החוט המקשר - ספרים (עם כתוביות בעברית)

כתוב במדרש: "אשריכם ישראל "שבכל איבר ואיבר שבכם נתן מצווה." בראש נאמר: "לא תקיפו פאת ראשכם." הכוונה, לא לגלח אצל גברים את צדעי הראש. כלומר, התורה ייחסה משמעות מיוחדת לשיער. היום בתוכניתנו 'החוט המקשר,' שלושה ספרים, ספרי נשים, שהיו מותג של עיצוב שיער. חלקם כבר בתיכון ידעו במה הם רוצים לעסוק, ואף התחילו לעבוד במקצוע. עם השנים למדו וגם הקימו עסק עצמאי ומצליח, ואז חלקם עשו שינוי. יניב לוי שוויתר על משכורות עתק, ועל המותג הירושלמי והמוכר שלו כמעצב שיער; יוני ברוך שחלום בו הרב כדורי עורר אותו לשמור שבת; ונתנאל אילוז, שהיה ספר צמרת בתצוגות אופנה במנהטן והיום הוא בקר התוכן שלנו בערוץ הידברות. נשמע

מהם על התהליך שעברו ונחלוק איתם בתובנות ובהתמודדות עם אתגרי הקפת הפאה והראש ברוחניות ובגשמיות. יניב לוי התחיל בגיל צעיר במספרה הכי טובה בירושלים, מהר מאוד שלח אותו הבעלים להשתלמויות בחו"ל. הוא למד את אומנות השיער באקדמיות הטובות בעולם, בגרמניה ובאוסטריה, כאשר חזר בתשובה הוא נאלץ להיפרד מהמקצוע האהוב. את הריגוש הוא מוצא היום בתורה הקדושה. יוני ברוך התחיל לספר את החברים במגרשי הכדורגל. משם הוא מתמקצע בסודות העיצוב. כניסה מקרית לבית כנסת, סימנים ועוד סימנים וחלומות מוחשיים משנים את התמונה, והיום הוא מארגן שיעורי תורה אצלו במספרה. נתנאל אילוז, התחיל כספר מגיל צעיר. העסק בארץ קטן עליו, אז הוא טס

לחו"ל. מתחיל במספרה במנהטן, עובר למספרת ענק בבוסטון, משתלב בתצוגות אופנה, אך לעולם אינו מוותר על שמירת השבת. לקוח גוי עורר אותו לתשובה, וכיום הוא מנהל בקרת איכות בערוץ הידברות. שלום לכם. -ערב טוב. טוב, שלושה ספרים. נתחיל עם הספר... סלחו לי, גילוי נאות, יוני ברוך הוא גם הספר שלי -נכון בירושלים. הכרנו. יש לנו הרבה חיבור דרך התורה ודרך החזרה בתשובה. אני שמח להיות אצלך במספרה, כי זו מספרה שיש בה גם תורה. ספר לנו, איפה התחלת? התחלתי כשחקן כדורגל שמשחק ב'הפועל ירושלים,' ומשם התחלתי ממש להתקרב גם בכדורגל, ומגיע למגרש, ומתחיל לספר שם חברים במגרש. מה זאת אומרת? מה אתה נמשכת לספר? -נמשכתי לספרות. הייתי

ממש... -היית מספר עם מכונה? -עם מכונת תספורת, יורד למגרש אחרי אימון כדורגל ב'הפועל ירושלים,' ופשוט מתחיל לספר את החבר'ה בשכונה. ומה אמרו לך? "בוא'נה, איזה תספורות יפות אתה עושה"? -כן. מאוד התחברתי לזה, מאוד התחברתי למקצוע, מאוד התחברתי ליופי של המקצוע, ל... מה אהבת בזה? אומנות. אהבתי את האומנות, אהבתי את הגזירה, אהבתי את ה... את התוצאות שמקבלים. וזה משהו שמאוד משך אותי בגיל מאוד מאוד צעיר. משם התקדמתי לבית ספר מקצועי, שזה שילוב של מקצועי וגם עיוני. ומשם התחלתי להתפתח, התחלתי להתחבר יותר. עזבתי קצת את הכדורגל, התחברתי יותר למקצוע. התחלתי לעבוד בגיל מאוד מוקדם. התחלתי לעבוד ב'קינג דיויד',

במלון, ומשם התחלתי לפתח את עצמי. כחילוני, נמשך לכל תצוגות האופנה, תספורות, השתלמויות. וכך נשאבתי למקצוע. כן. -ו... איפה היית? בתל אביב גם? הגעת לתל אביב, לספר בתל אביב? רוב חיי הייתי כמעט כבליין בתל אביב, הייתי אומר אפילו. לא הייתי ממש בתל אביב, אלא חייתי את החיים התל אביביים. כן. -ומשם התחלתי יותר... אז רגע, היית בתוך הקליקה של הספרים? כי יש כזה מין אב טיפוס של ספרים. לא יודע, אתם שניכם לא נראים לי בתוך האב טיפוס הזה. יוני, אני יכול לדמיין אותך שם עם הספרים ועם ה... "וואו, מגניב, וואו, זה יפה. יפה לך וזה." כאילו, איך השתלבת שם? ימי שני היו ימי ההשתלמויות של הספרים. כן? -כולם נפגשים. -כן, יום

