בעקבות הפרשה - פרשת שמיני | סיפור פרשת השבוע בהמחשת AI מיוחדת

שלום לכם ילדים. בפרק הקודם סיפרתי לכם על עבודת הקורבנות והדרך בהיו עובדים במשכן. הפרק שלנו הוא פרק מיוחד. פרשת שמיני הוא יום מיוחד מאוד בהיסטוריה של עם ישראל. ראש חודש ניסן היום השמיני למילואים. במשך שבעת הימים הקודמים משה רבנו היה עובד לבד במשכן. לא היו לו בגדי כהונה מיוחדים כמו לכהנים, אבל הוא היה מקריב את הקורבנות ועושה את שאר העבודות לבדו. בתום שבעת הימים השם אמר למשה, למרות שעבדת במשכן, אתה לא תהיה כהן, אלא אהרון אחיך. לך ותמנה אותו לכהן גדול. משה רבנו לא כעסו התאכזב, אלא הלך ואמר לאהרון, השם ציווה אותי למנות אותך לכהן גדול. אהרון היה מופטע וחשש להתמנות כדי לא לפגוע באחיו משה. משה, אתה

עבדת שבעת ימים במשכן. מדוע שאני אהיה כהן גדול? משה אמר לאהרון אחיו, אני שמח בכך. כמה מרגשת האהבה בין משה ואהרון שלא קינעו אחד בשני כלל? עכשיו הגענו ליום השמיני. היום בו יתחילו הכהנים לעבוד בעצמם. איזו התרגשות? כל עם ישראל התאסף סביב המשכן. כולם עומדים נרגשים לראות את תחילת העבודה. משה קרא לאהרון ובנה ואמר להם קחו עגל בן בקר לחטת ואי לעולה למה דווקא עגל כדי לכפר על חטא העגל החטא אותו עשו עם ישראל לפני שקיבלו את התורה אהרון היה צריך להראות שהוא באמת מתחרט על מה שקרה שם ומה עם העם הם היו צריכים להביא שעיר עיזים לחטאת עגל וכבש לעולה ושור ועיל לשלמים וגם מנחה בלולה בשמן כל העם התקרב אל המשכן וקר

שם נס מיו מיוחד. המקום שהיה קטן יחסית בכדי להכיל את עם ישראל הכיל את כולם באופן ניסי לגמרי. אהרון ובניו לבשו את בגדי הכהונה המיוחדים שלהם והחלו בעבודה. אהרון הקריב את העגל שלו לחטת ואז הקריב את קורבן העם, את החטאת, העולה והשלמים שלהם. כשסיים את כל העבודה, אהרון הרים את ידיו וברך את העם בברכת הכהנים. איזה רגע מרגש. זו הייתה הפעם הראשונה שכהן ברך את עם ישראל. בשלב הזה חיקו כולם שתרד אש מן השמיים, אבל אש לא ירדה. וואו, מה עושים? אהרון אמר למשה, משה, מה עשית לי? היכן האש שאמרת שתרד מן השמיים ותאכל את הקורבן. אולי היא לא ירדה כי החטא של העגל עדיין לא נמח לי? אהרון היה עצוב. משה אמר לאהרון, "בוא

ניכנס למשכן ונתפל להשם." ואז קרה משהו מדהים. משה ואהרון נכנסו לאוהל מועד וכשיצאו פתאום יצאה אש מלפני השם ושרפה את כל הקורבנות שהיו על המזבח. כל העם ראה את זה והם היו כל כך נרגשים שהם נפלו על פניהם והתחילו לרנן ולהלל את השם. אבל אז קרה דבר נורא. נדב ואבאו, שני הבנים הגדולים של אהרון לקחו כל אחד את המחתה שלו, שזהו כלי מיוחד ששייך לקטורת. והקריבו אש זרה. אתם בוודאי שואלים את עצמכם מה הכוונה אש זרה? זוהי אש שהם הקריבו שהשם לא ציווה אותם להקריב. הם היו צדיקים וכל כך רצו להתקרב להשם אבל הם עשו את זה בדרך הלא נכונה. פתאום יצאה אש מלפני השם ושרפה אותם. אבל לפני שהם מתו, האש דחפה אותם החוצה כדי שהמשכן

לא יהיה טמא. אף אחד לא ראה שהם מתו. כולם שכבו על הרצפה ואמרו שירה להשם. כשקמו ראו שרק נדב ואביהו לא קמים התקרבו אליהם וראו שהם נפטרו לפתע היה שקט דממה משה ניגש לאהרון ואמר זה מה שדיבר השם בקרוביי אקדש כלומר השם מראה שהוא כל כך קדוש שאפילו הצדיקים הכי גדולים צריכים להיזהר ולעשות בדיוק מה שהוא מצווה אהרון שתק הוא קיבל את הדין באהבה למרות הכאב הנורא איזו גדולה איזו אמונה בקדוש ברוך הוא. משה קרא למישאל ואל צפן, בני הדוד של אהרון, ואמר להם להוציא את נדב ואביהו ותקברו אותם מחוץ למחנה. משה אמר לאהרון ולבניו הנותרים, אלעזר והתאמר, לא להתאבל, משום שאותו יום היה יום של שמחה, ולכן הורה להם להסתפר ולא

לקרוע בגדים. אבל כל בית ישראל בכו על נדב ואביהו. אחר כך הוזרו הכהנים שלא לשתות יין ולהיכנס לעבוד במשכן. למה? כי הם צריכים להיות צלולים לגמרי כשהם עובדים בקודש ולהבדיל בין קודש לחול ובין טמא לטאור. ולכן אסור היה להם לשתות יין בעבודת המקדש. בהמשך השם ביקש ממשה ללמד את עם ישראל על החיות הטהורות והטמאות שידעו מה מותר לאכול ומה אסור. הבהמות המותרות באכילה הן בהמות שמעלות גירה. הכוונה לועשות שוב את האוכל ומפריסות פרסה יש להן פרסה מחולקת. לדוגמה, פרה, שור, כבש ועז אין טהורות אבל גמל, שפן, ארנבת, למרות שהן מעלים גירה ולועשים את האוכל שוב, הם לא מפריסים פרסה ולכן הם טמאים. הדגים המותרים באכילה הם רק

דגים שיש להם סנפיר וקסכסת, אבל אם אין להם את שניהם, הם טמאים ואסורים באכילה. משה ממשיך ללמד את עם ישראל גם על העופות. התורה מונה את העופות האסורים באכילה כמו נשר, פרס, אוזניה ועוד, העופות המותרים, תרנגול, אוז, תור, יונה ועוד. ובשרצים כל השרצים טמאים חוץ מארבעה סוגים של חגבים שמותר לאכול אותם, אבל היום אנחנו נמנעים מלאכול אותם משום שאנחנו לא יודעים להבדיל בין הטמטהור. השם רוצה שנהיה קדושים כמוהו. בסוף הפרשה השם חוזר ומזכיר, אני השם המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים ואיתם קדושים כי קדוש אני. איך שומרים על הקדושה ואיך מקיימים את ציווי השם? על כך נספר לכם בפרק הבא. ‏M.