הרב זמיר כהן - משמעות הסבל בחיים

החיים רצופים עליות ומורדות בזמנים קשים ברגעי אסונות משברים קשים ומחלות מייסרות שואל לאדם את עצמו. מדוע זה קורה לי? אם יש צדק בעולם, מדוע יש אנשים רעים שטוב להם? ואילו לאנשים טובים קוראים לעתים דברים רעים. הרב זמיר כהן בהרצאתו המרתקת חוסף את סודות היהדות בתשובה לשאלה עתיקת היומים ומעניק כלים להתמודדות בזמנים קשים. שלום לכולם. הנושא שלנו הערב, אחת השאלות שמעסיקות את רוב בני האדם לא פעם במהלך החיים, זו השאלה הגדולה. מה היא תכלית החיים? מה אני עושה כאן בכלל? הרי אי אפשר לומר שתכלית החיים לחיות. כמו שאי אפשר לומר שתכלית השולחן להיות. התכלית של השולחן להשתמש בו, להניח עליו חפצים. כלומר, לכל עניין

יש תכלית, יש מטרה. וכשאדם שואל את עצמו, מהיא תכלית החיים? מה אני עושה כאן? הרי השאלה הזו נוקבת. יש אנשים שעדייפו להתאבד. אם האדם מתייחס לחיים כאל רצף מקרי לחלוטין מבלי להאמין בבורא עולם אז הוא יכול לומר תשמע בדרך מקרה אנחנו נמצאים כאן הכל מקרי אין תכלית חיים כחיים זו המציאות אבל כשאדם יוצא מנקודת מבט של אמונה הוא יודע שיש בורא לעולם כמו שיש יוצר לשולחן אז כשם שהנגר שיצר את השולחן התכוון למטרה מסוימת הרי ודאי שיש תכלית לחיים ואנחנו צריכים להבין מה בעצם רצה הבורא באותה בריאה? השאלה הזו מתעצמת שבעתיים כאשר רואים את הסבל בעולם, כאשר רואים את הצרות שיש בעולם. והאדם לא מבין בשביל מה הקדוש ברוך הוא

ברא את העולם. רק כדי להציק לי, רק כדי שאני אסבול. חכמי הסוד מלמדים אותנו שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם לא מכיוון שהוא היה זקוק לבני אדם. מיסודות האמונה היהודית שבורא העולם שלם בכל שלמות, לא חסר לו שום דבר. הוא לא זקוק לאדם שיאמר לו האל הגדול, הגיבור והנורא. הוא גם לא זקוק לאדם שיניח תפילין ועל ידי כך יעשה לו טוב או ישמור שבת או שאישה תלך בצניעות, תגלח בסכין או במכונה. כל הנושאים האלה הם לא חסרים לאלוקים מצד עצמו מכיוון שהוא שלם בכל שלמות. אז מדוע הוא ברא את הבריאה? משיבים חכמי הסוד הקדוש ברוך הוא ביקש להטיב לאחרים. כל זמן שהוא לבד אין לו למי להטיב. ברא נבראים כעת יש לו למי להטיב. אותם ששואלים

אז למה הוא ברא את העולם דווקא בנקודת הזמן הזו? מדוע לא לפני כן? למה לפני זה הוא לא רצה להטיב? השאלה הזו נובעת מתוך חוסר הבנה בכל מה שנקרא בשם זמן. מושג הזמן על פי היהדות נברא יחד עם החומר של הבריאה. מה שאיינשטיין גילה בתורת היחסות שהזמן הוא לא בלתי תלוי אלא הוא קשור למרחב. ולפני שנברא היקום לא היה גם זמן והזמן גם כיום משתנה ממקום למקום. זה דבר שהרמבן כותב אותו בבאורו לתורה עוד לפני 700 שנה על הפסוק ויקרא אלוהים לאור יום. כותב הרמבן כי עברה הזמן. כל המושגים של עבר ובי עתיד שייכים לעולם החומר, לעולם הנברא. אצל הקדוש ברוך הוא אין עבר ובי עתיד. זה אחד ההסברים למה שאנחנו אומרים בתפילה. מחדש בטובו

בכל יום תמיד מעשה בראשית. מה פירוש כל יום הוא בורא מעשה בראשית? פעם אחת הוא ברא. התשובה היא שבכל יום מנקודת מבט אמיתית העולם מתחדש. העולם נברא. שוב. יש הסבר נוסף שחכמי הסוד מסבירים שהבריאה חייבת הער מידית כדי להתקיים. וזה ההתחדשות של העולם בכל יום ויום. על כל פנים, כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם כדי להטיב לאחרים, ברא נבראים. כעת יש לו למי להטיב. מסבירים חכמי הסוד שזו הסיבה שהאדם האמיתי הוא נשמה ולא גוף. הגוף, כמו שכותב הארי, הוא רק לבוש האדם, אבל זה לא האדם עצמו. כשרואים בגד מתהלך, יודעים שהבגד הזה הולך כי יש מישהו בפנים. כשרואים גוף מתהלך, הגוף הזה הולך כי יש מישהו בפנים. זו הנשמה, זה האני

האמיתי. כשאדם עוזב את העולם, פושט את הגוף והעני האמיתי יוצא לעולם הרוחני, ממשיך להתקיים הלאה. אין מוות לאדם. כמו שכתוב בכהלת, העפר ישוב אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה. זאת אומרת, האדם האמיתי הוא ממשיך להתקיים. מדוע האדם האמיתי עשוי מנשמה, מרוחניות ולא מחומר? מכיוון שכשהבורא מטיב לנבראים הוא מטיב הטבה מושלמת, הוא שלם בכל שלמות אז הוא לא נותן טוב פגום. אם היה נותן לנו צדקה הרי ללא תרחה לקבל הטבה אלוקית מבלי שנתרח על כך זה כמו צדקה. חכמי הסוד קוראים לזה נהמה דכיסופה, לחם של בושה. נתאר לעצמנו אם יש לנו אפשרות לקחת אדם עני ואביון שמחפש שנים תעסוקה ולא מוצא. אפשרות אחת יש לנו להעסיק

אותו אצלנו במפעל ולתת לו משכורת. אפשרות שנייה לתת לו צדקה בכל חודש. מה עדיף יותר? להעסיק אותו. למה? כי אז הוא מקבל את שכרו בזכות ולא בחסד. עבדתי, עמלתי, טרכתי, אני מקבל. התחושה שלו שונה לחלוטין. כך הקדוש ברוך הוא ברא נבראים ולא נתן להם את ההטבה, את הטוב, את העונג שהוא רוצה להטיב בתור צדקה, אלא בתמורה לעבודה. ואי אפשר לומר אז שהקדוש ברוך הוא ייצור את האדם מבלי להתבייש. זה כמו שנאמר, אולי שאלוקים יעשה שלהיות אכזר זה דבר טוב. יש אמת אלוקית שאומרת שאכזריות זו מידה שלילית, תכונה שלילית. כך גם הבורא לא נותן צדקה. אנחנו בני אדם מוגבלים, לא יכולים לסדר עבודה לכל האנושות, אז אנחנו גם נותנים צדקה כדי

לעזור לעניים, אפילו שהוא מתבייש באותה שעה. אבל אצל אלוקים אין הטבה פגומה. הוא שלם בכל שלמות. לכן ברא את הנשמה רוחנית. כי העונג הרוחני גבוה יותר מהעונג הגשמי. הטבה מושלמת, עונג מושלם זה עונג רוחני. לא כמו עוגה או כל תאווה אחרת ששייכת לעולם החומר. לכן הנשמה הרוחנית זה האני האמיתי של כל אחד מאיתנו. שאגב, ככל שהאדם לומד להכיר את עצמו, את הרוחניות שבו, כך הוא יותר מעריך את עצמו, יותר מעריך את כוחותיו וממילא ההתנהגות שלו משתנת לחלוטין. הוא כבר לא מדבר בצורה זולה כמו לפני כן כי הוא מבין שיש משמעות לכל מילה. הקדוש ברוך הוא נתן לי כוח יש כוח לדיבור. הוא לא חושב כל מחשבה שעוברת לו בראש כי הוא יודע שאם

