"הילדים לא שלי. הם פיקדונות שמיים": מיכל גרוס על האסון והחיים שאחרי

ואז דעת מה בערך ב 10 וחצי הוא ניגש רגע למיטה של הבנות מסתכל על יאל והוא צועק לי כל צעקה גדולה ומרה ואני הייתי אז עם הרמת כביסה כל ההקאות שלהם כל נחתי מהידיים והוא מביא את יאל הסלון אני מבינה ישר מה המצב שלה היא היייתה בלי דופק ונשימה אני מתקש להצלה אני זוכרת את זה בעל פה אני שמה אותם על רמקול והם מדריכים אותי איך לעשות לאחיה מיכל מיכל גרוס היפה והמהממת והמיוחדת וה באמת אני אני יכולה להגיד לך באופן אישי ש אני חושבת זה ככה ש כשקרה מה שקרה ואנחנו נגיע לזה אני זוכרת את עצמי בנפל בקטמנדו ואני אוספת את הבנות המטיילות שבדיוק היינו באיזשהו שיעור וקראתי את הסיפור ואני אוספת את כולם ואומרת להם שעכשיו

צריך להתפלל ו על שני ילדים צדיקים ומתוקים ויפים וטהורים וגם אני זוכרת באותה מידה אני אומרת להם וצריך להתפלל שהקדוש ברוך הוא ירפא את הלב של המשפחה הזו כי זא תפילה לא פחות חשובה ויושבות בנות במכנסיים בגופיות ת בנות שהם לא מתפללות בדרך כלל ואני עד היום זוכרת את המתיקות של התפילה הזאת שישבנו והתפללנו הי שם בנפל אי שם בנפל את עוד לא קלטת שבכל העולם בהתחלה לא אבל אחר כך כן אז בוא נכיר אותך מהתחלה טו עוד לפני ה הסיפור כי אני תמיד אוהבת גם להכיר את יודעת להכיר אותך מיכל איפה נולדת נולדתי פה בירושלים בגבעת מרדכי א כן זה באמת מעניין כי האום שלי היו גרים מחוץ לירושלים ואמא שלי התבשרה שיש לה הריון של

שלישיה אוקיי אז הם עברו לירושלים כדי להעזר בהורים ליד משפחה ואז התחתנת כ זאת אומרת למדת בטח מוסדות של בית יעקב בירושלים סמינרים כן ככן ונישאת התחתנתי עם בעלי שמעון גרוס הוא מנתניה אה באמת אוקיי כן א וגדלנו התחתנו נשארנו בירושלים באמת לבעלי תמיד היה חלום מאז שהיה ילד קטן שהוא יהיה בירושלים כל המשפחה שלו בנתניה כל האחיות שלו הוא היחיד בירושלים אז חלומו להתגשם אז בעצם אתם מתחתנים ללדים לכם ארבה ילד ילדים קטנים אחד אחר השני ופים כן בא לי האברך בישיבת מיר א חיים של שגרה ברוחה כן את יועצת ח ת חוזרת בזמן בשביל הדדים אמתי במכון להכשרת מורים כן חוזרת לילדים מוציאה אותם סדות חינוך בעלי חוזר בערב קצת

בבית חוזר עוד פעם ללמוד משפחה נורמטיבית יפה וטובה ברוך השם מרוצים ושמחים שמחים ולא חולמים בכלל שהולך תמית ככה אבל מי חושב בכלל את מבין מה אני אומרת כל אחד כל דבר יכול לקרוא לכל אחד ממש אני הייתי אז בת 30 יו ילדה היה לי ממש היה לנו יום הולדת של השלישיה אז חגגנו ברוב עם ככה משפ אחה תמיד אני ת שלנו נורא מרגשת את ההורים שלי כולם אנחנו חוגגים ע 30 ועגול י ני יכול להות שישבנו באיזה מקום מה שאכלנו שם ובאמת הרגשתי ככה מן בגג העולם ארבעה ילדים קטנים הכל הולך כמו שצריך ילדים תוקים ממש טוב שתי בנים שני בנים שתי בנות אוקיי זאת אומרת שני גדולים הם הבנים ושתי הבנות קנות שתי הבנות הם הקטנות כן אוי וזה קרה

מיד אחרי היומולדת שלי של ה-30 האסון ו אני זוכרת תקופה ארוכה לא יכולתי אפילו להתקרב למקום הזה שישבתי בימ הולדת איך הייתי במקום הכי הגבוה וירדתי למקום כזה נמוך אני ר ש איפה זה היה מה היום הולדת איפה היא היייתה מעניין אותי ישבנו בריקוטה באר חוץ מים אני לא והינו עוברים באחו היתי מסובבת את הראש לא רוצה להסתכל בכלל על המקום הזה שנחתתי ממנו י אבל אחר כך בעלי עשה לי דווקא ללכת לשמה ולסגור אחר כך מסרתי גם שיחה שן ואו יואו יואו אז בעצם יום הולדת הכל טוב ויפה ויש לך בבית משהו שמטריד אותך באותם זמנים נכון איזה איזה כן מה קורה בבית היה היה לנו בבית בחדר שינה שלי ושל בעלי כל הבית לא היה שום דבר היה יצורים

קטנים שנראים כמו אבק לבן וקטן אבל ההבדל בין אבק שהם זזים אז צורים קטנים לבנים שם ש מה שם של זהו יש לזה שם אנחנו לא יודעות שתנו כן אני יודעת כי המדביר א התקשרתי באמת למדביר שהוא עבד במקום שהייתי עובדת הוא הה מדי פעם מגיע להדביר כל מיני מזיקים התה לך חקירות אם או מדבי כן כן הוא היה נחשב מספר אחת בירושלים היה לו את כל התעודות י נחשב מאוד טוב התקשרתי אלי תיארתי לו בטלפון מה אני רואה הוא אמר אני חושב שאני יודע מה זה אני רוצה לראות בעיניים הוא הגיע אליי הביתה ואמר כן זה פסוקאים ככה קוראים להים אוקיי הפסוקים האלה נוצרים מלחות זה היה בירושלים בשבט חורף חור כן כן בתוך החדר יש חימום עכשיו החדר שנה הזה

