שקיעה בחוץ - זריחה בפנים | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

נועם ש היברידי כוכבית 206

מהפכה בעולם המקבעות מקווה מלכות כשר דאורייתא תוך שלושה ימים אצלך בבית שלום וברכה ערב טוב ברוכים הבאים לעוד תוכנית של משיבת נפש התוכנית שלכם ובשבילכם שעוסקת בכל ענייני נפש מכל ההיבטים מכל כל הנושאים. אנחנו מנסים להביא לכם כאן את הנושאים הכי מעניינים שנוגעים בנקודות הכי עמוקות שבתוך הנפש שלנו, שהיא המנוע שלנו. כשהנפש בריאה, בגוף בריא, כשיש חיוך, שמחה, אנרגיות טובות, אנחנו יכולים לעשות את תפקידינו בעולם בצורה הטובה ביותר. ובשביל זה אנחנו כאן. אז היום אנחנו בחרנו בנושא שהוא אקטואלי, משהו. הערב אנחנו בעזרת השם נתחיל להגיד את הברכה של ברך עלינו. נתפלל את התפילה המלאה על הגשמים וזה ככה נותן לנו

כניסה רשמית לחורף למרות שאולי בחוט קצת לא מרגישים אולי רק השקיעה שניתה יותר מוקדם השבת שנכנסת יותר מוקדם אז כן זה עושה משהו לנפש יש פחות שעות של אור ושעות של שמש וזה ממש משפיע על הנפש מתברר שזה לא משהו שאנחנו ככה מרגישים רק באוויר אלא זה מוכח מחקרית שזה משפיע על הנפש. פחות שעות של אור זה אומר פחות מוטיבציה, פחות חשק, יותר רצון להתכנס, להישאר בבית, פחות לעשות. אז אנחנו רוצים כאן היום באמת להבין אם אנחנו יכולים לפתור את הדבר הזה מהשורש, כן להמשיך להיות בעשייה, כן להמשיך לפעול, כן להמשיך להיות עם אנרגיות גבוהות ועם מוטיבציה. ואולי אולי אנחנו עדיין יכולים להשאיל איזה אור מהימים של הקיץ, מהימים של

החגים. מהימים שבהם ככה נטענו והתמלאנו ברוחניות, באנרגיות ובשמחה ולהשאיל לימים האלה שהם יותר חשוכים, שפחות יש בהם אור. אז אנחנו מזמינים אכם, צופים יקרים, לשלוח אלינו שאלות כאן לאולפן שיגיעו אלינו אונליין ואנחנו נענה עליהם במקצועיות ובהרחבה ובהרחבת הדעת. וכמובן שאנחנו נגיד שלום וברכה לרבנית פרי כהן, מטפלת רגשית שהיא היא זו שתענה לכם על השאלות. שלום וברכה.

שלום שלום

מה שלומך?

ברוך השם מה שלומך?

אז איך את עם החורף?

לא אוהבת אותו.

לא

לא

את לא מרגישה כזה

אוהבת חורף?

האמת היא שכן

אנחנו חייבות להיפרד בזאת.

לא יהיה. אני מרגישה שיש משהו בחורף שעם כל זה שנותן לנו להרגיש איזשהו רצון להתכנס ולהיות מתחת לצמיכה אבל זה זה כאילו הטבע מקיף אותנו אנחנו יותר מחוברים ככה לשמיים העננים כזה יורדים עד אלינו הגשם הריח הפרשי הזה שיש באוויר אני אני כבר מחכה לזה אז א כן אני יודעת שיש הרבה אנשים שאומרים אה אין כמו הקיץ והקיץ זה האנרגיות וזה השמחה אבל אני אומרת, כל עונה יש לה את הקסם שלה. בוא בוא נתחבר לזה ובוא נועף במקום להתנגד לזה.

כן.

אז האמת האמת האמת שאני לא כל כך אוהבת את החורף אבל א אם בעבר זה היה עושה לי ממש רע, הייתי מתבאסת שהיה מגיעה החורף. א בשנים האחרונות למדתי לאהוב דברים מסוימים שכן יש בו וכן עושים לי טוב. אה אבל כמו שאמרת זה באמת מחקרית. ידוע שבאמת החורף גורם לאנשים ממש דיכאון חורף או קצת פחות חדוך חורף א

יש הבדל נכון בין דכדוך לדיכאון דיכאון זה קצת משהו יותר קשה אבל את יודע איך שאני בחרתי את בחרנו את הנושא הזה של התוכנית ממש מהשטח אנחנו ככה בנים אתם יודעים בינים אתם לא יודעים אנחנו מאוד מאוד מסתכלים על השאלות שאתם שולחים ועל מה חשוב לכם ומה נוגע בכם ובאמת זה תוכנית שהיא בשביל בלילכם. והנושא הזה היום של התוכנית זה מתוך מה שנקרא מתוך השטח. זה נשים שניגשו אליי ואמרו לי אני לא יודעת איך להתמודד עם עם הדיכאון הזה של החורף. אז אני אמרתי רק רגע בשביל מה יש לנו את הרבנית פרי? אנחנו נציף את זה ונעלה את זה וגם אתם אני מזכירה לכם אתם יכולים לשלוח את השאלות שלכם לכאן לתאר אם באמת זה נוגע בכם אם יש לכם

בכלל עוד שאלות שקשורות לעולם הנפש. אנחנו כאן כדי לעסוק בהכל. אבל הדכדוך הזה של החורף, אולי בגלל זה את לא אוהבת חורף? יכול להיות באמת אני אוהבת את השמש, אני אוהבת את האור, אני אוהבת וזה באמת זה אצל הרבה מאוד אנשים השעות של האור והשמש והחום והנעימות זה נורא נורא טוב אמא שלי למשל מתה על החורף גם כי אני כל כך אוהבת את החורף מגיעה והגשם כמו שאת מתארת וה הריח של ה של האדמה רטובה ובאמת חיבור מאוד מאוד גדול לטבע הרבה יותר קל להתחבר לטבע בחורף כי אתה ממש מריח אותו ואתה יכול לחוש אותו ואז יש אנשים שהם אוהבים מאוד ויש אנשים שהם לא אוהבים מאוד. אז יש באמת איזה עצה טובה שאנחנו יכולים ככה לתת כדי בכל זאת הרי פעם כשלא היה חשמל ואז אז היינו העולם היה קמים עם הזריחה

ומסיימים טעם עם השקיעה כי גם טכנית זה זה זאת הייתה האפשרות שהייתה קיימת אבל אנחנו היום נמצאים במצב שבן אדם גם יכול להפוך בין היום ללילה ויש פעילות לאורך כל שט היממה אם זה גם להבדיל גם בלימוד תורה ואם זה גם סתם בעולם בכל ענייני העולם הזה אז איך בכל זאת אנחנו כן יכולים להחזיק את עצמנו לא לא בקטע של בכוח לסחוב מה שנקרא אלא כן למשוך עלינו שמחה ואנרגיות טובות ולרצות לפעול ולא רק לחכות מתי א מתי ניכנס כבר לשמיכה

בדיוק אז קודם כל בוא נגדיר בוא נסביר בכלל מאיפה נובע הדיכאון הזה הוא נובע סתם כי פתאום נהיה עיקר או אה אז אז יש לו כמה גורמים אבל הגורם העיקרי שמציינים אותו במחקרים זה שה ה בימים של החורף מה שקורה זה שהשעות מתקצרות שעות האור מתקצרות וכשיש פחות שעות של אור הגוף א מבחינה הורמונלית מייצר פחות את ההורמון שנקרא מלאטונין שהוא אחרא על ה על השינה וההפרשים האלה

ואז מה שקורה זה שכל היום יש לנו מין ישנוניות כזאתי. לא נוצר לך בשעות האור התאר ממש ובשעות החושך וכשמתחיל לרדת החשכה, ההורמון של המלטונין הזה מתחיל להיווצר ופתאום הוא הוא גורם לנו לרצות לישון. אלא כל הזמן יש מין חוסר ודאות, יש כל הזמן ישנוניות א כל הזמן שעות של חשכה, אין את השעות של העירות ואז זה גורם לנו לישנוניות הזאת. מעבר לזה, יש אנשים שכשקר להם הם נורא נורא מתכנסים, קשה להם למכור ווההתכנסות הזאת גורמת להם להתכווצות ולחוסר רצון, לזוז ולקום ולעשות. הם מעדיפים להיות מקובעים ככה על הספה. א זה נובע גם מתוך מקום כזה של הגנה. קר לי, אני לא יכולה, אני רוצה להתכנס, אני כרגע צריכה לשמור על הגוף

