
הרב זמיר כהן - ימי בראשית במדע ובקבלה
אחת החידות שהסעירו ביותר את נפש האדם הסקרן, זוהי חידת הבריאה. מה התרחש אז בימי בראשית טרם חיות האדם? כיצד ובאיזה קצב התפתחו פרטי הבריאה? האם היו בוקר וערב טרם נבראה השמש? מה היה אורכו של כל יום מששת ימי בראשית? האם אכן קדמו יצורי הים והמעופפים ליונקים? הרב זמיר כהן במסע מסעיר ומרתק אל ימי בראשית
פרקים בסרטון:
אחת החידות שהשאירו ביותר את נפש האדם הסקרן זו יחידת הבריאה. מה התרחש אז בימי בראשית תרם חיות האדם? כיצד ובאיזה קצב התפתחו פרטי הבריאה? האם היו ערב ובוקר טרם נבראה השמש? מה היה עורכו של כל יום משת ימי בראשית? האם אכן קדמו יצורי הים והמעופפים ליונקים? הרב זמיר כהן במסע מסעיר ומרתק לאחור אל ימי בראשית
שלום וערב טוב הנושא שלנו הערב התאבות היקום והשתלשלות העולמות על פי תורת הסוד ונראה גם את גישת עמדת המדע בתקופה שלנו שלנו בעידן המודרני. למעשה נושא התהבות העולם הוא אחד הנושאים היחידים שנותרו לכאורה במחלוקת בין עולם המדע לבין עמדת התורה. זה לא סוד שבדורנו במאה 21 רוב המחלוקות שבין התורה לבין המדע התיישבו. בהרבה נושאים היה בעבר מחלוקת בין התורה לבין המדע, אבל ככל שהמדע הלך והתקדם יותר, כך שינה את עמדתו ונתה לכיוון עמדת התורה. כך בנתונים רבים שקיבצתי אותם בחוברות תורה ומדע, נתונים שבעבר המדע חלק על התורה, הדברים אפילו נראו מוזרים לאנשי המדע. כשחז"ל דיברו למשל על כך שהעובר שומע קולות מבחוץ אל
דברים שנראו מאוד מוזרים לעולם המדע היום ידוע שזה כך הרי יש הלכה שאישה הרה שהריחה ביום הכיפורים ריח של תבשיל והיא מאוד מתאווה לאכול נותנים לה שתאכל מכיוון שחייה וחיי העובר בסכנה כך נאמר בתלמוד במסכת יומה כי העובר הוא זה שמשתוקק הוא זה שמתאו אבל לפני שאוכלת אומרים חז"ל תלחש באוזנה שהיום יום הכיפור ורים למה? כדי שישמע העובר ואולי ירגע איך הדברים יתקבלו בעולם המדע בעבר. עובר יכול לשמוע, לקלוט, להבין ועוד להשיק מסקנות אם הוא כן נרגע או לא נרגע. חז"ל מתארים כמה מקרים שעל פיהם אפילו ראו את הכיוון העתידי של העובר, אם לחיים של ותרנות, של נתינה, של הענקה או לחיים הפוכים. על פי הוויטור בעניין הזה. היום
עם האולטרסאונד ידוע שהעובר שומע קולות. ממליצים היום לנשים הרות לשמוע מוזיקה קלאסית בזמן ההריון כדי שהעובר יהיה רגוע יותר. וכן עוד נתונים רבים שהמדע גילה אותם דווקא בדור האחרון או בדורות האחרונים. בתוכנית רדיו עם פרופסור נתן אביע עזר נהניתי מאוד לשמוע ממנו אומרת המשפט תענוג להיות ודי מאמין במאה ה-21 היינו שם יחד דיברנו קצת על הנושאים האלה תורה ומדע והוא אמר את המשפט הזה וביאר גם למה הוא אומר כשרואים את הספרות העתיקה עד כמה היה ויכוח נוקב בין חכמי ישראל לדורותיהם לבין אנשי המדע של כל הדורות ספרי הפילוסופיה העתיקים דברי הרמב"ם ואחרים, מור נבוכים, הכוזרי ועוד מתווכחים. אבל הוא אומר, ככל שהמדע הלך
והתקדם, היום תענוג להיות יהודי מאמין במאה 21, מכיוון שהמדע הולך וצועד לקראת העמדה של תורת ישראל. המצב כיום הוא שמי שסבור שיש סתירה בין סודות היקום האמיתיים לבין תורת ישראל, אז אחת מהשתיים. או שהוא לא בקיא בסודות היקום או שהוא לא בקיא בתורת ישראל. ואחת הדוגמאות המעניינות שבה בעצם נתבונן הערב זו הדוגמה הזו. נושא מאוד מרכזי, מאוד חשוב, נושא שהרמב"ם קורא לו מעשה בראשית, נושא עמוק, סבוך, מורכב. התהבות היקום. איך הכל נוצר? מתוך כך גם ניגע בשאלה המפורסמת גיל העולם על פי המדע גיל העולם מיליארדי שנים אמנם המחיר משתנה מזמן לזמן משנים במיליונים במיליארדים אבל לא מדובר בפער קטן בין העמדה המדעית לבין
העמדה של תורת ישראל הרי על פי היהדות גיל העולם עולם הוא פחות משפי שנים. כל אחד יכול לעשות את החשבון לבד. לא רק המסורת שלנו. אפשר לפתוח את החומש ולראות מהאדם הראשון כתוב שאדם ילד את זה וזה ילד את זה וזה ילד את זה וכן הלאה. 10ה דורות מאברהם ועד נח. אפשר לבדוק את התאריכים, את הגילאים משם מנוח ועד אברהם. אברהם ילד את יצחק. יש לנו גילאים, תאריכים, מקומות. ירדו למצרים, יצאו ממצרים. אברהם נולד בשנת 1948 לבריית העולם על פי המסורת היהודית בלי קשר לקום המדינה על פי התאריך הלועזי 1948 אבל זה מאוד מעניין שאברהם נולד בשנת 1948 לבריאת העולם על פי המסורת היהודית לפני 4,000 שנה ומלידת אברהם ועד יציאת מצרים
500 שנה בגיל 100 הוא ילד את יצחק מלידת יצחק ועד עד יציאת מצרים 400 שנה ועבדום וינו אותם 400 שנה זה נמנע מלידת יצחק 40 שנה במדבר בניית בית המקדש על ידי שלמה בית שהיה קיים 410 שנה 70 שנה גלות בבל 420 של בית שני אפשר לעשות את החשבון חורבן בית שני עד היום התאריך התשסד 5764 שנים לבריאת העולם ככה התפיסה היהודית המדע טוען שיש שיש לו הוכחות שגיל העולם הרבה יותר עתיק. זו שאלה שרבים נבוכים בה ואנחנו נתבונן בהערב לאור דברי המקובלים איך להתייחס. מתוך כך גם נגיע לשאלות כמו דינוזאורים, מוצא האדם ועוד עד כמה שהזמן יאפשר לנו. כשמדברים על התהבות היקום בעבר המדע טען שהעולם תמיד היה. הוא לא נברא בשלב מסוים
מכיוון שעל פי חוקי הפיזיקה לא תיתכן בריאת יש מעין. על פי חוקי הפיזיקה אפשר לקחת חומר מסוים ולהפוך אותו לחומר אחר. מאוחר יותר גילוי שניתן להפוך חומר לאנרגיה ואנרגיה לחומר. אבל מכלום מעין ליצור דבר זה לא ייתכן. משום כך, התיאוריה הזו, תיאוריה שנקראת בשם קדמות העולם, כך נקראה התיאוריה בזמנים עתיקים, בעשרות השנים האחרונות, עם המהפך שחל בתפיסת המדע במה שמכנים היום בשם המפץ הגדול, הגישה השתנתה. היום העולם המדעי מודה שהיקום נברא בשלב מסוים. הם קוראים לזה בשם מפץ. האם הדברים סותרים את עמדת התורה? יש הרבה שסבורים שכן שהדברים סותרים את עמדת התורה. אבל אנחנו נקריא את דברי הרמ"בן ודברי הזוהר. הרמבן כידוע
חי לפני כ-700 שנה, היה מגדולי המקובלים והוא כותב כך: "אתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור". לאחר שהוא מקדים כמה הקדמות והפסוקים המפורסמים של תחילת התורה בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים אלה פסוקים שדורשים הבנה יש ספריות בעולם שמכילות עשרות אלפי ספרים שעוסקים רק בשאלה הזו בשאלת התהבות העולם וכאן בכמה פסוקים התורה מקפלת את כל פרשת הבריאה באמת במשך ששת ימי המעשה. אז ודאי שהרבה חוכמה, הרבה אוצר יש כאן במילים האלה. אומר הרמ"בן, הקדוש ברוך הוא ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. בתחילה לא היה כלום. ואין אצלנו בלשון הקודש בהוצאת
היש מעין אלא לשון ברא. אומר, בלשון הקודש, כשאתה רוצה לומר שלא היה כלום ומזה נוצר, מה המילה שאתה משתמש בה? בריאה ברא ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה הווה מן העין התחלה ראשונית אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאוד אין בו ממש אבל הוא כוח ממציא מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל מה פירוש המילים הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאוד אין בו ממש דק בלשון המקובלים כך גם בספרות העתיקה לעניין רוחני קראו בשם דק אז הוא אומר יסוד רוחני מאוד אין בו ממש אתה לא מרגיש אותו אבל כך התחילה הבריאה לא כמו שילדים מבינים בחיטה א' בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ אלוקים אמר יהיה עולם נהיה עולם רואים
כדור הארץ רואים כוכבים גלקסיות וכולי אומר הרמבן לא כך זה התחיל זה התחיל בתחילה ביסוד רוחני אני דק אין בו ממש אבל הוא כוח ממציא כלומר ניתן להוציא מתוכו מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל והוא החומר הראשון הנקרא ליוונים היוולי היוונים לדבר רוחני היו קוראים במילה היולי ואחר כך לא ברא דבר אבל יצר ועשה ממנו אומר הרמבן לא היה בתחילה מהלך של יצירה רוחנית ואחר כך יצירה גשמית נפרדת. אלא מתוך הרוחני יצא הגשמי כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותם. מה טוענת תאוריית המפץ? אם נעבור בסקירה כללית על הולדת תיאוריית המפץ עד שנת 1924 העולם המדעי הבין שבעצם גלקסיית שביל החלב אותה גלקסיה שאנחנו נמצאים
בה היא העיקרית בכל היקום מה שמחוץ עלה לגלקסיה הזו אלה כמה נתונים פריטים שוליים לחלוטין בשנת 1924 אסטרונום האמריקא המפורסם הבל גילה שיש עוד המונה גלקסיות מחוץ לגלקסיה שלנו. כל גלקסיית שביל החלב שמכילה ספור כוכבים היא עצמה רק פריט אחד מתוך אין ספור גלקסיות. הוא זכה לתהילת עולם בזכות התגלית הזו. גם איינשטיין בא אליו במיוחד כדי להודות לו על התגלית הגדולה. לאחר תקופה הוא גילה גם את בריכת הגלקסיות. הוא הוכיח שהגלקסיות לא עומדות במקומן אלא הולכות ומתרחקות. קוראים להתופעה בשם בריחת הגלקסיות, אבל אין הכוונה שגלקסיה בורחת מחברתה, אלא היקום הולך ומתפשט. כמו שמי שמכיר את הציורים שיש על הבלונים של הילדים,
כשמנפחים את הבלון, ככל שהוא הולך ומתנפח וגדל, כך כל נקודה מתרחקת יותר מחברתה. היקום מתפשט. ככל שהוא מתפשט יותר, ככה הגלקסיות מתרחקות זו מזו. גם התגלית הזו נחשבת מהפך בתפיסה המדעית במה שנוגע היקום, אבל התגליות האלה שימשו יסוד לפרופסור ג'ורג' גמוב שבשנת 1946 טען שהעולם נברא באמצעות תהליך שזכה לשם המפץ הגדול. בבסיס התיאוריה טוען ג'ורג' גמו בתחילה לא היה כלום היה אפס מוחלט מהאי נופיע פרץ אור גדול שהיה ריכוז רב עוצמה של אנרגיה האנרגיה הזו הלכה והתקררה וכך נוצר כל החומר זה בגדול תיאורית המפץ כשהוא אמר את דבריו ב-1946 לא התייחסו אליו ברצינות הרבה נתונים היו צריכים להיות מוכחים על פי דבריו ועדיין זה
