הלם תרבות | פתוח | עם אפרת ברזל

אלה שבאים לגור כאן מחול כבר מיטיבים לכנות את התופעה בשם עליה סינדרום כנראה כל אדם שיעבור ישנה חברה או תרבות בחייו הציפיה הזו מול האכזבה ההבנה שכלום לא מושלם בשום מקום הרצון להיות כמו כולם יחד עם הצורך העז לשמור על העצמיות הייחודית שלנו היום נפגוש את שניפ הרדיאן שהגיע לארץ מפרס שאני באתי לארץ היו אומרים אה פרסים קמצנים עדה הזאתי קמצנית עדה הזאתי השם מרחם הם גנבים עדה הזאתי הם מלא בשערות הם הם זה עדה הזאתי שמנים עדה הזאתי מוצים איכשהו משהו גרוע להגיד אחריה מפגוש את רוי יועצת חינוכית ומעבירה סדנאות בנושא הלם תרבות אני לא יכולה להסתיר את הזהות להחביא אותה מתחת לשטיח כאילו כלום לא קרה זה לא זה כן

נכון זה כן העניין הוא מתי אני מחליטה להוציא אותו הרבה זמן זה לא מחזיק בואו נדבר פתוח שני פרדיאן עלית לארץ מאיראן מפרס נכון ספרי לנו עלייך אוקיי קודם כל שלום מה שלומך פרת ברוך הש אני עליתי קודם כל לא במכוון לארץ כאילו אני באתי עם הם עם אמי זכרונה לברכה ואחותי הקטנטנה לטיול של 10ה ימים שהיה אבא שלי ין צריך להיות בעצם התחלנו מאירופה באנו לכאילו קניות בפריז ובלונדון מה שהיה אז מקובל ואבא שלי עזב אותנו בעקבות טלפון בהול ווא אמר לא לא לא לא אני לא בא להסר אתם אתם תלכו תהנו 10 ימים עכשיו באתי מזוודה קטנה בכמה הת בת 18 בערך אבל לא 18 של היום 18 שם מפונקת שעם כפית בבית בפה כאילו הכל עושים לה הכל זה

משפחה עמידה מאוד טוב אז בסדר עברו שבוע עבר שבוע ופתאום אמא שלי מקבל טלפון מביא והוא אומר תשמעי את תחזרי הקטנה תשילי את שאני פה בארץ בארץ וככה אני באתי לפ כאילו ככה התחיל הסיפור שלי עכשיו אני לא ידעתי מה זה ימינה ומה זה שמאלה איפה ירושלים איפה תל אביב לא ידעתי עברית לא ידעתי כאילו עברית ממש שלום ואוכל ולהתראות מינים ממש בודדות וגם לא ידעתי בכלל א איך איך איך להסתדר כאילו בלי משפחה בלי הכסף בלי החדר הענק שלי בלי הבריכה בלי כל מה שהיה כאילו כאילו להתחיל מאפס אבל במקום שאתה גם בלי הכנה בלי להגיד שלום לחברים לחברות למשפחה לבני דודים שהיינו מ קשורים כלום כאילו ככה נחתנו טוב אז אמא שלי רכה א לקחה

אותי יש לי תודה להשם היו איזה שתי דודים פה דודה ודוד ו התייעצה איתם ואמרו שישימו אותי בתוכנית של המונות סטודנטים תוכנית של העולים או אנשים כאילו תיירים שרוצים לעבור לאוניברסיטה עכשיו בינתיים אני כבר לתי באיראן בטהרן באוניברסיטה שזה תי קשה להתקבל וכמובן שלעולם לא חזרתי ואבל זה לא היה לי מובן כן ואז פתאום עוזבים אותי כאילו הייתי בהרגשה שנת אישה היה מאוד מאוד לא פשוט אני עם עוד ארבע בנות בתוך החדר שכולם עולות טוב ואז מכל מיני מקומות מכל מיני מקומות אחת היייתה מצרפת אני זוכרת אחת הייתה מאנגליה אני זוכרת אמריקה סליחה אני זוכרת ועוד שתיים אני לא זוכרת מאיפה כבר אפילו לא זוכרת איפה נראה לי אחד ברזי

לא יודעת מסיקה אותי כאן בארבעה ארבע מיתות ארבע חברות לכאורה שהתקבצו בחדר אחד א חייב להחזיק אותנו משהו כשאנחנו באים למקום חדש כדי לשרוד בקטע חיובי זאת אומרת אם אני מסתכלת ע על אדם שעובר נגיד מעולם חילוני לעולם חרדי אני מאוד רוצה את ה ורה זה מחזיק אותי כאן ארבע בנות מאוד מחזיק אותם ארץ ישראל ציונות עליה מה מה מה מה נותן שם את הדרייב הפנימי לחייך זה זה שאלה מצויינת אני אפילו לא הייתי שם כי לא היה את זה אני התי כלום כלום אני הייתי עלי נידף ואני הייתי בפרס הייתי כבר סופרת דרך אגב אני עדיין סופרת כאילו בגיל 14 כבר הייתי כותבת בעיתונות הייתי משוררת כבר כולם ציפו ממני משהו גדול ואני אין לי את השפה

הפרסית זה עד היום קשה לי כאילו כאילו יש לי את השפה לא שאני שכחתי הכוונה לא היה עם מי לדבר דברתי רגע בפרסית צטרי צטרי זה מה שלומך חובי עזיז את בסדר חמודה בקיצור לא זה שפה כזה מוזיקאית מאוד מאוד נעימה בשמיעה שלה נכון שגזר זזה מאפסת כן עכשיו אני א פתאום אני רואה שאני אה כביכול נטושה כביכול אין לי בית אין לי משפחה אין לי כסף לא שלא היה כסף לגמרי אבל אין את האושר הזה ופתאום בחדרון שזה אפילו לא היה חצי מחדר שני כולם ביחד ופתאום אני רואה ש א אין לי גם את השפה אין לי תרמוד אין לי כלום וכל יום בהתחלה בהתחלה אני אומרת דברים מאוד אישיים כן ובכאב אני אומרת כל יום הייתי בוכה והייתי אומרת איך עזבו אותי