הוא תוספת בנייה הוא תוספת ממד שבנינו במהלך השנים אז כנראה שמשהו בספיגת לחוט בקירות הוא אחר משער הבית ולכן רק בחדר הזה היה את זהת החדר סופג לחוט ואז הוא אמר כל עוד יש לחות בחדר יש להם מקור חיים אי אפשר להתפטר מהם וכל מה שעשיתי באמת לא עזר אני כיבסתי הכל והרת קראתי מידע כלום לא עזרם לא הצלחתי לש דים גם ניסו להוק בהם את זוכרת ילדים משותפים ב ילדים א זה בלתי אי אפשר הם פיצים הם בכל החדר קירות מיתות נעליים בגדים כל החדר יואו זה אי אפשר לא זה משגע כן ככן עכשיו עוד פעם זה לא פיל זה לא אכל אותנו אבל זה הרגשה בלתי סבל זה הכי גרוע זה מגרד את הס כן כן נכון יכול להיות שעדיף פיל יכול להיות לגמרי אוקיי אז

את אז אותו מדביר את את חברה את כבר מכירה אותו כן מקר שלך כן נו אותו ו והוא בא לבית הוא בא והוא אמר כן אז יש לי בגלל שזה חדר ממד לכאורה החדר הכי טום שיש אז אני יכול לעשות את ההדברה בבית א הבשת ההדברה אני בדמיונות שחבתי שדברה זה ריסוסים עניינים פינויים אבל לא הוא הגיעם בקבוק קטן הוציא מתוכו גולות והניח על הרצפה זה היה ההדברה ה אוקיי הוא עטם את החלון את השקעים את הדלת את החור של המנוול יצא מהחדר הוא אמר ש אנחנו יכולים להיות בחדר אחר לא צריכים להתפנות מהבית וואו לי קלות ת אומרת כן כן ארבעה ילדים בחדר אחד ב לי ואני עוברים לחדר אחר ווא אמרנו שככה זה היה יום שני עד יום שישי לא ניכנס לחדר הוא נעול

ולכבוד שבת ביום שישי הוא בעצמו יגיע יפתח את החדר יאור ואנחנו ניכנס לחדר אני חבתי שתבוא הגאולה מה זה תבוא נכון בא לך עכשיו כאילו לעשות כמו הולד לעולם ושפה יגמר הסיפור נכון כאילו זהו והכל היה בסדר הלחו הפסוקים והכל הה וזהו ונמשיך לדבר סתם על החינוך ועל הדרכת קלות כן אבל כן אבל זה לא אבל זה לא אבל האמת היא שגם לא זה לא מדויק כי מה שמקבלים ממה שעוברים א אפשר לקבל את זה בשום צורה אחרת הם היינו החיים שלי לא דומים למה שהם היו אז כנראה ש בשביל להרוויח דברים בדרך הקשה לגמרי כן ואז בעצם את מתחילה להרגיש א האמת היא שאנחנו לא מרגישים עוד שום דבר זה אל אין ריח נכון זה גם בלי ריח בלי כלום גגול ש שכחת מהם

ברגע שהוא הניח אותם זה לא ןג שום דבר חוץ מ שעברנו חדר וכן רק מה שהוצאתי מהחדר זה מה שהיה לי כל רגע שכחתי את הרג את הנעל הזאת את הבגד הזה אבל א א זהו זה היה באמת יום שני אתמיד אני אומרת שאותו יום שני היה יום מאוד מיוחד היום הזה כי היה הפתעה לילדים בערב אחרי שהמדביר הלך הוא היה אולי חצי שעה כן אה היה הפתעה מה היה הפתעה סבא וסבתא הגיעו לבקר מנתניה עכשיו לילדים שלי באותו זמן זה נראה לי ה פסגת החלומות שלהם היה סבא וסבתא ממתקים ומתנות מנתניה מנתניה ובדרך כלל שהם היו מגיעים הם הם היו מגיעים מלם אייזה אירוע וחתונה והם היו קופצים לי אבל פה הם הגיעו בשביל לבקר ה צרף שום דבר נוסף וואוו ובדרך הם נזכרו

שצריך ללות לאביגיל יום הולדת מה הגילאים של הילדים באותו זמן מיכאל היה בן 6 ורב יצחק היח ע אביגאל כמעט ארבע ארבע יעל בת שנה ושבעה חודשים יו זה הערה ימים לפני הילדת של אבי גאי נולדה לנו בראש חודש אדר גם לכן קראנו לאבי גאי שזה גיל ושמחה ו הייתה ילדה מאוד מאוד שמחה זה מה שפין אותה היא הייתה מבסוטה מהחיים ילדת גן עם כל ההוויה ירים תמיד טוב לה ואז ו צריך להיות לה בגע יום הולדת אז כבר הזדמנות לחגוג הם עצרו בדרך באיזה חנות של הקול בשקל בדולר מה שלא וקנו לה כל מיני קשקושים שטועמים לגילה ארבה היה שם גומיות ומדבקות וכוס של מזל טוב עד היום אני שנת אוהבת עד היום שומרת את הזאת ואז חגגנו ליום הולדת והום שלי

שמעו ש חמים וחמותי מגיעים עושים יום הולדת לאביגיל אז הם גם באו והיה באמת חגיגה והיה מאוד נחמד אני צריכה ת שאביגיל היא ניגשת אליי ו שואלת אותי אמא אבל בת כמה אני אז אמרתי את כמעט בת ארבע שאלתי אמא אבל בת כמה אני עכשיו לא הסתדר ל מה זה גיל שהוא כמעט בת ארבע אבל היא נשארה ככה כמעט בת ארבע ובעצם כשאני פתאום זה מצמרר זה מסיבת פרידה שמי חשב בכלל שזאת אומרת אתם יושבים וחוגגים לילדה בת ארבע יום הולדת ממש ולכן אני תמיד מציינת את זה כי בשבילי זה זה שסבא וסבתא הגיעו וכל החגי הזא זה דבר מאוד משמעותי כי מה שאני זוכרת מהסוף של אביגיל ויאל שהם נפטרו ובכלל מאותה הרמוניה משפחתית שהיא לא חזרה להיות אותו דבר

