הפצע השקט של מערכות היחסים | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

שלום וברכה. ברוכים הבאים לעוד תוכנית של משיבת נפש. תודה שבחרתם גם הפעם להיות איתנו בעוד תוכנית. תוכנית שעוסקת בכל נושא הנפש. כל מה שמטריד אותכם, כל מה שעולה על דעתכם, כל מה שאתם מרגישים שאתם צריכים יעוץ ואולי לא יודעים למי לפנות. אנחנו כאן בתוכנית נמצאים בשבילכם והמספר שמופיע על המסך הוא מספר שאליו אתם יכולים לשלוח שאלות בהודעת וואטסאפ ואנחנו נתייחס אליהם כאן בשידור חי בתוכנית שלנו לצד זה שאנחנו עוסקים כל פעם בנושא חדש בנושא שהוא גם מעולמות הנפש ושאנחנו יודעים שהוא מטריד רבים אם לא את כולנו א הנושא שלנו היום הוא נושא שאמנם הוא קשור לזוגיות אבל זה שאנחנו בחרנו להתמקד בזוגיות זה לא אומר שזה

נוגע רק לזוגיות אלא נוגע לכל מערכות היחסים ואולי למערכת יחסים הראשונה שלנו קודם כל עם עצמנו ותכף שאנחנו נפתח יותר את הנושא אנחנו גם נבין יותר למה והנושא היום הוא נושא של אמון אבל יותר מהמקום של כמה אמון אנחנו באמת צריכים כשאנחנו מגיעים למצב שהאמון הזה הוא נפגע וכשאנחנו אומרים אמון זה נשמע כמו מילה שהיא מאוד מאוד גדולה ורחבה אבל כמו הדברים הכי גדולים בחיים הכל מתחיל בצעדים קטנים האם אמון הוא באמת נבנה רק שאנחנו מדברים על הדברים הגדולים בחיים במיוחד שאנחנו מדברים על מערכות יחסים ובמיוחד שאנחנו מדברים על זוגיות או שאמון זה גם בדברים קטנים כמו כשאת חוזרת ואין לך שקיות, יש לך רק את הפסים מהשקיות.

איפה השקיות? מי יודע? או שזה מתחיל בשקרים שהם קטנים או אולי אפשר לקרוא לזה יותר ההלמה של האמת מה אמת המידה שמחליטה איפה זה פוגע באמון ואיפה זה קו אדום ואיפה זה דברים שזה בסדר זה נורמלי כי סך הכל אנחנו כולנו בני אדם ואף אחד לא מושלם ויש דברים שאפשר להחליק ולעבור הלאה כי לכולם יש דברים ש איך אומרים היה עדיף שנעלים עין ובתוך זוגיות יש לזה משמעות יותר גבוהה ועוד יותר רחבה ועוד יותר עמוקה כי בזוגיות גם הקדוש ברוך הוא אומר שיש מצב כזה של וישן שיש דברים שגם אם ראינו אותם אולי עדיף להתנהג כאילו לא ראינו אותם אבל השאלה אם אפשר אז קודם כל אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לנושא הרחב והעמוק הזה. ואם יש

לכם שאלות שקשורות בנושא הזה או שאלות בכלל אז שוב אנחנו נזכיר. המספר מופיע לכם על המסך ואתם מוזמנים לשלוח את השאלות. אנחנו כאן נתייחס ואנחנו נברך את הרמבנית פרי כהן ושלום וברכה.

אני עדיין נפאמת מאיך שהצגת את הנושא הזה. הרבה יותר טוב ממה שחשבתי.

כן.

ממש.

אני שמחה שקראתי לדעתך. אמ באמת כשבחרנו את הנושא הזה אמרתי לעצמי שזה נושא נושא שהוא רגיש ונושא שכל הזמן מקבלים עליו שאלות כי הוא כל כך נוגע וכל כך א נוגע לכולם כי נושא של אמון הוא מתחיל קודם כל בינינו לבין עצמנו מסכימה איתי

לגמרי

ואיך שזה איך שהשיח בינינו לבין עצמנו זה גם מה שישפיע על המערכות יחסים שלנו עם אחרים ואולי יש נקודה שהיא היא כל כך כל כך חשובה שחשוב שנעמוד עליה גם בשיח שאנחנו נפתח אותו כאן. זה אם אמון זה משהו שאפשר לבנות אותו מחדש. זאת שאלה שהיא הרבה פעמים חוזרת על עצמה כי כמו שהזכרנו בפתיח אנחנו אנשים אנחנו לא מושלמים ויש גליצ'ים בחיים. יש יש לפעמים מקומות שתכף אנחנו נדבר מאיפה זה נובע ולמה בכלל בן אדם מגיע למקום שהוא מרגיש שהוא צריך להסתיר ואם בכלל באמת זה היה נכון להסתיר אולי בכלל לא היה כאן מה להסתיר וזה סיפור שבנינו לעצמנו אבל אם אחרי הכל שורה תחתונה זה משהו שאפשר לעשות ריסט ולבנות אותו מחדש אז תבחרי את

מאיזה זווית את רוצה להתייחס אני אענה לשאלה שאת שאלת ואחר כך אנחנו נעבור לדבר הבא שאת אמרת. אה, האם אפשר לבנות מחדש מערכת של אמון? אני מאמינה ב100% שכן אם יש רצון. ברגע שיש רצון אצל בני הזוג והם באמת הזוגיות חשובה להם, זאת אומרת שיש שם אפשרות א וואם אם יש רצון אז תהיה אפשרות להחליק ויהיה אפשרות א א להתקדם הלאה. אני הקשבתי להקלטה של שיחה שהשמיעה לי אישה שבאמת האמון שם נפגע מאוד ו האמון כרגע נמצא במצב של אפס אפסים ממש אפס אפסים ו ביקשה ממני שאני אשמע הקלטה שלה מדברת עם בעלה כשהוא א בעצם היא מחכה שהוא יספר לה משהו שהיא יודעת שהוא מסתיר ממנה והיא לא מסוגלת להגיד לו שהיא יודעת היא רק מחכה שהוא יבוא

לספר והיא מסבירה לו כמה חשוב למערכת המערכת הזוגית הזאת וכמה חשוב לה שהוא יהיה בתוך הבית ואני לא האמנתי שאני שומעת איך היא מדברת באמת בכזאת בכזאת כנות פנימית כמה כמה אתה חשוב לי שתישאר בתוך הבית וכמה חשוב לי שאנחנו נבנה מחדש ואמרתי כנות פנימית סליחה שאני עוצרת אותך

אם היא יודעת אין פה חוסר אמון שלה שהיא לא אומרת לו שהיא יודעת יש פה משחק כפול

יפה אז אז היא לא אומרת לו כי באמת האימון שלהם נפגע אבל אם היא מסתכלת לקנות הפנימית שלה היא באמת רוצה אותו בתוך הבית כי כשאנחנו בונים בית אז יש לנו חלום כשאנחנו בונים בית עוד לא התחילו הבעיות אז את את מוכנה לתת הכל והוא מוכן לתת הכל שלב מסוים הדברים נפגעים ואז את לוקחת לעצמך והוא לוקח לעצמו כל אחד מתבצר באיזשהיא עמדה שזה העמדה הזאתי באה מתוך מקום של רצון בהגנה זאת אומרת א אני נתתי את כל כולי הייתי עם לב בטוח על השולחן רובנו א בוא לא נאמר רובנו אמ מחצית מאוכלוסייה. מחצית אחרת לא תוכל לתת את הלב על השולחן כי היא נפגעה כבר לפני זה אז יקח לה זמן עד שהיא תוכל לתת את הלב. אבל נאמר ניקח את אלה שנתנו