שני זה יום של השתלמויות בתל אביב. -היום החופשי. היום זה הפך להיות יום שיעור התורה שלך, לא? יום שני. -יום שני זה נהיה שיעור תורה. שיעור חזק ביותר של 'חובת הלבבות.' אה, יפה. -ברוך השם. או-קיי, אז אתה נמצא בתוך הקליקה הזאת, במסיבות. מסיבות, חיים בתל אביב חיים משוגעים, וברוך השם, כמה סימנים מלמעלה. נחכה עם זה רגע, יוני. אנחנו נעבור לנתנאל. ספר לי איך זה התחיל אצלך. טוב, אצלי זה התחיל בגיל צעיר, 14-15. התחיל בתור תחביב. יש לי עד היום דוד ספר שהוא התחיל בעיר עפולה. התחלתי אצלו בתור תחביב, הולך למספרה אחרי בית הספר לעזור לו. לעזור ואיכשהו להיכנס למקצוע. עד שיום אחד, "בוא, תיקח את המכונה, תיקח את

המספריים, תתחיל לעבוד." מה, עם מכונה התחלת לספר את החבר'ה? כן. -בטח עפו על זה. -בהתחלה ילדים, בהתחלה דברים קצת קלים, עד שזה הגיע גם לתספורות נשים וכאלה. רגע, ומה משך אותך בעניין של הספרות? -בהתחלה לא הייתה משיכה. לא, כשהתחלת לספר אנשים והגיבו לזה. הרגשתי שיש לי כביכול את הכישרון. אהבת את המילים הטובות שנותנים לך, "וואו, איזה יפה?" אהבתי את האווירה לשבת שם, לעזור כאילו ב... מספרה היא מקום של הידברות, מה שנקרא. -זהו, הידברות, אה? מקום של כל החבר'ה, כל השכונה, כל ה'מי ומי' שם כביכול. עד שלאט לאט גם הבנתי שיש לי את הכישרון, אז נכנסתי למקצוע מגיל 14-15. זה התחיל בתור תחביב אחרי הבית ספר, עד שזה...

נהיה מקצוע. מה זה? ספר נשים? הלכת, למדת קורס? עשית? -כן, עם הזמן זה השתלמויות, קורסים. ממש זה היה כאילו... התחלתי ממש במעשי. קפצתי ישר ל... לא עברתי איזה קורס ממש ארוך או משהו כזה. התחיל הכול... -תוך כדי למדת. -הכול בתוך המספרה, תוך כדי. מה, היית מסתכל גם על כל מיני עלונים ואז לומד... -הכול הכול. כל מה שצריך למקצוע. הולכים לכל ההשתלמויות של הספרים הכי טובים בארץ. בימי שני. -בימי שני כמובן. גם כל מיני ספרים מחו"ל, אתה מקבל את הווידיאו שלהם, אתה מסתכל. למדתי את המקצוע, עד שבסוף קפצתי לחוץ לארץ. ואתה, יניב? התחלת בירושלים. -התחלתי בירושלים בגיל צעיר. עשיתי איזשהו קורס בבית ספר לספרים, התקבלתי

תוך כדי למספרה ממש טובה. תוך כדי... -מה זה? באיזה גיל אתה מדבר? גיל 14-15. מה, כבר בגיל 14? במספרה אתה עובד כבר בגיל 14? בגיל 14-15 במספרה הכי טובה בירושלים. אבל איך הגעת לזה? קצת קודם בגיל 12 הציע לי אחי הגדול לעבוד במספרת גברים כחופף כדי להעביר את הזמן בחופש הגדול. עבדתי, שעמם אותי, לא אתגר אותי. אמרתי, קטן עליי. אני אעשה איזשהו קורס בבית ספר. עשיתי קורס בבית ספר. בבית ספר שבו למדת היה קורס ספרות. היה, כן, מקצוע ספרות. המורה אמרה לי: "תשמע, התקבלת." זה היה ממש יומיים לפני סוף החופש הגדול. "התקבלת". מהר מאוד היא אמרה לי: "אני רוצה שתעבוד במספרה של דוד אפוטה," שהיא אז לימים הייתה המספרה הטובה

ביותר בירושלים. היה קשה להתקבל לשם. התחלתי שם ומהר מאוד הוא אמר לי: "תשמע, אתה כל כך אוהב את זה וטוב בזה, "צא, תלמד בלונדון. "צא, תלמד בחו"ל". -מה אתה אומר. רגע, אז מה היה המיוחד בך שנדלקו עליך? שמה? שאתה יכולת לענות על הצורך של הלקוח? לפעמים הלקוח מבקש איזו תספורת, ויוצא לך על הפנים, לא בכיוון שהוא רצה. אתה ידעת לדייק? -אני חושב שזה שילוב. ההצלחה שלי הייתה שילוב של רצון מאוד חזק להצליח. אהבתי את זה מאוד. הייתי טוב בזה, כי אהבתי את זה. אהבתי את האומנות שבזה. מה, היית מסתכל על הראש? -הייחודיות שלי הייתה לא רק גזירה, הייחודיות שלי הייתה יותר תורת המספרים, כימיה, כל הבעיות, כל הקושיות, כל הבעיות

שיש לספרים, מאוד מאוד עניין אותי וריתק אותי. ממש הבוס שלי הציע לי... -אתה מדבר על צבעים, כן? אני מדבר על צבעים, על כימיה, החלקות, כל מיני בעיות. פיגמנט אדום, כתום, צהוב. ספרים שרואים את התוכנית, מבינים ויודעים על מה אני מדבר. מישהי מבקשת צבע מסוים בשיער, יוצא לה משהו אחר? -נכון. אתה ידעת לזהות את?... -אני ידעתי שאני רוצה את כל הידע בעולם. הייתי צמא לכל הידע שבעולם, על מנת לדעת ש... על מנת להגיע לתוצאה האופטימאלית ביותר. אותו צימאון... סליחה שאני קופץ קדימה. אותו צימאון של אז, של לדעת את הכול ולהיות מדויק, יש לך אותו צימאון גם על התורה בלימוד תורה? או בתשובה? להיות בנאמנות? באמת? האמת היא, שאם

