
מה עומד מאחורי הכעס? | לחשוף את השורש ולהחזיר שליטה | חישוב מסלול מחדש עם הרב יצחק פנגר
חישוב מסלול מחדש עם הרב יצחק פנגר
בתוכנית השבוע של “מחשב מסלול מחדש” עם הרב יצחק פאנגר, אנחנו נכנסים לעומק אחד הרגשות הכי חזקים ומבלבלים – הכעס.
❓ למה אנחנו באמת כועסים?
🔍 מה מסתתר מתחת לפני השטח של כל התפרצות?
💡 ואיך אפשר להחזיר לעצמנו שליטה – בלי לדכא, בלי להתעלם, אלא מתוך הבנה אמיתית.
התוכנית תיקח אתכם למסע פנימי קצר, אבל עמוק, אל תוך המקומות הכואבים שמבעבעים שם בפנים – עם כלים פשוטים, בגובה העיניים, שישנו את התגובה הבאה שלכם לגמרי.
⸻
#מחשב_מסלול_מחדש #הרב_יצחק_פאנגר #כעס #שליטה_עצמית #התפתחות_אישית #רגשות #מודעות_עצמית #יהדות_וחיים #פרשת_השבוע #פאנגר
מקשר את עצמי שלמד לסלוח גם בעצמי אל מלך יושב על כיסא רחמים ומתנהג בחסידות מוכל עוונות הוא מאביא ראשון ראשון אל מלך יושב על כיסא רחמים ומתנהג בחסיד חישוב מסלול מחדש עם הרב יצחק פנגר.
לילה טוב לכולם. אנחנו בעוד תוכנית של חישום מסלול מחדש. מה שלוק בלילה הזה? אנחנו כרגיל גם בלילה הזה נמצאים גם ברדיו וגם ברשת באמצעות אתר MS של רדיו כולחי ואתר הידברות א וגם ברדיו כמובן בשידור חי הש13 דקות מה שלומכם הלילה הזה בעזרת השם אנחנו פה הולכים להתחזק ראש חודש אב בפתח תשעת הימים איך אנחנו מתכוננים לקראת שלושת השבועות בצורה נכונה מה אם תשעה באב יהיה תשעה באב לא יהיה תשעה באב זאת אומרת יהיה תשעה באב אולי יהיה זה מועד אולי ניפגש בירוש ירושלים אולי בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במרה בימינו אמן במי זה תלוי במה זה תלוי איך אנחנו מקרבים את המשיח שיגיע ומה זה קשור לכל אחד מאיתנו איך מתגברים על מידת
הכעס הולכים לדבר היום על אחת המידות המאתגרות שמן הסתם הצופים המאזינים שלנו לא מכירים בכלל את מידת הכעס מה זה מידת הכעס אתם לא מכירים לא יודעים ברור לי שאף אחד פה לא לא הכיר את מידת הכעס לשכנים אז אנחנו רוצים לראות היום איך אנחנו מטפלים במידה הזאתי איך משנים ואיך משתנים כניתי בעול פעם לא אחרי משה פנחס בינדר הוא התכנאי א מוישי כאן הוא המפיק שלנו פה עם המצלמות המצ גם מעביר אותם לשידור חיים קיצור יש פה הפקה שלמה של צוות שלם לתת לכם את המיטה ואת המהירב גם בוידאו גם בצפייה וואו ואני פגר מוכר מיקרופון אז יקירי בואו נתחיל אז כך בוא נבין שכל אחד קוס בסדר אנחנו נלמד היום שלושה צעדים כיצד מתמודדים עם
הכעס ונלמד שכל אחד מאיתנו מתמודד ברמה כזו או אחרת. אין אחד שפטור מזה. לכן זה נקרא מידה. מידת הכעס. הכל תלוי במידה. לכן מספרים שהיה פעם איזשהו פרופסור שאמר לתלמידים שלו יש שלוש דרגות של כעס. שלוש דרגות של כעס. ובמחיש לכם אותם לאט לאט. הוא לקח את הטלפון שלו, חייג מספר אקראי ומאחורי הקו ענה לו אדם אחד. שלום אמר הפרופסור. שלום משה בבית אומר לו זה שמחי הקו אין פה משה זה טעות מנתק אומר הפסיכולוג לתלמידיו עכשיו אתם צפיתם בדרגה הראשונה של כעס כאשר האדם הזה קצת התעצבן איבד משיווי משקל כולו התרומם אףאפיו הצטמצמו אבל חדין הוא נשאר בשליטה בוא נראה את המידה השנייה של קרס לוקח את הטלפון עושה חיוג חוזר הפעם
מחסוי אותו בן אדם עונה לו שלום אומר לו הפרופסור שלום משה בבית אין פה משה מנתק וכבר הרבה יותר עצבני אומר הפרופסור התלמידה בזה הרגע צפיתם כיצד האדם איבד יותר את שליטתו כבר התחיל ממש לזוף ולקצוף ועליו נאמר בחז"ל כל מיני גיהנום שולטים בו אך בוא נראה את המידה השלישית והאחרונה הוא לוקח את הטלפון שוב על חשוי ומתקשר חיוק חוזר ההוא עונה לו שלום אומר לו הפרופסור שלום משה בבית ההוא נותן צעקה אין פה משה מנתק אומר הפרופסור לתמיד ואתם רואים את זה הרגע אתם צפיתם בדרגה השלישית והאחרונה של כעס אין יותר ממנה אין למעלה ממנה כאשר אדם באמת איבעד את זה איבד את זה כנראה בירך אותי מאחורי הקו עם כל מיני ברכות ויחולים
אבל זו הדרגה האולטימטיבית הנוראית ביותר יותר שכבר תלמודו השתכח ממנו ואם נקצבה עליו איזשהיא שיפור מהקדוש ברוך הוא זה נלקח ממנו תכף אנחנו נראה האם זה קורה לאחד מאיתנו חס ושלום נסה לראות את הדרגה השלישית של הכעס וזו הדרגה האחרונה והגבוהה ביותר אומר אחד התלמידים לפרופסור נראה לי יש עוד דרגה אומר לו פרופסור לא נראה לי אבל אם אתה רוצה בבקשה התלמיד לוקח את הטלפון עושה חיוג חוזר עונה בן אדם ואז התלמיד אומר לאותו בן אדם מאחורי הקו שלום קוראים לי משה מישהו חיפש אותי ווא טוב רבותיי יש דרגות של כעס ולכן אנחנו רוצים לראות איך אנחנו יכולים לנוות אותו נכון איך אנחנו יכולים לקחת אותו למחוזות הנכונים ואנחנו
נדבר על שלושה דברים כמה שבפרשה שלנו גם משה רבנו לפי דרגתו ויקצוף על פיקודי החיל עם ישראל יוצא למלחמה הוא יוצא למלחמה מול מלח מול מדיין בפרשה ש הקודמת הם יוצאים הרי 1000 למטה 1000 למטה וכבר יש הרבה מאוד שאלות לגבי המלחמה הזאתי זו המלחמה בעצם הראשונה המסיבית של עם ישראל כעם אל מול עם אחר צבא אל מול צבא וכאן אנחנו רואים איך צבא הגנה לישראל דאז וגם היום אולי במדמסון צריך להראות כאשר יש 1000 למטה אל מול 1000 למטה זאת אומרת 1000 לוחמים ואלף כנגדם יושבים לומדים תורה אבל רב חץ קלבינשטיין עולה הנקודה והנקודה שהוא עולה אליה הוא אומר אותם אלה שלמדו תורה והתפללו בעיקר התפללו הם לא התפללו בבני ברק לא
בירושלים איפה התפללו הם הלכו להתפלל ממש בשדה הקרב זאת אומרת נגיד לא ממש בתוך אזה אבל בעוטף נקרא לזה ככה למה למה שתי שאלות הוא שלא שאלה ראשונה למה צריך 1000 למטה למה 1000 מתפללים כנגד 1000 לוחמים ככה ח מניין קח מניין של צדיקים מקובלים לא יודע מה תקיפו את עזה ותתפללו שם ונהדר חזק וברוך למה צריך ממש 1000 כנגד 1000 זאת אומרת חייל כנגד מתפלל מתפלל כנגד חייל שאלה ראשונה שאלה השנייה מדוע אי אפשר שיתפללו בני הברה כמו שאמרנו ולמה הם צריכים להגיע עד ממש א הגבול שאלה שלישית למה כל התפילות של עם ישראל לא מספיקות למה צריך ממש הגיעו חיילים לוחמים ולומתם מתפללים לשדה הקרב. למה אי אפשר שתה יודע? כולנו
מתפללים. קוראים תהילים אחרי התפילה מרגישים שצדיקים. אז למה זה לא מספיק? אז שלושת השאלות האלה הוא עונה ואומר כך. אחד מהדברים המסוכנים על פי היהדות זה המושג שנקרא כוחי ועוצם ידי. זאת אומרת שלפעמים אנחנו טועים לחשוב שהמעשים שלנו, מתכוון המעשים החומריים, הגשמיים, הם אלה שמשפיעים. כי זה כן נכון שהמעשים שלנו אבל בעיקר הרוחניים משפיעים לכאן או לכאן. אנחנו יודעים שבית המקדש נחרב בגלל המעשים שלנו. זאת אומרת מעשים כן משפיעים אבל מעשים חומריים הרבה פחות אם בכלל ממעשים רוחניים. זאת אומרת המצוות העבירות ברור שהמשפיעות אבל המעשים הגשמיים לא בהכרח. ולכן כדי להוציא להפקיע מהמושג הזה שנקרא כוחי ועוד צמדי שעם
ישראל לא יחשוב הנה אתה רואה תקפנו הראנו מזלטים יחידת עוקץ הכלבים עשו את העבודה נהדר בהחלט צריך את זה לכן יש 1000 חיילים שיוצאים באמת להילחם אבל כן גם 1000 מתפללים למה כדי שכל חייל ידע הנה מישהו מתפלל עליי אז כל ההצלחה שלי וואו תודה חבר מתפלל מה שנקרא ולכן צריכים ללכת כן דווקא לגבול שם יראו אחד את השני וכל אחד יבין אני עושה את שלי אתה עושה את שלך ואנחנו תורמים אחד לשני ואי אפשר אחד ללא השני לכן צריכים להגיע דווקא לגבול לכן התפילות עם ישראל לא מספיקות כי החייל צריך להרגיש יש מישהו שמתפלל עליי ובזכותו אנחנו כולנו מנצחים במלחמת מדיין הם חוזרים כאשר אף אחד לא נפגע שנבין איך עם ישראל אמור להילחם
יהי רצון שזה יהיה גם עכשיו הלוואי שאין אין אחד שאמור להיפגע. זה צבא הגנה לישראל. אם אנחנו באים באמת בקדושה, באים באמת בטהרה, באים למלחמת מצווה וגם מדיין הייתה מלחמת מצווה ואתה רואה שאף אחד לא נפגע שמה, אז אנחנו צריכים להבין ולהתחזק בזה שמבחינתנו ברור שאנחנו עושים השתדלות אבל עכשיו אנחנו בזמן מאוד מאוד מורכב ואני לא אתחיל לדבר על זה אבל הפגנות פה, הפגנות שם, מעצרים פה, מעצרים שם, אני לא נכנס לנקודה הזאת. יש מספיק תוכניות שמדברות בזה. אני הקטן רק רוצה לבקש שזה לגיטימי שיש חילוקי דעות אבל בוא לא ננסה להיגר לשנאה חס ושלום למחלוקות אסור להתחשב באחרים לא משנה אם אתם מחכים ברכב בפקקים או אם אתם
מפגינים תתחשבו אחד בשני ואני אומר להתחשב אחד בשני כי אני לא נכנס כרגע מי צודק איך צודק אני לא נכנס למשבץ הזה אתם תחליטו אבל עבורנו מאוד חשוב לא להפסיד פעמיים תמיד תמיד תזכרו את הכלל הזה. מה הכוונה לא להפסיד פעמיים? למשל, גם אני תקוע בפקק וגם תעצבן. יופי. מה הרווחתי? הרי גם ככה אם אני אתעצבן זה לא שאני אתקדם מהר יותר. זה לא שאני אגיע ליעד זריז יותר. אני אתקע באותו פקק. אני אחכה באותו זמן בדיוק כמה שנקצב לי. אבל במידה ואני אתעצבן אז גם אני בפק וגם אני עצבני. יש. ואז אני ממש דוגמה טובה לילדים שלי וכיף לי באוטו ואזה נחמד במרחאות. בסדר? ולכן תזכרו את הנקודה הזאתי וזה כלל החיים לא להפסיד פעמיים
