם כ נכון סוג של סוג של א איך ראיתי מה הית רואה איזה סוג של אישה לא הרבה השתנה רק הפניה בעוצמות הרבה יותר גדולות שמל תמיד אמר לי כשדיברנו על העבודה שלו כשאנשים פתאום חולים או מקבלים מזה את הידיעה שהם חולים אז הוא תמיד אמר לי שבמצבי קיצון כאלה רואים איך הכל מקצין מ מי שביום יום שלו רגוע וטוב זה מקצין ומי שביום שלו ביום הכל מקצין ואני מרגישה שאולי הכל קצין הכל קצין אצלך הכל מ הרבה קצין

הרבה נהייה ככה יותר גם לא היו כבר גבולות כ שמול היה ככה עשיתי מה בראש שלי כמה שאני חשבת שצריך חזרת להיות פתאום ילדה כזה ילדה בלי השגחה כ ילדים דד לד חק לדים ן כן אז אנחנו לוקחות את זה לתנור עכשיו כן נשה קרה כזאת יאללה כן אז הנה אנחנו מרטיבות כן כה תה הכל רטוב בשביל שזה יקלוט את האבקה אנחנו אני עושה אנחנו מנקים את השוליים כי בעצם הצבע משתקף ב בשוליים שלל הזכוכית כשזה מוכן שנקי וזהו אפשר לשים בתנור בתחי קחי את זה ותניח את זה על ה על מה ששמנו על הקערה אוקיי כן נראה לי שעשינו את זה בסדר נכון כן מקסימום תהיה לו איזה זווית מעניינת לכל דבר בחיים שלי יה זווית מעניינת אזות בחיים אף פעם לא ישר לגמרי

מקסים אנחנו שים כן כל פעם שאני סוגרת את התנור אז ז תפילה דבר ראשון שיצליח שלא יתנפץ שלא שכולם יהיו מרוצים ממה שהם עשו כי זה עבודות הרבה פעמים של אנשים שכולם יהיו מרוצים שלא תהיה הפסקת חשמל יש לנו פה הרבה הפסקות חשמל שלא תהיה הפסקת חשמל כי אז אדן אז זה הרבה תפילות וסך הכל יש ברכה יש דברים יפים הרגשת שאנשים פים מסתכלים עלייך מהצד ב כן גם כאילו מה קורה עם רותי לא היא לא מבינה שה אישה אלמנה מ אלמנה טרור את יודעת שבאו לפה אנשים אז יש את הברכה שבאים למקום חדש אז מברכים הציב גבול אלמנה יש ברכה כזו שמגיעים למקום חדש בארץ ישראל שלא מכירים אז יש ש יש שם מברכים מציב גבול אלמנה אנשים באו לפה אמרתי אלמנה

ללא גבולות פה אלמנה ללא גבול אי פה גבול אז א כן משהו נפרץ שהו נפתח כזה ש לא רוצה מה זה אומר מה זה אומר ללא גבולות כן מה זה אומר זה ש שאני לא משנה מה אומרים עליי הוא איך זה נראה זה שלי ואין הזמן אין זמן שצריך להיות בחזרה כלא היינו לא היינו מוגבלים אפילו חשבתי עעל זה שאני יכולה לקחת את הילדים ולצאת אף אחד לא יודע בכלל איפה אנחנו ומה אנחנו כי שמואל לא נמצא אני לא יכולה להגיד הוא לא ישאל מתי אני חוז אין מבוגר אחראי שיש לשמור עליכם כן לא שהוא שאל מתי אבל הוא יודע מה מישהו שיודע מה קורה אף אחד לא יודע זה מן אני והם עכשיו זה זה מרחבי חופש כאלה שאני כנראה זקוקה להם ופתאום הם תופסים א תופסים דבר כזה

