"ליד הגופה הרגשתי מחנק, לא הצלחתי לדבר": חזקי ליפשיץ על השליחות בקטמנדו

פותח את החלון חשבתי אולי אין אוויר אבל לא הכל בסדר ואני לא מצליח לקרוא טילים א מרגיש משהו באוויר דחוס ככה משהו לא נוח חסקי ליפשיץ א האמת שאני בדרך כלל לא מראיינת גברים אבל היום אני ככה קיבלתי רשות קיבלתי אישור לראיין אותך חזקי הרב של נפל מנהלת בתי חבד בקטמנדו פוקרה מנג אני רואה שאתה סובל כבר מהרגע הראשון שאני נותנת לך את התארים שאני נותנת לך בדרך כלל אתה איש עשייה הרבה פחות בפרונט אני קצת לקחתי את היחס של הבית חבת ואתה ככה אתה באמת זה שעושה את הדברים מייצר ל חומר על מה לדבר מייצר לי חומר תודה רבה על כך באמת א אז אז באמת חזקי בוא נתחיל מהתחלה זאת אומרת כולם מכירים את חזקי ליפשיץ אפשר להגיד

האיש באגדה א מאיפה הכל התחיל ספר טיפה על הילדות שלך כשאני עוד לא הייתי ככה איפה גדלת גדלתי בבני ברק א למדתי בתלמוד תורה של חבד לאחר מכן בישיבות של חבד אמ שנת א תשנט לאחר נישואינו פנינו לחפש מקום בשביל שליחות א אות באותה תעמדו על הפרק מספר מקומות כמעט נסענו לאוקראינה למקום שהיום מתנהלים בו קרבות קשים מאוד והשלוחים שהיו חיים שמה כ30 שנה אלה שהיינו צריכים להיות אצלם הם נמלטו משם נמצאים עכשיו בארץ בהמשך א מצאנו את המקום שלנו בבית חבד ב תאילנד בבנגקוק היינו שמה כשמונה חודשים עד ש שמענו שרוצים לפתוח בית חבד חדש בקצ מנדו לאחר מספר שנים שהיו עושים שמה פעילויות רק בקופ הח פ ו ם ו נו ענו לשדת ם שלי לא

ב ש לו ש םש אנו תינו ט ו בדיקת ניסון זהה ונסענו לניסיון שנמשך עד היום אף אחד לא שאל אותנו איך הניסיון עלה ואנחנו מאז נמצאים שמה זה היה שהגענו לשמה זה היה ב חודש ניסן תשנט זוכת שאמרנו שעד הקיץ נדע עם הניסיון תש סמח כבר היה כל תש סממ שד הקיץ ככה נראה מה קורה מה נכון אגב אתה ככה הגעת לנפל אבל אני רוצה לשאול אותך מ מתי היה לך את החלום הזה של השליחות כ זוכרת שכבר בפגישות דיברנו על העניין הזה של להיות שליח בעולם מה בבית כנסת שאני התפללתי בו בילדותי היה בית כנסת קטן עם כמה עשרות מתפללים שממנו יצאו שליחים לכל רחבי העולם כמעט ולא נשאר במקום דור צעיר כולם התפזרו מסין שבמזרח עד אלסקה שבמערב בדרום אמ

ארקה ברוסיה אוקראינה בארץ דרום צפון אנשים משם התפזרו הצעירים יצאו לשליחות וזה היה דבר שראינו אותו ושימש לנו כמודה לדוגמה כבר מגיל צעיר אתה זוכר שאמרת חזקי הבחור מסתכל על הנער מסתכל על כל אלה שיוצאים לשליחות הוא אומר לעצמו כזה אני רוצה להיות אני לא יכול למקד את עצמי בזמן מסוים שחשבתי על זה אבל זה תמיד זאת היייתה אווירה כזאת חלק מהאטמוספרה היייתה ש מסתכלים על השליחים שנמצאים בעולם ועוסקים בהפצת יהדות שזה דווקא ההפך הגמור מהאב הבני ברקית ששמה בעיקר נמצאים בחברה שהיא חרדית אז הייתה חברה דתית חרדית וזה בדיוק ההפך מאותו מקום שגדלנו משם הלכו למקומות הכי רחוקים מעניין ואני יודעת שהייתה לך חוויה מאוד

