הרב ברוך רוזנבלום - פרשיות בהר בחוקותי התשפ"ו - Rabbi Baruch Rozenblum Parashat Bear Behukotay 2026

כן

פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם שבת זו פרשת בהר בחוקותיי שנת תשפו נקדיש את השיעור לרפואת חי גיל בן יאל במלכה אסתר בת פרל רחל ולהבדיל לילון נשמת מוריד ורבי רבי שלומי ר בן מרדכי הכהן זכר צדיק לברכה פרשת השבוע פרשת בהר בחוקותיי שנת תשפו היא פרשה המסיימת בעזרת השם בסיעתא דשמיא את חומש תורת כהנים ידוע לכולם שבפרשת בחוקותיי ישנם 49 קללות בחז"ל הקדושים בגמרא במסכת מגילה אומרים חז"ל עזרה הסופר תיקן להם לישראל ישראל שיהיו קוראים קללות שבמשני תורה קודם ראש השנה וקללות שבתורת כהנים קודם לעצרת. מה היא טעמה? מה הסיבה שקוראים קללות? אומרת הגמרא כדי שתכלה שנה וכיללותיה. תסתיים השנה ועם סיומה של השנהיימו גם

הקללות שלה. אומרת הגמרא, עזרה הסופר תיקן להם לישראל להוציא ספר תורה מיוחד. כי צריך לדעת בתקופתו של עזרע הסופר היו מסיימים את ספר התורה אחת לשלוש שנים אז היה לא היה יוצא לפני חג השבועות פרשת בחוקותיי ולפני ראש השנה פרשת כי תבוא אומר עזרא הסופר להוציא ספר תורה מיוחד ולקרוא את הקללות שבתורת כהנים ואת הקללות שבמשני תורה לפני ראש השנה ולפני חג השבועות מה היא טמה מה הסיבה אומרת הגמרא כדי שתכלה שנה וקיללותיה תסתיים השנה ועם סיומה של השנה סתיימו גם הקללות. צריך לדעת מה מונח כאן בעניין הזה. מה העניין של הקללות לקרוא אותם לפני החג. ידוע לכולם שעזרה הסופר בעצמו בראש השנה הוציא ספר תורה וקרא את פרשת

כתבו. קרא את הקללות בראש השנה. בעם ישראל מאוד נבהל שבראש השנה קוראים קללות. הרי אנחנו בראש השנה עושים סימנים טובים, אוכלים דברים טובים. אוכלים דברים שמנים, אוכלים דברים מתוקים מה הסיבה שאנחנו עושים את זה? הסיבה שאנחנו עושים את זה כיוון שנאמר לכו יכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות אין נכון לו וכתוב שרי שטא סימנה לכולה שתא תחילת השנה זה סימן לכל השנה כולה ממילא אם אוכלים דברים טובים בתחילת השנה יש השפעה לכל השנה כולה עזרה הסופר בראש השנה הוציא ספר תורה והתחיל לקרוא קללות ועם ישראל נחרד מאוד מהתופעה הזאת שמה שעשה עזרא הסופר והיות והוא נחד מאוד הם מאוד מאוד נבהלו מה הם עשו אמר עזרא הסופר אחרי

שהוא ראה שכולם נבהלו אמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מעונות לאין נכון לו מה הוא רצה הוא ראה שעם ישראל נמצא באווירה טובה אף אחד לא מפחד מראש השנה כזה מין עבירה שמחה הוא רצה להכניס את עם ישראל לפחד ומורה אחרי שעם ישראל עשה לו פחד ומורה לכן מיד אחרי פרשת כי תבואו מה נאמר אתם ניצבים היום כולכם לפני פני השם אלוקיכם הרבה הכעטתם לפני המקום ולא עשה עמכם כליה לפי שהוריקו פניהם של ישראל ששמעו מאה קללות חסר שתיים גם עזרה הסופר רצה להכניס את עם ישראל למצב של פחד מיום הדין אז הוא קרא את הקללות אלה הדברים שנאמרו בדברי רבותינו קרא את הקללות וכולם נכנסו לפחד אומרת הגמרא עזרה הסופר תיקן להם לישראל

יקרו קללות לפני ראש השנה כדי שתכלה שנה וקיללותיה ברגע שקוראים את הקללות ועם ישראל נכנס למורה הפחד אז ממילא יש סיכוי טוב שאם אתה מפחד מיום הדין כמו שכתוב בדברי רבותינו הפחד מיום הדין הוא עצמו מפלט הוא עצמו מהווה מפלט מהדין עצמו אלה הדברים אז עזרה הסופר תיקן לקרוא קללות לפני ראש השנה שבת לפני שתי שבתות לפני ראש השנה אומר תוספות שצריכה להיות שבת הפסקה בין הקללות לבין החג ושבת אחת לפני חג השבועות לקרוא את הקללות שנמצאות בפרשת בחוקותיי מה טעם כדי שתכלה שנה וכיללותיה שואלת הגמרא בשלמה לפני ראש השנה יש לך תכלה שנה וכיללותיה מסתיימת השנה ואיתם מסתיימות הקללות אתו עצרת ראש השנה אם עצרת זה ראש השנה

עשרת זה לא ראש השנה עצרת זה חג השבועות מה זה שייך לראש השנה אומרת הגמרא כן גם עצרת זה ראש השנה למה כי בעצרת נידונים על פירות האילן בעצרת אחרת נידונים על הפירות אז יש איזה מימד של יש איזה מימד של תחילת שנה אלה הדברים שנאמרו בדברי רבותינו כך נאמר המקור לזה מופיע בגמרא במסכת ראש השנה בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בשבועות על פירות האילן בסוכות נידונים על המים ובראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד ליבם והמבין אל כל מעשה אלה הדברים שנאמרו בדברי רבותינו, אחר שאתה קורא את הגמרא הזאת, שהגמרא אומרת שיש עניין לקרוא קללות לפני חג השבועות, כי בעצרת ידונים על פירות האילן,

כל אחד שואל את עצמו, למה לא מוציאים ספר תורה לפני חג הפסח שבו נידונים על התבואה? אם נידונים על התבואה, גם שם צריך להוציא ספר תורה ולקרוא קללות כדי שתכלה שנה וקהילותיה. למה דווקא בחג בחג חג השבועות מוציאים ספר תורה כקוראים קללות כי בעצרת נידונים על פירות האילם? זו השאלה. מתבקשת בסיעתא דשמיא לאור דברי הגמרא. התשובה לכך בנויה על דברים שכתב ספר תולעת יעקב לרבי יעקב גבאי. הוא כותב תשובה, אנחנו בעזרת השם נבאר אותה בסגנון שלנו ונעביר את הדברים. ידוע לכולם שנאמר בתורה כי אם מצא חלל באדמה לא נודע מיקהו. אם מצאו הרוג באדמה לא נודע מיקהו. יוצאים משכנים ומודדים אל העיר הקרובה אל החלל. והיא רקובה לחלל

מביאה עגלה ארופה. מה עושים העגלה ארופה? אומרת הגמרא לוקחים עגלה שעדיין לא עשתה פירות. עורפים אותה בנחל איתן שלא עשה פירות ועורפים אותה שם וקוברים אותה. זה מה שנעשה עם אותה עגלה ארופה. מה הם עושים? הזקנים נותנים את ידיהם שם בנחל ואומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה ואיננו לא ראו כפר לעמך ישראל. שואלת הגמרא למה עורפים את העגלה במקום שלא עשה פירות? ולמה לוקחים עגלה שעדיין לא עשתה פירות? עגלה עדיין לא ילדה. למה לא לוקחים פרה שכבר המליטה ויש לה עגלים והיא ילדה ולדות? למה לוקחים דווקא עגלה שלא עשתה פירות ועורפים אותה במקום שלא עשה פירות? אומרת הגמרא תבוא עגלה שלא עשתה פירות ותערב במקום שלא עשה פירות

ותכפר על מי שלא הניחו לו לעשות פירות. מה זה תכפר על מי שלא הניחו לו לעשות פירות? הוא יכל להעמיד ולדות, אומרת הגמרא והוא לא יכול להעמיד יותר ולדות. הוא מת, הוא כבר לא יכול להעמיד דורות אחר מכן. אומרת הגמרא, אם זאת הסיבה אתו הזקן ועשר לא ארפינן. מה קורה עם הבן אדם הזה שמת? היה בגיל 115, הוא כבר בן כך לא יכול להקים ולדות. אז מה? לא רופאים עגלה ארופה. ואם הוא שריס והוא בן כל יכול להעמיד בלדות, אז לא עורפים עגלה ארופה, מה זה קשור למה שלא יכול להעמיד בלדות? אומרת הגמרא, לא זאת הסיבה. מה הסיבה? לא יכול לעשות פירות. הכוונה למה? לתורה ולמצוות. הוא יותר לא יכול לקיים מצוות. והיות והוא לא יכול לקיים

יותר מצוות. לכן מה? לכן זאת הסיבה שעורפים אותה ונחליתן כי אני לא יכול לקיים יותר מצוות. אלה הדברים שאומרים רבותינו. למדנו מכאן שפירות זה לאו דווקא ענבים ותמרים וטענים ומנגו ושק, אלא הכוונה לפירות, הכוונה לעניין של תורה ומצוות. זה הכוונה כמו שאנחנו מברכים אילן אילן במאברכך פירותיך מתוקים צילחנ עמת המים עוברת אחתך אלא שכל הפירות שיוצאים ממך יהיו כמותך זה כינוי לא רק שאתה מברך את האילן עצמו אלא אתה מברך גם את האנשים יהי רצון שהפירות שיוצאים ממך בעזרת השם אתה תעמיד בולדות יהיה לך דורות ישרים ומבורכים הפירות שיוצאים ממך יהיו כמותך אלה הדברים שנאמרו בדברי רבותינו למדנו מכאן שלמילה פירות יש כמה

משמעויות האחד ולדות של האדם ואחד זה התורה והמצוות שלו. אם ככה בוא נאמר דבר נפלא. כאשר הקדוש ברוך הוא דן אותנו בראש השנה, מי יחיה, מי ימימו, מי בקיצו, מי לא בקיצו, מי במים, מי באש, מי בחרב, מי בחיה. אומר עזר הסופר, תוציא ספר תורה, תקרא קללות כדי להכניס מורה ופחד בעם ישראל. ברגע שיש מורה ופחד, אדם מרגיש מה זה יום הדין, מי יחיה, מי ימות, מבקיצו, מי לא בקיצו, אז הוא שם בתשובה. הוא יודע מה המשמעות של ראש השנה והוא ישב בתשובה שלמה. אומר הרב, דבר נפלא, כמו שיש לך יום הדין בראש השנה, מי יחיה, מי ימות, מי בקיצו, מי לא בקיצו, יש לך עוד יום הדין. והיום הדין הזה הוא לגבי החיים הרוחניים של האדם. מה זה

לגבי החיים הרוחניים של האדם? מי יחייה ומי ימות? מבקיצו, מי לא בקיצו לגבי החיים הרוחניים שלו. כלומר, יש אנשים שקיום המצוות שלהם נעשה בשמחה, בחיות. יש אנשים שבאים ללמוד, הלימוד שלהם נעשה בחיות, הכל נעשה בברין מלא חיים. יש אנשים שמה שנקרא יצא להם הטעם מקיום המצוות, יצא להם טעם, הם פחות מתפללים טוב, הם פחות לומדים טוב, הם הולכים לשיעור כי צריכים ללק לשיעור, כיוון שאחרת ישאלו איפה אתה לומד דף היומי, אז הוא הולך לשיעור, אבל שהוא נכנס לשיעור, הוא לא נכנס עם כל הברין ללמוד את השיעור. הוא מחכה תמיד לרבי חנניה בן הקשי הגואל. של דבר הוא בא לשיעור, יש לו שעה, הכל בסדר גמור, אבל זה לא בחיות שאדם בא ללמוד,

שהוא מחכה כל היום, מתי הוא יבוא לשיעור, מתי יבוא ללמוד תורה. אומננו רבותינו בחג השבועות שהקדוש ברוך הוא דן אותנו, בחג נידונים על פירות האילן, אז זה לא רק על הענבים ולא רק על ה על התמרים, אלא מה נידונים כל הפירות שלנו. מה זה הפירות? התורה והמצוות שלנו, הוולדות שלנו, הילדים שלנו, הנכדים שלנו. אם אתה רואה פתאום נכד שקבע, אתה רואה נכד שפתאום נכבע נרו, עד עכשיו כל השנה הוא למד טוב, פתאום באמצע שנה המורה לא בסדר, המנהל לא בסדר, יש לו כל מיני מצוקות שהוא מרגיש, מה קרה? המורה הזה כבר מורה 40 שנה? מה הוא נראה לא בסדר? הכל בסדר גמור. אלא למה נכבא הנר של הילד, קרא לילד משהו? מאיפה זה נולד? מיחיה ומות של

חג השבועות שם נקבע אם הילד הזה יהיה לו חיות בעבודת השם אם הילד הזה יהיה לו ילך לבית ספר בשמחה אם הילד ילמד תורה בשמחה כל זה נגזר בחג השבועות אם ככה אומר לנו אומר לנו הרב גבאי חג השבועות נכון הוא יום הדין שנידונים על פירות האילם זה ודאי שנידונים על הפירות כי המשנה אומרת ככה אבל אתה רואה שלא מוציאים ספר תורה לפני חג הפסח למרות שבחג הפסח נידונים על התבואה מוציאים ספר תורה כאשר נידון מה? חג השבועות נידונים על פירות האילן. מה ההבדל בין פירות האילן לבין לבין תבואה שנידונים על התבואה? למה שם אתה לא מוציא ספר תורה? כי הכוונה שבחג השבועות נידונים על פירות ההילל. זה לא רק פירות האילן אלא מה הכוונה?