יכול ספרי לי איזה טיול משוגע שעשיתם ביחד איזה יציאה כזו שילד כן י יש האמת שיש הרבה יש פעם אחת רציתי להפתיע אותם שח אותם אז הפתעתי אותם הרזתי להם הם לא ידעו שרזתה ויצאנו יום חופש אז הם אמרו לי לאן נוסעים אז אמרתי להם לאשקלון מה יש שם עתיקות אוף אמא אמ לוקחת אותנו לעתיקות אז אמרתי להם אז למה אתם רוצים א נוסים לאשדוד לאשקלון אז לים טוב ניסע לים מה ואולי בכלל ניסע לאיזה בריכה טוב ניסה לבריכה ואולי גם נעשה משהו כיפי טוב נעשה משהו כיפי והגענו למלון מה זה מפנה עם ים ובריכה והכל כזה ופתאום הם לא הבינו מה מה נפל עליהם ככה כל התום הזה זה באמת היה הפתעה כיפית כזאת שהיה לי כיף לשמח אותם וזה מצליח להיות

ככה גם ב גם בזוגיות השנייה כשאת בעצם מכניסה אה זה נהיה אחרת זה נהייה אחרת א' זה היה כבר אחרי זמן שכולנו נרגענו כבר יותר נרגענו וזה נהייה אחרת א אבל גם השתדלנו באמת לעשות שטים לכולם הוא גם צבעוני כמוך הבעל שלך הוא צבעוני אחר ציוני אחר התחום שלו הוא מאוד מאוד ציווני הוא הוא היסטוריון הוא כותב מאמרים מאוד מקוריים ומעניינים אפילו הספר הזה או הכתיבה שלו היא מאוד מקור מאוד מעניינת מאוד צבעוני בתחומו ואני ממשיכה את החגיגות שלי לתחומי וכל אחד א זאת אומ בעצם כשאני חושבת על זה בזוגיות שנייה באיזשהו מקום אנחנו לא זה לא צמיחה ביחד כמו שת מינ אהבת נורים וצמיחה ביחד אלא יותר חברות וראות כזאת וכל אחד בתחום

שלו וב אח נכון זה משהו אחר אין אין זה משהו אחר כן זה בחט משהו אחר כל אחד מביא את ה באמת את שלו א זה באמת דברים אחרים אנחנו גם מאוד שונים ועוסקים בתחומים שונים וציר אנחנו שנינו מאוד מאוד יצירתיים כל אחד בתחם שלו כן שזה ה מכנה כן כל אחד מבין את היצירה של השני ומכבד אותה כן כן בהחלט הנה יש פה יצירה משותפת איזה כיף לראות את זה את היצירה הזה זה חוץ מהתוכן רק השם שלכם ביחד הוא מרגש אותי כ זו יצירה משותפת שלכם כן יש בזה המון משמעות תגידי אז אישה יוצרת מציירת מכייר זכוכיות עניינים מטיילת אין גבולות ופתאום הפינה החמה לחיילים שזה אגב יש לזה שם היסטרי למקום הזה רק שתדעי אני שמעתי עליו כל כך הרבה עוד

לפני ולפני שהכרתי אותך בכלל ואני שואל את עצמי מה הסיפור של הפינה החמה כאילו משעמם לך מה קורה לך תגידי הרי לא משעמם לך אם יש לך ילדים וזוגיות שנייה ועוד ילדים ו מה הסיפור של הפינה החמה הזאת הפינה החמה היא נולדה פה בבית א בשבעה אה א התה סיטואציה לא יודעת איך זה בא הייתה סיטואציה שבאו לפו חילים ואמרו לי הבנתי שהם לא היו בגזרה כשמה שקרה קרה אני לא יודעת אם זה תלוי בהם או לא תלוי בהם אנחנו מאמינים שלא הם המחליטים כל כדור יש כתובת אבל א כן אבל אה א פתאום אמרתי לעצמי רגע רגע מישהו פה האם אני כועסת על זה וואי האם אני כועסת על זה יש לי פה תקשורת שיושבת פה כל השבוע התקשורת עוד לא ידעתי כמה היא תלווה