אני חושב כאן אני משפיע בעולמות העליונים. האדם סולם מוצב ארצה וראשו מגיע שמיים. הרוחניות שבאדם היא מאוד גבוהה. זה ההסבר בבסיסם של דברים שמסבירים חכמי הסוד. מדוע הבורא ברא את הבריאה? בר נבראים כדי להטיב להם אבל לקח את הנשמה שם אותה בתוך גוף בעולם שיש בו יצרים וניסיונות כי הנשמה עצמה שאין לה חומר אין לה גם ניסיונות היא לא יכולה להתמודד למשל עם איסור בשר וחלב כי היא נשמה היא לא אוכלת לא בשר ולא חלב היא לא יכולה להתמודד עם הנחת תפילין וכן הלאה לכן לקח את הנשמה שם אותה בתוך גוף ממילא הגוף צריך לאכול אז יש לו ניסיונות יש בנים ויש בנות יש שבת ויש יום חול. כל הבריאה נבראה בצורה כזו שאדם יעמוד

בניסיונות ותהיה לו היכולת לעצב את נשמתו. כותב הרמחל כך: כשנשמת האדם מגיעה לעולם, היא מגיעה כמו חומר גלם. אף על פי שיש לה את הצורה של הגוף, נשמת האדם יש לה בדיוק את צורת הגוף והיא מתמזגת בגוף, כמו שתופרים בגד בהתאם למבנה של הגוף. כך הנשמה היא בצורת הגוף והיא מתמזגת בגוף. בגוף תפור בהתאם לנשמה, אבל היא מגיעה לעולם מבחינת היכולות שלה כמו חומר גלם. מה בונה ומעצב את הנשמה והופך אותה לבית קיבול לקבל את האור האלוקי, את ההטבה האלוקית, את העונג האלוקי? זה הגוף. כלומר, אי אפשר לזלזל בגוף, אף על פי שהגוף הוא רק לבוש, אבל אי אפשר לזלזל בו, כי הוא המכשיר שמעצב את הנשמה. הוא זה שבונה את הנשמה ומביא אותה

למצב שהיא תהיה בית קיבול בהתאם למעשים שלנו. לקבל את האור האלוקי. אם אנחנו עובדים כראוי, תיקון המידות, כעס, קנאה, גאווה, שנאה, כל המידות הרעות שאדם מתמודד איתם, משתנה, הוא הופך להיות בית קיבול גדול. לוקח את כל התרייג מצוות, מתמודד, יש לנו 248 מצוות עשה ו-365 מצוות לא תעשה, כנגד 248 איברים ו-365 גידים שיש לנו גם בגוף וגם בנשמה. הכל מכוון אחד כנגד השני. כשאדם עומד בכל הניסיונות האלה ואם מעד מתחרט על כך מקבל עלי עתיד מתוודה מוחק את העבירה מתקדם הלאה שבע ייפול צדיק וקם כתוב ככה אדם הולך ונבנה הולך ומתרומם כשנשמתו יוצאת מהגוף כל הפוטנציאל שהיה גלום בה לפני כן כמו ניצן של פרח שלא היה ניכר מבחוץ כעת

הנשמה פורחת אין לה את הגוף שחוסם אותה היא פורחת עד זמן תחיית המתים שהגוף שוב חוזר ונבנה אז מגיע זמן קבלה קבלת השכר. היום זה זמן העבודה, אז זה זמן קבלת השכר. הנשמה חוזרת אל הגוף אבל כמו שהיא פורחת בזהוריה. לא כמו עכשיו שהיא כנוסה וגלומה כמו ניצן של פרח אלא כמו שהיא פורחת. ואז זה זמן קבלת השכר בימות המשיח שזה נושא להרצאה בפני עצמם. אבל רציתי שנתמקד הערב בעיקר בשאלה שמטרידה את רוב בני האדם. אם הבורא אוהב אותי והוא שלם בכל שלמות ותכלית הבריאה שלו היא להטיב, מדוע יש סבל בעולם? זוהיא שאלה שרבים נבוכים בה בפרט בזמנים שרואים צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, והוא מתכומם ולא מבין. הרי אני מכיר את האדם הזה

שהוא כל כך טוב, הוא כל כך נפלא, הוא כל כך מיוחד. אז למה הוא סובל בעולם? לעומת זאת הוא מצביע על אחר, ברור לי שהאדם הזה רשע, הוא אומר, אז איך טוב לו? כמו שכתוב בפסוק, מדוע דרך רשעים צלך? למה הם מצליחים הרשעים? את השאלה הזו שאל למעשה משה רבנו, היה הראשון ששאל את השאלה. כשפנה לקדוש ברוך הוא ואמר לו, "הודיענינה את דרכיך." על איזה דרכים הוא דיבר? מה הוא רצה להבין מההנהגות של הקדוש ברוך הוא בעולם? אומרת הגמרא שמשה רבנו שאל את הקדוש ברוך הוא מפני מה יש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו? הוא לא התכוון לומר שכל הצדיקים רק סובלים וכל הרשעים טוב להם. ודאי שזה לא כך. אבל הוא שואל מדוע יש אפילו מקרה אחד בעולם

ויש יותר ממקרה אחד. מדוע יש צדיק ורע לו? למה יש מקרה כזה בכלל? כל הצדיקים היו צריכים להיות במצב טוב וכל הרשעים היו צריכים להיות במצב של סבל. מדוע זה לא עובד בצורה כזו? זו שאלה ששאל משה רבנו. לאחר מכן בהיסטוריה רבים מנביאי ישראל שאלו את השאלה הזו. איוב רצה להבין מדוע אני סובל? הרי אני כל כך טוב. אני כל כך בסדר. כל ספר איוב ספר פילוסופי עמוק שבו הוא מתאמט עם החברים שלו. למה אני סובל? והם אומרים לו, אם אתה סובל, יש לך עבירות, תעשה תשובה. ואיוב אומר להם, אתם טועים, אני כן בסדר, מתווכחים. מדוע יש סבל בעולם? כאן בספר חובות הלבבות של רבנו בחיה, חי לפני כ-700 שנה, ליקט כמה וכמה מהפסוקים, מהנביאים

ששאלו את השאלה הזו. הוא כותב כך: כבר חקרו הנביאים והחסידים בשאלה זו. נביא אחד שאל מדוע דרך רשעים צלך? זה ירמיה פרק יב. נביא אחר שאל למה תראהני אבן ועמל תבית ושוד וחמס לנגדי ויהירי רי ומדון ניסא? בהמשך הוא אומר כי רשע מחתיר את הצדיק. אומר אני רואה ש מי קובע לצדיק אם יהיה לו טוב או לא? הרשע מכתיב לו את זה. בהמשך הוא אומר תחריש בבלה רשע צדיק ממנו. יש רשע בול הצדיק והקדוש ברוך הוא מחריש. למה זה כך? שואל חווק בתהילים אומר דוד המלך הנה אלה רשעים ושלווה עולם סגו חיל הוא שואל למה אותם רשעים בשלוו עולם הסגו חיל מה זה הסגו גידלו לשון שגי גדל ורב ועוד מביא כאן עוד רשימה של נביאים וצדיקים ששאלו את השאלה

הזו וזו שאלה שצפה ומתעורר רת בכל דור ודור ולכן כדאי לברר וללבן על פי המקורות שקיבלנו גם בתורת הסוד גם בתורת הפשט מדוע יש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו מהיא משמעות הסבל בעולם עם כל התכלית של הבורא בבריאה להטיב לנבראים היינו צריכים לראות רק טוב בעולם ראשית כשמתעסקים בשאלה הזו הדבר הראשון שצריך לברר מה זה טוב ומה זה רע? מי הוא צדיק ומי הוא רשע? הרי זה שאנחנו שואלים למה הצדיק הזה סובל צריכים לשאול את עצמנו מי אמר לך שהוא צדיק? מדוע הרשע הזה טוב לו? מי אמר לך שהוא רשע? מכיוון שלך הוא נראה כרשע? וכי אתה מכיר את כל המעשים שלו בסתר ובגלוי ומכיר את המאזן של הזכויות והחובות? ייתכן שהמאזן של הזכויות אצלו

גדול יותר מהחובות. יש לו ניסיונות בסתר שהוא עומד בהם. יש לו צדקות מיוחדות שהוא עושה. אז נכון שאתה רואה אותו עובר עבירות וודאי שהוא יצטרך או לעשות עליהם תשובה או לתת את הדין, אבל ייתכן שאצל הקדוש ברוך הוא מבחינת המאזן הוא כרט נקרא צדיק. הכף של הזכויות מכריעה את הכף ולכן טוב לו. הוא לא בהגדרה של רשע. זה שאתה רואה את אותו אדם שנראה לך חיצונית כצדיק אתה לא יכול לדעת מה קורה בסתר. אבל יכול לבוא האדם ולומר, תשמע, אני מכיר אותו את כל סדר היום שלו, 24 שעות, 365 ימים בשנה, ואני אומר לך שהוא באמת צדיק, ואותו דבר אני מכיר את השני ואני יודע שהוא באמת רשע. כאן השאלה הבאה שצריך לשאול, מהיא ההגדרה של טוב