ואיך השאירו אותי ככה זה יום יומיים עכשיו עובר אז אני אמרתי אני חייבת להתחבר עם אלה וזה ניסיון קצת קשול למה קשל קצת כי א אמרו בסדר בוא נעשה כל פעם מישהו יבשל אבל אני לא ידעתי לבשל כי אני בחיים לא בישלתי כיו לכם משרתים שם באיראן כי היו אנשים ש האמא ויה עוזרת והייתה אמא והייתה זה לנקות בכלל אני לא יודעתי להחזיק מתתה אגב עד היום אני שונאת לתתות זה משהו אצלי בראש כבר אני משחטת את כולם שיעשו לי את זה ואם אני עושה אז זה דבר שאני שונת בקיצור טוב אז אז גם הם כאילו גם הם לא התחברו אליי כאילו גם את זה לא הצלחתי כל כך וכמה חודשים היה ככה ולמה עזים אותי ולמה נטשו אותי ולמה עשו לי ולמה אני זה ולמה אני

מסכנה ולמה אני אומללה ולמה ולמה ולמה אני באופן כללי אני אחזור עכשיו לנקודה מאוד חשובה מאז הילדות היה לי זמן למרות שאני מאוד מאוד אקסטרוורטית מאוד כותית אבל יש זמן שאני רוצה זמן איכות עם עצמי שעה אני שקט גם זה לא היה לי עד שיום אחד כן היה לי כן היה לי ואף אחת לא היייתה זה היה כבר אחרי כמה חודשים שאני בצ תקשיבי זהזה נקודה שאני הולכת להגיד משנה חיים מה שאני הולכת להגיד כאילו לי שינה חיים ישבתי עם עצמי ואמרתי תקשיבי שאני ז שם הפרסי שלי זה שנז תקשיבי שנז על זה גם יש תי על השם הרבה מה לומר ארתי תקשיבי את עכשיו פה בואי ברוך השם אף אחד לא פה ואני יכול כאילו לשבת עם עצמי ולחשוב להתבונן שעה עם עצמי ואז

אמרתי תקשיבי מה זה יעזור אם תגידי אכלו לי שטו לי זה מה זה יעזור למה שלחו אותי למה הביאו אותי עזבי את הכל בואי תחשבי חיובי בואי נשנה נעשה סוויץ' בראש לשנות את המנס את הגישה אז מה חשבתי אמרתי תקשיבי זה אי אפשר לתת זה נתון שאי אפשר לשנות אותו את פה עכשיו את גם לא ילדה קטנה את בת 18 את כבר גדולה בואי תחשבי איך את יכולה מה את רוצה שיהיה כאילו אני עם עצמי בדיבור הפנימי דיבור הפנימי ואני אומרת אני רוצה שיהיה לי טוב ושאני אפרח ושאני אצליח ואני זה ואני יהיה לי חברים ויהיה אמרתי טוב כדי להיות טוב מה צריך לעשות קודם כלל האם את מקבת שאת צריכה להיות במדינה הזאת ז אמרתי שכן כי זה מדינה של יהודים זה ארץ

ישראל אז בסדר זה הסתדר אז את צריכה להיות פה האם את מספיק גדולה לקבל את אחריות על עצמך כן אני גדולה אז בסדר אז מה את צריכה לעשות אמרתי אם אני רוצה להצליח קודם כל אני צריכה לדעת יפת דבר שני אני צריכה ללמוד באוניברסיטה כי מאוד רציתי ללמוד כל הזמן הה בראש שלי ברשם עשיתי את זה תקשיבי ואת צריכה גם לעבוד ואת צריכה חברים וחברות וחברה חברה ארבע דברים ה צריכה לעשות שלב ראשון זה ללמוד עברית התחלתי בצורה קדחתנית ללמוד עברית עד כדי כך שאחרי שנה שנתיים לא כל כך היו מזהים עובדה שכתבתי ספר בעברית ואבל זה לא היה פשוט זה לא פשוט זה חלק שהכי קשה כי לא רציתי לנתוש את העברית הטוב את הפרסית הטובה ופה הרבה אנשים

הולכים לעיבוד פה פה יש לי יש לי איזה שאלה אלייך כאן ברגע הזה כי הרבה אנשים שאנחנו שמים לב שעשו הפסקה מהכישרון שלהם או מהיכולות שלהם בארץ הקודמת בחברה הקודמת יש איזשהו שקט של התאקלמות אבל אז הנה את חוזרת בעברית להיות סופרת את חוזרת בעברית לנצל את כישרונות חלקם חלקם נכון ות דבר כן עובר לך גם בראש תוך כדי לא הייתי נשארת באיראן מה היה איתי עכשיו עובר שם איזשהו איזשהו חוט כזה תראי בהתחלה תמיד עובר ברגע המכונן הזה עשיתי סוויץ' פרוש ואני רוצה לחזור עכשיו לחזור מה עשיתי לפי שלבים לפי תוכנית חזון שהיה לי בראש התחלתי ללמוד עברית נרשמתי לאוניברסיטה לפסיכולוגיה סיימתי בממוצע 80 שבשבילי לדעתי זה היה כמו

95 כי כל יום להיות עם הדיק שנרי ולבדוק מילה מילה מילה מילה עברית ועכשיו הספרים באנגלית וזה כאילו לקחתי פרויקט אתזה ואחרי שנה וחצי אני יודעת עברית כמובן לא כמו ישראלים אבל א יודעת די טוב להסתדר אני כבר באוניברסיטה הסטודנטית אני כבר עובדת בנוסף אני כבר לומדת בשל אגב נהיתי אלופה בבישול אלופה בשפות כאילו יחסית למה כאילו הרבה דברים אפשר לשנות והיו לי מלא חברות סמתי אוניברסיטה והתחתנתי תקשיבי הכל משתנה הכל בראש כאילו זה נקודה ש מאוד חשוב לי להביר לאנשים מה שאנחנו מכניסים לראשנו הגישה שלנו זה מה שקובע את החיים שלנו אז זה אחד עכשיו דבר שני מה שרציתי להגיד שלמרות כאילו אתה מנסה ואתה משנה אנחנו לא