אותי הלאה ופתאום זאת הבחירה אם אני רוצה לכעוס על זה או לא ואני חושבת שקיבלתי אז בהחלטה שאני לא כועסת לא אהייה כועסת מאותה סיבה אני גם כל הנושא של מי עשה את זה ומי המחבל וזה זה לא עסק שלי אומרים השם יקום דמו אז השם מקום דמו זה התפקיד שלו לא שלי אני לא נכנסת לזה קיבלתי ככה כמה החלטות זה קשה כי ישר כזה שיעזרו לי שיעזרו ליכ את יודעת את רואה משפחות נכון זה זה מדהים מה שאת אומרת כי את רואה משפחות ששנים אחרי זה עוד הולכים לבתי המשפט שוב אני לא שופ זה כל אחד עם הצורה שלא להתמודד עם הדברים אבל את ממש הלכת לה לכיוון השני לכיוון השני ואז אמרתי רגע אם אם אני לא כועסת על החיילים שהם לא היו אבל מה אני

יכולה לעשות שהם יהיו כאילו פתאום יש לי פה לפתחי ש אחריות לא יכול להיות שזה יקרה עוד פעם הם צריכים להיות מה אני יכולה לעשות שהם יהיו עכשיו אני לא הייתי בצבא עשיתי שירות לאומי וכי חייל היה שמואל שמואל היה ממש חייל ביחידה הוא היה ביחידה מובחרת הוא היה הוא היה רופא בשלדג הוא יצא למבצעים סיפורים בפני עצמם ל מבצעים חלקם עלומים חלקם ידועים ו בטח את חושבת גם על התפקיד שהיה לו עכשיו במלחמה הזא ה אתה חושבת על זה כן הילדים אמרו לי אמא בטח אבא הוא לא היה הוא לא היה נשאר בבית הם אומרים לי כן אז א בעצם ה ניסיתי לחשוב מה אני יכולה לעשות ועלה לי אזה עלתה לי מחשבה שבמקום שבו היה הפיגוע א לבקש שישימו שם כמו

מפעל הפיס כזה בוטקה קטנה כזאת איזה משהו קטן חדרון קטן כזה הבנתי שישוב שלם לא נקים שם כדרך המתנחלים כן אז א לשים שם וחשבתי שכל יום אחרי הצהריים אני אפה עם הילדים עוגה אפני עוגה אני אבוא לשם ואני אגיד א חילים יקרים הכנו לכם עוגה אנחנו מאוד אוהבים אתכם תהנו ואל תשכחו אנחנו צריכים לחזור הביתה בשלום ככה אל תשכחו זה התפקיד שלכם שאנחנו כולנו צריכים לחזור הביתה בשלום ומהר מאוד הסבירו לי שיצריכו חיילים שיישמרו על החיל כי זה אזור לאזה אזור נפיץ זה אבל בצומת גוש ציון שהי לא כמו שיום אם יש שם קניון חנויות ווו זה היה אזור חשוך ונטו שהיה שם מגרש כלם שואלים אותי איך נתנו לי את הנדלן הזה אבל זה הה איזור חשוך

ונטור שהיה שם מגרש אספל ליד בריכת מים שערבים שאבו ממנה עוד מים ואז א א שם אמרו לי נסה שם שם קום יקום הדבר הזה שאני ישר קראתי לו איזו פינה חמה וכש אמתי מהשבה הייתה שם מכולה וואי אבל האמת שממש לא לא הגעתי לזה ילדים כן מלא עניינים היו לי מלא מפגשים תקשורות וילדים והזמן היה לא רעה לי פתאום הסתכלתי עעל השעון שתי הסתכלתי עוד פעם שמונה ככה בקט אין זמן לחלום הזה שלך כן ככה זה לקח כמה לקח קצת לאבי אבל אחרי פסח אבל אז כל יום ת כל יום זה יום כל הזמן מאבד את ה איבדתי את נושא הזמן כל יום היה יום ואחרי פסח החלטתי שזהו מתחילים ואיך שאמרתי מתחילים הצטרפו סביבי אנשים פניתי לכל המשפחות שנפגעו באותה תקופה הם

