
"אני נראה רגיל אבל חוסר ההבנה שלי יכול להעמיד אותי בסכנת פגיעה ממש" - פתוח עם אפרת ברזל
"אני נראה רגיל אבל חוסר ההבנה שלי יכול להעמיד אותי בסכנת פגיעה ממש" - אפרת ברזל בשיחה פתוחה על אוטיזם בתפקוד גבוה
אחר כך אני טך הסבר על הדבר הזה שאף פעם לא הבנתי בדיוק מה הקטע כל המצלמות אני אצלם נו מה זה עושה תסבירי זה בעצם מאחד את כל המצלמות נכון זה מביא אותם ל פתוח מתחיל מה זה asd מה זה אוטיזם בתפקוד גבוה מה זה זה זה זה מה קורה בתוך האדם עצמו מה קורה אצל הסובבים אותו ואיך לעשות שיהיה הכי טוב שלום חני משי שלום מנהלת בית ספר תלמוד תורה דרכי חיים ברכסים שמתמחה בנתינת חינוך לילדים על הספקטרום של תפקוד גבוה נכון ושלום לאיילה טורנהיים שלום אמא לשני ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה נכון חני מה איך איך מה קורה שם מהזה מה זה הדבר הזה שבקלות זורקים את המילה הזאת אבל תמקמו אותנו כן אז בעצם בתלמוד תורה שלנו לומדים
ילדים שאובחנו עם אוטיזם אבל לעומת בעבר שהיו כל מיני הגדרות לאוטיזם פדד ואספרגר והגדרות שונות היום בעצם כשמדברים על אותי זם מדברים על רצף ספקטרום שמתחיל מתפקוד נמוך ועד לתפקוד גבוה מאוד הילדים אצ השונות היא גדולה מאוד אז בתלמוד תורה שלנו הילדים הם בתפקוד גבוע זה ילדים שבעצם יש סימפטומים של של האוטיזם אבל א ילדים שגם מתפקדים לומדים מדברים ואנחנו רואים אותם עם עתיד משתלבים יפה בחברה הלה מתי בעצם מתחילה להבין ההבנה שלך שבתוך הבית שניים משהו לא תקין אז הגדול שלי שהוא היום בן 19 יעיר נוח א ההבחנה שלנו בהתחלה היייתה שיש לנו ילד חנון לא מהצד שלי לא מהצד של בעלי ילד בן שלוש שמתחיל לשאול אותיות לבד
מתחיל לקרוא בגיל ארבע כבר קורה בלי ניקוד משתעמם הוא צריך ללכת לספרייה צריך כל הזמן להשאיר אותו ואמרנו מצוין אחד גאון א בעצם כשנולד הבן השני שנתיים אחריו אז הבנו שאולי יש פה איזה משהו חריג זאת אומרת יעיר נוח היה ילד מסורבל שמעתי המון איזה יופי הוא יושב בעגלה והוא לא זז איזה ילד מתוק הוא לא מפריע לך גם בגינה גם בסופר גם הוא פשוט לא זז פתאום נולד יונתן והולך ומטפס וקופץ ומדבר עם אנשים יוצר קשרים ווא בן שנתיים בסך הכל מה שקורה גננות רואות את זה הרבה קודם כי הם רואות שילד משחק כל הזמן לבד הוא לא מנסה ליצור קשרים הן מפחדות מה מה יגידו וזה דבר מאוד חמור כי זה יכול להציל ילדים ולהבי להבחנה הרבה יותר
מוקדמת מה שקרה עם יאיר נוח הוא המשיך לגדול הוא היה העדין יונתן היה הג'ינג'י השובה והכל היה בסדר הגענו לגיל 11 הוא עולה לכיתה ד' אחרי שכל הציונים שלו מאות הוא נהנה ללכת לבית ספר ללמוד זאת אומרת משעמם לו בהפסקה והוא רוצה רק ללמוד ופתאום הוא מביא במבחנים מספרי נעליים 30 40 בעלי אמר אני הולך לשאול מה קורה מגיעים לבית ספר הכל מאת השם הכל מאת השם מדבר עם המורה המורה אומר הכל מצויין מדבר עם המנהל אומר הכל מצויין נמצאת שם מישהי מהשירות הפסיכולוגי של העירייה מאת השם בדיוק באותו רגע אני לא נכחתי כי לא הרגשתי טוב אבל בעלי הלך והיא שאלה אותו סליחה כאילו אני שומעת ככה בחצי אוזן מה שאתה מספר אפשר לקרוא
לילד קוראים לילד שואל אותו מה קורה בבית ספר מצויין אתה אוהב ללמוד כן מה אתה הכי אוהב הוא אמר שיעורי כדורגל בעלי מסתכל הילד לא יודע מה זה כדור מפחד מכדור מה קורה בזמן שיעור כדורגל אז בבתי ספר חרדים בלי להכליל ספציפית איפה שהוא למד המורה מעשן והילדים משחקים כדורגל וזה שיעור התעמלות באותו זמן מכניסים את הילד שלי לכיתה ונוגעים בו בצורה שממש מסכנת את את המוגנות שלו והוא מקבל את זה עם חיוך זאת אומרת הוא מספר את זה באותה מידה שהוא מספר שהוא הלך למכולת להביא חלב אז רק אותו בוחרים והילדים אומרים לו שהוא החולה והם הרופאים ונותנים לו סוכריות ומצד שני אומרים לו אם תספר לאבא ואמא אנחנו יורים בך עכשיו בגלל