את הלב ויו מוכנים לעשות הכל בעבור מערכת הנישואים הזאת ובאמת נתנו הכל הכל הכל הכל לא חסכו שום דבר מ מ מ מ מ מ מ מ מ מכ מכ מכ מכנות ועד השקעה מטורפת ואז קרה משהו שפגם במערכת הזוגית הזאתי דבר אחד שתי דברים שלושה עוד דברים ואז כל אחד התבצר כי לא הייתה ברירה אם הלב שלי היה על השולחן והשתמשת בו ופגעת בו אז אני אקח את הלב שלי חזרה ואז נראה אולי אני אתן אולי לא אבל אני כבר לא אתן אותו ב-100% עכשיו במה הדברים אמורים למשל ניקח דוגמה של אישה כי אנחנו נשים אז אנחנו יכולות לתת דוגמה שלנו אבל אני בטוחה לחלוטין שזה קורה גם אצל גברים אמ סיים סים ממש אה אז את מחליטה שאת נותנת באמת את כל כולך את מחליטה שאת את

תבשלי את האוכל הכי טעים ואת תנקי את הבית במידה שהוא אוהב או את אוהבת ואת תדאגי עד כמה שאפשר ואת תשתפי ואת תהיי שם כשובה ואת באמת כל מה שאפשר ואז את מגלה שהוא לא עושה דברים חמורים הוא ממש לא עושה דברים חמורים אבל את נתת אצבע והוא ביקש עוד אצבע ואת נתת ואז הוא ביקש עוד אצבע ואת נתת ובלי לשים לב נתת שתי ידיים והוא ביקש גם את הרגליים סליחה כי זה האצבעות שיש כאן עכשיו א והוא ביקש וביקש וביקש ובשלב מסוים את מתעוררת ואת אומרת בנה הוא רק ביקש הוא רק ביקש עוד ועוד ועוד והוא לא היה קשוב מספיק לראות האם זה נכון לי או לא נכון לי. זה כבר עילה לתחושה של אישה שנפגמה לה ה נפגם לה המקום של ה של הנאמנות והיא

לא יכולה לסמוך כי לא ראית אותי. אז הוא לא היה צריך לשקר, הוא לא היה צריך לעשות איזה משהו דרמטי. היא מרגישה בעצם שהיא כביכול נוצלה כי אף אחד לא שאל אם זה נכון לה לתת עוד. ואת נתהת דוגמה שהשתמשתי בה כל השבוע. אני חושב שנת את זה משבוע שעבר על אותה צפרדה של איך מבשלים אותה עפתי על הדוגמה הזאתי באמת היא הרגישה שבישלו אותה על אש קטנה לאט לאט לאט לאט לאט וסגור עליה את המכסה אבל ואז היא מתעוררת בשלב מסוים והיא אומרת אבל אף אחד לא הקשיב לי הוא רק ניצל עכשיו זה לא חייב לבוא בתור ניצול גדול זה יכול להיות שהכין ארוחת ערב מאוד טעימה ערב אחד ובערב השני ובשלישי כי היא נורא אהבה את המחמאות אבל בפעם העשירית

כשלא הייתה ארוחת ערב הוא נורא צעק למה לא הייתה ארוחת ערב כשבעצם הוא לא ראה שהיא הניחה את הלב על בשולחן והיא רצתה להכין אוכל מאוד טעים שיהיה להם טוב ושיהיה להם נחמד ושיהיה בית ושתהיה אווירה. הוא כבר לקח את זה כמובן מאליו. ופה מבחינתה נפגע נפגם האימון. מה זאת אומרת? אני באתי מהטוב לב שלי. אני הנחתי את עצמי ואתה משתמש בזה. זה כבר יכולה להיות אילה. כשאנחנו מדברים על מערכת של אמו נראה לנו שוואו הוא שיקר איזה שקר גדול. היא שיקרה איזה שקר גדול ואז נפגע. לא בכלל לא צריך שזה יהיה זה. צריך שיהיה חוסר הקשבה. כי כשאישה באה ומניחה את הלב שלה על שולחן וסם הגבר אז א הם באמת באים מתוך מקום טוב מתוך רצון

להטיב אבל גם הם רוצים שיטיבו איתם כי בתוך מערכת זוגית בעצם יש איזשהו רצון של אני נותן וגם מקבל כשזה מערכת בריאה ואנחנו רוצים שיראו אותנו בתוך המערכת הזוגית הזאתי אבל כשלא רואים אותנו אנחנו מרגישים תחושה של בגידה זאת אומרת את מדברת על זה שדווקא יש כאן הפצע של הפגיעה באמון הוא בלתי מילולי והוא דווקא מתחיל מזה שיש פה חוסר הדדיות. זאת אומרת, אם צד אחד מעניק ונותן, יש ציפיה, גם אם היא לא נאמרת במילים, אלא היא נבנת מתוך מעשים, היא נבנת מתוך חוויה, מתוך הבי של ביחד, מתוך המערכת יחסים עצמה. ויש ציפייה שגם הצד השני יתן מעצמו ולא רק יהיה זה שמקבל. אז יש פה פגיעה באמון אפילו קראת לזה בגידה במילה אני

חושבת הכי חריפה כשאנחנו מדברים על אמון מהמקום שיש פה חוסר הדדיות אבל שאלה מי מודד לא ראית אותי יפה אז בדיוק נשאלתי א השבוע באחד השידורים אז שאלה אותי אפרת פינקל אז היא אמרה מאיפה זה נובע שאנחנו רוצות כל כך כל כך כל כך לתת ולפעמים אחרי אחרי שנים אנחנו נסתכל אחורה ונאמר מה היה פה ופתאום עלה לי משהו תוך כדי שידור שהוא היה מאוד מעניין הוא סיקרן אותי כן אולי אולי זה נובע מתוך המקום שכתוב שלא טוביות האדם לבדו הוא ברא לו עזר כנגדו ואת נבראת בתור העזר כנגדו ואת נורא נורא נורא רוצה להיות באמת השליחות שלך העזר כנגדו לתת לעשות לעשות אבל אה כש האדם ניקרע לו כן, לא אדם, אלא האדם זה שאת נשואה. לא, פתאום

מתחיל להשים אותך בדברים שהם שלא עשית אותם כשהיית צריכה לעשות אותם. אז אולי את מרגישה שאת לא מימשת את מה שהיית צריכה לעשות. אולי כן, סתם אני זורקת את זה. אבל אה בשנים הראשונות האישה אפילו לעתים לא תשים לב, אבל אם ככל שיחלוף הזמן היא פתאום תפתח את העיניים והיא תגיד, בוא'נה, הלב שלי היה על השולחן, נתתי לך, התחתנתי עם כוונה מאוד מאוד טובה, מתוך רצון מאוד מאוד מאוד טוב. מה עשית עם הלב הזה? מה עשית עם הלב הזה? למה השתמשת בו? ואז היא תתחיל להיסגר. וכשאישה נסגרת קורים כל מיני דברים מעניינים ואותו דבר אצל הגבר. קורים דברים אותו דבר אצל הג

כן במקומות שונים. כן זה הטבע האנושי. זה הטבע האנושי.