פירוש הדבר אם משהו קרה והכוונה משהו לא נעים קרה תנסו לאבד את ההשתנות תנסו לא לכעוס קל לדבר בשביל זה אנחנו פה לקבל קלים איך לעשות את זה אבל ברעיון אם כבר אנחנו תקועים בפקק אם כבר מישהו אמר לנו משהו מישהו עשה לנו משהו חבל חבל גם שהוא עשה לנו גם יש לנו צער מזה וגם אנחנו מתעצבנים חבל לכן אנחנו ניגעים בשלוש נקודות. שלוש נקודות בדרך שלנו לשחרור מהכעס. והשלב הראשון יהיה לעצור. לעצור. רוצה טיפה לעצור ולקחת נשימה. לעצור שנייה ולא לפעול בצורה אוטומטית. לעצור ושנייה לתת מרחב בין האירוע לבין התגובה שלנו. אני חוזר מרחב בין האירוע לבין התגובה שלנו. כי לא האירוע הוא זה שגורם לנו להתנהג איך שאנחנו מתנהגים
אלא אך ורק הבחירה שלנו. לא במודע בתגובה ותגובה זו בחירה ונסה לפתח את השריר הזה שלהגיב נכון לעשות איך עושים את זה אבל בינתיים שלב ראשון לעצור שלב שני אני אומר את זה לעצמי אבל זה לתרגם לעצור ולתרגם לתרגם מה כבוד הרב מה זה צריך לתרגם בשפה זרה לא לתרגם הכוונה היא לתרגם את הכעס לכאב תקשיבו טוב לתרגם את הכעס לכאב אם אתם אתם כועסים משהו כואב לכם. אם מישהו כועס עליכם משהו כואב לו. תבינו שהכעס הוא שומר הראש של הכאב. אל תתפעלו מהכעס. אל תתרגשו ממה שיצא מהפה של אותו כועס. תנסו לזהות מה המנגינה מאחורי, מה הכאב שמסתתר מאחורי הכעס. לכן שלב ראשון לעצור. שלב שנייה בוא נקרא לזה לתקף. לתוקף או לתרגם. את הכעס
לכאב ובסוף תשתף. תדברו על זה. אם משהו כואב לכם תדברו על זה. אל תשמרו בבטן. שוב צריך לדעת איך לדבר, צריך לדעת מתי לדבר, צריך לדעת כמה ועם מי לדבר. נלמד בהמשך התוכנית. אבל מה שבטוח לעצור, לנסות לתרגם את הכעס לכאב, לזהות את הכאב. מה קרה? למה זה כל כך מפעיל אותנו? למה זה כל כך נגע לנו? כי זה בדיוק כמו שאדם יש לו איזה כבייות, אתה מכיר את אלה שהולכים לים ונשרפים ואז נגיע בגב אל תגע אל תגע לי אני שרוף יופי אז גם בחיים הנפשיים שלנו אנחנו שרופים לפעמים כי לפעמים אנחנו כואבים וזה לא הפעם הראשונה שאנחנו כואבים זה כבר הצטברות זה לא הפעם הראשונה שמישהו עשה לנו משהו זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ואז אפילו
יש בחינה של ננקש שעובר את גב הגמל נגיעה קטנה במקום הרגיש כל אחד יבין מה הכוונה מקום רגיש אצלו מפעיל אותנו מקפיץ אותנו מה ש איי ואז אנחנו כועסים אל תיגע בי ברמה הנפשית אז בוא נזהה את הכאב מאחורי ואז נשתף אז מה זה הבחינה הראשונה איך עוצרים ואיך עוברים לדרגה השנייה ובסופו של דבר לומדים לדבר כל זה ועוד אחרי השיר הבא Ja. ריבונו של עולם, ריבונו של עולם, אני שלך וחלומותיי שלך. חלום חלמתי ואיני יודע. כאני יודע מה הוא ריבונו של עולם ריבונו של עולם אני שלך וחלומותיי שלך חלום חלמתי ואיני יודע איני יודע מה הוא בין חלומות שחלמתי על אחרים ובין שחלמתי על עצמי ובין שחלמו אחרים עליי ובין שחלמו אחרים עליי אם
טובים הם חסכם ואמצם בן חלומות שחלמתי על אחרים וב שחלמתי על עצמי ובת שחלמו אחרים עליי ובן שחלמו אחרים עליי אם טובים הם חזקם באמצם ריבונו של עולם ריבונו של עולם אני שלך וחלומותיי שלך חלום חל למתי ואיני יודע ואיני יודע מה הוא ריבונו של עולם ריבונו של עולם מהני שלך החלובותיי שלך חלמתי ואיני יודע איני יודע מה הוא בין חלומות שחלמתי על אחרים ובין שחלמתי על עצמי ובין שחלמו אחרים
אנחנו ממשיכים בדברים שלנו כאשר הצעד הראשון הצעד הראשון הוא לעצור אנחנו רוצים שנייה לעצור לקחת אוויר בוא נצא מקודת הנחה שכאשר אדם כועס הוא די חושב על עצמו כמה אני מסכן כמה עשו לי עבל כמה העולם אחזר ומי השם בטח לא אני השני אז אדם קצת אגואיסט סליחה שאני אומר אדם הוא קצת אגואיסט בפרשה של השבוע רואים את זה בצורה מפחידה מה הכוונה פירוש דבר שיש מושג שנקרא עיר מקלט מה זה עיר מקלט עיר מקלט פירוש דבר כאשר שאדם שרצח בשוגג בזמן חז"ל לא היום אדם שרצח בשוגג לא משנה מה ירד מסולם הלהסו תונת דרכים קרה מה שקרה בקיצור הוא נאשם ברצח בשוגג הוא חייב לברוח כמה שיותר מהר לעיר מקלט שם הוא מוגן מגואל הדם שלא יבוא
אחריו ושם הוא צריך להיות עד מות הכהן הגדול זאת אומרת הוא עכשיו הולך להיות שמה עד מות הכהן הגדול מה יהיה עם הכהן הגדול בן 40 ולא נראה באופק שהוא הולך לעזוב את העולם הזה אולי ידידנו שרג בשוגג בן 60 זאת אומרת אומר רגע רגע מה א מה אני לכל החיים פה? ואז אומרת המשנה שהאמהות של הכהנים הגדולים היו הולכות להערי מקלט ודואגות לפנק את הרוצחים בשוגג כדי שהם לא יתפללו על הבן שלהם. שנבין מדובר פה על אדם שמשמיים גלגלו בוא רצח משוגג הוא לא עשה את זה בכוונה אני מבין אבל בכל זאת הוא נקצב עליו נגזר עליו לברוח ולשוות בעיר מקלט עד הזמן הקצוב לא חנינה מהנשיא לא א ודת שחרורים אלא מות הכהן הגדול חכה אין מה לעשות חכה
בסבלנות יש כאלה שיהיה להם רק לא יודע שנה חצי שנה 10 שנים אני לא יודע כל אחד לפי מה שנקצב לו משמיים אבל כיוון שאנחנו חוששים שהוא התפלל כי לימדו אותנו חז"ל תקשיבו טוב שיותר יקרה לאדם הרגל שלו מאשר הראש של השני ככה זה עובד יותר חשובה לאדם יותר יקרה לו רגלו של עצמו מאשר ראשו של חברו ואז עלול הרוצח בשוגג להתפלל לכהן הגדול שיעלה בשרה השמימה והוא יצא לחופשי אז האמהות של הכהנים הגדולים היו ניגשים אליהם למה צריכים לשוגג בעיר ומאכילות אותם דואגות להם שיהיה לו כמה שיותר טוב שישאר שמה ולא יתפלל על הכהן הגדול תראו איזה אגואיסטיות הרי משמיים גלגלו שאתה אין מה לעשות קרה מה שקרה למה צריך אתה צריך להתפלל
שהכהן הגדול ימות כאילו אתה לא חושב על המשפחה שלו על הילדים שלו על אשתו לא יודע כאילו א רק אתה רק אתה יופי אז לפעמים אנחנו נופלים בנקודה הזאת וזה נקודה הראשונה כשבאים לדבר על כעס הנ נפשפש בעצמנו כי ברגע שאנחנו כועסים אני מבין שיש כאב וזה אנחנו נגיע בשלב השני אבל נכון שכואב לנו אבל מה עם השני שנמצא ממולנו לא בן אדם אין לו רגשות אין לו צרכים אולי הוא בדיוק כמונו בדיוק כמונו גם הוא רוצה כך וכך דברים בדיוק כמו שאתה רוצה אבל עם מי שאתה רואה את עצמך וזה בסדר גמור זכותך חייך חייך חברך, חייך הקודמים, אבל לפעמים זה המקור לכעס. ולכן אדם לא חושב קדימה, לא יכול להסתכל מעבר. בוא ניקח שלושה סיפורים קלאסיקות
מהעבר, אמנם לא במחוזותינו, אבל שאנשים שכעסו ואבדו את זה. הראשון נקרא רון ארטest. רון ארטest הוא שחקן כדורסל, נבחר אחת הנבחרות בNBA, זאת אומרת הנבחרת הליגה הלאומית של בארצות הברית. אני לא מכיר כל כך קבוצות מחילה אז זה לא משנה איך קוראים ל קבוצה שלו בדיוק בקיצר משחק גורלי בין הקבוצה של רון ארטest הזה מול קבוצה אחרת ובשלב מסוים רון ארטest הוא שחקן הגנה תבינו כהאור ענק גבוה מסיבי מאוד והוא עושה עבירה על שחקן אחר מהקבוצה היריבה ברגע שהוא מבצע עבירה לא מכובדת על השחקן היריב השחקן היריב הוא גם לא בדיוק ילדה קטנה בגן ענק גודזילה אחר הוא תקף את רון דחף אותו דחף אותו הופה בלאגן אבל הם מצליחים להרגיע את
שני השחקנים ואז מפרידים כוחות בין שני הניצים ונותנים לרון זוז זוז קצת הצידה ואז הוא לא יודע אם זה בתור משחק או בתור ככה סתם איזשהו לא יודע בקיצר הוא נשכב על השולחן של השופטים ידיים אחורי הראש כאילו נח עכשיו שימו לב טוב, הכל מצולם. שידור חי מאות אלפי צופים ואולי אפילו מיליוני צופים. זה ארצות הברית, תבינו, סתם הכל שם בגדול. גם כמות הצופים. גם פה אתם צופים יש הרבה, אבל בקיצור מיליוני צופים. ואז רגע אחד הולך לשנות את ההיסטוריה והקריירה של אותו רון. הוא לא יודע. הניסיונות מתרחשים כאשר שאתה לא יודע שניסיון. אתה חי לאיתך, אתה חושב שהכל בסדר ואז פתאום חץ נשלח מלמעלה, מה שנקרא, מבורא עולם כדי לנסות
אותך. אז אצל רון ארטest לא היה חץ, זו הייתה פלסטיק, אחד האוהדים ליתר דיוק, בוא נסביר להם מי שלא מבין, אבל בכדרוסל יש לפעמים את המגרש הביטי של הקבוצה שלך ואז רוב האוהדים הם בעדך. אתה מרגיש בבית, זה המגרש שאתה מתאמן בו, המגרש שאתה גדלת בו בגדול רוב האוהדים הם אוהדים שלך ואתה מרגיש הרבה יותר בעל עוצמה. לעומת זאת, אם זה משחק חוץ, זאת אומרת אתה במגרש של הקבוצה היריבה, זה בדיוק ההפך. אתה לא מרגיש בבית, אתה רוב האוהדים הם לא האודים שלך, אולי אפילו האודים הם אוינים אותך ויש שרייקות מי שלא היה במשחק הדורסל, לא שאני כל כך הייתי, אני אף פעם לא הייתי גם אבל ככה אתה יודע איפים צפינו וכן הלאה. משחק הדורסל,
האוהדים שלא אוהדים אותך לא שומרים את זה בבטנם. הם יגידו לך את זה והם ישרקו לך והם יזרקו דברים ואז אחד אוהדים של הקבוצה היריבה לוקח פלסטיק מזכיר לכם רון ארטest כאילו באיזה מופעה של נון שלנטיות כזאתי עם מהידיים מאחורי שוכב על הגב כאילו יש לי זמן תרגיעו פה את המשחק ואז אחד הודים מהקבוצה היריבה ואני מזכיר לכם כל ה כמעט כל האולם זה הקבוצה היריבה לוקח קרוס ופוף משליך את זה על רון ארטest. פה הייתם צריכים לראות מה שנקרא הוא קם כאחוז נחש בטירוף מן הגבה הוא רץ לעבר הקהל שם זה ענק זה שתיים ולא יודע מה 10 סנטימטר זה ענק והוא רץ והוא עולה על הכיסאות ואחריו רצים השופטים השוטרים שחקנים אחרים והוא תופס את