שלילדים על הספקטרום האוטיסטי אין אפור יש או שחור או לבן כאלה שלא מקבלים כלים ועדיין לא יודעים שיש להם הפרעה בגלל זה מאוד פתוחים לניצול זאת אומרת אז אם הילד אמר שהוא ירא בו הוא ירא בו אז הוא לא סיפר לאבא ואמא כי הוא אמר לו כן בעלי הרגיש שהקרקע נשמטת לו מתחת לרגליים והפסיכולוגית אמרה אל תעשו עכשיו יותר מדי פרצופים תבואו לעיריה הוא היה בטיפול 10ה חודשים ואז היא אמרה לנו תבדקו אוטיזם בעצם רגע חני אנחנו על ההתחלה בום מדברים על מה קורה כשאנחנו לא מודעים לילד עם אוטיזם בתפקוד גבוה הנה לומד הנה זה שממש מנוצל בקטע של מוגנות דיזסטר כאילו מה מה חשיבות הידע נכון אנחנו יודעים שבכלל ילדים בחינוך המיוחד
אומנם פה זה לא בחינוך מיוחד אבל ילדים עם קשיים הם בכלל האחוזים של הפגיעה בהם הרבה הרבה יותר גבוהים א וילדים עם אוטיזם יש בהם איזשהו תום ואיז שהיא תמימות וביחד עם קשיים להבין קודים חברתיים שמה מה עושים ומה לא עושים ומה אומרים לי כשאומרים לילא כשאומרים לי לא לספר מה אני עושה אז הם נתונים פי כמה לניצול ו אם מדברים על בית ספר אחד הנושאים המאוד מאוד מטופלים זה הנושא של מוג וואי איזה חשוב מה שאנחנו מדברים פה אפרו הערה הבאה שיש לי זה כשמנהל בית הספר שמע על זה הוא אמר לנו אל תגידו בקול כי מה יגידו ומה יגידו עליכם בשידוכים והילד בן 11 וזה לא המקום לדבר על שידוכים זה המקום להציל אותו ובעצם באיזשהו מקום
למנוע את הסיפור הבא ואני שוב חוזרת ואומרת אם הגננת הייתה מהירה תשומת ליבי זה לא היה מחקה עד גיל 11 ואולי זה היה נמנע ו1 עד שידוכים יש מלא שנים כדי לטפל ולעזור כדי שהוא יגיע נכון דרך אגב בגיל 13 הוא הגיע לחני ובגיל 17 הוא עזב שם הוא יכל להיות מורה זאת אומרת היום הוא מדבר איתי על זה שהוא רוצה להיות מורה לחינוך מיוחד כי הוא מבין אותם מבפנים את זוכרת חני את היום ש אני זוכרת היום שההורים הגיעו עם יאיר נוח ני זוכרת גם את הסיפור הקשה שהי לה ובעלה סיפרו ובאמת כשראינו את יאיר נוח באמת הוא בתפקוד מאוד גבוה ואז הכיתה שהוא התקבל אליה הייתה בתפקוד מעט יותר נמוך ושקל נו רגע האם הוא יקבל מענה באמת בתחום
הלימודי כל מה שהוא צריך א והצג גם פרסנו את זה בפני ההורים והם אמרו אנחנו רוצים קודם כל שיהיה במקום מוגן שיהיה לו טוב שהוא יקבל את העטיפה שהוא צריך א ובאמת א הוא קיבלנו אותו אחר כך בכיתה הזו הייו עוד ילדים בתפקוד גבוה בגיל בגיל 17 ראינו שבעצם אנחנו בבית הספר כל תלמיד תופרים לו את החליפה שמתאימה לו בשיתוף ההורים עם הערכים של ההורים לאן שהם רוצים לכוון אותו ואז המלצנו בעצם להעביר אותו לישיבה שיש בכיתה ישיבה רגילה שיש ב כיתה משלבת ישיבה שעושים בבגרויות ז מעניין אותי פה בפתוח הצד הרגשי די של הורים של צוות של התמודדות של אמא מתי אגב נולד לך עוד עוד כזה הפת דרך אגב בשני אני כבר הבחנתי מוקדם ואני