חזר להיות אחר אזה יום הולדת זה שירים וריקודים והמון שמחה וזה כל להיות אחרת אולי ה יכלה להיות שקשה לי להשכיב אותם שהם הייו רבים א שהם היו חולים אבל אני זוכרת את המתיקות הזאת זה לייקר את הרגע שאנחנו לפעמים לא עושים את העצירה הזאת נכון אני ממש רואה בזה הערת פנים נשיקה מהשם כאילו איזה והאמת היא ש זה מה שמביא לי כוח תמיד בחיים כאילו ה לבדוק ליצר לפתוח עניים סוגרים עניים גם את זה לא רואים הכל נראה אולי טבעי במילא קרה אבל אם פותחים את העיניים אז רואים ממש השגחה כל דבר הערה נשיקה חי לא כולה איתך די את מושלמת מה זה אני יושבת פה ולומדת זהו אני פשוט עזבו לא צריך מצ אני פשוט לומדת באמת למדה מכל מילה ש זה

רק השם באמת אין זה זה מה שאני זוכרת מהסוף את אותה יום הולדת ה כל כך משמחת והם חוזרים הביתה הם חוזים הי סב נתניה סבא סבתא לבית חוזרים שוב לשגרה יום שלישי למחרת הכל מתנהל כרגיל לעבודה הילדים למוסדות חינוך ארוחת צהריים ערב אשכבות הולכים לישון אחר כך ב בח זמן זה לא קרה מדלא לא קרה כלום עוד לא ריח לא צבע וא בערך ב10 ו30 בלילה זאת אומרת כבר יותר מ-24 שעות מאז שהמדביר היה ביום שני בצהריים כן א אביגאל קמה ראשונה היא מקיה טוב קורה במשפחות הכי טובות כן וירוס הקאות מהגן מהזה ודאי אז היא מקיאה ואנחנו מקלחים אותה מחליפים לפיג'מה מצאים ואז אחרי שתי דקות מיכאל קם ומקיא ואחרי שתי דקות יצחק קם ומקי ח שגם אפשר

לחשוב שזה משהו מדבק בין הילדים כולם מקים מקיים וזהו כן ואחרי רבע שעה גם יאל הקטנה מצטרפת לחגיגה ממקה טוב אננסים כולם לאמבטיות וכולם מחליפים להם פיג'מות מצעים זה לא נגמר הם מקיאים בלי הפסקה אתם את ובעלך לא לא מרגישים מעניין לא זה באמת יש לזה הסבר כי בעצם אותו רעל הוא סוג של גז פוספין מאוד עלים ומ שלא ידענו את כל זה בהתחלה והוא נוחת למטה והוא פוגע במסה של גוף נמוכה יותר ולכן הפגיעה הייתה קטן אלא הגדול הבנתי ו כן א ותם רגעים מחליפים בלאגן קצת בבית כי יש הקאות ב אף אחד לא חושב בכלל שזה אותם גולות קטנות ור לא גם עבר זמן נכון לא הייתה לך שום סיבה לחשוב באמת לא סיבה וגם לכאורה זה חדר אטום א כן אין

ריח אין כלום ואז אני מתקשרת לאמא שלי אני אומרת לה א לא יודעת אף פעם לא קרה לי שארבעה ילדים מקים ליפסקה אז א שלי אמר תלכו למרפאה תחופה כי אנחנו צועדים לעבר הלילה שלא יאבדו נוזלים שייבדקו אותם נסענו עם ארבעה ילדים שכל אחד מחזיק שקית כי הם הקיו גם בדרך וזה בירוקרטיה עד שנכנסים הדפסים לא מקבלים אותכם בדחיפות ואומרים משהו לא לא לא תראי הם מתחילים להיות מאוד חוברים כבר כזה הם מקיאים כבר את מה שאיין להם מצאה קיבה כבר הם גמרו להקי את כל מה שהיה להם אבל והם באמת אט ו אני לא ראיתי אותם כלל כך חולים אף פעם לא יצא לי כן ואז בודקים אותם ואומרים זה נראה כמו וירוס שפשוט אחד הדביק את השני הגיוני זאת אומרת

זהזה ככה זה נשמע ו אני יכולה להגיד לך ש אני אמרתי להם שהיה הדברה בבית נכנסנו לאיזה חשיבות אוקיי זוכרת עוד ש אני לא בטוחה שאני הייתי אומרת אני לא בטוחה שאני הייתי עושה בכלל את ההקשר הזה נו מה יכול להיות ואני זוכרת עוד שאבא שלי מתקשר אליי שאני שמה במרפאה ואומר לי מיכל אמרתי שהיה לכם הדברה אבל אני אומרת כן הנה עכשיו בדיוק אמרתי לרופא מעניין הקישור הזה אוקיי אוקיי ואז א הם בודקים אותם ומשחררים אותנו הביתה מביאים להם הם לא מתיחסים לעניין של ה לא מתייחסים מביאים להם פרמין שזה נר נגד הכהות כן ומשחררים הביתה אומרים לנו אם במידה ובבוקר ממשיכים לעקב אבל בטח לא אז תקב תור לרופא עכשיו אני אני חושבת על