רואים וזה נקודה מאוד מאוד מבחינת האמונה אנחנו לא רואים את הפאזל כולו אני ראיתי באותו רגע כי באותו רגע היה גרוע לי והיה מצויין לאחותי ולאמא שלי ואבא שלי שבבית ענק זה אבל זה לא החזיק מעמד את יודעת מה קרה שנה אחרי זה כבר היייתה מהפכה הנוראית אבא שלי לקח לו חמש שנים לברוח משם ועוד ברח ותפסו אותו ו ב ועל זה כתבתי ספר מתחת לשטח הפרסי על כל הסיפור ממש מייגע זה שאנשים נשארים עם פה פתוח אחרי זה גם גם כן אמא שלי ואחותי איכ ש יצאו ובלי כסף זה לא היה פשוט אז בעצם אני באתי כמו נסיכה במטוס רגיל לישראל ולא יכולתי לראות את זה אז זאת אומרת שיש שלבים שונים שאתה לא יכול לראות את הדברים הטובים כשאתה בתוך איזשהיא

תחושת בוץ ורק אחרי זה אתה מגלה כאילו אני רוצה להגיד שהכל לטובה בסופו של דבר הכל לטובה בסופו כל הקשיים האלה א' בנו אותי בנו אותי אני באמת מיזה להגיד שאני בן אדם חזק בן אדם חזק אני עמדתי הרבה דברים בחיים הרבה הרבה כי כי יש את השלב הזה שבו אתה עובר ובנית את עצמך כמו שאת אומרת ואז אתה פתאום מבין שהעברית שלו היייתה לי ולמדתי והלימודים שלא היו לי הדברים שהייתי חלש בהם והכנסתי ולמדתי הם הופכים אותי לאדם עם הרבה יותר יכולות מאשר הישראלי הרגיל כן ברור ברור כי באתי עם עוד אושר של דבר זה זה כאילו הרבה דברים זק מהקטן הזה אפשר באמת להבין אני מתמקדת על הנושא של ה מסט חיובי אני מתמד ובאמת הדברים משתנים יש

אנשים ואני מכירה אישית עשו סוויץ סוויץ פר מורח ותראי את החיים שלהם ישתנו לטובה חס וחלילה זה גם יכול להיות ראה אבל בדרך כלל אנחנו הכוונה היא להתקדם אז הסו צריך להיות בכיוון החיובי זה דבר אחד דבר שני החיים שלנו זה פאזל גדול רק הקדוש ברוך הוא יודע מה כל הפאזל אנחנו ברקע נתון לא יודעים עכשיו לפעמים זה הקושי הזה זה זה חלק מתהליך בדרך כלל זה חלק לפעמים זה הוא מוביל אלאיזה משהו טוב לפעמים הוא פשוט מחזק אותנו ונותן לנו כוחות פשוט אבל זה חלק מהמשחק חשוב לי מאוד לשאול אותך אם א הרי בתוך הנפש פנימה יש מין פינגפונג כזה מצד אחד עם כוחות הנפש והמנדט החדש את מנסה להגיד רגע זאת החברה הישראלית אני אמורה זהו

אני כבר פה אני לוקחת את העניינים בידיים אני אמורה להיות חלק מהחברה הזאתי ואני רוצה אין אין ילד לא משנה בן כמה הוא וגם מבוגר ש לא רוצה רגיש שייך אל כן מצד שני אחרי שאני אמל להיות חלק מה אני גם יודע שהבאתי מהמקום הקודם שלי דברים מעולים הילדות שלך 18 שנה לא הייתה כלום היא הייתה אשירה מאוד נכון בתיאורי טבע במראות של יופי בתרבות שהייתה אחרת ם את מרגיש בזיקה מדהימה בשפה מדהימה אוכל המדים בתרבות מאוד עשירה זה קונפליקט לא פשוט והרבה אנשים או מוחקים שם אוח או שעוד לא מתרגלים לפה את יודעת מה אני ראיתי ובכיתי מזה אני רואה אנשים עולים עולים ותיקים מאירן אני ראיתי ב עיניי כאילו אני מכירה הרבה חברה פרסית

במיוחד שהייתי שייכת לקבוצה של סופות פרסיות והיינו בהמון המון א מקומות וארגונים וכנסים ודברים של פרסים אני ראיתי שאנשים שכחו את הפרסית שלהם כאילו הוא לא יודע כלום גם אפילו במשפחה רחוקה של אנו אבל באמת איך את שמה הת 18 שנה היו כאלה שאפילו אוניברסיט סמו אני משתקת היא לא מדברת מילה בפרסית והיא אומרת שהיא לא יודעת כאילו זה להס זה להסתיר להחיש להכחיש להכחיש למה שהיה זה חלק מזהות שלנו דרך אגב גם דתי וחילוני אני גם את זה עברתי זה זה שעוברים איזה שהוא מעבר חד אנשים הרבה פעמים אני רואה הרבה חרדים או כפ צורה לא משנהו או סלב או לא משנה איזה חברה שדתיים שהם היו חילונים ועכשיו הם שייכים ואומרים לא אל תטבלו

עלל זה בחיים אני לא כלו להשיח את העבר להשכיח לגב לא לא לא רק להשכיח להכחיש זה הכי גרוע ואני אומרת זה לא יכול להיות א זה חלק מישות שלך אם לא היית אז ככה לא היית יכול להיות פה עכשיו אז אז לפעמים ששואלים את אנשים כאילו זה מבלבל אותם כאילו מה לא יודע מה אני אבל אני חושבת שזהות האמיתי מי שאומר באמת עובר תהליך הוא צריך לדעת שהיה בנקודה א' הגיעה ב' הגיע ד' זה לא יכול להיות שפתאום אני מא' בנקודה ספציפית ו וא לא קיים מה מה על מה אתם מדברים לא היה לא לא הייתי בחיים בפ לא אני ב בחיים לא הייתי חילוני בחיים ס להכחיש וזה ואני זה מקומם אותי זה כי זה בן אדם לא אמיתי כן לא אמיתי נכן הוא שם מסכות ואני רוצה