שלי. יש משהו מאוד מעניין בטבע א גם אצל העצים וגם אצל בעלי החיים שבשעות של הקור בימים של הקור הם מגנים על עצמם תראי את הדובים מה הם עושים הם פשוט הולכים לישון השנת חורף הזאתי למה כיוון שכרגע אני צריך להגן על הגוף שלי העצים צריכים להגן על הגוף שלהם על הגזע אז הם משאירים את העלים הם לא יכולים לדאוג לא לעלים ולא לפרחים הם עכשיו בהתכווצות כזאתי אני דואג רגע שנייה לבסיס ואחר כך כשיהיה חם ויהיה יהיה טוב, השמש תזרח, אז אני אוכל להמשיך ואני אוכל לתת את עצמי ולפרוח וכולי. יש עוד כל מיני סוגים של בעלי חיים שבאמת מתכנסים בתוך האדמה בגלל שהם לא יכולים עכשיו הם הם נכנסים למצב כזה של התגוננות וגם אצלנו זה

קורה. אנחנו נמצאים במצב של התגוננות. קר לי, לא טוב לי. יש אנשים שאם הקור עושה להם טוב, זה מזרי להם את הדם, הם אוהבים את זה ויש אנשים שבדיוק ההפך. ואז מה שקורה זה ההתכנסות הזאתי והשעות החשכה האלה והחוסר הורמון שמופר שזה אין רצון לקום ואין רצון לעשות ואין רצון לשום דבר ויש אנשים שכשאין להם רצון זה גורם להם להגיד רגע אז מה יש לי מין חוסר ודאות כזאת מה יש לי למה אני לא אוכל לקום למה אני לא אוכל לעשות אני אוהבת להיות נמרצת ואין מה שימריץ אותי אז אז אז מה כן

תגידי יכול להיות שזה תירוץ יכול להיות שמי ש יכול להיות שמי ש שאין לו מוטיבציה ממילא זה והמצבים האלה של החוסר לקום חוסר פשוט מוצאים את עצמם מה שנקרא בסגשוג בחורף כי הנה כל הכל החוסר מוטיבציה וכל הרצון שלי להתכנס והרצון שלי מה שנקרא לא להיות בדונ שדיברנו על זה פעם בתוכנית אה עכשיו מקבל גושפה

לגיטימציה

אז אז תראי יש אנשים שיש להם פחות באמת פחות א כוח פחות מוטיבציה לקום ולעשות וכזה. אז נראה לנו על פניו שהם מחפשים כל מיני תירוצים. אבל מה זה נקרא תירוץ? אם אם אנחנו כשבן אדם טוב לו הוא קם ועושה. כשבן אדם

כן אבל הטוב הזה הוא זה בדיוק העניין. הוא לא אמור להיות תלוי שום דבר חיצוני.

נכון ופה לכן אנחנו רוצים לתת עכשיו פתרונות לאיך לעשות את זה. אבל אנחנו צריכים לדעת שכשנפש היא עייפה וחלשה ולאו דווקא הקטע של החורף דקה נשים אותו בצד ונדבר שנייה על השאלה שאת אמרת אנחנו נשים את זה בסוגריים כשנפש טוב לה הבן אדם קם ועושה טוב לו הוא קם הוא הוא מניע את עצמו שום בן אדם לא רוצה לשבת על על הספה סתם מתוך איזה מקום של עצלנות לא אנשים רוצים לעשות אנשים רוצים להיות פעלים אנשים רוצים להיות א להשיג דברים להיות להיות במצב של עשייה וסיפור פוק והם מסתכלים גם על אנשים שעושים בהרצה ולכן הסרטונים האלה של כל הסרטונים של ה של הוטיבציה

תקום ותעשה הם נורא מסגסגים כי אנשים באמת רוצים לקחת משם דוגמה אם זה לא היה דבר שאנשים צורכים אותו זה לא היה כל כך אבל אנשים באמת צורכים את זה אנשים רוצים אבל מה יש אנשים שבאמת נמצאים במצב נפשי לא טוב ואז הם הם יותר רפואים יותר קשה להם פחות מוטיבציה ואז אנחנו אנחנו מסתכלים עליהם אומרים נו אז תקום תעשה ולעתים הם לא באמת יכולים לעשות הם חייבים א זוכר שפנה אלי פעם איזשהו אדם ואמר לי תקשיבי ישי כל הזמן לשבת על הספה ואני אומר לה להיכנס למטבח ולעשות והיא לא עושה אמרתי אתה לא יכול להגיד לה תיכנסי למטבח ולעשות לא בגלל ש ש אלא

אנחנו צריכים להבין למה היא לא רוצה לעשות למה היא לא מסוגלת לעשות החוכמה היא לא אה

אולי היא פשוט לא אוהבת את המטבח תנסה משהו אחר

אוקיי לא משנה בכל דבר בבית כן דוגמה זה ברור העניין כאן זה המוטיבציה כשאין לנו מוטיבציה אז אנחנו בבעיה אם תסתכל

אנחנו נחפש גם במה להתעלות בואי זה זה כאילו זה כמו איך אומרים להיכנס לדלת פתוחה להתפרץ לדלת פתוחה

אבל אבל אם למשל את יודעת כאילו תוך כדי שאת מדברת אולי רעיון תראה תינוק קטן כן תינוק קטן הוא הטבעי ביותר הוא הוא הצבע בהתגלמותו מה זה אומר לשום דבר אין לא לא פועלים עליו שום כוחות אין לו דיכאון אין לו חרדה אין לו דכדוך כלשהו אין לו עצבות אין סיבה לשום דבר אין לו שום שום איזשהו משהו של פוליטיקלי קורקט שהוא צריך לעשות כי כלום הוא טבעי ואז הוא כל הזמן נוסע הוא כל הזמן נמצא בדועין הוא הולך הוא חוזר הוא בא הוא מנסה הוא זוכל ואז אם לרגע הוא יושב או שהוא קצת אפתי אומרת אוי מה קרה לו אולי יש לו חום למה

נכון

הטבעי שלנו הוא לקום ולעשות וללכת ולבוא אלא אם כן יש לנו חום ואז אנחנו כאילו ישנונים ופחות טוב לנו ואת זה אנחנו צריכים לפתור להבין למה למה אני עכשיו ישבת על הספה? למה פחות טוב לי? למה? ובדיכאון חורף אנחנו יכולים לדעת שזה באמת נחקר מדעית ממש. הרעיון הזה של של החוסר בהורמונים גורם לנו ממש להשבטה כזאתי לשנוניות. עכשיו הזכרת קודם שבעבר מה היה קורה? אנשים היו מכוונים לפי שעות האור. היו קמים מוקדם

והיו מתחילים את היום מוקדם יותר וסוגרים אותו מאוחר יותר. ואגב, מבחינה מבחינה רפואית יש פה משהו מאוד מעניין. א המערכת החיסונית שלנו היא גם כן מכבה את עצמה לקראת שות החשכה

מדהים

ואז מה שקורה זה שבעבר אנשים היו יותר בריאים היו צורכים כי הם היו חיים א ממש מחוברים למה שהגוף שלהם יכול הם לא היו מושכים את זה לאורך זמן הם לא היו פשוט מה שאני יכול זה מה ש איך שאני מכוון זה מה שאני עושה היום אנחנו מותחים את זה ומעריכים את עצמנו עם קפה ועם סטרואידים ולוקחים לפה ומושכים לשם ולא קשובים באמת למה שאנחנו אנחנו צריכים ולמה שאנחנו יכולים. ואם תסתכלי כשאנחנו רואים אנשים שמספרים על איך הם מודעים לעצמם, אנחנו מסתכלים עליהם בהרגה. וואי איך הוא קשוב לעצמו, הלוואי אני. למה הלוואי אני? בוא נעשה, בוא באמת נהיה מודעים. אז כשאנחנו עכשיו מודעים לתוך המקום הזה של דיכאון חורף וקשה לי ואני לא