אני אהיה כן עם עצמי, כשאני נמצא בשיעור תורה, אני כל כולי בשיעור תורה. אני מאוד... היום אני מתרגש משיעור תורה כמו שהתרגשתי אז מהמקצוע. אה, איזה יופי. ההבדל הגדול הוא שהתורה היא כל כך אמת, שאף פעם לא ימאס לך ממנה, ואתה כל פעם רוצה עוד ועוד ועוד. ובמקצוע... -או-קיי, השגת את זה. -מיצית, השגת, הייתי. הייתי בגרמניה, הייתי באוסטריה, הייתי בלונדון, הייתי באקדמיות הטובות ביותר שיש בעולם לכימיה וגזירת שיער. הגעתי לאיזושהי נקודה שמיציתי, מיציתי את עצמי, מיציתי את ה... -מה, שהרגשת שהגעת לזה... הגעתי לטופ. -זה לא מרגש אותי כבר להיות טוב. כן, מיציתי את זה. כבר לא נהניתי לעבוד בזה בשנים האחרונות. אבל הייתה

לי איזושהי התלבטות: או-קיי, מיציתי. אני הכי טוב במשהו שאני מיציתי, ועכשיו יש פה איזה עניין של פרנסה. מה אתה עושה, כן. -מה עושים? צריך לפרנס, יש ילדים, יש משפחה, יש... ותכף גם מגיעה הבעיה של ההלכה, -כל הפרנסה. לספר נשים. תכף נדבר על זה. אז אתה מספר, הגעת לספר בחוץ לארץ, התגלגלת. כן, קפצתי ישר... עברתי את משוכת תל אביב, הלכתי ישר... הייתי שבוע בתל אביב, בודק את השטח. לא התאים לי, קפצתי ישר לניו יורק. הייתה לי הזדמנות להיות אצל קרוב משפחה, אז העדפתי ישר ללכת לשם. השתלבתי בין מספרות, עד שהגעתי לעבוד במספרות די נחשבות שם. מניו יורק לבוסטון, גם שם באחת המספרות הבולטות ביותר. השתלבתי גם בתצוגות

אופנה שהיו עושים שם. אתה מרגיש את עצמך מצליח ו... -כביכול יש את כל התהילה שם, את כל הכבוד המדומה, הנחשב הזה. אתה בין כביכול אנשים... -ועוד מתחילים ניצנים שם? בחוץ לארץ מתחילים ניצנים? -יש לציין שאני מעולם לא עבדתי בשבת. אני באתי ממשפחה מסורתית. סבים וסבתות גם מהצד של... מרוקאים, פרסים, שומרים מסורת. -השומרים של המרוקאים. תמיד לא ויתרתי על קידוש בשבת ולא לעבוד בשבת, אפילו שהציעו לי. עד כדי כך שהיה מקרה שסיפרתי כל הזמן גויים, אז אומרים לי ש... יום שישי קצת איחרתי בתספורת, אז אומרים לי: "אתה צריך ללכת הביתה, נכון? "אתה לא עובד בשבת." -הם אמרו לך? -כן. עד שיום אחד אמרו לי: "למה אין לך כיפה על

הראש"? אז לא ידעתי מה להגיד פה בכלל. לא ידעתי מה לענות. חלחל בי משהו כבר. אה, גוי העיר את זה אצלך. -גוי העיר, "למה אין לך כיפה על הראש"? לא ידעתי מה לענות לו. לא עובדים בשבת עם כיפה. לפעמים לגוי זה ברור, מה, אתה יהודי בלי כיפה? למה?... או-קיי. -הם העריכו מאוד את זה שלא עבדתי. אפילו עבדתי במספרות של בעלי בית גויים, העריכו מאוד, שבת זה שבת. הם מאוד מעריכים שאנשים יודעים לעשות את ההפסקה הזאת. -היה דיסטאנס כמובן, כן. אני יודע שהם מאוד מעריכים. גם אני כשחקן, יצא לי כמה פעמים עם במאים, שאמרתי להם, אני לא עובד בשבת, אמרו לי... הם ממש קנאים, רוצים לשמור עליך, לא נוגעים בזה. בטח, בטח. יש להם איזה כבוד

לזה. רק אנחנו לפעמים לא מספיק מכבדים את זה. יוני, אז אתה מתחיל לעבוד גם, ומתי מתחילים הניצנים של החזרה בתשובה? זה גם היה תהליך. המון המון סימנים שלא חשבתי עליהם. לא ידעתי שזה באמת משהו שהוא מלמעלה, ו... -מה זה החלום הזה שסיפרת לי עליו? חלום עם הרב כדורי זה לא סתם חלום. -היה חלום חזק מאוד. בחלום הלכתי ברחוב יפו בירושלים, וראיתי המולה של אנשים שבעצם סביב משהו. מן הסתם, יש כל מיני נגנים וכאלה שתמיד מתאספים כשיש משהו ש... מתאספים ושומעים מוזיקה וכאלה. ואני התקדמתי להמולה הזאת לראות מה קורה. חשבתי שזה איזה נגן או משהו. והרב כדורי ישב בעצמו, בכבודו ובעצמו. במרכז, מסביבו אנשים? -בתוך המרכז. על מה