באתי לגננת אג רבה פעמים אחים א נכון זה קורה כן כן כן בדרך כלל אומרים שאם יש למישהו בן שהוא כזה זה פוגע דרך אגב יותר בבנים מאשר בבנות לא יודעת מספרים מדוייקים אבל זה מה שאומרים ובדרך כלל אומרים שאם יש אחד יכול להיות שיהיה עוד אחד סביר להניח שיהיה עוד אחד 25% שיהיה עוד אחד וזה מה שקרה הראשון והרביעי באמת כשיאיר נוח נכנס לשם פעם ראשונה הוא רצה ללכת לבית ספר זאת אומרת בהתחלה נכנסנו לשם והיה שם מתקנים של גן ובגלל שהוא מאוד ורבלי ומאוד גבוה חובב מוזיאונים ונוגעים במיצגים זה לא מתאים לו אז הוא אמר מה אני אעשה פה את מחזירה אותי לגן אני בן 13 מה אני אעשה פה הוא נכנס לכיתה ורק התחיל לדבר נועם דוד קיבל
עז את פניו ועוד תלמידים ופתאום הוא היה אחד מהחבר'ה הוא לא דיבר שונה הוא לא דיבר מידי כולם היו אותו דבר והוא כשהוא היה הוא היה מאוד מאוד ורבלי ברמה שהוא היה משעמם אנשים אבל בגלל שאין לו אין להם הרי הכרת תוי פנים הבן אדם משתעמם והולך והוא ממשיך לדבר כי הוא עוד לא גמר את השיחה ופתאום הוא לא היה שונה זאת אומרת כולם הקשיבו לו עד הסוף כי גם להם הוא הקשיב עד הסוף תעשו רגע סדר עבור הצופים שלנו חני היילה אומרת הוא לא יודע לקרוא תווי פנים הוא לא מזהה סיטואציות כאילו חסרי תקט או כל מיני כזה ב בואי ניתן קווים להבנה מה מה קורה בתוך הממלכה של של הילדים האלה מהצד שלהם מה בעצם קורה שם במור ב היום הקריטריונים
העיקריים לאבחון של ילדים עם אוטיזם אחד זה כל הנושא של תקשורת והבנה חברתית אני חושבת שזה גם הנושא הידוע שאנחנו מכירים אצל אוטיסטים כמה הם מצליחים לתקשר כמה הם מבינים באמת וקוראים קודים חברתיים אני יכולה לתת ככה אני חושבת ש מדוגמאות אפשר ללמוד אבל אני אצן קודם את הנושא השני שזה חר התנהגות חזרה ותחומי עניין מצומצמים אבל כל תחום לעומק נכון כמו שאף אחד מאיתנו לא רק זה למשל ייר נוח היה אז אני זוכרת מאוד מאוד בנושא של לגו הוא היה אלוף בלגו שיחק משחקי לגו במחשב ואפילו עלה על באגים מסויימים שהיו בתוכנה ושלח דוח לחברה לראות כן זה ממש כן כן רק מה שמאפיין ילדים על הרצב זה גם מה כל כך מתאה זאת אומרת יש שם
פערים מאוד גדולים מצד אחד יכולה להיות גאונות לא תמיד אבל יכולה להיות גאונות בתחום מסוים ובאמת עניין וגם גם זה שבאמת הם מתמקדים רק בתחום הזה הם הופכים להיות מומחים מומחי תחום כן ומצד שני דברים מאוד מאוד שאנחנו מצפים מכל ילד צעיר לדעת אזה חסר אז אם מדברים על הבנה חברתית אני כולה לתת דוגמה שעולה לי ככה ממשהו בבית ספר אה אנחנו יש לנו מועצת תלמידים בבית ספר עשינו במערכות בחירות האחרונות שהיו כל כך רבות אז ניצלנו את זה גם לעשות בחירות למועצת תלמידים ממש עם ככה כל הכל מה ש תעמולת בחירות כל מי שרצה להגיש מועמדות הציק את עצמו המועצת התלמידים יש בה ארבעה תלמידים מתכנסת פעם בשבוע עם מורה אחראית על
המועצת ופעם בחודש הם מגיעים אלי ככה עם כבר סדר יום כתוב מה הם רוצים עבור כן עבור התלמידים בבית ספר כל אחד אחר על תחום אחר עכשיו ב כשהתלמידים הגיעו בפעמים הראשונות הנחתי כיבוד על השולחן עכשיו מדובר בילדים חכמים מבריקים ככה מהנבחרים שבית ספר שיודעים לדבר יפה ויודעים ואחד הילדים התייחס להצלחת צלחת של כיבוד כמו לצלחת של ארוחת צהריים זאת אומרת לקח כל גם יש עכשיו זה זה משהו כן זה משהו ש אנחנו לא מלמדים ילדים רגילים אנחנו לא אומרים כשיש כיבוד איך מה מה כללי ההתנהגות מול כיבוד ששמים בשולחן נכון ילד רואה ילד לומד ואחר כך שהוא מגיע ומדובר בילד בן 12 ילד כן גדול ופה ישר סימנו את זה כנושא איך אנחנו