כלומספה, אנחנו לא רוצים להיות בלשבת על הספה. אנחנו רוצים לעורר שמה משהו. אנחנו רוצים לגרום לעצמנו כן שיהיה לנו כטוב. לא כדי למשוך את עצמנו לקצה טוב. ואין לה הורמון, אין אין לנו עכשיו את ההורמון הזה וכאילו יש לנו חוסר עכשיו ואז אנחנו מדוכדכים מה זה אה אז אנחנו נקשיב לעצמנו אבל זה אנחנו נמצאים במצב של חוסר שמחה ועל חוסר שמחה אנחנו לא יכולים לוותר כאילו על שמחה אנחנו לא יכולים לוותר ולכן אנחנו כן ניקח את עצמנו לעשות משהו שהוא מעבר אם דיברנו קודם על להיות חשוב לעצמי ולא לכל דברים שעושים לי לא טוב קח לדוגמה אפילו את הקטע של אנשים אוכלים דברים שומניים שהם גורמים להם לצרבת לתופעות לא טובות חורף או סתם בכלל

בכלל ואז טוב אבל אני אוהב את זה אז אני אמשיך פלאפל עושה לי לא טוב אבל אבל אני אוהב את זה אז אני ממשיך וזה שוב עולה לך ושוב לא טוב לך ואז אנחנו באים אומרים לא תהיה קשוב לעצמך א יש כל מיני מאכלים מסוימים שהם עושים לנו לא טוב אז תהיה חשוב פה אנחנו אומרים מצד אחד אתה ביחד חורף וחסר לך את ה את החסר ב ב במוטיבציה אז במקום פה דווקא ההפך במקום להיות טוב תהיה קשור לעצמך ששקבל על ספיוב תירדם עד מחר אנחנו לא דובי חורף אנחנו כן רוצים אם הדוב לא קם בבוקר ואומר וואי עבדה לי השמחה בא לי להיות שמח עבדה לי המוטיבציה בא לי להיות עם מוטיבציה אבל אנחנו אומרים כי אנחנו בני אדם ואנחנו בעלי בחירה ואנחנו כן רוצים

להרים את עצמנו כי השמחה היא מנוע שלנו בחיים כן אם הדוב כשהוא רואה איזה משהו שהוא הולך לטרוף אותו זה מגורם לו שמחה והוא רץ לשם אצלנו זה משהו אחר פה זה באמת נקודה חשובה שדווקא כאן את אומרת אנחנו לא נוותר לעצמנו אם בדרך כלל הרבה פעמים כשאנחנו דיברנו כאן על כל מיני נושאים מעולם הנפש אז כן דיברנו על כביכול לתת לזה להיות לשהוט ברגע להיות בחמלה כלפי עצמנו פה את אומרת אנחנו לא נווותר לעצמנו ואנחנו דווקא כן נעשה טיפים ופעולות שתכף את תתני

כדי לצאת מהמצב הזה כי אנחנו לא דו בחורף אנחנו בעלי בחירה ואנחנו רוצים להיות בעשייה ובאנרגיות טובות ובשמחה

נכון עכשיו זה לא לא סותר לגמרי את מה שאנחנו אמרנו בעבר ואנחנו עדיין ממשיכים להגיד כשאתה נמצא במצב את נמצאת במצב שלא נעים לך לא טוב לך תתני לעצמך אז מה אנחנו נותנים לעצמנו קודם כל בקטע של דכדו חורף הרי למה אנשים שואלים וואי מגיע חורף אבל לא טוב לי עם החורף אריך אנחנו לא יכולים לשנות את המציאות הזאת

זאת מציאות שהיא קיימת עכשיו אנחנו צריכים להיות קודם כל ארים לה

להבין מה מניע אותה מה מניע

כן קודם כל שזה מאוד מרגיע כל המחקרים וה ווהסיבות והנסיבות הטבעיות שככה השם טבע בעולם אז קודם כל זה מרגיע שמה שאנחנו מרגישים זה נורמלי וזה כבי

לא בדיוק וזה לא תופעה א מצבים למשל של דיכאון וחרדה שאנחנו א חווים א ואז אנחנו צריכים להגיד אוקיי בוא נלך לטיפול נבין מה יהיה שם כן מה הטריגר ואז תטפל כדי שלא תישאר שם לעולם פה המצב מה מניע את זה זה הזה זה מה שדיברנו זה המלטונין החסר זה הקור אור שמכוץ אותך יופי אז יש לך את המושג את ההבנה של מה מניע את זה עכשיו בוא תפעל למה לא כי אתה לא נותן לעצמך את המקום ולא כי אתה לא בחמלה מול עצמך הרי את יכולה להיות בחמלה מול עצמך יום יומיים לא שבת על הספה כי נורא מדוכדך לך אבל בגדול מה את רוצה

לצאת מזה בדיוק כשיש לנו חרדה הרי מה מה זה חרדה חרדה זה מנוע מטורף שגורם לנו לתקן דברים כדי לצאת אל השמחה כל המטרה שלנו בתור בני אדם זה להיות מאושרים ולהיות שמחים. זה מה שאנחנו רוצים. אז כשבאה החרדה היא באה לגרום לנו א להציף דברים שלא טובים לנו בנפש. למה? כדי להפוך להיות שמחים. כשיש לנו דיכאון זה בגלל דברים, כל מיני טריגרים שנמצאים בתוכנו ועושים לנו לא טוב ואנחנו רוצים לטפל בזה. למה? כדי להיות שמחים. כי הרצון בסופו של דבר הרצון הוא להיות מאושר ושמח. אני לא זוכרת את אחד מהפילוסופים שנסע בעבר לשוק. אני חושב זה היה שוק באתונה והוא עומד שם בשוק והוא שואל אנשים בכניסה לשוק מה אתה הכי רוצה בעולם מה

אתה הכי רוצה בעולם ומאחד לאחד מה אתה רוצה מה אתה רוצה מה אתה רוצה ואחד אחרי השני מה האמונים אני רוצה להיות מאושר אני רוצה להיות שמח אחרי השני זאת התשובה והוא יוצא משם והוא אומר כל אחד בדרך שלו הרצון הוא להיות שמח וזה מה שאנחנו רוצים אנחנו רוצים להיות שמחים בחיים האלה וכשיושבת אישה מדוכדכת על הספה ואז אני אז אני יכולה לבוא ולומר לה תשמעי אז תקבלי את זה שאת מדוכדכת אבל לא החורף יקח לו כשלושה ארבעה חודשים של קרירות וחורף ואנחנו והיא רוצה להיות שמחה לכן היא שואלת אבל מה אני אעשה הנה הנה זה מגיע החורף ואני לא רוצה לחזור לשם אני לא רוצה לחזור לספה אני כן רוצה להמשיך בדוני אני כן רוצה להרגיש ממד ני

גם לא יכולה לבוא ולהגיד לה טוב אז צי מזה קומי תעשי מה איך מי יש השפעות חיצוניות שכאילו מושכות אותי אחורה מה אני עושה זה

נכון נכון נכון לגמרי אני זוכרת אני אני ממש סובלת מהקום ממש סובלת מהקור את יכולה לדעת הנה את מזיעה

הדבר הראשון שאני עושה כשאני מגיעה לפה זה רגע תכונו לי את ה אני סובלת ממש זה גורם לי גם לכאבים בגובה אני מתכו ולא טוב לי ואז כשאני מקובצת ושומרת על עצמי אני לא יכולה להיות בעשייה אני צריכה לקום להקים את עצמי מהספה ולקום להכין איזה מרק חם זה ממש קשה לי ואז למדתי למדתי משהו שטיפ מדהים שאני רוצה לתת אותו כאן עכשיו כשהייתי קמה בבוקר הייתי אומרת וואי עוד יום חורף ולא בא לך לפתוח את העיניים כי אפור ואין משהו שירים אותך ויוציא אותך יגרום לך. מהבוקר הייתי מדמיינת את אחר הצהריים החשוך. אה אבל הוא חשוך והוא זה עוד יותר דקנס כזה ועוד יותר חשוך ולא כיף לך וזה. הייתי מדמינת איך אני אעמוד ליד הקריים ואני