ומהיא ההגדרה של רע? זה לפני שניכנס להסברים היותר מורכבים שלימדו אותנו חז"ל. אולי כדי להמחיש את הדברים נתאר לעצמנו אדם מובטל שנתיים אין לו פרנסה והוא שוקע בחובות צריך לחיות יש לו משפחה נכנס לחובות והנה מתברר לו שבמרחק נסיעה של 40 דקות ממקום מגורב ישנה משרה שרוב הסיכויים שהוא יקבל אותה המשכורת שם 3,000 שק לחודש הוא עושה חשבון שזה יתן לו או חמצן לפחות וקבעו לו ראיון לעבודה בשעה 10 בבוקר הוא יודע שיש לו 40 דקות של נסיעה חוץ מהנסיעה יש לו עוד כמה קילומטר ללכת ברגל כדי להגיע לאותו מקום אז הוא משתדל לתפוס את האוטובוס היותר מוקדם אבל מה לעשות היה עיכוב מסוים בת הוא מגיע לתחנה ב-10 הראיון ויש לו כמה

קילומטר ללכת אחר כך 40 דקות נסיעה 9 ו20 הוא מגיע לתחנה והנה הוא רואה שהאוטובוס בדיוק עזב את המקום ונסע האוטובוס הבא יגיע רק בעוד רבע שעה מה שקרה לו עכשיו זה טוב או רע אם נשאל אותו מה הוא יענה זה רע יש לי רעיון לעבודה אני עלול לפספס אותו א ישאר בלי פרנסה הוא נמצא שם בתחנה ממתין בסבלנות מה לעשות מחכה לאחר חמש דקות של המתנה עוצר שם חבר ואוסף אותו לאיפה אתה צריך הוא אומר לו לשם אני אקח אותך עד המקום אני צריך להגיע לאזור אני אקח אותך עד הדלת הוא חוסך את הקילומטרים של ההליכה כעת מתברר שמשהו הפסיד את האוטובוס זה היה טוב או רע

טוב מאוד נכון כעת הוא חסך לו את הדרך הוא מגיע עד המקום אבל זה לא נגמר הם נוסעים לאחר רבע שעה תאונת דרכים. אז זה שהוא פגש את הטרמפ הזה, זה טוב או רע?

עכשיו הטוב הפך להיות רע. הוא מגיע לבית החולים, עובר בדיקות רפואיות, מתברר שברוך השם לא קרה לו כלום והוא עצוב במקום ראיון, אני בבית חולים. אבל שם בבית החולים הוא פוגש חבר מבית הספר מתקופת הלימודים, חבר טוב שאוהב אותו והוא מקבל אותו לעבודה אצלו במשכורת של 10,000 שק. התאונה הייתה טובה או רעה? דוגמה פשוטה, עד כמה תוך שעה אנחנו יכולים לשנות את ההסתכלות מטוב לרע, מרע לטוב. כלומר, האדם שההסתכלות שלו היא קטנה ומצומצמת, הוא לא רואה לטווח הארוך. זה רק בשעה. מישהו יכול לדעת מה יהיה איתו בעוד 10 שנים? מה באמת טוב לכל אדם? מה באמת רע לכל אדם. כמה אנשים במהלך החיים עברו סבל וקשיים כשבאותה שהיו בטוחים שזה

הדבר הכי גרוע שקרה להם. לאחר שנים מתברר שזה היה הדבר הטוב ביותר שקרה להם מכיוון שזה סידר להם את כל החיים. לכן עצם השאלה מפני מה צדיק ורע לו רשע וטוב לו זו שאלה שצריך להכניס אותה למסגרת לרבון מוגבל כי כבני אדם קשה לנו מאוד לדעת לטווח הארוך מה באמת טוב מה באמת רע מי הוא צדיק מי הוא רשע אבל חז"ל אומרים שבאמת יש מצבים אמיתיים של צדיק ורע לו יש מצב שבאמת צדיק שהקדוש ברוך הוא יכול להעיד עליו שהוא צדיק ובכל זאת הוא סובל כמו איוב. איוב הרי התנך מעיד על איוב שהקדוש ברוך הוא מתפאר באדם הזה. כדאי לפתוח ספר איוב בתנ"ך ולקרוא את הפרק הראשון. הקדוש ברוך הוא מתפאר באדם הזה שהוא איש ירא אלוקים ושר מרע. אם

בורא עולם מעיד עליו שהוא צדיק, מי יכול להתווכח איתו? ובכל זאת, איוב סבל סבל נורא ואיום. לכן כשהחברים של איוב אמרו לו כנראה שאתה לא בסדר הוא מאוד נעלב אמר להם אני יודע שאני כן בסדר למה אתם אומרים שאני לא בסדר אתם רוצים להצדיק את אלוקים אז אתם מוציאים אותי רשע אבל הם אומרים לו תשמע אם אתה סובל כנראה שאתה לא בסדר אז איך ייתכן שאחרי הכל ניתן לראות בעולם אדם שהוא באמת צדיק ובכל זאת הוא סובל באמת מצד שני אדם שהוא באמת רשע הקדוש ברוך הוא מנפיק לו תהודה האדם הזה רשע ובכל זאת טוב לו בחיים הוא מסתדר. מדוע דרך רשעים צלך? כמו ששואל שם הנביא. גם כאן יש רבדים רבדים של עומק. ברובד הפשוט יש מזמור ידוע

בתהילים. מה גדלו מעשיך השם? מאוד עמקו מחשבותיך. אומר דוד המלך, המחשבות שלך, ריבונו של עולם, מאוד עמוקות. מאוד עמקו מחשבותיך. למה הוא התכוון? הוא מסביר את עצמו בהמשך. איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. את מה? בפרוח רשעים כמו עסב. ויציצו כל פועלי אבן. לא מובן. מדוע זה קורה? משיב דוד. מה התשובה? להישמדם עד. לעומת זאת צדיק כתמר יפרח. כארז בלבנו נסגה שטולים בבית השם בחצרות אלוקינו יפריחו. עוד ינובון בשבה דשנים ורעננים יהיו. אומר דוד על פי הפסוק שנאמר בתורה, "ושלם לשונא אל פניו להעבידו." למי משלמים? לשלם פירושו של דבר שכר. וכאן כתוב שהוא משלם לשונא, נותן להם שכר אל פניו לאבידו. איך מסתדר התשלום

של השכר עם לאבידו? מסבירים חכמי הסוד כך את הפסוקים האלה. כשיש צדיק בעולם שהוא באמת בסדר גמור. אבל מה לעשות? אדם אין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא. לפעמים הוא חטא, נכשל במשהו. הרי כל מצווה זו הערה בנשמה, בנייה בנשמה, עיצוב הנשמה. כל עבירה כתם בנשמה, לכלוך. על דרך המשל, מושגים רוחניים. הצדיק הזה שהוא בעצם מלא אור, כולו באמת נפלא מאוד מכל המעשים הטובים שהוא עשה, ההתמודדויות, הניסיונות. אבל מה לעשות שיש לו כמה כתמים? אם הוא יגיע כך לעולם האמת, הוא יגיע במצב לא טוב. יש לו כתמים. איך הוא יכנס כך לגן עדן העליון? מה עושה הקדוש ברוך הוא? מכניס אותו למכונת כביסה בעולם הזה, לחבש אותו מאותם קטמים קטנים

שיש לו. וזה לטובתו. כשהוא מגיע לעולם האמת, הוא מודה לאלוקים על הייסורים שהוא קיבל. מכיוון שהייסורים האלה ניקו אותו, זיקחו אותו. וכך מגיע לעולם האמת זך ונקי לחלוטין. לעומת זאת הרשע ושוב צריך להדגיש צדיק ורשע אנחנו לא מדברים על חיצוניות יש אדם שיכול להיות עם ג'ינס ותריקו והוא צדיק גמור אצל הקדוש ברוך הוא שומר את כל המצוות מדקדק בקלה כוחמורה ויש אדם שיכול להיות עם זקן לבן ובסתר כמו שידוע תופסים כאלה מדי פעם נוכלים שמתחזים רק אתמול התקשרה מישהי מאוד מבוהלת פרצה בבחי באמצע השיחה אישיות בחירה שעובדת במשרה מאוד עוד אקדמאית נקרא לזה. אישה משכילה והיא אומרת שהיו לה כמה בעיות בבית של העלמת חפצים, דברים