סתם יש לי צמות חושבת על את בעצם מחזירה את היל ילדים לבית הכי מסון הכי מסוכן מעל מסוכן וואו אנחנו חוזרים הביתה לפנות בוקר הילדים ישנים מספר שעות בודדות וקמים ומקים כבר בטח אין להם מה להן הם היו אוט חולים כאלה הם היו בהכרה הם הלכו על הרגליים אבל נגמר הבטריה ואז אני מתקשרת לרופא הרופאה ש בשכונה שלנו היא עונה רק אחרי צהריים אמרת לה לא אני לא החכה עד אחרי צהריים א מתקשרת למוקד ואז קובים ליטור לשעה 11 בבוקר בינתיים אביגיל ויאל היו מאוד ישנוניות והנחתי להם כל פעם הצצנו לראות שהם בסדר מיכיל וצחק עוד היו איתי על הספה א ואני זוכרת את הגננת של יצחק מתקשרת הי אומרת לי איפה יצחק אנחנו הולכים היום לגינה אז

אני אומרת לה אה הוא לא מרגיש טוב אז היא אומרת אני רוצה לדבר איתו אני מביאה את הטלפון ליצחק כי ה אומרת לו אל תדאג נלך לגינה עוד פעם בפעם אחרת אז הוא עונה לה זה יהיה עוד הרבה זמן דיי ככה הוא הרגיש כאילו איזה זה מתוק יואו אה בעלי נוסע בינתיים להביא מהבית מרקחת את הפרמידה לבנים עוד נתתי לבנות לא רציתי להעיר אותם יותר מדי אפילו לא לא רציתי להטריד אותם דעבד הישנוניות הזאתי בעצם כבר הייתה חלק סימפטום או יש מצב א ובעלי נשארתי אז בבית כי ראינו שמשהו פה חריג באיזשהו שלב הוא גם כזה תפלא לא במיטבו בקטנה א אוקיי אואז דת מה בערך ב 10 וחצי הוא ניגש רגע למיטה של הבנות מסתכל על יאל והוא צועק לי כל צעקה גדולה

ומראה ואני הייתי אז עם הרמת כביסה כל ההקאות שלי כל נחתי מהידיים והוא מביא את יאל הסלון ני מבינה ישר מה המצב שלו היא הייתה בלי דופק ונשימה אני מתקשרת להצלה אני זוכרת את זה בעל פה אני שמה אותם על רמקול והם מדריכים אותי איך לעשות לה אחיה בינתיים אני זוכרת שמיכאל וצחק הייו על הספה אז אני צועקת למיכאל תירד כי הם אמרו שמישהו יחכה למטה לא היה לי את מי והוא היה כזה הפת בכ לא מבין מה הני רוצה מהחיים שלו וזה לא מפותח אצלנו שם שישר בכל נים של הצ הוא הגיע וכל הבית התמלא באנשים במדה והצלה א אני לקחתי את שלושת הילדים את מיכאל יצחק ואבי גאי לחדר שהם עוד הלכו על הרגליים ויו בהכרה ואמרתי להם יעל במצב קשה אני

צ לות שצעקתי אם שיר למעלות ממעמקים לי הבניין רעד והם הסתכלו ע לאמני מה מה את חושבת באותם רגעים שהיא תשרוד את זה שתהיה בסדר אני הבנתי שקרה פה משהו הכי נורא את הבנת כן כאילו הרגשתי שיש את העולם שלפני והעולם שאחרי כאילו משהו פה נאצר אני זוכרת שהשכנה שלי ירדה היא שמע את כל הדרמה והיא הביאה לי ובירכתי שהכל נהיה בדברו הבנתי שיש פה קרה פה משהו א ואז מגיע דווקא אחד הכוננים של מדה ה אומר אני רוצה להבין מה קרה פה או שזה ה הצלה ואמרנו לו היה הדברה בבית מה שמנו את זה בראש כן זו זה כבר ש משהו פה כבר לא לא סביר כן א והוא אמר אם ככה כולם מתפנים מיד אז אני התפנתי עם שלושת הילדים באמבולנס ובע לי התפנה אחריי

בן טיפול נמרץ אחר כך הוא בא לבקר אותנו אותו כונן והוא אמר לנו שההוראה הזאת היייתה כל כך חדה וברורה בשבילו להתפנות מיד אף על פי שבאותו זמן הילדים א זה לא היה נראה שהם הולכים למות אם שהוא הציל את שאר ה הוא אמר שזמן קצר לפני זה הוא עבר קורס על חומרים מסוכנים וזה לכן היה לו חזק בחוש מקדימה יואו אז התפניתי עם שלושת הילדים עכשיו מגבת מרדכי אתעד שערי צדק כמה זה שלוש דקות אולי מאוד קרוב ועם אמבולנס עם סירנה בבוקר שאין תנועה זה פחות ומהבית עד בית חולים כבר אבי גאי ליבדה הקרה ונכנסנו לתוך שערי הבית חולים לחדר טראומה שיש דברים כאלה נכנסים לשם כבר היייתה באחיה ושתי דקות אחר כך כבר מיכאל ויצחק היו ב בלי

הכרה וגם נכנסו ל תהליך של הדרדרות הכל עניין של דקות ספורות ד פה סיפור של זה לא נורמלי כן יואו היום באמת אני יכולה להגיד לך שאני מסתכלת מהצד על ילדים אני אומרת איך איך אפשר לעבד אותם לא יודעת זה באמת משהו ש בלתי אפשרי בלתי אפשרי בתי אפשרי ואז אתם בעצם שאתם כבר בבית חולים אתם מבינים ש לחדר ראמה זה רו ר נפגעים פותחים ארבע מיתות עשרות רופאים לקד כל מיתה הם רואים את הילדים מדרדרים וזה אחר זה את גם שם עומדת ורואה מ אני עומדת שם זה שאלה מעניינת שאחר כך היה דיון בבית חולים איך זה שאנחנו ההורים צפינו בזה בדרך כלל הורים לא רואים את זה זה הה דיון אם זה נכון או לא נכון שאלו מה אנחנו חושבים מה אתם חושבים