אחד האוהדים שהוא חשב שזה הוא זרק עליו למעשה זה לא הוא זרק עליו ומתחיל להפלי בו את מכותיו ובלאגן ומכות וקופצים אחד על השני והפניקה בעולם והכל מול המצלמות. תבינו שברגע של כעס אתה לא נראה טוב. סליחה שאני אומר לך את זה, אתה לא נראה טוב. בעליל התוצאות היו שרון ארטסט מועשם בתקיפת אוהד. הוא מורחק ל-86 משחקים מהליגה שאתה תבינו, הוא מקבל כסף על כל משחק. 86 משחקים עלו לו. 7 מיליון דולר. הפסד של 7בעה מיליון דולר. עכשיו אני מבטיח לכם שאם הייתי שואל אותו לפני כן זרקו עליך פלסטיק האם שווה להגיב 7 מיליון דולר? אז באותו רגע שזרקו עליו אולי אדם אומר אתה יודע מה לא אכפת לי כן הנה זה שווה לי כי אתה אתה לא חושב
עכשיו אם אתם זוכרים פעם דיברנו על מושג שנקרא משחק האולטימטום מי שזוכר זוכר ומה זה משחק האולטימטום בוא נסביר לכם בקצרה מי שזוכר יזכור ומי שלא זוכר עכשיו ילמד משחק האולטימטום הולך כך דמיינו שני אנשים האחד נקרא לו המחלק והשני נקרא המקבל בסדר המחלק והמקבל המחלק מקבל 10 דולרים בשטרות המחלק מקבל 10 דולרים בשטרות תפקידו יהיה לחלק בינו לבין המקבל את השטרות איך שהוא רוצה הוא יכול לחלק חצי חצי יכול לחלק 6 4 8 2 איך שבא לו המקבל יש לו תפקיד מסוים הוא יכול או לקבל את החלוקה ואז הוא יקבל משחיל לקולו או לפוצץ הכל. זאת אומרת אני לא מסכים ואז אף אחד מהם לא יקבל. לא המחלק ולא המקבל. נהדר. ואז זה מתחיל. כאשר
המחלק מחלק בצורה שוויונית 5ח חמש לדוגמה אז המקבל לפי דעתכם הסכים או לא? קיבל או לא? תשובה קיבל. למה לא? למה לא? ככה משתי בשקט. אבל מה היה קורה אם המחלק חילק שש לעצמו וארבע למקבל? פה לפי דעתכם, המקבל קיבל או לא? הסכים או לא? מזכיר לכם במידה והוא מסרב ומפוצץ את כל העסקה אז אף אחד לא מקבל מן תמות נפשים עם פלישתים שימו לב טוב ברגע שהחלוקה לא הייתה פרית בעיני המקבל למשל 6 ארב פה הוא עדיין הסכים אבל עם צביטה בלב צביטה בלב כי הוא הרגיש חוסר פריוט צדק ברמה מסוימת אבל עדיין זה היה בגבול הסביר והח חנו הסכים אבל מה קרה כאשר המחלק חילק 8 כל שכן 9 1 אבל בוא נלך על 8 2 זאת אומרת 8 דולרים לעצמו שניים למקבל
המקבל הסכים או לא מה אתם אומרים תשובה לא נכון ברוב פעמים פרנסים מפוצץ הוא לא יקבל כלום אבל גם אתה לא תקבל לא אכפת לי לא אכפת לי אבל אני אשאל אתכם שאלה שכלית רגע מה עדיף שתיים או אפס מעדיף ש דולר או אפס כל ברד יגיד לי ברור שניים מה השאלה נו אז למה לפוצץ הרי אם אתה מפוצץ נכון שהשני לא יקבל אבל גם אתה לא עדיף שניים ולא אפס מסקנה כאשר אנחנו פועלים מהרגש א' אנחנו נעשה החלטות לא נכונות ב' אנחנו נפגע בעצמנו בסוגריים לא נקבל 2 דולר ברעיון ודבר שלישי אנחנו כבר נפגע באחרים נפוצץ את העסקה שגם הוא לא יקבל שימו לב טוב זה נקודת מפתח היא קריטית ברגע שאנחנו מדברים מהרגש ברגע שהרגש מפעיל אותנו ברגע שהכעס
התיישב על נקרא לזה על ההגש לנהג זהו אנחנו נעשה החלטות לא נכונות אנחנו נפגע בעצמנו ובאחרים ולכן רון ארטest מפסיד 86 משחקים הוא מורחק ושבעה מיליון דולר הוא מפסיד כמובן התנצלות פומבית כמובן כל מיני תביעות אזרחיות בקיצור רגע אחד של כעס אולי כמה רגעים כמעט עלול לו בכל הקריירה שלו טוב רוצים ל עוד איזה דוגמה א מונדיאל 2006 המונדיאל לכל עיני העולם נשואות לתחרות הכדורגל העולמית הזאתי ושתי הקבוצות שהפילו לגמר צרפת אל מול איטליה המשחק 0 מתח שאפשר לגזור אותו בעולם. המצב הוא שכרגע שחקן נבחר את צרפת זדי זן, ככה קראו לו, הוא הקפטן של קבוצת צרפתה. זה המשחק האחרון שלו. הוא כבר מבוגר והוא הולך לפרוש והחלום
שלו, הרצון שלו היה, אתה יודע שהמשחק האחרון הוא יעניף את הגביע. מדובר פה על גמר המונדיאל, זאת אומרת, לא שאני מבין בזה יותר מדי, אבל זה המשחק החשוב ביותר, זה ה לא יודע איך לקרוא לזה, הגמר של הגמרים נחמד. בקיצור, המונדיאל 2006 למניינם, כאשר זהדיאן זידן הוא הקפטן, זאת אומרת הוא המוביל, הוא אחד השחקנים החשובים ביותר, הוא הגדת כדורגל, הוא גאון כדורגל למי שמבין ומי שלא מבין, לפחות נבין שהוא כזה. בסדר? ואז בדקה 110, זאת אומרת משחק כדורגל בדרך כלל 90 דקות יש כבר הערכה. זאת אומרת אם יש טקו אז יש הערכה ואז בדקה ה-110 זדיאן זידן הזה מקבל משפט מאחד השחקנים האיטלקים שכנראה מעליב אותו את אמא שלו. הוא לא
זוכר בדיוק מה היה וזה לא משנה הטריגר אבל הוא מסתובב נעמד אל מול השחקן האיטלקי ואז עוד לפני שהשחקן האיטלקי מבין מה הולך לבוא עליו הוא נותן לו נגיחה אבל נגיחה ששחקן כדורגל כרח אני אסביר מה הבעיה מלא אדם עם שיער עוד דבלורי תיתן לזה בולם זעזועים קצת אתה יודע נגיד נגיד אבל גם הוא קריח וגם הוא שחק שחקן כדורגל. שחקן כדורגל מאמן את הנגיחות שלו כמו שהוא מאמן את הרגליים שלו. זאת אומרת לקבל נגיחה משחקן כדורגל זה לא דבר כיפי ובטח שלא באזור שהוא נגח בו. למה? אם היה לגח בכתף תן אתה יודע יש לו שריר בכתף תן אתה יודע אפילו בגב אין בעיה הוא נתן לו נגיחה בעצם החזה אין לך שרירים אפילו פה זה נטו עצם ופשוט תחשבו
עוד פעם עוד פעם זה שידור חי חצי עולם רואה אותך מה אתה עושה מה אתה עושה והשחקן היריב עף ווא השופט רץ עם כרטיס אדום כרטיס אדום פירושו פה הביתה. הביתה אבל לא הביתה בשמחה רבה, לא הביתה בבושות נוראיות. זה המשחק האחרון. היית אמור לסיים אותו כדובדבן שבקצפת. אשתי חינכה אותי שכמו שבסעודה הקינוח הוא הקריטי, הוא החשוב ככה בדיוק גם בכל דבר בחיים. הסוף צריך להיות עוצמתי. הסוף צריך להיות חזק. הוא משאיר את הטעם. בזדיין זידן הזה משאיר טעם של נגיחה. לא חרם חרם אבל זה מה שקורה כאשר מי שמנהל אותך זה הכעס. הסיפור השלישי וילסמית. וסמית ה הוא שחקן א מה שנקרא במסכים אוסקר 2020 למניינם צק סאוטר אוסקר ה-94. אבל
בכוונה אני נותן אירועים שהם אירועים שבעיני העולם אצל הגויים זה אירועים דרמטיים זה אירועים משמעותיים פירוש הדבר מיליוני עיניים נשואות לרגעים האלה היום הכל מצולם ולא רק מצולם זה מתועד לדורי דורות כי אם בדור הקודם אתה יודע היה עיתונים נגיד ונגיד פיקש במשהו עושים לך כתבת עיתון אפילו כתבת שער באמת מבזה מאוד שיימינג לנשמה בסדר עוד שבוע היה כבר הרבה עיתונים אחרי זה עוד חודש מי זוכר אותך בכלל היום בעידן הרשת לא הטלוויזיה בידן הרשת הכל נשמר פעם אם לא הייתה מקליט התוכנית נגמר הלכה אתה לא יכול למצוא אותה אולי בארחיון של החברות שידור אבל לא אצל בני אדם בכף היד היום לא צריך לשמור כלום אנשים דואגים גים
להעלות את כל התכנים שהם צילמו אי פעם בחייהם ולכן כל שכן האירועים הללו זה אירועים של מיליונים זה אירועים שיש שמה תקשורת יש שמה כתבים כל צוזה משפיעה כל נשימה נשמעת בסדר וילסמית שחקן מכובד מה זה מכובד כאילו אתה יודע בעולם השחקנות הוא נחשב שחקן מוכשר שהוא היה מאותד לאוסקר על השחקן הטוב טוב ביותר. זאת אומרת יש כל מיני פרסים שמחולקים שמה לסרט הטוב ביותר, אני לא יודע מה, לבמה הטוב ביותר וגם השחקן הטוב ביותר. וולסמית הוא אחד מחמישה שהוא מועמד, הוא יושב שם יחד עם אשתו, עולה לבמה המנחה שקוראים לו קריס רוק, קומיקאי, גם כן אדם מוכשר בתפקידו, אבל אתה יודע שאתה קומיקאי, אתה צריך מאוד מאוד מאוד להיזהר. כי
חלק מהרעיון הזה זה בדיחות שנשלפות לך מהשרבול כביכול או לא כביכול ואז אתה עושה גם צחוק מאנשים שממולך זה יכול להיות בגדר מלבין פני חברו ברבים וכדומה אבל בוא נגיד שזה לא מה שמטרי אותה בהכרח אבל בשלב מסוים קריס רוק המנחה זורק בדיחה אבל בדיחה בהשבואה על אשתו של וילסמת אשתו שולסמית מתמודדת עם אחת המחלות המאתגרות האוטומוניות כוונה מחלה שהגוף תוקף את עצמו שנקראת אלופציה אלופציה פירוש דבר נשירת שיער וזה נשירת שיער לאישה ובכל זאת לא סתם אנשים היהודיות מכסות את שערן זה חלק מהפאר של האישה זה אחד הניסיונות פה זה נשירה של השיער בצורה לא מחמיאה ואין מה לעשות לפחות במצב שלה זה לא לא הצליחו לעזור ואז קריס
רוק, אותו מנחה, צוחק פה, צוחק שם, על אלה, על אלה, ואז הוא נותן הערה שפוגעת באשתו של וילסמית, אותו שחקן. בהתחלה וילסמית צוחק כי זה נשמע לא מצחיק, אבל כשבזווית העין הוא רואה את אשתו נובלת, הוא מבין פה חצקו. הוא קם מהמקום שלו, עולה לבמה והכל מצולם. עכשיו אף אחד לא מבין מה הוא עולה. לא יודעים אפילו המנחה לא מבין כאילו מה הוא רוצה כאילו הוא רוצה לחבק אותי הוא רוצה ללחוץ לי את היד תקשיב חזק לא יודע מה אף אחד לא יודע מה הולך להיות ואולי אפילו גם לא וילסמית השחקן אולי הוא כן ידע הוא מתקרב אליו וכשהוא ממש קרוב אליו הוא פשוט נותן לו מה יפה סתירה פוף אבל סתירה סתירה עד שבהילוך איתי רואים ממש את הפה של
הקריס רוק הזה כאילו העיפ אותו נהדר שוב מול המצלמות מול כל התקשורת כל האנשים והוא הוסיף עוד איזה משפט ככה כברכה חוזר למקום שלו בסופו של דבר חכן זכה בפרס של השחקן הטוב ביותר אבל כנראה לא בהאדם שהכי מתנהל נכון מידותיו והוא מאוהה מכל האקדמיה של המשחק ל10 שנים לא יכול לזכות בשום פרס מבטלים לו חוזים ושוב זה מדובר פה על מיליונים אז יכול להיות שהוא הגן על כבוד אשתו יכול להיות שזה היה בסדר אני לא יודע מה שבטוח תראה מה קורה ברגע של כעס שאתה מאבד את זה אז אתה מאבד את זה ברגע של הכעס אבל אתה מאבד הרבה יותר אחרי זה אז איך מתנהלים נכון עם הכעס איך מגלים את הכאב מאחורי הכעס זה מה שנעשה אחרי השיר הבא למדת