מתייחסים לצלחת של כיבוד ומה ההבדל בין צלחת של כיבוד לצלחת של ארוחת צהריים ואיך אנחנו כיבוד זה לא משהו שבא להצביע כיבוד זה משהו שאני לוקח ואני מסתכל מה אחרים גם לוקחים זה דוגמה למשהו קטן שאנחנו ממפים בעצם את כל היכולות החברתיות של ילדים שילדים רגילים לומדים כמשהו מובן מאליו אנחנו צריכים תו כמה קות של נושאים ש זאת רק ד אחת של פיסטוקים אבל אבל כמה כמה דברים ש שצריך ללמד אחרת נכן ובעצם זה מתאה כי בחוץ א גם יאיר וגם ידידיה ידידיה נראים רגיל לחלוטין נראים רגיל לחלוטין הם בגודל של ילדים רגילים הקהל כל הזמן מצפה שהם תנהגו רגיל זאת אומרת אם את אומרת לחברה שלך מהכיתה בן כמה הגדול שלך בן 19 או אותו
חתונה לא יש מקרים שלא א פעם זה היה כואב כי הייתי בטוחה שהוא נשאר איתי כולם ידעו הוא נשאר איתי עד 120 אני לא משחררת אותו לאף אחד שחס וחלילה יקרה משהו והיום אני אומרת עעם ההפרעה הנכונה הוא יכול להחזיק בית הוא יודע הכל הוא נכנס בגיל 13 כפוף לבית ספר כפוף זאת אומרת בצורה כזו לא מדבר עם אף אחד הוא יצא בראש מורם הוא עושה חידונים בבית ספר מדבר במ רת ארוע מאוד משמעותי עם יר נוח שהוא הלך לבד לקבל חיסון נגד קורונה זה היה משהו נראה אכי כי הוא ילד בן 17 והוא גדול מה זאת אומרת מעניינת אותי ברגע הזה כשאנחנו מתארים את את החוסר בדברים האלה והאלה ואת הדאגה ימאית של מה יהיה איתו מעניין אותי מה לא הייתי יכולה
להיכנס אליהם אל תוך הממלכה הרגשית שלהם כי זה לא שהרי אין רגשות יש רק הם לא יודעים לתקשר את זה החוץ הנכון הדבר הגדול שעושים ב בית ספר של חינוך מיוחד מלמדים אותם להגיד רגשות איך מלמדים את להגיד אותם אז אולי קודם ככה נדבר בכלל על רגשות ואולי על איזה ש מיתוסים לא נכונים לפעמים שיש לגבי ילדים עם אוטיזם שהם מרגישים פחות שהם פחות אוהבים פחות רוצים קשר זה משהו שמאוד מאוד חשוב חשוב לדעת שילדים אוטיזם קודם כל הם ילדים ובני אדם וכמו כל כל הבני אדם הם מרגישים לא פח ממש לא פחות מכלן ילד אחר הם מרגישים אהבה הם רוצים קשר זה משהו שלפעמים פעם היה מין כזה אמונה כאילו ילדים עם אוטיזם לא לא לא מעניין אותם קשר
נכון שהרבה פעמים הם בעולם שלהם אבל הם כמהים לקשר וכמו כל ילד אחר שאהבה מפריחה גם עם הילדים שלנו ועוד יותר מש בניגוד לחינוך הרגיל שלוקחים אותם כעול כמשהו שצריך עודף להתייחס להיזהר עליהם וכל מיני דברים כאלה כשהם הגיעו לחינוך מיוחד פתאום אהבו אותם זאת אומרת פתאום היה גם מורות וגם רבנים שאת מסתכלת מבחוץ ואת אומרת ילד אחבר מצווה מורה מלמדת אותו אבל ילד כזה חייב אהבה ימאית וזה מה שהם קיבלו בבית ספר הם קיבלו שם כלים שלא מקבלים בחינוך רגיל אתז כאילו אומרת אם יש מחשבה לפעמים בזן מסוים של לגדל ילד כזה של בואו תהיה בבית ספר רגיל עם עם מישהי שתעזור אם הורה עסי אבל פה פה את אומרת לא אני אני רואה כאמא לשני
ילדים כאלה שאצלך זה היה עולם אחר נכון נכן נכון א אוקיי אני יכולה רק להמשיך בעניין שתחל ככ שאלת מה עובר עליהם מה כן מה שכן מאוד מאוד מאפיין אלדי מוטיזם זה ובכל רמות התפקוד זה בעצם רמת חרדה מאוד מאוד גבוהה א אני מדמה את זה הרבה פעמים בעצם בגלל הקושי של הילדים האוטיזם להבין להבין ניואנסים להבין את העולם גם בגלל הקושי בהבנה חברתית גם בגלל שצורת החשיבה שלהם היא פחות מגיעה להכללה זאת אומרת הם רואים המון המון פרטים זוכרים הרבה פרטים אבל לא תמיד מצליחים להגיע להכללה והכללה זה אחד המיומנויות שעוזרות לנו מאוד מאוד להסתדר בחיים אנחנו רואים נגיע למקום אנשים יושבים סביב שולחן מגישים להם מישהו נגש ומגיש אה
