"עברתי מוות קליני": לביאה פז על הרגע המכונן בחייה

כל הזמן אני שומעת קולות משון ככה אחרי הראש מהצד איזה נס איזה נס איזה נס אני לא יודעת על איזה נס מדובר ואני שומעת שכל הזמן גם אומרים הוא הציל אותה הוא הציל אותה ואיין לי מושג מי הציל אותה מי זאת היא על מה מדובר הסיפור התחיל בעצם בשלוש לפנות בוקר במוצאי שבת כשבעצם אני לא יודעת שום דבר ובמזל גדול וניסי ניסים בעלי פתאום התעורר בשלוש לפנות בוקר והבין שהנשמות של אשתו לא תקינות הוא היה גם רופא והוא הבין שהוא צריך להתחיל לבדוק מה קורה שם יד וקלט שבעצם הנשימות לא בסדר ובעצם בשלב מסוים הוא גם קולט שגם בכלל אין דופק הנס השני שלנו היה שהיו לנו שתי בנות שבמקרה הם היו באותו לילה בבית והוא צורח להם אני עושה

אחיה לאמא תזמינו אמבולנס תזמינו אמבולנס אם הוא היה צריך לקום לעזוב אותי ולרוץ לחפש את הטלפון אז כבר הוא לא היה יכול גם לעשות את ההחייאה שהייתה כל כך כל כך קריטית כי זה באמת כנראה היה ממש בשניות ובדקות המדוייקות ביותר כדי להחזיר אותי לחיים אז מה שחוויתי באמת היה דום לב שהלב פשוט פסק מלפעול מסתבר שעברתי מוות קליני הקדוש ברוך הוא פשוט מיקד את בעלי בדיוק ברגע הנכון בשנייה הנכונה וההוא פשוט התחיל עם ההחייאה והתחיל עם הנשמה עד שאחר כך הגיעו גם הרבה פרמדיקים והתחילו גם לעזור בהתחלה גם אמצע הקולה ואמרו לו מה פתאום אתה עושה אחייה במיטה בדרך כלל אחייה עושים על הרצפה הוא אמר אם הייתי מוריד אותה על הרצפה

גם המוח והראש היה גם נשבר שם כי היא הייתי מאוד כבדה כבר בשלב הזה ולכן ברוך השם אחר כך כשהגיעו כל הפרמדיקים וגם התחילו לעשות גם מכות חשמל כי זה היה מקרה באמת חמור יותר מאשר רק החייה והנשמה וברוך השם זכינו נתנו מכת חשמל אחת ושנייה ושלישית ורביעית ברביעיית כבר די הבינו שמרימים ידיים ופשוט בעלי לא ויתר ולהתחנן תנסו עוד מכה אחת אז ברוך השם ניתנה מקה חמישיית ושמה התחילו המדדים להתחיל לחזור ומשם בעצם התחיל המסע מסע לבית החולים ובמשך 16 יום אני הייתי בעצם בקומה כשבעצם בלי שום תגובה ורק הרבה תפילות ושירה ותחינות לקדוש ברוך הוא להציל להציל אותי ונחזור לחיים אז ממה שידוע לי כיוון שאני לא זוכרת והכל מחוק

אבל ידוע לי ש1 ימים אני הייתי בקומה בבית חולים כשבעצם גם לא כל כך נותנים הרבה סיכויים לחזרה שלי לחיים עושים הרבה בדיקות ודי הכינו את המשפחה לזה שקרוב לודאי שגם אם היא תישאר בחיים היא תשאר בצורה של או צמח או משהו שלא כל כך א אי אפשר גם לסמוך עליו שזה גם יהיה חיים בכלל אני מתעוררת לאט לאט די מטושטשת לא מבינה מה זה הסיפור של האחיות מה רוצים ממני אפילו הרגשתי שלפעמים כועסים עליי ואני לא יודעת על מה באמת חווייה מאוד של טשטוש מאוד גדול לפעמים את מתעוררת לפעמים את נרדמת את חוזרת מתעוררת אני כן זוכרת את השיירה שליוותה אותי שנשים שרים סביבי אבל בעצם טשטוש מאוד מאוד גדול גם שבעצם הרופאים באמת מאוד לא

נתנו סיכוי וגם אם פה ושם מדי פעם א זזתי יד או רגל והמשפחה באה ואומרת לרופאים תראו יזיז הרגל יזיז היד והרופאים מאוד מאוד היה חשוב להם להבעיר זה לא אומר שום דבר ואל אל תפתחו ציפיות יותר מדי והרגע המכונן היה שבעלי מספר לי שהוא עמד לידי עם פחית קוקה-קולה ואמר ברוך אתה השם שהכל נהיה בדברו ופתאום הוא שם לב ש אני בשפתיים בלי קול כי אני עדיין עם צינורות וכל המצב ואני אומרת אמן זה היה ממש רגע מכונן ביותר כי כבר הוא מאוד התרגש קודם כל הוא קם ורץ במחלקה ואמר היא אמרה אמן היא אמרה אמן ואנשים אומרים אישה אמרה אמן אז מה אבל הוא הוא תמיד הסביר את זה אחר כך זה לא סתם שהיא אמרה אמן היא אמרה אמן זה אומר

שמבחינה נאורולוג אני מבין שיש כאן משהו היא שומעת אף אחד לא ידע אם המוח לא נפגע והשמיעה נפגעה היא שומעת דבר שני היא מבינה דבר שלישי היא הגיבה היא אמרה אמן האמן הזה הוא כמילה מכוננת אבל זה כ משהו שדחף אותי באמת קדימה להמשיך לחיות בעזרת השם הרבה תפילות לפעמים יש גם ניסים ואמן אחד גדול כולנו אומרים רק אמן ואמן