הכוונה למה שיוצא מהפירות הכוונה למצוות והתורה שלנו, לילדים שלנו. זה מה שנידון. אז כמו שמוציאים ספר תורה לפני ראש השנה, לפני מי יחיה, מי ימות, מבקיצו, מי לא בקיצו. מוציאים ספר תורה כדי לפני שתנים אותנו כמה חיות יהיה לנו בתורה כמה מניעות יהיה לנו בלימוד תורה כמה הפרעות יהיה לנו בלימוד תורה כל דנידון בחג השבועות אלה הדברים הרב שחזל תמיד היה אומר לפני ראש השנה שדנים על החיים הגשמיים שלנו ממתי מתחילים להתכונן מראש חודש אלול מקסימום עד יום כפר 40 יום כמה זמן אנחנו מתכוננים לחג השבועות 50 יום ללמדך שההכנה שלנו לקראת חג חג השבועות היא גדולה הרבה יותר מאנחנו מתכוננים לראש השנה. כי החיים הארוחיניים

שלנו, כמו שנאמר, אם אין לנו תורה ומעשים טובים, למה אנחנו חיים? כל החיים שלנו זה כדי שנוכל ללמוד תורה. אלה הדברים שאומרים רבותינו בסיעתא דשמיא בנושא הזה. לאחר שלמדנו את זה, נוכל להיכנס בעזרת השם לנושא בפרשת השבוע. נתחיל איתו ונראה כמה וכמה יסודות נפלאים בעבודת השם. בפרשת בהר שנקרא בעזרת השם בשבת זו יש שבע מצוות עשה ו-17 מצוות לא תעשה. רוב המצוות שבפרשה בענייני שמיטה ויובל. זה רוב המצוות שבפרשה. לאחר מכן פרשת בחוקותה יש שבע מצוות עשה וחמש מצוות לא תעשה. אלה הכמות של המצוות שישנם בפרשה שלנו בפרשיות האלה שנקרא בעזרת השם בשבת. בין המצוות שישנם בפרשה הזאת ישנם שני לוים לא תעשה האחד איסור הונאה

בממון והשני איסור הונאה בדברים אומרת התורה וכי תמכרו ממכר לאמיתך פרק כה פסוק יד אוקנו מיד אמיתך אל תונו איש את אחיו אומר רשי זו הונאת ממון הכוונה לרמות בענייני ממון זו הונאת ממון בפרק כה פסוק יז אומרת התורה ולא תונו איש אתמ מיתו ויראת מאלוקיך כי אני השם אלוקיכם. כאן אומר רש"י זו הונאת דברים. הונאת דברים. למה הכוונה הונאת דברים? אומר רש"י הקדוש כאן הזכיר הונאת דברים שלא יקניט אדם את חברו. שאדם לא ירגיז את החבר שלו ולא יכאיס אותו ולא יצער אותו ולא יסנו עצה שאיננה עוגנת לו. הוא נותן לו עצה. אומר לו דבר מסוים. למרות שזה לא מתאים לו העצה הזאת, אבל יש להוא אינטרס לתת את העצה הזאת. מה האינטרס שלו

לתת את העצה? הוא מרוויח מזה. יש לו עניין. שמה תאמר, מי יודע? נתתי לו עצה. מי יודע מה היה בלב שלי? אומרת התורה, מי יודע? לכן נאמר ויראת מאלוקיך אני השם. אני יודע מה מסתתר אצלך בלב. אומר רש"י, היודע מחשבות הוא יודע כל דבר המסור ללב. והוא יודע מה המחשבה שאתה נתת לו את העצה. לכן נאמר ויראת מאלוקיך. עד כאן הדברים שיש לנו במצוות הונאת דברים. אחרי שלמדנו את זה, כבר דיברנו על כך בעבר, על נושא של הונאת דברים, אני לא מתכוון לחזור. זה מופיע בנעימות יומרו על ספירת העומר. יש מאמר ארוך מאוד על נושא של הנאת דברים. אני רק רוצה להוציא מכאן איזשהיא נקודה שתהווה בסיס לנושא שנעסוק בו בעזרת השם לקראת חג השבועות.

אבל קודם כל בוא נבסש את הדברים בסיעתא דשמיא. הסוגיה של אונאת דברים נמצאת בגמרא במסכת בבא מציע בדף נח עמוד ב נט עמוד א. אומרת הגמרא, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי, גדול הונאת דברים מהונאת ממון. הונאת דברים יותר קשה מהונאת ממון. למה? כי בהונאת דברים כתוב ויראתם אלוקיך וכאן לא נאמר ויראתם אלוקיך. סימן שהונאה הזאת היא קשה יותר. יפה. עד כאן הדברים שאומר אומר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי רבי אליעזר אומר זה בגופו וזה בממונו כשאדם גורם צער אור רמאות בנושא ממוני אז הצער הוא בממון שאדם עושה את זה בצורה גופנית שאתה פוגע בו בצורה גופנית אז הפגיעה היא גופנית אתה פוגע בנפש שלו אלה הדברים שאומר

אלה הדברים שאומר רבי אליעזר רבי שמואל בר נחמיני אמר זה ניתן להישבון וזה לא ניתן להשבון. דהיינו כסף אם פגעת בו אתה יכול להחזיר לו את מה שפגעת בו מבחינה כלכלית. אבל אם פגעת בו בחינת הנפש, אמרת לו מילה שמצערת אותו, אמרת לו מילה שפוגעת בו, ברגע שאתה משתמש במילים האלה, אי אפשר להשיב אותו. גם אם תיתן לו פיצוי על מה שפגעת בו, הפיצוי הזה לא יתן מענה לנושא הזה. לכן מה? אי אפשר להשיב את המצב לקדמותו, אומרת הגמרא, כי הפסע נשאר כל הזמן בפנים. ולכן כל אחד צריך לדעת להיזהר כי אדם פצע שאדם פוגע בנפש של האדם זה פצע שלא נרפע זה כל פעם חוזר בחזרה ממון הפסדת לו 100,000 שק שילמת לו בחזרה תיקנת את זה אז הוא סידר

את העניין אבל אם פגעת בו מבחינה נפשית הפתע נשאר פתוח הפתע לא מגליד לכן אומרת התורה הדבר הזה קשה מאוד שאדם מצאר את חברו באה הגמרא שם במסכת בבא מציע בדף נט אומרת הגמרא לעולם עולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. אדם צריך להיזהר מאוד שלא לפגוע באשתו. אדם נמצא בבית, יש לו חרצובות הפה שלו, לא מוצאות חסימה, והוא משחרר כל מיני מילים. אומר לאשתו, כינוי כזה, כינוי כזה. לילדים כותב הספר החינוך, הוא מדבר על הילדים שלו בכל מיני כינויים. צריך לדעת שפגיעתם קשה מאוד. איך ראיתי? באחד למפרשים אומר, הגמרא אומרת כאן אדם צריך להיות זהיר בהונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה הונאתה קרובה היא ממהרת לבכות ראיתי באחד הספרים הוא

אומר כל דמעה של אישה זה זריקת סכין אליך כל דמעה שהאישה מורידה על צער שאתה מצייר אותה הדימה הזאת זה פשוט נופל וזה תקיעת סכין זה סכין בדרך אליך כך ראיתי באחד הספרים לפני כמה שנים שנבין עד כמה אדם מצאר את ראייתו. כמה הדבר הזה נורא. אומרת הגמרא, אמר רבי אלעזר, מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה שנאמר קם כי עזק ושבע סתם תפילתי. גם אם אתה צועק התפילה סתומה. ואף על פי ששערי תפילה ננעלו, אומרת הגמרא שערי דימה לא ננלו. שנאמר פסוק בתהילים שמעה תפילתי השם ושבתי האזינה. אל דימתי אל תחרש. הדמעות, השערים שלהם פתוחים ולכן אדם צריך מאוד מאוד להיזהר. ידועה הגמרא במסכת כתובות דף סב עמוד ב אומרת הגמרא רב

רחומי ה שכיח כמי דרובה במחוזה רב רחומי למד אצל רובה במקום שנקרא מחוזה הוא היה מגיע לביתו בכל ערב יום הכיפורים כל ערב יום כיפור היה חוזר הביתה אני חושב שהוא היה נשאר שם עד אחרי סוכות אין מה לעבור ערב יום כיפור ומוצאי יום כיפור לנסוע אני חושב שהיה מגיע בערב יום כיפור ונשאר שם עד לאחר הסוכות אשתו הייתה רגילה שהוא חוזר בערב יום כיפור הוא מגיע לפני מנחה בשעה 1 :3 הוא מגיע הביתה חכה אחד 1 1 ח הוא לא בא שואלת הגמרא מה קרה אומרת הגמרא הוא שקע בתלמודו שקע בלימוד אנחנו לא נוחים לא זוכרים כדבר כזה שאנחנו בערב יום כיפור שקויים בלימוד ששכחנו בכלל לחזור הביתה בן פורת יוסף אנחנו בערב יום כיפור במה אנחנו

עסוקים מקווה ואוכל ברוך השם נכון בן פורת יוסף גם מי שמקיים את דברי הבן איש חי צריך לאכול שבע סעודות בערב יום כיפור נו זה לוקח זמן גם ברכת המזון שבע פעמים וגם לאכול שבע פעמים זה לוקח זמן צריך לדעת שאכילה בערב יום הכיפורים זה דברים גבוהים מאוד רב צדוק הכהן מלובלין כותב שהוא שמע מהרבי מאיזויטה אמר לו שאם אדם יודע לכוון את הכוונה הראויה באכילה של ערב יום כיפור הוא יכול להרגיש באכילה של ערב יום כיפור הטעם של המן שאכלו במדבר לא פחות ולא יותר בעזרת השם אין לנו עוד הרבה ב זמן עד יום כיפור בעזרת השם מה יש לנו חמישה חודשים אנחנו כבר ביום כיפור אז צריך לדעת להתכונן אם אדם מכין את עצמו לאכילה של ערב יום

כיפור יכול להרגיש את המן שאכלו ישראל במדבר למה מאיפה הוא לוקח את זה הוא אומר דבר מעניין מאוד הגמרא במסכת יומא עוסקת בענייני ירידת המן דפים עד עו עוסקת הגמרא בירידת המן איך הוא ירד כמה היה המן המן היה בגובה המן נמס שטו ממנו צבעים כל מה שהגמרא מראה מביאה שמה במסכת יומא שאל הרבי מאיזויצה שאל את התלמיד שלו רבי צדוק תגיד מה עושה ירידת המן מה זה קשור לחג ליומה יומא זה יום הכיפורים יום הכיפורים לא אוכלים לא מן ולא משהו אחר מה זה קשור ליום הכיפורים אמר לו הרבי מיזויצה תדע לך שאם אדם יודע לכוון את הכוונות הראויות תדע לך שבזה שביום הכיפורים ערב יום הכיפורים הוא אוכל עם כל הקדושה והטהרה הרי בערב יום

הכיפורים כל האכילה שלנו תיא אכילה אחרת. דווקא ביום הזה שיש לך מצווה לאכול, הפחד שלך מיום יום הכיפורים, מעבירות שעשית במהלך השנה, גורם לך שאתה בקושי אוכל ויש לך מצווה לאכול. כל אכילה ואכילה שאתה אוכל, אתה מקיים מצווה. אמר הרבי מאיזויצה, תדע לך שהאכילה הזאת שאתה אוכל בערב יום הכיפורים יש לה הרגשה של המן שאכלו במדבר. אלה הדברים שאומרים רבותינו. לכן אומרת הגמרא, רב ריחומי ישב ולמד והיה שקוע בתלמודו ערב יום כיפור ושכח לחזור הביתה. שכח לחזור הגה בתורה. פתאום אומרת הגמרא, אשתו ראתה שהוא לא חוזר, היא פרצה בבכי. כך אומרת הגמרא. היא ישבה בבית ואמרה הנה עוד מעט הוא בא, עוד מעט הוא בא, עוד מעט הוא בא.