להשתנות, הרגשת ששווה לחיות, לגלות את הסודות, חזרת על האותיות, כתבת את החלומות, התאמנת בלראות את מה שיש בך טוב. להגיד תודה לפני הכל, לחזור הביתה עם כוחות. א א להיות נקין נפש זקה וגוף בריא לא לדבר על אף אחד מי שזקוק תושיט לו יד לתת מעצמך יותר לדעת לא להתפזר לקום כל יום ולנסות להתפלל ולעשות יבוא היום שתגיע לטוב יבוא בוא היום שתלך בלי שום דאגה אל הים. אתה כבר לא רחוק משם. יבוא היום שתהיה באמת מי שאתה באמת מבפנים בתוך הנשמה. בינתיים יש קצת נחמה. אז להתחיל מהסדקים אשר הכי קל לתקן דברים קטנים ממשמעות שיעשו את ההבדל להיות שעה עם החבר לשמוע מה הוא מדבר להגיד מילה טובה לקבל באהבה למצוא פינה להתבודד
מהעולם לא לפחד הרעש לא ירדוף אותי לא אצא מדעתי יהיה רגוע ושלב אמשיך לשיר מכל הלב וכשיגיע פזמון אני טוס כמו האוירות יבוא היום שתגיע לטוב, יבוא היום שתלך בלי שום דאגה אל הים. אתה כבר לא רחוק משם. יבוא היום שתהיה באמת מי שאתה באמת מבפנים בתוך הנשמה. בדיעם יש קצת נחמה שתגיע לטוב. יבוא היום שתלך בלי שום דאגה אל הים. אתה כבר לא רחוק משם. יבוא היום שתהיה באמת מי שאתה באמת מבפנים בתוך הנשמה. בינתיים יש קצת נחמה. יבוא היום שתגיע לטוב, יבוא היום שתלך בלי שום דאגה. גע אל הים אתה כבר לא רחוק משם יבוא היום שתהיה באמת מי שאתה באמת מבפנים בתוך הנשמה בינתיים יש קצת נחמה טוב, אנחנו בעזרת השם א כיוון שאנחנו
רוצים להתחזק בדברים אז אולי נלחץ פה רגע הופה זהו אז אנחנו רוצים לראות איך אנחנו עושים את זה עכשיו בצורה נכונה אז אמרנו שמאחורי כל כעס יש כאב מאחורי כל כעס ס יש כאב ולכן סתם שמה דיברנו על הנושא של א000 למטה אלף למטה אומר בעל התורים דבר יפה בעל התורים בפירושו לתורה מלמד אותנו שאמנם יוצא למלחמה ואמנם הניצחון הוא חשוב ואמנם הכל נכון אבל אל תשכח את הבן אדם לחברו ולכן אומר בעל התורים הנשיאים הנשיאים של השבטים שהם בעצם המפקדים נקרא לזה ככה לא יצאו ללוחמה לא יצאו בראש המחנה למרות שזה מה שראוי המפקד ביהדות לא נשאר מאחורנית בחפק הוא יוצא להילחם לתת את הדוגמה אישית למה הנשיאים לא יצאו אומר בעל התורים
בגלל נשיא אחד שלא נמצא פרשה של השבוע שעבר אנחנו יודעים שזמרי בן סלו פנחס בן אלעזר בן ארון הכהן הרי מוציא אותו במידה זאת להורג אז למרות שהוא עשה את העבירה ולמרות שהכל זה הגיע לו אבל תכלס לשבט שמעון אין נשיא ולמרות ששבט שמעון בעצמו היה לו יד ורגב לכל הסיטואציה שם כידוע בפרשה שלב שבוע שעבר. למרות זאת, כיוון שלא רצו לבייש את שבט שמעון, אף אחד מהנשיאים לא יצא למלחמה. למרות שזה חשוב, למרות שזה היה אולי יכול להשפיע ולהכריע חלק מהלחימה, לא ידעו שהם יחזרו בוודאות בלי שום פגע, בלי שום פצוע, בלי שום הרוג. חשבו שאתה ראה זה מלחמה זה מלחמה אבל גם במלחמה לאבד את הצלם אנוש לא לשכוח את הבן אדם לחברו לא לדרוח
אנשים בדרך אפילו לניצחון ולכן אנחנו רוצים להבין שמאחורי כל כעס יש כאב וכדי לרפא את הכאב כמו שהכאב בחורבן בית המקדש נבע משנאה צריך להבין שהמפתח לריפוי זה באהבה ואני לא מדבר על דברים כ אתה יודע כאילו אהבת חינם כאילו דיבורים דיבורים דיבורים פחות אני רצה שניגע בטכניקה בסדר בטכניקה שאולי שמעתם עליה הפעם אולי לא שמעתי פעם ואם לא שמעתם תשמעו עכשיו אנחנו מעבירים את זה בין השר גם בקורסים שלנו כטכניקה טיפה יותר מתקדמת צריך להפעיל אותה מה שנקרא אבל אנחנו רק נטעם ממנה עכשיו והטכניקה הזאת נקראת שיטת האופונופונו מה האופונופונו שיטה שמגיעה מה שיטה שבעצם עברה בעם ההואי שנים על גבי שנים עשרות אולי אפילו מאות
שנים ובשלב מסוים הופכת להיות משהו מאוד מאוד פרקטי מאוד מעשי שמתורגם היום להרבה מאוד דברים בחיים כולל אפילו עבודה עסקית זאת אומרת ההתנהלות שלי מול עצמי שיטה שבעצם מבוססת על ארבעה משפטים אבל על מוטיב אחד עיקרי על סליחה ועל אהבה שני דברים סליחה ואהבה ואני חושב שאם היינו מאמצים לעצמנו את שתי המידות האלה, את שני ה א איך נקרא לזה ממרחים האלה כמו יש קרמים אז קרם אחד של סליחה וקרם שני של אהבה זה היה פותר לנו כל כך הרבה בעיות ולכן על פי שיטת הופונו פונו היא פרצה לעולם בשנות ה-ש כאשר אחד הפסיכיאטרים ה ההואים בשם דוקור היו ללן יש ספר שנקרא אפס מגבלות אולי אתם ראיתם אותם? בקיצור זה אחד הספרים של השיטה
והוא בעצם מקבל פרויקט לטפל במחלקה סגורה באחד הבתי כלא אבל מחלקה פסיכיאטרית פירוש של הדבר כפסיכיאטר לך תנסה לטפל בעשירים שעשירים הם עשירים מסוכנים הם לא סתם בכלא אבל הם עשירים פסיכיאטרים זאת אומרת אי אפשר לדבר איתם והוא מצליח לפרוץ דרך בשיטה שהיא די שוברת מוסכמות בלי בכלל לדבר לבן אדם אלא בגדר כמעים הפנים לפנים כך לב האדם אל האדם. מאוד מעניין. זאת אומרת, מה שאני מרגיש בלב כלפיך או כלפייך, זה מה שאתה גם תרגיש כלפיי. מעין הידהוד כזה, מאין טלפטיה. אבל שוב, כמו שעם ישראל ערבים זה לזה וכולנו משפיעים ברמה כזו או אחרת אחד על השני, ברמה היותר גלובלית אנחנו משפיעים אחד על השני אולי בעולם כולו. ולכן
השיטה הזאת עובדת כשר אני מתמקד במישהו ספציפי ועליו אומר ארבעה משפטים מה זה המשפטים האלה אז לפני זה אפילו מילה אחת אבל בוא נלמד אתכם נלמד את ארבעה משפטים ננסה לתרגם את זה ואני מתרגם את זה בדרך כלל לשלושה רבדים שונים רובד אחד זה הבן אדם עצמו רובד שני זה אדם אחר ורובד שלישי זה הקדוש ברוך הוא אבל עוד לפני כן שמדבר על שלושה רבדים באדם אז הרובד הראשון זה משפטים שאני אומר כלפי עצמי והמשפטים הולכים ככה אני אוהב אותך אני מצטער תסלח לי תודה שימו לב טוב מה שאני אומר עכשיו אני אומר את זה כלפי עצמי ואני מדגיש כלפי עצמי אם פעם למדנו אם אתם זוכרים שיש אני ויש עצמי באדם יש את האני שהוא הכביכול האני המבוגר
אני הבוגר אני החכם ויש את עצמי, הילד הקטן בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. יש ילד קטן, ילד קטן שרוצה תמיכה, רוצה אהבה, רוצה החלה, רוצה שיבואו לקראתו, די עם הביקורת, די מידת הדין, די כל הזמן להרגיש שלא משנה מה תעשה, אתה לא מספיק. לפעמים אנחנו מרגישים את זה. אני עצמי, שוב, אני עצמי מרגיש את זה, אז אני רוצה שהאני שלי יעזור לעצמי. למשפט הראשון אני אוהב אותך אני אוהב אותך אני צריך לאהוב את עצמי כי אהבתי לך כמוך ואם אני לא אוהב את עצמי איך אני אוהב אחרים אז אם דיברנו על שלוש רבדים בנפש יש את השיר הידוע לא יודע כמה ידוע אבל הולך ככה השפן הקטן שכח לסגור הדלת הצטנן המסכן וקיבל נזלת לה לה לה לה לה אפצ'י אוקיי
מה זה השיר הזה מה מוכרים לילדים את השטויות האלה. א' מה זה השפן הקטן? אני גידלתי כמה לא אני שיט גם אני גידלתי אבל בשביל הילדים שלי מה שנקרא הבאתי כמה וכמה פעם שפנים לבית גם פעם הבאתי שפן ננסי ותאמיני גם על הנשיא הוא לא כזה ננשיא בסדר אז מה זה שפן הקטן כל השפנים קטנים אין שפן גדול שאלה ראשונה שאלה שנייה למה דווקא השפן למה לא החלחילזון הקטן למה לא השועל הקטן למה לא הארנבת הגדולה למה דווקא השפן הקטן שאלה ראשונה שאלה השנייה מה זה ששכח לסגור הדלת תגיד לי את הפרצו לך הבית סגור את הדלת סגור את הדלת מי שוכח לס לא לסגור את הדלת שאלה שנייה שאלה שלישית מה קשור סגירת הדלת לנזלת סליחה למל שלך לסגור את
החלון הגיע רוח וה רוח פרצים אני לא יודע מה עכשיו עונות מעבר לא עכשיו כן הלוואי קצת רוח אבל ברעיון שח לסגור את החלון אני מבין קיבל זלת מה קשור שכח לסגור את הדלת מי שוכל לסגור הדלת ומה זה קשור לצינון מה זה הצטנן המסכן וקיבל נזלת סליחה על התיאורים הגרפיים אבל זה שיר ילדים למה צריך לתאר לילדים בדיוק מה קורה באפו של השפן ומה נוזל ממנו ומה זה להללה לה פשוט נגמר לו למחבר השיר המילים תקע כמה לללות ואפילו יש לי מסיימים אפצ'י מה זה השיר התרמה סליחה שאני שואל את זה לכאורה אבל אני אומר לכם אם יש שיר שחדר לתרבות ישראל, אני לא אגיד מסורת ישראל, אבל אני לא יודע תרבות הילדים בישראל, יש לזה עומק. ועכשיו אנחנו
נפתוח את מה שעומד מאחורי, השיר הכמוס, השפן, הקטן. באדם יש שלוש דגות רוחניות. יש נפש, יש רוח ויש נשמה. בסדר? כולנו מכירים את זה. נפש זה החלק הנמוך ביותר משכנה בכבד. שם זה המידות כמו הכעס והשנאה זה המידות היותר חייתיות שלנו נקרא לזה ככה הדרגה השנייה מידת הרוח משכנה בלב והיא אחרית ועל מידות יותר טובות כמו אהבה חמלה וכדומה מה שיותר גבוה זה משקנה בלב הדרגה הגבוהה ביותר זו הנשמה הנשמה של אדם נמצאת במוח וזה החלק היותר בוגר שלנו החלק היותר חכם שלנו והחלק היותר שכלי שלנו אז הנפש זה החלק הנמוך ביותר, הקטן ביותר, הרוח החלק האמצעי והנשמה החלק הגבוה ביותר. עכשיו אמרנו שהכעס משכנו בנפש, נכון? והוא כמו ילד
קטן. ולכן השפן זה אותיות הנפש. טנן. השפן אותיות תחליפו אותם הנפש. ולכן הוא השפן הקטן כי אמרנו שהנפש היא החלק הקטן ביותר בקומה הרוחנית של האדם. ושם משכנן של המידות הפחות טובות שלנו. יופי. עכשיו פה בתוכנית, פה ב שנקרא בינינו אנחנו מתחזקים, מתחממים בהתלהבות אכן אהבה וחמלה, אהבה וסליחה. אנחנו באנו חושך לגרש להבריח את החושך של השנאה, של הבורות הפחות דתית, מה שנקרא, שלא מכירה את אור האורות של האמת, של התורה. אז לכאורה אנחנו פה מתחממים ביחד ומתחזקים. מה הבעיה? אני אראה לכם מה הבעיה. הבעיה שתיצאו מה שנקרא אחרי התוכנית. כי מישהו מחכה לכם בחוץ. אני תמיד אומר את זה בהרצאות. למשל באתי עכשיו מפתח תקווה