מוזרים שקראו לה. אז אמרו לה שתלך לאיזה מקובל אחד והוא יוכל לעזור לה. אז היא ניגשה לשם. מיד בכניסה הוא אמר לה שהיא צריכה לשלם 180 ש₪. אז היא שילמה. התיישבה לפניו וסיפרה לו את הבעיה. נעלמים חפצים. אז הוא אמר לה, "תראי, את ובעלך צריכים להחליף את השם ואם לא תחליפו את השם, אחד מהם ימות או חודש." ככה הוא אומר. וכדי לשנות את השם, את צריכה לשלם לי 900 ומשהו שק. איזה חכם? 930 ש₪. וזה שנעלמים לך דברים, מכיוון שאת צריכה לעשות חנוקת בית. היא אומרת לו, "עשיתי חנוכת בית." הוא אומר לה, "לא, אני רואה שזה לא היה תקין, אני צריך לבוא בעצמי, זה יעלה לך עוד 380 שק." טוב שחברה שלה אמרה לה לפני שאת עושה משהו

תתייעצי אז היא התקשרה מאוד מבוהלת שבאמת יקרה משהו איך הוא אמר כך אמרתי לה מתוך הדברים מוכח שמדובר בנוכל מדובר במתחזה הרי היום אנשים במצוקה מנסים לאחז במה שרק אפשר ואותם מתחזים מנצלים את המצוקה של האנשים סוחטים מהם כספים וגם מלחיצים אותם בנוסף לכל מלחיצים אותם צריך מאוד להיזהר מאוד אותם המתחזים שחיצונית נראים כאילו צדיקים ובסתר שונים לחלוטין. על כל פנים אומר דוד המלך בפרוח רשעים כמו עסב ויצו כל פועלי אבן נראה שהם מצליחים אבל הוא אומר שים לב שזה כמו עסב לא כמו הצדיק שעליו נאמר צדיק כתמר יפרח כארז בלבנו נסגה הצדיק הוא יציב לעומת זאת אלה אתה יכול לראות אותו כעסב פורח אבל להישמדם עדעד אדם כזה שיש

לו מעט מצוות אדם שהוא לא בסדר אבל יש לו מעט מצוות כשיגיע לעולם האמת אי אפשר להכניס אותו למקום שמנקים שם את הנשמות כי יש לו הארה של מצוות. מה עושה הקדוש ברוך הוא? נותן לו את שכרו כאן בעולם הזה. זה מה שנאמר. הוא משלם לשונא אל פניו. אבל מה המטרה? לאבידו. לאבידו אין הכוונה שהוא יהיה גמור לחלוטין אלא הכוונה לסבל הזה שיהיה לו בעולם האמת. כי עם ההערות של המצוות שיש לו הוא לא יוכל להיכנס לאותו מקום שמנקים בו את הנשמות כי יש בו אור. אז פה הוא מוריד לו, נותן לו את שכרו על כל המצוות שעשה בעולם הזה. יש לו מעט מצוות, מקבל את זה כאן ובעולם הבא הוא סובל. זה הסבר אחד של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. כי באמת

הייסורים ממרכין עוונותיו של אדם. כשאדם מקבל ייסורים בעולם הזה, הוא מזדכך, הוא מתנקה. יש תכלית אחת לייסורים. לנקות את האדם בעולם הזה מהעבירות שעשה, או בגלגול הזה או בגלגול הקודם. לכן באמת רואים אצל הצדיקים האמיתיים שהם לא בועטים בייסורים, הם לא כועסים, לא מטריסים. יש בורא לעולם, אני יודע שהוא יודע מה שהוא עושה, אל אמונה ואין עבל, צדיק וישר הוא נתן לי סבל, אני מרכין ראש, בודק את המעשים שלי, במה אני צריך להשתפר, מה אני צריך לתקן יותר. לא כמו שיש כאלה על כל בעיה מיד רצים לשנות שם, להוסיף שם או כל מיני סגולות וקמיעות וכדומה. יש הרבה לפני דברים הרבה יותר חשובים. אמנם שינוי שם משנה את גורלו של האדם,

לא תמיד, אבל יכול לשנות את גורלו של האדם. אבל שינוי מעשה הרבה יותר חזק. כשאדם משנה את מעשיו, מתקן את מידותיו, בוחן את את עצמו ומשתנה, זה הרבה יותר טוב אפילו משינוי שם. שינוי שם זה עוד עוד עניין שאפשר להשתמש בו, אבל הבסיס המרכזי זה שינוי המעשים של האדם. כאן צריך להדגיש עוד יסוד מאוד חשוב. בגמרא כתוב שלפני שהאדם נברא, לפני שהאדם בא לעולם, כבר קובעים מה יהיה איתו בעתיד. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. מה פירוש הכל בידי שמיים? אם האדם הזה יהיה בריא או חולה, עשיר או עני, יפה או מכוער, חכם או טיפש. אלה דברים שהם לא תלויים באדם. רואים אנשים שהיו אמורים מאוד להצליח בעסקים, יש להם תעודות וכולי ולא

הולך להם בשום דבר ואחר שלא יודע לחתום את השם שלו והוא מתעשר אושר עצום. רואים שהאושר והעוני לא תלויים בדיוק בחוכמה ובפקחות של האדם. כתוב שלפני שאדם נולד כבר נגזר עליו מה יהיה איתו בעתיד. כי באמת כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, ברא בני אדם כשכל אחד יש לו ייעוד אחר. לכל אחד יש תפקיד אחר. אז מראש הוא יכול לגזור. אני לא מדבר קצת על גלגולי נשמות. נשמות ראשוניות שיורדות לעולם הוא לא עשה שום דבר. יש אדם שאפשר לומר שהוא עני בגלל שבגלגול הקודם הוא היה עשיר ולא נתן צדקה. אז הקדוש ברוך הוא רואה שלא שווה להפקיד בידיים של האדם הזה כסף כי הוא לא יודע לעשות עם זה דברים טובים. אבל יש גם נשמות חדשות שיורדות

ובכל זאת זה אני וזה עשיר. מדוע זה כך? מכיוון שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם כשיש לכל אדם תכלית. לכל אדם יש ייעוד מסוים. אם לא יהיו עניים בעולם, העשירים לא יוכלו לקיים מצוות צדקה. העשיר צריך להתמודד עם הניסיון שלא לצבור כסף רק לעצמו, אלא לדעת גם לעזור לאחרים. העני עומד בניסיון שלא לגנוב אפילו שהוא חי במצוקה. הוא עומד בניסיון שכשיתהפך הגלגל והוא עצמו יהיה עשיר. אתה זוכר שפעם היית אני. אז אולי עכשיו תעזור לאחרים, תבין את מצבם של האחרים. אדם ששבע לא מרגיש ברעבונו של הרעב. זאת אומרת, בלי קשר לצדיק ורע לו רשע וטוב לו, עוד לפני שהאדם נולד, כבר נגזר עליו מה הוא יהיה בעתיד.