פה זה מסעדה מתנהגים פה כך וכך נכון א וכך עלא אנחנו בעצם מגיעים מאוד מהר להכללות ואז יודעים איך להתנהג ילדים אוטיזם הרבה פעמים נצמדים לפרטים יודעים לשנן פרטים יודעים לצייר פרטים אבל להגיע להכללה קשה להם לעשות את זה תמונה אחת בעצם זה לא קיים נכון להגיע למסקנות להגיע השילוב של הדברים האלה ביחד גורמים להם בעצם להתהלך פה בעולם כאנשים שפחות מבינים את העולם הזה דעת למה אני מחייכת כי תמיד המלים במהלך החיים אנחנו ילדים אנחנו וגרים וגרים מידע מבינים שחור לבן ואז ככל שאנחנו מתבגרים יותר אנחנו לומדים לפרק את הכלליות הזאתי לפרטים זאת אומרת לא כל אלה הם כאלה ולא כל אלה הם כאלה ופפה אנחנו עושים את זה עבורם
כן ופה את בעצם אומרת צריך ללמד אותם תהליך הפוך זאת אומרת שכשיש פרט כזה כזה וכזה וכזה זה נקרא ככה את קולטת אותי פש הפוך ממה שמלמדים אותנו אל תחשוב שכל ה לא רוצה פה לנקוב באיזה שם הם כאלה אלא אלא תסתכל על האדם עצמו גם בתוך האדם עצמו הוא לא כולו רגזן הוא זה וזה וזה מה שעולם הטיפול אוהב לחלק לחלקים ולפרק לפרקים אז פה פה אנחנו אומרים לא ההפך תלמד אותו סיטואציה בכללותה ובאמת מצליחים לעשות את זהן אבל אני רק עוד משהו לגבי הנושא של החרדה אני הרבה פעמים אוהבת לדמות את זה ל סיטואציה כזו שמנחים אותנו באיזה עולם שאנחנו לא מכירים א איזה שבט מוזר וזר כן פתאום אנחנו קמים בוקר אחד ומוצאים את עצמנו במקום כזה
מה שאנחנו קודם כל רמת החרדה שלנו תעלה לשמיים זה דימי נהדר כ כי את בעצם אומרת הנחיתו אותי במקום שאני לא יודעת את החוקים זה כון ואני מנסה כל הזמן להבין ולגבש אבל כל רגע יש משהו חדש שפתאום מערער ואני אומר אה אז רגע אז החוק כבר חשבתי שכך אבל אני רואה פתאום משהו חדש א מה שיעזור לנו להוריד את החרדה שעלמה יעזור אני חושבת זה בעצם קביעויות אם אנחנו נהייה במקום הזה תקופה ודברים יחזרו על עצמם ונראה דברים שאנחנו כבר מבינים ומכירים נרגע לאט לאט נגבש לעצמנו את סדר העולם החדש שהגענו אליו אה ולכן ילדים מותי זהם מה שמאוד מאוד עוזר להם ומה שגם אנחנו זה עוזר לנו בעצם לפנות אותם ללמידה זה נושא של הבניה זאת אומרת
ככל שהדברים יותר מובנים יותר ידועים מראש סדר היום סדר השיעור א סדר החודש הקרוב ממש ככל שהדברים יותר מובנים אנחנו רואים ילדים יותר רגועים ושהם פנויים ללמידה ואז בעצם לפני כל שינוי מנגד כל שינוי יכול מאוד מאוד רער זאת אמרת צריך גם היגיון לא רק זא אומרם מבקשים היגיון בדבר הזה או שהבניה מספקת הם אנחנו רוצים לבנות את ההיגיון אנחנו רוצים לבנות את הקשר שהם יבינו עושים ככה כי ואז הם יכלו כן להגיע להכללה וגם להכיל את זה על סיטואציות דומות אבל ההבניה עצמה אפילו יש בה משהו מרגיע וכל הכיתות שלנו אם נסתכל על מזה בדי משפט הבא אמרתי לכזה פרק צריך לעשות איזה סיור בבית ספר כדי שאנשים באמת יבינו מה נותן הבית
ספר לילדים האלה תגידי פדיחות שיכולות לקרות או בדיחות או צחוקים או כאמא ואבא זה לבד זה פרק נתחיל בזה שהבן שלי הוא בן 14 כיום אבל גם כשהוא היה בן 10 11 12 13 והוא סיים להתקלח הוא צועק איפה יש מגבת ואם לא עונים מיד הוא יוצא ערום זאת אומרת גם כשחברות יושבות גם בסעודת שבת עם אורחים חשוב לו הוא סיים מה שהוא צריך הוא בא לבקש עזרה הוא לא רואה את זה שאנשים עושים פרצופים ולא נעים להם א אצלי בביתר מפחדים אנשים מאוד מפחדים מהמילה אוטיזם מאוד ואצלי בבית אוהבים את המילה הזאת ת זאת אומרת אנחנו לא מפחדים להגיד למה אתה עושה את זה והם אומרים אני אוטיסט מה לעשות עכשיו בן אדם זר שבא הביתה בולה את הלשון אבל אחרי