מהרצאה בכפי מדרש. אז אמרתי שם לציבור שישב שמה אותו רעיון פחות או יותר שכאן בעולם כולנו מתחממים באמת ברוח של קדושה וטהרה והתרומות הנפש. אבל מה מחכה לנו בחוץ? מה מחכה לנו מעבר לדלת? לימדו אותנו חז"ל. לפתח חטאת רובץ. שימו לב טוב. לפתח חטאת רובץ. מי שמחכה לנו בפתח בדלת, בפרט אם שוכחים לסגור את הדלת, יצר הרע. בואל אבא. יופי. ולכן כשאנחנו כועסים, יצר הרע רוצה לגזור קופון. הוא מכך את הידיים בהנאה. הנה עכשיו אני מרבהב ומלבש שנאה בעולם. יש בית המקדש לא יוכל להיבנות. חס ושלום צרות על גבי צרות יכולות להגרם בעקבות אדם אחד אפילו שכועס. ברמה הכי פרטית קם לאדם עצמו. הרי חז"ל אומרים בפרשה של השבוע על על מה
שקרה עם משה רבנו ויקצוף על פיקודי החיל. כאשר עם ישראל הלוחמים חוזרים המלחמה. משה רבנו יוצא לברך אותם על הניצחון, אבל אז הוא מגלה שהם לא עשו את המשימה בצורה מושלמת. הם לא משנה חיות אנשים, בקיצור, הם לא עשו את העבודה בצורה מושלמת ומשה רבנו כועס עליהם והוא כועס בצדק. זה לא שזה אסור היה לכעוס, הם המרו את פי השם. הם עשו משהו לא נכון. הרי כל הסיבה של המלחמה הייתה בגלל נשים שהחתיאו אותם, אז מה אתם עושים לכאורה? אבל בכל זאת אומרים חז"ל יסוד גם אם אתה כועס בצדק אתה הולך לאבד משהו וחז"ל לנו שחכם שכועס חוכמתו מסתלקת ממנו ואפילו משה רבנו בדרגה הגבוהה ולמרות שכנראה אצלו זה כעס מינימום שבמינימום משהו
שבמשהו הוא שכח הלכה ולכן אלעזר הכהן היה צריך ללמד אותם מה עושים עם הכלים עם כל מה שהיה שמה אבל עבורנו לדעת כעס אתה לא ולך להפסיד משהו לכן יצר הרע עומד בצד וממש מקחקח את הידיים יופי יופי שיכאס שהיא תתעצבן שיריבו כמה שיותר מבחינתי אומר יצר הרע אני רק מרוויח ואנחנו רק מפסידים מעבר לחוכמתו מסתלקת ממנו יש עוד כמה תיאורים של חז"ל כל מיני גיהנום שולטים בו וכן הלאה וכן הלאה אבל יש עוד משהו שזה אמור לזעזע כל אחד מאיתנו גם אם נפסקה עליו גדולה ומפסיד. מה זאת אומרת? כל אחד מאיתנו רוצה הרי שדרוג. אם זה בעבודה, אם זה באיזשהיא איזשהו פרויקט מסוים, לימודים, להתקבל לישיבה, אולי שידוכים, לא משנה מה. כל שינוי
סטטוס לחיוב זה שדרוג. רואים חז"ל, אני אומר את זה לעצמי להתחזק, לא אליכם שמי שכועס גם אם נפסקה עליו מהשמיים גדולה מאבד את זה. מאיפה לומדים את זה? מאליב. אליאב היה אח של דוד המלך. כידוע, שמואל הנביא בא למשוך למלך את אחד מבניו של ישי, שמה שבעה בנים. והוא היה בטוח שאליאיו הוא המועמד לו חוץ וביטחון. במקום איזה שת סתם הוא המועמד הכי מועדף. הוא גבוה והוא נראה צדיק אבל אומר לו בורא עולם לא לא לא אני לא רוצה את אליאב למה כי מאסתי הוא מה זאת אומרת מאסתי הוא אני רציתי אותו בהתחלה אבל כיוון שהוא כעס על דוד המלך זה לא משנה אם זה נכון בצדק לא בצדק כעסת הפסדת כמו שיש בחנות כזה שברת שילמת כעסת הפסדת אני אומר
את זה לעצמי להכניס את הראש כעסת הפסדת תמיד תמיד לא משנה אם זה בצדק לא לחנך אותם לא זה מגיע להם כעסת הפסדת ועבורנו זה שיעור מאוד מאוד חשוב לעבודה שלנו תזכרו שברגע שאנחנו כועסים יה צר מכח את אצבעותיו או את ידיו ומבסוט ולכן אני חוזר השפן הקטן הנפש החלק הנמוך של האדם כרגע אנחנו מתחזקים כרגע אנחנו מתחממים באש של קודש אבל איך שנצא מישהו מחכה לנו בפתח הדלת לפתח חטאת קצת רובץ זה היצר הרע בוא אלא אבא ומה שהוא עושה מצנן אותנו יפה מאוד מצנן אותנו הצטנן המסכן אש כבר אתה יודע אתה פחות מתלהב בסדר בית המקדש בית המקדש יאללה אין לי מה לבכות על חוכמת בית המקדש אני לא הייתי בתקופת בית המקדש אני לא מרגיש שום דבר
בסדר צריך לצום לצום צריך לעשות את הרצפה לשב את הרצפה וה צינן אותך אני רואה וואו הוא נהדר ואז קיבל זלת מה זה התיורים הגרפיים האלה פשוט פשוט אין לך חוט שדרה. ני אמרת משהו, קיבלת לעצמך משהו ואתה הפך להיות פשוט נזלת. ולכן התשובה לכל השיר הזה זה שלוש מילים בסוף. לה לה לה. האם זה שלוש מילים או יותר? זה סות את החשבון לא אכפת לי. אבל לה. פירוש דבר ל זה ל הכיוון. ל הכיוון לירושלים, לתל אביב, לבני ברק. להשם. הפתרון העיקרי לעבודת הכעס זה להתחזק באמונה. לכן כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. כי ברגע שאני כועס שכחתי שכחתי לרגע זה לא הוא זה הוא. זה לא היא הקדוש ברוך הוא. זה סך. הכל ניסיון. אל תתבלבלו. לכן לה
לה לה. התשובה של כל השיר הזה, של כל המהלך הזה, זה לדעת תתחברו לקדוש ברוך הוא. תבינו שמישהו שלח אותו, השם אמר לו קלל. כמו שאמר דוד המלך. ובאותו רגע הוא זוכה להיות רגל רביעי במרכבה שאברהם, יצחק ויעקב ודוד. לא ספר תהילים, לא שהוא מלך, לא שהוא ניצח דוב או ארי, לא קשור, לא שהוא הורג את גולית. הרגע הזה, הרגע של הביזיון. הרגע של האתגר, הרגע שבא לי לכעוס אה ואתה לא כועס. ועל זה נאמר שכל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשו. ובדיוק כמו שאדם שכועס מאבד משהו, יכול להיות שאם אתה מתגבר על הכעס שלך אתה זוכה למשהו. עכשיו אל תתייאשו מזה. תגיד הרב, חבל שאני שומע את זה עכשיו, אבל אתה יודע, אני כבר כנראה
איבדתי הרבה מאוד דברים. עזבו, אל תחשבו על זה ככה. בואו נחשוב שתמיד אפשר לתקן. ואבא להוא אהב הרחמים לכן יש שלוש דרגות של ארבעה משפטים של ההופונופונו בוא נלמד איך אומרים את זה לעצמנו איך אומרים את זה לאחרים ואיך אומרים את זה כלפי בורא עולם אבל איך עושים את זה ואיך לא אחרי השיר הבא זה שיר פשוט לך אבא שבשמיים שתשמע תפילתי עכשיו שמע כל ילך קורה כשהלב בר צמ ונפשי נשפחה כמו מים כשהלילה יחלוף ואור השחר יעלה אתה ליוור תחזק אותי תקרב אותי כבר אליך שלך מעזור ותקבע בלב תמיד תהיה זה הסוד אם לא סתיר פניי אתה לא תסתיר את פניך גם בלילה קר מתחת כל החושך אור יפה גם אם חשוד תבין לי לבי ידעתי תרבה כבית כי אתה תמיד שומר בעולם כדול אם שכחתי ושוביתי רק חוז בידי אתה ראה אותי אוהב
אתה ליאור תחזק אותי תקרב אותי כבר אליך שלח מזור ותקבע בלב תמיד תהיה זה הסוד אם לא סתיר פניה לא תסתיר את פניך גם בלילה קר מתחת כל החושך או יפה ا אתה ליור תחזק אותי, תקרב אותי כבר אליך שלך מזור ותקבע בלב תמיד תהיה זה הסוד אם לאיר פניי אתה לא תסתיר את פניך גם בלילה גם מתחת כל החושך אור יפה. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו עושים את זה בצורה נכונה, איך אנחנו בעצם מתחזקים, איך אנחנו לומדים לאהוב את עצמנו אחרים. אז הארבעה משפטים של האופו פוון אני אלמד אותם עכשיו שוב מזכיר לכם זה שיטה מהואי בקורסים אנחנו לומדים את זה בצורה יותר מעמיקה בצורה יותר מקצועית אבל פה רק כדי לטעום גם זה יכול לעשות עבורנו את
העבודה בפרט עכשיו בימים האלה של ערב ראש חודש אב ודרך אגב ערב ראש חודש אב בחודש אב עצמו ראש חודש אב הרי נפטר נפטר אהרון הכהן היחיד שבאמת כתוב את זה ממש בתורה את הזמן שהוא נפתח בחודש החמישי, באחד לחודש בשנת ה-40 לצאת בני ישראל ממצרים כתוב מה שתאריך שהוא נפטר. למה? כאילו אפילו את משה רבנו לא כתוב את התאריך שהוא נפטר. מסבירים חז"ל מכיוון שככה מביא השפת אמת, כמו שמשה רבנו נקבר באזור של בית פאור, זאת אומרת מקום שפל, כדי לתקן מקום שפל. אנחנו לא יודעים בדיוק איפה משה רבנו נקבר, אבל כן אל מול בית פאור. בית פה היה מקום של עבודה זרה מאוד מגונה ומשה רבנו נקבר שם כדי לתקן מקום שפל. יש רוצים להגיד שלא בכדי
אהרון הכהן שעליו נאמר אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריאות מקרבן לתורה. נפטר בדיוק בערב ראש חודש אב כדי כמו שמרש רבנו נקבר במקום שפל כדי לתקן את זה אהרון נפטר בזמן שפל כדי לרומם אותו ולכן אנחנו נכנסים בשבת הזאת כבר לתשעת הימים הימים שבעצם זה הולך ומתקרב לקראת תשעה באב וההלכות מתקרבות יותר זאת אומרת מעצימות יותר על פי ה הרמ שגם החנושכנזים שזה גם אני אז אנחנו יודע פחות מקלחות ופחות מחליפים בגדים מכובסים כל אחד מה עם המנהגים שלו אבל הרעיון הוא נכנסים לתקופה יותר קשה ובפתיחת התקופה הזאתי לפני שצוללים פנימה לתקופה של אבלות שהמטרה היא לא רק האבלות זה לא העניין של האבלות האבלות תמיד היא אמצעי להבין
להתבונן ויהי רצון גם להשתנות בנושא הזה שאנחנו יודעים את הסיבה של החורבן זאת אומרת קיבלנו כבר את את אנחנו יודעים את התשובות למבחן. המבחן שלנו הוא בדיוק בנקודה ההפך משנאה. ושוב אני רק זורק את זה לאוויר. מפגנים למיניהם א או אלה שעומדים בפקקים למיניהם. בוא נזכור. כנראה לא נשנה את השני. כנראה אנחנו גם לא נוכל להשפיע על השני. כל אחד יחליט מי זה השני אצלו. אבל בוא לא נריב. בוא לא נשנע. נדע גם אם אנחנו לא מסכימים לכבד להבין שמחורי כל כעס יש כאב כמו שאתה כואב ואתה מתעצבן מישהו אחר גם כואב ומתעצבן בגלל סיבות שלא אתה יכול לזלזל בהם אתה יכול לא לזלזל בהם אבל לא הייתי מזלזל באף אחד אני אומר לכם ברצינות