לא הוכח רק בשנת 1965, כששני מדענים אמריקנים ישבו ומדדו את הקרינות שמגיעות לכדור הארץ לצורך מעבדת טלפונים, מעבדת בל, הם גילו באקראי שמכל העברים בחלל החיצון, מכל העברים זורמת קרינה, מה שזכתה לשם הקרינה הקוסמית. כשהם פרסמו את התגלית, התגלית הזוררה התרגשות רבה, הם קיבלו פרס נובל על התגלית הגדולה הזו מכיוון שהיא הוכיחה את תיאוריית המפץ כשצרפו עוד כמה בדיקות, גם הפיזיקאי בין הגדולים היום יש מחשיבים אותו כגדול הפיזיקאים בעולם כיום, פרופסור סטיבן הוקינג, הפרופסור בכיסא הגלגלים, הגאון הידוע, בשנות ה-70 גם הוא הוכיח באמצעות כמה הוכחות נוספות את תיאוריית המפץ כך שהיום זוהי בעצם התאוריה השולטת בחיפה
כשמדי פעם משפצים אותה אבל בעיקרון התאוריה נשארת העולם נברא יש מעין זה מהפך אחרי אלפי שנות מחלוקת המדע ניגש לתורת ישראל ואומר את צדקת ולא אנחנו העולם נברא הרי זו מחלוקת עתיקה מחלוקת יסודית מאוד בדבר קיום כל הבריאה כולה איך הכל התחיל האם זה התחיל זה היה תמיד המדע טען שהעולם תמיד היה. התנך טען שהעולם נברא. היום המדע מודה שהעולם נברא. איך הוא נברא? כאמור טוען את תיאוריית המפץ שהעולם התחיל מהערה שהופיעה מעין. נחזור לדברי הרמבן. רבנו משה בר נחמן מלפני 700 שנה. טוען הרמבן שאלוקים לא ברא חומר בפתאומיות. החומר לא הופיע בפתאומיות אלא בתחילה. נברא אור רוחני זך וממנו השתלשלו כל העולמות. הארי הקדוש, הארי
הקדוש בתחילת ספרו, עץ חיים תלמידו רבי חיים ויטל, כתב את דבריו בספר עץ חיים, מפרט ומרחיב איך בעצם נברא העולם. והדברים מבוססים על דברי הזוהר, תכף נקרא את לשון הזוהר. אומר הארי שבתחילה אור האינסוף היה ממלא את הכל. וכאן הוא מיד מכניס הסתייגות שחייבים לדעת שכשמדברים על אור האינסוף, אין הכוונה שאלוקים, שהמהות האלוקית היא אור. אלוקים אין לו גוף ואין לו דמות הגוף. זה מיסודות היהדות. האדם שהוא נברא על ידי האלוקים, כל אדם שהוא קצת ברדת ויש בו ענווה, מבין שלא ייתכן שהנברא יתפוס בשכלו את המהות של הבורא. אם מדובר בחבר אז אני יכול להבין מה הוא, מבין מי אני, אנחנו באותה רמה, אבל כשמדובר בבורא ונברא שברא את
האדם, יש מעין, ודאי שהנברא לא יוכל לתפוס בשכלו את המהות של הבורא. לכן נאמר בתורה, "לא יראני האדם וחי." אומר הרמב"ם, אין הכוונה בפסוק לא יראני האדם וחי, שהאדם בעיני בשר לא יוכל לראות את אלוקים. הוא אומר זה פשוט, את זה לא צריך לומר. לא יראני האדם וחי אפילו בעין השכל. אומר הקדוש ברוך הוא, האדם לא יוכל לתפוס בשכלו את המהות שלי, את המהות האלוקית. ומי שיש בו קצת ענווה מבין שבזה בהכרח. כך. אומר הארי הקדוש, מי שנחשב גדול המקובלים אחרי רבי שמעון בר יוחאי, מחבר הזוהר, שכשמדברים על אור האינסוף, אין הכוונה שאלוקים עשוי מאור. אין הבנה לת מחשבה תפיסה בכלל. אין מחשבה יכולה לתפוס ולהבין את המהות האלוקית ולא
לדמיין אותו בשום דבר. אם נאמר שאלוקים הוא אור, כבר הגשמנו אותו. נפלנו בהגשמה, דבר שהוא ודאי לא נכון ואסור, אבל מכיוון שהדבר הרוחני הגבוה ביותר הנדפס אצלנו זה אור, אז אנחנו משתמשים על דרך ההשאלה במונח אור האינסוף כשמדברים על האלוקים, אבל ודאי שהוא לא אור. לאחר דברי ההסתייגות הזו שמוסיף הארי, הוא מציין שבתחילה אור האינסוף היה ממלא את הכל. באותה תקופה לא הייתה שום אפשרות לשום חומר או רוח כל דבר מלבד האלוקות אין שום דבר שיוכל להתקיים לכן גם לא תיתכן מציאות של בריאה כשם שאם ניקח כבשן בטמפרטורה של מיליארדי מעלות האם נוכל להכניס לתוכו מזלג או מתכת או כל חומר שלו יהיה ודאי שלא זה יותח וימס ולא יהיה
קיים יותר כך כשאור האינסוף מילה את הכל. לא הייתה שום אפשרות לחומר להיווצר ולהיבראר. אבל אלוקים רצה לברוא נבראים כדי שיהיה לו למי להטיב. כך מסביר הזוהר את תכלית הבריאה שאלוקים ברא נבראים כדי להטיב להם. רק לא בתורה צדקה. אנחנו נותנים צדקה. בני אדם מוגבלים. ודאי שהם היינו יכולים לסדר עבודה לכל העניים ולהפוך אותם לעשירים. זה היה הכי טוב. אבל אנחנו לא כל יכולים ולא יכולים לסדר עבודה לכולם. נותנים צדקה. אף על פי שהוא מתבייש כשהוא מקבל אלוקים שהוא כל יכול ברא בריאה עם אפשרות של עבודה לקח את הנשמה הרוחנית שם אותה בתוך גוף לתקופה מסוימת יצרים ניסיונות אתגרים עם ספר הוראות איך להשתמש בעולם ואומר לאדם
תתמודד תעמוד תקבל אתה את שכרך בדין ולא בחסד לא תקבל צדקה אבל תכלית הבריאה הייתה להטיב לנבראים כדי לאפשר מציאות של בריאה אומר הארי הקדוש, צמצם הקדוש ברוך הוא את אורו במקום מסוים. זאת אומרת, אם נתאר לעצמנו את האולם הזה כאור האינסוף, דבר שוודאי לא שייך, כי מגבלנו לאולם, אז זה מסתיים במקום מסוים, אור האינסוף זה אינסוף. במקום מסוים צמצם את אורו כדי לאפשר במקום הזה אפשרות של בריאה. בשפה פשוטה שלנו נאמר שהקדוש ברוך הוא הוריד את הריכוז של עוצמת האור באותו אזור. כן, המילים לא מדויקות, אבל זה נקרא סוד הצמצום בלשון המקובלים. צמצם את אורו כדי שבמקום הזה, בחלל שנוצר, תהיה אפשרות של בריאה. באיזו צורה היה
הצמצום? אומר הארי הקדוש, בצורת עיגול. למה? מכיוון שהוא רצה שההערה תקרין מכל הצדדים בשווה לנקודת המרכז שבה תהיה הבריאה. אם היה עושה ריבוע או מלבן או משולש, ההערה לא הייתה באה בשווה. כן? מהזווית של הריבוע הרי ההערה תהיה רחוקה יותר מאשר בנקודת המרכז. אבל בעיגול נקודת המרכז נמצאת במרחק שווה מכל הצדדים. זו הסיבה. המציינים המקובלים שאין בעולם הטבע לא יצור ולא פרי שלא מבוסס על עיגול. זה יכול להיות עיגול מוערך, יכול להיות כמו הגס, יכול להיות כל מיני צורות, אבל כל הנבראים מבוססים על תרשים של עיגול. אין מרובע בעולם הטבע. אין תפוח או תפוז שיצא מרובע או משולש וכדומה. מכיוון שהיסוד של הבריאה היה בעיגול.
לכן כל ההשתלשלות על פי אותו יסוד הכל נמצא במבנה של עיגול. לאחר שצמצם את אורו, הוציא קו של אור מלמעלה, אומר הארי הקדוש, ומקו האור הזה היל את עולם האצילות. אנחנו כעת עוברים להשתלשלות העולמות. ארבע עולמות אעצילות, בריאה, יצירה, עשייה. העציל את עולם האצילות. עולם האצילות נקרא בשם עולם האצילות כי הוא נעצל לשון ההצלה הארה רוחנית גבוהה כאן בעולם האצילות עדיין לא היו מושגים לא של כמות לא של צורה ודאי שלא של חומר שום דבר מעולם האצילות השתלשל עולם הבריאה עולם הבריאה רק כאן בבריאה התחילו המושגים של בריאת יש מעיים עדיין מדובר בעולם רוחני זך מדגיש הארי לא מדובר בחומר. אבל המושג של בריאת יש מעין זה התחיל
רק כאן בשלב הבא. לכן זה נקרא עולם הבריאה. מעולם הבריאה השתלשל עולם היצירה. כאן התחילו המושגים של צורה, כמות, הגבלה. וכמו שעובר הולך ומתפתח, אז רואים לאט לאט איך שמכלום נראה כלום, אבל הכלום הזה הופך להיות יצור ומתפתח, מפתח איברים. זה עולם היצירה. מעולם היצירה השתלשל עולם העשייה. שאלתי פעם את המקובל הרב דוד בצרי ראש שבעת המקובלים השלום בירושלים מי שנחשב היום לאחד מהחשובים בעולם הקבלה האם הכוונה שכל הגלקסיות והכוכבים שאנחנו רואים זה בעצם עולם העשייה כי בעולם העשייה כתוב שזה כבר חומר אז הוא אומר שראשית כתוב בפירוש שעולם העשייה עצמו מתחיל בהערה רוחנית וממשיך בהתגשמות וגם החלק ה הנמוך ביותר כלומר
כל הגלקסיות וה והכוכבים. כל מה שאנחנו רואים זה רק הרובד הנמוך ביותר של עולם העשייה. כשזה עצמו מוקף בשבעה רקים ויש רבדים גבוהים יותר. בתרשים שיש בישיבות המקובלים אודות העניין הזה של השתלשלות העולמות אז רואים את סוד הצמצום כעיגול. אור האינסוף מסביב. סוד הצמצום בעיגול. מלמעלה משתלשל עולם האצילות שהוא עולם רוחני זך. ממנו משתלשל עולם הבריאה שהוא הרבה יותר קטן מעולם האצילות. ממנו עולם היצירה וממנה עולם העשייה שהוא מאוד מאוד קטן ביחס לשאר. נמצא שאור האינסוף מקיף את הכל וממלא את הכל. מקיף את הכל וממלא את הכל. רק ממלא את הכל בסוד הצמצום. כלומר ההערה שמסביב היא הרבה יותר חזקה. ההערה שבאזור הצמצום היא
הערה פחוטה. בזה נבין שיויתי השם לנגדי תמיד. יש פסוק שאומר מלא כל הארץ כבודו. במושגים שלנו קשה מאוד להבין מה פירוש מלא כל הארץ כבודו. אם אלוקים נמצא כאן הוא נמצא גם שם. הרי אם אני כאן אני לא שם. אבל התשובה פשוטה. אנחנו נבראים אז אם אני כאן אני לא שם. אבל אלוקים שהוא מקיף את הכל ואורו ממלא את הכל אז הוא נמצא בכל מקום. מלא כל הארץ כבודו. לכן באגדה של פסח אנחנו אומרים ברוך המקום ברוך הוא. מה זה המקום? כינוי לקדוש ברוך הוא. הרבה מקומות בחז"ל כשמדברים על אלוקים מכנים אותו בשם המקום. מה זה המקום? הוא מקום. אומר המדרש הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. כלומר לא כמו בעולמנו. אצלנו בעולם הנבראים המקום