ואני אמרתי שלי זה כן היה נכון איך הייתי מאמינה אם לא הייתי רואה שהיו אומרים לי טוב יעל וכמה שעות אחר כך הביגה אבל אבל אני ראיתי שנלחמו עליה חשבת שחוץ מיאל גם אביגיל באותם רגעים אני ראיתי שעושים לאחיה הרבה זמן היה רופא שרוחן אלי ועושה עיסוים והם התחלפו בתרופות ומכות חשמל והיה צעקות ועפו מכשירים ו ראיתי שניתנה רשות לרופא לרפות אבל כל ההחלטות זה בדי שמיים כל כך אני זוכרת ש צעקתי להם שייעשו בכל הכוח אז כנראה שהייתי צריכה לראות את זה זה גם ככה התהליך היה מידי קצר אז אולי נכון נגיעה קטנה שראיתי אז ראית את הסוף של יאל וגם את הסוף של אגיל זה באמת אז היה לי את התחושה ש אני תמיד חשבתי שילדים הם שלי

ילדתי אותם נכון ו אני צ שהם יהיו בשליטתי ולדעת מה קורה איתם כאן ועכשיו שלי נכון אני יוכלה להגיד לך שלא יכולתי להוציא הילדים שלי לא יכולת אפילו להגיד את זה הם לא שלי הם פקדונות שמיים ואם זה היה שלי לא ה לתת לזה ללכת אז נפל לי הסימון שזה פיקדון ויש את השותף העיקרי שזה הקדוש ברוך הוא ומה שהרגשתי אז שאני אני אני ראיתי את אבי גאל ויאל כמו בחיות יפות ו ושלמות ומיוחדות הם ככה גם נפטרו זה כמו שהם הם לא זה הם לא היו פצועות את לא רואה ילד פצוע ילד חתוך ילד זהזה זה כמו מלאך כזה זה ממש עם אביגיל שממש ראיתי את הפטירה שלה ממש הרגשתי שהשכינה שם עם התואר הזה כאילו עם האדמומיות בפנים זכות רק שאמרתי שלא היה לי

ספק שהיא עולה לעולם שכולו טוב והיא משתעשע בזיו השכינה זה זה ברור לי כאילו רואים את זה זה משהו מוחשי שרואים אבל אנחנו נשארים עם ה עם הגעגוע הצורב הזה עכשיו אין לך גם אין לך הרבה זמן כל בשני כי גם יש לך שני ילדים שא ציה את מבינה גם שהם גוססים באותם רגעים לא אה את לא מבינה כ שהיינו בחדר טראומה אז הם נעלמו לי מהר מאוד אז לא ראיתי אפילו לא ראיתי אותם מתדרדרים אני עוד ראיתי את הרגע שהתקשרתי איתם הבנתי הם נעלמו לי ואני יושב מצד אחד יאל שהיא לא בחיים ו הייתה פרח אתות שאולי אחר מותה מותר לי להשוויץ בהם תשבצי כמה שאת רוצה תשבצי תספרי לי עליהם תספרי לי על יאל ואביגיל יאל הת ידה יפה יפיה מדהימה התפתחה

מאוד מה זה מצחיק לדבר על דבת שנה ושבעה חודשים אבל היא הייתה קסם אוליק זה מתאים לחבד היא נולדה לי בג' תמוז אה ד וואו ושת הלידה היה לה ירידות בדופק והיה לחץ ו ואז בסוף המלת מוציאה אות אומרת לי נולדה עם שרשרת וצמיד שחבל הטבור היה קרוך סביר הצו והיד ולכן היה ככה א ככה די לחץ בלידה שלה ואז ה אמר לי תקראי לך המושקה גימל תמוס כן אז בסוף קראנו ליאל והיה לי חיבור אליה משהו מיוחד לא יודעת משהו כמו הילד הילדה שלה תמיד יש את הילד הזה שהוא כסף בלב ממש היה לה קסם מיוחד הא התפתחה מאוד מהר היא הלכה מהר התחילה לדבר היא כבר כן התחילה לדבר הכל סתם מאוד מוקדם להצתה ספיק הרבה כן ופתאום כאילו מרגישים שזה פרח שנפתח

עם כל העלי כותרת היפה והצבעוני הזה שופס ככה הוא נקטף כאילו בסיס שלו זה ממש הייהה לי צבות אם אני בחלום המציאות ילדה ש מבריאות שלמה אני זוכת שאמרתי לופה בחיים לא היה לה חום אין לך זמן התכונן לזה בכלל זה לאזה ברגע ואבי גיל צ ואבי גיי הייתה ילדה מאוד צדיקה נכון יש כאלה שילדים צדיקים היא תמיד הייתה שואלת אם אז יהיה לי מצווה על הצדיק הזה ברור שאמרתי לה שאם הייתה סוף צעצים הכל מצווה רציתי שתעשה הכל כן היא עלתה עם נפש כזאת טהורה אני זוכרת נולדו אז ההבדל מיכאל יצחק ואבי גן נולדו בפרש של שנה מכאל היה בן שנתיים וקצת כבר עם שלושה ילדים הייתי וכש יאל נולדה אז זה היה הפרש של שנתיים וחצי אז ה אמר לי ווואי

איך אביגאל תקנה התרגלה כבר להיות הכי קטנה חות טובות וזה אמרתי לה דברים מעולם היא אהבה אותה אביגאל אהבת נפש הם היו מחוברות תמיד התנועה של אביגאל היא חופפת על יאל כאילו היא הייתה דואג כמו אם הקטנה שלה ת יש לך מחשבה כזאתי שהם גם שם למעלה למעלה יש להם גם א מצבה אחת די כתוב הנשמות הטהורות שמות של שתיהם והפסוק שכתוב שם עצור תמים פועלו כל אמונה ואיין אבל צדיק וישר איזה כיף לקדוש ברוך הוא שיש לו כאלה ילדים נכון כאילו באמת אני אומרת קורא אסון כזה נורא וזה מה שבוחרים לכתוב על המצבה לא זה מדהים אני תמיד אומרת שהכל אנחנו התלבטנו הרבה ולא ידענו מה עד שככה התייעצנו עם גדול ישראל הוא אמר את זה ואמר לנו זה