שתי דקות הוא מבין שחשוב מאוד לאוטיסטים לדעת איפה הם נמצאים זאת אומרת הם לא מבינים כאילו הרי את כל הפרצופים ם תעשו לו נו נו נו בשקט וכל מיני דברים כשיאיר נוח היה קטן ועוד לא הייתה הבחנה הרבה פעמים תפסנו את עצמנו אתה לא רואה שאני משתגעת אנחנו כאמהות כמובן אף אחד לא מרים את הכל ולא מתעצבן ל ילדים אף פעם אבל בגדול אתה לא רואה שאני כועסת והוא אומר לא זאת אומרת איזה חצוף איזה חצוף והוא לא חצוף הוא באמת לא רואה שאת כועסת זאת אומרת אחרי שהבנו את ההבחנה אמרנו אוקיי הוא לא עצלן הוא לא פחדן סתם יש לו פה איזה משהו גדול עליו בכמה מספרים שגם אנחנו לא מבינים אותו והעניין של החוצפה אני יכולה לומר זה משהו
שהרבה פעמים מאשימים ילדים עם אוטיזם חוצפנים למרות שהכל נעשה בתמימות עבר אלינו לבית ספר לפני שנה ילד שאמר למלמד שלו תתרחק ממני אתה מסריח והוא התכוון בסיה הוא סבל מרח ילדים עם אוטיזם גם הרגישות התחושתית שלהם היא בדרך כלל מאוד מאוד כן גבוהה וזה מאוד זה מכניס אותם הרבה פעמים לאי שקט וכשעושים כי בפש שלח אותו למנהל על חוצפה רק אחרי שוא עבר אבחון וקצת הבינו שם יותר את האוטיזם אז רו מה ההבדל בין חוצה לחוסר הבנה כי אתם נוגעות בנושא כל היום וחיות אותו עד כאמא ועד כאשת חינוך אבל באמת מה קורה לאנשים שלא מכירים את זהז מה הייתם רוצות לזעוק לעולם קודם כל אל תשפטו מהר תקשיבו רגע אולי אולי הילד אומר משהו שהוא
נכון ולא נעים לשמוע את זה אבל הוא נכון זאת אומרת הוא לא בא להתריס דווקא או או להתחצף זה אלה שיכולים לראות אישה קצת שמנמנה ולשאול אות את ברעיון כ בדיוק אני לא יודעת אם הם ישאלו את יון אבל הם יגידו אמא האישה השמנה הזאת ואת תגידי לא אומרים את זה ומישהו אחר יגיד מהצד תחנכי את הילדים שלך כי הוא כזה גדול מה הוא לא מבין שככה לא מדברים לא הוא לא מבין שככה לא מדבר את עונה לאנשים כל הזמן את עושה להם ח משלים טיפה אני לא חוצפנית ואני לא אחת ש אננו למדים גם את הילדים עצמם לומר בעצם אחד הנושאים המאוד מאוד מתובלים זה נושא של ני כ נושא של זה תחום ש ככה באמת נכנס מאוד בשנים האחרונות לעבודה בעצם שילד קודם כל
יבין את עצמו יבין מה מה ז הלקות שלו מה זה אוטיזם במה הוא חזק מה קשה לו וגם איך להעביר את זה לל לסביבה איך אוי זה נפלא כאילו צריך ללמד את זה את כל האנשים ור זה מצחיק אותי שעושים כל פעם ערבי כיתה עם אמהות ודברים וחברות שלי אומרות לי מה את מתרגשת את כבר תשע שנים במקצוע כבר קראת כל הורך ולרוחב מה עוד מחדשים לך המון ואחד הדברים היה שהביאו מישהי לסנגור עצמי ופתאום ישבתי פערתי פה ואמרתי רגע איזה חכם להגיד לילד להסביר שיש לו לקות זאת אומרת לפני שייעשו לו פרצופים ואת חצוף וכל מיני כאלה ואמרתי הלוואי שזה יעבוד והכניסו אותה לכיתה והעמידו את יאיר נוח מול כל הכיתה והיא אומרת לו אתה בבית משפט והשופט אומר
לך למה ככה אמרת למישהו או למה התנהגת לא דרך ארץ או לא יודעת מה והוא יסביר אני אוטיסט והתקשיתי להבין את ה הוא ידע לדבר אני יושבת בסוף הכיתה ואני לא מאמינה שזה קורה זאת אומרת לימדו אותו בעצם כלי מאוד חשוב כשאתה נמצא במקום שלא מבינים אותך תסביר א איזה וזה משפטים כמו למשל משפט אני אומנם לא מסתכל אליך אבל אני מקשיב לך למשל משפט כזה כילדים עם אוטיזם יש להם קושי בשמירה על קשר עין למשל כן אז כשילד יודע שמצופה ממנו ש שהוא סתכל בעיניים אבל זה קשה ל יכול להגיד בגלל שאני אוטיס קשה לי הסתכל עליך אבל תדע שאני מקשיב לך או אני עכשיו קשה לי לבסט את עצמי אחד הילדים ראיינו אותו על בנושא של אוטיזם אז הוא אמר