מכיל אותי. ולא אני מכיל את המקום, אבל הקדוש ברוך הוא שאורו מקיף את הכל וממלא את הכל, אז למעשה הוא מקומו של עולם, הוא המקום של העולם. לכן נקרא בשם המקום. לכן השיויתי השם לנגדי תמיד. אמנם פשט הפסוק שם אומר דוד המלך, אני תמיד רואה לנגד עיניי את שם הוויה. שהיו השם אות י אחר כך ה וה לנגדי תמיד תמיד אני מתבונן בשם האלוקים מול העיניים. היום אנשים משקיעים הרבה במדיטציות, רוצים להרגיש רוגע, להתחבר עם משהו, אבל בפועל אדם שיקח לעצמו את השויתי השם לנגדי תמיד וכשרה להתרכז ולהירגע שיתרכז בשם הוויה מול העיניים, יוכל להגיע גם להרפיה, גם להרבה כוחות שגם מבחינה רוחנית על טבעית וגם זה הגיוני, שכשאדם מתבונן
במהות האלוקית, במציאות האלוקית, ודאי שזה יוביל אותו לכל ההטבה. בה אם אה הכעיסו אותו והוא רגיל לשויתי השם נגדי תמיד והוא יודע שהקדוש ברוך הוא לא אוהב שאדם כועס הוא יכעס באותה שעה שיויתי השם נגדי תמיד זה אדם שיהיו לו צרות בחיים לא יהיו לו צרות אף פעם מה פירוש שלא יהיו לו צרות כלפי חוץ הוא יראה מלא צרות יכול להיות אבל כלפי עצמו אין לו צרות כי הוא יודע שאלוקים תמיד איתי ואלוקים ברא אותי כי הוא רוצה להטיב לי וכל רצונו של אלוקים שיהיה לי טוב אז אז לא תמיד אני קולט מדוע בעצם מה שקורה לי עכשיו זה הטוב אבל אני יודע שכל מה שאלוקים עושה זה לטובתי הוא גבוה ממני הוא נעלה ממני הוא לא במושגים שלי אבל ברור
לי שכל מה שהוא עושה זה לטובה ממילא האדם אף פעם לא לא מרגיש צרות הוא תמיד שמח הוא תמיד שלב הוא תמיד רגוע אפילו שכלפי העולם הוא יראה עם בעיות כלכלה הוא יראה עם בעיות בריאות עם בעיות בכל תחום שלא יהיה אבל הוא תמיד שמח ומאושר כי הוא יודע שהכל לטובתי או שזה לטובתי כדי לנקות אותי מפגמים וחסרונות שיש בי מעבר בגלל מעשים שעשיתי. יכול להיות בגול זה, יכול להיות בגלגולים קודמים, או שהתכלית של הייסורים שאני מקבל מאלוקים לכוון אותי להתבוננות בדברים שבלי הייסורים לא הייתי מתבונן בהם. לפעמים מרוב שטוב לאדם אז הוא קשור מאוד לחומר. כשהוא מקבל מכות ייסורים, הקטישה הזו מפרידה אותו מהחומר. הוא מסתכל על החיים ברמה
יותר גבוהה, ברמה יותר רוחנית. גם זו תכלית שאלוקים נותן לאדם. זה מה שנאמר את אשר יאהב השם יוכיח. לכן מעניין מאוד לראות דוד המלך שאמר את הפסוק שהויתי השם נגדי תמיד. דוד המלך אם נבחן את סך כל החיים שלו היו לו הרבה צרות. בתחילה אחו נידו אותו. טענו שהוא נולד בצורה פגומה, שהוא לא בסדר. לכן אפילו כשמואל בא לישי אבי דוד אמר לו אלוקים אמר לי למשוח את אחד מבניך למלך אמר לו הנה כל בניי כאן והוא רואה את האחד יפה תואר מרשים נראה לו שזה ראוי להיות מלך אומר לו אלוקים בנבואה אל תבט אל מראהו ואל גבע קומתו אל תתרשם מהחיצוניות לא הוא השני גם לא השלישי הוא מסיים את כולם אף אחד אבל אלוקים אמר שאחד הבנים הוא אומר
אומר לאישי, זהו, אין לך עוד ילדים. הוא אומר, יש עוד אחד לא רציני שם נמצא עם מצון הרי התייחסו אליו כפגום נולד. אמר לו, תביא אותו. כשבא ראה אותו אדמוני. זה מאדים דם לא אין נראה כל כך מתאים למלך, אבל הוא רואה שהשמן, שמן המשחה, הכל צף ועולה כלפי מעלה בדרך ניסית. ואלוקים אומר לו הוא אותו אני רוצה. נמשך למלך. כשנמשך סיים את הצרות. עכשיו רק התחיל אותם. עכשיו המלך רוצה להרוג אותו. שאול היה רודף אחריו להורגו כששמע את בנות ישראל שרות. היע שאול באלפיו ודוד בריבותיו. אחרי שהוא היכאה את גוליית. הבין שמשהו פה לא בסדר. כנראה שזה עתיד לרשת אותי. היה רודף אותו, רצה להרוג אותו. והיה בורח בהרים, בלילות כמו
שמסופר שם בתנך, עד כמה היה מסתתר במערות וכולי. סובל. ושם כשהוא בהרים מזמור לדוד השם רועי לא החסר חז"ל אומרים שאת המזמור הזה מתי אמר דוד המלך לא כשהוא היה מלך יושב על כיסאו גם כשהיה מלך לא הסתיימו הצרות אבל שלום רוצה להרוג אותו הרבה בעיות היו לו אבל הוא מזמר תמיד הואשר תראו את פרקי התהילים הוא תמיד מודה לאלוקים הוא תמיד שמח מה זה זמר זמר זה הרבה יותר משיר לפעמים יושבים מישהו שר מצטרפים שרים ים איתו זמר זה פורץ מהלב ודוד אומר מזמור לדוד אני בא לי לזמר ממה אתה מאושר כל כך דוד הוא אומר מה מה זה השם רועי אני כמו כבש כמו צאן השם הוא הרועה שלי אני מבין משהו יש לי רועה שמנהיג אותי אז לא אחסר לא חסר
לי כלום כי אני יודע שהרועה הזה בנאות דשא ירביצני לא ירביץ מלשון מכות אלא לשון רביצה הצאום אם הרועה הוא טוב להיכן הוא לוקח חותם שירבצו בנאות דשא על מי מנוחות ינהלני יוביל אותי למקומות הכי נפלאים נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו גם כי אלך בגי צל מוות לא יררה כי אתה עמדי הוא אמר את זה כשהוא חי את הדברים הוא היה הולך בגי צל מוות הולך בלילות בהרים בורח שאול רודף אחריו עם הצבא להרוג אותו והוא אומר אני לא לא מפחד מרע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך הם ינחמנו השבט והמשענת שניהם מקלות בשבט מקים ועל המשענת נשענים אומר דוד המקל שאני חוטף ממך מכות ואותו מקל שאני נשען עליו המה ינחמוני זו הנחמה שלי כי אני
יודע שיש מי שמשגיח עליי אדם שחי בצורה כזו מי יכול להגיע לדרגות כאלה להיות מאושר ברגעים הכי קשים רק מי שיודע ששיבטך ומשענתך הם הינחמוני. אדם שיכול להעיד על עצמו ששיו השם לנגדי תמיד. הוא יודע אין כוח אחר בעולם. אין עוד מלבדו. אגב יש סגולה מרב חיים וולוז'ין אומר שאם האדם עומד למשפט או כל בעיה אחרת שיש לו בעניינים שאחרים שולטים בו, כן? הוא נשלט על ידי אחרים. אם תבונן באותה שעה בעוצמה באין עוד מלבדו, לא רק יאמר את המילים, ירגיש שבאמת אין כוח אחר בעולם שיכול לעשות לי משהו חוץ מבורא עולם. הוא אומר שמובטח לו שאף אחד לא ישלוט בו, שהוא יצא בסדר, אף אחד לא יצליח להזיק לו. ההתחזקות וההתבוננות בא אין עוד
מלבדו. כך מרגיש דוד. שיויתי השם לנגדי תמיד. לא פלא שזה אותו דוד. כשהוא מתבונן בפלאי הבריאה, השתפחות הנפש שלו. עד היום אנשים קוראים פרקי תהילים, כבר בני 3 אלפי שנים הפרקי תהילים האלה. והאדם קורא ומתפעל ונרגש, ממש מתחבר למילים. הוא מרגיש כאילו הוא חיבר אותם לפעמים עד כמה הוא מזדהה עם הדברים. בפרט אדם שיש לו קצת נטייה רוחנית וקורא את ה במקומות שמדברים על היופי של הבריאה ושל הטבע, הוא ממש מרגיש איך שכל הבריאה שרה ומהללת. אומר דוד המלך, נהרות עמך וכף יחד הרים ירננו לפני השם. נהרות הוא אומר, אני רואה את הנהרות מוחים כפיים, מתרוממים, מוחים כפיים ואת ההרים אני רואה שהם שרים ורוקדים לפני בורא עולם. אם
יבוא מישהו יכנס לכאן ויגיד, חבר'ה, ראיתי עכשיו בדרך הרים רוקדים, נערות מוחים כפיים, תכף נתקשר להזמין, לשלוח אותו לאיזה מקום. אבל כשהאדם מחובר לבורא עולם ולטבע, הוא מרגיש בתוכו איך שכל הבריאה שרה ומהללת את בורא עולם. הוא מרגיש איך שנערות מוחים כפיים והארים רוקדים והוא מצטרף לריקוד. הוא שר איתם ביחד עף עם הרוח. כל כולו שירה והלה לבורא עולם. זה טבע האדם שבאמת מתבונן בדברים בצורה נכונה כשהוא מחובר לשיויתי השם לנגדי תמיד כראוי. להגיע לזה הידיעה שמלא כל הארץ כבודו בכל מקום שאני נמצא האלוקות בורא עולם נמצא זו הידיעה שמובילה את האדם לשויתי השם לנגדי תמיד וכאמור המלוק לארץ כבודו מבוסס על הידיעה החשובה
הזו שמלמד אותנו הארי הקדוש איך בעצם העולם נברא כעת אם נשים ונניח את זה לעומת זה מה אומרים חכמי הקבלה ומה טוען המדע המודרני? המדע אומר מהאין נופיע פרץ אור גדול שהיה ריכוז רב עוצמה של אנרגיה התקררות נוצר החומר. מה אומרים חכמי הקבלה? הערה רוחנית שנקראת אצילות אחר כך בריאה יצירה בסופו של דבר עשייה. גם בעולם העשייה מהאנרגיה, שזה גם שייך כבר לעולם המעשה, זה עשייה, זה הרובד הכי נמוך. מזה נוצר כל החומר. ההקבלה כאן היא פשוט מדהימה. הזוהר מיד בתחילתו. אלה המשפטים הראשונים של הזוהר. יש את הקדמת הזוהר ואחר כך הזוהר מתחיל לדבר על הפסוק בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ. אומר הזוהר כך בראשית ברש
הורמנותה דמלכה כלומר בראשית רצונו של המלך גליף גלופה בתהירו עילאה בוצינה דקרדינותה חקק חקיקה בתוהר העליון הנר החזק מי שקורא את דברי הזוהר כך בלי לראות את דברי הארי לא יבין כלום מה זה חקק חקיקה בתואר הגדול בתואר העליון הנר החזק אבל לפי מה שראינו דברי הארי זה מובן התואר העליון זה כינוי לאור האינסוף. חקק חקיקה. זה סוד הצמצום שיצר שם. ואחר כך הוא אומר בוצינה דקרדינותה הנר החזק. כל מילה כאןשקולה. נר זה הערה. חוזק. למה חוזק? מכיוון שלצמצם צריך את מידת הגבורה. החוזק שנמצא כאן זה מבטא את מידת הגבורה. היה צריך גבורה כדי ליצור את סוד הצמצום, לצמצם, להוריד הערה. זה גבורה. זה דבר שיסביר לנו שאלה מאוד
מעניינת. הרבה קוראים את פרשת הבריאה, נתקעים בשאלות, נבוכים, ממשיכים הלאה כי חסרות הרבה הקדמות והרבה ידיעות. ידוע, יש שם הוויה. י, אחר כך ה' וה ויש שם אלוקים, נכון? לפעמים אנחנו קוראים לאלוקים בשם הוויה ולפעמים בשם אלוקים. הוויה אותיות היה הובה ויהיה. היה יש שם פעמיים ה ויה יש פעמיים ה וו ויהיה אם נקרא את ה לא כשם אלא בלשון עתיד יהיה הווה י אחר כך ה אחר כך וה כלומר יהיה תמיד היה הובה ויהיה זה תמון ב במילה של שם הוויה מה זה אלוקים ומה זה הוויה אלוקים זה שם של דין כשאלוקים משתמש במידת הדין אז אנחנו נראה ר בתנ"ך שהוא מכונה בשם אלוקים. כשהוא משתמש במידת הרחמים, בהנהגה שלו כלפי העולם, נראה שהשימוש