זה וקיי אז עכשיו שני היל ילדים בעצם מתי מתי הם מעיזים לבוא לאמא שקולה ששקלה שכלה שתי בנות ולהגיד גם שני הבנים שלך בסכנה אני לא מקנה ברופא הזה שצריך להגיד לך את זה אז מה שזה היה זה ש טוב את יאל ראיתי ואת אבי גיל אז באיזשהו שלב עלו לטיפול נמרץ וישבנו שם ובכינו ובכינו וכל המשפחה מתאספת ואז באיזשהו שלב שדלת טיפול נמרץ נפתחת אז אני שואלת מה עם אביגל עם אביגיל והם באמת הם לא אומרים לי הם אומרים לי מה עם מיכאל ויצחק שמנסים להילחם ל שלי וזה ולא אפילו לא הקשבתי רק ר מה עם אביגיל עד שהם אמרו לי לצערי אני לא הצלחנו אז כבר באותו זמן אני מבינה שהם נלחמים על מיכאל ויצחק זה להרגיש איוב באותם רגעים נכון זה

זה להרגיש שבא להתאדות לא רוצה להיות יותר אני אני אני כל החיים שלי זה ילדים שלי כ אני אני עם ארבעה פיצים כאילו אני הולכת כל הזמן חושבים מה עוד חושבים חוץ מעל לילדים ואני פתאום לב לד אני אני אני זוכרת אתים שאחרי אני אני לא הולכת להוציא אף ילד מהגן לא להביא לאף אחד לאכול לא לעשות כביסה לאף ילד כלו זה תנו לי הרי כביסה תנו לי תנו לי לבשל לכבס זה זה שינוי מידי דרמטי את בעצם מצליחה להיות יש לווייה ישב שתי לוויות ויש לך את הילדים בטיפול למרץ איך עושים את זה טכנית באותם א באותם ימים מרגישים מובלים כאילו את מצליחה להגיע ללוויות לש כן אז אנחנו או באותו זמן העבירו את מיכאל ויצחק לבית חולים שניידר מה שקרה

זה שאותו רעל מה שהוא עושה הוא משתק את העצבים שבגוף ואז הוא מגיע גם לשרירים ומשתק אותם שריר הלב עד שזה מגיע לשריר הלב ובעצם אחר כך הם הסבירו לנו הרופאים שהבנות ציוו את החיים לבנים כי רק מהם הם הבינו שיש פה בעיה בשריר של הל שהם יראו שעשו לאביגיל שעות ישוי מכות חשמל וזה דברים שעושים והלב אמור לחזור ל פעילות הלב שלה לא חוזר הם הבינו שיש פה בעיה לבבית וצריך מאוד מהר להביא מכשירים שיחליפו את פעילות הלב ולכן הביאו את מכונות האקמו שבאותה תקופה היה מה שמתאים לילדים היה רק בבית חולים שניידר בפתח תקווה מה שהמכשיר הזה עושה הוא שואב את רוב הדם מהגוף מכונה גדולה מחמם ומחמצת הדם בעצם גם להחליף את פעול את

הפעילות של הריאות ואז מחזיר את הדם מחומצן לגוף כ ש זה בעצם מחליף גם את הלב וגם הריאה בקורונה היה הרבה שהיו מחוברים לאק כמו בגלל הריאות נכון הם היו צריכים את זה בגלל הלב כן וואז מחברים את את יצחק מצליחים לחבר מיכאל כבר המצב שלו היה כל כך קשה שהוא כבר הגיע למצב של אחיה והמכונה עוד לא הגיעה עושים לו אחיה על הלב עצמו פתחו לו את כל ביתח ידעו שאין מה להפסיד ראו את אביגאל ויהל ובכלל אחר כך אמרו שבכלל מי שעשה את כל זה זה רופא הניתוח ש לחבר עשה רופא של מבוגרים קרדיולוגים מבוגרים בסדר מה הוא במקום על איש גדול עשה על אש קטן כאילו מאוד התפעלו מזה כן אז אומר לא זה חיה אחרת עצם זה שרופא מבוגר העיז לעשות

ועשה והצליח אמר כמו שאחד שיש לו רישיון נהיגה על רכב פרטי גיד לו אה יש לך רישיון הגע לרכב פרטי אז בוא תיסה למשאית סמיטריילר ענק הוא יכול לא זה אבל הם ידעו שאין אין מה להפסיד כל דבר שיכול לעזור אז המצב של מיכאל היה עוד יותר קשה הוא עבר כמה אח וחיברו אותו למכונת לב רעה זמנית שזה גם סיפור שלם שזה הגיע בכלל מהדסה בדקה שאחרי האחרונה א חיברו אותו אל מכונת לב ראה ורק אחר כך להיה כמו ותוך כל תוך כדי שהוא באחיה משהו שאין בכלל בספות הרפואית לא חשבו שישרדו שהם ישרדו את הלילה עד כדי כך אז מעבירים אותם לבית חולים שניידר אני באותו זמן לא מודעת לא מבינה עד איפה המצב שלי קשה במשפחה שלי כן רב חיים קנייבסקי זכר

צדיק וקדוש לברכה אז הורה להוסיף להם שמות אז ידעתי שהמצב שלהם קשה כי לא מוסיפים שמות על כאב גרון אז הוסיפו למיכאל חיים הוא נהיה חיים מיכאל שלמה ויצחק הוסיפו לו רפאל רפאל יצחק זית ואנחנו מאושפזים באותו לילה בשרי צדק רצו לבדוק באמת שלא נפגענו ברוך השם לא נפגענו ואז למחרת שחררו אותנו להלווייה את בעצם בלוויה קוברת שתי בנותן שתי פרחים ושני הילדים שלך במצב קשה מאוד מאוד איין זה זה באמת זה בלתי אפשרי אני יכולה לשאול אותך הרבה שאלות איך רג אין איך רג זה בלתי אפשרי אני אומרת לך שאני זה רק השם אני אני לא יודעת היום אני מסתכלת אחורה איך עמדתי בזה ואיך אם מ ממוצב כל כך קשה ועוד ישבתי שבעה בערב איך שרדתי