השעון כבר הורה שתיים בצהריים כבר אחרי מנחה והוא לא חזר. כולם חוזרים הביתה כבר אחרי מנחה והוא לא חזר הביתה. פרצה בבכי אומרת הגמרא חל שדעתה וירדו דמעות מעיניה כך אומרת הגמרא רב רחומי עדיין ישב בבית המדרש ולמד ישב אומרת הגמרא היה יושב בעלייה נשברה העלייה מתחתיו נפל עליו קורה ומת רב ריחומי האילולה שלו בערב יום הכיפורים שואל רבי חיים שמולוי לא הבנתי היא בכתה כי בעלה לא באה מה הרוויחה הרוויחה שהיא בכתה נפל על הראש שלו קורה והוא מת עכשיו מהני ניה עכשיו הוא לא חוזר בכלל ככה הוא יחר ביום ערב יום כיפור במקום לבוא באחד הוא היה בא בשלוש אז היא בסך הכל הפסידה אותו לשעתיים עכשיו הפסידה אותו לגמרי אומר רב

חיים שמולביץ אדם צריך לדעת שאדם שגורם צער לשני והוא דומע הוא מוריד דמעות תדע לך שזה משחק עם לבנת חבלה אתה משחק באש ברגע שאתה משחק בצער שאתה מצייר את הזולת והזולת תוריד מאות אתה משחק עם אש שאתה משחק עם לבנת חבלה. אחד שמשחק עם לבנת חבלה פתאום מתפוצץ אומר לא ידעתי שזה מתפוצץ. מה חשבת שזה רק גסח חוק? מה חשבת? מה חשבת? זה לבנת חבלה. אדם שמצאר את השני, אומננו רבותינו, כל דמעה כמוה כחרב שנשלח לכיוונך, כחנך לכיוונך. לכן אדם צריך להיזהר מאוד שלא לפגוע חס וחלילה בשני. אלה הדברים שאומרים רבותינו בסיעתא דשמיא. אומרת הגמרא שם במסכת באבא מציע אמר רב חיזדה כל השערים ננלים חוץ משערי עונה כל השערים ננלים חוץ

משערי עונה מה זה שערי עונה אם אדם עונה מישהו אם אדם ציער מישהו השערים לא ננלו שנאמר מביאים חז"ל פסוק בספר אמוס הנה השם ניצב על חומת ענך ובידו ענך פירוש הדבר שהקדוש ברוך הוא מחזיק בידיים שלו את הפלס להניש את הבן אדם שצייר את חברו אומרת הגמרא, אומרת הגמרא שאין דבר שהקדוש ברוך הוא מעניש באופן ישיר. הוא תמיד משתמש במהלכי השרת. אמר רבי אלעזר, הכל נפרע בידי שליח. הכל הקדוש ברוך הוא נפרא בידי שליח. הוא לא עושה את זה בעצמו. אומר לגבריאל, לך תעניש אותו. אומר למלאך הזה, לך תעניש אותו. הוא לא עושה את זה באופן ישיר. אבל אם אדם מצאר את חברו, אומרת הגמרא, שהוא מצאר את חברו, הקדוש ברוך הוא מעניש אותו באופן

שלי, באופן ישיר, שנאמר ובידו ענך, ומחזיק בידיים שלו את הכלי שבו הוא מעניש את האחרים. אומר הזה רבינו בכי, למה? כי אם האדם בכה בשעה שפגעת בו, אז הוא נהיה לב נשבר ונדכה. לב נשבר ונתכה, אלוקים לא תבזה. אז הקדוש ברוך הוא מקבל את התפילה שלו. לכן אדם צריך כל כך להיזהר שלא לפגוע בזולת אלה הדברים שאומרים רבותינו בגמרא במסכת בבאמציע בדף נח עמוד בדף נט. טוב שואלת הגמרא מה זה לצער את השני? אז הגמרא מביאה כמה וכמה דוגמאות. אומרת הגמרא, כגון אדם בא על תשובה, אדם חזר בתשובה שלמה ואחרי שהוא חזר בתשובה שלמה הוא מאיר למישהו רע. הוא בא למישהו, אומר, "תדע, מה שאתה עשית עכשיו זה חילול שבת. תסתכל במחבר, תסתכל

ברמו, תסתכל במשנה ברורה." הוא מאוד נפגש שהבעל תשובה מאיר לו, "אתה תבוא להעיר לי חילול שבת?" אומר, "מי אתה שאתה תאיר לי הרע?" אומר אדוני, עד לפני שנתיים לא ידעת מה זה שבת בכלל. אתה מאיר לי מה זה חילול שבת? אז הוא פוגע בו על הדבר הזה. לכן הוא אומר העניין הזה שאתה מזכיר לו שהוא בעל תשובה זה פגיעה. אותו דבר אם היה גר צדק אומר ובא ללמוד תורה ואתה אומר לו מה אתה בא ללמוד תורה? אדם שהפה שלו אכל נבלות וטרופות הוא עכשיו עוסק בלימוד תורה זה נקרא הונאת דברים. אתה מצאר אותו על דברים שהיו בעבר שפעם הוא היה בעל תשובה. אלה הדברים שאומרים רבותינו בעניין הזה. אם ככה, אחרי שלמדנו את הנושא הזה, נוכל בעזרת השם

לקרוא דברים שכותב החינוך במצווה שלח. החינוך כותב שהגמרא לא יכלה להביא את כל הרשימה של סוגי הצער שיש בעולם. א לא הביאו לך שתי דוגמאות. אתה אל תגיד לבעל תשובה ככה, אל תגיד ל לאחד שתגייר ככה. אסור לך להיכנס, אומרת הגמרא, להתעניין במכירת חפץ כשאתה לא מתכוון לקנות בכלל. אין לך כוונה לקנות את זה ואתה מה אתה שואל אותו, סליחה כמה זה עולה, כמה זה עולה. אתה בכלל לא מתכוון לקנות. סתם מה שנקרא משתעשה מסביב לעניין הזה אתה רוצה למה שנקרא לקבל את המזגן והולך. גם זה אסור לעשות, אומרת הגמרא. אלא אם כן, בן אדם יודע שאדם מתעניין בדרך כלל. אף אחד לא קונה מקרר, נכנס לחנות, קונה מקרר. דבר ראשון נכנס לכמה חנויות,

עושה משוואה איזה מקררים יש, מקרר כזה, מקרר כזה, עושה השוואת מחירים ואז מי שהוא זול, מי שהכי זול ביניהם או מיי שתנאי התשלומים שלו יותר נעותים, אצלו הוא רוכש את המקרר. פירוש הדבר אומרת הגמרא, אבל לשאול שאלות של בן אדם, אתה שואל אותו, סליחה, רק אתה רוצה להתאוורר ואתה מתענק, כשאתה לא עומד בכלל למכור את זה או לקנות את זה, אסור לך. זה נקרא הונאת דברים. אתה מצייר אותו. אומר החינוך, אי אפשר להביא את כל הדוגמאות של צער. אסור לצער בן אדם מכל סוג צבע ומין שהוא כל אחד יחשוב אם זה שבזה צער, אין בזה צער. כותב החינוך מצווה ש לח שלא להונות אחד מישראל בדברים. שורש מצווה זו ידוע כי הוא לתת שלום בין הבריות

וגדול השלום שבו הברכה מצויה. גדול השלום שיש ברכה וקשה המחלוקת. וכמה קללות וכמה תקלות תלויות בה. כאשר המחלוקת כמה קללות יש בה מדיני המצווה. כמה אזהרות וכמה זירוזים שהזהרונו זכרונם לברכה בעניין זה שלא להחיב הבריות בשום דבר ושלא לוישם. והפליגו בדבר עד שאמרו שלא יתה אדם עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים. אתה לא מתכוון לקלוט. אל תתחיל להתעניין כמה זה עולה. וראוי להיזהר שאפילו ברמז דבריו לא יהיה נשמע חירוף לבני אדם כי התורה הקפידה מאוד בהונאת דברים זהר אומר אפילו ברמז שלא תפגע כי יש הקפדה גדולה מאוד לפי שהוא דבר קשה ללב הבריות והרבה בני אדם יקפידו עליהם יותר מעל הממון יש הקפדה יותר גדולה של אנשים

מאשר אחד שרימה אותו בממון מאשר רימה אותו מאשר עונה אותו בדברים עד שאמרו חז"ל בגמרא הגמרא בבא מסיע דף נח גדולה הונאת דברים מעונאת ממון שבעונאת דברים הוא אומר ויראת מאלוקיך וגומר ולא יהיה באפשר לכתוב פרטי כל הדברים שיש בהם צער לבריות אומר החינוך אי אפשר לכתוב את כל הפרטים מה אם זה נקרא צער זה נקרא צער יש לך דוגמאות למחביר אתה יכול לכתוב את זה בתו אין לא יכול לכתוב את זה אז הגמרא הביאה דוגמאות אבל כל אחד כותב החינוך ש לח צריך להיזהר כפי מה שיראה כי השם ברוך הוא יודע כל פשיעותיו וכל רמיזותיו כי האדם יראה לעיניים והוא יראה ללבב וכמה מעשים כתבו לנו זכרונם לברכה במדרשים ללמד על זה מוסר ועיקר הדברים

כתובים בפרק רביעי במסכת בבאמציה ונוהגת מצווה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ובנקבות ואפילו בקטנים ראוי להיזהר שלא לאכיוון בדברים יותר מדי גם ילדים קטנים אדם צריך לדעת הוא יושב יושב בבית הכנסת ולידו יושב ילד קטן שהוא בן של זה שיושב לידו וליד הילד הקטן יש שתיים שלוש טופי והוא לוקח את הטופי כשהילד מסתובב הוא דופק לו בגב והילד מסתובב אחורה הוא לוקח לו את הטופי ושם את זה בכיס הילד מסתובב חזרה אין לו טופי אז מה הוא אומר איפה הטופי איפה הטופי ואז השכן אומר הנה מצאתי את הטופי ומביא לו את זה הוא מאוד מבסוט תרגיל חמוד מאוד מוכר בכל בתי הכנסת אחד שעושה את זה עובר על איסור הנאה אם אתה נהנה לסחו אתה יכול

לקחת את המפתחות שלך ולהכניס אותו לכיס השני ואחר כך להחזיר אותו לכיס הראשון. אם אתה משועמם יש כל מיני דברים לעשות. אתה לא צריך לעשות להפיג את השיעמום שלך על חשבון הילד הקטן שאתה סוחב לו שם את השקית שלו, את הטופי שלו, או שאתה הופך לו את הדפים בסידור. כל הדברים האלה דברים נחמדים מאוד. אבל אם אתה משועמם, יש כל מיני אמצעי טרפיה לאנשים שיש להם בעיות נפשיות ואין להם איפה לעשות את זה, רק על השכנים הקטנים שלהם. כותב החינוך, תדע לך, ואפילו בקטנים ראוי להיזהר שלא להכיוון בדברים יותר מדי, תולתי במה שצריכים, כדי שיקחו מוסר, מותר להוכיח אותם, מותר לומר להם אל תעשה כך, אל תעשה כך ואפילו בבניו ובמנותיו של

אדם, אפילו בילדים שלו, אדם צריך לדעת לא לפגוע בדברים, אתה יכול להאיר הערה, אבל לא לפגוע והמקל בהם שלא לצערן בעניינים אלו, ימצא חיים, ברכה וכבוד. הבטחה של החינוך. מי שנזהר ימצא חיים, ברכה וכבוד. והעובר על זה והכיב את חברו בדברים באותם שפירשו חכמים זכרונם לברכה. כגון בבעל תשובה, כגון בגר, כגון בחולה. אדם חולה אומר לו פתח שאתה נהיה חולה. בטח אתה התנהגת ככה וככה, נהית חולה וכיוצא בהם. עבר עליו זה, אבל אין לוקע עליו. מי שפוגע את חברו בדברים הוא לא, מה שנקרא לא נאנש עליו. למה הוא לא נהנש עליו? לפי שאין בו מעשה. זה לאו שאין בו מעשה, זה רק בדיבור אין בו מעשה. הוא לא לוקה. אבל אומר החינוך, תיזהר, כי