אז זאת אומרת היא תגיד ככה, אוקיי, אני נתתי והוא ולא קיבלתי בתמורה, אז אני אקח לי. לא אני אתן לעצמי, אלא אני אקח לי. אז אני אכנס לקנות בגדים אם פעם הייתי מתייעצת על כל דבר. אז עכשיו אני אקנה לי את מה שאני רוצה ואני לא אשתף. א אני א אספר דברים על הבית. אפילו שתמיד הייתי שומרת את זה לעצמי כי בתחילה בתחילה קשה לה לשתף כי יש לה נאמנות מאוד מאוד גדולה. אני לא אספר עליו דברים לא טובים. אני לא אשתף בדברים שקשורים אליו. אני אשמור על הכבוד שלו, על המקום שלו. אבל כשפתאום היא נתקלת בזה אז אז יש שמה פתאום איזשהו קטע וקראתי בפרשת השבוע שתהיה פרשת כורח אני לא זוכרת מי היה מפרש את זה וזה נגע בי ממש כשכורח בא

ומתלונן מול משה רבנו אז א אז אומר אחד המפרשים הוא אומר עד לפני הסיפור הזה אם מישהו היה מדבר על משה רבנו הוא היה יכול במילים אחרות לקבל משהו לראש כאילו איך אתה מדבר על משה רבינו המנהיג שלנו הוא הוציא אותנו ממצרים הוא הוא באמת א עושה אתה בשבילנו הכל, איך אתה מדבר עליו? למה היה פה מקום והייתה פה אפשרות לדבר על משה רבינו? כי כי במקרה הקודם שהמשה רבנו כבר לא כל כך התפלל עליהם לבקשת סליחה, כבר משה רבנו היה במידה מסוימת כבר לא כזה איתם כביכול. וברגע שהם הרגישו שהוא לא לגמרי איתם כביכול מתוך מקום של נאמנות, אז הם כברו לדבר עליו. הם כבר הסכימו לקבל את הלשון הרע. וזה גם מה שקורה במערכת הזוגית. כשהוא

איתך או כשאת עדיין לא רואה שהוא לא איתך אז את את הכל אז את לא תדברי עליו עם השכנה את לא תספרי עליו לאמא שלך את לא תסכימי לעצמך לחשוב עליו מחשבות רעות לא תתני לעצמך את האפשרות לראות אותו כביכול באור שלילי אלא רק חיובי חיובי חיובי ברגע שפתאום את קולטת שהוא לא לגמרי היה איתך והוא דאג לעצמו לפני שהוא דאג לך פתאום את הרשי לעצמך זה כאילו נקמות קטנות כאלה אוקיי עד עכשיו לא דיברתי עליך בסדר אז אני אדבר עליך. אוקיי, עד עכשיו לא קניתי לעצמי דברים בלי להתייעץ איתך. עכשיו אני אקנה לעצמי דברים בלי להתייעץ איתך. אז כביכול זה כמו נקמות קטנות כאלה בתוך המערכת הזוגית. אבל השאלה אם בכלל אכפת לו מזה, אולי מדובר דווקא בזוג ש אם מבחינתה זה נקמה, הוא מבחינתו הוא לא מסתכל על זה בכלל.

זאת אומרת זה משהו שהוא הוא מאוד מאוד תלוי זוגיות.

זוגיות זה פשוט רגשית. וקשר. זאת אומרת, אם גם הגבר התחתן מתוך מקום של רצון בשיתוף והוא טעם, מי שטעם יין הונגרי לא יכול להבין טעם אחר. אם הייתה שם זוגיות שרצתה וטעמה וזאת הייתה השאיפה שלה לכנות, לחיבור, לסימביוזה, באמת למצב כזה מיוחד וטהור. ולמה אני קוראת מצב טהור? זה מצב של שקיפות מלאה בן שתיהם. של אהבה, של דיבור עם העיניים, של שיקוף. אם הם טעמו את הטעם הזה יהיה להם מאוד קשה לאבד את זה. אבל אם מראש

כן אבל גם בתוך הטעם וכל ההרמוניה היפה הזאת שאת מתארת בתוך כל זה אנחנו בני אדם ובני אדם טועים ובתוך הטעויות האלה יכול לפעמים להיווצר מצב של פחד נגיד של וואי אני לא רוצה לפגוע בתוך כל המרקם היפה הזה שבנינו ועכשיו אם הוא יגלה שטעיתי או שעשיתי משהו לא בסדר או ששיתפתי שהוא לא היה שם בשבילי כי בדיוק א פגשתי את הכאב הזה ולא היה לי את מי לשתף והייתי חייבת להוציא ובשבילו זה פגיעה באמון כל הדברים האלה מצטרפים ביחד ופתאום וואי יש פה נוצר פה בעצם איזשהו מרחק והמרחק הזה הוא תוצאה של החוסר אמון או שהחוסר אמון הוא זה שגורם למרחק מבינה את הכוונה שלי כי השאלה כאן בעצם מה מה פה הביצה ומה התרנגולתן אפשר

אז התוצאה אני רואה אותה ממקום אחר התוצאה היא מחוסר לגיטימציה פנימית וזה זה מורכב אני ננסה לפרק את זה שבוע שעבר דיברנו ע על האם מותר לנו לטעות או לא האם כשבן אדם טועה אז אין לו מקום לחיות אין לו מקום לתקן אז דיברנו על זה שלא שרק בתורה שלנו יש את האפשרות לטעות ולתקן בצל הנצרות אין אז אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמותר לטעות. זה בסדר לטעות ואפשר לתקן. זה דבר אחד. דבר שני, לתת לעצמי את ההבנה של מאיפה טעיתי. מה היה שם שגרם לי לטעות. זאת אומרת, אם הייתי במצב נסער, כן, וטעיתי ולהסביר את זה לעצמי. שאלה אותי עכשיו ובפגישה שסיימתי בחורה היא אמרה לי כשאני קוראת ספר שמדבר על ספר רומנטי זה מזכיר לי הם

עולים לי פלאשבקים של דברים שעברתי דברים לא פשוטים שעברתי ואני דוחקת אותם אבל בסדר היא אומרת לי זה עובר לידי אמרתי לה ואם כשעולה לך פלאשבק של משהו שעברת תתמודדי איתו מה יקרה אמר לא לא אני לא יכולה להתמודד אמרתי לה את יודעת זה אני לא יודעת איך זה הולך היום כן אבל בהגרלה של הלוטו הייתה עומדת א לא זוכרת איך קוראים לה ואם עם גלגל כזה גדול של המון המון עם כדור כזה גדול שבתוכו יש המון המון המון המון כדורים ואז לוחצים וכדור אחד עולה ויורד ואז הוא מוצג כמספר אחד בטופס ה בטופס שהיא יזכה במספרים הזוכים ואז שוב היא מערבבת את כל הכדורים ועולה כדור ויורד למטה ושוב הוא מוצג לרעבה ככה הולך קורה לנו עם

המחשבות יש לנו המון המון המון המון המון המון המון מחשבות שמתמד מתערבבות לנו ואז עולה מחשבה אחת ויש יש לה את האפשרות לרדת, לקבל איזשהו עיבוד ולהיות מוצגת. מה בתור מה היא מוצגת? בתור מספר זוכה. זאת אומרת, זה איזשהו פלאשבק לא נעים שיש לי. יש לי את האפשרות לקחת אותו, לאבד אותו ואז להציג אותו לרוחה לרעבה. בזכות המ הדבר הזה שקרה לי, כן, הפכתי להיות מי שני היום. אז זה כבר לא עוד מחשבה שמתגלגלת ומתערבבת בתוך הכדור של הלוטו. זה משהו שעבר איבוד ועכשיו הוא מוצג לרעבה. אמרתי לה, תראי, כשאת עולה לך מחשבה ואת דוחקת אותה חזרה ואת אומרת, "אוקי, אוקיי, בסדר, זה עבר," היא ממשיכה להתגלגל בתוך הכדור ש של הכדורים