אכין משהו חם למשפחה שלי שתלקד אותם. והייתי עושה בדרך הדמיון הייתי מעבירה לעצמי איזשהם א הייתי קוראת לזה מכות חשמל חיוביות כאלה שיגרמו לי לקום ולעשות משהו. יש לי איזשהו יעד. יש לי איזשהי מטרה ביום, משהו שיגרום לי להנות. עכשיו יש מישהי שתגיד, אני אני נהנית מלסדר ארונות אז תיקחי לך. הימים האלה זה ימים שאת לא יוצאת לגינה עם הילדים, את לא יוצאת החוצה, את לא הולכת לטייל בקניונים, את לא עושה שום דבר כיכר ואת מתכנסת. אז תחליטי שזה הזמן שבו את מלקדת את המשפחה סביב לא יודעת על שמיכה ושוקו מרשמלו יום אחד ויום אחד את הולכת לספריה כי זה סגור וחם וקורזי כזה וכל מיני דברים קטנים שיכולים ללקד את המשפחה שלך

בזמן הזה שאחר כך תוכלי לצאת החוצה א בימי הקיץ כבר יהיה יהיה את תראי את האפקט של הימים האלה את תראי את את ה את ה

זה באמת סוג של מבחן הימים האלה כי כי אנחנו מתכנסים נרצה או לא נרצה זה מהטבע וזה אנחנו מחוותים לזה כי זה הייתר ההישרדותי שלנו אבל זה גם סוג של בוא בוא נבחן באמת אם נגיד סתם ניקח דוגמה את אומרת אנחנו לא יוצאים אבל אם נגיד מי שעכשיו היא רגילה לצאת כל שבוע לשיעור תורה עכשיו יהיה לה סוג של מבחן אם עכשיו גם בימים האלה אני ממשיכה ואני יוצאת אפילו שקר בחוץ וגשום זה ניסיון אז לשמר שגרה גם לשמר שגרה כי כי זה משהו שלמה אנחנו יוצאות לשיעור תורה כי זה ממלא אותנו זה להתמלא אמרת א איזשהו בוסט של אנרגיה מכות חשמל משהו שמניע זה זה ממלא אותנו

אז אז את אומרת משהו נכון את אומרת אל תוותרו על הדברים שעשו לכם טוב בימי החום תעשו אותם גם בימי הקור כי תזכרו שזה ממלא אותכם אז אף על פי שקר ורטוב וגשום אל תוותרי על זה אף על פי שכבר מתחיל להכשיך וא כבר מתחילה להתעייף העיניים נעצמות ודי ובא לך רק להיכנסה זה קשה זה נכון אבל אם תסתכלי על הרעיון המיוחד שבזה הרי הקדוש ברוך הוא טבע את העולם בחסד וברחמים עםעם עם כל כך הרבה חוכמה כשזוג נמצא בתקופה של שבועיים שבועיים בשבועיים שהם יכולים להיות בקשר פיזי אז אז הכל הכל אפשר לרפא שברים אפשר כי שום דבר הכל חיבוק פותר הכל וו ואפשר ומה קורה בימים שאתם לא בטוב? אז פה אומר הקדוש ברוך הוא, אני רוצה שתכירו את

האחד את השני לא מהמקום הפיזי והקל, תכירו האחד את השני מתוך מקום תעבדו על זה. בימים של החורף תמיד אני חושבת לעצמי שזה כמו השבועיים שהשבועיים של אין. בשבועיים האלה אתה אתה עושה דברים אחרים. אתה מלקד את המשפחה בדרך אחרת. אתה צריך לחשוב על דברים שירימו. כי כמו שאמא מדוכדכת, גם הילדים יכול להיות שהם מדוכדכחים והם כאילו כסם ולישון כזה ו

הרי מה שאמא מרגישה

בדיוק היא מעבירה לילדים כן היא מעבירה לילדים אז זה הזמן ללמד את הילדים בקיץ זה נורא קל אתה בא הביתה מבית ספר הילד שם את התיק והוא רץ החוצה ורוכב על אופניים והוא הולך לחברים ואור אז אז הכל יותר ברור תחשבי ש א כתוב להגיד בבוקר חסדך ואומרתך בלילות בבוקר אתה רואה את חסד אז אתה יכול להגיד ריבונו של עולם תודה רבה והאמונה בלילות כשקל כשקר וגשום וחשוך אז אז אז פה זה פה פה האמונה

בדיוק זה הנקודה זה גם הנקודה של הניסיון ש שאם לקחנו איזשהו הרגל ועשינו איזשהו משהו שכבר נכנסנו לאיזשהיא שגרה ואני חוזרת לשיעור תורה אז אז עוד שבוע ועוד שבוע אז כבר משהו שמתכבע בנפש אבל אז בא איזה איזשהו ניסיון באים הימים של החורף והימים וזה קשה אני זוכרת את עצמי נוסעת אז הייתי גרה יותר רחוק נוסעת בגשם ש שאת אומרת וואי השם לא רואים ממתר מרוב גשם אבל זה כבר משהו ש שברוך השם התכבע בנפש כבר משהו שנהיה לנו הרגל שאת לא יכולה לוותר עליו

אז אז הימים האלה של האור הימים האלה שיותר קל לעשות שיותר קל לצאת הם אלה שנתנו לנו בסופו של דבר את הכוח גם לימים של החורף שיותר קשה לצאת כי זה כבר משהו שעשה רושם ונפש

בדיוק אבל אני אומרת עוד יותר מזה הימים של הקיץ נורא קל לך לעשות את הדברים אם בימים של החורף אתה תתאמת זה כמו שדיברתי על הזוג של השבועיים שבועיים הם בונים את האישיות שלהם הם בונים את החיים שלהם דווקא בשבועיים של האין דווקא בחורף כשלא יוצאים החוצה ואין זה ואי אפשר אי אפשר לעשות את הכיף שלה בחוץ וללכת עם הילדים לגינה עכשיו בוא נראה אותך בונה את המערכת המשפחתית שלך עכשיו תעשי את זה עכשיו כשזה כשזה קטן ואינטימי ומלוקד אז תחשבי כל יום על ארוחת ערב מיוחדת תחשבי על א על איזה שם דברים מיוחדים שאת יכולה לעשות שאת לא עושה אותם בקיץ כי ממילא בקיץ הילדים שלך יוצאים הם הם לא עושים חשבון הם לא בבית הם לא

מחפשים את השיעות הזאתי אני זוכרת שהיה לי היה לי משהו מה זה שהוא זכור לי ככ כשאחותי התחתנה ואני לא בקשר עם המשפחה אחותי אחריי והיה לי כזה עצוב וקשה שאני לא הולכת ויש לי שתי ילדים בבית ואז אני שמה אותם לפיקניק על השמיכה בבית ואני מכינה ארוחת ערב. אנחנו יושבים לפיקניק על השמיכה במרכז הסלון והיה בזה משהו כזה קוזי וחם ומיוחד ומלקד ואת התוצאות אני רואה היום כי בימים קשומים וקרים אתה אתה בונה את מה שאת תקצור בימי הקיץ חכמים בכיף בטוב בשחרור באווירה בחולצה הקלילה יותר כשהכל נראה לך יותר בוקר וחסד עכשיו עכשיו תחזק את המקומות החלשים של המשפחה עכשיו תזמין מ איזה משהו מיוחד השבי איתם לראות איזה משהו בשבי

להקריא סיפור זה עושה ואת יודעת מה שהכי מדהים שזה עושה גם לנו טוב כשקשה לך להקים את עצמך מהספה ואז את קמה ואז את מכינה מרק טוב ואז את אומרת לילדים בואו אם אני רוצה לספר לכם סיפור או אם יש לך ילדים גדולים אם אני רוצה לשבת איתכם לזמן אייכות ותשימי יהר מרמלו לתוך שוקו ותשבו ביחד אם את לא בריאה ואם את בריאה אז תעשי שוקו חליטה של א חליטה כלשהי כן

אה ו

מה שאני אוהבת בכל העצות שאת נתת כאן זה שזה לא עכשיו משהו שהוא לוקח אותנו מהקצה לקצה. לא באת ואמרת יאללה, את רוצה עכשיו שכנגד המילטונין שחסר לך תקפיצי את ההורמון האושר והדופמין וכל החבורה הזאתי שאנחנו רוצים להרבות בהם. לכי לחדר כושר. לא, זה הכל מה שנקרא בארבע מותייך. תשארי

אבל אני אומרת קחי את זה גם למקום שלא לוותר על השיעור טוב. אז קחי את השיר אז זה בנפשך אז את יודעת מה היה לי הכי מדהים הייתי הגעתי למסע הראשון שלי בארצות הברית ואת לא הכרתי עדיין איך זה הולך והגעתי למונס אני חושבת שזה היה היום אולי אולי השני שלי