כמה מלכויות מבלי רצועה של עגל. הרי מה זה מלכות? לוקחים רצועה של עגל ומלכים אותו 39 מלכות והוא רחום יכפר עוון. הסדר הזה שמלקים אותו על הגב 39 מלכות. אבל תיזהר. אין מלכות באחד שצייר את חברו. אין מלכות אבל תיזהר. כי לקדוש ברוך הוא יש הרבה יותר רצועות ממה שאתה חושב. הוא יכול להלקות הרבה יותר חזק ממה שאתה חושב. לכן תיזהר בשעת שאתה מצייר את החבר שלך. ומבלי רצועה של עגל ביד האדון המצווה על זה התעלה ויתברך. הוא יכול להעניש אותך הרבה יותר. ואולם לפי הדומה אין במשמע. טוב הוא ממשיך הלאה לומר אם מותר לענות למישהו שהכיס אותו או לא. למדנו כאן בדברי החינוך בעזרת השם בסיעתא דשמיא כמה אדם צריך להיזהר שלא לצער

את השני ולא לפגוע בו אלה הדברים שכותב החינוך בעזרת השם בסיעתא דשמיא אחרי שלמדנו את היסוד הזה אני רוצה להביא כמה וכמה גמרות שהגמרות האלה שהגמרות האלה מסבירות לנו את הנושא הזה של ייצור צער הזולת אומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף יא מעשה ברבן גמניאל שאמר השקימו מחר שבעה אנשים לעלייה. רבן גמניאל אמר לספרה דדינה שלו למזכיר בית הדין לזמן למחר בבוקר שבעה אנשים שיבוא לעלייה כי הוא רוצה לאבר. הוא רוצה לאבר מבקש שיעלו שבעה אנשים לעלייה. למושב בית דין השקים הוא מצא שמונה אנשים. הוא הגיע לעליית הגומא בעליית הגג שמונה אנשים. אמר מי הוא זה שעלה שלו ברשות? איך יש כאן שמונה? זימנו רק שבע. איך הגיעו שמונה לכאן? מי

עלה שלא ברשות? מי שעלה שלא ברשות אמר ירד למטה בבקשה שיעזוב את החדר. עמד שמואל הקטן. אומרת הגמרא, היה שם שמואל הקטן בתוך הקבוצה הזאת ואמר אני הוא שעליתי שלא ברשות. אמר לגביני סליחה אני נכנסתי בלי רשות אבל לא באתי לאבר את השנה. עליתי רק כדי ללמוד הלכה למעשה. זה בשביל זה הגעתי. לא באתי בשביל משהו אחר. באתי רק כדי ללמוד הלכה למעשה איך לעשות. אמר לו רבן גמליאל, שבני שב. אמר לו, שב, אתה יכול לשב את בן יקר שלי. ראויות כל השנים כולם להתאבר על ידך. אתה אדם ראוי להיות חבר בית הדין אם רוצים לאברא אמרו חכמים, אין מן מעברים את השנים אלא במזומנים לה. רק אנשים שמזומנים לה יכולים להשתתף בעיבור שנה. והיות

ואתה לא הוזמנת לכן אני לא יכול לשתף אותך בעיבור השנה אומרת הגמרא ולא שמואל הקטן היה שמואל הקטן כן הוא זמן אז אף אחד עדיין הזמין את שמואל הקטן מישהו אחר היה שהתפלח אלא איש אחר היה ומחמד שלא יכירו מי הוא שעלה שלא ברשות וילבינו את פניו אמר שמואל הקטן אז הוא זה שלא הזמנתי למה אם יתחילו עכשיו לשאול מי זה היה אם התחילו לשאול מי שהיה מה תהיה התוצאה התוצאה שהיא שיגלו ואז ישלחו אותו מאחרת והוא התבזה על ידי שבעה אנשים שנמצאים שמה ידעו מי הוא זה שבא בלי רשות ולכן הוא לא רצה שעל הוא יתבזה אז הוא לקח את זה על עצמו אלה הדברים שואלת הגמרא מאיפה הוא לקח שמותר לעשות את זה שמותר לקחת על עצמו את התיק הזה ומה

ולא להלבין את פניו של אותו אדם שעלה שלו ברשות אומרת הגמרא הוא למד את זה מרבי חיא מה עשה רבי חיא אומרת הגמרא דבר נפלא מה עשה רבי חיא רבי רבי חיא אומרת הגמרא, היה ישב הגיע לשיעור של רבי היה הגיע לשיעור של רבי ומה עשה? הוא אומר, הגיע לשיעור של רבי, אחד התלמידים בשיעור אכל שום. והיות והוא אכל שום, נדף ממנו ריח רע של אדם שאוכל שום. היום יש את זה בכדורים, בקפסולות, אז לוקחים את זה את השום בצורה. פעם מי שהיה צריך לאכול שום, היה מקלב שום בן פורת יוסף. היית יודע חמש דקות לפני שהוא מגיע ידעת שהוא עומד להגיע. נכון? בין פורת יוסף. אז הרבי היה אלרגי לעניין הזה. היה אלרגי. נכנס תלמיד אחד שאכל שום והוא לא

יכל לשת את הריח הזה. היות והוא לא יכל לשת את הריח הזה אז מה עשה? אמר מי שאכל שום שיצא החוצה. כך הוא אמר. רבי חיא שמע את זה לא חשב פעמיים קם ויצא. קם ויצא מהשיעור. קם ויצא מהשיעור. ראו התלמידים כולם שהוא קם ויוצא מהשיעור. אז מה הם עשו? קמו אחריו. גם הם יצאו. אז כל השיעור יצאו. כל השיעור יצור. אז רבי הלך הביתה, לא אמר שיעור. כנראה חזר הביתה ואמר לאשתו ולילדים ולבן שלו. אמר שלא היה שיעור. למה? אחד התלמידים אכל שום והביקשי מי שאכל שום שיצא החוצה ההוא לא יצא החוצה יצא החוצה יצא רבי חיא היות ורבי חיא יצא יצאו כולם איתו ביחד היות וכולם יצאו איתו ביחד אז לכן התפרק השיעור יפה מאוד למחרת רבי שמעון הבן

של רבי פגש אותו ואמר לו תגיד רבי חיא למה ציירת את אבא אתה יודע שאבא אלרגי לריח של השום למה אכלת שום אם אתה יודע שאבא אלרגי לשום שום למה אכלת שום? אומר, אני אכלתי שום, לא אכלתי שום שום. מה אתה רוצה מהחיים שלי? לא אכלתי שום. אז אומר, אז למה יצאת? אומר, מה רצית שיעשו? מה רצית? שיעברו עכשיו בין כל אחד ויגידו תעשה אה ויתחילו לנשום מי יכל שוב ויבזו אותו, בסוף יזרקו אותו. אז קמתי, יצאתי החוצה. שיחשיבו שאני או שאכלתי את השום. ושלום על ישראל. כיוון שאני יצאתי, יצאו כולם. אלה הדברים שנאמרו, אני לא אכלתי שום. אבל כדי לא להלבין את פניו שזה שאכל שום, יצאתי. כדי שידעו יצאו כולם ואם יצאו כולם על ידי זה האמת

היא שאני מתפלא אחרי שרבי חיא יצא יכל לצאת אותו אחד שאכל שום השאר יכלו להישאר הרי מה ידעו יגידו זה שאכל שום אבל אם רבי חיא כבר יצא אז הוא יכל לצאת סתם הוא אומר למה צריכים לצאת כל השיעור אחד מספיק שיצא אז יוצאים שתיים החוצה אתה לא יודע מי אכל שום אם רבי חיא אכלת שום או רבי משה אכלת שום איפה אתה יודע מי אכל את השום אבל אם כל זה רבי חיא יצא אז כולם יצאו החוצה יפה יפה מאוד אומר שמה מארשה במקום זה הרדור נוירו מה כתוב כאן רבי חיא פסק פסק שאם יש שאלה להלבין פניו של אדם אחד או להגיד שיעור תורה אז מה עושים אין שיעור זאת אומרת מבטלים שיעור תורה של רבי כלא להלבין פניו של אדם זה היה הפסק כך אומר המרשה שם

במקום ללמד אותנו מה זה הנושא הזה של הונעת דברים עד כמה הדבר הזה חמור ועד כמה אנחנו צריכים להיזהר שלא לא לפגוע בבן אדם אלה הדברים אומרת הגמרא ורבי חיא מאיכן למד את זה אומרת הגמרא היא באה אישה אחת לרבי מאיר ואמרה לו תשמע אחד מהתלמידים בישיבה קידש אותי אתמול ככה אמר לה קידש אותי אתמול היא לא יודעת מי זה היה אמר לה שהוא לומד כאן בישיבה הוא לא הלך לחקור מי קידש אותה מי לא קידש אותה מה הוא עשה הלך וכתב לאישה הזאת גט עמדו כל הישיבה ונתנו לה גט למה כי אם התחילו עכשיו לחפש מי קידש אותה אז אז התחילו עכשיו חיפושים בישיבה הגברת הזאת תעבור אומרת הנה זה הנה זה הנה זה שלא לבייש אותו כולם נתנו להגט ובזה נגמר

העניין בין פורת יוסף היה ספר דדינה לא יודע מה היה הגודל של הישיבה אם היה שמה 100 200 או 70 אין ל מוצג הגיע ספאדילה וכולם נתנו לה גט וזרקו לה את זה ונתנו לה מה למדנו מכאן כמה אדם צריך להיזהר בנושא כזה של לצער את השני עד כמה הדבר הזה נורא אלה הדברים שמביאים רבותינו בסיעתא דשמיא. רבותיי, לסכם את מה שלמדנו עד עכשיו. איסור הונאת דברים הוא בכל סוג וצבע. דהיינו גם בממון, גם בגוף, גם אם אתה פוגע בו בנפש, אתה אומר לו זכור מעשיך הראשונים. גם אם אתה אומר לו גר שבא להתגייר, אמרת לו מילה מי אתה בעל תשובה? מי אתה גר צדק? מי אתה? אתה מתאיס לכל מיני ביטויים כאלה. נכנס בתוך המטרייה הזאת שנקראת בשם הונאת

דברים. שואל הרב חיקרי לב, שאלה מאוד יפה, מה קורה כאשר בן אדם פוגע בשני בלי להגיד שום דבר? לא אומר שום דבר. על מה הוא מדבר? הוא מדבר על שאלה הלכתית בספר חקרי לב, חלק ד', יורה דעה, סימן פ. האיש שבעל חיקרי לב קראו לו הרב חזן, היה סבא של רבי חיים. רבי חיים פלג'י. מה הוא נשאל? היה גבאי אחד שמכר עליות, ברוך השם סיעתא דשמיא מכר עליות ועלייה נמכרה במחיר מחיר גבוה לא יודע להגיד לכם 5,000 שק 10,000 שק עלייה מכובדת בכו אותה בית הכנסת ההכנסות של בית הכנסת עומדות על העניין הזה בימים הנוראים ידוע לכולם אנשים משלמים הון רב בעזרת השם הייתי באיזשהו מקום אמרו לי שמכרו את פתיחת ההיכל לכל נדרי מכרו אותו ב100,000

שק כך שמר פעם מסרתי איזה שיעור באיזשהו מקום אמרו כאן מכרו פתיחת היכל לכל נדרי 100,000 שק בן פורת יוסף אנשים ממושגים הם יכולות למה לא ברוך השם סיעתא דשמיא טוב מה שנוגע אלינו אותו אדם קנה את העלייה בסכום מפולפל סכום של 5,000 שק 10,000 שק וקיבל את העלייה עלה לתורה נו חלפו החגים בעזרת השם בסיעתא דשמיא בא אליו הגבאי אמר לו רבי משה 10,000 שק אנחנו מחכים לך התרומה שהתחייבת אומר אני יודע שהתחייבתי אבל המצב כרגע מצב קשה אין בידי אפשרות לשלם את מה שהתחייבתי לא יכול לו טוב בוא תיתן לי תשלומים בוא נסגור תשלומים תן לי 100 צ'קים תן לי מה שנקרא אני יודע תן לי 50 צ'קים תן אני אפרוט את זה בגמר אומר אני לא