איך נשמתי ואין לי הסבר א אני אני באמת מאמינה שהשם מביא כוח לכל תקופה לכל זמן ביחד ד עם ה חתכת ניסיון מגיע הכוח אין לי הסבר אחר אני בטוחה שזה בכל דבר כי היום אני לא יודעת איך עמדתי בזה אני לא יודעת אני רק יודעת שהשם עז הביא לי את הכוח שהייתי צריכה לזה אולי אז נולדת מחדש תע עוד כוחות ככה ואז בעצם את מצליחה לשבת שיבה או שאת כל הזמן מחלקת את הזמן לזמ בניד בשניידר אוקיי ובערב אנחנו מגיעים בחזרה לירושלים יושבים שיבה הבית של ההורים שלי כי הבית שלנו היה מורעל ה אסור להיכנס לשם איזה חודש ו וככה יושבים כמה שעות בערב בוכים ובוכים לא באמת אני רק זוכרת את עצמי בוכה א ובלילה לא נרדמת כי הייתי שומעת את

הצפצופים של המכונות ובבוקר א נוסעים בחזרה לבית חולים שניידר אבל מה שהיה זה שבאמת מעבר לכל התחזיות וכל ה מה שצפו הרופאים שאמרו שיהיה לנו עוד חודשים ארוכים של שיקום הם לא הבטיחו לנו שום דבר הם לא ידעו איך הם יצאו מזה הם בהתחלה אמרו לנו שהגוף שלהם זה כמו איזה מכונה שחורה ש לא יודעים כמה זמן קח לרעל לצאת החוצה ואיזה נזק הוא כבר חולל בפנים וואי כל הזמ גם יש אין מידע על זה זה משהו מאוד מאוד נדיר הם מצאו משהו מהרב הסעודית זה מאמר רפואי אבל מי שיצא מזה יצא לא בסדר אז לחשות בראש שיכול להיות שאת תצטרכי להיות עוד לשקם שני ילדים כל החיים כן אבל היה לי מאוד בראש ש הקדוש ברוך ה לא מהביא לאדם ניסיון שוא לא

יכול לעמוד בו נכון ואני לא אעמוד בזה כן הם לא זה אני כבר לא אעמוד לא הייתי בטוחה בזה אם הם לא מגיעים בריאים ושלמים אולי אני לא א זה לא יכול להיות לא לא יכולתי לחשוב אחרת הייתי יושבת שם שעות ומתפללת כמה ז סך הכל היו משפים הם היו חודש חודש והם באמת הם ישתפרו מיום ליום א אני מאמינה שזה בזכות תפילות של עם ישראל זה הנה תראי גם בנפל התפללנו עליך בלי הסקה עליכם ב לגמרי אני אני באמת מרגישה איפשהו הסיירה תודה לכולם שזה ילדים של עם ישראל מהארץ ומהעולם התפללו על השיתוף הזה של תפילות וחיזוקים ונתינה גם פיזית של המון דברים הו מפה ועד חוד מיכאל בן 15 וחי ויצחק היא 14 וח והם מודעים לכל התפילות שהם ילדים של

תפילות וכל הסיפור וכל ה כמה אנשים מרגישים שרואים אותם הם מתרגשים אז היום יש את בעצם את מיכאל ויצחק הם הגדולים הם הגדולים וכמה עוד ילדים ואחר כך ולדו לי בלי עין הרה ארבעה ילדים איזה כיף א קטנים איזה כיף לשמוע ברוך השם בנים ב שני בנים ושתי בנות נולד לי לאחר האסון את יונתן היית בהריון כשזה היה נכון לא לא הייתי בהריון אוקיי חשבתי שכן לא אני אגיד לך מה שמעניין זה שנתן ולד לנו והברית מילה שלו לא הייתה 12 חודשים בדיוק מיום הפטירה הם נפטרו בכא בשבט והברית היייתה בכא ת זה היה שנה מעוברת ואמרת איך הקדוש ברוך הוא מדייק לי הכל כי אם זה היה לא שנה מעוברת אז באותו יום של הברית גם יש דברים של יור סייד

שעולים לקבר וכ וזה כזה לא מתאים ביום של ברית אמרתי הקדוש ברך עשה 12 חודשים הרגש ממוד את ה שפתך ומשענתך נחמוני צד אחד שפתך המקלות לגמרי ומצד שני משנתך זה המתנות האלה מה חתמתי חוזה שאני אקבל עוד ילדים וואי איזה מדהים ואז בעצם נולדים גם פחות או יותר בצפי זאת אומרת אחרי שנתיים אחרי שנה אחרי שנתיים נולדת לי בת הורוד מדהים הזה חזר הביתה יואו ו שתי ב געגעתי ואחר כך עוד בת איך קוראים להם א לבת שנולדה הראשונה שהיא היום בת שש קוראים לה רוני וואי איזה יופי נולדה בחנוכה בערב שבת שקראו רוני ושמחי ב ציון ורוני יך ואחר כך יש לי בת בת ארבע קוראים לה שירה שושנה לדה בשבוע שקראו שבת שירה אז רוני ושירה ה הם

מזכירות את יאל ואבי גי כן מאוד מזכירות כן גם גם חיצונית וגם אני רואה הרבה נקודות באופי תשמעי אני לא יודעת איך את רואה אותך אני יכולה להגיד לך אני לא הכרתי את מיכל הקודמת לפני שהיא נולדה מחדש אני רואה אישה שיש בה רוח אלוקים ממש מין כזה מההתחלה ועד הסוף זה פשוט לא לא באמת זה באמת קודם כל אני מאוד מעריכה את זה שסיפרת הסיפור שלך ופתחת את הלב ובאמת ככה בשבילי זה ממש אמרתי לך בשבילי זו סגירת מעגל אני ממש זוכרת את הימי לא ישנו בלילה זה היה ימי חרדה כאלה שהם רק יהיו בסדר הילדים כתבנו את השמות שלהם אני זוכרת בבית כנסת זה לא חבר'ה דתיים מגיעים אלינו חבר'ה הקיבוצניקים הזה וכולם התפלל כל כך תספרי לילדים