הראשון אני חושה מעייפות וכזה נכנסתי לשירותים להתארגן ותוך כדי אני מציצה לראות מי באג ששלג נרם משהו מטורף והכל נראה שחור שחור שחור ואני ואני אומרת מי יצאה מהבית ודעת זה לא נעים משלמים לי מביאים אותי עד למונסי ואתה אני לא רוצה שירגישו שהביאו סתם ואני רואה עוד אישה נכנסת ועוד אישה נכנסת ועוד אישה נכנסת ואני אומרת מה מה יש מה יש להם למה הם מה הם באו מיצאה מהשמיכה אני מעקבים קודם דיברנו על זה שאני הולכת עם עכבים אני הולכת ככה על השלג מפחדת לא ושאלתי מה איך אתם יוצאות מהבית אמרת מה זאת אומרת זה מה שעושה לנו טוב זה מה שמלא אותנו באמת

וזה וזה מדהים זה מדהים להבין שקשה לך לצאת אבל תקום שנייה אחת תעשי את ותראי איך זה הלקום מהספה כשקר לך ואת רוצה להתכנס וג'יפה כזה לא בא לך כלום קומי קומי קומי ואתעשי ואחר כך תמיד זה יקרה וואי איזה מזל שצעתי איזה כיף שהלכתי לפום צער ההגרה התגמול הוא דווקא עובד כאילו הפוך במה שהיינו חושבים

כן

וזה זה מדהים ואת יודעת נגענו כאן דווקא בכמה נקודות שהם נכון שהם קשורות לחורף אבל הם קשורות בכלל למוטיבציה שלנו לחיים שבאמת כשאנחנו נמצאים בתקופות מה שנקרא שהם יותר טובות שהם יותר חזקות שהם יותר של עשייה אנחנו יכולים לפעול בימים האלה לא רק נקודתית כשאת בעשייה אלא זוכרת את הסיפור שגדלנו עליו על הצרצר והנמלה שהצרצר כל הקיץ הוא הוא שר והוא מנגן והוא יוצא למסיבות ומנגן ושר ולא דואג משום דבר חי את הרגע מה שנקרא והנמלה עם כל זה שקיץ ממשיכה לגור ולדאוג לי של החורף והוא צוחק עליו ואומר לה מה יש לך תהני עכשיו קיץ מה את עכשיו מתחילה לחשוב על החורף איפה החורף ואיפה אנחנו תהני והימים עוברים ועוברים יותר

מהר ממה שחושבים ומגיע החורף והנמלה יושבת לה בבית שהיא בנתה כל הקיץ עם המרה כחם שפרי אמרה לה איזה מתכון להכין והיא יושבת ויש לה מאגרים של אוכל באסם והיא ככה עם השמיכה עושה פיקניק למשפחה והצרצר נרטף בגשם הוא והכלי נגינה שלו כי הוא לא הוא לא דאג לחורף אז זה משל שבאמת אפשר לקחת אותו גם לנפש וגם לעשייה שלנו שמהמים האלה של הריבוי אור אנחנו יכולים לקחת לימים היותר קשים, עם הדווקא פחות עור, עם הימים אפילו החשוכים, אבל הנה יש לי איזה שמש בכיסים שהגרתי איתי שאני יכולה לשלוף ולהשתמש בזה, נכון? ואם לא הגרנו מספיק שמש ועדיין אנחנו שם אז המכות חשמל האלה שדיברנו עליהם מה מה שאנחנו צריכים לעשות זה זה כל

הרעיון הזה של של אה של מינדפולנס להיות נוכחים ברגע זאת אומרת לייצר לנו רגעים מיוחדים בשעות אחר הצהריים של החשכה כשמגיע הערב אז כבר די אז אנחנו יודעים שאנחנו הולכים לישון אז הכל טוב מתי השעות בן ארבעים את את מעורבבת עם עצמך את לא יודעת כאן או כאן לעבודה את הולכת כן ברירה את הולכת יקר לך וחורף לך אבל את צריכה את הכסף בסוף החודש נכון שאת מגיעה הביתה ב3 אב ועד השעה 6ח ש 7 כשאת מבינה שזהו הנה כבר ארוחות הערב וזהו וזה נגמר והנה הנה תכף תכף זה נגמר והולכים לישון וזהו זה חלס זהו אז בשעות האלה כשאת מעורבבת עם עצמך תלמדי לתת לך רגעים של אושר אני קוראת לזה תלמדי לעשות משהו בשבילך שיהיה מיוחד אז יהיה לך

את קפה עם השוקולד שתדאגי מראש שיהיה לך ויהיה לך את ה את המשהו המיוחד שאת אני לא יודעת איזשהיא מרק מיוחדת שתהיה לך בשביל שיהיה לך רגעים מתוקים שלך שאת לא עושה אותם בקיץ כי בקיץ את לא צריכה אותם אלה רגעים שאת דואגת את ממלא אותם שיהיה לך כמו שבן אדם עושה דיאטה אז אומר לו תחזיק בארון מלא של דברים דיאטיים שיהיה לך אם תהיי פתאום רבה יש לך סוכריה ללא סוכריה פתאום צריכה משהו יש לך איזה מרק של זירוקוריות שיהיה לך אני אוהבת את ה את ההדרגתיות הזאת את החוסר קיצוניות את העצות שהם נותנות לנו באמת הדברים שהם קלים והם מצויים וזה מאוד ישים לבצע אותם. זה לא עכשיו רחוק וזה הכל ככה בחסד וברחמים באמת. מה מה הוא

רחום אף אתה רחום? הקדוש ברוך הוא נותן לנו גם הכל בחסד וברחמים. קחו אחרי הקיץ קחו לכם איזה סתב. טוב פה יש שבוע וחצי של סטב וזהו. התכוננו. אבל

באמת הכל בחסד וברחמים. להכל יש מעבר יש הדרגתיות. לא פתאום נהיה חושך, יש שקיעה, לא קיבו לנו את המתק בשנייה, יש שקיעה, בוא נתכנס, הגוף התכוונן עם כל ההורמונים שדיברנו עליהם, הכל בחן בחסד וברחמים. ואפילו הנקודות שדיברנו עליהם על החורף, את ככה בין השורות אני שומעת אותך שעם כל זה שאת לא אוהבת חורף, את בעצמך מתבוננת על דברים שהם כן יפים, שהם כן טבע, שהם כן יופי שבבריאה, שאפשר לראות רק בזמן של החורף. כל מיני נקודות כל כך יפות שנתת לנו כאן שאנחנו יכולים לקחת אותם ולהעיר את הלב ולמצוא את האור גם אחרי שהשם שוקעת. בואו, אנחנו לא במערה. ממש לא, ממש לא. ויש לנו כל כך הרבה אפשרויות. והקדוש ברוך הוא נתן לנו כל כך הרבה היום, במיוחד בימים שלנו, היום, כל כך הרבה אפשרויות להנות.

פשוט ללמוד להנות. לההנות מהדברים הקטנים. אנחנו לא צריכים להיות עשירים. את לא צריכה שיהיה לך לא. בתוך הבית שלך יש בתוכך יש כל כך הרבה דברים שאת יכולה להנות. פשוט תלמדי להיות נוכחת ולעשות את הדברים הקטנים שיעשו לך את היום. לההנות ממה שיש בך יותר אפילו ממה שיש לך. זה אחד ה אחד הדברים ככה הזכרת את המיינפולס אז זה ככה הבזיק לי. א אז אנחנו נצא עכשיו להפסקה מוזיקלית. אנחנו מחכים לשאלות שלכם תשלחו ואנחנו מיד אחרי ההפסקה נענה על השאלות שלכם כאן. מוזיקה.