נותן צ'קים אני עובד על בסיס מזומן יש אני נותן אין לי לא נותן כן כך הוא אומר. טוב, נפלא. מחכה הגבאי בסבלנות עד שהוא ישלם. עובר עוד שבוע, עובר עוד חודש, עוד חודשיים ההוא מחכה שישלם ובינתיים לא משלם, לא עושה שום דבר, לא מצליח לשלם. נו, מה לעשות שלא משלם? בא אליו הגבאי והגבאי רואה שבאותו יום שהוא בא וגובה ממנו, הוא רואה אותו נוסע עם ג'יפ טויוטה חדשה בן פורת יוסף, 600, שק, אני חושב עולה הצעצוע הזה. 700,000 שק הוא נוסע לו ככה עם הטויוטה שלו ברוך השם נהדר נו בערב הוא מגיע למנחה מעריב אומר לו מה איתך מה עם החוב אומר המצב קשה אומר לו ומה עם הטויוטה החדשה אומר גם המצב שלה קשה אומר הכל קשה ברוך השם ומה

עם החוב אומר אין חוב בעזרת השם כש שיהיה לי אני אתן לך הגבאי כעס מאוד על הדבר הזה הוא ראה שהוא לא רוצה לשלם את הנדר הוא קם ונשבע מה הוא נשבע אמר אתה מבחינתי לא נמצא יותר בבית הכנסת. מחקתי אותך מבית הכנסת. מה זאת אומרת? אין יותר משברח. אין יותר עליות. נסגר העניין. שום דבר. מבחינתי אתה זירו. שום דבר לא קיים יותר כאב פורח וכחלום יעוף. לא רק שאני לא אתה לא נותן לך להיות. אני מחקתי אותך מהרשימה. גם אם חבר שלך עוצא לך מישה ברח ואומר מי שברח לדוד במשה בן יחזקאל אני אומר מי שברח ליחזקאל בן משה אתה גמרת אין יותר משה בן יחזקאל מחקתי אותך מהרשימות אתה לא מופיע יותר נו נפלא אמר גבאי טוב גמר אומר ועושה הוא

לא מתפשר עוד שבוע לא נותן לו עליה עוד שבוע לא נותן לו עלייה כבר עברו את הספסל שלו עברו אין עליות שום דבר זה שעלה לתורה לידו עושה לו מישה ברח וישברח יברך את זה ואת הרב ואת הגבאי ואת הבעל קורא וזה ויברך את משה בן יחזקאל הוא אומר יברך את יחזקל בן משה בקיצור אין לא רושם אותו הבן אדם מחוסו נמחק נו הבן אדם מרגיש מה שנקרא שהקרקע בו אבל כנראה שלשלם לא היה לו או שהוא לא רצה לשלם וככה זה נמשך מה הוא עשה אותו אדם שלא משלם הלך לבעל אחיקרי לב ושאל אותו אותו שאלה. מה השאלה? הרי הגבאי נשבע. הגבאי נשבע שמה שהוא לא יתן לו עלייה ולא יעשה לו משברח. האם הוא יכול להישבע? האם הוא יכול להישבע שלא יעשה לו מי שברח

ולא יתן לו עלייה? למה? אם יש איסור בתורה של מה? שאסור לצער את השני בזה שהוא לא נותן לו עלייה, בזה שהוא לא עושה לו מישברח, הוא מצאר אותו. נכון שהוא לא פוגע בו בדיבור, הוא לא פוגע בו במעשה, אבל הוא לא סופר אותו. האם גם זה נכנס בתוך המטרייה הזאת של איסור הונאת דברים? או שמה לא? או שמה רק אם אתה פוגע בו במלל ואתה אומר לו אתה בעל תשובה, אל תגיד לי מה לעשות, אתה גר צדק, אל תגיד לי מה לעשות, זה פגיעה. אבל אם אומר, לא סופר אותו, זה הכל. האם גם כן נכנס לתחום התביאה הזאת של הונאת דברים או שמה לא? ככה נשאל בעלך יקראה לב. שאלה מאוד יפה. טוב, נפלא. אחרי שהוא נשאל את השאלה הזאת, הוא כתב תשובה שאין ספק

שהתשובה שהשבואה של הגבאי לא חלה. למה? כי זה שבועה לבטל את המצווה. כמו שאם אדם נשבע שמה שהוא לא ישמור שבת, אין לזה שום שום שום מהות, לא יכול לאכול. למה? אתה מצווה לשמור שבת. אם הגבאי מצווה על איסור עונה שאסור לו לצער את השני, אז אסור לו לנמקוט בפעולות כאלה שמצערות את השני. אה הוא לא משלם מה זה עסק שלך שהוא לא משלם מה זה כסף של אמא שלך זה כסף של הבית הכנסת שהבית הכנסת הוא לא קשה את הנדר זה בעיה שלו בעוון נדרים אשתו של אדם מתה אומרת הגמרא בעוון נדרים בניו של אדם מתים שהם קטנים תן לקדוש ברוך הוא לעשות את העבודה הוא לא משלם את הנדרים הוא יקבל את העונש שלו אתה מה אתה חושב אתה הולך ואתה נשבע שאתה לא

תעשה את זה השבועה הזאת אין שום אין שום יכולת לחול ולכן הכל בטלים ובטולים כך כותב הרב חקרי לב בתשובה שלו הוא מביא ראיה שהוא מצא בדברי היראים בסימן יא לרבי אליעזר ממת שכתב שכשם שיש הונאה בדברים כך יש גם הונאה בעין רעה דהיינו אדם שמראה לחברו פנים זועפות עושה לו פרצופים גם זה נכנס בתוך העניין הזה אלה הדברים שאומר רבותינו בנושא הזה בעזרת השם בסיעתא דשמיא מצאנו עוד דבר כזה בלי להיכנס עכשיו לכל הסוגיה כתוב שאדם שמברך את העם, הכהנים שמברכים את העם, מברכים ברכה אשר קידישנו במצוותיו וציונו לברך את עמו ישראל

באהבה. מה קורה לבן אדם שיש לו שונא בבית הכנסת או שהוא שונא מישהו? זה כבר לא באהבה. איך אתה יכול לברך אותו במצב הזה? אומרת הגמרא, היות ונאמר שצריך לברך את עמו ישראל בה. לכן כהן שיש לו שונאים בבית הכנסת הוא שהוא שונה את הציבור צריך לעקור מליבו את השינה והטינה כדי שיוכל לברך ברכת כהנים באהבה ואם לא עקר שינתו אסור לו לעלות הדוכן אם הוא לא עקר את השינה שלו אסור לו לעלות את הדוכן איך נדע אם אותו אדם שומר טינה לחברו מאיפה נדע אומרת הגמרא אם הוא כהן שלא מדבר עם חברו שלושה ימים בגלל התינה מתוך עיבה אומרת הגמרא נחשב הדבר לנתק שמבטא צנאה ותינה. למרות שישנם יכולים להיות שני חברים טובים מאוד שלא נפגשים

שלושה וחמישה ימים ואפילו שבוע ולא מדברים אחד עם השני. אז זה לא מוכיח על שום דבר. ישנם אנשים שלא נפגשים אחד עם השני חודשים רבים. אז זה לא נחשב שיש טינה. אבל כאן הוא אומר כאן זה עניין של טרדות החיים. אבל כאן כאשר אדם נכנס ומתפלל איתך בבית הכנסת ואתה שלושה ימים מתעלה ממנו מתוך חברה זה נקרא שינא פירוש הדבר שגם התעלמות שאתה מתעלה ממישהו ואתה לא אומר לו שלום גם זה נכנס בתוך הגדר הזה שלא נעת דברים כמו שאומר בעל החקרי לב דבר נפלא ביותר בעזרת השם בסיעתא דשמיא עד כאן הדברים ובוא נתקדם לדבר נפלא שכותב בעל המסילת ישרים אדונינו הרמחל בספרו מסילת ישרים בפרק ד' בביאור חלקי הזהירות התורה מספרת לנו בפרשת ויצא

שלאחר שלאה אמנו ילדה ברוך השם השם פתח את רחמה והיא ילדה הקדוש ברוך הוא ראה כינועה לאה ויבטח השם את רחמה וילדה בן אחד וקרא לו ראובן ואחרי זה שני קרא לו שמעון והשלישי קרא לו לוי וברוך השם ילדה את הילד הרביעי אמרה הפעם הודה את השם נתנה דה הודעה לקדוש ברוך הוא הפעם הודע את השם על מה היא יודתה לקדוש ברוך הוא כשהיא נטלה יותר מחלקה מה פירוש ידע יותר מחלקה כידוע לכולם האמהות אומר רשי היו נביאות אם היו נביאות אז מה אז הם ידעו מראש הם הם נבואה שמה הם ידעו מראש ש אמורים ללדת 12 שבטים לעם ישראל זה הם ידעו הרי יעקב אבינו באחד השיטות כמו שאומרים חז"ל בשעה שישן בהר המויה לקח לקח 12 אבנים ואמר אם תחדים כל

האבנים להיות אחד יודע אני שיצאו ממני 12 שבטים אז כולם ידעו מזה האמהות הקדושות אומר רש"י נביאות היו וידעו ש אמורים להיוולד 12 שבטים יפה מאוד אם יש תנו ליעקב אבינו ארבע נשים יש לו את לאה ויש לו את רחל ויש לו את בלהה ויש לו את זפה ואמורים להיות 12 ילדים אז כמה כל אחת אמורה ללבת שלושה ילדים זה מה שיש לנו זה החשבון כאשר ראתה רחל אמנו שאחותה כבר ילדה את הבן הרביעי ותקנה רחל ואחותה ואז היא באה למה באה ליעקב אבינו ומה אמרה לו הב לי בנים ואם עין מתה אנוכי זה מה שאמרה הבה לי בנים אם לא אני מתה אמר לה יעקב אבינו עליו השלום אלוקים אנוכי אשר מנה ממך פרי בתם מה את רוצה אני נמצא במקום הקדוש ברוך הוא אני לא

מנעתי לך פרי בטן אלה הדברים שכתובים בתורה. רש"י הקדוש מביא את דברי חז"ל במדרש. מה כתוב בדברי חז"ל במדרש? אומר רש"י הקדוש, דבר נפלא. יעקב אבינו אמר לה, תשמעי. בא אליה רחל ואמר, "כאשר אבא שלך יצחק אבינו עליו השלום, לא היה לו ילדים ולרבקה אמא שלך לא היה ילדים, מה אומרת התורה? ויעתר יצחק להשם

לנוכח אשתו כי הכרה היא ויעתר לו השם אתה רבקה אשתו הוא עומד בזווית זו מתפלל והיא עומרת בזווית זו מתפללת אלה הדברים שכתבו אומרת לו רחל אמנו אם אני אין לי ילדים למה אתה לא מתפלל גם אבא שלך התפלל למה אתה לא מתפלל מה אמר לה יעקב אבינו אבא שלי לא התפלל לא התפלל לכיוון אמא שלי ביחד למה כי לא היה להם הם ילדים בכלל אני יש לי ילדים אם אני יש לי ילדים מה יש לי להתפלל ככה אומרת הגמרא ככה מביא רש"י בשם חז"ל במדרש כתוב דבר נוסף מה היא אמרה אמר יעקב אבינו לאבא הייתה רק אישה אחת הוא לא לקח אישה נוספת רק אישה אחת הייתה לו לי יש ארבע נשים אם זאת לא תלד זאת תלד הכל בסדר גמור למה אני צריך להיות מודג אומר הספר

באר יוסף על דברים לא כפשוטם יעקב אבינו לא אמר לה אתחת אלוקים אנוכי הוא ידע שרחל אמנו תלד. אין ספק. הקדוש ברוך הוא לא נתן ליעקב אבינו את רחל אמנו כדי שלא תלד. הוא ידע רק רחל אמנו באה מתי? היא באה מאחר שהוא ילדה להה אמנו כבר ארבעה ילדים. אמר ריבונו של עולם לא הבנתי היא ארבעה ילדים וכמה אני. אז היא באה וטענה שהחלוקה שהקדוש ברוך הוא נתן לליה ארבע והיא עדיין לא ילדה. אומרת אני כבר לא ילד. מי אמר שאני ילד גם כן ארבע? אולי לא ילד. אמר ליעקב אבינו, בשיקולים של הקדוש ברוך הוא, כמה ילדים לתת לכל אחד מהאמהות, בזה אני לא יכול להתערב. אתלדי, אין צורך להתפלל, אתלדי, הכל בסדר גמור, אבל אני לא יכול להתערב

בעניין הזה. כך אומר הספר באר יוסף. אמר לו הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו, כך לא עונים את המועקות. אישה שבאה אליך עם מועקה ואומרת אב לייבנים ואמה מתה אנוכי. כמו שכתוב בגמרא שארבעה חשובים כמתים. מי אלה חשובים כמתים? אומרת הגמרא אחד מהם מי שאמת בלא