הוא בשם הוויה. כשאלוקים ברא את העולם, העולם נברא להטיב, לחסד, נכון? לאיזה שם זה שייך? הוויה. בכל זאת, איך התורה מתחילה? בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ. זו שאלה מאוד נוקבת שאדם שאפילו יש לו את הידיעה הפשוטה הזו ששם אלוקים זה שם של דין אז הוא לא מבין למה בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ. אדרבה היה צריך להיות שם שם הוויה, שם אדנות. כן? כתוב הוויה וקוראים אדנות. אבל זה ההסבר. מכיוון שהעולם נברא כשקדם לו סוד הצמצום וצמצום זה גבורה, זה דין. לכן בראשית ברא אלוקים צמצם את אורו וכעת כאן בסוד הצמצום התחילה ההשתלשלות של אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, שזה את השמיים ואת הארץ. כי באמת ארבעה העולמות
האלה, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, בהרצאה הקודמת דיברנו על סוד האותיות. ההרצאה היא הייתה הכרחית כהקדמה להרצאה הזו, מכיוון שבריא העולם הייתה באותיות. בראשית ברא אלוקים עת מא' עד תובזה הוא השתמש לברוא את העולם. אלה הכלים שבהם הוא השתמש לברוא את העולם. באיזה אותיות נבראו העולמות? ארבע עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשייה נבראו בארבע אותיות הוויה. עולם האצילות באות י. עולם הבריאה באות ה'. אמרנו שבבריאה התחיל המושג של יש מעין. זה האות ה'. עולם היצירה ו ועולם העשייה ה. פעמיים ה מכיוון שהבריאה שם התחילה המציאות של יש מעין במושג הרוחני. ועולם העשייה שזה היש מעין בחומר. לכן פעמיים ה יש הראשונה ויש ה
שנייה. יש עוד עולם גבוה יותר מאצילות שנקרא בשם עולם אק, לא ניכנס אליו כעת שהוא מכוון כנגד קוצו של י. זה ספר תורה שכותבים י קוץ כזה י יש לה הטיה כלפי מעלה וזה מה שכתוב שרבי עקיבא היה דורש טילי טילים של הלכות על קוצו של י'. היה כשהיה מדבר על הסודות שתמונים במבנה הבריאה היה יודע להסביר את זה על פי הנושא הזה של קוצו של יוד המבנה של העולמות נשמת האדם שגם היא מורכבת מחמישה חלקים נפש רוח נשמה חיה ויחידה כל אחד מחמשת החלקים האלה שורשו בעולמות העליונים כעת כך אולי רק נסיים כאן את לשון הזוהר והרמבן ואחר כך נתבונן שוב בנקודה הזו של המבנה של העולמות בצורת גוף אדם. ממשיך הזוהר בראשית ברש אורמנותה דמלכה
בתחילת הרצון של המלך גליף גלופה בתהיר ועוילאה חקק חקיקה בתואר העליון בוצינה דקרדינותה הנר החזק ונפיק גוסטים דסתימו מרזה דאינסוף יצא קו אור מאור האינסוף אל תוך מקום החלל קוטרה בגולמה נעיץ בעזקה עשן גולמי נעוץ בב בת המילים של הזוהר כאן הם מילים חזקות אבל ההבנה הכללית שלהם זה האור שיצא קו של אור יצר את עולם האצילות שממנה השתלשלו שאר העולמות אומר הזוהר לא חיוור ולא הוקם לא לבן ולא שחור זה חסד בזה מלכות לא סומק ולא ירוק לא אדום ולא ירוק בלשון הזוהר והתלמוד ירוק זה בעצם מה שאנחנו קוראים בשם צהוב וליו גוון כלל לא היה שם שום צבע מדיד משיכה, מדד חוט, כלומר נתן קצווה באור האינסוף. כאן הייתה ההגבלה.
עביד גבנין להנהרה, עשה צבעים להעיר, לגו בגו בוצינה, אל תוך בתוך הנר. לא ניכנס כעת ממש למה שכל המפרשים כאן עומדים ומסבירים כל פרט. אבל נציין שבעצם כשה אנחנו בודקים את המציאות של הבריאה הרי הבריאה כולה מורכבת מארבע יסודות אש, רוח, מים ועפר. כל דבר בעולם שניקח אותו מורכב מארבע היסודות האלה: אש, רוח, מים ועפר. בספר עץ חיים בשער קיצור אע, שם יש קיצור של עולם ארבע העולמות האלה: אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. מסביר שם הארי שאש, רוח, מים, עפר הם כנגד אותיות י, אחר כך ה, וה ו הבלה שלהם אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. אפילו לדומם יש נפש. כל דבר בעולם מורכב מאש רוח, מים, עפר. אלא שבדומם המרכיב הכי חזק, הכי
בסיסי, זה העפר. לכן הדומם הוא כנגד העפר. למעלה מזה הצומח מכוון כנגד המים גם יש בצומח יש את כל ארבעת היסודות אש רוח מים ועפר גם בו יש חיות שהם נפש שמצמיכה מגדלת היום יש מחקרים שמראים שהצומח חש מרגיש וכולי הרוח גבוה יותר בצומח המרכיב הבסיסי זה המים הרוח גבוה יותר זה כנגד בעלי החיים ואש זה המדבר אדם המרכיב הכי בסיסי באדם זה אש. לכן אנחנו נקראים בשם אישה. בשניהם יש אש כי זה המרכיב הבסיסי. רק י משם הוויה נמצא באיש באמצע וה משם הוויה נמצא באישה בסוף. זה נושא בפני עצמו. מדוע דווקא זה כאן וזה כאן. אבל זה מה שאמרו שאיש ואישה שזכו שכינה ביניהם. שם הוויה מחבר. ואם לא זכו אם לא מתנהגים כראוי כמו שצריך
כמו שהרצון האלוקי שבני זוג התנהגו ביניהם אז שכינה מסתלקת. כשהשם מסתלק מתוכם, הי' מהאיש והאה מהאישה, אש אוכלתם. כך לשון חז"ל, אש אוכלתם. כי נשאר בעצם אש ואש. אומר הרמ"בן, אני חוזר כאן לדברי הרמב"ם. ואחר שאמר הוא כעת מתקדם בהמשך ביאור הפסוקים. הרי בואו ננסה כעת להבין על פי סדר הפסוקים של התורה. בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ. והארץ הייתה טו ובואהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור מתי הוא אמר באיזה שלב זה היה זה היה בשלב שאחרי אומר הרמבן לא כך בתחילה התורה מתחילה כמו כותרת לפרשת הבריאה ואחר כך מפרטת מה קרה שם בעצם הכותרת הכללית שבתחילה ברא
אלוקים את השמיים ואת הארץ וכשהארץ נבראה הייתה טוב בואו ובואו וחושך על פני תהום נראה מיד מה בור המילים האלה אבל איך הכל התחיל ויאמר אלוקים יהי אור כלומר לאחר התיאור הכללי של הבריאה מתחיל הפירוט זאת אומרת פרשת הבריאה בפועל מאיזו מילה היא מתחילה ויאמר אלוקים יהי אור לפני כן התורה רק מספרת תדע שבתחילה ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ ואז הארץ הייתה טהוב ובהו וכולי עכשיו הוא מתחיל לפרט איך הוא ברא ויאמר אלוקים יהי אור הפסוק הראשון והארץ הייתה טו ובואהו מה פירוש הארץ הייתה טוהו ובואהו אומר הרמבן כך ואחר שאמר כי בתחילה במאמר אחד ברא אלוהים השמיים והארץ וכל צבעם חזר ופירש כי הארץ אחר הבריאה הזו הייתה
טוהו מה זה טוהו כלומר חומר אין בו ממש בתחילת הבריאה מה זה אם זה חומר איך אין בו ממש הכוונה לאנרגיה זה דבר שהוא עתיד להיות חומר אבל כעת אין בו ממש והייתה בוואו כי הלביש אותה צורה ופירוש שבצורה הזו צורת ארבע יסודות שהם האש והמים העפר והאוויר זה מה שהיה בתחילת הבריאה ומילת הארץ תכלול ארבעת אלה והאש נקרא חושך מפני שהאש היסודית חשכה אומר הרמבן האש היסודית היא חושך והוא ממשיך ומסביר והמים שנגבל בהם העפר עפר מים שמעורב בהם עפר יקרא תהום ולכן יקראו מהים תהומות בלב ים אפפוני מים עד נפש תהום יסובבני מה שכתוב שם ביונה ויקרא קרקע הים תהום והאוויר יקרי רוח והמים מקיפים על הארץ והאוויר מקיף על המים והאש
מקיף על האוויר אומר כאן הרמבן כך לאחר שהעולם התחיל להיווצר מבחינה פיזית איך הוא היה נראה יש את הגרעין הפנימי של כדור הארץ, עפר מוקף מים. כל כדור הארץ היה בתחילה מוקף מים. הרי כתוב רק ביום השלישי ויאמר אלוקים יקבו המים מתחת השמיים אל מקום אחד. אבל כאן ביום הראשון עדיין יש גרעין של אדמה מוקף במים. כל כדור הארץ היה מוקף מים בתחילה. ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. אין הכוונה שאלוקים מרחף. אלוקים ראינו שהוא מקיף את הכל וממלא את הכל. רוח אלוקים הכוונה אוויר. האוויר של אלוקים. לא האלוקות עצמה, שזה כבר ראינו במה מדובר, אלא כאילו כתוב שרוח שיצר אלוקים מרחפת על פני המים. אז נמצא שהמבנה בפנים אדמה, מסביב
מים, מסביב אוויר. שאם נתייחס רק לכדור הארץ מדובר באטמוספירה ומסביב חושך חושך על פני תהום מה זה חושך אומר הרמבן זה האש אז בשעת הבריאה הפיזית אם היינו מסתכלים נולדים אז ומסתכלים מהצד על הבריאה כולה היינו רואים אש שחורה חשוכה לחלוטין כמו החור השחור שמדברים עליו היום בעולם המדע אש שחורה מבפנים המעטפת הפנימית יותר רוח אוויר, המעטפת הפנימית יותר מים ובפנים אדמה זה מה שהיה בתחילה אלה ארבעת היסודות שמזה אחר כך נברא הכל כת נעבור לשאלת גיל העולם איך הדברים מסתדרים בין המדע לבין התורה עד עכשיו דיברנו דברים עמוקים כעת אנחנו קצת נוחטים אמנם אצל המקובלים אלה דברים מאוד פשוטים ונחשבים שטחיים עסקנו כעת רק
בשטחי שבשטחי של מעשה בראשית בעולם הקבלה, אבל די לאנשים כמונו להתעסק רק כדי להבין את הבסיס והידיעה של הדברים. כעת נעבור לדברים פשוטים יותר. גיל העולם, שזה כמובן מבוסס על מה שראינו עד עכשיו. מה בעצם טוענים המדענים? המדענים טוענים שכשנבדוק על ידי מדידות שונות את גיל העולם, נגיע למיליארדי שנים. התפיסה הרווחת כיום בסביעות ה-15 מיליארד שנה כן בעבר חשבו פחות הוסיפו יותר ירדו עלו היום זה התייצב פחות או יותר על ה-15 מיליארד שנה זה גיל העולם ראינו כבר שאצלנו אצל היהודים גיל העולם פחות מ-6שת א000 שנים איך הדברים מסתדרים הדברים שנאמר כעת נדגיש מראש שהם לדעת חלק מחכמי הקבלה לא כל המקובלים מסכימים עם
הדברים אבל לדעת חלק מחכמי הקבלה ימי הבריאה אינם יחידות זמן של 24 שעות, אלא פרקי זמן שונים לחלוטין. ונסביר מדוע זה כך ואיך זה מסתדר בפסוקים. לפי הגישה הזו. בתלמוד במסכת ראש השנה כתוב שהעולם נברא בכה באלול. זה תאריך בריאת העולם. לפי זה יוצא שמתי נברא האדם הראשון?שרי.