מיוחדת א סביב הסיפור הזה של הרבי הרבי מלובביץ' כי אתה גם זכית לראות אותו בתור ילד בתור נער ואתה גם זכית בעצם ללוות אותו כשהוא היה בבית הרפואה תמיד אני חושבת שזה גם משהו שכזה חרט לך איזה ככה יש לך קשר מאוד מיוחד אתה מאוד מקושר ומחובר א אולי תספר גם קצת על הקשר שלך על בצעירותי זכיתי מספר פ לבקר את הרבי לסות בצילו באותה שנה ש הוא הסתלק מהעולם אז הייתי שמה מספר פעמים וחודשים האחרונים שהוא שעה במרכז רפי במן אז הינו שמה אני וחברים במשך מספר שבתות גם היה חג שהינו שם א זאת הייתה חווייה שטלטלה מאוד אותנו ואנחנו יצאנו משם כ נחושים להמשיך את המפעל של הרבי מאותם אנשים שהיו שמה באותה תקופה יצאו שליחים

רבים לרחבי העולם שזה הכוח שמניע אותם א אלו ההוראות של הרבי וה הרצון להמשיך את המפעל שלו בעולם מה אתה חושב אז את יודע אנחנו חוזרים 22 שנה היום בחוכמת הבדיעבד יש בית חבד ויש עדיין יש אתגרים לא נורמליים אבל שאני הגעתי אני הגעתי לנפל בהתחלה הגעתי א אם אני זוכר נכון יומיים שלוש יומיים שלושה לפניכם והגעתי לשם בשביל למצוא מקום בשביל להניח עליו את את הראש דבר ראשון עשיתי סיבוב ביחד עם א הרבי אלם א הוא נסע איתי מבנגקוק ו מצאנו שמה א דירת חדר קטנה א שצמוד אליה צמוד אליה שכמו כן א אולם יותר גדול ששמה אפשר לאכלס אנשים לארח זה היה מאוד מחובר הדירה שלנו לעולם לפעמים אנחנו היינו נרדמים שמה בעולם לפעמים הולם

היה ב נרדם אצלנו זה היה הכל הכל הלך ביחד שמה הגענו למקום הזה ואיך שהמקום היה נרא עם הפרימיטיביות שנבטה בכל עבר אז זה היה די מובן שמגיעים לשמה לתקופה קצרה גם סיפרו לי בחורים שהיו מגיעים לשם לפני כן בשליחויות לעשות שמה רק את פסח או רק את ראש שנה שאמרו הנה יש פה מקום שאף פעם לא יגיעו פה להיות פה שלוחים קבועים לנו זה אפ זה לא מקום בשביל מגורים נורמליים וראינו את ההפסקות חשמל ראינו שאין מים בברזים וכל מיני דברים שאומרים טוב אפשר לקחת את זה כחוויה של תקופה קצרה שנה שנתיים הילד עכשיו הוא קטן אחרי זה הוא יצטרך ללמוד לקרו אז כבר יצרך ללכת לחיידר אז אנחנו נצטרך למצוא איזה מקום עם קהילה או מקום שאפשר

לבנות בו קהילה משום שהמקום הזה הוא מבוסס רק על מתלים אין אנשים שגרים שמה במקום לתקופה ארוכה רק מטיילים אז אמרנו יגיע ילד לזמן שצריך ללמוד לקרוא אנחנו נעבור משם אחר כך עברה תקופה ילד הגיע לגיל של קריאה ראינו שהוא מצליח ללמוד לקרוא איתנו אז אמר לו טוב נחכה שיתחיל ללמוד חומש עוד שנה ואז באמת צריך כבר להגיע למקום שישב וילמד ביחד עם ילדים בכיתה והתחלנו ללמוד את חומש ראינו שזה עובד אמר ו טוב נחכה למשנה הגמרא ואז בסופו של דבר רק בגיל 12 הוא נסע לחבר שלו בסין להיות איתו שמה כמה חודשים למד איתו ביחד ואחרי כמה חודשים א נסה להיות בחיידר במוסקווה אחרי זה נכנס ו לישיבה בארץ כן אבל ראינו ש משכנו משכנו כל