האלה, בתוך הכדור שעוטפת את כל הכדורי בלאגן האלה, אבל כשאת נותנת לה לעלות ולקבל עיבוד, היא תהיה מוצגת לרעבה. תוכלי לבוא ולומר, "וואו, בזכות הדבר הזה שעברתי הפכתי להיות אופס זו דוחה." והיא אמרה לי, "אבל זה נורא קשה לי לאבד את זה, נכון, אבל תתני לזה מקום. אל תדחיקי את זה כי כשאת מדחיקה זה הרבה יותר גרוע. זה המון מחשבות שמתערבבות ומתגלגלות. אם אנחנו נדע שכשקרתה לנו חוויה לא פשוטה ואנחנו לא נדחוק אותה, לא נדחיק אותה, אלא ניתן לה אייבוד, זאת אומרת אני לא צריכה למות בגלל שטעיתי, מותר לי לשים את זה על השולחן. ואם לי תהיה לגיטימציה למה שקרה אני אוכל לבוא לספר לבעלי ואני לא אשחב איתי תחושה של בגדתי

באימון שלו כי סיפרתי לחברה שלי דברים עליו ברגע של חולשה אלא ברגע של חולשה הייתי חייבת לפרוק ודיברתי איתה ואני אוכל לבוא לא מתוך מקום של בגידה אלא מתוך מקום של נאמנות לבוא לומר אני חייבת לשתף אותך אתה יודע כשהיה ככה וככה הרגשתי נורא לא טוב נורא לא פשוט ואני רוצה לספר לך מה קרה בעקבות זה כי אנחנו חברים כשיש לה ל לגיטימציה למה שקרה, כשהיא תבוא לספר לו זהיר ראה אחרת. מה קורה? בתחילה כשהקשר שלנו הוא קשר יותר בוסרי, אנחנו באמת רוצים לבוא ושמים את הלב על השולחן ואנחנו עדיין אין לנו מספיק מקום בשבילנו בתור אישה, בתור גבר, מספיק מקום של מגיע לנו, של מותר לנו, של אנחנו בני אדם ויש לנו קשיים. אז כשאין

לנו עדיין את המקום הזה ואנחנו חושבים עדיין שאנחנו מושלמים ואנחנו מנסים שהכל יהיה מושלם אז היות ואין לנו את המקום אנחנו נרגיש בגידה והאנרגיה שתעבור אליו היא אנרגיה של בגידה ואני אעשה לו והוא יעשה לי ותסתובב בבית אנרגיה של חוסר נאמנות אבל כשיש לי נאמנות פנימית עם עצמי אני מוכנה לקבל את הטעויות שלי ולתת לעצמי מקום אני אוכל גם לתת לא מקום לטעות בזוגיות הזוגיות הזאתי לא תהיה לא תשב על קראי תרנגולת ועל לחץ אמים ולא נעלך על קרח דק כל הזמן אלא יש לי את את המקום ואני באה אליו אני מספרת לו את מה שחוויתי באותם רגעים אז יקרו פה כמה דברים אחד הוא יבין שאני מספרת לא משתפת אותו הוא לא ידאג אני לא משתפת אותו

כי אני רוצה לרצות אותו אלא אני משתפת אותו כי אני חושבת שהוא חבר נאמן ויכול להבין את הדברים האלה הוא יוכל להבין מה קורה מה עובר עליי בזמן שהוא מתנהג אליי כך וכך ברגע שיש שיח ותקשורת נכונה בתוך המערכת הזוגית והתקשורת הנכונה בתוך מערכת הזוגית נובעת מתוך תקשורת נכונה שלי עם עצמי בלי פחד עם תוך מקום ולגיטימציה אז במערכת לא יהיו אנרגיות של בגידות ותהיה שם אנרגיה של למידה מצוינת אבל את זה אנחנו לא נוכל לדעת מה שנקרא עד שלא נתנסא וכאן בדיוק דיברנו קודם על העניין של הבצה והתרנגולת אם אם אני מול עצמי לצורך העניין נמצאת בחשש ונמצאת במקום כזה ש שהוא מאוד מאוד שיפוטי שזה שחור או לבן ואני שואפת

לפרפקציוניזם גם מול עצמי. אז אני לא מקבלת את הטעות של עצמי. ולפי מה שאת אומרת, אם אני לא מקבלת את הטעות של עצמי, אני לא אוכל לבוא עם הטעות הזאת ולפתוח אותה בצורה חברית, בצורה גם

בצורה שאני ארגיש גם שיש לי פה מקום בטוח. יש לי פה מקום כי

אני לא יכולה להרגיש מקום בטוח אם אני מול עצמי לא מרגישה מקום בטוח. שמה זה בעצם מתחיל. נכון,

אבל הנקודה היא ש שאם אנחנו מדברים על בנייה של אמון, פה בזוגיות יכול להיווצר דבר שהוא כל כך נפלא, שהוא אפילו אם אין לי את המקום הזה ביני לבין עצמי, אם אני רק קצת אקח את הסיכון הזה ואני אבוא וישים את הלב שלי מולו, אצלו, ואני אקח את הסיכון הזה, אני אני אבוא ואני אפתח את הדבר הזה שביני לבין עצמי אני יכולה להגיע להלקאה עצמית ולאשמ ולתחושות לא נעימות, אבל ממקום חברי, ממקום בוטח, אני אבוא ואני אפתח את זה מולו ופתאום אני אגלה ש יש לי מקום בטוח אצלו והוא מקבל אותי כמו שאני עם הטעות הזאת, עם הגליץ' הזה, עם המקום הזה שיכולת יכולת לדעת יותר טוב, הייתי מצפה ממך ליותר טוב, אבל היה וקרה זה לא זה לא הכל או

כלום לא נשרוף את המועדון, מה שנקרא אנחנו נחייה עם זה ונמשיך עם זה הלאה. עוד פעם זה גם תלוי באיזה סדר גודל מדובר אבל כשיש את המקום הבטוח הזה מולו יכול פתאום להתגלה

להתגלות מקום כזה נפלא שהוא מרפא לי את הלב את מה שאני לא עושה למען עצמי אני יכולה למצוא בתוך מערכת זוגית שהיא בריאה והיא טובה והיא מהווה מקום בטוח אבל זה חייב לעשות אחרי איזשהיא בנייה ואחרי איזשהי התנסות וחוויה שהיא חברית והיא טובה וזה דווקא משהו שאנחנו יכולים להיות מופתעים אם לא מול עצמנו, מול הבני זוג שלנו. הבעיה היא שלרוב זה לא קורה ככה. לרוב קורה המראה הזאתי שאת מתארת שאם לי אין את המקום הזה ביני לבין עצמי אז זה יגרום לי להציג את הדבר הזה בצורה מאשימה בצורה אשמה לא מאשימה ואז הצורה המאשימה תבוא גם ממנו

נכון זה יציס אותו הוא אפילו לא יוכל להגיד למה אבל יש שמה משהו שמרגיש לו לא ויש פה עוד פען שאם אני אם אני אשמח מזה שהוא יתן לי מקום שזה מקסים זה יפה שהוא יתן לך מקום ושהוא ישמח אה להרים אותך ולגדל אותך וכולי זה מקסים

חית החלום אני כבר רואה אני כבר רואה את אבל עזבי את החית החלום אבל מה יקרה ביום שהוא לא יתן לה את המקום שלה אם היא מסתמכת על זה שהוא ירים אותה מה יקרה ביום שהוא לא ירים אותה אז היא מתרסקת