בנים אחד שהולך בלי בנים חשוב כמת אומרת הגמרא אני אומרת הגמרא ומצורע ומי שאין לו בנים ועיוור הגמרא מונה כמה וכמה אנשים שנחשבים כמתים אומרת לו רחל אמנו אבא לי בנים ועם עין מת אנוכי זה ההרגשה שלי שאין לי טעם לחיות אם אין לי בנים אמר לה יעקב אבינו אלוקים אנוכי אשר מנה ממך פרי בתל אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב כך לא עונים את המועקות אישה באה אליך עם מועקה אל תגיד לה אני לא במקום להגיד אני אתפלל עלייך אל תדאגי אני בעזרת השם אקח על עצמי לומר כמה וכמה פרקי תהילים הרי יעקב אבינו חיבר פרקי תהילים כמו שכתוב בחז"ל יש מחלוקת בחז"ל אם הוא חיבר רק 15 פרקים או את כל התהילים שנאמר ואתה קדוש יושב תהילות ישראל פירוש

דבר שאת כל התהילים חיבר יעקב אבינו אומר יעקב אבינו בסדר אני אתפלל עלייך בעזרת השם יהיה לך ילדים אז ודאי שלא עונים כך את המועקות מהתחת אלוקים אנוכי מה העניש אותה הקדוש ברוך הוא אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שכל הילדים שלך כל ה-11 ילדים או יותר נכון 10ה ילדים כולם יעמדו לפני יוסף הצדיק ומה 11 ילדים כולם יעמדו לפני יוסף הצדיק ויבקשו ממנו מחילה נכון כך כתוב בסוף פרשת ויחי באו האחים ליוסף אחרי שיעקב נפטר מה אמרו לו אנה זנה פשע אחיך וחטתם כי ראה גמלוך נכון ככה בא לבקש מיוסף הצדיק מה אמר יוסף הצדיק מה הוא אמר אתם חשבתם עליי רעה אלוקים חשבה לטובה אבל יש שמה עוד מילה אלוקים אנוכי מה זה אלוקים אומרים חז"ל

באותה מילה שאמר יעקב אבינו לרחל אלוקים אנוכי השתמש יוסף הצדיק בשעה שדיבר עם האחים, אתה אמרת לרחל אמנו אתחת אלוקים, יבוא יוסף הבן שלה ויעמוד מול כל האחים ויאמר אלוקים באותו מטבע לשון אתה השתמשת בזה השימוש הזה באותו מטבע בא הזוהר הקדוש רבותיי פלא פילי פלאות כמה אסור לצער אפילו גוי לא רק ודי למה אסור לצער גוי אולי כאן הכוונה לאבא גוי אומרת התורה רחל אמנו נפטרה בכניסה לארץ ישראל בעוד קברת דרך לבוא אפרטה והגברה שם בדרך הפרטי בית לחם שואלים חז"ל למה רחל אמנו נפטרה? מה קרה? אז הרבה תשובות בדבר. חלק מהמפרשים אומרים, יעקב אבינו אמר לה שבארץ ישראל הוא לא יכול להיות נשוי עם שתי אנשים, עם שתי נשים. כל

שהוא בחוץ לארץ, אומר הרמ"בן, הוא לא קיים את כל התורה כולה. אבל ברגע שהוא הגיע לארץ ישראל, בארץ ישראל הוא לא יכול להיות נשוי לשתי החיות. אז מה הוא ריך לעשות? או לגרש אותן או שאחת תתעלק מן העולם. ראיתי פעם באחד הספרים הוא כותב דבר נורא ויקרא יעקב לרחל וללאה שדה צונו הוא קרא להם ואמר להם רבותיי תדעו לכם שהולכים לחזור לארץ ישראל האם אתם מוכנות לחזור לארץ ישראל ודאי שמוכנות אומר רגע רגע אני רוצה להסביר מה השאלה שלי אתם מוכנות לערור לארץ ישראל זה ודאי אבל מה אם אתם תחזרו לארץ ישראל אחת מכם תצטרך להסתלק לפני הזמן למה כי שתי אחיות אי אפשר להיות בארץ ישראל אחת תמות אתן מוכנות לדבר הזה שאחת מכם תסתלק

מן העולם בכניסה לארץ ישראל אמרו כן אנחנו מוכנות על מנתקל לחזור לארץ ישראל פירוש הדבר שעל פי הספר הזה היא ידעה רחל אמנו היות והיא נכנסה שנייה לבית של יעקב אבינו נכון קודם כל התחתנה לאהב ורק לאחר מכן נכנסה רחל ומה הכלל אחרון נכנס ראשון יוצא אז מל נכנסה יצא אחרונה היא יצאה ראשונה זה מה שנאמר בחז"ל הקדושים ישנם סיבות נוספות מה הסיבות הנוספות בגלל שיעקב אבינו אמר מה את אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה אף על פי שהוא לא מצא את העבודה זרה הוא חיפש את הצרפים בכל מקום ולא מצא אבל היות ויעקב אבינו הוציא מהפה שלו את אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה לכן מה קרה לכן הסתלקה רחל אמנו כי הוציא מהפה שלו כי ליללת צדיק אפילו

על חינם יכולה לפגוע רחמנא לסן אלה הדברים שכתובים בדברי רבותינו בא הזוהר הקדוש פרשת ויצא ואומר דבר נורא לפי שגנבה רחל אמנו את הטרפים מאבא שלה למה היא לקחה את הטפים

כדי שלא יעבוד עבודה זרה כדי להפריש אותו מעבודה זרה אמר הקדוש ברוך הוא למה את מצרת את אבא שלך את מצרת את אבא שלך ולקח ממנו את הטרפים את לא תזכי לגדל את בנימין ולהחזיק אותו אפילו לא שעה קלה. אפילו לא שעה קלה. זה העונש שהיא קיבלה, כותב הזוהר הקדוש, על מה שהיא נתה ואף על פי, אף על פי שלקחה את הטרפים כדי להפריש את אבא שלה מעבודה זרה. וכוונתה הייתה לטובה. אומר הזוהר, עם כל זה. היות היא גרמה לאבא של הצער, אף על פי שאבא שלה היה רשע, מכל מקום אסור לצערו. ועל הצער הזה שהיא לקחה לו את הטפים וגנבה לאבא שלה וציערה אותו לשעה קלה. אומר הזוהר הקדוש, מה היה העונש? העונש היה שהיא לא זכה להחזיק את בנימין ואת

שתי אחיותיו אפילו לא שעה אחת. ותקש בבליטה ותאומר המיילדת, אל תראי, כי גם זה לך בן ותקרא שמו בן עוני ואביו קרא לו בנימין. אלה הדברים שנאמרו רבותינו ללמד אותנו עד כמה צריך להיזהר שלא לצייר את הזולת. בספר אוצרות פנימי התורה הוא מביא פירוש נפלא של הגאון רבי משה שמואל שפירה זכר צדיק לברכה להוכיח לנו כמה צער של אדם חשוב לפני הקדוש ברוך הוא וכמה הקדוש ברוך הוא מרחם על כל צער הכי קטן שבן אדם סובל רבותיי מה קורה לאדם שמחתן את הילדים שלו הוא נמצא בחתונה בעזרת השם בסיעתא דשמיא ובחתונה הזאת הוא מחתן ויש לו עושים שבת שבע ברכות או שבע ברכות מה מברכים בברכת הסימון? נברך אלוקינו שהשמחה במעונו ושאכלנו משלו.

זאת הברכה שהקדוש ברוך הוא בעזרת השם יתן לכולם שמחות בבית. וכולם ינסקו לעזרת השם לחתן את הבנים ואת הבנות במהרה בעזרת השם שידוכים טובים וכולם בעזרת השם יעשו שבע ברכות ויצעקו חזק לברך אלוקינו שהשמחה במאונו יש שמחה במאון של הקדוש ברוך הוא כל זוג שניסא יש שמחה לפני הקדוש ברוך הוא שואל הגאון רב משה שמואל שפירה שאלה מאוד יפה הגמרא במסכת נדרים בדף לא אומרת היא גדולה מילה שאילמלא המילה לא נבראו שמיים וארץ כל מה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם זה בזכות של ברית מילה. איפה אנחנו לומדים? שנאמר, אם לא בריתי יומם ולילה, מה חוקות שמיים וארץ לא שמתי. אומרת שם הגמרא, גדולה מילה שמה שנחרטו עליה יג בריתות. אין לנו

מושג מה זה המושג הזה שנקרא מילה על המעלה הגדולה הזאת של ברית מילה. אלה הדברים. שואל הגאון רשה שמואל שפירה ברית מילה דבר כזה מרגש ברוך השם שמונה ימים האבא זוכה להביא את הבן שלו בברית מילה הסנדק יש לו מה שנקרא הברכיים שלו זה כמו מזבח הוא כאילו מקציר קטורת אה שמחה ושון ברית מילה סנדקאות ברוך השם זוכה להכניס את הילד שלו בבריתו של אברהם אבינו בסיעתא דשמיא שואל הגאון רשה שמואל שפירה למה לא מברכים בברכת המזון הרי יש עשרה שם בברכת המזון תגיד לברך אלוקינו שהשמחה במאונו למה לא עושים ברית בן פורת יוסף אבא מכניס את הבן שלו בברית מילה למה הוא לא מברך שהשמחו במאונוי כך שואל הגאון רמו שמואל שפירה מה הוא

אומר הוא אומר תשובה נפלאה ביותר בשעה שהתינוק סובל למטה לא מברכים ששמחו במוינוי כמה סבל יש לתינוק כמה שתי דקות אפילו פחות משתי דקות מה הוא נכנס עושים את הברית מילה המול כבר דוחף לו את היין כבר קודם, נכון? בעזרת השם סיעתא דשמיא וברגע שהוא מתחיל לצעוק הוא נותן לו עוד קצת יין בתוך הפה וזה 17% עלכהול הוא יושן 17 שעות רצוף אחר כך על כל אחוז שעה אז מה אתה עושה מזה פרוצדורה שהילד עושה שצועק אז צועק חצי דקה מה אתה עושה יש לו גם גזים אז מה אין שמחו במעוילו כי יש לו כאביטן התשובה ברגע שתינוק סובל אומר הקדוש ברוך הוא שמחה במעוי נוהל אין שמחה במאונו אם יש כאן קטן והקטן הזה סובל שמחה במעונו של הקדוש ברוך

הוא כבר אין נכון ברית מילה עם כל המעלות הגדולות אז ודאי שמחה במאוונו אין רק דבר אחד היה קשה לי אחרי שקראתי את הדברים אז למה אין שסמחו ומעונינו בפדיון הבן פדיון הבן גם שיש לך פדיון הבן שם אין צר לתינוק גם צר שגיע שמחו במוינו אבל אולי שם יש צער לאבא שהוא צריך לתת כסף אולי זאת הסיבה טוב כל אחד ואחד והצער שלו בעזרת השם בסיעתא דשמ שמיה. טוב, אלה הדברים שלמדנו מביא הרב משמואל שפירה שהיה מקומות שנהגו לומר ביום שעושים ברית מילה, נהגו לומר למנצח מזמור לדוד יענך השם ביום צרה ישגבך שם אלוקי יעקב. למה? מה מונח בזה? לפי שהתינוק יש לו צער ויש לו כאב. לכן אומרים בתפילה יענך השם ביום צרה ישגבך השם אלוקי

יעקב. אחרי שלמדנו קצת על הונאת דברים, אני רוצה ברשותכם להיכנס לעוד פסוק בתורה ולהגיע לאיזשהו צער. והצער הזה הוא פשוט מרפסניגר. אומרת התורה בפרשת השבוע, כימוך אחיך, פרק כה פסוק כה פרשת בהר. יעמוך אחיך ומחר מאחוזתו ובה גועלו הקרוב אליו וגעל את נמכר אחיו. מגיע הגואל קרוב משפחה וגואל את מה שאח שלו גואל הכוונה רוכש בחזרה את הקרקע שהקרוב משפחה שלו אומר כאן רש"י וכימוך אחיך מלמד שאין אדם רשאי למכור שדהו אלא מחמת דוחקוני אם הוא לא אני לא מוכרים קרקעות אומר 100%ו ולא כולה לימדה תורה דרך ארץ שישדר אדם שדה לעצמו אדם צריך לשאייר לעצמו שדה לא למכור את הכל וגעל את ממקר אחיו. מגיע קרוב משפחה ליגול את ממקר