תכלית נוספת שיש ליסורים, גם אדם שנניח זדכך מהעבירות, אבל הייסורים יש להם את הכוח להקפיץ את האדם לדרגות רוחניות שבלעדי הייסורים הוא לא היה מגיע עליהם. אולי את הסיפור הקיצוני ביותר, החזק ביותר ששמעתי, הייתי בהרצאה בקריות וניגשה אליי מישהי לאחר ההרצאה, נראית בת 30 ומשהו, אישה צעירה והיא אומרת בחיוך, אני רוצה לומר לך שאני מודה לאלוקים על ההתקף לב שקיבלתי לפני חצי שנה. אני אף פעם לא שמעתי אדם שמתנסח כך. בדרך כלל הטענה תמיד הפוכה. אני צעירה, למה אלוקים עשה לי את זה? והיא כך בהכרזה נמודה לאלוקים על ההתקף לב. היא ראתה כנראה את התמיהה שאני מסתכל והסבירה את עצמה. היא אומרת עד אותו התקף לב. כל חיי סבבו

סביב הכסף, החומר והנאות העולם. זה מה שהיה לי בראש. זה מה שהבנתי למה חיים. רק להנות. אבל כששכבתי במיטה לאחר ההתקף לב בזמן ההתאוששות, כל ההסתכלות שלי על החיים השתנתה לחלוטין. הכל נכנס לפרופורציה. התחלתי להבין מה העיקר ומה תפל. במה צריך להשקיע ובמה לא התחלתי ללכת לשיעורי תורה התחלתי ללמוד דברים שלא ידעתי בעבר שהם קיימים בכלל היום כל חיי הולכים ומשתנים אני מודה לאלוקים על ההתקף לב שקיבלתי זוהי גדולה של אדם שהוא רואה את הטוב שברא היה מקרה של מישהי אחרת שדיברה איתי בטלפון את בחורה צעירה בת 26 והיא סובלת מניוון שרירים מתקדם והמצב הולך ומחמיר יותר ויותר אז היא הייתה מאוד לחוצה ולמה אלוקים עשה לי את

זה? כך היא שאלה, למה אני סובלת? אמרתי לה שלומר לה דברים מדויקים רק הקדוש ברוך הוא יודע. אין היום אדם ברמה של הארי הקדוש שהיה מסתכל על האדם ואומר לו אתה גלגול של פלוני או שבאת לתקן כך וכך והתכלית של הייסורים. אין היום אנשים ברמה כזו. אבל חז"ל נתנו לנו כיווני חשיבה ואמרתי לה שאחד הדברים שהאדם מרוויח מהייסורים שהם מרוממים אותו לדרגות רוחניות שבלי הייסורים הוא לא היה מגיע עליהם. אמרתי לה בפירוש שזה לא חוכמה לעמוד מן הצד ולומר לאדם שסובל את המשפט הזה שהייסורים מרימים את האדם לדרגות רוחניות אבל לאחר שהיא דיברה הרבה ראיתי שהיא מפותחת עם חוכמת חיים של אישה בת 60 היא לא מדברת כמו בחורה צעירה בת 26

איזה עומק חשיבה איזו חוכמת חיים אז שאלתי אותה תגידי לי יש לך חברות היא אומרת וודאי יש המון חברות באות אנחנו יושבות יחד מסוכחות אמרתי לה תגידי את האמת ובלי קשר כעת לגאווה או ענווה או חשבונות כאלה תגידי את האמת מי נמצא ברמה רוחנית יותר גבוהה את או הן? מי מסתכל על החיים ברמה יותר בוגרת? מי מבין את עומק החיים הרבה יותר את או הם? היא פרצה בצחוק. היא אומרת לי אי אפשר להשוות בכלל. לפעמים אני מסתכלת עליה, אני רואה כמו ילדות קטנות בגיל שלי ומדברות כמו תינוקות. איזו הסתכלות רדודה על החיים. אצלי התובנות שלי הרבה יותר גבוהות. אמרתי לה, אז תגידי לי, מי אמר שהבריאות הגופנית עדיפה יותר מהבריאות הנפשית? יש

אדם שמגיע לגיל 80, אבל הוא כמו ילד קטן, לא מבין שום דבר, עוד לא התפתח מבחינה רוחנית. כל החיים שלו עסק רק בכסף וחומר ותאוות ויצרים וכואב לו לראות את הגוף הולך וקמל לעת זקנה ועוזב את העולם בלי שום דבר. ויש אדם בגיל צעיר שזכה להגיע להשגות גבוהות, אז מי אמר? שהבריאות הגופנית עדיפה יותר מהבריאות הנפשית. ואם דווקא המכה, אנחנו לא מחפשים מכות בגוף, אבל אם המכה היא זו שרימה את האדם, אחרי שהוא כבר קיבל, לכל הפחות, שיסתכל בעין חיובית על המעלות שמרוויח מאותו מסלול שהקדוש ברוך הוא נתן לו. שמעתי פעם אדם חכם שהמחיש את הדברים בצורה יפה. הוא אמר, "האדם נבנה מעליות ומורדות בחיים." הרי יש בחיים זמנים טובים

יותר, יש זמנים קשים יותר. האדם נבנה מהעליות והמורדות בחיים שלו בדיוק כמו ששיר נבנה מעליות ומורדות. באמת זה רעיון יפה מאוד. אם ניקח שיר, נלחין לשיר הזה לחן, אבל הלחן יהיה תמיד רק בעלייה. רק נעלה בשיר כל הזמן. אפשר לשיר שיר כזה? זה לא שיר. זה נורא והיום. זה צורם לאוזן. אם רוצים שיר יפה, אם רוצים לחן יפה, חייבים לבנות אותו עם עליות ומורדות. כלומר, היופי של החיים נבנה מהעליות והמעורדות שיש לנו בחיים. וזו אחת הסיבות שהקדוש ברוך הוא נתן לאדם את המהלכים האלה בעולם. האמת היא שאפשר לראות אפילו בעולם הילדים שלפעמים החיסרון הוא שבונה את הילד יותר מהמעלה שיש במישהו אחר. לא פעם רואים בכיתות בבתי ספר ילד

שמבחינה חיצונית הוא חיוור חלש בשיעורי התעמלות וספורט הוא תמיד האחרון ויש לו תחושה מאוד קשה למה אני כזה למה קיבלתי כלים כאלה חלשים של גוף חלש והוא לא יודע שזו המתנה הכי טובה שהוא קיבל למה מכיוון שכשהוא נמצא בשיעור והוא יודע שבספורט הוא החלש ביותר בכיתה. הוא מאמץ את השכל הרבה יותר מכל החברים שלו כי הוא מנסה לתפוס מעמד. כך זה עובד בתת ההכרה. הוא מנסה לתפוס מעמד לפחות בלימוד כשכל הילדים יעמדו אצלי בתור ויבקשו ממני עזרה בשיעורי הבית. זה נותן לו כוח. והוא לא מקשר בין הדברים. הוא לא יודע שדווקא החולשה שלו היא המעלה הכי גדולה שהוא קיבל כי היא בונה אותו במה שבאמת הוא צריך להיבנות. לכן גם לעניין אנחנו

כאן בעולם הזה כפי ששאלו כאן שלא פעם האדם בזמן הכאב הוא אומר עזוב אותי עכשיו מרוחניות לא רוחניות כואב לי אני נמצא במצוקה נמצא בצרה אבל זוהי גדולת האדם שגם בזמנים הקשים שיתבונן בדברים כי רק על ידי התבוננות אפשר להגיע לרמה שלוות חיים גם בזמנים של ייסורים גם בזמנים של צרות של סבל להגיע לרוגע ולשלווה רק על ידי התבוננות נכונה והפנמה אי אפשר אפשר לצפות, להמתין לניסיון גדול, למשבר גדול ואז להיות רגועים. זה מתחיל מהדברים הקטנים, מהאווטובוס שברח, מהמילה שפגעה בי, מדברים קטנים. כשאדם מתחיל לבנות את עצמו בהסתכלות חיובית על החיים, יודע שכל מה שהקדוש ברוך הוא עושה זה לטובתי. רק אני קטן ולא מבין את החשבונות

של הקדוש ברוך הוא. אומר רבנו בחיה כאן בחובות הלבבות שמה שכתוב בתורה, הנסתרות להשם אלוקינו. מה פירוש הנסתרות להשם אלוקינו? הרי ראינו עכשיו שהקדוש ברוך הוא מגלה לנו את הסודות, הוא מסביר לנו שאני נוהג בהנהגה כזו ונוהג בהנהגה כזו ולפעמים יש אדם שהייסורים נועדו להרים אותו לגבעים רוחניים יש אדם שהייסורים נועדו לזכך אותו מגלגול זה יש אדם שהייסורים נועדו לזכך אותו מעבירות שהוא עשה בגלגול הקודם כי זה אותה נשמה זה אותו אדם אז הנה אנחנו יודעים הרבה תשובות אומר רבנו בחיה הנסתרות להשם אלוקינו פירושו של דבר חוץ מהעניין שיש רבדים של עומק שמוח האדם לא קולט אבל אפילו בתחום הזה זה הכוונה היא שאנחנו לא יכולים