הזמן את ה את היכולת של התלמידים את היכולת של הילדים ללמוד ב במקום נעזרנו חלק מהזמן ב ב בית ספר אינטרנטי שהיה קיים עד שראינו שזה לא עבד התקשורת ה המיוחדת של נפאל והבאנו התחלנו להביא מורים ומורות ובסופו של דבר בעיקר תלינו את ה את הקצה של הסיבולת שלנו להישאר במקום בחינוך של הילדים שעד עכשיו זה אבל שזה ראינו שזה עובד ובינתיים הילדים גדלו הילד כבר בן 23 שוא כבר סיים את ה לימודים שלו בחיידר סיים את הלימודים שלו בישיבה הכל הוא עשה בצורה הייחודית של של לגדול במקום כזה שאין בו קהילה יהודית למעשה זה אחד מהבעיות שאנחנו ראינו במקום וגם מה שמנה לפתוח במקום בית חבד באותו זמן משום שאמרו אין פה קהילה שאפשר

לבנות זה הכל מבוסס על מטיילים שבאים ועוברים ו גם אי אפשר לבנות קהילה במקום וגם אי אפשר להתבסס מבחינה תקציבית בדרך כלל הבתי חבד הם נותנים שירות לקהילה מקומית וגם מתבססים כלכלית על הקהילה שנמצאת במקום ומחר ואין את הדברים האלה בנפל זה גרם לחשוב פעמיים לפני שפתחו שמה את המקום הזה חזקי אני חושבת על זה אנחנו יור יודעים איזה חוויות אנחנו עוברים שם בנפל באמת זר לא יבין זאת את כל החוויות והקשיים וה לא תמיד הכל פשוט שישה ילדים ברוך השם היו רגעים שאמרת לעצמך מה עשיתי מה אני עושה למשפחה שלי זאת אומרת נכון שאנחנו מאוד ביחד בכל ההחלטות ובכל השליחות הזאת כל הדבר הזה אבל היו רגעים ש שאפילו לא סיפרת לי אולי

ואמרת לעצמך אישה ילדים ומקום כל כך נכשל תשתיות לקויות עוני נוראי אין טיפה תנאים טה תנאים מה אני עושה כאן יש לפעמים מצבים מסויימים ש רואים כל מיני דברים שמתרחשים בנפל כל מיני תופעות ובאמת א היייתה מחשבה אם אנחנו נמצאים במקום שאפשר לגדל בו ילדים ומיוחד שאנחנו א נוסעים לארץ לביקור ואנחנו יודעים שהמצב שמה כבר שיצאנו מצב לא טוב אני זוכר שתה תקופה שהיו יריות ברחובות וכל ה כל זה זה מגיע ביחד עם המעטפת הזאת שגם ככה גם בשגרה החיים הם לא במסלול כל כך נורמלי ואז אתה כבר ניצע בחוץ אתה אומר א רגע עכשיו אני חר לפני החים ר ש לארן שמה את העונה הרבה והאם א לור לשמה עכשיו עם אישה עם ילדים או אולי נחכה עוד קצת

ראה מה קה שם נשלח בינתיים בחורים או שמתים לראות עד שהדברים יתבהרו הרבה פעמים כשדברים האלה עמדו על הפרק לא חשבתי על על מה שקורה מסביב הדחקתי את זה ואמרתי טוב ניסע והשם יהיה בעזרנו יכול להיות שבגלל הפרטנרית שלך גם קצת משוגעת כמוך כמובן שהכל זה בזכות הפרטנר שלי לא לא בזכות אומת יכול להיות שזה לא טוב לא בטוח שזה כן אנחנו ביחד לא לא ממש התעמקנו היו מספר הזדמנויות שההנהלה של חבד התקשרו אלינו בבקשה שנעזוב את המקום בגלל ה מצב שקיים שם ו איכשהו התחמק מתוך דאגה ואז הבינו שאנחנו נשארים ואז הכל בסדר וכן וואוו עכשיו תראה אתה יודע אני אני לא אני מנסה לחשוב אם יש משהו שאתה פוחד ממנו כי כי לשבת פה בראיון