ולא משנה מי הוא ומה הוא לענייננו ארבעה משפטים של אופונופונו האחד אני אוהב אותך ועכשיו אנחנו מתחילים את שלושת הדרגות כאשר אשר אנחנו אחרים בבורא עולם. השלב הראשון של השיטה זה לחשוב על עצמנו ולהגיד לעצמי אני אוהב אותך. אני אוהב אותך. אני בתפקידי במקצועי זאולוג. סתם מה הכוונה זאולוג זה חוקר חיות. אני חוקר חיות ואני מתמחה בחיה אחת שנקראת פנגר. כן. אני חוקר אותה כבר שנים למעלה ב-50 שנה הוא טיפוס הוא חיה. אני חוקר אותו. לנסות להבין מה הוא אוהב מה הוא לא אוהב. מה מפעיל אותו? מה נוגע? אה, למה כואב לו? מה קרה? למה הוא מתפרץ? מה חסר לו? למה הוא כועס? כל מיני דברים כאלה. פצצה. כל אחד מאיתנו הוא מומחה
מספר אחד בעולם לעצמו. אף אחד לא מכיר אותך יותר טוב ממה שאתה מכיר את עצמך. ולכן כן, אני רוצה להגיד לעצמי אני אוהב אותך. ותסתכלו במראה, אני זה נשמע לכם. כאילו אל ת שלא יראו אתכם בינינו אבל תסתכלו במראה ותגידו לעצמכם כן אני אוהב אותך אני גאה בך על כל מה שעשית על כל מה שעברת תחשבו לרגע באמת אני אומר לכם כמה כל אחד ואחת מאיתנו עברו כמה עליות וירידות ואכזבות וביזיונות ונפילות ולקום ו אנחנו סך הכל מה זה משתדלים כל אחד מאיתנו ולא יודע אם מצליחים בוא נהיה אמיתיים. אז כמה היינו רוצים לשמוע במישהו אחר. בסדר אבל כנראה שאני לא יודע מתי זה יגיע. בוא נגיד את זה לעצמנו. אני אוהב אותך. אני גאה בך. אני אני
מחוייב לך. אני לא עוזב אותך. אז משפט ראשון זה אני אוהב אותך. וזה לא המשפט. זה לא זה לא המילים. אתה לא תוקי. זה לא טייפ. זה הרגש שבא לידי ביטוי במילים האלה. אני אוהב אותך. משפט שני, אני מצטער אני אני אומר את זה לעצמי, אני מצטער אני אומר את זה לעצמי, אני מצטער שלא הייתי שם בשבילך לפעמים באמת אני קשה עם עצמי, בסדר, לפעמים אני אני לא חומל על עצמי, לפעמים אני אני מכשיל את עצמי, תחשבו על הרעיון הזה כאילו אני כמו בחינוך הילדים שלא תמיד אנחנו מצליחים הרי אנחנו לא יודעים להיותם ביד קשה או ביד רכה, לשים גבולות או להעלים עין. אז ככה גם אנחנו בחינוך הילדים שלנו, עם הילד הפנימי שלנו. לפעמים יש לנו כאלה
שקרים קטנים כאלה שאנחנו מוותרים לו. לא נורא. טוב, אז פה הוא נפל ופה הוא כאילו אולי אני צריך יותר תקיף עם עצמי, אולי לא. אז אני מצטער, אני מצטער שלא תמיד אני הייתי בשביל עצמי. משפט שלישי, אמרנו, אני אוהב אותך, אני מצטער, תסלח לי, תסלח לי. ביהדות יש כזו דרגה עוצמתית מודה ועוזב וירוחם. בקש סליחה זה כזה דבר עוצמתי. אני אומר לכם גם כלפי עצמנו אני סולח לעצמי. די להרביץ את עצמכם די לשבור את עצמכם. די כאילו לבזות או לזלזל בעצמכם כאילו לא מגיע לכם. אני איפה אני שומע את זה זה קשה לי לשמוע את זה מאנשים לא יודע אם מגיע לי נגיד בנות שמתחזקות ושוב עוברות ניסיונות ניסיונות באמת קשים רק בורא עולם ואין יודעות
את הניסיונות שלהם והיא אומרת לי הרב אחרי שמה שעשיתי אחרי שהייתי אני לא מרגישה שמגיע לי בין תורה שמעתם את זה לא מגיע לי בין תורה אם לא לך למי מגיע מה זה מגיע אף אחד לא מגיע שום דבר בינינו מה זה מגיע לי כפ מישהו פעם ב חזון איש אמר לו נועד לי בן מגיע לי מזל טוב אמר לו איזה מגיע לי מזל טוב אני אגיד לך מזל טוב אנחנו לא מגיע לו ולכן אנחנו ראויים וזו הנקודה את ראויה לא משנה מה עברת לא משנה מה עשית אני לא אפרט אבל השעה מאוחרת ובכל זאת אנחנו יודעים שיהיהושע בן יהושע בן ממשיכו יד ימינו של משה רבנו המצבי המנהיג המורה דרך הצדיק כאילו יהושע בן עם מי הוא התחתן מי שפה יודע עם מי יהושע בן מתחתן אז חז"ל
מספרים שהוא מתחתן עם רחב רחב גיורת עם עבר מסוים כזה או אחר 40 שנה היא לא הייתה בכיוון בכלל אני לא מבין יהושע בנינו לא יכול למצוא מישה אחרת אין בנות בעם ישראל שהם בנות סמינר טובות רק רחב יסוד יסוד ביהדות לא משנה מאיפה בת לא משנה שנה מעשית את יכולה להיות רותה מואביה שבת בכלל מגלול מלך מואב ואת תתחתני עם בועז גדול הדור גדול הדור זו ההסתכלות ביהדות רחב לא משנה מה עברת לא קשור יהושע בן נ התחתן איתך יצאו מך שבעה נביאים וכהנים גדולים אם אדם מחליט מה שעבר עבר וחוויות העבר יכולות לספר אולי מה עברנו אבל לא יכולות לספר שום דבר מה נהיה זה תלוי נטו במעשים שלכם, נטו בהתנהגות שלכם עכשיו. ולכן אני סולח לך,
אז אני אוהב אותך, אוהב אותך, אני מצטער, תסלח לי ותודה, תודה על הזכות, תודה על האפשרות, תודה על התהליך שאנחנו עושים ביחד. תחשבו שבאמת היינו מתייחסים לעצמנו ככה. זאת אומרת באמת באהבה, באמת במכילה, בסליחה, בהבנה, בהכרת הטוב, בתודה. וזו העבודה שכל אחד מאיתנו צריך לעשות בפרט בזמן שלנו עכשיו שהשמיים רועדים עכשיו. אנחנו לא רואים, זה נראה לנו ימים רגילים, אבל בשמיים זה זמן מאוד מאוד עדין ומסוכן. ואולי אפילו דנים עכשיו יבנה בית מקדש, לא יבנה בית מקדש, כן משיח, לא משיח. זה נשמע לנו לכאורה רחוק אבל אולי זה הרבה יותר קרוב מאה שאנחנו חושבים לכן השלב הראשון זה ארבעה משפטים שאני אומר כלפי עצמי ועכשיו אותם
ארבעה משפטים כלפי השני זאת אומרת תחשבו על מישהו יקר לכם שוב בסדנאות בקורסים לומדים גם בין השער גם את השיטה הזאת אבל שיטות הרבה יותר מתקדמות גם אנשים שבאמת פגעו בנו אבל באמת פגעו בנו אבל אני אדבר לכם כרגע על אנשים קרובים אלינו. בסדר? בוא נלך על הרמה של הבית שלנו. הבעל, האישה, הילדים, ההורים, אח, אחות. אנחנו נפגענו מהם 100% אני אומר לכם אלה אם כן אתם צעירים, אבל אם אתם לא צעירים, אתם נפגעתם מההורים, מהילדים, מהאח, מהאחות, אחד בשני. אנחנו אלופים, לא מרוע לב. אני מדגיש ואני עומד מהכי שמה מה שאני אומר לא מרוע לב. פשוט אנחנו שונים. אנחנו שונים וכשם שדעותיהן שונות כך כך פרצופיהם שונים ואדם בדרך כלל
נמשך או מתחבר או מזדהה מי שדומה לו מקורים אנחנו לא דומים ובינינו בבית מי דומה למי מי דומה למי נראה לי אין אחד דומה לשני בכלל אז לכן יש מיני התנגשויות אבל זה כמו מכוניות מתנגשות שימו לב טוב זה לא תאונת דרכים זה כמו מכוניות מתנגשות יש כאלה שמשלמים על זה בסדר משלמים מכונות מתנגשות כי להתנגש אחד בשני. יש חושבים שזה אפילו נחמד. טוב, אני לא חושב שזה נחמד ברעיון הנפשי נקרא לזה כמובן, אבל בואו נלמד לעשות את זה כלפי השני. תחשבו על השני ותגידו אני אוהב אותך. אבל באמת הרי יש לנו מצוות והבדחה כמוך. היהדות כאילו היא היא לא היא לא הגיונית לכאורה. תחשבו יש לי מצווה, לא רשות, יש לי חובה לאהוב. לאהוב. לא
לחבב, לא לשנו, זה עוד משהו. לאהוב כל אחד ואחת מעם ישראל. איך אפשר? בואו תסבירו לי, איך אפשר לאהוב בן אדם? לא אוהב אותו. לא אוהב אותו. תשחרר. מה? הפרצוף לא מעצבן אותי בכלל. תכף נדבר על זה. אבל ברעיון, אל תלכו רחוק עכשיו. בואו נתחיל בבית. באמת לאהוב אחד את השני. למצוא את הנקודות הטובות, את הדברים היפים. יש לנו הכרת הטוב כלפי מה שהשני עשה או עושה אפילו יעשה עבורנו. אני אוהב אותך. אני אוהב אותך. אני מצטער אני מצטער. סליחה על מה אני צריך להצטער? אני לא עשיתי לו כלום. הוא עשה לי יופי תינוק. למה אני אומר את זה? אין מצב שלא פגעתם ממישהו. רב שלמה זן אמר אורבך לפני שבהלוויה של אשתו כידוע נוהגי נוקש
סליחה אני לא צריך לבקש מך סליחה הוא אמר אם אתה רבי שלמה זנן אמר או בך משחרר אותך בסדר לא מכיר בעל אחד גבר אחד שלא פגע באשתו למרות היה לי איזה הרצה אחת מישהו תודי אמר הרב אני אני לא פגעתי באשתי אמרתי איך זה יכול להיות אמר לי אני רווק הרב יפה בקיצור הנקודה העיקרית עבורנו זה לדעת שאני מצטער להיות מסוגל להבין אבל שאתה אומר אם אני מצטער באמת תרגישו תחשבו את כל מה שעשיתם לשני לא בסדר מה עשיתי מה עשיתי לאדם קשה להודות הרי בטעויות שלו לאדם לא נעים לראות את עצמו כאילו באור לא הכי מחמי בינינו אז אתה לא רוצה להגיד מצטער באמת כי אם באמת מצטער זה מה שפגעת באמת אז אתה אומר את זה בחפיף מצטער לא לא לא גודל
הצער צריך כגודל הפגיעה והרבה אנחנו פוגעים הרבה יותר ואומרים כאילו אתה יודע כזה סליחה זה גם בתודה אותו דבר אתה יודע אני סתם אני פשוט אומר את זה לעצמי להתחזק אני אני משתף אתכם לא מה שאני מושלם בו בדיוק ההפך אני אומר את זה לעצמי כדי שאני אקשיב אבל נגיד אני אומר תודה לאשתי על ארוחת ערב שהיא עשתה לי אז אומר לי תודה רבה על האוכל עכשיו מה זה תלוכל תחשבו כמה היא תערכה הלכה קנתה התלמטה מה לקנות סחבה הביאה הבית במדרגות ועכשיו הכינה את האוכל מה להכין איך לא להכין טרחה בשלה הפתעה לא יודע מה ומגישה את זה אליך ואתה במילה אחת תהיו זה אפילו לא עשירית ממה שהיא עשתה אז אותו הדבר גם בפגיעה הפגיעה היא פגיעה ואז
אתה אומר אני מצטער סליחה שאני אומר זה אפילו לא שפשבת את הכנף מה שנקרא אז שאני אומר אני מצטער מתחשבו על זה עכשיו זאת אומרת, הרעיון של המשפטים האלה זה לא באמת לבוא לשני ולהגיד לו את זה, לא. זה עבודה פנימית שאתם עושים עצמכם ומשדרים את זה, נקרא לזה ככה, לשני. שוב, אני אומר צריך ללמוד את זה. אנחנו עכשיו רק סתם ככה זורקים את זה כמשהו אקטואלי לזמן שלנו. אבל זה בין השאר דברים שאנחנו למדים בקורסים שלנו. יש טכניקות יותר מתקדמות מזה, הרבה יותר חזקות אפילו, אבל זה בין השאר. אז אני אומר את זה לעצמי וחושב על השני. זאת אומרת אני חושב על מישהו ספציפי נגיד אשתי בסדר נגיד אני חוזר הביתה היום אני אחזור מאוחר אשתי מן הסתם ישנה ונגיד עלינו על איזה סרטון משך
התראה סדרות איבים