להגיד לך משהו כי אני מכירה המון המון המון אנשים ואני גם מתפקידי כמרצה ומספרת סיפורים וגם כבעבר הייתי מורה בבית ספר והמון סוגי אנשים הכרתי בארץ באמריקה המון המון המון המון וראיתי הרבה אנשים דווקא אני לא רוצה להכנס לעניין של דעת אבל אני פשוט את הנקודה הזאת אני ראיתי המון שהיו מאוד מאוד מאוד כאילו נוקשים בנושא החזרה בתשובה שם בתים אז הוא את הכל חזו יותר גרוע מזה אני זוכרת מישהי שהייתה ככה סגורה וכל זה וארוך ואעד לכאן ואפילו ש יום אחד ראיתי אותה ברחוב לא הכרתי אותה לא הכרתי ואני מזכרת לפי עיניים זיתי ומת היי אני זאתי כן והיא בש שיער קצוץ בצבע אדום כאילו הגזימה כן מכנס צמוד והיא לא עיירה ואיפה ה

אם היית ורה אותה לפני כאילו כי מגזמה כאן כאן כאן וכאן אולי אופי האדם לא ממש משתנה כשהוא עובר חברות כן כאילו מה ש א האם אתה יכול להכיל אם אתה אם אתה יכול להאכיל את השינוי אתה במקום טוב אם אתה לא יכול להכיל ואתה שם מסכות המסכה ביי ביי לגמרי תני לי משפט על הדור השני על הילדים שלך יואו חמודים הם הם יותר ישראלים אבל כן גאים ביהדות בזה שהם כאילו ממוצה פרסי עכשיו על זה יש לי הרבה מה לומר על קבלה של חברה את יודעת אחרי שהסתדרת ועשיתי לי זהזה זה אני אומרת סוויץ' בסדר אבל לסוויץ' שזה צריך לעבוד הרבה עבדתי הרבה הגעתי לאוניברסיטה אם אני אספר לך משהו פשוט נופלת מהכיסא נופלת מכיסא מהחי של אני לא יודעת בכלל

לספר את זה סטודנטים אני הייתי מאוד צעירה כי אני בלי צבא הייתי הייתי בת 18 וחצ 19 באוניברסיטה ואני מבסוטה הצלחתי זה אני וכת זה אז שם שנז זה שם הפרסי שלי ושני זה הקיצור שלו כאילו זה שם חיבה שבחרתי בו אחר כך זה אבל לא הייתה לי ברירה עכשיו תקשיבי מה קרה אני הוכלת האוניברסיטה ובאוניברסיטה אני הייתי הכי צעירה היו שמה בני 30 40 א 35 50 המון כאילו הרבה יותר מבוגרים הבה יכולים להיות אפילו הורים שלי אז ואני שומעת כאילו מלחשים וצוחקים הבנתי שזה עליי ואפילו שמעתי שמ קוראים לה קוראים לה שט נז שטז אני למזלי לא ידעתי מה זה שט נז אבל שאלתי את חברות שלי והם לא רצו להגיד לי אמרתי תגידו לי אתם חייבים להגיד לי

אז הם אמרו מה זה אמרתי איך יכול להיות בגיל הזה איך הם לא מתביישים כאילו לעשות צחוק בצורה כזאת ולהגיד את המילים האלה כאילו זוכר בהרגשה של אז כאילו השפלה כן זה בטח בטח שזה השפלה אני אומרת שכאילו חשבתי פעם שה התמודדויות האלה זה שייך לבית ספר זה לא שייך לבית ספר זה גם אנו כמבוגרים דרך אגב בית ספר זה מראה שלנו של ההורים ושל החברה זה לא בא מעצמו ילד מחכה את ההורים ואת החברה וילד של מהגרים לא משנה איזה עובר עובר התמד וואו עכשיו תקשיבי זה כל כך כואב לא מספיק קשה שהבן אדם בא והוא צריך להסתגל והוא צריך ללמוד שפה תרבות אני יודעת מקומות פיזי אפילו אנשים מיליון ואחד בעיות מה מצפים מארץ ישראל החמודה שלנו

ומעם ישראל סליחה שאני אומרת אני לא רוצה לקטל אבל פשוט רק שנפתח את העיניים בדיוק במקום לחבק שזה כאילו יעשה את ה את כל ההעברה הזאתי הרבה יותר קלה ובאמת קצת אהבה אומרים אהבה משכח הכל מכסה על כל הפשעים לא משנה כאילו אבה זה כוח הכי חזק שיש בעולם במקום זה ה ה ולשחוק וזה את יודעת מה שאני באתי לארץ היו אומרים אה פרסים קמצנים ועוד לפניי עוד יותר גרוע היה ולמה ככה קורה באים אני לא אגיד כבר שמות של הקבוצות כאילו עדות עדה הזאתי קמצנית עדה הזאתי השם ירחם הם גנבים עדה הזאתי הם מלא בשערות הם הם זה עדה הזאתי שמנים עדה הזאתי מוצאים איכשהו משהו גרוע להגיד אתה באה איך קוראים לך שני לא לא לא אני כותבת שושנה בא

שבאו בזה תעופה כן שמות שלהם הכל שינו מי שפקיד כתף איזה שם עברי שבא לו וואוו זה כאילו השתלטות על הדבר הכי אישי שם לא קל לשנות חברה שם שם זה אומר מהות של בן אדם לשנות לו את המהות נכון וזה לא קל בדרך כלל עולים חדשים היום חזרת השם שלהם תקופה ככן כן אז אני חושבת מה שכדי לשנות תמיד צריך לשנות את ה מיינדסט כדי לשנות המנס צריך קודם כל מודעות זה המפתח ב בוא נעלה את המודעות נעלה את המודעות לקבל את השונה בתוכנו בתוך אחים שלנו בתוך עם ישראל לא לרוץ לפה ולשם ולקבל את כל מה שאפילו אויב העיקר לא בעם ודווקא בעם הכי קל זה בחוץ ולא בפנים הכי קל לקבל את האחר כשהוא לא קשור אליי שני תודה רבה שבאת לתת לנו את הלב