איתי אתה פוחד למשל אבל זה הכי לא לא המקום הטבעי שלך אבל אם נגיד לך עכשיו שיש חלילה איזה אסון גדול שקרה וצריך לגרד גופות להביל לזה לטפל רוע רב נפגעים אתה לא רואה ממטר אני באמת אני מסתכלת ע זה בכזאת התפעלות כאילו אתה הולך דוך אני לא חושת שהרב יודעים בכמה אירועים קשים וכואבים טיפלת ובצורה הכי הכי אנושית והכי בלי לחשוב פעמיים בכלל אפשר להגיד שלמעשה כל שליח שמגיע למקום נידח אז הוא משמש ביחד עם זה שהוא מארגן במקום שלו קידוש ארוחות שבת תפילות א ביחד עם שאר העניינים היהודים יש גם כן מקרים לא נעימים שאמורים להתעסק בהם זה קורה בכל מקום בעולם אל תמ מה שאתה מה שאתה עושה בל בגלל ש בנפל אין מערכות מסודרות

שמטפלות במצבי חירו אז הרבה פעמים אנחנו נכנסים תחת הכובע הזה של סיוע במצבים האלה וככל שהמערכות פחות מתפקדות אז העבודה של השליח במקום היא יותר רבה יותר רבה והיא במגוון מנד יותר רחב של של נושאים ואנחנו משתדלים להיות שמה כש תן למשל דוגמה לסיפור שאתה זוכר שאתה צריך לקחת גופה של מישהו יהודי מישהי יהודיה ו תן לי דוגמה והלב שלך מצד אחד נקרא מצד שני עושים בדיוק מה שצריך לעשות יש לך כל כך הרבה דוגמאות כאלה מרידת אדמה וסופות שלגים תאונת רכים אבל תן לי איזשהו איזשהיא דוגמה היייתה יהודיה אוסטרלית ש הרכב שלה הידרדר לנהר א ו הלכה לעולמה גם הגענו בזריזות לאזור איפה שהיא היייתה תה אומר הגענו והגעתי כן כן א

זאת אומרת אתה לא אני כן כן ו המסוקים לא נוסעים בלילה נפרק ביום הגענו לשמה ב אחרי צהריים עד ש ניהלנו את כל העניינים מול הרשויות שם אז כבר הגיע הערב א נסעתי עם א עם ג'יפ לכיוון המסוק איפו שהוא ישב וחיכה לנו וכשאני מגיע קרוב אליו אני רואה שהוא כבר א ממריא ומסתלק ם לא יכולים להישאר בערב בשטח ם יודעים שה נשר עם גופה של מרינה בחורה מקסימה יהודיה באמצע שום מקום מרחק א תנאי שטח ת תנעים אנשים צריכים להבין זה לא תנעים בכלל המקומות האלה באמצע שדה פתוח מרחק שש שעות מקת מדו הדרכים הם לא דרכים אבל מה שצריך לעשות זה לארגן רכב שיקח אותנו לקת מדו שניסע איתו במהלך הלילה עד שנגיע ומצאתי שם רכב שהסכים לקחת אותנו