א' בתשרי. נכון. משום כך כתוב שבראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מירון. ראש השנה זה יום של דין. יום שבו דנים את האדם מה יקרה איתו במשך כל השנה. בריאות, פרנסה, חיים, כל דבר. מה יקרה איתו השנה? דנים אותו ביום ראש השנה. לכן מקובל בעם ישראל לקחת את חודש אלול. אני לדודי ודודי לי ראשי תיבות. קרבה לבורא עולם. דוד זה אהוב. אני לאהובי ואהובי לי. כך אומרת כנסת ישראל, פסוק בשיר השירים. אצל הספרדים נוהגים לקום לסליחות בכל יום. אצל עדות האשכנזים נוהגים שלאחר התפילה אומרים מזמור לדוד, השם רואי ואישאי, תוקעים בשופר. כל זה נועד לעורר את הלבבות, להתבוננות. עוד מעט מגיע יום הדין כדי שאדם יפשפש במעשיו,
יתקן את עצמו, יגיע לראש השנה כמה שיותר זך ונקי, יום שבו דנים אותו על כל השנה העתידה. על פי היהדות. מתי מתחילה השנה? בא' בניסן כתוב בתורה החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה זה היה ניסן שבו יצאו ממצרים אז מדוע אצלנו ראש השנה זה א' בתשרי מכיוון שביום הזה נידון האדם אז לנו לבנה האדם זה תחילת השנה זוהי תחילת השנה מא' בתשרי עכשיו עד א' בתשרי בשנה הבאה ומדוע האדם נידון בראש השנה כי זה יום ההולדת שלו ביום ביום הזה אדם הראשון נברא. לכן כל שנה ושנה ביום ההולדת של האדם, ביום שהאדם המקורי הראשון נברא, דנים אותו בכל שנה. בכה הה באלול נברא העולם. א' בתשרי נברא האדם. כעת בואו נבחן בהיגיון
פשוט. כשאנחנו אומרים שכעת התאריך הוא כך וכך שנים לבריאת העולם, ממתי אנחנו סופרים? מא' בתשרי, נכון? זאת אומרת שהספירה שלנו היא מיום בריאת אדם הראשון, לא מכה באלול. אדם הראשון נברא בא' בתשרי ומאז מתחילה הספירה. כי הרי מא' בתשרי של שנת א' שנה אחת עד א' בתשרי של השנה הבאה זוהי שנה זוהי יחידת זמן של שנה. מכאן השנה השנייה לבריאת העולם וכן הלאה. השנה אנחנו בשנת התשד 5764 לבריית העולם. אבל זה מתחיל מא' בתשרי. מה עם הימים שלפני שואלים אותם מקובלים? אתה לא יכול לומר שמדובר בחמישה ימים רגילים מכמה סיבות כשהעיקרית שבהם שאין שמש ירח וכוכבים בימים הראשונים לבריאה וממילא גם לא מובן מה זה שכתוב ביום הראשון
ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור איך זה מסתדר לא מובן מה זה ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור ביום הראשון כשעדיין אין שמש ירח וכוכבים טוענים אותם חכמי קבלה ויאמר אלוקים יהי אור זה לא מתייחס לשמש ולירח מדובר כאן על הערה שממנה נברא העולם זה אותה הערה שהרמבן מדבר עליה וכנראה אותה הערה שהמדע המודרני מגלה היום רק שוב המקובלים מדברים על רבדים הרבה יותר גבוהים הרבה יותר עמוקים של יהי אור ויהי אור לא קשור לשמש ולירח אז מה זה וירב וי בוקר יום אחד פירוש המילה ערב הרי ראינו קודם והארץ הייתה טוהוב ובבואהו. הרמבן כאן מסביר שבשעת הבריאה הכל היה מעורב תערובת כמו שראינו שה תחילה היה הכל טוב ובהו. מה זה טוב ובהואו?
הכל מעורב אחד בתוך השני. כשהכל גלום באותה אנרגיה שהרמבן קורא לה חומר דק. כן, נקרא את לשונו, אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט. יסוד דק מאוד אין בו ממש, אבל הוא כוח ממצי, כלומר שיכול להוציא החוצה, מוכן לקבל הצורה, כלומר להעשות בצורה מסוימת ולצאת מן הכוח אל הפועל והוא החומר הראשון. אז בתחילה הכל היה טוב ובהו. הכל גלום באותה הערה רוחנית, אבל הכל מעורב אחד בתוך השני. ואז התחיל הסדר. התחיל הסדר בתחילה של ארבעה יסודות. מזה אחר כך התחילה חלוקה. היא קבוע המים מתחת השמיים. העולם התחיל להיכנס לשלבים מסודרים. כשהצומח קדם לחי והחי קדם לאדם. נכון? כשרואים את פרשת הבריאה, בתחילה הופיעו צמחים על פני כדור הארץ.
לאחר מכן הופיעו בעלי חיים ימים ומעופפים. זה היה השלב הראשון בהופעת בעלי החיים על פי התורה כשאחר כך הופיעו היונקים ובסוף האדם זה הסדר על פי ששת ימי המעשה שבתורה אז מה זה וירב ויבוקר יום אחד אם לא מדובר ביחידות זמן של 24 שעות אז מה זה ערב ובוקר מסבירים אותם חכמי קבלה כך מה פירוש המילה ערב היום כשמחשיך היום אנחנו אומרים כעת ערב אז יבוא מישהו ויאמר כי השמש שוקעת במערב אבל זה לא נכון צד מערב נקרא מערב מכיוון שכשהשמש מגיעה לשם אצלנו יש ערב אבל השורש של ערב מאיפה זה מתחיל ערב מלשון תערובת כשמחשיך היום אתה לא מזהה דברים נכון כשאדם נמצא בחשכה הכל נראה אצלו מעורב לא מסודר הוא לא הוא לא אין לו ביקורת
בוקר מלשון ביקורת כשאתה יכול לבקר כשמתחיל להעיר היום אתה אומר שכעת התחיל הבוקר כי אני יכול לבקר אני יכול לראות מה קורה כשמחשיך זמן של תערובת בוקר מלשון ביקורת לכן גם כשאומרים היום משתמשים במילים לבקר את החולה מה זה לבקר את החולה יש אנשים שהולכים לקיים מצוות ביקור חולים והחולה ממתין שרק יעופו מהבית כמה שיותר מהר כי הם רק מעמיסים ומטרידים והחולה עוד צריך לקום ולהגיש להם ולשרט ולהכין להם ת וכדומה באתי לבקר אותך אבל אתה רק מעמיס עליו. איזה מה זה? מה זה מה פירוש לבקר חולה? לבקר חולה זה אומר לבדוק לבקר מלשון ביקורת מה חסר לו מה הוא צריך האם הוא זקוק לעזרה זוהי התכלית של מצוות ביקור חולים לפעמים
העזרה לשבת ולסוח איתו יכול להיות אבל תמיד כשאדם מבקר חולה הוא צריך להיות במבט מסביב אולי צריך לרכוש עבורו משהו שהוא לא מסוגל לרדת לחנות ולקנות אולי צריך לעזור לו בטיפול הילדים אולי הוא זקוק לתמיכה במילים יכול להיות זה נקרא לבקר מלשון ביקורת לבדוק מה צריך? זה השורש של המילים. ערב ובוקר. נמצא כעת ויהי ערב ויהי בוקר. אומרת התורה, היה שלב של תערובת ומהשלב של התערובת יצא הביקורת. הדברים נעשו מסודרים. לא מדובר כאן על יחידות זמן של 12 שעות, שזה לילה, ערב ואחר כך בוקר. אלא מדובר בתהליך הבריאה. בשלב הראשון היה הכל מעורב. טו ובואהו. כך הכל נברא כשהכל גלום דבר בתוך דבר אבל הדברים נחלקו ביקורת נוצר נוצרו
הדברים באופן מסודר זה ויערב ו בוקר יום אחד מה שנותר לנו לבאר בפסוק ביום הראשון כתוב ויקרא אלוקים לאור יום כך נאמר שם בפסוק מה פירוש ויקרא אלוקים לאור יום כל מילה כאן שקולה וומנת כל כך הרבה אז התורה צריכה לומר לי איזה שם הוא נתן לאור מה מה פשר שינוי וחילופי השמות האלה? לאור הוא קרא יום. הרמ"בן פשוט מדהים בדבריו. כפי שידוע, אחד הדברים שאיינשטיין שם עליהם דגש בתורת היחסות שלו, שהמרחב והזמן תלויים זה בזה. לפני שנוצר העולם לא היה מושג של זמן. אף על פי שאדם מן השוק מבין שזמן לא קשור לעולם. הזמן זורם. זמן הוא דבר עצמאי לחלוטין, הוא לא קשור לשום דבר. איינשטיין אומר שזה לא כך. ולא רק שזה לא כך, אלא
ייתכן שבמקומות מסוימים רחוקים בחלל יכולים לחלוף שם מיליוני שנים כשאצלנו עברו רק כמה דקות. כי הזמן קרוך בחומר. כשהוא אמר את הדברים נראו מאוד מוזרים, מאוד תמויים, לא הרבה הבינו מה שהוא רוצה בכלל. גם היום לא הרבה מבינים אבל יודעים שהוא צודק שהזמן והחומר קרוחים וקשורים זה בזה. לפני שנברא החומר לא היה זמן. כעת נקרא את לשון הרמבן. הרמבן בפסוק ה על המילים ויקרא אלוהים לאור יום. אני מצטט את לשון הרמבן יאמר כי נברא הזמן. המושג זמן התחיל כאן עם החומר. אז זה לא רק קריאת שם. זה לא סתם קריאת שם, אלא יש כאן יצירה חדשה. רק היצירה הזו נעשתה שוב בדיבור על ידי שאלוקים קרא לאור יום. לפי זה נבין אם באמת יחידות
הזמן של הבריאה היו פרקי זמן שונים לחלוטין והספירה שלנו שמתייחסת לאלפי שנים מתחילה רק מבריאת אדם הראשון ממילא אין סתירה בין התורה לבין המדע בפרט שביום החמישי כתוב ויברא אלוהים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרומסת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למיניהו ויר אלוהים כי טוב. אומרת התורה שאלוקים ברא ביום החמישי את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרומסת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למיניהו. ביום השישי ויאמר אלוהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמס וחייתו ארץ למינה ויהי כן. ויעש אלוהים את חיית הארץ למינה, את הבהמה למינה ואת כל רמס האדמה למיניהו ואחר כך נברא אדם הראשון. זאת אומרת
שהיונקים נבראו ביום השישי ולאחריהם נברא האדם. מי נברא ביום החמישי? כל נפש החיה הרומסת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למיניהו. יצורי המים והמעופפים. אבל מוזכר כאן עוד מישהו. ויברא אלוהים את התנינים הגדולים. מי הם התננים הגדולים האלה? בזוהר כתוב זה הלוויתן ובת זוגו. מפרשי הזוהר מסבירים שזה על דרך הסוד. אין הכוונה למה שאנחנו קוראים בשם לוייתן. מדבר כאן על רבדים של מלאכים, עניינים רוחניים שלא נוגעים אלינו. רש"י כאן מביא מדרשים. יש פרדס לתורה, פשט, רמז, דרש וסוד. כל פסוק יש לו זוויות שונות, הערות שונות, 70 פנים לתורה שכולם אמת. אבל אנחנו רוצים פשט. רש"י כבר לימד אותנו כלל גדול. אין מקרא יוצא
מדי פשוטו. כל פסוק צריך גם להבין את הפשט שלו. מה הפשט בפסוק הזה? מה זה ויברא אלוהים את התנאים הגדולים? יש כאן כמה שאלות. ראשית מי הם? שנית מדוע התנינים זכו לקבל את שמם המפורש כאן? וכי כשהתורה פירתה, כשהתורה פירתה אחר כך את כל עוף כנף למיניהו, אז הזכירה שמות נשרים ותוקים ועיונות, לא הזכיר השמות. שם משפחה,
נכון? יצורי המים זה שם כולל. בהמות שם כולל. חיות שם כולל. יש משפחות משפחות. התורה לא נכנסת כאן לפרטים. מדוע התנינים זכו ששמם יאמר במפורש? פרופסור ג'רלד שרודר בספרו המדע והאל כותב השערה מאוד מעניינת ויש לה סימוכין בדברי חז"ל בכמה וכמה מקומות. הוא מביא כמה מקורות. אני מצאתי עוד מקורות לדבריו. הוא טוען כך: גם התנינים הגדולים זה שם משפחה, לא שם פרטי. בלשון התורה, תנינים זוהיא מילה חלופית לזוכלים. זה שם משפחה, לא שם פרטי. לא מדובר על התנין שאנחנו מכירים ואנחנו היום קוראים לו בשם תנין. יש הרי כמה דברים ששמותיהם התחלפו במשך הדורות. למשל, התורה מה שאנחנו קוראים בשם מלפפונים, התורה קוראת בשם קישויים.