שלך שחה שמחה רבה שה מניפת כל טוב על גווניה של האישיות שלנו תבוא לידי ביטוי מקומות טובים יש מה לתת לעולים חדשים יש הרבה יש הרבה יש הרבה והכל מתחיל במודעות תודה רבה תודה גם לך חברת רוטי ברו מגר אשת חינוך ומנחת סדנאות בהתמקדות בנושאי הלם תרבות נכון הרבה שנים למה זה כאילו ש ש זה הגיוני שכשאתה עובר ממקום למקום ואגב זה לא משנה אם אתה עולה מארץ אחרת אל ארץ ישראל וכמה אני אוהבת שזה להעלות אל לאף ארץ אצלו עולים נכון וזה לא משנה אם זה להיות בעל תשובה ששינה את חייו ועבר להיות בתוך תרבות חדשה מקום פיזי או רעיוני כל שינוי אישיותי מביא איתו איזהשהו הלם שאפשר לשים עליו את האצבע תקשיבי כל שינוי מביא קודם כל

את ה אי וודאות את נכנסת לעולם שלא כזה מוכר כי בעצם האי הוודאות הזאתי זו היא לוקחת אותך אחר כך לכל מיני תחושות וחששות כי יש לך יותר שאלות מאשר תשובות את נכנסת למקום למציאות חדשה שהיא לא שלך במצב האישי אנחנו עזבנו אני עליתי לארץ בגיל 45 עם כל המשפחה הגנית שלוש בנות בנות 20 18 15 ו פשוט ההחלטה היייתה לעלות לארץ לא למקום אחר אין מקום אחר לנו אז הגענו לפה ובסדר כאילו ביקרתי בארץ כמה שהיא יפה כמה שהיא נעדרת אבל מהטיול לדיור לאחריות הפער הוא מאוד משמעותי אז השינוי כבר מתחיל במחשבה כשאת מחליט או כשאני מחליטה שזהו אנחנו עולים שכאילו טרת למקום הקודם ועשית את הצעד טרנו על אזור הנוחות ואני מדברת עכשיו

בלשון אנחנו כי נכון שההחלטה הייתה של בעלי ושלי אבל אנחנו לקחנו גם את שלוש בנות בגיל ההתבגרות לא סתם בנות בגיל יסודי גן אז בהחלטה אנחנו בעלי ואני החלטנו ש זאת הדרך החדשה זאת ההזדמנות החדשה לנו ולבנות זה העתיד שלנו פה בארץ אין מקום אחר בעולם שכבר פה לכל אדם שעושה שינוי יש הרבה אומץ וכמובן אחריות לא רק על עצמו אלא על המשפחה שלו א מתי את הופכת להיות אדם שעוסק מבחינה מקצועית וכבר לא אישית בתחום הזה כי הרי רובנו עושים בחיינו דברים שיש לנו איזשהיא נגיעה אליהם אחרת אין לנו הנשמה שם כן אה שאלה מעניינת כי בעצם כשנכנסנו לתוכנית הזאת של על הגשר והסדנאות ולעבוד עם ההתמודדות א בעליה בחיים שלנו כעולים בפעם

הראשונה ששמעתי על התוכנית הזאת הייתי אפטי ו שמענו אותה מדוקטור גרסיאלה ספקטור שהיא הייתה הראשונה בשנות ה 80 שהביאה סוג של תוכנית כזאתי מעדה האתיופית עם גל העליה בשנות ה-2000 במיוחד מדרום אמריקה או מאמריקה הלטינית אז חידשו את התוכנית מה זה התוכנית התוכנית הזאתי עכשיו אני אסביר לך פשוט ישבנו עם באתי אני הייתי בארץ חודשיים שלושה שמענו על התוכנית כשהיא סיימה אמרתי לה תקשיבי זה שלנו רגע הצופים שלנו לא יודעים מי זאת פתי פתי זאת החברה שלי מאוד טובה ואנחנו חות ביחד כבר 22 שנה מאז שאני עליתי לארץ כן תראי יש משהו מאוד א אמוציונלי בעבודה הזאת עם עולים מעבר לזה שאני חוויתי על עליי על בשרי מה זה להגיע

למקום חדש מציאות חדשה חברה חדשה כמה חזיתות באותו רגע אני צריכה כאילו לפנות אליהם אם זה מדובר בדיור מקום איפה אני גרה איזו עיר מה מתאים לנו מה מתאים לבנות כאילו מקום עבודה דיאור פרנסה סליחה כן פרנסה מסגרות לילדים קהילה חברים אנשים איפה אני עושה את זה מאיפה מתחילים אבל מתחילים מכל כאילו כל החזיתות האלה הם עובדות ביחד אנחנו עלינו לארץ ארבעה חודשים אולפ פן אוקיי הדבר כאילו היתרון שלי היה שאני עליתי לארץ עם שפה אני יכולתי לצאת לרחוב לתקשר לדבר עם אנשים ידעת עברית יידעתי עברית אבל אמרתי אוקיי חלק מהזכויות שלי ללמוד באולפן יאללה אני הולכת לאולפן למדתי כל יום כממה לי מ8 וחי עד 2 12 וחצי כדי לחרש את

השפה כי אני הבאתי את השפה של התפוצות כי את אומרת פה ותי בעצם כשאנחנו פוגשים אדם שעשה שינוי הוא נאלץ למרות שהגיל שלו הוא איק הוא נאלץ כאילו להיות קצת ילד קצת חדש וזה קצת לפעמים מנחית ועושה לא נעים זאת אומרת פתאום מחנכים אותך דברים שרגש כבר עברת מזמן אני יודע לדבר אני יודע להתנהג אבל אני לא יודע מצוות בדיוק או שאני לא יודע דקויות של עברית בדיוק אני לא יודע סלנג אני להות חברמן אני לא יודע אז אתה כאילו מתחיל עוד פעם כשאנחנו עולים לארץ אנחנו תינוקות ילדים קטנים שאנחנו חשופים לעולם חדש לא מבינים כלום וככה כמו שילד קטן נותן את הצעדים הראשונים שלו והוא נופל בגיל 45 אני למדתי מההתחלה ללכת לכת בצעדים

הריב שונים שלי וגם ליפול נכון ליפול בסופר אבל בדברים הכי טריביאלי ליפול בסופר ליפול אצל הירקן כשאני מבקשת ממנו משהו איזשהו פרי שהוא אמר לי אבל זה לא פה כאילו סברס לדוגמה כן בארגנטינה זה טונה אז אני אומרת לו מה מכיר טונה אז הוא הוא מסתכל אליי ואומר לי תקשיבי תונה זה רק בסופר משהו לא בסדר אמרתי לא אבל זה תונה לא לא זה מה את רוצה כאילו הוא שאל אותי מה את רוצה אוקיי ראיתי לו אזלא זה סבס וא הירקן שלי כבר 23 שנים בסדר ואנחנו זוכרים על האנקדוטות הקטנות האלה זה להתחיל הכל מחדש בואי נראה רגע את שני יחד ופתאום אני רואה ש אן לי גם את השפה אן לי תרבו אין לי כלום וכל יום בהתחלה בהתחלה אני אומרת דברים מאוד