רוצים להיות שותפים וזה כבר לא משהו כל כך פרטי יש כל כך הרבה משפחות שנפגעו ו עוסי סון מצורים שהאיש של הסחי הוא נרצח על הגשר בין המנהרות יראו מב ג'לה באותה תקופה כל פעם יראו מב ג'לה על גילו וכשהוא נסע שם הוא נפגע אז מגנו גם את מגנו את גילו מגנו את הגשר כדרך המגונים והיא הצטרפה וביחד א אנחנו מ את הפינה הצטרפו אלינו אנשים עד היום יש צוות כזה וחשבנו שזה יהיה שלוש שעות ביום אבל נרשמו כל כך הרבה אנשים להתנדבות הזא שהיה צריך גם למצוא את ה מה הם יעשו עם כל ההתנדבות הזא 8 וחי התע כמה שבועות אחרי זה באו החיילים כמה גברים ואמרו מה זה 8 וחצי קפה ראשון בבוקר אז היא פתוחה משבע בבוקר והבנו שהחיילים גם עובדים

אחרי תע אז היום ה משבע עד 11 בלילה שם מתנדבים שכל הזמן מתחלפים מדהים אני כ ספרך מנקודת ראות מהזווית של הבן שלי החייל שבדיוק הוא סיפר לי שאמרתי לו שאני הולכת לדבר איתך תגידי לה תודה רבה בשמי כי אנחנו גם היינו שם החבר'ה שלנו מודיין אז הם הגיעו החברה ויישבו ושתו ואכלו וכל כך נהנו אז המקום הזה הוא באמת מקום א' זה מקום של כולם כן של כל תושבי גוש ציון והפרט שמתנדבים ונותנים מביאים עוגות כבר 23 שנה אנשים יום יום מביאים עוגות שהם עפו עוגות ביתיות זה הכל תרומות של אנשים מהאזור ומהעולם זה מקום מקום של כל החיילים כוחות הביטחון זה מקום של חיבור מאוד מאוד גדול ויש שם מפגשים מדהימים יוצא לי גם המון ת לפוש

קבוצות של חיילים חשבת שיש גם הרבה קירוב לבבות כי רואים אישה עם כיסוי ראש ועוד נשים כיסוי ראש ודתיות רובם הגדול מן הסתם של אנשים שמתנות שים דתיות מהאזור פה והחיילים לפעמים מגיעים עם בתים כל כך רחוקים מהדבר הזה והאישה הזאתי מ שביס היא זאת שמגישה לך את העוגה שהיא הכינה לך הבוקר וזה כל כך יפה השליחות הזו אני חושבת שהחיבור הזה מהר מאוד באמת יוצר קשרים מאוד מיוחדים נכון והמטרה של הפינה זה באמת לתת לחיילים את הכוח לערבי הכרת הטוב אליהם ובאמת זה מקסים בפינה כי מכינים קפה לחייל אז הוא אומר תודה אבל המתנדב המתנדב יש גם דודים אומרים תודה לך שאתה פה שאתה עושה אז מצב של ן כזה תודה ותודה ת לקחת מדים מדהים

אילה בוא לה א ממש רוצה יאלה איזה כיף זה הרכב שלך כ אוק מעניין אותי כ השביעי באוקטובר הוא הבטיח גם אותכם אתכם תושבי גוש ציון כי חוויתם כל כך הרבה אכזריות גודל השבעה מאוד הפתיע כן אבל התודעה שלנו לא השתנתה כי אנחנו חיינו בתודעה הזאת ש שיש פה אוייבים אף פעם לא ראינו את זה כאותם כשכנים או לצערי כן לצערי הם הוכיחו לנו כל הזמן זה משהו שבעצם הם הוכיחו לנו שהם שהם לא ממש שכנים יש פחד שהם יבואו ויקומו עליכם חלילה כמו שעשו בדרום יש איזהשהו חשש כזה שצריך להיות רנים ולשים עין יותר מפעם יותר מפעם את מוצאת את עצמך נועלת חלונות דלתות יותר מפעם או ש זה פחות אבל אני יותר מאורה היום בנושא הביטחון ביישוב כיישוב