לדעת על כל אדם לאיזו מחלקה הוא שייך. זאת אומרת כשבא אלינו אדם סובל ושואל למה אני סובל? בגלל העבירות שעשיתי? בגלל שאלוקים רוצה לרומם אותי או מסיבות אחרות כמו שנראה בהמשך שיש סיבות נוספות שלא פעם הצדיק באמת סובל? מה התשובה שנענה לו? הנסתרות להשם אלוקינו. אני לא יודע למה אתה סובל באופן אישי אבל ודאי שיש סיבה אמיתית שהיא אחת מתוך הרשימה של הסיבות שראינו קודם. יש אמנם סיבות נוספות. הספר הזה שלפנינו, ספר שערי אמונה, הוא קיבץ כאן אגרות ומכתבים והרבה מידע של תופעות על טבעיות שהיו אצל חכמי ישראל במשך הדורות. הרמחל, שהיה מגדולי המקובלים של כל הדורות, רבנו משה חיים לוצאתו, זכה להגיע לגילויים רוחניים

בגיל צעיר עד כדי שנשמות צדיקים היו מתגלות אליו, מגלות לו סודות תורה. אליהו הנביא היה מתגלה אליו. לאחר שהוא נפטר מצאו כתבי יד שלו שהחביא אותם כדי שלא ישכח היה כותב חידושי תורה ושם הוא מציין את זה אמר לי אליהו הנביא מספר גם על ההתגלות שלו יש כאן הרבה נתונים שהוא סיפר עם תאריכים מקומות כתב את הדברים לחשעצמו או לרב שלו היה מאוד פתוח עם רבו רבי בנימין הכהן רבי בנימן הכהן היה גדול הדור בזמנו ובגיל 79 הוא שלח איגרת מכתב לרמחל ושואל אותו שאלות זאת אומרת הם הגיעו למצב שהרב הפך להיות התלמיד של התלמיד. התלמיד עדיין צעיר. הרב ישיש בן 79, גדול הדור. והיה מפנה שאלות לרמח"ל, שאלות בקבלה ודברים נסתרים, כי

ידע שיש לו גילויים שאין לי. עד היום נשתמרו בידינו אגרות בכתבי יד. שומרים אותם במוזאונים. פה הביא כמה צילומים של אגרות כאלה. פרשת ויגש שנת תצ". מכתב שרבי בנימין הכהן בן ה-79 שולח לתלמידו הרמחל ומבקש ממנו תגלה לי סודות בנוגע לעצמי. יש שאלות שאני לא מבין מה קורה איתי. הוא כותב כך ומה מאוד שמחתי בראותי כי האדון דיבר בי ובשורשי. האדון כך הוא מכנה את הרמחל את התלמיד שלו הוא קורא לו בשם האדון. דיבר ביוב שורשי כי הוא שלח לו מכתב שם הוא מגלה לו מה הוא שורש נשמתו על פי סודות שגילה לו הוא אומר לו אך גילה טפח וחיסה תפחיים קצת גילת אבל הרבה כיסאת אשר על כן החלה יקונו אני מחלה פני כבודו כלומר מבקש ממך לפני

הדרת כבודו יוכיח על פניי מומיי אומר לו תגיד לי בפנים את המומים שיש לי את החסרונות שלי מה הטעם לאלו הייסורים המכוערים שואל אותו למה אני סובל כל כך הרבה כי אין יום שאין ברכתו מרובה מחברו מכף רגל ועד ראש אין בימתום לעת זקנתו סבל קשות וכך הוא מעריך ומפרט לו את כל הצרות שלו ואומר לו תלמד אותי למה אני סובל כל כך הרבה משיב לו הרמחל מכתב ארוך בין השאר הוא כותב לו כך ועל אשר שאל על דברת תוכחותיו מה שכבודו שאל למה כבודו סובל כל כך הרבה אשר הוכיח השם את כבוד תורתו באהבתו אותו חי נפשי הוא נשבע בחיים שלו חי נפשי כי באמת כדבר הזה דיבר אליו קדוש מדבר זה כינוי שהוא מחנן שמו צדיקים שה מתגלים אליו אז הוא נשבע

שכך גילו לו אשר רק על חטא הדור ולתיקונו המה וכאן הוא ממשיך ומרחיב לו את הדברים זאת אומרת יש צדיק שסובל בעוון הדור זה עוד הבט של חשיבה מפני מה צדיק ורע לו יש צדיק שסובל בעוון הדור שהוא באמת זך ונקי וצדיק אבל הוא סובל בעוון הדור מה פירוש צריך להבין את זה יש כאן עולחים אדם כמו רבי בנימין הכהן או צדיקים אחרים ונותנים להם לסבול ידוע שרבי ישראל אבו חצרע הבבא סלי לפני שנפטר קרא לרב מרדכי אליהו שהיה מאוד מקורב אליו הוא היה אז הרב הראשי לישראל והוא הזמין אותו בדחיפות אז הוא נסע מיד לנתיבות כשהגיע לרב הרב אמר לו תדע לך ששאלו אותי מכיוון שיש גזירה קשה על ישראל שאסון גדול עתיד להתרחש שאלו אותי האם אני

מוכן ללכת במקום אלפים רבים מעם ישראל ועניתי שכן אז תדע לך שלא נשאר לי עוד הרבה זמן לחיות הרב מאוד נבהל כשיצא ממנו והרב היה בריא בבא סלי היה בריא באותו זמן כשדיבר איתו אבל תוך כמה ימים חלה ושפז ונפטר מי שזוכר הפטירה שלו הייתה מאוד מהירה וכך הוא הודיע לו מראש הוא הולך להיפתר כי שאלו אותו האם הוא מוכן למסור את עצמו בשביל הדור אבל צריך להבין מה פירוש צדיק סובל בעוון הדור למה שיסבול בעוון הדור הוא צדיק הוא צריך לסבול כדי להבין את הדבר צריך להסתכל על החיים ברמה יותר גבוהה. כמו שראינו בתחילת הדברים שנשמת האדם זה האדם הרוחני. זה האדם האמיתי. האדם הרוחני הפנימי הוא האדם הרוחני. והגוף רק לבוש. זאת

אומרת כל החיים שלנו בעולם הזה, כשהגוף נמצא בתוך כשהנשמה נמצאת בתוך גוף אלה חיים זמניים, לא החיים האמיתיים. רק שאנחנו פה נמצאים במסלול הזה אנחנו מבינים שאלה החיים ואם יש לנו פה ייסורים זה נורא והיום אבל כשאדם כזה צדיק סובל בעולם הזה ובזה הוא מציל אלפים ורבבות מישראל מכיוון שאצל הקדוש ברוך הוא כל נשמות ישראל קשורות זו בזו כולנו כמו גוף אחד איך הצטוונו בתורה ואהבת לרעך כמוך איך אני אוהב אותו כמו את עצמי הרי הוא זה הוא אני זה אני אבל ברגע שאני מפנים שהוא זה אני זה הוא כי נשמ שמותנו מחוברות יחד ממילא אני יכול לאהוב אותו כמו את עצמי ואהבתה לראך כמוך אצל הקדוש ברוך הוא כל נשמות ישראל לכן כל ישראל

ערבין זה לזה על פי הסוד לא רק ערבין זה לזה אלא ערבין זה בזה ככה לשון שם אחד מחובר בשני מעורבב בשני ערבין זה בזה לכן המשיל הוא אדם שעובר עבירה כאדם שנוקב בספינה מתחת הכיסא שלו באים כולם וצועקים עליו תגיד אתה נורמלי מה אתה עושה הוא נוקב קב חור האוניה מפליגה הוא אומר להם מה אכפת לכם איך מתחת ל הכיסא שלכם אני נוקב מתחת הכיסא שלי אל תתערבו לי בחיים מה התשובה אבל אתה באוניה חורץ לך אתה מטביע את כולם כך כל ישראל נשמה אחת אדם חוטא זה משפיע על כל ישראל אדם עושה מצווה זה משפיע על כל ישראל ממילא כשיש חס ושלום גזירה על עם ישראל ויש צדיק שהוא שקול כנגד אלפים ורבבות מבחינה רוחנית הדרגה שלו הוא הגיע לרמה

כזו שהוא שקול כנגד אלפים ורבבות. אז כשהוא הולך מהעולם זה כמו שהאלפים האלה הלכו. לוקח אותו הקדוש ברוך הוא מהעולם או מביא עליו ייסורים. כשאותו אדם מגיע לעולם האמת, יש לו טענות כלפי אלוקים. למה עשית לי את זה? הוא רואה באותה שעה את השכר שהוא מקבל על כך שאלפים ורבבות ניצלו בזכותו. הם המשיכו את החיים שלהם רק בזכות שהוא נפטר. אבל הוא מגיע לעולם האמת. אז הוא מודה לאלוקים, טוב שלקחת לי את הנשמה. כי על ידי כך זכיתי להגיע להשגות כאלה גבוהות בעולם האמת, זכיתי להציל אלפים ורבבות וגם השארתי להם צ'אנס לעשות תשובה. אם הם היו נפטרים לא יכולים לעשות תשובה. עוד פעם כל התהליך, גלגולים וכולי. זאת אומרת,