אישיים כן בכאב אני אומרת כל יום הייתי בוכה והייתי אומרת איך עזבו אותי ואיך אישיו אותי ככה רותי אני פעם ראשונה חושבת על זה כשאנחנו מניחים כאן מושג שנקרא הלם תרבות אנחנו מדברות פתוח כ כי זה זאת מהות התוכנית המילה הלם היא מילה שלילית ואני חושבת רגע על לא משנה מי שינה את חייו אה בהתחלה הוא יזם את זה או קיווה את זה התפלל על זה כי הוא היה בטוח באופן טוטלי ששם יותר טוב נבוא לארץ הקודש נגיע למקום של אבותינו אני אומרת על בעלי תשובה א נעבור אל חברה שהיא כולה כלי לשלמות ושם נמצא בורא עולם ההלם הוא הרבה פעמים משהו שקשור אני חושבת א ליכולת לשאת הפכים או לאגור בתוכ בתוכך התנגדות של פיצולים שפתאום אתה מגיע

ואתה אומר רגע הם הרחו אותי בהתחלה לסעודה פה הראו לי את הארץ היפה אבל בפועל זה לא רק תוים זאת אומרת מפה נובע ההלם של המילה הלם הלם זה כל מצב שא לא ציפית לא נכון זה מצב בלתי צפוי שבהתחלה יכול לשתק אותך או יכול כאילו את יושבת ואת שואלת מה הולך פה אני לא מבינה אני לא יודעת מה זה זה ההלם כאת לא יכולה ישנם כאלה מלא מצבים בלתי צפויים שאני צריכה מתמודד איתך למה כי אני באה מהתרבות שלי באוטומט שלי שככה אני קמה בבוקר וככה אני יוצאת וככה אני עולה לאוטובוס וככה ויש לך את הככה הכל כך ברור שזה מתפוצץ לך מול העיניים כן בדברים הכי קטנים לדוגמה בארגנטינה כולם שומרים על תור ואם יש אישה אם יל קטן או איש מבוגר

בבקשה אעם הוא האחרון בתור הוא עולה ראשון בפעם הראשונה שהגעתי לתחנת אוטובוס התחנה הייתה ריקה ישבתי כשהגיע האוטובוס אני לא יודעת מה קרה לי אבל נשארתי בחוץ כאילו לא הבנתי מה קורה פה עד שלמדתי שצריך פה להדחף שקודם כל אם אני הגעתי ראשונה או אני הגעתי חרה לאף אחד לא אכפת ופה אני רוצה לשאול תחרותי מתי האדם העולה המשנה המגיע האם הוא צריך לעבור איזשהיא תקופת כעס אפילו ריחול אפילו יואו הישראלים האלה או יואו הדוסים האלה או מתי אתה הופך להיות בין מגן על התרבות הקודמת שלך לבין אני מניחה משתלב בתרבות החדשה לבין אפילו אוהב בסוף את הישראליות הזאתי את הפול שטקס של ה מתי מתי אתה נהיה ברי ברגע שאת מתחילה להיות

סוג של רומאית ברומא ואת מתחילה להתנהג כמו שצריך כאילו ואת עושה את מה שכולם עושים כי את רואה ואת מרגישה שזה עובד אז זה יכול להיות חלק מהשינוי אבל גם אני מביאה מהתרבות שלי ואני מרגישה שגם אנחנו תורמים אז א אם אני מבקשת סליחה לפני שאני פותחת דלת זה אומר שאני יודעת ש עסוקה כאילו בדרך כלל ישראלים אומרים סליחה רק שצריך ובדרך כלל זה בסוף כל העניין אנחנו קודם כל מבינים שאת עסוקה הז סליחה על ההפרעה זה חלק מזה כאילו כשאני מדברת על הגשר הזה שאנחנו נפגשים או נפגשות שתי תרבויות אשר כל אחת מביאה משלה עכשיו לגבי ה השילוב בין התרבויות זה גם שילוב בין הזהו אני מביאה את את הזהות היהודית הארגנטינאית ואני משלבת

אותה לזהות הישראלית יהודית שיש פה אז לאט לאט אני מתחילה להכניס מה שמתאים לי מהתרבות הזאתי מהתרבות החשה החברה החדשה מה שמתאים לי לשמור כן כאילו יש גם בחירות על מה לשמור ועל מה לוותר כדי להרגיש שאת שייכת נכון בואי נראה שוב את שני אני ראיתי שאנשים שכחו את הפרסות שלהם כאילו לא יודע כלום היו כאלה שאפילו אוניברסיטת ציור אני משתקת היא לא מדלת מילה פרסת והיא אומרת שהיא לא יודעת כאילו זה לה זה להס להכחיש להכחיש להכחיש למה שהיה זה חלק מזהות שלנו נכון רותי פה זה נקודה שמאוד מעניינת אותי א בהיבט המקצועי שלך שמצד אחד יש את התקופה הזאת שאדם רוצה להסתיר או למחוק את הזהות הקודמת שלו ולהיות רק כמו המקום אליו

הוא הגיע מצד שני פה מה ש שאני מתארת זה שיש את הרגע הזה שאתה פתאום מתחיל להיזכר ואתה אומר לא לא לא לא לא רגע רגע רגע אל תמציאו לי דמות חדשה כי יש לי מה לתת מהמקום הקודם שאני הגעתי וכשיש את זה זה נכון משהו מנגן בהרמוניה אוקיי א אפשר להסתכל על זה מכמה היבטים מהיבט אחת ישנם כאלה עולים שהם מחליטים שבבית מדברים עברית הילדים הולכים לומדים רק בבית ספר ולא רוצים שום כלום מגע עם עולים כי החיים החדשים התחילו פה כן יש לך את הזווית השנייה ה אומרת בבית מדברים בשפת האם שפת ארץ המוצא במקום שלי כאילו במקור ספרדית וכן אני נותנת לגיטימציה לחברים שהם בעלי אותה התרבות שלי וכן אני מחפשת את השילוב בין המוכר לבין