הוא ישב? -הוא ישב וכולם הסתכלו, ואני ממש הצצתי לראות מה קורה שם. הוא פשוט קם מהכיסא, ושלף אותי מהקהל, וניער אותי ואמר לי לשמור שבת. זה היה משהו כזה מאוד חזק. הוא היה בחיים אז? -זה היה ממש כמה חודשים לפני שהוא נפטר. אה, לפני שהוא נפטר? -לפני שהוא נפטר. וסיפרתי את זה גם לחבר טוב, חבר טוב מאוד שלקח אותי אליו לבית הכנסת. זה היה כמה ימים אחרי. הוא ממש בירך אותי ונתן לי ברכה. וזה היה ממש כמה חודשים לפני שהוא נפטר. ממש פיזית אליו לבית כנסת, והוא בירך אותך כשהוא בחיים. -ממש הוא בירך אותי כשהוא היה בחיים. מה הוא אמר לך? אתה זוכר? זה היה מאוד ככה... מלמל, כי הרב היה כבר זקן. -מבוגר מאוד. מבוגר. אחר כך

היה איזשהו תהליך, ועוד פעם, לא התייחסתי, כאילו, זה היה חלום מאוד מאוד חזק, גם עם הרב, גם החלום, אבל זה לא משהו שכאילו יכולתי לראות שזה באמת עכשיו אני עוצר את הכול ו... אתה באותו זמן בתל אביב או בירושלים? -אני בירושלים. רוב חיי בתל אביב. גרתי גם בניו יורק, גם עבדתי במספרות, גם בניו יורק, גם... אבל חזרתי, לא התייחסתי, ואז היה איזשהו יום כיפור. נכנסתי לבית הכנסת, משפחה מסורתית. כמה חודשים אחרי החלום הזה. אתה גם בשלבים הראשונים של החתונה. התחתנתי ו... ונכנסתי ביום כיפור. ואני מאלה שתמיד היו יושבים בחוץ. ודווקא משהו משך אותי ביום הזה. נכנסתי ביום כיפור, לא יודע איך, ופה זה קרה. יום כיפור אחד בתוך

בית הכנסת, בלי שום עבר של מסורת. -מה קרה? פתאום הייתה לך ידיעה? משהו מבפנים, שבאתי לאשתי יום אחרי יום כיפור, זה היה ממש בהתחלה, כמה חודשים ראשונים, "אני רוצה להתחיל לשמור שבת." וואו, זה בומבה. -זה היה בומבה. כמובן שזה לא היה כאילו... היא לא רצתה והיא לא רצתה לשמוע על זה, וזה היה בהתחלה, לא רוצה להיכנס לזה. ובאמת, ברוך השם, התחלנו לחזור בתשובה, התחלתי להתחבר מאוד לתורה, משתדל. היום אני כבר במקום אחר לגמרי. מתחזקים, ברוך השם. אתה עזבת את המספרה, נכון? אחרי כמה שנים של התלבטות? -הרבה תלאות. הרבה התלבטות, להיות על הגדר. -הרבה מאוד שנים, הרבה מאוד שנים שהייתי על הגדר בין רוצה לעזוב לבין לעזוב. היו

לי לבטים מאוד גדולים עם האישה, עם עצמי, עם הרב שלי. ומה אתה עושה תוך כדי שאתה מספר נשים ואתה בתוך הלבטים האלה? זה לא גורע מהתספורת? -זה לא גורע, כי אתה מקצוען. כשאתה יוצא לחו"ל ואתה מכשיר כל כך הרבה ספרים, יצא לי להכשיר כל כך הרבה ספרים. עשיתי סדנאות פרטיות, הכשרתי צוותים, שתבין שמדובר במספרה בסדר גודל של 8-9 ספרים בתקופות שיא. זה לא אמור לפגוע בתספורת. התספורת יוצאת טוב, הצבע יוצא מדויק, הטכניקה היא טובה. -אבל הנשמה, זו לא אותה נשמה. משהו בנשמה, הריקנות, חוסר סיפוק. אתה עושה את העבודה, ואתה אומר לעצמך, מה אני עושה פה? בתוך תוכך, הקול הפנימי אומר לך, מה אני עושה פה? -למה? למה? -כי זה לא

מעניין לייפות נשים. אני גם יודע שאסור לעשות את זה. אז זה הקונפליקט, שאתה יודע שיש לזה כפילות עם שמירת התורה שלך, עם שמירת המצוות שלך. אמת. מיציתי את המקצוע, גם כי התחזקתי. זה שילוב של שניהם ביחד. הלכתי לרב עם אשתי יחד לבית הפרטי שלו, התייעצתי איתו ואמרתי לו: "שמע, כבוד הרב, "אתה יודע שאני רוצה להתחזק יותר. "אני מרגיש שמיציתי. אני רוצה לעזוב את זה, "אבל צריך פרנסה. יש ילדים, יש את עול הפרנסה. "מה עושים? איך עושים את זה"? אז הרב אמר לי: "יניב, יש לי 60 או 70 ספרים בקהילה. "אתה לא יותר טוב מאף אחד מהם. "כולם רוצים לעזוב את זה. "כולם רוצים לעזוב את זה. "לא כמוך, אבל כולם רוצים לצאת מזה באיזשהו