כשההסתכלות על החיים יותר עמוקה, אדם יוצא מהשגרה של החיי היום יום, מסתכל על החיים במבט גבוה יותר, מרומם יותר, מבין מה המשמעות של אל אמונה ואין עול. צדיק וישר הוא. יש עוד דבר נוסף שחז"ל גילו לנו מפני מה צדיק ורע לו וכאן זה דבר שהוא קצת מבהיל אפילו מחייב מאוד כל אחד מאיתנו הגמרא אומרת שיכול להיות אדם שהוא צדיק גמור אבל אם לא אכפת לו מהאחרים אלא הוא אומר לעצמו שלום עלייך נפשי אני ברוך השם הולך לשיעורי תורה שומר מצוות הילדים שלי בתלמודי תורה יש לי נחת מהילדים טוב לי בחיים מה אכפת לי מהעולם? נשאר עם עצמו. הוא צדיק נכון אבל זה שלא אכפת לו מאחרים הוא נטבע על כך ומקבל ייסורים. אסור לאדם להיות עם עצמו

ולומר טוב לי ולא אכפת לי מאחרים. עד כדי כך שהגמרא מספרת במסכת שבת שבזמן חורבן בית המקדש היה דיון בבית דין של מעלה. הנביא שם ראה בחזון שיוצא מלאך כדי להכות את עם ישראל. לקחת נשמות, להרוג בעם ישראל והוא מקבל הוראה ליטול את נשמתם של הצדיקים בתחילה וזה לא מובן למה נשמת הצדיקים קודם כל שירגו הרשעים למה הצדיקים בתחילה בשלב הראשון היו אמורים אותם צדיקים להינצל הם צדיקים אבל באה מידת הדין לפני הקדוש ברוך הוא כמו יש גם בעולם האמת כמו קטגור וסנגור ואמרה מידת הדין לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם למה הצדיקים האלה לא מחו מה זה לא מכו? לא שלחו וצעקו ברחובות וזרקו אבנים. למחוט הכוונה ללמד, להסביר למה לא

ידעו את האחרים שיש בורא לעולם והתורה אמת. אז צריך להעניש אותם. אמר להם הקדוש ברוך הוא, גלוי וידוע לפני כיסא כבודי. כלומר, גלוי וידוע לי שגם אם היו מוכיחים אותם הם לא היו מקבלים. הרי הקדוש ברוך הוא מכיר את האדם. הוא אומר, גם אם הם היו מוכיחים אותם הם לא היו מקבלים. לכן לא צריך להעניש אותם. אמרה מידת הדין, ריבונו של עולם, לפניך זה גלוי, אבל לפניהם זה גלוי. אתה יודע את זה, כי אתה בורא עולם, אבל הם ידעו את זה. הם לא ידעו, אז למה הם לא הוכיחו? מיד התקבלה התביעה שלהם והראשונים שנהרגו היו דווקא הצדיקים. זה עוד היבת של צדיק ורע לו שאנחנו כבני אדם רואים את הצדיק, אבל ייתכן שהוא לא עשה מספיק למען

האחרים, לדאוג לאחרים שגם להם יהיה טוב גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. עד עכשיו הערכנו בצד הזה של הצדיק ורע לו. נעבור לחלק של הרשע וטוב לו ולאחר מכן נעבור לשאלות ותשובות. אמרנו שנקדיש זמן לשאלות. אז מי שירצה להעלות בנושא הזה או בנושאים אחרים להעלות שאלות, נוכל ליגוע בהם בעזרת השם. כאן בחובות הלבבות בשער הביטחון פרק ג' קיבץ הרבה הסברים למה צדיק ורע לו רשע וטוב לו והוא כותב שאנחנו לא יכולים לדעת על כל אדם לאיזה מסלול הוא שייך הנסתרות להשם אלוקינו אבל אנחנו צריכים לדעת שיש הרבה חשבונות שכל אחד רק השם יודע מה החשבון שלו הוא מוסיף כאן אני כאן הערכתי בכמה וכמה דוגמאות של צדיק ורע לו הוא מוסיף כאן עוד מי

שמעוניין לדעת עוד אפשרויות. אז אפשר לראות כאן בספר אני לא רוצה להעריך יותר מדי. נעבור לחלק השני של רשע וטוב לו. אז הוא כותב כך אבל טובת האל יתברך אחרי שיש גם את ה יש את ההסבר של הנהגת ערך הפיים. הנהגת ערך הפיים פירושו של דבר שהאדם הזה נולד עם מזל של פרנסה, של עושר. במהלך החיים הוא בחר בדרך לא טובה. אבל הקדוש ברוך הוא לא מיד לוקח לו את זה. הוא ערך הפיים ממתין. אולי האדם ישתנה, אולי ישנה את ההנהגה שלו. ואם לא אז בסוף הוא גם נותן לו את את המכה שלו. אבל כאן כותב רבנו בחיה כך. אבל טובת האל יתברך על הרשע יש שתהיה בעבור טובה שקדמה לו. כלומר מצווה שהוא עשה אותו רשע. כמו שהסברנו קודם. יגמלהו האלוקים

עליה בעולם הזה. כמו שאמר בדברים ומשלם לשונא אל פניו לאבידו. ותרגמו בו הראשונים הוא משלם לסנאוה לשונאים שלו זכוון דינון אבדין קודמוי את הזכויות שהם עשו לפניו אל פניו לאבידו ויש שתהיה על דרך הפיקדון אצלו הוא אומר יש רשע שטוב לו אבל מה שטוב אצלו הטוב שהוא מקבל אותו טוב שאותו רשע מקבל זה רק על דרך הפיקדון אצלו הקדוש ברוך הוא נותן לו תשמור את זה בינתיים כמו שאמר איוב יכין וצדיק ילבש יש רשע שהוא צריך לאסוף ולאסוף. אבל מי אמור בסוף להנות מהכל? הצדיק. כל זה בסוף הולך למישהו אחר. ואמר, יש פסוק בכהלת, ולחוטה נתן עניין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלוהים. יש מצב שאדם בו מרגיש רדיפה כזו לאסוף ולאסוף

ולאסוף. בסופו של דבר יש ירושה לאיזה בן צדיק או שזה עובר בדרך כלשהי משקיע במניות כל הכסף הזה הלך ועבר בדיוק לקופה של אדם אחר שהוא זה שצריך לקבל את כל העמל והשקעה. ואפשר שתהיה הסיבה הגדולה שבסיבות מותו ורעתו כמו שכתוב עושר שמור לבעליו לרעתו. עוד אפשרות אומר רבנו בחיה שלעתים דווקא הטוב שלו יתן לו את המכה הכי גדולה בסוף אותו רשע שעושה הרבה צרות הרבה בעיות נראה שטוב לו אבל הטוב שהוא אוסף זו המכה שלו כמו שכולנו יודעים שיש לו מעט עשירים שנרצחו באכזריות בגלל האושר שלהם אז לא חס ושלום לומר שכל אדם כזה ודאי שהיה רשע כל העשיר שנרצח בגלל האושר אבל יש מהלך שצריך לדעת אותו שלעתים רואים אדם שלכאורה טוב לו

אבל הוא רק צובר וצובר עד שיגיע המצב שזה מה שהתנקם בו בסופו של דבר ואפשר שתהיה להאריך הבורא התעלה לו עד שישוב ויהיה ראוי לה זה מה שדיברנו הנהגת ערך הפיים זו הנהגה של ערך הפיים כמו שידעת מעניין מנשה ויש שתהיה לחסד שקדם אביו והיה ראוי להטיב לבנו בעבורו לפעמים בדורות הקודמים היה איזה צדיק גדול שהיו לו הרבה זכויות והקדוש ברוך הוא לוקח את הזכות של אותו צדיק ונותן גם לדורות הבאים בזכותו אז נכון שהוא לא ראוי לכל הטוב שיש לו אבל בזכות הסבא שלו שעשה מעשים טובים, הקדוש ברוך הוא ממשיך הלאה. כמו שאמר ליהו בן נמשי, ספר מלכים, בני ריבעים ישבו לך על כיסא ישראל. עד ארבע דורות ישבו על כיסא ישראל כי אתה היית