שאנחנו מתחילים א לנסוע אז אני פותח תהילים מתחיל לקרוא פרק א' בתהילים שנהוג ללוות את הנפטרים מתחיל לקרוא פרק א' בתהילים אשרי האיש ואני אנסה לקרוא את המילים והמילים לא יוצאות לי מהפה וואו אני מתאמץ שוב להגיד מילה מילה ואני מרגיש ממש שאני לא מצליח לקרוא את הפסוקים בתוך התהילים האלו פסוקים שקוראים אותם בשגרה והם בדרך כלל רצים בשטף הפרקים הראשונים של ספר תהילים כולנו מכירים את זה מגיל קטן אבל אני לא מצליח לגמור את הפרק הראשון ואני מתחיל להרגיש מחנק כאב ראש פותח תח את החלון חשבתי אולי אין אוויר אבל לא הכל בסדר ואני לא מצליח לקרוא תהילים מרגיש משהו באוויר דחוס ככה משהו לא נוח ושוב פעם מתחיל לקרוא את

הפרק מהתחלה לא מצליח ואני מסתכל על הגופה שעטופה בבד ואני רואה שיש שמה אותיות בשפה המקומית שאני לא מצליח לזהות אני שואל את הנהג תגיד לי מה כתוב על הבד הזה פה אז הוא אומר לי אלו התפילות שאנחנו עושים בשביל האלים בשביל א בן אדם שמת אז אנחנו עוטפים את כל הנפטרים אז אני מחכה שהוא יסובב את הראש ואז אני מגלגל את זה שם את זה זורק את זה החוצה מהחלון ופתאום אני רואה שהאוויר חזר אליי ואני מתחיל לקרוא את התהילים כדבר שבשגרה וואו אה פשוט היה שמה כמו איזה אנרגיה של עבודה זרה ום ואנחנו אננו חיים שמה כן אנחנו רואים את זה ביום יום רואים את זה בכל פינה כן חזקי קח אותי לאיזה רגע או סיפור או משהו שאמרת זה ל זה

היה שווה הכל על זה כאילו אני מבין מה אנחנו עושים כאן ברור שכל יום מבינים וכל ום יש דברים מרגשים וכל ם יש דברים שם אתה אומרת לעצמך שווה הכל זה שווה הכל הכל ז שאנחנו התחלנו לעשות לילות סדר באמצע הטרק של אנפורנה כן בכפר שקוראים לו מנהג זה בגובה של 3 חצ אל מטר באותו זמן ש הסד את אל הסדר במקום אז היה לוקח שבוע להגיע למקום נסיעה של יום ועוד הליכה של שישה ימים היום זה יותר קצר שכביש ה חלק מהדרך א וההוצאות היו רבות בשביל א לארגן שם ליל סדר במקום והייתה שנה אה שלא היו הרבה אנשים באותו זמן בגלל מזג האוויר והתלבטנו עד הרגע אחרון אם שווה בשביל 20 אנשים לשלוח לשמה שני בחורים ובסוף החלטנו באותו יום שליל

הסדר שרק מעלים בקודש ולא מורידים אז שלחנו לשם א צמד בחורים עם מצות י ן הגדות ציוד לחג והגיעו לשמה בטיסה של מסוק שהם ירדו הם פוגשים ישראלי שרואה אותם שמה והוא אומר להם בוא אני עוזר לכם עזר להם לנהל את ליל הסדר ושבוע אחר כך הוא הגיע לקטמנדו וסיפר לנו את הסיפור חיים שלו סיפר ש20 שנה קודם שהוא היה בן 18 הוא למד בישיבה והוא לא הסתדר עם הצוות של הישיבה ועזב בכעס את המקום ומאז הוא ניזהר מאוד מלהתקרב נוסעים עם ריח של יהדות אמר לנו לא ביקר בבית כנסת מאז אין לו בבית שבתות אין לו בבית חגים שום קשר וגם הפסח הזה בחר והוא גם ככה לא מציין את הפסח הוא החליט לצאת לטיול וא שמע רע של מסוק שמגיע אז הוא רץ לראות