היא לא מסתמכת היא מסתכנת וואם הוא יתן לה את המקום שלה אז היא תרגיש מקום בטוח גם בפעם הבאה וכן אני חושבת שפה הרבה פעמים בדיוק קורא את הנקודת ריסוק הזאת שאת מתארת שאני אני אני באתי ואני פתחתי את הלב ואני ציפיתי. איך אנחנו עם ציפיות נשים? נשים וציפיות זה סיפור אהבה. כל לילה מחדש הציפיה מתמלאת בציפיות שלו מומשו והכרית נרטבת מרוב הציפיות האלה. נכון? אז אז בדיוק המקום הזה שאני ציפיתי והתרסקתי כי שמה חשבתי שיהיה את המקום הזה שיחזיק אותי והוא לא יחזיק אותי וזה מאוד כואב לי פה לקרשים. אז שמה קוראת האכזבה

זה אמרו לנו כבר רבותינו מזמן אם אין אני לי מי לי תתחיל בעצמך אל תחפש שיעשו בשבילך זה יהיה מקסים שמערכת הזוגית שלך תהיה מערכת תוטפת אבל היא לא תהיה מערכת עוטפת אם את לא תתי לתת לעצמך כיוון שאת תשדרי החוצה משהו שהוא בעייתי ואנחנו חיים אם תשדורת כל הזמן כל הזמן

הזוגיות זה בעייתי זה בעייתי כי אנחנו נמצאים בתוך מערכת של איך אמרת של סימביוזה שאנחנו חסרים ואנחנו צריכים את ההשלמה הזאת של החסר. אז מה קורה אם החסר הזה לא בא לידי השלמה? מה קורה? נשאר פה תסכול, נשארת פה אכזבה ואז לאן זה הולך? זה מתפזר בחלל.

אז אז כמויות של של נשים וגברים מסתובבים בעולם בתחושה של לא טוב, לא טוב. ולמה הם לא מתגרשים? כי השאלה היא יהיה טוב אחר כך? אז עזוב נישאר עם כל זה. למה? אבל וזה נורא זה עצוב. זה עצוב כי הקדוש ברוך הוא אומר לא טוביות האדם לבדו אז אני אעברה לו מישהי שתהיה איתו

אבל אנחנו הולכים פה למקום של שחור ולבן כי יכול להיות שמול התסכול או מול הקושי הזה שתיארנו עכשיו יש הרבה טוב אחר שבשבילו כן שווה להישאר אנחנו לא בשחור או לבן אמרנו אין פה פרפקציוניזם הפרפקציוניזם שלי מול עצמי קודם כל של אישה מול עצמה של גבר מול עצמו הוא זה שמתחיל ליצור לנו את כל הבעייתיות כי אם זה הכל או לא כלום אז ברגע שבטעות הראשונה הכי קטנה זהו אז זה הכל או לא כלום

אז אז אני רוצה לתת דוגמה בשביל שזה מופשט יותר בסדר אה מתוך טיפול שהגיע לי לקליניקה יושבים זוג שהתחילו באמת את החיים עם הלב על השולחן היא שמה את הלב על השולחן רצתה לתת הכל הייתה מוכנה לתת הכל והוא באמת היה מוכן לקבל הכל הוא היה מוכן לתת בדרך שלו בשפת האהבה שלהם היו שונות לחלוטין והוא חושב שהוא נותן הכל ובמהלך השנים פתאום הוא גילה שהוא לא זה לא היה שמה זה לא היה זה והיה שמה תסכון מאוד גדול אבל היא לא הייתה מסוגלת לשתף כי הוא היה נפגע בכל פעם שהיא שיתפה אותו בדברים אז היא שמרה לעצמה והיא חוותה במהלך המערכת הזוגית הזאת היא חוותה המון המון המון דברים שהיא לא שיתפה הוא לא ידע על קיומם בכלל עם השנים

כשהיא נתנה לעצמה יותר לגיטימציה לחיות זאת אומרת היא נתנה לגיטימציה היא היא נתנה לעצמה את האפשרות שמגיע לה, שמותר לה שיהיה לה טוב. וזה גם נושא מרתק ללמה אנחנו לא מאמינים שמגיע לנו טוב, אבל היא התחילה להאמין שמגיעה לה טוב, התחילה להאמין שמגיעה לה לחיות, היא התחילה להאמין שמותר לה לעמוד על דעתה ולהגיד את שלה. ויום אחד היא ישבה והיא שיתפה אותו במשהו שמאוד מאוד מאוד קשה לה במערכת הזוגית הזאת. מאוד קשה לה. היא ממש יכלה לשתף ולומר, "אני רוצה לומר לך שבשנים הראשונות אני ממש פחדתי ממך."

וואו.

והוא היה בשוק. הוא לא האמין איך יכול להיות מה עשיתי מה היה שם והוא שתק למה הוא לא התנפל למה הוא לא נפוגע למה כי משהו בעיה מאוד שלם ממה שהיא אמרה זה לא היה מאיים זה היה שיתוף של מה היא מרגישה בדיוק

וגם מקום של מה היא מרגישה היא שמה על השולחן את מה שהיא מרגישה וזה היה מדהים הוא קיבל את זה לא הייתה שם האשמה הייתה שם תחושה שלה וסיפור ושיתוף טוף של מה היא מרגישה? שזה מדהים כי כי אם בעצם היא בתוך מערכת זוגית ש שהיא מרגישה בפחד אבל היא לוקחת אחריות על הפחד הזה והיא לא אומרת לו אתה גרמת לי לפחד אלא הפחד זה משהו שנוצר בתוכי זה איזשהיא דמות שאני אלבשתי עליך ולך אין שום קשר לדבר הזה ב

יכול להיות גם שהיה לו קשר יכול להיות הוא לא ידע להתנהג בצורה בצורה נאותה לפי הסיפורים שהם היו מספרים היו היה שם באמת קושי

ובכל זאת היא לא באה והיה שמה כ כי כי הייתה הייתה נמצאת במקום מאוד בשל כי היא עשתה תהליך מאוד ארוך והיא הייתה במקום בשל שיכל לבוא ולומר אוקיי נכון שהוא התנהג בדרך מסוימת אבל אני יכלתי לבחור איך להגיב ווהגבתי בצורה הזאת כיוון שתהיה אישה שהבעל שלה יבוא ויאמר לה משהו והיא תגיד לו אוקיי מכירה את הבדיחה הזאתי של הגבר שהיה במילואים ודיברו ביניהם וזה אמר אני אני אחראי בבית וזה אמר אני אחרי וזה אמר אני המילה האחרונה וזה אמר אני המילה מילה אחרונה מסכנה הוא ידע ש נשוי לאישה שהיא המילה והוא מגיע הביתה והוא חוזר מהמילואים ופותח את הדלת של הבית ואומר תגידי מי הגבר בבית הוא נכנס ואז היא אומרת לו אני אומר לה

אה בסדר רק רציתי לבד אוקיי אז אז היא יכולה יכולה להיות מישהי שבעלה יגיד משהו והיא תגיד לו תגיד מה שאתה רוצה או שבאותו מקום היא תפתור את הבעיה ויכולה להיות מישהי שלא תפתור באותו רגע את הבעיה והוא ימשיך כביכול יכול לפגוד בהעצם זה שהוא מתנהג בדרך שבה הוא מתנהג אבל לא תהיה לה את האפשרות ולא יהיה לה את הכוח לעמוד רגליים אחוריות ולהגיד תעצור זה לא מתאים

אז זה תלוי בנו לפי מה שאת אומרת

אז אז יש פה שתי גורמים אבל מצד שני גם אם הוא מתנהג בדרך כזאת ואת מרגישה שאת לא מסוגלת לריב איתו כי אני לא חושבת שזה דרך נכונה גם לריב את לא מסוגלת לעמוד על רגליים אחוריות ולהגיד מה שיש לך ואת תצטרכי לספוג את זה ביום שאת תביני שאת לא רוצה את זה באמת ושיש לך לגיטימציה לחיות באמת ושמגיע לך יחס אחר באמת ולכן אני משתמשת כל הם במילה באמת כי זה באמת יחלחל בך ותביני אז את לא תחפשי ממנו אמיתות לחיים האמיתות נמצאת אצלך ותוכלי לבוא ולשקף לו אותה והוא יקבל את זה באמת פשוטה