החדש עכשיו אין תשובה אחת לזה היה לנו מקרה בסמינר הקיבוצים באחת מההנחיות על משתתפת שהיא ברגע שהיא עלתה לארץ הם רק דיברו עברית בבית ורק עם הבנות דיברה אבל היא התחילה לשיר בספרדית לנכדים שלה או לימדה בתיכון בבגרויות ספרדית עכשיו כאילו אני לא יכולה להסתיר את הזהות להחביא אותה מתחת לשטיח כאילו כלום לא קרה כמו שהיא אומרת זה לא זה כן נכון זה כן העניין הוא מתי אני מחליטה להוציא אותו הרבה זמן זה לא מחזיק זאת נקודה חשובה והיא עולה בטח בסדנאות שלכם נכון זאת אומרת אנשים מדברים את המוטיב הזה של אל תמציאו לי שם אחר או יש תקופה ש שאני אחיה עם השם הזה אבל אבל יהיה משהו בתהליך הרגשי שאני ארצה לחזור אל העצמי

הטוב הזה הייתה תקופה את זוכת היייתה תקופה בשנות ה60 70 שאנשים ש את הכו כשעליה התה מאוד מאוד אידאולוגית ציונות והכל ועברית ורק עברית לפני כבר כמה שנים יש שינוי בתפיסה הזאתי בלשמור על מי שאת לשמור על השם שלך כי השם שלך מדבר עלייך נכון השם שלך זאת את מבחינת המבטא אין מקום ש לא נכנסת ומרים לך אה דרום אמריקה שלום ארגנטינה מס לא משנה מה אבל כ אבל זאת גם החלטה שלי כי זה חלק מהזר שלי י תשאלי את הבנות והבנות הסיפור הוא אחר לגמרי כי השייכות שלהם מתבטאת גם דרך המבטא נכון אבל כי תמיד יש הבל עדיין יש את הגלגול הזה יש את הצליל הזה בשפה שלנו שמתגלגל גם בשפה העברית אבל בעצם הם מדברות עם רש ומבנות עם מה שאני

לא כן והכל טוב ומתביישים בהורים הילדים של או געים אוקיי א אין תשובה אחת אני זוכרת את בעלי לומד עברית מהאולפן חזר מהאולפן וא נשך את השיניים עם השפה ואחת מהבנות אמר איזה חמוד אב חזר לבת הספר א יש כאלה ילדים שכן מתביישים מההורים כי השפה פה שלהם היא לא נכונה לא מספיק טובה לא מספיק איך אומרים המילה אושר כאילו עשירה מבחינת האוצר המילים ויש כאלה שגאים בהורים שלהם שכן הולכים לאסיפות ורים מבינים מה שמבינים כי יש פה משהו מבחינת רכישת השפה ילדים רוכשים את השפה יותר מהר כן ואז לפעמים ישנה בעיה כי הילדים מתווכים בין מורים לבינם מה זה אומר בואו אני היייתה בעיה בבית ספר אני רוצה לדבר על מה על הבעיה שלך

עכשיו ההורה לא מסוגל להבין את מה שהמורה צריך להגיד לו אז המסר שלו עובר קודם כל דרך הילד םך תפקידים כאלה כמודה שהכל בסדר אני טוב נכון לדוגמה או שילדים מתערבים בתיקים רפואיים מחלות של ההורים הם ההורים לא יכול להגיע לבד אז מגיעים בליווי ורים כאילו יש ויש מה שאני מה שאנחנו תמיד אומרות זה לתת לגיטימציה על מי שאני לא להתבייש לבקש עזרה יש חינה יש מה שאנחנו אומרים בתיאוריה של על הגשר כאילו בהליכה הזאתי על הגשר יש לך את שומר הגשר מי זה שומר הגשר שומר הגשר הוא אותו בן אדם אותו חפץ אותו מספר טלפון שאת יכולה להרים ולבקש ממנו עזרה כי מה שמאפיין את כולנו בעליה זאת התחושה והחשש של בדידות אני עליתי עם חמישה

אבל כל אחת היייתה והיה בודד בשל עצמו כי התהליך שונה בכל אחד מאיתנו התהליך שונה תהליך ההסתגלות תהליך ההתאקלמות תהליך המשברים אחד נופל אז תמיד יש מישהו שנותן יד מחזיק יד יד בכתף הכל בסדר לתת לגיטימציה לכעס לבכי לאכזבה לחסר עונים לחוסר ודעות להלא יודע ללא נודע מה יהיה ממני לתת לזה לגיטימציה זאת אומרת לדבר גם מבחינה משפחתית על זה שכולנו נמצאים באיזה שהוא אנחנו באותו מסלול באותו נפי קצת כן אבל אה עורים אומרים לא אני לא רוצה שהוא יראה אותי בוכה הי בוכה מעצב העליה מהקושי בוכה מהקושי בוכה כי יש משפט בין הילדים העולים אבא שלי לא יכול כאילו אבא שבמקור היה בן אדם מתפקד סמכותי פתאום הוא עולה לארץ ו מה

קורה עם הסמכות ההורית שלו איך זה להיות הורה פה בארץ זה כמו שם לא האם יש זה גם משפיע על היחסים הבן אישיים בתוך המשפחה גם כנראה בין הבני זוג זה משפיע על הכל רותי מה מה מה המחמאה הכי גדולה שאחרי שאת כל כך הרבה שנים בארץ מחמאה למי לך בתור עולה חדשה שעוסקת בתחום שמכירה כל כך הרבה כאב ו מצד שני גם הצלחה מה את יותר קודם כל שהכל אפשרי הכל אפשרי גורם שמשפיע מאוד ב אפשרות הזאת זה אלו הן הציפיות שלי כל עוד ואני הציפיות שלי גדולות מדי מופרזות מדי אז ה והנפילה בפרופורציה זאת אומרת אף אחד לא מושלם תדע לך מראש כל עוד ואני מבינה בציפיות שלי שיש לי את הצעד צעד אז גם מה שקורה בין הציפיה להגשמה למציאות זה גם