תמיד הלכנו אחריך במדבר תמיד הלכנו גם בגשם לא סתם עזבנו את הבית המוכר חצינו את הגשם אין מה לדאוג ואין להתייאש כל עוד אנחנו פה רק לשמוח ח יש אין מה לדאוק ולהתייאש כל עוד אנחנו פה רק לצמוח ישבנו את ה נעבור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה אמרנו את היד נבוא גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה

תמיד הלכנו אחריך במדבר, תמיד הלכנו גם בגשם לא סתם עצבנו את הבית המוכר חצירו את הגשם לא אין מה לדאוגלה להתייאש כל עוד אנחנו פה רק לצמוח יש אין מה לדוג ולהתייאש כל עוד אנחנו פה רק לסמוח ישבנו את היו נבוא גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה עברנו את ה נבוא גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה עברנו את היד נעבור גם את זה הכנס ברוחו הוא יותר גדול מזה בנו את היד נעבור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה יותר גדול מזה יותר גדול מזה הקדוש ברוך הוא דיבי כ ישועתי נפתח וכן

נפתח ופרנו את הים נעבור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה עברנו את הים נעבור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה אבל מתי נעבור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה לא יור נעבור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזהנו את הו גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול ויעבורנו את הור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה

בוא חביבי נגלה מה שבינינו

חביבי

אלוקים אוהב את האחדות שלנו חביבי

לא חשוב מה שקרה לנו בינינו

יא אלבי

בוא נשכח את העבר כי הוא איתנו את העצב טעים

יאללה טעים

והאורות חיקצע

מה שעלה ונאמר אותו שכחנו כבר מזמן למדם יהלם יהלם

כל חנדה

הקלה

חבר הכל כתוב נעל ושום דבר עוד לא ננעל והכעס לא כד כד והכעס לא כדאי לחייך זה אפשרי יאללה אלבי בוא נשיר לפס את הזמן חבל והזמן כל כך יקר בוא חבי נגמה שבינינו

חביבי

אלוקים אוהב את האחדות שלנו

חביבי

לא חשוב מה שקרה לנו בינינו

בוא נשכח עבר כי הוא איתנו

הקב כבר נעלם בור נרקוד פה עם כולם

אומרים יש קושי בעולם ועם כל זאת הכל מושלם מה תעשה תעשה

ביום המחר סוחב ולא חושב ובתוך המי אני יושב והכעס לא כדאד והכעס לא כדא חיך זה אפשרי יאללה אלבי לפס את הזמן חבל והזמן כל כך יקר מגלה למה שבינינו

אלו אוהב את האחדות שלנו

יוחשוב מה שקרה לנו במנו בוא נשכח אתם עברת כי הוא איתנו لا לא ‏Aman והכעס לא כדאי והכעס לא כדאי תחייכת זה אפשרי יאללה על בבוקש לבס את הזמן חבל והזמן כל כך יקר בואי מגלה מה שבנינו אלוקים אוהב את האחדות שלנו חשוב שק לנו בוא נשכח את העב כי ح חזרנו אליכם. אז אנחנו כאן עכשיו בתוכנית שעוסקת בנושא של לכדור חורף ומה זה עושה לנפש שלנו ואיך אנחנו כן יכולים להרים את עצמנו ולקחת אור גם לימים חשוכים יותר. ואנחנו מיד ניגשים כבר לשאלות שלכם שאתם שולחים אלינו כאן. אתם רואים את המספר על המסך ויכולים להמשיך ולשאול. אנחנו כבר ברשותך רבנית פרי נענה ונקריא כבר שאלה. א תודה על התוכנית היפה. רציתי לשאול לגבי תקשורת

בבית, בני הגדול בן 16, מאז שהוא בן 14 בישיבה קטנה מחוץ לעיר. אנו נפגשים בשבתות אחת לשלושה שבועות. גם בקיץ היה בתוכנית מטעם הישיבה ולא התראהנו הרבה. השיח בינינו נעשה טכני יותר ויותר. אני שומעת מהחיות וחברות כאילו זה נורמלי. ומתקשה להשלים עם זה בפרט שאחריו עוד בנים ועם הבנות שביניהם השיח משתף וזורם ותופס את המקום. האם יש דרך לחבוות קשר ושיח איכותי יותר וחט לקראת שבת שהוא מגיע כשיש לי ביקורת על ההתנהלות שלו אם זה רוחנית גשמית האם נכון לדבר איתו על כך בזמנים הקצרים שהוא בבית תודה

אז סוף השאלה מדברת בעד עצמה והאם עכשיו כשהוא מגיע לשבת ויש לי ביקורת על ההתנהלות שלו זה הזמן לדבר

יכול להיות שיש פה ילד שחווה הרבה ביקורת ונורא קשה לו עם זה והוא כבר מעדיף להתרחק כי לא נעים לו ולא נוח לו. אז הוא נמצא מרוחק מהבית וככה הוא מוצא את הפינה הקטנה שלו והוא הצליח למצוא לעצמו איזשהו מקום שבו אין ביקורת. צריך לחשוב על זה, על הרעיון הזה. כי בתחילה על פניו כששמעתי את כל השאלה אז אמרתי אוקיי, אנחנו לא יכולים להשיג פה מטה למטה. אנחנו לא יכולים להשיק שילד אחד הוא כזה וילד השני הוא כזה. יש כל מיני סוגים של ילדים ויש ילד שפ רוצה פחות. אבל א בסוף השאלה כבר זה קצת צרם לי. ולכן צריך צריכה אותה אישה לשאול את עצמה האם אולי זאת הבעיה אולי הילד התרחק כיוון שיש ילדים שאולי יותר קל להם לקבל את

הביקורת בילד הזה קצת פחות ולכן הוא מצא לו את המקום שלו הוא נמצא בישיבה יש לו פנימיה הוא נוסע לטיולים הוא מעדיף להיות קצת פחות בבית כי לא נוח לו עם מה שקורה ואני זוכרת סיפור מאוד יפה שקראתי פעם א אני לא זוכרת את המקור שלו קראו לסיפור הזה יום ימי רביעי מספר אדם אחד שהוא נוסע עם נהג מונית לבית קברות אני חושבת שאני לא זוכרת את הסיפור מדויק אני אספר אותו כמו שאני זוכרת אותו ואז בשלב מסוים הנהג שואל אותו מאיפה מאיפה באת או משהו כזה והוא אומר לו מפגישה עם אמא ואז הוא שואל אותו תסביר אולי ואז הוא מספר שמאז שהוא היה ילד קטן ממש ימי רביעי זה היה היום שלו עם אמא אמא הייתה משאירה אותו בבית והיא הייתה

יושבת ומדברת איתו וכולי ואז כשהוא בגב הלך לישיבה קטנה אז היא שאלה אותו בחשש אם אפשר עדיין והוא היה תמיד היא הייתה צריכה איזה משהו קצת עזרה קצת פה קצת שם ובימי רביעי היא הייתה אומרת לו שזה יום העזרה שהיא ממש תשמח אם הוא יעזור לה וככה הוא היה מחסיר כל יום רביעי מהישיבה כשהוא הלך לישיבה גדולה היא כבר הבינה שזה הוא כבר גדול וזה לא מתאים ויום אחד הוא שאל אותה את כבר לא צריכה עזרה ביום רביעי אז היא אמרה לו אני צריכה אבל אני חושבת שאתה גדול אז והוא אמר לה אני חושב שזה בסדר אם אני אעדר לכמה שעות. וככה זה המשיך. והוא אומר שבזמן הזה זה היה הזמן הכי מתוק שלהם. היא הייתה מספרת לו על החיים שלה, הוא היה

מספר לה על שלו והיא הייתה אם היה לה משהו להגיד איכשהו זה אבל הוא הרגיש שהוא נורא אהוב ונורא רצוי והיא לא יכולה לוותר על הימים האלה איתו. וכשהיא נפטרה הוא לא מוותר על הפגישות של יום רביעי. וכל יום רביעי הוא הולך להיפגש איתה.

וואו.