וזה בעצם מה שקרה לאותה אישה שתערת שהיא השתחררה בעצם מהפחד

השתחררה מהפחד אז היא יכלה לשים את הלב לשים על השולחן את כל מהפחד עדיין כשהיא שיתפה היא באה ואמרה אני עדיין נמצאת במקום הזה אבל אני יכולה לשתף אותך כי המערכת הזוגית שלנו כעת נותנת לי את האפשרות לבוא ולשתף ואני יודעת מתי

אבל לפי מה שאת אומרת זה לא המערכת הזוגית שלה זה העבודה שלה

בדיוק

זה העבודה שלה עם עצמה

בדיוק היא באה ואמרה המערכת הזוגית מאפשרת לי לשתף אבל אני יודעת מתוך העבודה שהיא עשתה והיא לפני שהם נפגשו בתוך הקליניקה ויכלה לשתף אותו. אני מכירה את את העבודה שעשינו במשך תקופה ארוכה.

אבל מה זה אומר עליה? אם היא לא מודעת לזה שזה בעצם העבודה, זה לא הזוגיות.

אז היא ידעה ידעה שזאת העבודה שלה ולכן היא יכלה לבוא ולומר את מה שהיא אמרה. אבל זה חייב להיות עבודה פנימית.

זה משנה את הכל. זה מה שמשנה את הכל. זאת הנקודה. זה כאילו קשור לזוגיות אבל זה לא קשור לזוגיות.

זה הבנה שמגיע לך טוב ומותר לך לחיות. וגם אם טעית ושיתפת חברה, וגם אם כאב לך וקנית חולצה בלי להתייעץ, בלי לשתף, וגם אם א גנבת לך איזה גניבה קטנה, א למה אני קוראת גנבות קטנות? זה לא יודעת סיימת את העבודה ולא חזרת ישר הביתה, הלכת להסתובב עם עצמך כמה דקות בשקט וסגרתי את הטלפון, משהו שלא הייתי נוהגת לעשות בחיים. כן ועוד פעם זה בעיניי מאוד מאוד תלוי זוגיות. יש אחד שבשבילו זה קריטי

אבל אנחנו מדברים רק על אנשים שזה שהמערכת בעצם כי נתתי דוגמאות לנשים אולי כן לא מעיזה לחשוב יותר מזה כן בסדר מבחינת גנבות ושקים סתם סתם בדיוק הדוגמה שהבאת אני מכירה את זה משאלות שמגיעות אליי ומהתייעצויות שמגיעות אליי שבאמת בדיוק זה היא לא מבינה מה זה כל כך מפריע לו והוא מתפוצץ מזה וואי שהוא בזוגיות כל פעם מה שחוזר על עצמו זה דווקא המקומות שדורכים אחד על הפצעים של השני אחרת מה

ואת יודעת מה את יודעת מה תראי א יצא לי לראות מקרה בעיניים שלי של גבר שטוען שהוא עושה בעבור אשתו הכל הכל הכל הכל הכל ממש נותן לה עושה לה באמת כל מה שהיא צריכה והוא אומר היא לא יודעת להעריך בכלום ואני נכחתי באיזשהי סיטואציה שראיתי את אותו גבר א עושה עוד משהו למען הבית והיא אומרת לו למה עכשיו? למה עכשיו? אתה עייף? והוא ממש כעס. ותראו היא לא יודעת להעריך אותי. הוא אומר היא לא יודעת להעריך אותי. הנה אתם רואים בעיניים שלכם. הוא אומר לבעלי היא לא יודעת להעריך. הנה אני ממשיך לעשות בשבילה. ו ואני אומרת לו שים לב מה היא אומרת. היא אומרת למה עכשיו אתה עייף? הוא בכלל לא שמע את זה. הוא ראה אישה שלא יודעת

להעריך והיא גם תגיד לי תקשיב אתה עושה כל כך הרבה בשביל הבית איזה איזה מדהים אתה אבל עכשיו אתה עייף אז אולי תנוח הם בעצם שתהיהם מדברים על אותו דבר אבל הם מתקשרים בשפה שונה לגמרי מתקשרים בשפה שונה אז ריבונו של עולם בוא נלמד רגע את השפה אחד של השני בוא נביד רגע אחד מה מנהל את השני ולא נדרוך אחד לשני על יבלות אנחנו חייבים ללמוד לדבר באותה שפה

העניין הוא שכשם שפרצ צופיהם שונים ככה השפות שלהם שונות לכל זוג יש את השפה שלו לכל גבר יש את השפה הגברית והשפה האנשית כמובן אבל יש משהו שלגבר אחד זה לא יזיז ולגבר אחר זה זה יזעזע את המז תקשיבי אני אתן דוגמה מהבית שלי דוגמה ש היא תמיד מצחיקה אותי טוב א אני באתי מבית שאמא שלי הייתה מכינה כמעט ולא אבל אבל ב היו לילות שבת שהכינה גפיל טפיש טוב יופי א המאכל האהוב על כלל עם ישראל בצבעו הזוהר אה והיום אחד הגעתי א לחמותי והיא אמרה שהיא הכינה גפיל טפיש ואני אמרתי וואו דווקא אני מתגעגעת לטעם של גפיל תפיש של אמא שלי ופנטזתי שהולך לאכול גפיל תפיש והיא הכינה מה גפיל תפיש מה הקשר בין זה לבין זה זה היה איזשהם

קציצות דגים ברוטב כלשהו לא קשור לכלום לשתהם קוראים גפיל טפיש כשבעלי יבקש גפיל תפיש ואני אכין גפיל תפיש של אמא שלי מסכן הוא הסתגר בשירותים למשך חצי שעה כדי לנקות את מאב אוקיי אז אז אבל בוא נבין רגע את השפה שלו מה הגפיל תפי שהוא מתכוון למה להמשיך לדרוך על יבלות

זה פערים תרבותיים שאינם ניתאנים לגישור בוא בוא נקרא לזה ככה

נכון נכון את מבינה אז כאילו למה לדרוך עלי היבלת למה לא ללמוד מה הגפל תפי שלו

הגפל תפי שלי אפור בצבעו ושל אמא שלו אדום ושלנו אפור

וכך זה צריך להיות בוא בוא נשים את הדברים על השולחן אפור לא אפור

פילטפיש זה אפור עם גזר א גזרון גזרזר וככה זה צריך להיות

נראה וקר

וקר כמובן טוב מה גפיל תפי שאהוב עליכם אנחנו ניתן לכם להתלבט בשאלה הזאת בזמן שאנחנו יוצאים להפסקה מוזיקלית ומיד חוזרים עם תשובות לשאלות שאתם שלחתם אלינו ‏You know so special. Yes, you are. You know superstar superstar. No matter. ‏He bes you. He behind you. Dreaming about that from the holy on my speed. We been for a long while sh a coule tears but clear now. ‏ex now I can waai so how can I take all I can hold I just crumble toold conf my please take me high put me in your hold please don't let me go take

‏Take me pleas me how can we miss theiss ‏take it for now I don't know what to do all I don't know how all I cannit so long how much can I take all I can hold I just crumble to conf my please take me high put me in your arms hold please don't let ‏Take me pleas me you know so special you are you know ‏Superstar superstar no matter near he beside you. He behind you. Oh, I cann wa so long. How much can I take all this I can hold? ‏I just make crumble I'm ready to f confession of worse. Race on my rooms. Please take me high. ‏Put me in your arms. ‏Hold ti pleas don't let me go take