אם קרה משהו בדרך כלל המסוק מגיע מישהו צריך סיוע רפואי הוא ציפה לראות שיורד במסוק א הרופא עם תיק של עזרה ראשונה ובמקום זה הוא רואה יורדים בחורים עם ערמות של מצעות על הידיים ואז נפר לו הסימון ש ערב פסח עוד כמה שעות אל הסדר אז הוא אומר רגע אם האנשים האלה הגיעו לפה בשביל מה הם הגיעו הרי להם בבית שיש להם ליל הסדר הם הגיעו בשביל אנשים כמוני בשבילי אם ככה הם באו לחפש אותי באו לדאוג לי זאת היהדות ככה אני רוצה להיות והוא אומר באותו רגע הוא התהפך וחזר אחורה 20 שנה עזר להם לעשות את ליל הסדר שהוא היה אצלנו אז תפילת ליל חג היה של שביעי של פסח הוא אמר עכשיו אני מתפלל פעם ראשונה 20 שנה לא הפסיק ל אחרי זה

היה קידוש הוא אמר עכשיו זה 20 שנה שלא חגגתי שביעי של פסח עכשיו אני עושה ככה כל דבר הוא אמרנו 20 שנה לא עשיתי ולפני שהוא הלך אמר לי תדע לך ש מה שתה עשית בטח התלבטת עם לעשות את האירוע שיל הסדר שמה במקום ממיעוט משתתפים אבל תדע לך שמה שאתה שינית זה לא רק אצלי זה אצלי ואצל הילדים שלי ואצל התלמידים שלי שאני מחנך בבת ספר זה מה שנקרא נר לאחד נר למאה שאתה מספיק להגיע לבן אדם אחד ולהדליק הוא כבר ידאג להדליק את זה הל חזקי יסור לנו להתלבט אף פעם תמיד לעשות אסור לעשות חשבונות אם יש שמה ב בן אדם אחד או 100 אנשים או 1000 אנשים אומרים שאם אתה מנסה לארגן אייזה שיעור תורה לפעמים בן אדם מתאכזב חשבתי שיבואו 10

אנשים ופתאום הגיע אחד אז אתה יושב לומד עם אחד יכול להיות שמה שלמדת עם אחד זה בהרבה יותר מה שהיה קורה עם אותם עשרה אנשים ויכול להיות שגם האחד הזה לא הגיע ואתה לבד עם עצמך אז גם אם תדאג לטפל בעצמך וללמוד בעצמך זה גם כן יכול לשנות עולם אמלו מדהים חזקי שאלה ככה אחרונה א אישית בכל זא משפחה בעל ואבא לי שישה ילדים שהגדול בן 23 הקטן בן שבע אה יש לך לפעמים אתה פוחד לפעמים על המשפחה כי אנחנו באמת מקום כל כך רחוק כל כך אחר כל כך שונה וילדים ואישה ויש לך לפעמים שאתה אומר על הכתפיים שלי יש פה אחריות מאוד מאוד מאוד כבדהו שזה לא יהרוס שזה לא יש לך את הרגעים האלה א לא משום שבדרך כלל ש א ילד רואה שההורים שלו

שהמשפחה שלו א חדורים באידיאל של להפיץ יהדות אז נטמע בו בצורה הכי חזקה שיכולה להיות מה גם ש הרבי אמר שהחינוך של הילדים של השליחים זה נמצא על הכתפיים שלו כמובן שאנחנו צריכים לעשות את המאמצים שלנו אבל יש לנו גם כן סיוע מלמעלה אנחנו רואים שילדים נמצאים במקום שהם עוסקים בללמד אחר על ברכות ועל תפילה ועל חגים אז א חודר אצלם בתוכם בצורה מאוד חזקה חיזקת אותי כן מקווה שכולנו נתחזק מזה זה גם כמובן מחזק אותי כל הזמן ו אני צריך א להרות דוגמה ואני עוסק בזה כל הזמן אז זה גם עם הזמן זה גם נתמ בי אני תמיד אומרת שאני כל הזמן חוזרת יחד עם החברה שלנו אני כל זמן חוזרת בתשובה אתה צריך ללמוד ואתה צריך להעמיק עוד

יותר ואתה צריך להתפלל ואתה צריך ן זה משהו שהוא באמת כן חזקי ליפשיץ תודה רבה לך שבאת לראיון איתי אני יודעת שזה לא היה לך קל כן חן תודה רבה ו הרבה לכל העוסקים בממלכה