הרב זמיר כהן - איך להתמודד עם קשיים בתהליך ההתחזקות?

שלום לכבוד הרב זמיר כהן. יש בי אמונה מאוד גדולה, אבל מצד שני יש לי יצר רע שמונע ממני לקיים מצוות, כמו למשל שמירת שבת או צניעות. כל יום אני אומרת לעצמי, הפעם אתגבר, אבל הפעם וכל פעם אני נופלת מחדש. יוצא שאני כל יום בוויכוח פנימי מתוך ציפייה שיום יבוא ומשהו יקרה. מתי זה יקרה? טוב, ראשית, עצם ההלאת השאלה והרצון זה כבר חצי מהדרך. כשאדם לא מתייאש ודורש מעצמו כבר עשה חצי מסלול. אבל אי אפשר להישאר בחצי המסלול, צריך להתקדם הלאה. בדרך כלל הטעות שיש אצל שואלים שאלות מהסוג הזה, אנשים שחיים בתחושה או הכל או כלום. או שמגיעים לשלמות ושומרים שבת בשלמות וצניעות או שנשארים ולא מתקדמים שום צעד. ואז מחכים מתי

זה יקרה. כי בפנים יודעים את האמת, רוצים להתקדם אבל לעשות צעד כזה גדול, לא לכל אדם יש את ה את העצומות נפש לעשות את הצעד בבת אחת. ולפעמים גם לא נכון. לפעמים לוקחים הרבה בבת אחת ואז קורסים חודש חודשיים ואז חוזרים מה שהיה לפני וכבר מרגישים שזה לא בשבילי. הדרך הנכונה אצל רוב האנשים היא לעלות בהדרגה שלב אחר שלב ואז הרבה יותר קל. לקבל קבלה של התחזקות בשלבים אבל לעמוד בזה. למשל הזכירו כאן צניעות ושבת. בנושא של צניעות יכולה להחליט לעצמה אני בשבת מכניסת השבת ועד צת השבת לבושה בצניעות לפי כל גדרי ההלכה. כי ייתכן שבעבודה יותר קשה לה לשנות חזות. קודם כל שהיא תתרגל לראות את עצמה בראי עם לבוש צנוע וליהנות

מזה. אני לבושה בלבוש מלכות, לבוש מכובד, כל כבודה בת מלך פנימה שתחמיא לעצמה וגם אם הסביבה קצת יורדת עליה, אתה יודע, אני אני צועדת בדרך אמת. אחר כך יכולה להחליט שפעמיים בשבוע כשהיא חוזרת מהעבודה עוברת ללבוש צנוע. אחר כך כל השבוע כשהיא חוזרת מהעבודה ואחרי שהתרגלה לראות את עצמה מתחילה לספר לכל החברות, תדעו שאני כבר חודש אחרי העבודה לובשת צנוע. מה באמת ככה? כן, אני כך בבית. אני התרגלתי כך. אני אוהבת את זה, זה עושה לי טוב. בדרך כלל כשמודיעים לפני לכולם, עוד מעט תראו אותי במצב אחר, בחור שמודיע לכולם, תדעו שאני בשבועות הקרובים עובר לכיפה. כמה פעמים שאלו אותי צעירים שהולכים לאירוע ואומרים, הדודה לא

יודעת שחזרתי בתשובה. והדודה הזו כשרואה אותי תמיד באה מחבקת אותי. ועל פי ההלכה, אפילו שהיא בת 80, בת 90, בת 170, אסור ליגוע באישה שהיא לא אשתך. גם אם מדודה ההיתר אמא ובן מותרים אפשר אמא יכולה לחבק את הבן שלה לנשק אותו הבן את האמא זה משהו אחר אבל קרבה של א בני דודים בני דודות או דודות דברים שאסורים לבוא במגע והוא חוזר בתשובה ואומר כשאני מגיע לאירוע היא באה ואז מה אני יכול לעשות אני אדחף אותה מה אני יכול לעשות העיצל הזה לפני לפני החתונה תרים טלפון לאותה דודה שהיא מועדת לפורענות ותגיד לה שלום דודה את יודעת שאני כבר כמה חודשים מתחזק היא אומרת כן אני יודעת אז תדעי שאני בזמן האחרון כבר לא נוגע בנשים

אפילו לא שאת דודה כל כך יקרה וחשובה אבל אני לא לא נוגע מה הגזמת השתגעת מה עשו לך לא צריך לריב איתה יכול להיות שהשתגעתי יכול להיות שלא אבל אני מבקש רק תכבדי את זה כשניפגש נגיד שלום יפה אבל בלי מגע מקסימום כשנפגשים אחר כך היא זורקת איזה עקיצה ואתה מחייך ועובר לסדר היום ועוברים בשלום אבל כמו שאמרנו לא בבת אחת בשלבים כל פעם צריך להעלות מדרגה להכין את הסביבה אז הרבה יותר קל כל אדם צריך להרגיש את עצמו אם יותר נוח לו להציב עובדה או להכין את הסביבה אבל ודאי שכשהאדם עולה בשלבים שלב אחר שלב כך גם בשמירת שבת היא מרגישה שהיא לא עומדת בשמירת שבת תבדוק מה הכי קשה לי הטלפון זה הכי קשה. נסיעות יותר קל לי

לוותר עליהם. אז תתחיל. שלא נוסעת בשבת. התקדמות. אחר כך מקבלת על עצמה או מקבל, לא משנה לא מדליק את האור. בשלב השלישי טלפון בערב שבת מכניסת השבת עד הבוקר לא נוגעים בטלפון. כל פעם מוסיפים עוד דבר עד שמגיעים לשלמות הראויה.