תודה שחזרתם אלינו. אנחנו היום בתוכנית על אמון, על הלב של כולנו, הלב שאנחנו שמים אותו ולפעמים הוא נפצע. וכשיש פצח חיצוני אז יכולים לבוא ולשאול, וואי מה קרה? מה ממה זה קרה לך? כבייה, המבורגר של הילד, מה? אבל כשיש פצע שהוא פנימי בפנים, זה כאב שלא רואים אותו. והרבה פעמים אנחנו מגיעים לנקודת כאב כזאת, כמובן לא בגלל שאנחנו רוצים, אף אחד לא רוצה כאב, אבל זה מתוך מקום של רצון להיות מושלמים, רצון להסתיר, רצון להיות בסדר, פחד בין אם שהוא מודע, בין אם שהוא לא מודע. אז לא יאמן כמה הזמן עם התוכן ועם התובנות ועם התשובות רץ לנו כל כך מהר פה בתוכנית. אנחנו רוצים להמשיך עם הנושא ולגעת גם בשאלות שאתם שולחים

אלינו. הרבנית פרי, אנחנו דיברנו כאן קודם לפני הפסקה על זה שכן יש עדיות מסוימת או אפילו מאוד עד כשאנחנו מדברים על אמון בזוגיות ובתחילת התוכנית את אמרת באופן חד משמעי שאת מאמינה גדולה בזה שכן אפשר לבנות אמון מחדש זה משהו שאת אומרת אותו בצורה חד משמעית או שזה תלוי סיטואציה זאת אומרת כל אמון אפשר לבנות מחדש

אז אמרתי כי אני רוצים אם יש רצון אז אפשר לבנות אמון וראיתי מכירים ממש קשים שהיה נראה על פניו שאין שום סיכוי ואפשר ואפילו היה לי מקרה בקליניקה שהתקשרתי לרב שלנו ואמרתי מה אני אמורה לעשות עכשיו כי זה באמת היה מקרה חמור מאוד והוא אמר לי אנשים משתנים

וואו זה זה מצד אחד א מפתיע לטובה ואני חושבת שנותן המון המון תקווה כי מה אנחנו בעצם אם אנחנו לא יכולים לבנות אמון, לשקם אמון גם מול הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת, אם אמרנו שכל העניין הזה של איך אנחנו נתפסים בזוגיות שלנו ואיך האמון שלנו בזוגיות שלנו מתחיל קודם כל בינינו לבין עצמנו, אז בינינו לבין עצמנו זה חד משמעית קשור גם לבינינו לבין הקדוש ברוך הוא. מה המערכת אמון שלנו איתו? אם באמת אנחנו פותחים את הלב, אם באמת יש פה מערכת יחסים שהיא דדית שאנחנו יכולים להגיד לעצמנו אני אני מולך, אני הכי אמיתית. ראיתי גם באחת הקבוצות של החיזוק שיש לי דבר מאוד מאוד יפה שהיא שמה מאוד מחזקת בעניין של התבודדות והיא

אומרת הרבה פעמים אנחנו צריכים רק כמו בוואטסאפ לשלוח לקדוש ברוך הוא מיקום. גם אנחנו נמצאים במקום הכי נמוך ונמצאים במקום שזה נראה לנו אין מכאן איך איפה אני אתחיל לעלות אני אני נמצאת במקום כל כך מאיפה להתחיל בכלל אז לפעמים הלהתחיל הזה זה לשלוח מיקום אני נמצאת כאן אני כן אני מונחת במקום שהוא מאוד מאוד נמוך עד כדי כך שאני לא רואה קצה אור אני לא רואה איך אני מתרוממת מהדבר הזה אבל על להתרומם מהדבר הזה זה בשליחת מיקום זה כאן אני נמצאת והרבה פעמים זה גם הצעד הראשון במערכות יחסים בכלל וגם במודעות שלנו מול עצמנו לדעת קודם כל להיות במודעות להיות איפ לדעת איפה אני נמצאת איפה אני מונחת זה המיקום שלי את שולחת מיקום ומשמה את יכולה לעלות כי בלי זה ממה נתחיל

הדוגמה המדהימה ביותר כדי ליצור מערכת אמו דוגמה כל כך טובה מה שנתת כי סיפרתי על אותה אישה שהיא מחכה שבעלה יספר לה איפה שהוא שהוא ישלח לה את המיקום שלו. מה באמת יש שם? זה הדוגמה באמת למה שאנחנו צריכים. כשאתה נמצא והיום אה ראיתי פודקאסט בבוקר על אדם שנפל למקומות מאוד מאוד מלוכלכים והוא מספר שבעצם בזוגיות שלו היה 90% שיתוף ו-10% לא שיתוף. 90% הוא שיתף את אשתו בכל מה שקורה לו בחיים ו-10% שזה המקומות שאלהם הוא נפל הוא לא שיתף. הוא היה צופה בדברים מאוד לא בתכנים מאוד לא טובים. ו-10% הוא לא שיתף, אבל הוא אומר, ה-10% האלה זה היה 90% של החיים שלו. ויום אחד הוא בא ושיתף אותה והוא אמר לה כך וכך וכך. הוא

אומר, "תראי זה מאוד", הוא סיפר בפודקאסט, הוא אומר, "זה מאוד כאב לה, אבל מצד שני ידעה איפה היא עומדת. היא ידעה מה מנהל את כל הדברים בזוגיות שהיו לא לא מובנים. כשאנחנו שולחים מיקום,

זה דוגמה מטורפת. אנחנו שולחים מיקום. אז ב

האמת היא שזה מביא אותנו בדיוק לשאלה של צופה שהיא היא מתארת מצב של חוסר אמון, אני ככה קצת מקצרת ברשות הצופה ושהיא מרגישה שנלקחה לה הזכות להחליט כי יש פה דברים שהיא לא ידעה עד שהיא ידעה ועכשיו היא לא יודעת מה לעשות עם כל מה שהיא יודעת והשאלה מאיפה מתחילים

יפה אז בדרך כלל כשאנחנו מבקשים שלא לא נגיע למצב כזה כן אבל במצבים קשים באמת אנחנו מבקשים מבין הזוג לשתף אותנו איפה שהוא נמצא בן הזוג נורא יפחד לשתף כי זה זה הימור על החיים שלו יכול להיות שהוא יצליח לפתור את זה לבד ואז אף אחד לא ידע ואז לא ידבק בו עוד קלון וויכול להיות שלא אבל ה-50% האלה שווה בשבילם להתאבד ולא לספר ברגע שאת מבקשת מבן הזוג שלך לשתף אותך איפה איפה שאת נמצאת לשתף בדברים הלא פשוטים והוא ישתף ואת תשתמשי בזה נגדו אז מה עשינו פה אז הפגיעה באמון אני אקח א דוגמה מעולם הטיפול כשילדה אומרת לי אני אשתף אותך אבל לא תספרי לאף אחד ואני אומרת לה לא אני לא אספר לאף אחד ודקה אחר כך אני רצה לספר

להורים שלה אלה ואת הספר שלה לעולם ועד ולנצח נצחים כשהיא תלך למטפ פלת ברגע הראשון יהיה לה תחושה של או שהיא לא תלך לגמרי וככה זה גם במערכת הזוגית אנחנו צריכים קודם כל לצאת מנקודת מוצא שהקדוש ברוך הוא לא טעק שהוא שזיווג אותנו איך אומר הרב לסרי שנגשה אליו אישה יום אחד אחרי ההרצאה ואמרה לו תגיד אתה אומר שהקדוש ברוך הוא מזווק זיווגים כשבעלי ואני הכרנו היא אמרה לו הוא היה בחופשה באים הקריבים הוא לא ראה השם ישמור כן