אחיו. ואין הלקח יכול לעכב. הלוקח שקנה את השדה לא יכול לעקב. ואיש כי לא יהיה לו גואל. אומר רש"י, מה זה? יש יהודי שאין לו גואל. אומר רש"י, זה משפחה של תפרנים. אין מישהו שיכול לשים עכשיו 300,000 שק לקנות בחזרה את השדה והשיג על ידו הוא מצא כדי גאולתו. אם הבן אדם שמכר את זה יהיה לו סיעתא דשמיא והוא יזכנה את השדה הזה בחזרה. רק בהערת הגב, זה לא הנושא שלנו. כותב הנתי מולוזין. כתוב כאן שאיש שאין לו גואל מה יהיה והשיג על ידו. למה? כותב הנתי מולוז'ין, אחד שיש לו גואל אז הוא סומך על הגואל שלו. יבוא הגואל יגל אבל אם אין לו גואל כל המשפחה תפרנים אז מה הוא עושה? הוא סומך רק על הקדוש ברוך הוא. אומר רק אתה

יכול לעזור לי. אומרת התורה ואיש כי לא יהיה לו גואל. אם אין לו קרובי משפחה אז מי הקרוב משפחה שלו? הקדוש ברוך הוא. והשיג על ידו הוא מצא ידי כולתו הוא פונה לקדוש ברוך הוא מונו של עולם אין לי מי שיעזור לי רק אתה יכול לעזור לי אחד שפונה לקדוש ברוך הוא באופן ישיר ודאי שהקדוש ברוך הוא עוזר לו ראשונה הדברים האלה מפורשים דיברנו על זה כבר כמה וכמה פעמים במזמור יודעו לה השם חסדו ולפני עודיו לבני אדם ארבעה צריכים להודות אומר התהילים מזמור קז או קו מופיע שם ארבעה צריכים להודות מי ארבעה צריכים להודות עוברי ימים הולכי מדבריות להיות חבוש וחולה וסימנך וכל החיים יודעו חסלה חבוש ים ייסורים מדבר זה סימניים של

חיים אלה הדברים שמביאים רבותינו אומר הרב אומר הספר מנחתני ואותו דבר המלבים תשים לב דבר מעניין מאוד אחד אומר המלבים אחד שנמצא עם ספינה תרופה בלב ים אחד שנמצא בתוך היער ובא מולו טיגריס שם כתוב מה כתוב ויצעקו אל השם הקדוש ברוך הוא צועק לקדוש ברוך הוא. בשתיים כתוב ויזקו. איפה כתוב ויזקו? מה כתוב? אדם שחבוש בבית האסורים וחולה בבית חולים. שם כתוב ויזקו. שואל בעל הערוך לנר, למה אם אחד נוסע בספינת צרופה בלב ים ועולה גלים ויורד לתהומות? הספינה מאיימת להישור ורב החובל אומר רבותיי עוד כמה דקות אני נוטש את הספינה. הספינה הולכת לטבוע. שם כתוב ויצקו אל השם. אדם נמצא בלב המדבר, מגיע מולו טיגריס, אומר לו אה,

ברוך הבא ליער, מה אתה עושה? מה הוא יכול לעשות? תתקשר לראשות שמורות הטבע. בתוך שתי דקות הטיגרי סופך אותו לטבע. מה עושים? עולה על העץ וצועק, ריבונו של עולם, רק אתה יכול לעזור לי. איך קוראים לזה? ויצעקו. אדם שנמצא לא עלינו בבית חולים וצריך ישועה, שם כתוב ויזקו. אדם נמצא בבית האסורים ומחכה למשפט שם לא כתוב ויצעקו מה כתוב ויזקו שואל הספר מלכת תני לבעל ערוך לנר אותו דבר שואל גם המלבים למה כאן כתוב ויצעקו וגם כתוב ויזקו אומר המלבים תשובה נפלאה לאור הדברים שאמרנו עכשיו בלציב הדברים מתחברים באופן נפלא אומר המלבים אומר הערוך לנר בוא ותראה דבר יפה מאוד כאשר הבן אדם נמצא ואין לו משהו שמע שיכול לעזור לו

הוא נמצא בשפינת תרופה בלב אם הוא בשפינה תרופה בלווים אז מה אז הוא לא יכול להושיע את עצמו אומר ריבונו של עולם רק אתה יכול להשיע אז הוא פונה אך ורק לקדוש ברוך הוא זה הפנייה שלו אדם נמצא באמצע היר מגיע מולו אריה מה הוא יעשה עכשיו מה הוא עושה הוא צועק לקדוש ברוך הוא אין לו משהו אחר אז שם כתוב צעקה הצעקה זה הדבר הנעלה ביותר הכוח החזק יותר אבל אדם שנמצא בבית חוליים מה הוא אומר? הרופא אומר, "אני לא יכול לעזור לך." אומר, "אתה לא יכול לעזור, אבל יש אחד שכן יכול לעזור. אני אסע לארצות הברית, שם יש במפיס, שם יש בקולורלדו, יש מריוור קליני, יש שמה מרכזים רפואיים, שמה יש פרופסורים גדולים, הרבה יותר ממך אתה

מה שנקרא אתה קטנצ'י." אומר, "אני נוסע למרכזים, שם יש רופאים שוכים לעזור." אז כמובן שרק הקדוש ברוך הוא אומר כל יום רופא חולים ומתיר אסורים רפאנו השם רפא אבל יש עוד רופא אחד בסוף לוצקו שם הוא יכול לעזור לו ולרפא אותו אדם נמצא בבית משפט מה הוא עושה הוא צריך לעמוד לדין אומר אל תדאג אם העורך דין הזה לא יצליח אני אקח את העורך דין ההוא יש עורכי דינים שיודעים למתוח משפטים עד שהשופטים מתים יש להם את היכולת הזאת למשוך את זה כמה עשרות שנים עד שנגמר המשפט בטרם עת מה שנקרא לכן מה ברגע שבן אדם יודע את העבודה אומר אם זה לא יצליח אני אפנה אליו אז הוא פונה לקדוש ברוך הוא שיושיע אותו אבל הוא אומר אני פונה

לאדין הזה זה לא יעזור אני פונה לשם אומר המלבים זה נקרא זעקה זה לא נקרא צעקה צעקה הוא דבר שרק אתה יכול להושיע וחוץ ממך אף אחד לא יכול להושיע אלה הדברים כותבים רבותינו בפרשת משפטים אומרת התורה כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענו תענה אותו צעוק צעק אליי שמוע אשמה צעקתו שואל שמה הרמבן למה למה שמועשמה צקתו אזפורנו כותב שמה כל מה שאתה תעשה לו תקבל בחזרה אם ענו תענה צעוק צעק שמוע אשמע הכל כתוב בכפול מה שתעשה לו תחתוב בחזרה אבל למה רשי כותב כל אלמנה ויתום לא תענון ואם היא לא אלמנה ברוך השם יש לה בעל לאורך יומים טבים ושנים אז מותר לך לעשות לה צרות מה זה העניין של כל אלמנה ויתום לא תענון? אומר רש"י, דיבר

הכתוב בהווה, בדרך כלל למי אתה עושה צרות? למי אתה עושה צרות? למי? לאחד שהוא חלש. אחד שיש לו כוח, אתה לא רוצה את צרות. אלה הדברים שכתובים לנו בדברי רבותינו. אומר הרמ"בן, למה כל אלמנה ויתום לא טענו? אם טענות תענה אוצאות ציצק אליי. שמו אשמע צעקתו. אומר הרמבן, כשהוא נמצא בצרה למי הוא פונה? ישר לקדוש ברוך הוא. אין לאלמנה לפי לפנות. אין לבעל. אז למי היא פונה? היא פונה ישירות לקדוש ברוך הוא. אם אחד פונה ישירות לקדוש ברוך הוא אומר יהי חסדך השם עלינו כאשר היכלנו לך. כמה שאתה מייחל הקדוש ברוך הוא כך הוא עוזר לך. לכן השלך על השם יבך והוא יכלך. ולכן כל אחד ואחד צריך לדעת את הכוח הזה שיש לתפילה. אומר לנו

המלבים אם יש לו גואל אז הגואל גל ואם לא והשיג על ידו. איך השיג על ידו? הוא פונה רק לקדוש ברוך הוא. אומר רק אתה יכול לעזור לי. ברגע שרק אתה יכול לעזור לי מזה בא ישועה. עד כאן הדברים בסיעתא דשמיא על הפסוק הזה. אם יש לו גואל ובא גואלו הקרוב אליו וגעל את ממכר אחיו. יש כאן בחז"ל בפרשת השבוע שלנו שלושה עמודים שמדבר המדרש תנחומה על עניין גאולת קרקעות. מה הנושא המרכזי שמופיע שם? בוא נתחיל בעזרת השם בסיעתא דשמיא ונבאר את הדברים מופיע בתנחומה בפרשת בהר בעזרת השם בסיעתא דשמיא הדברים מתקשרים למגילת רות שנקרא בעזרת השם בחג השבועות הבא עלינו לטובה נקרא את מגילת רות ושם מדברת המגילה על גאולת הקרקעות של

נעומי ורות המואביה כמו שביקש בועז מאחיו או מדודו שיקנה את השדה הזה זה ועל ידי כך מה יהיה? הוא יוכל לקנות את רות המביה כמו שמופיע גם בפרק ג' וגם בפרק ד'. מופיע במגילת רות, מופיע בפסוק. לכן בוא נקרא את הפסוק בפנים שמופיע בפרק ד'. כאשר פוגש בועז את הגואל, מה הוא אומר לו? הוא בא לגואל ואומר לו, "בוא תשמע, תגעל את השדה הזאת." הנה בוא נקרא את הפסוקים בפנים בעזרת השם בסיעתא דשמיא הוא בא לגואל ואומר לו ויאמר הגואל הוא בא אליו ואומר לו בוא תגעל את השדה ויאמר לגוואל מופיע פרק ד' פסוק ג חלקת השדה אשר להכינו לאלימלך משמע מכאן שבוע אז היה אח של אלימלך מחלוקת במדרש אם הוא אח שלו או דודות שלו שואל המדרש אם

הוא דוד שלו מה קורה למה אתה קורא לו אח אומרים חז"ל כך רגיל שאחד שהוא דוד שלו אתה אתה קורא לו אחי זה חלק מהעניין ויאמר לגואל חלקת השדה אשר לאכינו לאלימלך מכרעומי השב מזה מואב האם היא מכרה את זה קודם או עכשיו מכרה את זה בשביל לקחת את הכתובה ואמרתי הגלי אוזניך לאמור קנה נגד היושבים ונגד זקני עמי אם תגעל גא געל אם אתה תקנה את השדה תקנה ואם לא יגל ואם לא יגל הגיד לי ואדר כי אין זולתך לגול ואנוכי אחריך אז תגיד לי אם לא אז אני אקנה צתם ויאמר אנוכי גל ויאמר בועז ביום קנותך את השדה אם אתה קונה את השדה מיד נעומי ומאת רות המביה אשת המת קנית להקים שם המת על נחלתו אתה מתחתן רות המאביה ומקים את השם על

הנחלה שלו ויאמר הגואל מה פתאום אני לא לוקח את רות המאביה בשום פנים באופן לא אוכל לגול פן השחיית את נחלתי גאה לך אתה את את גאולתי כי לא אוכל לגול למה אומר אני יש לי אישה וילדים אני אתחתן ראו את המביה עדיין הוא לא ידע שמה שהותרה ההלכה הזאת של עמוני ולא עמונית מואבי ולא מאביה אם אני אתחתן עם הגיורת הזאת מה יגידו לי שהתחתנתי עם מואביה והתורה אמרה לא יבוא אמוני ומואבי השם עד עולם אני הרסתי את השידוכים של הילדים שלי עזוב אותי אני לא קונה שום דבר תגעל אתה אתה כבר עלמן אין לך ילדים אתה יכול לקחת אותה הכל בסדר גמור הלך בועל קנה את את השדה ולקח את את רות המביה לאישה. זה הסוגיה כאן במדרש. אומר המדרש,

בואו ראה כמה קשה לפני הקדוש ברוך הוא לפשות ידיו בבריותיו. תראה כמה קשה לקדוש ברוך הוא שמה לפשות ידיו בבריות שלו. מה הוא עושה? כיוון שחוטה לו תחילה פושט ידיו בנכסיו. ממי אתה למד? מנעומי ובניה. ואלימלך בעלה שהיה ראש הדור. אלימלך היה גדול הדור מופיע. באותה שעה, כיוון שבא הרב מה עשה? הניח לארץ ישראל שממה והלך לו לארץ מואב ויה הקדוש ברוך הוא קוצף עליו עזבת את ארץ ישראל והשארת הלכת למואב אתה נשיא של דור האחריות של הדור על הכתפיים שלך ואתה עוזב את ארץ ישראל והולך למואב אמר לו הקדוש ברוך הוא אלו עזבו בני והניחו את הארץ ממה זה בועז ואשתו סליחה זה אלימלך ואשתו עזבו את ארץ ישראל והלכו לגור בארץ מואב