לא מה שאנחנו קוראים קישויים. יש כמה דברים כאלה שהם מוכחים. ב בתלמוד כתוב סילקה. הכוונה לסלק ואין הכוונה לסלק האדום שאנחנו מכירים, אלא לעלי סלק. לא תמיד כשרואים לשון בחז"ל או בפסוקים של התורה זה מקביל בדיוק לעברית המודרנית של היום. יש מילים שמשך הדורות התחלפו והשתנו. המילה תנינים הוא טוען מתייחסת לזוחלים. יש ראיה חזקה לדבריו. כתוב שכשמשה רבנו בא לפני פרעה, משה ואהרון באו לפני פרעה, זרקו את המקל. המקל הפך לנחש. אחר כך כתוב שמשה ואהרון לקחו את המקל שהפך לתנין. אבל כתוב שהפך לנחש, לא לתנין. מה פשר הסתירה הזו בתורה? כותב שם ראשי, גדול פרשני התנ"ך, תנין הוא נחש. מה פירוש הוא נחש? הרי תנין זה דבר
אחר. אומר רש"י, לא, תנין זה נחש. איך זה מסתדר? אם נאמר שתנין זה שם כללי, שם משפחה לכל הזוכלים, מאוד מובן. אני יכול להצביע על כבסה ולומר הנה כבסה. ואני יכול להצביע על כבסה ולומר הנה בהמה. ובשניהם אני צודק. בהמה זה השם הכללי של כל המשפחה וכבסה זה השם הפרטי שלה. אז אפשר להצביע על נחש ולומר הנה נחש וזה נכון. ואפשר להצביע ולומר הנה תנין. כי תנין זה זו בלשון התורה. שם משפחה כללי לכל הזוכלים. לפי זה יש עוד כמה הוכחות לדבר, אבל לפי זה כשכתוב ויברא אלוהים את התנינים הגדולים, במילים אחרות, מה כתוב כאן? את הזוחלים הגדולים ואת כל נפש החיה הרומסת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למיניהו ויר אלוהים כי
טוב. לפי זה יוצא שהייתה תקופה מסוימת בפרט אם נאמר שימי בראשית עד בריאת האדם מדובר בפרקי זמן שונים לא ביחידות זמן של 24 שעות אלא יחידות זמן שיכולות להיות מיליוני או מאות מיליוני שנים אז כתוב שבתקופה הזו של היום החמישי חיו מעופפים יצורי ים וזוכלים גדולים את התנינים הגדולים מתי הזוכלים הענקיים האלה נעלמו מהמפה העולמית? יש לנו טיעוד מחז"ל שעדיין בתקופות מאוחרות חיו זו ענק לצד בני אדם. לא כמו שהמדענים מייחסים את ההחדה שלהם לתקופות מאוד עתיקות. וזה דבר שמסביר בציורי מערות, מתקופות שמיוחסות לזמן קדום, אבל בסך הכל לא יותר מ1000 ומשהו שנה. רואים שם ששוכני המערות האלה ציירו את היצורים שעיניהם ראו. יש
שם זברה, תאו, אריה, כל מיני יצורים. ביניהם הם ציירו ברונטוזאור. זה הזוכל הידוע שיש לו צו ארוך. רואים שם שציירו אותו כשהוא מושיט את הראש שלו אל תוך אגם של מים. זה דבר שהפל מאוד את החוקרים. איך ייתכן שהיצור שנכחד לפני כל כך הרבה שנים, מיליוני שנים, הם צעירו אותו? מאיפה הם הכירו אותו? חז"ל אומרים שבזמנו של רבי חיא בר אבא, כך כתוב במדרש רבא, המדרש נכתב לפני קרוב ל-2000 שנה, מסופר שם שבזמנו של רבי חיא בר אבא נכנס גור של רעמים לעיר. רעם אינו היצור שמוכר היום מגן החיות עם שתי הקרניים הארוכות, אלא בלשון חז"ל, כשרואים את התיאור בחז"ל, מה זה רם, אפשר להגדיר אותו הרלך, ייצור ענק. שצועד. בזמנו של רבי חיא
בר אבא נכנס גור של רעמים לעיר ולא היה אילן עומד מפניו. הוא הולך ומפיל עצים. זה דבר שבעבר היה נראה מאוד מוזר. איפה יש ייצור כזה? וגזר רבי חיא ברבא הוא היה גדול הדור. גזר תענית אז כשהיו צרות אתספים בתי כנסת. תענית לא אכלו באותו היום. והתפללו עד שגעתה אמו מן המדבר וחזר אליה. נשארו כמה שרידים כאלה במדבר. געתה אמו והוא חזר אליה. קרא לו והוא חזר. כשנח הכניס את היצורים לתיבה, כתוב בזוהר, וכך מופיע גם במדרש, שלא היה מקום בתיבה לרעמים. לא יכל להכניס ראמים. לכן אף על פי שמכל בעלי החיים לקח זוג איש ואשתו, מהרעמים לקח שני גורים, גור וגורה. להם היה מקום בתיבה אבל ה להורים לא היה מקום. יש לנו טיעוד מחז"ל
שהיו יצורי ענק שחיו זה לצד זה. עד כאן הגישה של חלק מחכמי הקבלה לנושא גיל העולם. אם נלך על פי הגישה הזו, הדברים מקבילים זה לזה. העמדה המדעית שמדובר ב-15 מיליארד שנה, יכול להיות שיכולים לתת גם מספרים אחרים, זה לא חשוב, 30 מיליארד, 100 מיליארד, 10 מיליון, זה לא משנה. זה מקביל לדברי המקובלים הללו שלמעשה גיל העולם הוא הרבה יותר מכמה אלפי שנים. אנחנו רק מונים את האלפי שנים מאז בריאת אדם הראשון. מי שרוצה יוכל לראות שם בספרו של פרופסור ג'רלד שרודר הוא עוד מרחיב, יש לו עוד כמה השערות במה שנוגע למוצא האדם וכולי. הגישה המדעית שמתייחסת למוצא האדם מאב קדום שהיה דומה לקוף. והיום מבססים את הדבר על כך שרואים
גם בגנים, הגנים של השימפנזה מאוד דומים לגנים של האדם. וזה דבר שמבחינת אנשי המדע, מהווה הוכחה ניצחת שהשמפן זה היאב הקדום של האדם או על כל פנים שהיה אב קדום לשניהם. זה מזה יצא שימפנזה ומזה יצא קוף ומזה יצא אדם וכן הלאה. חז"ל מסכימים שיש קשר בין האדם לבין הקוף. בתלמוד מסכת סנהדרין בפירוש כתוב שיש קשר בין האדם לבין הקוף. חז"ל אומרים כך: בזמן שבדור הפלגה, אני רואה כאן כמה תמים על העניין, אני מבין את התמיהה, אבל תכף נראה שהעמדה של התורה היא הפוכה מהמדע, אבל יש קשר בין האדם לבין הקוף. אומרים חז"ל שבזמן דור הפלגה, אותו דור שבנה את מגדל בבל המפורסם וביקשו להילחם באלוקים. איך להילחם באלוקים? היו כאלה
טיפשים שיכולים להילחם באלוקים? בתרגום יונתן בן עוזיאל כתוב שהם לא היו כאלה טיפשים. הם ביקשו לבנות מגדל הכי גבוה שרק אפשר. רצו להגיע לגבעים עד כמה שאדם יאכל. וכתוב שם בתורה שהם אמרו הבא נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהיל להם הלבנה לאבן מדוע קחו אבנים אז אפשר לומר שלא היו אבנים באזור אבל לא כך הם אמרו הבנלבנה לבנים אם זה היה עניין טכני שלא היה באזור התורה לא הייתה צריכה לציין ולהדגיש אומרת התורה שהם ביקשו למרוד באלוקים לומר אל תתערב לנו יותר בחיים יצרת בראת עשית עזוב אותנו במנוחה זאת הייתה הטענה שלהם כלפי אלוקים ואמרו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה מכיוון שהם פיתחו טכנולוגיות שנתנו להם להרגיש גאווה
כלפי האלוקים עד אז היו צריכים להשתמש באבנים כדי לבנות אבל המדע מתקדם עידן מודרני אמרו אנחנו לא נשתמש לצורך הבנייה שלנו באבן מעשה ידי אלוקים אנחנו ניצור אבנים בעצמנו האדם הוא הבורא החדש אז אנחנו נייצר אבנים בטכנולוגיה חדשה נלבנה לבנים, נשרפה לשרפה, ניקח את הלבנים, נייצר אותם, נשים אותם בכבשנים, יש שיטה חדשה לייצר אבנים הייתה גאווה תרבותית של התפתחות, של התקדמות. אגב, מעניין שקראתי את דבריו של האדריכל שתכנן את התאומים, הוא אמר דברים דומים. הרי התאומים, הטכנולוגיה המיוחדת שלהם הייתה מאוד ייחודית, שהם היו בנייני ענק מפלדה, שלד של פלדה, לא כמו הבנייה הרגילה המקובלת. ואין לי כאן ציטות לשונו אבל יש
לי בבית מהעיתונות של אותה תקופה של נפילת התאומים ציטטו את דבריו עד כמה הוא דיבר שהאדם כעת הוא ה זה בעצם הייתה ההדגשה של הדברים שלו האדריכל שתכנן את התאומים ולמעשה זו הייתה המכה של התאומים דווקא הטכנולוגיה החדשה לבנות בניינים מפלדה זה גרם שבזמן שהקומות העליונות בערו הרי היה שם דלק מטוסים ובערה נוראה החום החום העצום שלמעלה גרם להתפשטות החום עד למטה ובכל הקומות הפלדה התרכה ואז הכל קרס. אם היו בונים בשיטה רגילה של בטון אז הקומות העליונות היו נפגעות אבל זה לא היה קורס עד למטה. מכיוון שהכל היה פלדה כשלמעלה הותח גם למטה הכל התרכך ובאו קבאים נכנסו והכל קרס עליהם. מעניין ה ההקבלה הזו שבין המגדל הזה
לבין המגדל הזה. הם טענו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהיל להם הלבנה לאבן. הם תכננו שלאחר שיבנו את המגדל לגבהים כמו שהם תכננו עד כמה שיוכלו להגיע יציבו פסל בראש המגדל כשידו מניפה חרב כלפי השמיים. גם קצת מזכיר את הפסל שם בארצות הברית עם ה פסל החירות גם שם מניף משהו אבל הם תכננו לבנות פסל עם חרב כלפי מעלה לסמל מלחמה לאדם באלוקים זו בעצם הייתה התוכנית בארצות הברית עוד לפחות על השטרות כותבים את שם השם שם מלחמה לאדם באלוקים חרב כלפי מעלה זה מה שהם רצו להציב בראש המגדל ותמיד יראו את המגדל לוי וזכרו התנתקות מאלוקים. אז דרך ההנהגה האלוקית, לא כמו מכניסת ישראל לארץ, השתנתה ההנהגה האלוקית עם בני אדם.