שלב." שאלתי אותו: "יש נוסחה ביהדות לצאת מהמקצוע הזה? כי אני רואה שעשיתי את כל ההשתדלויות, וניסיתי לעשות, לפתוח... ויוני חבר טוב יודע שעשיתי את כל ההשתדלויות ולא צלח לצאת מזה עשר שנים ולא הצלחתי. -אולי זה לא היה רצון השם שתצא מזה מיד. -זה לא היה רצון השם, והיום אני יודע את זה. הרב אמר לי: "שמע"... -למה רצה השם שתישאר שם? למה השם רצה? היה עיכוב. כנראה העוונות שלי, כנראה שלא רציתי מספיק. רציתי אולי לא מספיק. הגעתי למצב שאני ממש מתפלל על זה יום-יום, "השם, תוציא אותי מהמקצוע הזה. "השם, תוציא אותי". ויוני חבר טוב יודע כמה הייתי מדבר איתו יום-יום על זה. יוני, כשהוא מבקש מהשם "תוציא אותי מזה," ואתה

עדיין במספרה מספר, גם לך היו כאלה לבטים חזקים? או יש לך עדיין? יש לי את הלבטים האלה לצאת, בתוך תוכי כן. אבל... -אני רואה קצת כאב שיש לך עם זה שם. כן, הייתי רוצה להיות במקום אחר. מקום אחר גם של לצאת מהמקצוע הזה. אני... -אבל בינתיים אתה... -בינתיים אני שם וכן, אני אוהב את המקצוע, אני עדיין חי את המקצוע, אבל... יש איזה משהו שאני כבר גם עייף. עייף. באמת עייף. זה גם קשור לאישה וגם ל... נתנאל, אתה עזבת די מהר כשחזרת בתשובה שם. -אני הבנתי די מהר, כי הבנתי קצת את הרקע. באתי מהרקע שהוא מסורתי ודתי, אבל לקוחות לא עזבו אותך מהר. -אה... אפילו כשעזבתי, תמיד, "טוב, נו, בוא, תעשה לי פה קצת"... מחוץ ל... לא

הייתי ספר במספרה, אבל מחוץ ל... בבתים כעיקרון. טוב, נו, אני מחליק עוד פעם. זה תהליך של כמה חודשים, עד שבאמת כבר... אמרת די. -אתה שומע עוד שיעור ולומד. אני כבר הייתי לומד תורה כעיקרון. לומד תורה, אז אתה כבר... זהו, אתה לא יכול. מפה ומפה זה קצר, עד שגמרנו, הודעתי להם שיותר אני לא נוגע, והם היו... קיבלו דיכאון כזה. מה תפס אותך בתורה? למה חזרת בתשובה? מה גילית? -קיבלתי, מה שנקרא, את האור הזה. את ההארה של התשובה? -את ההארה הזאת וממש ללמוד. מה, נהנית מהלימוד? -מהלימוד עצמו, כן. התחלת ללמוד גמרא? התחלתי, כן. בניו יורק התחלתי בקהילה של הרב פינטו שם במנהטן. ישבתי גם ללמוד שם בתור אברך. כמה זמן היית

אברך? -התחלתי שם עד שגם בארץ אפילו חמש שנים רצוף. היום אני משלב לימודים ועבודה ב... -בהידברות. עבודה בהידברות, כן. בקרת תוכן. מה, בבקרת תוכן? אתה עושה בקרת תוכן פה בהידברות, זאת אומרת, אתה מסתכל על התוכן, בודק אם הוא ראוי מבחינה של תוכן או מבחינת הצילום? -לא, יותר בקרת איכות הצילום, איכות הצילום. -הסאונד, התמונה. -הבנתי. ויש לך לפעמים, עדיין מבקשים ממך לספר? במשפחה אתה מספר מישהו? -תראה, אני מדי פעם סיפרתי גברים רק כעיקרון. הייתה תקופה שסיפרתי גברים בבית. אבל יש לי כמה כל מיני חבר'ה קבועים שרוצים להסתפר רק אצלי היום, אבל לא בתור מקצוע. הבנתי. אז הלימוד החזיר אותך, בעצם לימוד התורה זה אור שחזר

אליך והזיז אותך? -אני יכול להגיד שאם אתה לא לומד בקביעות, אתה יכול לחזור חזרה אחורה לשם, כי זה מושך. -אה, מה אתה אומר? אתה מסכים איתו? -מאוד. למה? -אתה חייב, זה מצברים. למלא מצברים במשהו אחר. מאוד. היום אני מרגיש שאני כבר חצי שנה... אני חתכתי. כשהייתי אצל הרב עם אשתי, הרב אמר לי: "בלי אשתך אין על מה לדבר. "תגיע עם אשתך אליי הביתה." לבית הפרטי בשעה מאוחרת הגענו, ושאלתי אותו: "הרב, איך אפשר לצאת מהדבר הזה, "כי אני ואשתי הגענו להחלטה שאנחנו יוצאים מזה יחד, "מהמקצוע הזה. אני לא לבד. אשתי איתי ביחד." הפרנסה של הבית שלכם, הכול זה על זה. -הפרנסה של הבית. אשתי אמרה לי: "יניב, אני איתך באש ובמים. "אני

לא רוצה שתהיה ספר נשים. "אני יודעת שיש לך צער בדבר הזה. מיצית את המקצוע הזה." איזו אישה טובה. חיפשנו, רצינו לקבל את ברכת הדרך של הרב, והרב אמר: "שמע, מאוד קשה לעזוב את המקצוע הזה. "יש פרצה אחת. יש איזשהו עניין אחד "שבזכותו אולי תוכל לעזוב." אז שאלתי אותי מה? הוא אמר לי: "מסירות נפש. "אתה מוכן למסור נפש בלי לדעת מה יהיה"? אמרתי לו... -זו קפיצה, ממד של קפיצה. אמרתי לו: "אני מוכן. הוא אמר לי: "יניב, תחשוב טוב טוב. אתה עדיין שם." אמרתי לו: "אני מוכן." ואז הוא אמר לי: "או-קיי, אני רוצה כמה אופציות. תתחיל להביא לי כמה אופציות "של עבודות, של רעיונות, של עסקים." אמרתי לו: "תראה, יש לי קצת כסף שחסכתי.