אני אומרת אם זה מגיע עד הדלת שלי אז זה כבר זה לא אם אני צריכה למגן את הדלת אז אני לא חיה במקום הנכון כן צריך למגן את היישוב כיישוב כן נכון נכון אז זאת צומת גושי ציון שאמרה המון המון תהפוכות וכאן הפינה בצד שמאל אם אתה רוצה כן כאן זאת הפינה המהממת שלנו שלום שלום שלום בואי בואי תראי לי קצת את המקום אז בואי תראה איזה מקום מדהים יש לנו פה זאת הפינה וואי קורסות מסז מה צריך יותר מזה קרבולית יואו ממש ככה מתקרבים פה נחים מתקרבים א כאן כל העוגות צרת בית אנשים מכינים יא תדאגי לי אחר כך לאיזה עוגה טובה אני נראת כאילו אנימ כולם אל אני אני טועמת את כולם מוזמנת אני אומרת שדודי זוכרת פה את כל החיילים חילי

חייל לא מגיע בבוקר ישר שואלת מה איתו לא מרגיש טוב היום מה קורה היה נכון את זוכרת כמה איזה מדמה את יכולה להעריך בערך כמה חבר'ה נכנסים פה כמה חיילים וחיילות נכנסים פה במשך היום כ ש אני חשבתם 300 300 אנחנו מסמנים את הכניסות ממוצה ממוצה כזה כי האנשים שפה שמשרתים עוברים אוטובוסים שנוסעים דרומה עוצרים פה פתאום יכולה להיות פה צפה של 50 חיילים ואנחנו פה ו אז אני רוצה לתת לך שני דברים חמודים יש לנו פה כל מיני מזכרות מיוחדות של הפינה אני אביא לפה אחר זה זה כיס פיטה אנחנו קוראים לו כשאת מחממת לחם במיקרוגל את מכשירה א כן אז יש רטיבות כזו נכון אז את שמה את זה בתוך זה כ א איזה רעיון מקסים אזה תשכחי אותה

תודה ב כל חיי שתראי כמה חברה הגיעו והם יכירו את הפינה אנישים את זה במטבח של הבית חבד מלא חיילים נכון נכון בטח ממש מלא כן בטח ם היו פה בפינה בטוח בטוח וזה כאן זה לטלפון שלך א יפה זהבת כזאת עם סמל של הפינה מקסים שזה את מדביקה וזה גם מגנט לאוטו כל מה ש וואי תודה רבה זה שלך מכנת מהפינה דה כן לגמרי כאילו אפשר לשכוח אותך את לא את בלתי נשכחת רותי רותי לסיום אנחנו צריכות להיפרד תכף אנחנו לא נפרדות את מגיעה לקטמנדו אבל ברור אבל מה את מאחלת לעצמך אני חושבת ש להמשיך לקום כל בוקר ולמצוא את מה משמח אותי ולעשות אותו ולהמשיך ולהצליח פה יש עוד הרבה דברים לעשות לפתח לעצמי בסטודיו בכלל להמשיך בטוב ולכולנו

ושיהיה שיהיו ימים טובים שגמור המלחמה עם כל ה כל הדברים האלה חטופים שח שכולם יחזרו הביתה שכל אחד למקומו בטוב אמן הופים החיילים שכל הלבבות העצובים יתרו כן וא איזה כיף חתי לפגוש כיף ממש באמת נהניתי מכל רגע איתך באמת באמת באמת ישה מלאה באור מלאה בצבע אבל זה לא סתם את מלאה באור ואת לא רק משמחת את עצמך את משמחת גם אחרים את שימחת אותי אז תודה הזה היה שווה ממש היה שווה לגמרי