א אנחנו צריכים לדעת שהילדים שלנו הם בדיוק כמונו. ואני לא אומרת שזה מה שעושה האישה הזאתי, אבל אני אומרת במידה וכן, הם צריכים שיהיה מקום נעים להיות שם ושיהיה איזה משהו תמיד שואלים אותי איך הילדים שלך מדברים כל כך הרבה למה הם מדברים כל כך הרבה כי ראשית כל דבר שהם יגידו זה בסדר כן אני לא מדברת עכשיו על חוצפה וכאלה שגם בקטע של חוצפה שאתה בא לילד ואומר סליחה איך אתה מדבר אליי ואז הילד אומר אוקיי טי איתי אבל נוצר פה איזשהו ריחוק אלא לומר אתה יודע זה לא מתאים אנחנו חברים לא הייתי אומרת לך משהו כזה ועכשיו אני אני שומעת כבר את הנשים ששומעות את זה אומרות לעצמם אז איך את מהירה לילדים שלך או איך את הרי את

אמא לך מותר הוא ילד לא אסור ואני אף פעם לא באה מהמקום הזה כי אני חושבת שזה שאני אמא אם אני ארגיש שלי מותר אני בעצם נותנת לילד שלי להרגיש קודם כל שיש ריחוק וגם לא מותר דברים של ילד ואין פה לגיטימציה של מותר או לא מותר יש פה ללמד ד התנהגות מכובדת

אבל גם את אמרת קודם לדעתי את התשובה שהילדים זה הם מה שאנחנו נכון

אז אם הילד התחצף או דיבר באופן מסוים הוא שמע את זה מאיפה שהוא

זה זה איזשהו סגנון שהוא פיתח בעקבות דרך התנהגות שלנו ואני כשהילד שלי מתחצף או מדבר לא יפה אז אני אומר נראה לי שהתבלבלת אבל אתה יודע זה לא יפה זה לא מתאים וזה מספיק הוא לא צריך פעם הילד שלי אמר לי, "אז למה לך מותר א לכעוס עליי כשאני מתנהג לא יפה?" ואז הסברתי לו את המשמעות של ביני לבינו. האם א כשאני אני בעצם אמא ואני יש לי איזשהו סוג של אחריות לנתב את הדרך בעוד שהוא הילד והוא סומך עליי שאני אנטב את הדרך בצורה נכונה וזה ההבדלים. אבל להבין שכשילד בא ויש לו שאלות או התנהלות רוחנית או והוא ישמע ביקורת הוא לא יבוא ולא ישתף אותנו לעולם ועדו לנצח נצחים את יודעת מה זה נופל לי לזה תרשי א בכיתה של

התאומים שלי יש מבצע תזכור אתם בני 11 יש להם מבצע מי שהתפלל מאוד יפה אני חושבת 40 יום יזכה ללכת עם הרבי לתפילת שחרית בכותל וזה כל כך מרגש תחשבי ילדים קטנים בני 11 שעושים מעמד כדי לך להתפלל בכותל הכותל אתה יודעת כאילו הכות איזה מוסר מדהים ואז אחד מהתאומים הוא תמיד עושה בדיוק את מה שצריך הוא הולך בדרך הוא יודע בדיוק מה שצריך לעשות והשני הוא גם כן בדיוק את מה שלא צריך לעשות

וכן והיה לי אכפת רציתי כל כך שהוא יצליח אז אמרתי אתה יודע מה אני מה זה רוצה שתצליח הפעם אז בוא נחשוב ביחד איך לעשות את זה אז הוא אמר מה את רומזת שאני לא מצליח אז אמרתי לא אני רוצה שתצליח הגלתי את זה לשם ואז אמרתי אז בוא נדבר מה זה תפילה בשבילך ואם נדע מה זה תפילה בשבילך אז יהיה לך הרבה יותר קל אז את יודעת מה הוא ענה לי הוא אמר לי תפילה בעיניי זה מסע חנפנות לקדוש ברוך הוא יופי התגובה הזאתי שאת הגעתבת עכשיו זה בעצם תגובה שהרבה אמהות היו מגיבות מלא כאילו מה

לא אני אניך אני מתפעלת עזבי את התוכן מההתנסות יפה אבל התוכן זה תשובה של של ילד גדול

יש בזה גם אפילו משהו ציני כאילו לא הייתי

כן וויש אמאות שהיו כשיו אומרות אוי ואבוי איך אתה מדבר ככה הוא לעולם לא יבוא יותר וידבר כן עכשיו יש את הצורת התנהלות של תתעלם וזה יעלם אבל אנחנו לא רוצים להתעלם וזה יעלם יש משהו הוא

אם שאלת אותו זה גם כדי לא כדי לפתח שיח לא כדי להתעלם

בדיוק ואז אמרתי לו אולי תנמק ואפילו יצאתי לו לכתוב מכתב א הוא נורא מעריך את הרב אהרון לוי ויצא לנו פעם באיזשהו סמינר שעבדנו ביחד נתנו שם הרצאות והוא ניגש אליו ואמר לו יש לי שאלה מסכת ברכות והוא כותב לו מכתב הוא רושם לו אל הרב אתה אולי לא זוכר אותי התנהלתי איתך במסכת ברכות אני רוצה לשאול אותך שאלה תראה הוא אומר לו אה אני חושב שזה ככה וככה זה מסך ענפונות ואני אגדיר את זה עוד יותר הוא אומר תגיד הוא אומר אתה הולך ואתה אומר בתפילת שחרית אתה גיבור אתה קדוש אתה זה כן אם הוא כזה גיבור וקדוש ואתה כל כך מאמין שהוא גיבור וקדוש אז למה אתה חוטא אם אתה חוטא איך אתה מעיז להגיד לו אתה גיבור וקדוש דבר אחד דבר

נוסף נוסף הוא אומר תראה אני הולך א תדמיין כאילו אני הולך אל המלך חודש ימים ועוד חודש יש לי פגישה עם המלך ואני צריך להתלבש יפה ואני צריך זה ואני עומד מול המראה הוא רושם ואני עושה ככה הצגות ואני א איך אני זה ואפילו שבוע לפני אני כבר לא אוכל יותר מדי שיהיה לי מקום להכיל את כל האוכל השווה שהולך להיות שם אני מתלבש מאוד יפה ובכניסה אומר לארמון אומרים לי את הבגדים שלך תשים בצד יש בגדים שאתה צריך ללבוש אם אתה שייך למלך ותאכל כמה ופלי וא מגישים לי מכתב ופה כתוב מה שאני הולך להגיד למלך ואז הוא מסיים את המכתב שלו הבן שלי והוא רושם מהנק מהנפקמינה מה יוצא לי מזה אני באתי לדבר עם המלך אני רוצה לדבר איתו במילים שלי למה אתם אומרים לי איך לדבר איתו שאלה ארוכה אני באמת רוצה לפתח את זה

חסיד חד משמעית

כן בדיוק ופה יש משהו מעניין כי אם אנחנו יודעים להסתכל על שאלות של הילדים שלנו ולבוא ולומר הילד שלי אני מבקשת השם ולא להיבהל ולא לראות אוקיי האל שלי עשה ככה לא מתאים לי המקום הרוחני שלו אני חייבת להעיר לו אני חייבת לנסות להבין מאיפה זה לנסות לפתח שיח אבל לא מתוך מקום של ביקורת כיוון שאני מאמינה שיש הרבה אמהות שהיו מקשיבות לשאלה והיו מזדעזאות אוי איך אתה אומר מה זה לא בסדר קודם כל אומרים דבר כזה קודם זה לא זה בסדר הילד שלי מבקש את השם אמרתי אמרתי היום לאחת הבנות היא מספרת שהיא

זה אגב מה שעולה בדעת חנוך לנר לדרכו לדרכו זה הדרך שלו הוא רואה את זה בדרך הזו יש ילד שהוא בתלם ויש ילד שהוא

יש בדיוק יש ילד כן יש ילד שהוא זה בסדר לו מה שאומרים ויש ילד שהוא צריך למצוא את השביל שלו אמרתי לאחת הבנות היום א היא דיברה איתי על צניעות ושהיא לא לא קשה לה מאוד וכולי ואמרתי תראי אנחנו צריכים לשים יש לנו יעד היעד זה הדרך שלנו לקדוש ברוך הוא באנו משם ואנחנו הנשמה שלנו שואפת לחזור לשם אנחנו רק צריכים למצוא את השביל שלנו בדרך העולה בית כל שאנחנו מדברים על הדרך העולה בית כל מה זה הדרך העולה בית כל זה הדרך להתעלות הדרך העולה בית כל אנחנו חוזרים חזרה אל הקדוש ברוך הוא איך נחזור לשם הכי טובים הכי טורים והכי אנחנו צריכים למצוא את השביל שלנו לא השביל של מה שאמרו לנו מי שאמר לנו יש כאלה שזה לא מתאים

להם יש כאלה שזה בסדר גמור בשבילם וכל הכבוד יופי, מדהים, מקסים לכם. יש כאלה שזה לא זורם להם כמו שצריך והם שואלים, הם לא שואלים מתוך חיסרון. כשאנחנו באנגלית אומרים אה א שאלה זה אני שואלת שאלה asking כאילו אני שואלת וכשאני מבקשת גם עם מישהו אני גם משתמשת באותו באותה מילה

וזה ממש יפה. אני מבקשת כשאני שואלת שאלה על השם, אני מבקשת את השם. אני לא מבקשת מישהו אחר, אני מבקשת אותו. וזה ככה אנחנו צריכים להסתכל. כשהילד שלנו יש לו כל מיני דברים, אם אנחנו נקטע אותו ואנחנו נכעס עליו, אז אנחנו איבדנו את זה. אבל אם אנחנו נדע לראות את היופי שבזה ולהדיר ולהבין שהוא מחפש את השביל שלו ולהפך לומר לו. אני מבינה, אני כבר זה גם קצת קצת פסיכולוגיה אני מבינה שאתה מחפש את השביל שלך אל הקדוש ברוך הוא. אני חושב שמפתח כאן זה גם במה שאמרת לא להיבה.