אני מוכן להשקיע, לסכן את הכול, "רק לצאת מזה." הוא אמר לי: "או-קיי, אז תביא לי כמה אופציות." הבאתי כמה אופציות. זה היה תהליך של שנה בערך. הבאתי כמה אופציות, והרב אמר לי: "קודם כול "תבדוק לפני, תראה אם זה מתאים לך." זה באמת לא התאים לי, כל מיני דברים שניסיתי, עד שהבאתי רעיון שהיום אני עוסק בו בתחום הבריאות, והרב אמר לי שזה נראה לו טוב, והוא מאמין בזה, ו"לך על זה," ועזבתי את המספרה. מה? מכרת אותה? יש לך מוניטין. מכרת את המוניטין? -המבנה היה שלי, מכרתי את הנכס לספר המתחרה צמוד אליי, מכרתי לו את הנכס. נתתי לו במתנה את כל תכולת המספרה, את כל ציוד המספרה. קווי טלפון של 22 שנה מתנה עם כל מאגר

הלקוחות. הרב אמר לי: "תשאיר לו הכול, ותלך כל עוד נפשך בך. "תצא משם"! כך עשיתי. ויום למחרת כבר התחלתי לעבוד בתחום שאני עובד בו היום. וואו, כמה כוח צריך בשביל לעשות כזה מהלך! וביום שאחרי, כשאתה כבר לא שם, מה אתה מרגיש? אני מרגיש... אני עדיין לא מעכל, אני מרגיש שמח. אני אומר לקב"ה: "תודה, הקב"ה שהוצאת אותי מזה, "שהקשבת לי." והיה נראה לי כבר... היו ימים שלא האמנתי שאני אצא מזה, עד כדי כך. ו... -אז מה אתה עושה היום? -היום אני עובד ב... כמה זמן עבר? חצי שנה מאז שעזבת? -חצי שנה. היום אני עובד בתחום של מיצים. אה, מיצי בריאות. -כן. -מצוין. אני יותר בנישה של הניהול, של ניהול העסק יותר. -יופי. ברוך השם.

-אתה יותר שמח היום? אני הרבה יותר שמח, הרבה יותר שלם עם עצמי. והכי חשוב שנדע... היום הבנתי... אחרי שקיבלתי את שאלתי, היום הבנתי שהכול זה השם. הכול הכול הכול זה השם. גם בפרטים זה השם. "עין עוד מלבדו, מלוא כל הארץ כבודו." יפה. אז יוני, אתה מספר במספרה, ואתה חוזר הביתה, ומה אתה עושה בבית? אתה?... -אני חי שני עולמות. כן? -כן. אני חי שני עולמות. אני מגיע לעבודה, יוצא מהעבודה, ברוך השם, כל יום בנץ, מתפלל בנץ, שלוש תפילות ביום, כל יום שיעור. אני מרגיש משהו אחר בנשמה. הנשמה שלי זורחת. יש לי את ההפרדה הזאת, שגם אני אומנם חלק בעבודה, וכל מה שצריך, כמובן פרנסה, אבל הנשמה בפנים שמחה, זה בבית, בשיעור,

בבית הכנסת, בקהילה עם הרב, שהוא מחזק אותנו. אנחנו יכולים לשמוע כל יום שיעורי מוסר. זה מתחיל ב'עין יעקב' כל יום ראשון, ביום שני - 'חובת הלבבות,' שיעורי מוסר, וממש עושה לנו טוב בנשמה. אתה עדיין לומד תורה? כן? איפה? בכולל ערב? בכולל ערב, כולל נץ ובין ה... בזמן הפנוי, כמה שאפשר לחטוף, חוטפים. מה אתם חושבים שמשותף לספרים? מה התכונה המשותפת לספרים? במילה ספר יש לך את המילה סיפורים. וחוץ מהעבודה עצמה, יש לך את העניין של לדבר עם הלקוח ולהקשיב. והעניין של לספר... -גם המן היה ספר. הוא גם היה דברן גדול. -המן הרשע? כן, המן היה ספר. המן הרשע היה ספר? -המן היה ספר, כן. נכון. טוב לדעת. שיער זה עניין, אה?

שיער יש בזה הרבה עניינים של טומאה וקדושה, מצד שני. -דינים. דינים. מצד שני, הנזיר שזה הכוח ושמשון הגיבור, שכל כוחו היה בשיער ושגזרו לו השיער. מה העניין של השיער? יוסף שהיה מסלסל בשערו. יש בשיער, לדעתי, אחרי 25 שנה, יש בשיער הרבה עוצמה. אני אגיד לך משהו, גולן, עכשיו עשו סטטיסטיקה, גם דיברו על זה ב... בתקשורת. -כל הכותרות בתקשורת, שהגיעו באמת לכך שספרות היא המקצוע הכי כיפי, יותר מטייסים, מעורכי דין, מרופאים, מהכול. הוא המקצוע הכי כיפי, כי יש בו דינאמיקה בתוך המספרה, לעשות אנשים יפים, יש מצב רוח מאוד מאוד... מה זאת אומרת? איזה תחקיר? מי עשה את זה? 'ווג'? מי עשה את זה? זה מתוכנית טלוויזיה,