אז מי שאיתנו בטלוויזיה יש פריצה לשידור של פיקוד העורף שיש באיבים הזעקה אז מי שחוזר אלינו בסדר זה היה הזקה באיבים בסדרות הזעקה להיכנס למרחבים המוגנים מי שלא נמצא בסדרות תהיו איתנו זה בסדר גמור זה משהו מעזה יהיה רצון שהשם ישמור על כולם והכל יהיה בסדר ויצלוך להירט את זה והכל טוב לענייננו וואו איפה היינו אני פה בסרת רגשות סתם בקיצור אז תחשבו אני חוזר עכשיו הביתה ואשתי כבר ישנה אני אשכע במיטה שלי אני מסתכל על הכיוון שלה אני חושב עליה ואני אומר לעצמי אני אוהב אותך אבל לא רק המילים חבר'ה לא המילים הרגש אני מצטער ושוב לא המילים הרגש תסלחי לי וואו איזה עוצמתי תסלחי לי תחשבו כמה פגעתם אחד בשני תחשבו
כמה פגעתם אחד בשני תודעו אל תטטו תח אל תטטו אין יום אין שבוע בסדר בוא נוותר לכם אתם צדיקים אין שבוע בסדר שלא היה איזה תקל טיסל לכי לי ואז תודה והמילה אחת הזאת תודה תקפלו בתוכה פלו במחשבה כמובן כמה תודות וכמה הכרת הטוב צריך להיות לנו עבור הזולת אל תיקחו שום דבר כמובן מאליו במפרד מערכת זוגית הורים לילדים ילדים להורים כאילו סליחה שאני אומר אבל ילדים אני גם אני ילד כל אחד מאיתנו הוא עדיין ילד מה שנקרא כמה הכרת הטוב צריכה להיות לנו להורים שלנו ויהי רצון שלא נצייר אותם בואו לא לכבד אותם להעריך אותם אני אומר אפילו רק לא לצייר זה גם דרגה אפילו כל שכן שאנחנו צריכים הרבה הרבה יותר מזה תודה עכשיו הגיע
החלק האחרון וזה החלק שלנו כלפי בורא עולם אבל איך איך מגיעים לאהבה לקדוש ברוך הוא? איך אני יכול להגיע למצב שאני אוהב מישהו שבינינו, אתה יודע, אני לא רואה אותו. איך עושים את זה ואיך לא? כל זבוד אחרי השיר הבא. בין הדמעות הסיפורים שכבנו עליבן של אמהות שהתפללנו תמיד נסגור ולא נשכח את הכאב הלב נחט ואין מי אסם פר מול קולות וזכרונות בא לפניך בטלית ובתפילין קרוב אליך אנחבה במקרה שתמוטת גבורת הדם תבית ותנחם אלוקים אוי אלוקים אוי אלוקים אני שמעתי את בחיון שלדים והעשירים הכוונותים נותנים הם כוח להמשיך ועוד זוכים בדמיוני רמים תגל נפשי נערות עמך הוכף ישמחמי אני הולך עכשיו השקט מתמלא דמות השני נאום הוא בא
והולה או אלוקים או אלוקים או אלוקים אני שמעתי את מכילדים שירים הכוונות והצלילים נותנים הם כוח להמשיך ועוד זוכרים ומי שמתחד ושומע אותי עכשיו אני עומד מך שבל ברך קומה בתפילה את זה יתומים תקשיב אתושיע כמו שאומרים שם בתפילה ואתה מקשיב ומדע ואתה מקשיב שומע אלוקים או אלוקים או אלוקים אני שמעתי את בכם של הילדים והעשירים הכוונות צלילים נוצאים הם כוח להמשיך ועוד זוכרים בדימנוני רמים סגל נפשי
טוב אנחנו בעזרת השם רוצים להתחזק בדברים האלה ולראות איך אנחנו באמת מייסמים את הארבעה משפטים של הופנו פה למנו שיטה מהוואי כדי ליישם אותנו לעבודת השם שלנו ולראות איך אנחנו עושים את זה בצורה נכונה כלפי עצמנו כלפי אחרים וכלפי בורא עולם ואנחנו כדי להזכירכם, אנחנו בתוכנית פה לקחנו את מידת הכעס כפרויקט וכדי להתמודד עם מידת הכעס יש שלושה שלבים. שלב ראשון זה אמרנו בוא נעצור בוא נעצור רגע ונעשה מרווח בין הטריגר מה שקרה לבין התגובה שלנו. שלב ראשון תצרו את המרווח הזה בין התריגר. קרה משהו? אמרו לכם משהו? נתקעתם במשהו לבין התגובה. שלב שני, בוא אנחנו נתרגם את הכעס לכאב שעומד מאחוריו. יש מאחורי כל כעס כאב.
מה קרה? מה קרה לנו ולאחרים? דבר האחרון זה תשתף. תלמדו לדבר. אז ש אומר לדבר אנחנו צריכים ללמוד לדבר גם עם בורא עולם, גם עם אחרים וגם עם עצמנו. אז בטכניקת האופון אופון הגענו כרגע כלפי בורא עולם וגם כלפיו אני אומר ארבעה משפטים. זה עבודה של כמו מדיטציה. צריך לדעת איך עושים את זה כמובן אבל אנחנו פה רק ברעיון אני חושב על בורא עולם ואני אומר לו אני אוהב אותך אני אוהב אותך עכשיו בוא נהיה אמיתיים אתה יודע הילדים ישנים עכשיו מה שנקרא אולי כן ילדים ישנים מה זה לאהוב את הקדוש ברוך הוא זה לא קל אנחנו אומרים את זה פעמיים ביום ואהבת את השם אלוקיך כאילו לא פשוט בוא איך מגיעים לאהבה לקדוש ברוך הוא איך מגיעים
לאהבה לקדוש ברוך הוא אז כמובן יש את הרמבם ויש הרבה מאוד דרכים אבל אחת הדרכים כמו שומע הרמב"ם בוא נגיד את זה בשפה שלנו בסדר למשל עכשיו אני אני פה באולפן אני פה באולפן ואני אצמם בסדר אני אצמם ואז א מישהו מביא לי לשתות מים קפה אתה יודע מה בוא באולפן קפה ככה אבל נגיד מים עכשיו אני מאוד צמ והמים באמת שמחו אותי תקשיבו זה בא במקום מים קרים כאלה צוננים אמאל'ה תקשיב תודה תודה תודה אבל תודה למי במידה ואני לא יודע מי נתן לי את זה. אין שום סיבה בעולם שאני אוהב אותו. אני נהנה מהמים כאילו כיף לי רצח מה ש נקרא אבל אני לא מתקרב כהוא זה למי שנתן לי את המים. למה? כי אני לא יודע שזה הוא. אז למה שאני אתקרב
מאליו? מה קורה אבל אם הייתי עכשיו א מגיע לאולפן והייתי רואה שהשאירו לי פה מים וכתוב באהבה פינחס או באהבה מוישי או התכנאי של הוידאו או של הסאונד כתוב לי באהבה אחד מהם מה הייתי חושב איזה גבר איזה חמוד אני לא מאמין אני בא מההרצאה בא מהדרך מהפקקים מה שנקרא מהלחץ מהמעצבים השאיר לי מים, אני ממש אוהב אותו. זאת אומרת, מתי אני אוהב מישהו? כאשר אני אוכל להתבונן ואני אראה שהטובות שיש לי, ההנאות שיש לי, הם בזכותו, הם בגללו. אותו הדבר כלפי להבדיל, אבל לא להבדיל בורא עולם. אם הייתי מסתכל על החיים נכון והייתי יודע שכל מה שיש לי אבל הכל כולל הכל זה ממנו אני החלפתי אתמול רכב כן החלפתי רכב עכשיו זה לא שלי באמת
הרכב אני אנסע בליסינג כזה למה אתה יודע אין לי זמן אני אתעסק עם הרכב אז אני זה גם טוב לי עם החברה וכן הלאה אז אני מחליף כל שלוש שנים אז הגיע הזמנו של הרכב שלי מזי היקרה נפרדנו כידידים הייתה לי מזדה וביי יקירה והיום יש יש לי א את גברת צ'רי עכשיו למה אני אומר לכם את זה כן צריך לתרגל אליה זה מאוד קשה ללחוץ חשמלי כזה לא יודע מסבך אותי עד עכשיו לא כל כך הסתדרתי אבל לענייננו למה מה זה קשור אליכם אה אז הגעתי היום בבוקר אז מישהו רואה אותי אומר לי איפה אנגר אתה באת ברגל כי הוא לא ראה את הרכב שלי אמרתי לו לא הנה זה הרכב החדש שלי אז אבל אז אני אומר לו אבל זה לא שלי אני אתם נוסי הקדמה שלא יחשבו שאני נוסע
בכזה אני זה לא שלי זה ליסינג זה לא לא שלי ואז הוא אומר לי משפט קנת נתן לי כך בראש לי שום דבר לא שלך הופה צודק הוא אומר שום דבר לא שלך הכל של הקדוש ברוך הוא מה זה מה זה שלי כאילו חס ושלום זה הקדוש ברוך הוא חול בסדר אז אם הייתי מסתכל על זה באמת נכון שום דבר לא שלי באמת זה של הקדוש ברוך הוא כל הדברים החומריים אני מתכוון בסדר מצוות תורה מצוות זה התורה שאתה קנית זה אין זה שלך אבל דברים חומריים אז אם הייתי מת מסתכל על זה כל מה שיש לי הרכב העיניים האוזניים הפה, היכולת לשבת, לקום, לעמוד, האישה, הבעל, הילדים, הבית, כל זה מהקדוש ברוך הוא. הרי זו אחת הסיבות שאנחנו מתפללים. למה מתפללים? מישהו יודע? הרי
סליחה שאני אומר, אתה מפלוק קצת נודניקים בתפילה. מה זאת אומרת נודניקים? תנסו לדמיין תפילת מנחה ערבית. מנחה הרבית לפעמים בין שתי התפילות האלה 10 דקות נגיד בגדול לפעמים כל אחד נו אז לפני 10 דקות דיברתם הקדוש ברוך הוא כביכול אם אני הייתי בורא עולם היית תקשיב רגע זה לא אתה הייתה לפני 10 דקות תגיד אתה רציני גם אתה חוזר על אותה תפילה בואנה שמעתי אותך סע העברת את ההודעה נחשוב על זה אם אני אחליט אני אתן לך מה שאתה רוצה אם לא כאילו בוא רד מה אתה פרנציפ את הדונדיק לא תקבל לכאורה יותר מזה הרי הקדוש ברוך הוא הרי קורא את המחשבות שלנו, בוחן לב וקליות הוא לא צריך שאני אגלה לו אלוקים זה פנגר אפשר בבקשה א' בגד
או לפני שיוצאת את זה מהפה הרי זה עבר לך בראש במחשבה נו אז כבר השדר כבר עבר לקדוש ברוך הוא אתה לא צריך גם להגיד לו בסדר דבר שלישי הרי בורא עולם יודע הרבה יותר טוב ממני מה טוב לי אני לא יודע מה טוב לי הרי חז"ל מספרים שיהיה פעם בן אדם אחד שראה זה אישה ועומוד רצה אותה ואמר אלוקים אני רוצה את האישה רוצה את האישה אז אמרו לו אל תתפלל אני רוצה אותה כי מי אמר שהיא טובה לך תגיד אני רוצה אישה יראת שמיים צדיקה יפה מה שאתה רוצה בסדר אבל אתה לא יודע אם זה היא ותגיד בסופו של דבר והטוב ביניך עשה תן לקדוש ברוך הוא להחליט אה זו דתיים מה אתם מבינים בתפילות עלות ואז הוא התחיל להתפלל אני רוצה את האישה הזאת רוצה
את האישה הזאת ואכן קיבל אותה אבל אחרי חודש שמות הוא מתפלל תפילה אחרת אלוקים קח ממני את האישה הזאתי קח ממני יופי לעינינו אנחנו לא באמת יודעים מה טוב לנו ממ ממילא למה מתפללים? א' הרי אתה לא צריך להגיד לקדוש ברוך הוא. ב' הוא קורא לך את המחשבות. ג' הוא יודע בדיוק מה טוב לך אלא התפילה היא לא בשבילו היא בשבילי. היא להזכיר לעצמי פנגר. מי נותן לך רפואה? מי נותן לך בריאות? מי נותן לך כסף? מי נותן לך? הכל. זה שטיפת מוח במרכאות או לא במרכאות לעצמנו. זה גם השורש של 100 ברכות. תחשבו עכשיו הברכות זה לא בשביל הקדוש ברוך הוא, זה לא כאן זה התשלום לברכות. זה גם בשבילך כדי להזכיר רגע מי נותן לי את זה? מי הביא