איך יכול להיות שהוא זיווג אותנו אז הקדוש ברוך הוא לא לוקח פסק זמן ואין לו חופשות והכל הכל בסדר. הבעל הזה הוא המדויק בשבילך והאישה הזאת היא המדויקת בשבילך. הוא לא טעה. ואם הם עוברים דברים במהלך חיי הזוגיות המשותפים, זה משהו שצריך לחוות את זה ביחד. זה לא רק ניסיון שלו. את חווה את זה כי את שותפה לזוגיות הזאת. ולהבדיל כשזוג מתגרש שאף אחד לא יגיע למצב הזה, מה שהם צברו ביחד במהלך החיים המשותפים, גם אם הוא קיבל את זה בעבודה והיא הייתה עקרת בית, הם מתחלקים בזה חצי חצי. איפה הפריות? היא הייתה בבית ואתה עבדת ויצאה השתחררה לך קרן פנסיה ועכשיו אתם מתגרשים. למה היא מקבלת חצי? כי ככה זה החוק וזה גם החוק

וחיי הנישואים מבחינה רוחנית. כל מה שאתם חווים זה ניסיון שלך. ואני כשאני זוכרת שכשקיבלתי את התקפי החרדות הלא פשוטים שקיבלתי ובעלי לא מבין מה זה חרדות בשבילו הוא נסע איתי בעול וזה לא היה רק ניסיון שלי אני חוויתי את זה מבחינה פיזית רגשית אבל הוא חווה את זה מבחינת השותפות שלנו פתאום אשתו פחות תפקדה פתאום א הייתי פחות שמחה פתאום זה כבר לא היו בדיחות שרצות בבית פתאום היה קשה הוא גם חווה את זה אז אני קיבלתי את זה אבל את ההשלכות הוא קיבל שתינו קיבלנו ניסיון אז בדיוק אותו דבר דבר שיום אחד יש לי יחידה קטנה שאני מזכירה מתחת לבית והדיירת לא שילמה לי בזמן והתקשרה יום אחד ומה זה היה לה לא נעים ואישה חדורית

ותראי ואני מה זה מצטערת ואמרתי לה תעצרי קיבלנו ניסיון ירד ניסיון לעולם הניסיון הזה אומר חוסר כסף את מצד המשלם אני מצד המקבל זה ניסיון של שתינו אז את מהצד הזה שאין לך לשלם ואני מהצד הזה שכרגע לא משלמים לי אבל זה ניסיון אחד שיש לו שתי צדדים כן ואנחנו שותפות לניסיון וגם בזוגיות אנחנו שותפים לניסיון סיון אז נגיד שהוא חווה נפילה כן והוא משתף אותך אם את תתנפלי עליו ותתפוצצי עליו אז את לא עמדת בניסיון הניסיון הוא של שתיכם הוא מצד החווה שיש לזה דברים מאוד מאוד לא פשוטים ואת מצד החובה גם צד אחר של הניסיון אבל זה ניסיון של שתיכם באותה מידה אם לזוג נולד ילד מוגבל כן אז הילד הזה מאחד את שתיכם בניסיון קשה

כשאת חווה, כשהוא חווה נפילה ואת מקבלת את הנפילה, את חווית את הניסיון שהשם הוריד לעולם. ואנחנו בורחים, לא, אנחנו צריכים לשתד בעול ביחד. הקדוש ברוך הוא זיווג אותנו לא רק כדי לקחת ביחד משכנתא, לא רק כדי להביא ביחד ילדים, לא רק כדי להתחלק בהכנות לשבת ולא רק להתחלק בחשבון הבנק, אלא להתחלק בניסיונות. יורד ניסיון, הוא חווה את זה מכאן ואת חווה את זה מכאן. ועכשיו תחברו את זה. זה מהמם וזה מזכיר לי שיעור שלמדתי באמת מא אחד ה המרצים והמטפלים הזוגיים ש שככה השם זימן לי להכיר ומאחת ההרצאות שלו הוא דיבר בעצם על מודל שהמודל הזה הוא מודל שעליו מושטת ה המערכת הזוגית מבחינתו אני מאוד התחברתי לזה אה שזה בעצם

כולל קבלה, ביטחון ואמון. זה שלוש יסודות שהם גם קשורים אחד בשני. לא בהכרח שאמרתי את הסדר הנכון. וזה בדיוק מה שאת אומרת. אם אין פה בעצם את ה את הקבלה שלך לקבל את בין הזוג שלך עם כל המשמעות של זה עם היתרונות עם החסרונות עם הנפילות ועם העליות ובעצם לשת בעול ביחד ממש כמו שתארת את ה את הנושא בעול שלך עם בעלך עם החרדות ולכל אחד יש את הנושא בעול שלו בזוגיות שלו כי זה מסע של ביחד ו ואפילו כשבוחרים להתכח חש לזה אפילו שבורחים מהניסיון זה גם סוג של התמודדות הבריחה עצמה דיברנו על זה בתוכנית הקודמת ותראי איך זה שורשי וזה מלווה אותנו כי גם בריכה היא סוג של התמודדות על אחת כמה וכמה שמדובר בזוגיות כי זה מסע של ביחד

שאלה איזו התמודדות אנחנו בוחרים להיות נוכחים בה

להתמודד אנחנו נתמודד השאלה מאיזה צד מאיזה צורה

ואף אחד מאיתנו לא רוצה להיות בינוני או בורח או משתפן אז בואו תתמ התמודדו

תלוי את מי את שואלת את יודעת שלהיות בינוני זה זה מדרגה היום כמו שאומר בעל נתניה

בן נכון נכון

אה בוא נראה אם אנחנו נספיק עוד שאלה ממש ממש בקצרה א

ואם אנחנו ניתן מתכון לגפיל טפיש

מתכון לגפיל טפיש חבל שאין לנו זמן להציע את זה במשעל לתוכנית אבל אולי אולי לפי התגובות אנחנו נדע על התוכנית הבאה א איך להתמודד עם זה שגבר חושב שאני כל הזמן צועקת. הוא חושב שהיא כל הזמן צועקת.

זאת אומרת, יש פה עניין של דעה או עובדה. אוקיי, בואי תתחילי להתמודד עם זה. תשאלי את עצמך האם את צועקת או לא, ותשבי בשקט ותקשיבי, את צועקת או לא? מעניין. זה הרי על פניו זה נשמע כמו שאלה שהיא יכולה אפילו להגיד, מה זה השאלה הזאת? אבל על פניו זאת שאלה שיש בה באמת עומק כי יכול להיות שמשהו שהוא נחשב לדיבור תלוי תרבות, תלוי איזה בית גדלתי, תלוי בשביל מיש תלוי סיטואציה את אומרת בשביל מישהו אחר זה צעקה.

אז בעצם כשאני יושבת ואני אומרת, "את צועקת או לא, אני מקשיבה." ואז הקולות שלי עולים באוזניים שלי ואני שומעת מה יש שם.

מדהים. גם פה יש לנו עוד פעם את המקום הזה שאנחנו צריכות להתכנס קודם כל לתוך עצמנו ושמה הכל מתחיל גם באמון גם בדברים שקשורים לזוגיות גם בדברים שקשורים לכל מערכות היחסים זה מתחיל קודם כל אצלנו אני רוצה שוב להודות לך הרבנית פרק כהן היקרה על תוכנית פילטפיל

ולהודות לכם צופים יקרים שבחרתם בנו בעוד תוכנית ובעזרת השם ניפגש גם בתוכנית הבאה בשבוע הבא בעזרת השם שם תודה לכם