והשאירו את הדור ככה באותה שעה שבא רעב מעשה הניח לארץ ישראל והלך אמר הקדוש ברוך הוא אתה עוזב את הבנים שלי והולך מה כתיב שם וות אלימלך איש נורמי ונפטר אלימלך גדול הדור ולא היה לבניו ללמוד מאביהם לחזור לארץ ישראל שואל המדרש פנחומה פרשת בהר הם ראו שאבא שלהם ה תתפסו את הרגליים שלכם תחזרו בחזרה לארץ ישראל ומאשור אף הם נשו להם נשים מועביות מי את עורפ ורות והמדרש כאן כותב דבר נורא ולא הטבילו אותם ולא גירו אותם הם היו גויות התחתנו איתם גויות השם ירחם הזוהר הקדוש אומר חס וחלילה אין דבר כזה מחלון וקליון לא התחתנו איתם גויות אלא מה יש בעיה כי אם הם התחתנו איתם לשם נישואים אז הגיור הזה מה הוא גיור שנעשה

צה לא לשם ההכרה בקדוש ברוך הוא אלא מה לצורך נישואים ויש מחלוקת אם אדם תגייר לצורך נישואים אם יש תוקף לגיור הזה הגיור הזה בתוקף כמדומה לשיטת רבנן שם בגמרא שאם אדם בסוף אישה התגיירה לצורך נישואים הגיור הוא בר תוקף לכן נאמר כאן מאיפה אנחנו יודעים שלא כי הזוהר הקדוש כותב שלפני שהיא התגיירה קראו לרות המואביה קראו לה איך קראו לה גילית זה היה השם שלה. גילית היה השם של רות המאביה לפני הגט, לפני הגיור. אחרי שהתגיירה קראו לה רות. למה קראו לה רות? כי לפני שהתגיירה היה לה שבע מצוות של בני נוח. עכשיו נוספו לה עוד 606 מצוות. כמה זה רות בגימטריה? 606. אז לכן שינו לה את השם הזה לו. כך מופיע בדברי רבותינו.

מעניין שגם יתרו יש לו את האתיות רות בתוכו. כידוע לכולם. תרוג יש לו גם את האותרות בתוכו טוב נפלא אלה הדברים שאומרים רבותינו בכל אופן אומרים לנו חז"ל התחתנו עם שתי נשים אחת אורפה שהפנפה אורף לחמותה ושם השני תרוץ שראתה דברי חמותה וישבו שם 10 שנים אומר המדרש וכל 10 שנים הללו היה הקדוש ברוך הוא מטראה בהם שמה יחזרו בתשובה אולי יחזרו בתשובה וישובו לארץ ישראל התחילו לפשות ידו במקנה ובגמליהם התחילו כל הצון שלהם למות הם התחילו לאבד נכסים כיוון שלא הרגישו לעשות תשובה מיד וימותו גם שניהם מחלון וקליון הבה קשה לפני הקדוש ברוך הוא לפשות ידו באדם הזה ומה הוא עושה מתחיל מנכסיו מדלדלו והוא מוכר נכסיו אדם שהוא

חוטא מה הקדוש ברוך הוא עושה לו חילה מביא עליו הניות רחמנא ליצן הוא מוכר שדהו חזר בו יפה ואם לו חוזר ומוכר את ביתו, חזר בו יפה ועם לו מוכר את עצמו לעבד. נו אז מה עושים? אומרת התורה, וכימוך אחיך ונמכר לך וכל כך למה? על שמך בעוונות על מה שהתרבו לו עוונות ובא גועלו הקרוב אליו מגיע הגואל שלו ליגור את השדה. אמר רבי שמעון, אלימלך וסלמון ופלוני אלמוני ואבי נעומי, כולם בני נחשון בן המנדב. כולם היו הבנים של נחשון בן המנדב. ואלימלך ומחלון וחליון פרנסי הדור היו. הם היו הפרנסים של אותו דור. ומפני מה נאנשו? מפני שיצאו מארץ ישראל לחוץ לארץ. כך גם אומרת הגמרא במסכת בבאב צא א עמוד ב שנאמר ותהום כל העיר עליהם

ומה הוא עשות נעומי חזיתם נעומי שיצא מארץ ישראל לחוץ על הארץ מה עלת לה ובא גועלו הקרוב זה בועז הגיע בועז בשעה שמכר מי השדה שנאמר חלקת השדה אשר לאכינו ובה גועלו הקרוב אליו זה בועז שכך נעומי אומרת לכלתה קרוב לנו האיש באות אותה שעה הלכה לרוץ אצל בועז אמרה לחמותה הנה זורא את הגורן השעורים הלילה והוא נשיא והיה זורא שעורים בגורן אלא שהיה דורו פרוס בגזל והיה יוצא לשם לשמור גורנו אלה הדברים שמופיעים זה ממשיך הלאה אין לנו את הזמן סביב להסביר את העניין הזה אנחנו בעזרת השם לפני חג השבועות עוד נעסוק בזה כאן אני רק רוצה לעסוק בשאלה אחת רבותיי מה מונח כאן בכל הנושא הזה של בועד אם דיברנו על איסור הונאה אם

דיברנו על איסור לצער ועד כמה הצער הוא נורא לא רק בפה לא רק במעשה גם בהבעת פנים או גם בחרם שאדם עושה חרם סמוי על מישהו אומר אחיקרי לב לא יתן לך להיות לא יעשה לך מי שברח או שאתה מראה לו פנים זועפות כותב ספר הירים כותב הרב ממת אומר בוא ותראה גם אם אתה עושה לו פרצוף יש בזה איסור שלו נע דברים רבותיי אני רוצה להכריב בפניכם דברים שמאוד קשים להבנה, אבל הדברים כתובים אנחנו בעזרת השם ננסה לבאר אותם בעזרת השם בהמשך אבל קודם כל בוא נלמד את הדברים. חז"ל הקדושים שואלים בגמרא במסכת בבטרא בדף צא מי זה בועז? מי זה בועז? כך שואלת הגמרא. אומרת הגמרא בועז אתה יודע מי זה? תקרא עליו בסוף ספר ש בספר שופטים בפרק יב.

מספר שמה הנביא שהיה שופט שקראו לו יפתח. אחרי שיפתח, הסתלק לבית עולמו, התמנה אחריו השופט שקראו לו אבצן א'ב צנ סופי. אומרת הגמרא אבצן זה בועז. כך אומרת הגמרא במסכת בבבטרא בדף צא. אומר הנביא בפרק יב, אבצן שפט את ישראל שבע שנים. השופט של ישראל. איך מתחילה מגילת רות? איך מתחילה? ויהי בימי שפוט השופטים. זה התקופה הזאת. מי היה השופט באותו דור? אבצן אומר אתה. אומר הנביא בפרק יב וילו 30 בנים ו-30 בנות. לאצן היה 60 ילדים בן פורת יוסף. לא יודע אם מאישה אחת או מכמה נשים. היו לו 60 ילדים. זה מה שכתוב. יפה מאוד. אומרת הגמרא, 30 נשים הוא הביא מבחוץ כדי להשיא את בניו לנשים. ו-30 בנות הוא שלח החוצה כדי להשיא

אותם לגברים. 60 אלשים אנשים ילדים היו לו. עד כאן הדברים. רבותיי, אומרת הגמרא שם במסכת בבאב בטרא בדף צא. אמר רב רבונה, אמר רב 120 משתאות עשה בועז לבניו. הוא עשה 120 משתאות. למה 120 משתעות? הרי היו לו רק 60 ילדים, אז איך אתה עושה 120 משתאות? אומרת הגמרא, אחד סעודת אירוסין ואחד סעודת נישואים. כותב שם כמדומני הרשב"םב ששבע ברכות שאתה עושה זה הכל סעודה אחת. זה הכל שמחה אחת. לא מונים כל סעודה בפני עצמה, אלא הכל שמחה. אחד לאירוסין ואחד לנישואים. יפה מאוד. ובכולם לא זימן את מנוח. בכל הסעודות האלה היה יהודי אחד שקראו לו מנוח. מי זה מנוח? אתם יודעים מי זה מנוח? מנוח זה אבא של שמשון. ואיך קראו לאמא של שמשון?

צלפונית. זה הסוגיה שם בגמרא במסכת בבאב בצר. יפה מאוד. בכל ה-120 סעודות הוא לא הזמין אותו. למה הוא לא הזמין אותו? אומרת הגמרא, הוא לא הזמין אותו. אמר פשוט מאוד. הוא עיקר. אין לו ילדים. אם אין לו ילדים, מה אני אזמין אותו? במה אני אפרע? במה אני אחזיר לו? הרי פעם היו נותנים מתנות בשעה שאדם בא לחתונה מביא מתנה 1000 ש₪ 2000 ש₪ משלם בן פורת יוסף נו מה אני יכול לפרוע לו? במה אני יכול לשלם לו? הוא אמר אין לו ילדים יש 60 ילדים אני קורא אותו לשתי שמחות בכל שמחה הוא כותב 2000 ש₪ שק 120 משתעות כפול 2000 כמה זה? 240 אלף שק עוד יומיים זה 100,000 דולר בחשבון הזה לכן מה אומר על מה איך אני אחזיר לו את התשלום

הזה אני יכול להחזיר לו את התשלום הזה אז מה אני אזמין אותו על החתונה במה פרה אומר אני לא מזמין אותו חוץ מזה מה אני מזמין אותו על חתונה הוא לא עושה שמחות אז הוא לא הזמין אותו אומרת הגמרא בגלל הדבר הזה קבר בו 60 ילדים כך אומרת הגמרא 60 ילדים הוא קבר בחייו לא נשאר לו אפילו ילד אחד לא נשאר לו. מה קרה לפני שהוא נפטר? אשתו התאברה מי זו רוטה מואביה? רותה מואביה ונשאר לו ילד אחד. מי הילד שנשאר לו?

עובד. אבי ישי ואבי דוד. זה מה שנשאר. אומרת הגמרא בגלל שהוא צייר את מנוח מתו לו הילדים. הדבר הזה פלא מופלא. רבותיי מה פתאום צריך בועז השופט יבצן השופט להזמין את מנוח לחתונה? מלא תגיד גרו באותו בניין לא הזמין נראה מוזר שכן ברוך השם אתה לא מדבר איפה היה גר מנוח מנוח היה גר איפה בצורה איפה זה צורע בית שמש איפה גר ריבצן איפה גרבצן בבית לחם בית לחם זה לא ליד בית שמש נכון שניהם מתחילים בבת אבל זה לא אחד ליד השני לא הבנתי מה אתה רוצה מה מה החיבור שיש זה לא דואר שירותי דואר ההוא גר פה בית שמש ההוא גר איך אתה מזמין אותו זה לא אתה שולח לו חי מי שחס אמ נכון מגיע לך שבועיים אחרי אני יודע מה מה שמ איפה הוא

יפגוש אותו מה אבל היה לו איזה צער היה לו איזה עוגמת נפש למנוח שלא הזמינו אותו כזה עוגמת נפש היה לו שבועז שילם בכך שכל הילדים שלו מתו דבר נורא אם אנחנו מדברים על איסור הונאת דברים כשאתה מצאר למדנו מכאן שמה שלא רק צריך לעשות פרצופים ולא רק במעשה אם עשית ולא רק בדיבור מה כתוב כאן בגמרא? אומרת הגמרא, אם גרמת צער למישהו שלא הזמנת אותו לחתונה, תראה מה קורה. ללמד אותנו מה זה הנושא של צער שבן אדם גורם לשני. אלה הדברים שיש לנו בעזרת השם בסיעתא דשמיא. לכן אנחנו צריכים קצת ללבן את הסוגיה הזאת ואולי הקדוש ברוך הוא יעזור לנו עד חג השבועות למצוא את הרעיון שמונח מאחורי הנושא הזה. לבוא ולהבין מה מונח מאחורי

הנושא שהקדוש ברוך הוא לקח העניש את בועז בלקיחת 160 בנים בבנות שהוא לא ראה נכון שהוא הפליג הרבה שנים הוא חי 400 שנה אם אחד ל-400 שנה אז יכול להיות שהוא מאבד את כל בניו למה כי מה שנקרא הם מתו בגיל 100 אבל אם בגיל 100 הוא נשאר 400 שנה זה קורה דבר כזה שהוא יכול להיות אדם מבוגר מאוד וכולם מתו על בניו בחייו אבל כאשר אתה רואה עונש כזה כזה וחז"ל יודעים להגיד לנו שמה הסיבה כיוון שלא הזמינו את מנוח אז ודאי שאנחנו צר