שלך כולם כל כך הרבה התפללו עליהם ועכשיו אני ככה הראת לי מקודם תמונה של המשפחה היפה שלך ושם את יודעת מה וכש הראת לי את התמונה ממש יכלתי לראות את יאל ואביגיל שמה ככה הם שם כן הם שם יש להם את המקום שלהם יש להם את המקום שלהם תמיד שואלים אותי אם אנשים אוהבים שמישהו עובר איזה אסון או איזה טרגדיה טוב אז כאילו שיסתדר ש טוב אז נולדו עוד ילדים אזבי אוקיי בסדר או קרה משהו אה התחתנה עוד פעם חי עזבי כאילו סגור את הדבר המח אנושי רוצה לסדר את הדברים סדר זה שלא יהיה קשה קשה להכיל דברים קשים של מישהו נכון א באמת זה לא ככה כאילו ברוך השם הילדים ממלאים אותי אני לא יכולה לחשוב אחרת זה באמת הריפוי הגדולים ביותר

שיכולים להיות שיש עוד ילדים והם מעסיקים אותי מהתחלה ועד הסוף תאמיני להביא לזכות לעוד ילדים זה שותפות עם בורא עולם איפה עוד בן אדם יכול לעשות שותפות עם בורא עולם איפה עוד ילד זה שותפות עם מעשה אלוקים בריאה חדשה אבל עדיין יש לך שני חורים אני רואה את החורים בלב שלך אבל עדיין יש מקום שחסר אין ספק זה ילדים זה חלק מה בלתי נפרד מאיתנו חלק מהעצמות מעניין אותי לדעת מה את עושה היום מיכל א אז הכל החדשה מה עושה היום כן אז האמת היא שמאז האסון פתחנו עמותה של עזרה ליולדות אני זוכרת כשבאו לנחם אותי ולתמוך בנו וראיתי כמה אנשים טורחים ונותנים או שראיתי חברות שלא ראיתי 20 שנה ואני רואה אותם במקום כזה אפילו הרגש

תראה מה כמה אנשים ציערתי וי איזה זה מחשבה מעניינת כאילו כמה אנשים מצטערים איתם לא נעים שהם עצובים בגללי פוגשת בנסיבות כאלה קשות ואז אני זוכרת ש אז כבר היה לי את ההחלטה שאנחנו נראה להקדוש ברוך הוא שאנחנו מתאחדים ועוזרים בשמחות לא לא רק שמגיעים לטרגדיות שאז כולם נאספים צריך את זה אי אפשר בלי זה זה לא ש זה בא להוריד אז באמת פתחנו ארגון של עזרה ליולדות אזה יוי א ובנות מקסימות נערות מוציאות ילדים אחרי צהריים יואו איזה זה כל כך חיים זה כל כך הרבה חיים איך אתם קוראים לזה קוראים לזה יגיל אבי זה חלק מפסוק במשלי ואבי זה אבי גאל ויאל אביגל ויאל כן יואו והיום אמרת גם שאת מדריכת קלות והיום ברוך השם אני

מדריכת קות תמית אני מרואה שבסוף אנחנו מחפשים משהו קישור לחיים חדשים וטובים וא אני גם רואה בזה שליחות אני מאוד נהנית מזה ושמעתי שיש לך הרצאות מדהימות באמת משהו מיוחד במינו א איפה צלך לדבר במוסדות חינוך א סמינרים בתי ספר ר אולפנות לפני נשים בת גם זה כל פעם שמתי מה זה לא קשה לך לדבר על זה אני יכולה להגיד שכל ם לפני שאני הולכת לדבר אני כאילו אומרת לעצמי אוף כ קצת למה לפתוח את זה עוד פעם זה כאילו פצע ושוב לפתוח ושאני יוצאת מההרצאה אז אני יוצאת מחוזקת שאני כן עושה משהו נכון ושאפשר בעזרת השם לצמוח מזה וללמוד לחזק את עצמי לחזק את האחרים ווא יש לך איזה תגובה כזאת שחורה לך מח ההרצאות שלך שיצאת ו אני

זוכרת משהו מעניין פעם היה לי הרבה פעמים אבל סתם ככ משהו שעכשיו עולה לי א פעם אחת סיפרתי שלמכשיר לו באזור הזה וגם כן היה לו גם פיצי לחץ שגרמו לו לצלקות קטנות וזה לא נעים אבל היום אני מסתכלת על הצלקות האלה ואני רואה בזה נשיקה מהשם זה זכר לנס זה של גיבורים בדרך כלל אני לא אומרת את זה בהרצאה אבל לא מת השם יצא לי להגיד את זה אמרתי בסוף ניגשת אליי בחורה זה הה בתיכון בוכה בוכה את נשמתה היא אומרת לי עברתי עשרות ניתוחים בכל הגוף ואני כועסת על השם כועסת על הגוף שלי למה יש לי כל כך הרבה צלקות אבל עכשיו אני מרגישה גיבורה כמה נשיקות יש לי בגוף יואו יואו יואו אז באמת אני את כולך הה נשיקה אחת גדולה מבורא

עולם באמת שימשיך הלאה ק רק אין אין תודה רבה אין לי מילים באמת תודה רבה אני מודה לך באופן אישי על השיעור שנתת לי ולכולנו ותודה רבה שחלקת איתי את הסיפור הזה באמת א אני לא יודעת אפילו מה לומר כאילו באמת את פשוט מיוחדת במינה קיבלת מתנה גדולה קדוש ברוך הוא כזאת מיוחדת ברוך השם תודה תוד רבה