כן.

קודם כל לא להיבה. והרבה פעמים עם ילדים קטנים רואים את זה שכשקורה משהו אם זה מביל, מפחיד או מכה או לא יודעת מה לפני שהם מחליטים מה להגיב. את מכירה לי שמסתכלים עליי איך את מגיבה

בדיוק ופה אנחנו חורצים גורל את יודעת מה זה הייתה דוגמה כל כך טובה כי פה אנחנו חורצים גורל אם נבעלתי הוא אומר לעצמו אני לא בסדר אני בחיים לא אשאל יותר אבל אם אני הגבתי בצורה אומר עצמו תראה איזה מדהים אני אני וכשאני מדהים אני מחפשת את השם אז אני אמשיך לחפש את השם ואני אמצא אותו בוודאי שאני אמצא אבל זה ממש זה מדויק זה כל כך יפה מה שאת אמרת אבל אם אני חותכת אותו אז בעצם זהו פה נחתר נחרט סגור לו זה הפסדנו את הקשר

ממש את הקשר שלנו איתו ואת הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא כי הוא מבין שהוא לא בסדר

והוא לא יכול לשאול אבל השאלה מקננת בתוכו אז מה הוא יעשה איתה מה הוא יעשה

הוא כנראה יחפש מקום אחר לו כן או שכן או שלא היה לי מקרה של ילדה שהגיעה והיא רצה היא רצתה להתאבד ואז שאלתי אותה מתי את זוכרת שהרגשת כל כך כל כך רע ואז היא סיפרה היא למדה תלמידה בסמינר בבני ברק והמורה שאלה מי מחכה למשיח והיא אומרת כל הילדות אמרו אני אני והיא אמרה אני לא ואז אמרו לה מה את לא מחכה למשיח ואז היא אמרה לא וניסתה לתרץ אבל היא אמרה אבל זה לא שינה שום דבר אני לא מחכה למשיח היה לי נורא טוב היה לי נורא כיף היה לי יש לי הורים טובים יש לי בית כיפי הכל היה טוב ואם יבוא המשיח אני גם לא יודעת מה יהיה ואמרתי סוף סוף בחורה ישרה

כי אנחנו מה שאלתי פעם את השאלה הזאתי באיזשהי הרצאה מאוד גדולה וקמה מישהי ואמרה בעלי אמר שהוא יעיד עליי כאלף עדים שאני מחכה למשיח. אמא שלי אומרת נפטרה השנה וגם אבא ואני כל כך מחכה לראות אותם אחותי את מחכה למשיח או את מחכה להורים שלך שיחזרו

ואז מישהיא אמרה גם כן אני כל כך מחכה אני אומרת לך שאני באמת באמת מחכה אז אמרתי מהמצב חשבון בנק

ואז היא אמרה בחירה כתוב ויפן כובחוב היר כי אין איש הזוהר מפרש את זה שהקדוש ברוך הוא מגיע לביתי כנסת שלנו ביום כיפור שזה הזמן הכי קדוש והוא אומר כולם שם אבל אף אחד כולם מבקשים על עצמם אף אחד לא מבקש על שלי אז אנחנו יכולים לדרוש מילד קטן שיבקש באמת את המשיח מבחינתו יש לו עכשיו משחקי מחשב שמשיח יבוא אולי לא יהיה משחקי מחשב אז כדאי משיח או כדאי משחקי מחשב זה הרבה יותר חזק בוא נחז כמו שאמרנו בתחילת התוכנית שהילד הוא המצב הטבעי הוא המצב מה שנקרא האמיתי לפני שהכנסנו לו דעות וקלקלנו ככה הוא

אז הוא גם נקודת האמת הוא תמיד ישקף את הדבר הכי אמיתי

בדיוק בדיוק בדיוק בדיוק אנחנו לא באמת יודעים מה זה משיח בזמנים של כאב אנחנו צורכים רק שיגיע. אנחנו אנחנו מתחננים שהוא יגיע, אבל השאלה אם אנחנו באמת רוצים את גאולתו של העולם או את הגאולה האישית שלנו ועל זה אנחנו צריכים לעבוד. לא סתם אנחנו אומרים את 13 יקרים כי אנחנו צריכים להתאמן בזה. זה לא מובן מאליו. אם היינו באמת מחכים למשיח מתוך מקום ש

לא היינו צריכים להגיד את זה. אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח. אני מחכה למשיח שיבוא. לא היינו צריכים להגיד את זה כי זה היה טבעי זה מה שהיינו רוצים מגישה לילד סוכריה כמה ילדים השם ישמור ויציל נופלים על שטויות בגלל סוכריה המשיח זה סוכריה אז אם היינו באמת מבינים ומרגישים את זה אז למה אנחנו צריכים להגיד את זה

וואי א זה ככה משאלה שמובילה אותנו לתובנות אתם רואים זה היופי של התוכנית שלנו שאנחנו לא מסתפקים בשאלה זה הופך להיות ים של תובנות עמוקות אנחנו נספיק עוד שאלה לדעתך. א איך אפשר להתמודד עם חוסר רצון ועם תחיית מטלות? זה ככה צריך להיות טיפ קצר כי אנחנו לקראת סיום.

יופי. אז טיפ פשוט מאוד כן אם היא רוצה שתלך לבדוק למה יש לך חוסר מוטיבציה וזה בוא נעשה משהו שהוא יותר קל. לעשות רשימה. רשימה עושה לנו סדר בראש. את נתת אז את הקטע של הרשימות בערב פסח ואני הלכתי אחרייך. כן. יפה.

אז בדיוק. והיה לי רשימה לכל יום וזה עבד מעולה. אז ממש כמו שצילה אומרת רשימה ושזה יהיה מוגדר למול העיניים ואז קל את לא נמצאת בבלאגן את אסופה את ניגשת ואת הולכת חץ מגיע ישר למטרה הרשימות האלה בעצם מפקסות אותנו מרכזות אותנו אנחנו הופכים להיות חץ ואז הוא הולך אל המטרה אז זאת אומרת באמת להיות ממוקדים לראות דברים מול העיניים והעניין של לפעמים לחקור מתוך מה זה נובע מה להזיז את זה לצד

כן כי אנחנו חיפשנו כרגע טיפ שהוא מאוד מאוד יעיל אז כן אז אז אם היא רוצה ללכת לבדוק למה אני חסרת מוטיבציה, למה אני עייפה, למה אני חסרת אנרגיה, מה יהיה שם, יכול להיות שזה תזונה לא נכונה ואז יש עייפות כזאתי וחוסר א א

זה כבר יכול להסתייף באמת להרבה

כן ויכול להיות שיש איזשהיא בעיה רגשית שצריך ללכת לפתור וכל מיני כאלה אבל זה טיפ שבאמת יכול לרכז אותה ולהוציא אותה קצת מתוך הזה ולקום ולעשות את מה שצריך

יאללה בעזרת השם בשם השם נעשה ונצליח אז באמת שנזכה ליישם את כל התובנות את כל העצות הטובות אני באמת רוצה להודות לך הרבה בנית פרי היקרה על כל התשובות הבאמת נוגעות ועל כל הנושאים שאנחנו זוכים ככה לפתוח אותם כאן זה לא מובן מאליו ואיך אמרת לי בהפסקה אנחנו מרגישים פה את ה את השליחות את הקדוש ברוך הוא ביחד איתנו אז תודה רבה לכם שהייתם מאיתנו בעוד תוכנית בעזרת השם חורף בריא ונשתמע בעזרת השם בתוכנית הבאה כל טוב

יש רגעים בהם הרחוב שותק אבל הלב צועק. מיליון לבבות, מיליון נשמות. ‏H