בתקשורת, לא. באחת התוכניות, כן. או-קיי. מרוויחים באמת הרבה כסף מספרות? -הרבה כסף. אם אתה טוב. -זה מאוד תלוי איזו מספרה יש לך. אם אתה עובד לבד, אז אתה מוגבל יותר. אם יש לך צוות ואתה יודע להפעיל ולנהל, אז אתה יכול להיות תעשייתי. היו לי ימים כאלה, היו לי שנים כאלה בירושלים. כשרציתי להיות שם, הייתי שם. ואיך אתה עובר מותג? בדרך כלל מפה לאוזן זה עובר מותג. "זה ספר טוב, כדאי אצלו." כן? -מפה לאוזן. אני השקעתי הרבה מאוד כסף גם בפרסום. הרבה הרבה מאוד כסף. הייתי טס לחו"ל, חוזר, עובד טוב, משקיע בפרסום עשרות אלפי שקלים, כדי למתג את זה, ומיתגתי. ברוך השם, היום אנחנו לא שם. -אבל לא מכרת את המותג! איך לא

מכרת את המותג? -אי אפשר... -למה? אי אפשר למכור מותג, כי הספר, מעצב שיער, הוא עצמו מוצר. ואיך ניתן למכור את המוצר, אם זה אתה עצמך? תחשוב רגע, אתה המוצר. איך תמכור את המוצר? אתה יכול למכור אבנים, אתה יכול למכור נכס, אתה יכול למכור פן. למה? אתה מוכר את התספורות היפות שאתה עושה. מה זאת אומרת? ואיך צייר מוכר את הציורים שלו? -איך אתה מוכר תספורת יפה שאתה עושה אם רק אתה יודע לעשות אותה, והלקוחה רוצה רק שיניב יעשה אותה? אה... אתה לא יכול. אבל עדיין... אה, הבנתי. הבנתי. אתה צודק. וזה לצערי מה שכואב במקצוע הזה, שאתה מגיע לגיל 40-50, רוצה לפרוש, אבל אתה לא יכול למכור שום דבר כי אתה עצמך מוצר. ואם אתה לא

רוצה לעשות את ה... לעבוד במקצוע הזה, אתה פשוט אומר 'גוד-ביי', אתה הולך בלי כלום. אז רגע, אז למה לא להפוך להיות ספר גברים? מה? מה הבעיה? גם אתה, ספר גברים. מה הבעיה? נו, אז למה לא עשיתם את זה? זה לא כזה... -אתם כאלה טובים. הקב"ה נתן לכם את הכישרון. זו עבודה פחות כיפית, מה שנקרא. זה יותר שטנץ כזה. אין לך הרבה גיוונים. וגם יש לך את הבעיה ההלכתית שהרבה רוצים את האזור הזה קצר מאוד, שזה איסור של "בל תקיף." אה, וזה קרה לכם שהיו לכם פתאום את הלבטים, מישהו אומר לך: "תחתוך" ואתה לא... -כן, אסור גם לספר עצמו שעושה את העבודה. אני אישית לא גזרתי מימיי, רוב חיי גזרתי 99.9 אחוז, אולי חבר אחד בחודש גבר, אבל

רוב חיי רק נשים. חלקה סיפרתם? -כן, את הבן שלי לפני שלושה שבועות. מה העניין של חלקה? כספרים אתם יכולים להסביר? חלקה? -כן. זה ה... האמת, החלקה אני כבר מכיר את זה עוד מילדות, כאילו, זה השורשים של היהדות. -זה מסורת, אני חושב. בטח יש פנימיות במסורת הזאת. כמובן, כמו שלוש שנים ערלה. כמו ערלה. -כן, שלוש שנים ערלה, אז בגיל שלוש חותכים את השיער. זה מנהגים, לפי האר"י ז"ל וכל... הרבה נוהגים את זה כעיקרון. עולים למירון, לרשב"י, שמחה גדולה. ואז משאירים את הפאות. אני זוכר שלבן שלי, דוד יוחאי, השארתי את הפאות... והוא... חמוד. -סימנים. סימנים. -'סימונים,' ככה התימנים אומרים. 'סימונים.' למה זה 'סימונים?' יש

סימנים, כי המוסלמים היו גם עם כיפה וזקן, אז הם יכלו להיראות כמוהם. אז אלה היו ה'סימונים', אלה הסימנים. 'סימונים.' 'פייס'. -כן, 'פייס.' אתם בכלל קירחים, חוץ ממך. אז מה? הספר הולך קירח? אני קצת מקריח פה למעלה. הסנדלר הולך יחף. אה? -הסנדלר הולך יחף. הספר הולך קירח. -אתה רואה, אפילו האופנה היום הולכת לכיוון היהדות. הקרחת, נכון. -להוריד את השערות. -לא, אבל מגלחים הכול. לא? -חוץ מהצדדים. לא, אבל הם מגלחים את הכול היום, לא? שזה כאילו בעייתי לגלח. אסור לגלח. יש עם זה עניין "לא תקיף פאת ראשך." גם את החלק הזה, לא? או שאת החלק הזה מותר? -את החלק הזה אין בעיה. פאות. -מקו האוזן לפה. יש אומרים שמכאן מגיע