אז דרכי ההנהגה יש בעיה, מיד באה מכה. כך גם כשעם ישראל היו במדבר חוטאים, מיד חוטפים מכה. אחרי שנכנסו לארץ, המקובלים מסבירים מדוע דרך ההנהגה אה עבר למסלול אחר. כשאין ענישה מיידית במקום, אבל עד אז יש מיד עונש. כתוב שבלא אלוקים את שפתם ומשם נפוצו, לא הבינו אחד את שפת ראהו. עד אז ותהיי הארץ שפה אחת ודברים אחדים. כולם דיברו בלשון הקודש. כולם דיברו בעברית בשפה שבה נברא העולם עד דור הפלגה. בדור הפלגה כל השפות נבלו. נבלה את שפתם. זה בפשטות זה נראה אבא נבלבל את שפתם. אבל הרב שמשון רפאל הירש אומר מה זה נבלה את שפתם מלשון פרח נבול כל השפות הן נבילה של לשון הקודש ומי שבאמת יחקור ויבדוק את כל השפות בעולם ימצא שהרבה מילים רואים בחוש את השורש העברי שלהם
להלן מדגם של מספר מילים מן השפה האנגלית שניתן לראות בוודאות את זיקתן ללשון העברית ענגלית א פירות מראה mirror נפלפן ארץ ר גאון גניס רגיל regularמל simpבול מסכה מסק שכל סקיל מיד immediately ילד childד 6 7 רשימה זמ אוויר air קושיה question מצוי מאוד באנגלית בצרפתית בגרמנית בהרבה שפות אבל אפילו בשפות לא מצויות כן באזורים שלנו גם בהן ניתן לראות שורשים של השפה העברית מי שיקח את הספרה שש יראה שבכל השפות השורש הוא שש עם קצת הטיות, עם קצת נבילה כזו, נבילה של השש. אוויר באנגלית, בצרפתית הרבה מילים אפשר לראות את השורש העברי כשמדובר בנבילה של השפות. זה קרה לכל הפועלים. מה עם המנהיגים שבהם? גם במדרש וגם
בתלמוד, במסכת סנהדרין כתוב שאת המנהיגים שלהם הפך הקדוש ברוך הוא לקופים. זאת אומרת שעל פי היהדות יש קשר בין האדם לבין הקוף החל מלפני קרוב ל-4,000 שנה כי היו קופים שנוצרו מבני אדם יש קופים שהם מבריאת העולם יש את הקופים הקטנים האלה וכולי אבל יש זנים של קופים שעל פי היהדות מקורם בבני אדם שהפכו לק ל לקופים בזמן דור הפלגה מי הם אותם קופים חז"ל לא מפרטים אבל אם מוציאים בשימפנזים גנים דומים לשל האדם. אז זה לא אומר שהיה אב קדום לשימפנזה או שהשימפנזה היא בעצם הסבתא או הסבא של האדם, אלא להפך. האדם הוא זה שקדם לאותם קופים. כך על פי היהדות. ממילא גם אין סתירה בין הדברים. אי אפשר לבוא בקושיות על התורה.
כשחז"ל הקדימו את דרוין, דרוין היה לפני כ-120 שנה. והתורה כבר אומרת שיש קשר בין האדם לבין הקוף, אבל על פי היסוד הזה אנחנו חייבים לסיים. אז רק הציין. שלדעת הסוברים שימי בראשית הן יחידות זמן של 24 שעות, עוד לפני שהיו השמש והירח והכוכבים ביום הרביעי שנבראו, זמן מקביל לזה על פי החוכמה האלוקית. היה זמנים של 24 שעות אז ממילא גיל העולם הוא בהחלט פחות מש000 שנים. לפי דעתם איך נסתדר עם ממצאי המאובנים ועם כך שיש אור כוכבים שכדי שיגיע אלינו צריכים לחלוף כמה מיליוני שנים. יש כוכבים שכבר לא קיימים ואנחנו רואים אותם כי האור יצא מאז ומעולם. איך זה מסתדר עם עמדת התורה? חז"ל אומרים שכשמעשה בראשית נבראו כן מי
שיראה את דברי חז"ל התשובה מאוד פשוטה. זה גם דבר הגיוני שכל אדם יכול מדעתו להבין. בואו אפילו נשאל כאן את הציבור. לפי דעת כל אחד מאיתנו, גם מי שלא מכיר את דברי חז"ל, כשאדם הראשון נברא, מה ההיגיון אומר? אדם הראשון נברא כתינוק בן חצי דקה או נברא כגבר
אתם יודעים דברי חז"ל כבן 20 אני שואל ההיגיון הפשוט מה אומר? מה אומר ההיגיון הפשוט? כשאדם הראשון נברא הוא נברא תינוק שמחפש מהכן לינוק או גבר?
גבר. חז"ל אומרים שנברא כבן 20 שזה גבר בתפארתו. אולי תינוק מגודל.
בוא נניח תינוק מגודל. בן כמה?
בן כמה? שלוש, חמש?
גם לא חשוב. גם מי שירצה גם מי שירצה להתווכח עם חז"ל, אני רוצה ללכת גם על ההיגיון הפשוט של כל אדם, גם בלי דברי חז"ל שוודאי שמי שהיה רואה את אדם הראשון שתי דקות לאחר שהוא נברא ולא היה יודע שהוא נברא לפני שתי דקות, היה נותן לו גיל שונה לחלוטין. אתה יכול לומר חמש, אחר יכול לומר 20, 50, חז"ל אומרים 20. כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, בצוויונם נבראו. אומרים חז"ל, כך נאמר בתלמוד מסכת ראש השנה כל מעשה בראשית האריה הראשון לא נברא גור קטן, נברא אריה עם הרעמה אריה ולביאה. מכאן אלוקים אומר פרו, עורבו מילו את הארץ, צאו לדרך. אלוקים ברא את אדם ואת חווה. ברא עצים כשאדם וחווה נבראו מה הם ראו? הם ראו צמחים שרק
עכשיו מתחילים לנבות ולצמוח מהאדמה. הם ראו עולם מסודר. היה גן עדן, עצים, אל תאכל מפרי עץ עד הדעת. את זה הוא הצטו ביום שנברא. כתוב שבאותו יום הצטו, באותו יום אכל, באותו יום נטרד מגן עדן. הכל היה באותו יום. לכן כתוב שתחיית המתים תהיה מהעצם שנמצאת בעורפו של האדם. עצם שנקראת בשם לוז. כך אומר הזוהר. היום השכפול הגנטי, ה-DNA מאוד מקרב לדעת את הנושא של תחיית המתים. לא שזה תחיית המתים, ודאי שתחיית המתים זה עניין אחר, אבל עצם העובדה שהיום רואים שעל ידי תא אפשר ליצור כבסה, זה מקרב אלעת שמהעצם שנמצאת באורפו של האדם, כשבכל תא נמצא המבנה הגנטי של כל הגוף, יכול להיווצר אדם מחדש. הזוהר אומר שכשיגיע זמן
התחייה, עצם הזו תלך ותטפח כי שמרים בבצק ואז יהיה גוף, ידיים, עיניים, רגליים כמו מבנה הגוף הראשוני. אותו אף, אותו עיניים, אותו צבע עיניים, אותו סלסול שיער. והנשמה שאף פעם לא מתה, חוזרת אל תוך הגוף, זה האני האמיתי, ללבוש החדש שתפרו לה ואז הגוף קם לתחיית המתים. כך אומר הזוהר. מדוע דווקא העצם הזו שנקראת בשם לוז? מסבירים חכמי הקבלה כך. כתוב שמאוד חשוב לאכול סעודה רביעית. יש לנו בשבת שלוש סעודות. סעודת ליל שבת, סעודת יום שבת בבוקר וסעודה שלישית שאותה סועדים לאחר תפילת המנחה בשבת. מאוד חשוב להקפיד על שלושת הסעודות. חכמי הקבלה מציימים שלא פחות מזה חשוב להקפיד על סעודה רביעית, סעודה דוד המלך, כך זה
נקרא, לאחר ההבדלה, או קצת יותר מאוחר, אבל טוב שזה יהיה לפני חצות לילה. לאכול עוד סעודה. יש עושים את זה ממש, סעודה חגיגית ויפה וטובה לכבודו של דוד המלך. יש בזה עניין. הגאון מוילנה. אשתו פעם רצתה להתחיל צום. הייתה צדקת גדולה אשתו. אמר לה, "כל מה שתרוויחי בצום, אם לא תאכלי הלילה סעודה רביעית, את מפסידה הרבה יותר. יותר חשוב סעודה רביעית אומרים חכמי הקבלה שהעצם הזו אינה מקבלת מזון משום דבר כל מה שאדם אוכל במשך השבוע זה לא משפיע על העצם הזו רק המזון של סעודה רביעית זה המזון שמשפיע על ה על העצם הזו ממילא מובן מדוע זו העצם של התחייה תראו הסבר מאוד מעניין למה מהעצם הזו יקום האדם לתחיית המתים זה מפורסם
הזוהר הזה שמהעצם שנקראת לוז מקום אחר כתוב נסקו לא חשוב השם שלה מהעצם הזו האדם יבנה בתחיית המתים אבל מדוע דווקא מהעצם הזו זה לא מפורסם אבל ההסבר הוא כך הרי העצם אינה מקבלת מזון ממה שאדם אוכל בכל השבוע חוץ מסעודה רביעית מדוע האדם מת ונפטר מהעולם הרי לפני שאדם הראשון אכל מעץ הדעת לא היה צריך למות אלוקים אמר לו אל תאכל חל מעץ הדעת. ומה זה עץ הדעת? לא שלפני כן לא היה לו חוכמה, היה לו שכל לאדם הראשון. רק לפני כן היצרים היו חיצוניים. כדי לפתות אותו היה צריך לבוא נחש, לבוא משהו חיצוני ולפתות אותו. הזוהר אומר שהסמ, אותו מלאך, היה רוכב על הנחש וכך בא לפתות אותו. אז היה זקוק לפיתוי חיצוני. בתוכו. אף פעם
לא היו לו מחשבות שליליות. האדם אף פעם מתוכו לא יכול לחשוב רע. רק טוב. עץ הדעת זה עץ החיבור. כמו והאדם ידע את חווה אשתו. פירוש המילה דעת זה חיבור. עץ החיבור. ברגע שאכל מעץ הדעת, הוא הכניס לתוכו את היצר. הוא התחבר ליצר. עכשיו הוא יכול לחשוב מחשבות שליליות מבפנים. ולכן באמת אומרים המקובלים שהרי הזכרנו קודם שאלוקים אם נרצה באמת להעמיק בנושא הזה של תכלית הבריאה הרי אלוקים ברא את הבריאה כדי להטיב בזכות ולא בחסד. נכון? תמורת עבודה. אדם הראשון כתוב שנשמתו הייתה כלולה מכל הנשמות העתידיות. כמו פאזל של אין ספור נשמות. כולנו היינו בתוך נשמתו. לכן כשהוא חטא גם אנחנו מתים. אני צריך לסבול בגלל שהוא חטא.