לי את המים פה? מי הביא לי את המים? יואו יואו יואו יואו. אני סתם לעצמי מתחזק הרבה פעמים נגיד אני אוהב לשתות קפה נגיד. אתה לוקח את הקפה ואתה חושב לעצמך, תראה מה זה בורא עולם זימן לי חבר'ה בברזיל משעמים שיחרשו יזרעו פולי קפה בשבילי. קצרו, שלחו את זה לארץ באוניות. אוניה בשבילי, אתה מבין? רב חובל בשבילי, סיפום בשבילי, לא יודע מה, נאמן חיפה בשבילי. ואחרי זה חברה, לא נגיד חברות שלא פרסומת פה, אבל חברה של קפה הורזת לי את זה כמו שצריך בווקום עם ארומא שאני אוכל לפתוח את ה יודע את השקית של הקפה. אחד הריכות תודעו, אחד הריכות וגם זה תודה לקדוש ברוך הוא, הוא יכל להביא סתם כפל בלי ריח. לא דיברנו על ריח לא
חתמת רק חוזה על ריח אין ריח תהנה מהקפה שיהיה בשקט בורא עולם שם לנו את זה גם שחור כזה לא יודע אתה מרגיש צלול צלול ואתה סך הכל צריך להגיד שהכל נהיה בדברו להזכיר לי רגע רגע רגע מאיפה זה כל הקיץ הרי הפירות המטורפים שלו תראה פה מנגו מעבר לטעם מעבר לטעם הצורה ותיח סוכר תראה איזה ירוק עם תה עם פסים כזה עם לוק אתה פותח אותו אדום מה עזוב את הטעם אפילו רק על חיצוניות אבא לתודה אין פריך דומה לחברו אפילו בין הפירות הרי כל אחד הוא כאילו סגנון אחר השקיעו פה השקיעו בורא עולם מכנס את הכל חום בעיר סע סע תגיד תודה שני נותן לך בך על משהו שב בשקט אז אני אוהב אותך אני בורא עולם אוהב אותך. וואי וואי עוצמה אני
מצטער משפט שני אני מצטער כמה חרטותים אני מחרט השם ירחם מבטיח לו בעזרת השם עכשיו אני מתחזק אני מצטער אבל באמת איזה כיף זה באמת אומ לכם זה כיף אתם יודע מה כי איכת אני בורח כל החיים שלי מנסה להחביא כאילו הכל בסדר כזה לא אני עומד מול בורא עולם ואני מתוודה זה הכיף הכי גדול בעולם הלוואי יכול להתוודות כלפי אנשים ברעיון מה זאת אומרת תלפון אנחנו מתביישים מה יגידו עלינו הרי אם אנחנו נתוודא ביני אנשים הם לא כל כך יאהבו אותנו בלשונה אתה תך אתה בא לאשתך תקשיב רוצה להתוודות בעזרת השם מקווה שיש לה לב רחב ואתה יודע יכולת להכיל אותך ולא לזרוק אותך כל המדרגות אבל בורא עולם אוהב אותך עוד יותר במקום שבעלי תשובה
עומדים אפילו צדיקים גמורים לכלים לעמוד רק תהיה גבר תהיי גברת תוד מודה ועוזב ירוחם אז אני מצטער בורא עולם חרטה אמיתית איזה כיף זה יש לי אפשרות לתקן משפט שלישי תסלח לי, תסלח לי אבאלה, תסלח לי, תסלח לי. בסוף תודה אבל תודה אמיתית תודה על כל מעשה יפה מאוד וזה העבודה שלנו עם הטכניקה של האופו פוון אבל אני אומר בכוונה בפרט בשלושת השבועות שלנו קודם כלפי עצמנו די עם העלקה העצמית די עם המרירות הזאתי די עם המידת הדין הזאתי ממש לא כי אנחנו לא נוכל לעשות את זה כלפי אחרים לא נדע לעשות את זה כלפי עצמנו אז קודם כל בוא ננקה את עצמנו בוא נשטוף את עצמנו את השנאה העצמית הזאתי את ההלקעה העצמית הזאתי את מידת הדין
העצמית עכשיו בוא נפתח את זה כלפי הזולת עכשיו כל אחד מה שקל לו יש כאלה שיותר קל להם להתחיל עם הזולת ואחרי זה לעבור אליהם אין לי בעיה כי לפעמים יותר קל לנו לרחם על אחרים מאשר על עצמנו כלפי אחרים חבר טוב היה מתייעץ איתי תי מפרגן לו כל הכבוד מי שצלנו בקורסים יודע זה נקרא הטכניקת הסטנדרט הכפול למדנו את זה עכשיו מי שצלנו במנטורים מה שנקרא טכניקת הסטנדרט הכפול איך אני שופט אחרים בצורה יותר של חמלה ואהדה ופרגון זה מגיע אליי אז זה ממש לא ככה אז בוא נתייחס לעצמנו כמו שאנו מתייחסים למישהו אחר זה לא משנה הסדר אם זה אתם קודם או מישהו אחר קודם או ההפך אבל לדעת באמת אני אוהב אותך ויהי רצון שאני איישם את זה
באמת אהבת הזולת גם אם הוא שונה ממני גם אם אתה רואה אותו עכשיו הולך לא יודע על איזה הפגנה כזו אחרת לא משנה באיזה אזור במרכז או בזה כל אחד מבין לבד או שהוא אתה רואה מישהו שעומד בפקק עכשיו אז אולי תזוז אולי תזוז בכל זאת רוצים להגיע הביתה אולי יש חתונות אולי אין עכשיו יודע אבל בר מצווה או הירוסין או לבקר את ההורים כאילו מה אתה חוסם מה אתה חוסם תחשבו אני רק זורק ככה לחלל האוויר כל אחד לא משנה איפה הוא נמצא באוטו בחוץ נע להתחשב אחד בשני לכן אני אוהב אותך אני מצטערת תסלח לי תודה ואז כלפי בורא עולם אבל בוא ניגע בנקודה האחרונה הנקודה האחרונה זה באמת איך בתכלס אנחנו יכולים באמת למנוע את הכעס שלנו. אז
בוא נפריד בין המחשבות לבין המעשים. אתה לא אשם על בכעס, אתה כן אחראי על המעשים שלך. ופה זה נקודה מאוד חשובה. הנקודה הראשונה, תנסו שכל דבריך בנחת. אל תרימו את הכל כשאתם יכולים לכעוס. דבר שני, תנסו לזהות כשהכעס בא ומתרומם לכם. זאת אומרת, הכוונה הנה אני מכופף מכווץ את האגרופים. אני כבר אני מריץ בראש את השרטים. מה אני הולך להגיד לשני? תנסו למצוא דרך, להכין אותה מראש. איך אני נרגע? אולי נשימות, אולי לצאת מהבית, אולי לבקש סליחה, אני כרגע לא מסוגל לדבר, בוא נדבר בזמן אחר. ופה זה מביא אותנו באמת למושג תקשורת. איך אנחנו משתפים את מה שאנחנו מרגישים עם השני? כי אנחנו לא רוצים סתם לכעוס. אם אני כועס אני
בא להביע משהו אבל אם אני לא אביע את זה נכון השני לא יקשיב לי לא יבין אותי והמסר שלי לא יועבר וחבל אל תפסידו פעמיים אז עושים את זה כמו שצריך כל זה ועוד אחרי השיר הבא ונחזור בכל מיני אופנים ומהלכים על ידי אופנים ומלאכים לבד הוא הוא ולא שרף לא שליח לא שותף לבדה הוא הגע אותנו בקרוב הוא הגנו בקרוב הוא הגל אותנו בקרוב או
בכל מיני דרכים דרכים נסתרות דרכי האלוקים לבדו הוא הוא ולא מלאך הוא מלך והוא מלאך תמיד עם לבד דור הוא הגל אותנו בקרוב הוא הגל אותנו בקרוב הוא הגל אותנו בקרוב เ הוא הגל אותנו בקרוב הוא הגע אותנו בקרוב הוא הגון של התוכנית שלנו גם לחלק האחרון ואני רוצה לסיים אולי אולי בנקודה אחת. נקודה האחרונה בעניין של הכעס אמרנו זה קודם כל להפריד. בסדר? תעצור תעצור את הזמן ושנייה קרה משהו אני מבין תפרידו בין הטריגרנו לתגובה. והחלל הזה יאפשר לנו טיפה להתבונן ולבחור את התגובה שלנו ולא רק לפעול בצורה אינטואיטיבית או אוטומטית. דבר שני אמרנו בוא נגלה את ה את הכאב מאחורי הכעס. למה? מה קרה? מה קרה? מה שנקרא? כדי
להבין, כדי ללמוד, כדי לאהוב יותר. דבר שלישי זה תשתף. בוא נשתף באמת מה כואב לנו. שאתם באים לשתף, אל תבואו בביקורת. אל תתקיפו את השני כי הוא לא יקשיב לכם. תזכרו שלושה דברים. א' מה אתם אומרים? ואני מציע לכם תמיד לשתף רגש. זאת אומרת אני צריך. לא, אתה אף פעם לא עוזר לי. לא. אני אשמח שתעזרי לי, שתעזור לי. זאת אומרת אני משתף זה נקרא הצהרות אני לא אתה אל תשתמשו במילה אתה כי זה נשמע התקפה או למה גם כן זה התקפה זא כמות שאלה שהיא שאלת ביקורת אני אני מרגיש כך וכך אני צריך לה לה לה לה לה לה לה זאת אומרת אה אתם זוכרים את השיר של השפן הקטן אז בשפן הקטן אמרנו השפן הקטן זה הנפש מי שהיה איתנו כן ולה לה נכון זה
להשם בסוף זה אפצ'י מה קשור אפצ'י אז אפצ'י אומר כזה שזה נכון נכון אתם מכירים את הקטע של אבצ'ינס שזה אמת טוב לא משנה מי ש איתנו היה איתנו הבין מי שלא לא משנה זה לא כזה חשוב לענייננו הצהרות אני שדברים לשתף את הכעס הצהרות אני אני צריך אני צריכה במקום להתקיף במקום לתת ביקורת כי השני יסגר ינעל ואז גם הוא שם חומות שמפרידות בינינו לבינו הנקודה האחרונה השאלה איך אומרים ומה אומרים שני אחים יעקב וזלמה שניהם ניצולי שואה, שניהם איבדו את כל המשפחה שלהם בשואה. הם היו אז ילדים. ובשלב מסוים, זלמן מהגר לא ברצונו, לא שאלות, אבל ללונדון ויעקב מהגר לארגנטינה בונוסיירס. הם מאומצים על ידי משפחות שונות כאשר זלמן
מאומץ על ידי משפחה דתית ויעקב משפחה לא דתית. מן הסתם כל אחד גדל בכיוון השני והם נשארים בקשר כמהאחים היחידים. זהו אין להם עוד משפחה הם איבדו את כולם בשואה בפרט את ההורים בשלב מסוים כשבר גדולים נשואים הם מתכתבים אחד לשני לפים בטלפון ואז יעקב זה מארגנטינה הפחות דתי מזמין את זלמן היותר דתי מלונדון לבקר אותו הוא המשפחה הילדים בוא ניפגש יש לנו פה מקום כשר אני אני יודע שזה חשוב לך יש פה בית כנסת רק תבוא נכון שאני פחות אבל אני יודע לכבד ואני יודע אני מבין מה שנקרא מה חשוב לך תבוא זלמן התלבט החיד שהוא מגיע הוא מגיע לארגנטינה עם כל הילדים ועם אשתו והם נפגשים והם בוכים והם מעלים זכרונות ומהתלמוד תורה
ומהעיירה ומההורים ומהחברים והמשפחה ומאושוויץ ואז לקראת הסוף סלמן אומר ליעקב בוא נשים אבן להורים והוא אמר לא כן אבן הכוונה סטוןסטון באנגלית הכוונה היא זה מצבה בעצם בוא נשים איזשהו מצבה זיכרון להורים אז אומר לו יעקב איזה מצבה הרי הם נשרפו באושוויץ אין אין איפה לשים מצבה אמר לו זלמן אתה צודק אני חושבתי למצבה אחרת אז אמר לו יעקב אל תגיד לינסוע לאושבי לשים איזה קבר אחים אני לא מתקרב למקום הזה אני לא מסוגל לא מסוגל אמר לו זלמן לא התכוונתי אורשוויץ בוא שנייה לחדר שני, רק אנחנו ביחד. הם הולכים לאזה חדר צדדי וזלמן מוציא מהתיק שלו תיק נוסף קטן של תפילין. הוא מוציא את התפילין של היד, הוא ככה מפשיל את השרוול ואומר זו האבן, המצבה הראשו
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שישי, כ״ט בתמוז התשפ״ה (25.7.2025). משך: 1:50:06

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.