בפרופורציה אם אני מגיעה לארץ ורוצה להיות יושבת ראש חברה לא יודעת מה הנדסת בניין כי אני ש זה מה שהיה לי אז א צריך להתחיל מההתחלה אתה צריך להיות מוכן לזה אין קיצורי דרך בעליה אין אם מישהו אומר תעשי ככה זה זה עובד לא צריך לקום וליפול וולקום וליפול עוד פעם עד שאת מבינה מהוא המקום שלך בתוך העולם הזה של כי יש לנו מקום יש מקום לכולם מעניין ואתה תעבור את מה שאתה צריך לעבור כנראה באופן אישי פנימי כשעברת חברה מה שלא יהיה ו בדיוק אני לוקחת את זה שנייה אל עולם של תורה ומצוות זה שאם הגעת אל עולם של תורה שהיה פה מאות שנים קודם אתה לא יכול ביום אחד להיות רב גדול כי אתה צריך ללמוד את הניואנסים את ההלכות גם

את התרבות גם את איך לענות יש את הדרך הזאתי אני לא במהירות קודם כל עוד פעם להוציא את האוטומט לרדת מאוטומט לרדת מהמון מאליו לרדת מהמקום הזה שאם שם היה ככה אז פה זה קופי פיסט נו אין קופי פיסט זה חדש נכון אז אני צריכה לעבור לידנית ולהבין לפי ההילוכים לעבור לידנית זה נפלא קצב שלי מה היא המהירות שלי לא כאילו לכולנו יש את המהירות משלו אם את רוצה לעבור מאפס ל-150 יכול להיות ש הציפיות שלך לא יהיו כמו שחלמת להם ואני חושבת רותי אם זה נכון להגיד שסוף הסיפור או סוף הסיפור הטוב הוא הטוב הסוף הטוב של הסיפור הוא שבסופו של דבר העולה החדש מצליח להביע את האישיות שלו ואת המקצועיות שלו ואת הדברים שהוא היה בהם אז

לפני שהוא עלה טוב מביא אותם לידי ביטוי גם בעולם החדש שלו וזה נהנה וזה לא חסר וכולם חיים בהרמוניה יחד זה בדיוק ככה תקשיבי כשעלינו לארץ למדנו לימדו אותנו שתי מילים המילה הראשונה סבלנות והמילה השנייה יהיה בסדר עכשיו עליתי לארץ אני במרכז קליטה אין לי מושג כמה כסף אני צריכה לחודש כדי גם לשלם סכר דירות סופר והדברים הכי בסיסיים אוקיי החיים שלי בלאגן מלא בלבול אי סדר כאילו חוסר וודאות חסר עונים אני לא יודעת מי אני הביטחון עצמי שלי כאילו הערכה עצמית ברצפה לא לא לא וכולם אומרים לי סבלנות יהיה בסדר כאילו מה בסדר כשהעולם שלי כשהחיים שלי הם לא בסדר כאילו הם לא בסדר מא' הת לא בסדר אבל איך אני מפרשת את

המילה סבלנות עוד פעם אין מדחום לסבלנות כן אין לחץ יש לחץ דם אבל לחץ לסבלנות זה מאוד אישי כשאני מבינה ואני מאפנה שזה אפשרי שאני צריכה לתת לעצמי את הזמן שאני צריכה להבין מהו סדר העדיפויות בבית שלי במיוחד לאמא לאמא שדואגת גם לבית גם לילדים גם למסגרות והיא בדרך כלל הראשונה שיוצאת לשוק העבודה מהר יותר מאשר הגברים כן א מהו סדר הדיפות אולי אני צריכה עכשיו לתת את עצמי עצידה לסדר לארגן את הבית הכי שייראה הכי מסודר שאפשר לסדר את הילדים ללוות אותם גם בתהליך הזה של ההתאקלמות אפילו שהבן שלי הקטן הוא בן שנה וחצי כולם מושפעים מהמעבר הזה כולם רגע ואז כשאני מתחילה להבין שהכל לאט לאט כמו שחמת מתחיל להסתדר אז

אני כבר יכולה גם לחשוב על עצמי על הרצון שלי על היכולת שלי על ה על מה שאני רוצה בעבודה בחיים כאילו לחפש את המסגרות החברתיות שזה לא פחות משמעותי נכון זה ממש מסלו פה כן אני אנחנו נסיים את יודעת עולה לי זיכרון ילדות עכשיו כשאת מדברת שאבא שלי היה שליח ליה באנגליה ואני רוצה להגיד לו עכשיו רטרוספקטיבית לעולים שכנעת לעלות לארץ אולי צריך לתת גם רשימה של ההתמודדויות הלא פשוטות שהם יצטרכו להתמודד והיה לו סלוגן כזה כיסה רק שה כתב עליו st ארל כשעליתי לארץ היייתה גם בארץ היייתה מורה בבית ספר היהודי שאני מאוד התחברתי אליה ואז אני כתבתי לה ריתה אני עולה לארץ ואז היא כתבה לי ככה רות ברכה אבל תעשי לי טובה תעשי

לך רשימה למה את עוזבת ומה את רוצה כאילו מה את רוצה פה בארץ כל פעם שתהיי במשבר כי את רשימה שלך למה החלטת לעלות לארץ רוצ לעולים סליחה ושורה אחרונה החיים שלנו משתנים בטיסה 27 שעות 12 שעות יצאתי בספרדית נחתתי למקום שקונים גם מימין לשמאל ולא משמאל לימין כמו שהייתי רגילה ומשם כאילו זה התחלת השינוי בנוח בעל הרץ רות וברוך השם אנשים שעושים הרבה שינויים הם אנשים שיש להם כל כך הרבה בגלל כל הפניות האלה תודה רבה רבה תודה לך ממש תודה תרוד ביי ביי אני חושבת על החברות שלי שהם גם חוזרות בתשובה וגם קודם עלו לארץ ואני חושבת עעל ה רגע הזה שבו אתה נאלץ שוב שוב לטפס מעלה להרגיש קטן להרגיש גדול אולי אפילו כמו בני נוער שפעם מרגישים כמה הם יודעים וכמה הם חזקים ויכולים וכמה לפעמים הם קטנים ומפוחדים כמו כולנו