למשל לילדים אוטיזם קשה הרבה פעמים מאוד לבסט את עצמם אז מישהו שרואה שאני עכשיו סוער ומתפרץ יכול לחשוב שאני סתם ילד מופרע ככה התה אבל אני אומר אני לא מופרע יש לי אוטיזם וקשה לי עכשיו כל הנוש הזה של באמת גם להבין את עצמי מה שאני יכולה לומר שכשמדברים איתם על הקשיים ועל החוסכות אנחנו לא מתייחסים לאוטיזם כאלה ואולי שאלת מה המסר אנחנו לא מתייחסים לזה כאלה לא מסכנות ולא משהו שבוודאי לא שיש להתבייש בו אלא השיעורים האלה של סינגור עצמי מתחילים מ אנחנו כבני אדם במה אנחנו שונים במה אנחנו דומים מה החוזקות ש שלנו ומה החולשות שלנו ולכולנו יש חוזקות וחולשות והילדים שלנו יש להם המון חוזקות המון והם מקסימים
וחכמים ומצחיקים באמת אני רואה שאת נהנת מהעבודה לג ולפעמים אני יושבת ואני שומעת את הצוות מדבר ומביא איזה חוכמה אני אומרת זה כמו כאילו שמספרים על הילדים שלהם וואי תקשיבו מה אמר לי היום באמת אנחנו נהנים מהמהם ואנחנו אוהבים אותם ואנחנו מאוד מאוד אנחנו באמת מאמינים שהם יכולים להשתלב ובהצלחה ואם יש מסר לחברה אני חושבת שחברה יכולה להרוויח מהשונות הזו מאוד וככל שנקבל אנשים שונים ולא רק אוטיסטים מתוך אמונה שהם יכולים לתרום לנו הם יכולים ללמד אותנו הרבה אפילו באמת כמו שאמרת אלה שילד אומר בצורת דוגרי דברים נכון אז רגע יש יש גם טופים בכל כך הרבה ניירות עטיפה שלא אומרים את מה שאנחנו חושבים מזי מישהו שכ כ
מש שבא ועם התמימות ואם ויש בהם המון תום ותואר ממש אז אני חושבת שחברה שבאמת מקבלת כל כל שונות ז חברה שמרוויחה בגדול אנחנו גם עושים תהליכי שילוב עם א ע עם תלמודי תורה אחרים ון ואיילה כאמא מסר לעולם א עם הכלים הנכונים הם יכולים להגיע רחוק גם אם לא מצפים את זה כשהם קטנים בפירוש יכולים להגיע רחוק אני אתן דוגמה שיעיר נוח שלי שהוא נכנס הגדול כשהוא נכנס לבית הספר הוא היה אחרי בר מצווה ועד שהוא השתלב לקח לו זמן והכל את ידידיה הכנסנו בכיתתה ב' כשההוא היה בן שבע כשהוא הגיע לבר מצווה הבית ספר כבר נהייה המשפחה שלו יותר מאשר המשפחה שלו ועדיין קשה להם מאוד באירועים המוניים הם לא כלכך יודעים מה לעשות זה מאוד
מבלבל אותם היה לנו בר מצווה השנה לידידיה מזל טוב תודה ו עד שהגיעו ה החברה הטובים מה שנקרא ידידי היה אבוד הוא הסתובב שם בן משפחה ביולוגית שכנים שהוא מכיר שום דבר לא חדש ביקשנו תקליטן מוזיקה בשקט כי בגלל בגלל שה החושים שלהם מאוד מחודדים אז קשה לו לשמוע דברים מדי בקול הכל היה לכבודו זאת אומרת שיהיה לו הכי נוח והכי נעים ברגע שנכנסו החברים ילד אחר רוקד באמצע עגל זאת אומרת בהתחלה הוא ישב על כיסא בצד אל תדברו איתי אל תשתפו אותי אני פה כי אמא אמרה תגידו לי אמא מזל טוב וזה מספיק והגיעו הצוות המורים ופשוט אני רואה לנגד עיניי דברים שאני לא רואה כשהוא בבית ספר ופתאום הוא חלק מהמעגל הוא לא שונה הית נחת
באותו ג המון דמעות זרמו כמים מכל מי שהסתכל על הדבר הזה כי יודעים שבשכונה הוא לא מסתדר כי יודעים שהוא לא יוצא מהבית כי אין לו חברים כי לא יודעים להכיל אותו הם רוצים חברים כמו שהזמנו קודם ב רוצה חברים מאוד רוצה חברים אבל זה מאוד תלוי תלוי ילד זאת אומרת יעיר נוח עד היום לא מתלהב מחברים כמו כל בני אדם מתי תפסיק אני שואלת את עצמנו כדי רוז את את המפגש שלנו כאן מתי תפסיק המילה הזאתי הצמד מילים האלה הי האוטיסט מכירים את זה כל כך רינתי ילדה לא מזמן בפתוח קידז שאמרה שהמורה להתעמלות אומרת לה היא אוטיסטית את לא רואה שאנחנו זה זה קשה זה קל זה מה קשה מאוד תגיבו לי על זה כן קשה מאוד כי אני חושבת שלפעמים לפי