התשובה גם אני הייתי בו. כולנו ביחד היינו שם. אם הוא היה עומד בניסיון של עץ הדעת, היה משליט את הטוב על הרע בבריאה. אם היה מסיים את היום הראשון של הבריאה בלי לאכול מעץ הדעת, היינו קופצים לימות המשיח. לא היינו צריכים את כל אלפי השנים האלה. היינו מגיעים לתיקון של הבריאה. כי כולנו עמדנו בניסיון, התמודדנו ונקבל את שכרנו בזכות, בתמורה לעבודה ולא בחסד. אבל לאחר שהוא נכשל, אז אנחנו היום כולנו צריכים קודם כל להתנקות מהזוהמה של החטא הקדמון. מה זה הזוהמה? כתוב בגמרא שארבעה מתו באתיו של נחש. אחד מהם היה יש, דוד אביו של דוד המלך. היו ארבעה צדיקים שמצד עצמם לא היו צריכים למות. אז למה הם מתו? מכיוון שלאחר
שאדם הראשון חטא, הזוהמה, מין לכלוך כזה נכנס בנו. לכן אפילו בזמן שיבוא המשיח, כתוב שבתחילה ימותו כולם אפילו לשניות ויקומו לתחיה. בשביל מה אם אני צריך לקום? אז תשאיר אותי. אבל אומרת הגמרא, כלי חרס שבירתן זוהי טהרתן. כלי חרס שנטמאו, אם מתכת נטמאה, אפשר להטביל אותה במקווה. אבל חרס שנטמע, אי אפשר לטהר אותו במקווה. שבירתן זוהי טהרתן. צריך לשבור אותו, להתיך אותו מחדש ואז לבנות אותו. גוף האדם זה אדמה, עפר מן האדמה כמו כלי חרס. שבירתן זורתן כי עפר אתה ואל עפרת שוב. זה גם מסביר מדוע אחרי שאדם הראשון אכל מעץ הדעת, אלוקים אמר נוציא אותו מגן עדן שלא יאכל מעץ החיים וחי לעולם. שיאכל ויחייה. אז מה? אם הוא
יחייה לעולם הוא אף פעם לא יתנקה מהלכלוך שלו. לטובתו הוא צריך למות. אחרי שהוא יתלכלך צריך לנקות אותו. אם הוא יאכל מעץ החיים יחייה לעולם הוא יפסיד. הוא ישאר מלוכלך כל הזמן. אז זה גם הדגמה עד כמה כל דבר זה לטובת האדם. לפעמים אדם קורא מה אכפת לאלוקים שיאכל מעץ החיים שיאכל ויחייה לעולם אבל לטובתו לא כדאי עדיף שימות יוטח ואז יקום חזרה לתחיית המתים נמצא שהאכילה מעץ הדעת גרמה לזוהמה כל גופו של אדם הראשון הזדהם או שיש איזה עצם שלא הזדהמה מהאכילה הזו של יום שישי יש עצם אחת שלא הזדהמה אותה העצם שמקבלת מזון רק מהאוכל של סעודה רביעית במוצאי שבת לכן העצם הזו שלא התלכלכה היא אף פעם לא נגמרת. היא נשארת לנצח.
הזוהר אומר שאפילו אם ישרפו יקטשו את האדם העצם הזו תישאר. ויש בה הבלה דגרמה. הבלה דגרמה זה כמו עדים של נשמת האדם שנשאר בעצם ומזה יקום האדם בזמן התחייה. כי העצם הזו שלא התלכלכה מחטא אדם הראשון כי היא לא מקבלת מזון מכל השבוע רק ממוצאי שבת היא העצם שבאפשרותה להחיות שוב את האדם בחזרה בזמן התחיה אמרנו שלדעת הרבה מגדולי המקובלים ימי הבריאה הם ימים רגילים כשמעשה בראשית נבראו כל אחד בקומתו בצוויונו אדם הראשון נברא גבר כיוון 20 עץ עץ שכדי מין של עץ סוג של עץ שכדי להגיע לבגרות שלו הוא זקוק ל-700 שנה כשהוא נברא בין כמה הוא היה נרא בן 700 נכון ואם אלוקים רצה שהמים יהיו מלוחים ברמה מסוימת אז כבר מראש הוא
שם שם מלח בכמות מסוימת לא צריך שיצטבר מלח מהזרימה של הימים ואם הוא רוצה שנראה את הכוכבים בזמן הבריאה אז מה הוא עשה הוא פשוט משך את האור של אותו כוכב בשנייה לכדור הארץ כדי שנוכל לראות את הכוכב הזה. כל מעשה בראשית נבראו בקומתן בשלמותן. אם היינו באים לפתע לבקר את אדם הראשון, על דרך הדמיון היינו באים לבקר את אדם הראשון חמש דקות לאחר שהוא נברא. היינו רואים את העץ. היינו אומרים בן כמה העולם? בן 700 שנה. כי כמה זמן לוקח לעץ להגיע כזה, להגיע לגודל כזה? 700 שנה. היינו רואים את האריה, היינו נבוכים. רגע, אריה זה נראה נניח בן 10 שנים. אז מתי העולם נברא? לפני 10 שנים או לפני 700 שנה. רואים את הדם הראשון
זה 20 שנה. רואים אור כוכבים לפני 100 מיליון שנה. כי כמה זמן יקח לאור להגיע? 100 מיליון. היינו רואים את זה מבולבלים לחלוטין. מה האמת? כל העולם הוא בסך הכל בן כמה ימים והאדם בן כמה דקות אבל הכל נברא בשלמות. ממילא לא פלא שהיום הם מודדים, הבעיה שלהם היום של אנשי המדע שהם מודדים את המצב העכשוי. ועל פי זה הם רוצים לדעת מה היה אז. למה זה דומה? כשקנגורו נולד בן כמה מה הגודל של קנגורו בוגר הוא יכול להגיע לכמה מטר מה הגודל
קטן כמו מקקשהוא גדל הוא מגיע לכמה מטר כשהגורים של הקנגורו נולדים הם מטפסים על הרגל של האמא מי שיראה מהצד יראה כמו מקק מטפס עד שהוא מגיע לכיס צונח פנימה נדבק ל למקום הענקה ויונק כך עד שגדל ונתחיל להציץ החוצה יבוא סטודנט ויעשה מחקר על חיי הקנגורו. הרי בחודשים הראשונים הם גדלים בצורה מדהימה, נכון? כמו שעובר מתפתח במהירות אדירה תוך תשעה חודשים. אם היינו היום ממשיכים להתפתח כמו ברחם של האמא, מה היה הגודל שלנו היום? יותר מעוג מלך הבשן, נכון? היינו מלא כל הארץ כבודו היינו כנראה איזה גדלים היינו מגיעים אם יבוא אדם סטודנט יקח את הקנגורו הזה ויעשה עבודת מחקר על ה יאמר בחודש הראשון הוא גדל ב-500% בחודש
השני ב-300% וכן הלאה והוא ימשיך בקצב הזה ויאמר רגע אם ביום הראשון הוא הכפיל את עצמו בכך וכך פעמים וביום השני הוא הכפיל את עצמו שוב וביום השלישי שוב בשביל מה אני אמשיך לגדל אותו אני אמשיך במחשב תוך כמה שנים לאיזה גודל של קנגור הוא יגיע? לגודל לא הגיוני, לא סביר, נכון? מה הטעות שלו? שהוא בדק את נקודת הבריאה, ההתחלה של העובר או של הקנגורו. ולפי זה הוא המשיך את כל הזמן. וזה לא נכון. הבריאה שונה מהמשך ההתקדמות של הדבר. כך גם בריאת העולם. הבריאה הייתה בקצב מדהים, בקצב מהיר. אתה לא יכול ללמוד ממה שקורה היום למה שהיה אז אתה לא יכול לקחת מדידות של היום ולפי זה לומר מה היה אז מה קורה אם אמצאי המאובנים
אומר המלבים שלפני המבול חיו יצורי ענק לצד יצורים קטנים היו עריות כמו שראינו התנינים הגדולים היו גם עריות דובים נמרים אני מניח שכשאריה היה רואה איזה דינוזאור היה בורח לא כמו שמציירים ומתארים היום בסרטים על הימים הקדמונים מתארים את הדינוזאורים שהם הלכו לבד בעולם לדעת המלבים הם לא מלכו לבד בעולם. חיו כל היצורים. זה לצד זה. גם בני אדם היו באותה תקופה, כמו שרואים במדרשי חז"ל. המבול הוא היה נקודת התפנית לדעת המלבים. המלבים חי לפני כ-150 שנה והוא כותב שהרי כתוב שבמבול רובות השמיים נפתחו וגם מעיינות תהום רבה. לא ברותחת מהגרעין הפנימי המותח של כדור הארץ פרץ החוצה. הכל בער ושרף ובישל את כל האנושות וכל
בעלי החיים. אז הקטנים נימוכו, לא נשאר מהם כלום. אבל יצורי הענק כמו דינוזאורים, מהם נשארו שרידים של עצמות שהפכו להיות מאובנים. and a currentysical laws may not have the earth primal rocks rathering over yearsed some geical formations to 100 million years are in reality only years these propos and any resarch scientific journal science annar bre 1977 what v enery resces before we can here is thousand logs in this another price are this tells us that given the right conditions of pressure How take this question we need to look at specimens from uranium mines inified w like this log from one
the mines here in the price ut are thisified utanium pres geic arounded from m in temple mountain are here presed age is0 years howely resembles this other derived from like this a few weeks agis is really thisified from Utah and this w from temple mountain 140 W mounted epoxy slied on glass slides for obsation under the microscope. Under the microscope can be seenationsuced by radioactive particles injected from tiny centers some are circular others are eleptical as can seen in these circular and elepical hal special sequence of to form so special in they over the idea of ancient ag of
formation geologically 196 1976 um raibal urum infiltration andification could poss years in other words i was suesting could form very rapidly geologically speaking contr commed from Lisana State University mon later January 27 1977 deentry I have been scan the letter of science theation by engine science geying as duration of Professoran symposium it was entitled about time is the earth really billion years old when thesum written up andished in 1978 is gees at least age and possic age the rat between uranium 238 and 206 low inad some have been foundum ratios ranging from about to over
64000 if isot to00 that means years for all those geic formations unchallenged unre באים היום אנשי מדע, בודקים עצם ואומרים עצם כזו. כדי להגיע למצב כמו שזה נראה היום מעובן, זה צריך גיל ש מיליון שנה. אומר המלבים, אתם צודקים אם לא היה מבול, אבל קחו עצם כזו, תבשלו אותה בלבא רותחת, לא לבה רגילה, לבה של פנים כדור הארץ במשך 40 יום ו-40 לילה, כמו שהיה במבול, תקבלו מאובן. למה זה דומה? אזור הפצצת האטום במלחמת העולם השנייה בירושימה. אם יבוא אדם וימדוד את האדמה, יבדוק את ההרכב של העפר שם, טוענים גיאולוגים שהוא יתן גיל של מיליון שנה אחורה בטעות. הוא יטעה במיליון שנה לאחור כי הוא לא יודע שהיה שם אטום. אם
הוא ידע שהמקום הזה הופצץ באטום אז הוא ידע שהשינוי הזה נעשה בכמה שניות אבל אם הוא לא יודע והוא בודק את האדמה אז הוא יתן תאריך של עוד מיליון שנה כי האדמה הזכינה במיליון שנה על ידי האטום כך גם המאובן אם אתה לא מביא בחשבון את המבול אומר המלבים הוא לא מביא את הדוגמה של מלחמת העולם השנייה כי הוא לא הוא הרי קדם לזה אבל הוא מסביר שהמאובנים נוצרו כתוצאה מהמבול כך או כך הן אם נלך לפי ההסבר של אותם מקובלים שטוענים שהימים הראשונים של הבריאה היו פרקי זמן שונים לחלוטין. מדובר במאות מיליונים, יכול להיות מיליארדי שנים. הן אם נלך לפי הגישה השנייה שהמלבים צועד לפיה. כל השאלות והקושיות והסתירות לכאורה לא רק שהן
נופלות אלא הן גם מסתדרות הרבה יותר טוב והרבה יותר מובנות ומבערות תמיהות שיש לאדם המצוי מן השורה הנושא הזה של גישת המלבים יש לי הרצאה שלמה רק על העניין הזה אמרתי אותו בקצרה מכיוון שעיקר הנושא שלנו היום זה דווקא על פי דעת המקובלים בנושא התהבות היקום בהשתלשלות העולמות דקה לק
זה הרצאה
אה ההרצאה הזו עוברת ת כעת לעריכה כדי לשדר אותה בקבלים ואחר כך משכפלים אותה בדיסקים. יש כאים שנמצאים בשכפול לקראת אבל באינטרנט באתר הידברות אפשר לראות את כל ההרצאות. תודה רבה לכולם וערב טוב.
נהניתם? רוצים עוד? גילשו לאתר האינטרנטבר.org ותוכלו לצפות בכל סרטי הידברות. תוכניות אירוח מגוון מאמרים וסרטים בנושאים מרתקים. ובכללם חידת הבריאה, קבלה, סוד האותיות, פתרון החלומות, החיים שלאחר החיים אסטרולוגיה ועוד. הידברות.org בולשים למסע מרת בעל עסק
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
15 פרקיםפורסם ביום שישי, ה׳ באלול התשפ״ה (29.8.2025). משך: 1:42:50

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.