השפע של הפרנסה של הגבר, באזור של הפאות. אבל הנה, עיצוב זקנים, באמת זה יכול להיות הפרנסה. רוב הגברים היום עושים זקנים. אבל זו אופנה. -בתל אביב... בסדר, זו אופנה, אבל יש כל מיני זקנים... כן, אבל הלוק היהודי זה לא כמו שהם הולכים שם. מה? בסדר, בכל העולם היום גברים מגדלים זקנים. יש כאלה שאומרים שאולי הסיבה כי המגדרים כל כך התבלבלו, שהגבר רוצה להחזיר לעצמו את הגבריות. אז הוא שם זקן, כן? אני חשבתי מה ההבדל בין זקן של בן תורה עניו אמיתי, לבין זקן של אחד שעושה את זה כאופנה. -גוי. לא, לא. -מה ההבדל? ההבדל הוא שזקן אמיתי יש בו ענווה, יש בו משהו רך, הוא יורד על הזקן, גם ראש מורכן. וזקן של הצעירים הוא זקן

של גאווה, של פוזה. הם הולכים זקור כזה ומפחיד כזה. הם הולכים איתו ככה הולכים איתו ככה. זה קצת מלחיץ כזה, נראה שפיצי כזה. לא יודע, זה כאילו הפוך מענווה. זה נכון. -אה, נכון? -יפה. הזוהר אומר שכל החוכמה היא בזקן, אז לכן הוא צריך להיות עניו. שמה? מה אתה אומר? איך? -מה אמרת? -לא, הזוהר אומר שהחוכמה היא בזקן של היהודי, אז לכן הוא, כמו שאתה אומר, הזקן היהודי הוא צנוע, הוא שפל כזה. כל החוכמה היא כאן. הזוהר אומר ששיער זה שער. אותיות שער. שזה שער לקדושה או להפך. שזה ממש... -יפה. -שמעתם על זה משהו? אני לא שמעתי על זה. אז תבדקו את זה. -אני לא שמעתי. טוב, אז מה אני אגיד לכם? היה לי מאוד מעניין. נכנסנו

לעניין של... קודם כול, מעבר ללבטים שכולנו מכירים של חוזרים בתשובה, ולרקוד בין עולמות, אני מכיר כל כך טוב כשחקן. אבל יש את העניין הזה של השיער, זה כל כך משמעותי גם אצל גברים ש... גם אצל נשים, כן לכסות את הראש, לא זה... וכיפה על השיער. שיער זה משהו... חזק בחיים שלנו. -שיער, גם כשהייתי ילד ולא ספר, שיער היה אצלי דבר הכי רגיש לעצמי. ואם לומר את האמת, ואם לומר... -רק את האמת. -ואם לומר את האמת, אחד הדברים שהציקו לי מאוד לקראת סוף הפרישה, שאני באמת הולך לשיעורי תורה, מניח תפילין, שלוש תפילות, רוצה להתחזק, ובאמת באמת לא הרגשתי אף פעם נוח לעבוד עם כיפה. אף פעם לא עבדתי עם כיפה מהסיבה הפשוטה: "יניב,

מה השתגעת"? היה איזשהו מקרה ש... -מה? של המה יגידו? היה איזשהו מקרה שלא הייתי הולך עם כיפה במספרה, אבל כשהייתי אוכל, הייתי מברך ונוטל ידיים וברכת המזון בחוץ בצד בפינה. והיו מפריעות לי ואומרות לי: "יניב, מה, השתגעת? "מה זה? מישהו נפטר? קרה לך משהו? יניב, אתה בחור... "מה קרה לך? למה כיפה? מה? מה"?... מוכר, מוכר. -זה פשוט הטריד אותי, ואמרתי לעצמי, למה אני צריך לתת דין וחשבון ללקוחות? למה אני לא יכול לחיות כמו שאני רוצה? אבל יכולת לשים כיפה ולא לתת דין וחשבון. אני שחקן, שמתי כיפה, ואני לא נותן דין וחשבון. הייתה תקופה שגם הרגשתי כמוך. או-קיי, אבל זה לא... -בשביל זה לעזוב מספרה ופרנסה? לא בשביל זה,

זה עוד משהו שהפריע לי. -זה עוד דבר שהציק לך. שהציק לי. הרגשתי שקשה לי לחיות בין שני עולמות. קשה לי. קשה לי עם זה. -זה קצת פירק אותך נפשית. יש גם במספרה, לצערי, הרבה רכילות, הרבה לשון הרע. היו ימים ושעות ש... -אז אפשר ללמד אותם, להגיד להם שלשון הרע הורג שלושה: זה שאמר, זה שאומרים עליו וזה ששומע. -זה מה שאני אומר, להכניס את התורה לתוך... אבל לא היו לו כוחות. כל אחד והכוחות שלו. הוא כבר לא היה לו כוח לזה. -לא היה לי כוח. יוני עדיין יכול להיות בתוך זה. -לא היו לי כוחות. והוא אמר: "עזבו אותי, אני רוצה רק תורה." כל אחד יש לו את התהליך שלו, וצריך לכבד את המקום של כל אחד. אמת. אז אני רוצה להגיד לכם

תודה רבה. תודה רבה. שיהיה לכם בהצלחה. שתעשה בקרה כמו שצריך בערוץ, כן? שלא יהיו פדיחות. תודה שבאתם לספר על עניין הספרות. יוני, שתצליח, שתספר אותי כמו שצריך ותעשה לי מחיר טוב. תעשה לי טובה. יותר מזה כבר אין לאן ללכת. אולי תיתן לו צדקה. ויניב, תודה רבה לך על הכנות ופתיחות הלב. ושיהיה לך בהצלחה בעסק החדש. תודה רבה. -תודה רבה לכם. שנזכה להיות... -שליחים טובים. קדושים וטהורים ושליחים טובים. עריכת כתוביות: אורטל זגורי