הטונה כאילו זה נשמע כללה לכל המסביב וכמה שחושבים שהם לא מבינים משהו זז פוג משהו זז לחלוטין אז אם אנחנו מדברים באמת על הנושא של סנגור עצמי למשל אנחנו מלמדים את הילדים שלנו להסביר מה זה אוטיסטים מה זה אוטיסט ולמה התפיסה הזו מוטעת וגם אחד התלמידים אמר סיפר שבשכונה אמרו לו כשהוא אמר שהוא אוטיסט אמרו לו אתה בכלל לא אוטיסט אוטיסט זה אוטיסט זה ישש כן יש חסים בית ספר לילדים יותר מוגבלות שכלית התפתחותית שמה יש אוטיסטים אז הוא אמר להם אתם לא יודעים בכלל מה זה אוטיסט אוטיסט זה ממש הסביר הסביר את עצמו אז זה גם הילדים זה גם באמת להעלות אני חושבת שמפרט לך יש חלק גם בעינין הזא בתוכנית הזא באמת להעלות את
המודעות לגבי הבר מצווה שלי ידידיה באמת היא היייתה מאוד מאוד מרגשת ואני חושבת אני למדתי משהו הילה ממך כשהייתי בבר מצווה א אני חושבת שכולנו יש לנו ציפיות מהילדים שלנו ובבר מצווה אנחנו מצפים מחתן הבר מצווה להתנהג ככה או ככה ולא משנה ילד כזה או ילד אחר כהורים אנחנו הרבה פעמים נים ורואים שהוא באמת עושה כבוד מה שמצופה והייה לה מה שאת נתת לו בבר מצווה ועכשיו טוב לו עם החברים והוא יצא החוצה והוא יהיה פה רק ראו את האושר שלך רק שידידה מאושר אמרתי פשוט ללמוד ממך ללמוד זה זה כל כך ריגש אותי כי כי זה לא קשור בכלל לילד לא אוטיסט ולא משהו אחר זה קשור לקבלה אמיתית של הילדים שלנו חושבת שהילה באמת זה משהו
שנותן כוח לכולם באמת זה משהו שמאוד מ ב מו אבל זה חשוב להגיד לכל האמהות אל תרוצו להפוך אותם לרגילים זה ה בסוף השורה התחתונה זה עכשיו באנו פשוט לא להפוך אותם לרגילים הם כאלה עם הנתונים שלהם תרוצו הלאה כל השילוב זה נהדר לא כולם מתאימים זאת אומרת לי יש שני ילדים שהכותרת שלהם אוטיזם בתפקוד גבוה אם תפגשי את שניהם שני עולמות שונים זאת אומרת עיר נוח עשה דרך של ארבע שנים והיום הוא בחינוך כמעט רגיל זאת אומרת הוא יודע להתנהל הוא עצמאי הוא נוסע בתחבורה ציבורית עול חוזר ידידיה לא שם ידידיה לגמרי לא שם זה תחת אותה כותרת אבל זה שני ילדים שונים ובאמת הרעיון תראי מול מי את עומדת ועם זה תעבדי זאת אומרת לא
להשוות לא לרצות כל הזמן לתקן ליישר להגל לשלש לרבע בעזרת השם תודה ר תודה אילה תודה חני מס כף המשיכו לעשות שמחה לילדים האלה ואולי זאת באמת מהות אמיתית כמו לפנות אל פתוח ולבקש לתת קול הפעם לילדים האוטיסטים ולהורים שלהם למחנכים שלהם ולכל שאר העניינים שלפעמים אנחנו מסתירים ולפעמים אנחנו כובים סתם אין סיבה ידע זה כוח ותפילה לבורא עולם שברא את כולנו כל כך שונים להיות כאן ביחד כאלה מקסימים סנגור עצמי ככה הם אמרו אה כל אדם צריך את זה זאת בובה אמיתית שלי כשהייתי קטנה חשבתי שיש לי היגיון אני בהתחלה סיפרתי אותה הנה כאן ויפרי אותה הנה כאן היו לה אז עוד ידיים ואז אמא שלי אמרה לי גם אמא של חברה שלי שיחד
סיפרנו אותה שזה לא הגיוני כי בחיים לא צמחו לבובה שוב השערות והרסתי את הבובה אז עם ההיגיון הזה הלכתי וסיפרתי מספריים את אותה חברה ואז אמא שלה עוד יותר כעסה בקיצור איפה הסנגור העצמי מגיע רק אחרי כל כך הרבה שנים שאת אומרת בובה לא גדל ילדה גדל היה שם היגיון לסנגר על עצמנו גם כשאנחנו גדולים אל טעויות שחשבנו שעשינו שהיינו קטנים סנגור עצמי לדון את עצמנו לכף זכות גם שהעולם של הגדולים אומר שטעינו אבל מה זה צדקנו כי היה שם את ההיגיון הזה הפנימי שלנו
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום ראשון, י״ט בטבת התשפ״ד (31.12.2023). משך: 36:48

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.