צדיק. ואם הבנים שלו לא יהיו טובים, בסדר, בזכות הסבא. ואמר מתהלך בטומות צדיק אשרי בניו אחריו. ואמר נער הייתי גם זכנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם. וכך ממשיך ומעריך בדברים האלה. יש לה נקודה נוספת שזה עניין הבחירה שהקדוש ברוך הוא נתן לאדם. נשאל את עצמנו מה היה קורה אם לא היה מצב בעולם של צדיק ורע לו רשע וטוב לו? אלא כל צדיק טוב לו. כל רשע רע לו. אדם שפוגע בחברו מקבל התכף לב מת במקום. עבר איסור מהתורה נכון? הוא פגע בו. היה אוכל ארנבת נחנק. מחלל שבת נפטר. אם היה כך מצב כזה שכל רשע מיד רע לו, כל צדיק מיד טוב לו, הייתה בחירה לאדם בעולם, מישהו היה יכול לבחור בין טוב לבין רע? הרי כולם היו

הולכים לצד של הטוב. מי היה מעז לפגוע בזולת? אם הוא יודע שכל מי שפוגע ראה את כל החברים, כל מי שפגע מת במקום, אז הוא העיז לפגוע באחרים? או היא שואלת, אז מה רעה בזה? היא שואלת, אז מה רעה בזה? שאלה טובה. אם זה היה קורה, לא הייתה התכלית של הקדוש ברוך הוא בבריאה מתגשמת. הרי כל המטרה שהקדוש ברוך הוא ברא את הבריאה כדי להטיב לאנשים בתמורה לעבודה. הרי השאלה שלך היא בעצם לא רק לגבי מפני מה צדיק ורא לו רשע וטוב לו, שאולי כל צדיק יהיה לו טוב וכל רע יהיה לו רע, אלא נשאל יותר מזה. אם הקדוש ברוך הוא רוצה שאני אשמור שבת, למה הוא לא תכנת אותי כזה? הוא יכל, הרי הוא בורא עולם יכל לברוא את הנשמה מתוכנתת. מגיעה

שבת היא פועלת רק לפי הלכות שבת. כל בוקר אני קם, אני אהיה מתוכנת לגשת לארון, להוציא תפילין ולהניח. לא אדם, זה רובוט.

אז שיהיה רובוט, למה לא? מה ראה ברובוט?

אין לו בחירה.

זו הנקודה. אם היינו רובוטים, התכלית של הבורא בבריאה לא הייתה מתגשמת. כל המטרה שלו שנתמודד. עד כדי כך שהוא עשה אותנו בצלם אלוקים. מה שנאמר שם בתחילת בראשית, בצלם אלוקים עשה את האדם. מה פירוש בצלם? בדמות. האדם דומה לאלוקים. במה הוא דומה? בחיצוניות. שואל הרמב"ם, השאלה הראשונה במורא נבוכים, שואל הרמב"ם, הרי הקדוש ברוך הוא אין לו גוף ואין לו דמות הגוף. אז מה פירוש בצלם אלוקים עשה את האדם? אני דומה לאלוקים.

מסביר הרמב"ם, האדם דומה לאלוקים ביכולת הבחירה. דומה זה לא בחיצוניות. המילה דומה כאן לא מתייחסת לחיצוניות. כמו שיכול לעמוד כאן איזה קושי מגודל ואני אומר אני דומה לו אתה לא דומה לו מה פירוש שדומה לו אני דומה לו בחשיבה אני דומה לו ברצון יכול להיות שאנחנו דומים בתכונות מסוימות כלומר דמיון זה לא רק חיצונית אלא פנימית האדם נברא בצלם אלוקים ביכולת הבחירה הוא לא עשה אותנו רובוטים זה מה שנאמר שם בתלמוד שהזכרתי קודם במסכת נידה דף טז הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים הכל בידי שמיים כי אלוקים הוא הקובע אז אז הוא קובע פרנסה, בריאות, יופי, חוכמה, את זה הוא קובע. אבל יראת שמיים, את זה הוא הוציא מהידיים שלו.

הרי הוא יכל להשאיר אצלו גם את היראת שמיים ולעשות אותנו רובוטים שנעשה את רצונו. אבל לא זה מה שהוא רצה. לכן הוא ברא את האדם על ידי שאת היראת שמיים הוא נתן לאדם. אתה תקבע, אתה תחליט. זה שיש שכר ועונש זה לא סותר את הבחירה. הבחירה מתייחסת לכך שמבחינה טכנית האדם יכול לעשות נגד רצון השם. זה נקרא בחירה. יש שכר ויש עונש, זה משהו אחר. אבל הבחירה מתייחסת לכך שמבחינה טכנית האדם יכול לעבור על רצון השם. אדם ירא שמיים, הוא יודע יש בורא לעולם, הוא ברא אותי ואני שמח לעשות את רצונו. הוא נתן לי את הכל, נתן לי את עצמי, נתן לי את החיים שלי, נתן לי את האוכל שיש לי. כל מה שיש לי זה ממנו. מי שהתבונן האמת בחסד שעשה

איתנו השם, איזה חיים קלים הוא עשה לנו מבחינת התפקוד, הרי זה נפלא. למשל, דוגמה פשוטה, חמצן אנחנו זקוקים בכל רגע. אי אפשר לחיות בלי חמצן. לכן יש חמצן בכל מקום. איפה שנלך יש חמצן. אדם הולך אם לא יכנס לאיזה מערות שאין בהם חמצן. אבל באופן טבעי יש חמצן בכל מקום. מים האדם צריך מדי פעם אבל כמה פעמים ביום. אז יש שפע של מים בעולם אבל הם לא נמצאים כמו האוויר, כמו החמצן בכל מקום. אוכל גם צריך אבל פחות. לעומת זאת זהב ויהלומים יהיה יהיה לא יהיה לא יהיה. אז איפה נמצאים הזהב והיהלומים? במכרות. לך תעבוד קשה עד שתשיג זהב ויהלומים. כלומר, הקדוש ברוך הוא סידר שנחיה טוב. מה היה קורה אם היינו זקוקים לחמצן, אבל היו

צריכים לכרוט את החמצן במעווה האדמה? כמה היינו צריכים לטרוח להשיג חמצן ולקחת בלונים על הגב וכולי? כשאדם מתבונן שהקדוש ברוך הוא דואג לי, מן דיהיב חיה, יהיו מזונה. מי שנותן חיים נותן גם פרנסה. אז ממילא אדם מקבל יראה מהקדוש ברוך הוא. יראה של כבוד, לא יראה של שלא יתן לי מכות. זה כמו שנתאר לעצמנו אדם שמעריך מאוד איזה רב גדול או מלך גדול כשהוא רק מבקש ממנו הוא רץ לעשות את זה למה אתה רץ לעשות הרי הוא לא יקה אותך אם לא תעשה כי אני מכבד אותו אני אוהב אותו אני אוהב את אבא אז אני שמח לעשות את מה שהוא אומר זה נקרא יראת הרוממות הוא לא מפחד ממכות הוא יודע שאם הוא לא יעשה יש גם מכות אבל לא לא זו הסיבה הוא

עושה מתוך יראת כבוד יראת כבוד זו הדרגה יראת הרוממות זו הדרגה הכי גבוהה. בפרט כשאדם מקבל ענווה מהקדוש ברוך הוא. לקבל ענווה אפשר להמחיש בצורה פשוטה. נתאר לעצמנו אדם שלפעמים מרגיש קצת גאווה. העיקר הבעיה שלנו כשיש גבהות הלב כלפי הקדוש ברוך הוא, כלפי האדם, אז לא מקבלים מרות. כשרוצים לקבל ענווה אפשר לקחת פסק זמן של התבוננות של כמה שניות ולקבל ענווה מהקדוש ברוך הוא. ראשית יתאר האדם לעצמו מה הגודל שלי? ביחס לכל העיר הזו שאני נמצא בכעת. אם הוא יקח את המפה של העיר מהעירייה וירצה לסמן את עצמו, הוא יוכל לסמן את עצמו. אם הוא יסמן נקודה, הוא עשה בניין. אז אני כלום ביחס לעיר. כל העיר הזו ביחס לארץ ישראל מה

הגודל שלה? נקודה במפה. נכון? ניקח את מפת ארץ ישראל. כל העיר. אז מה אני ביחס לארץ? שום דבר. ארץ ישראל ביחס לכדור הארץ מה הגודל שלה? ישראל היא בין היחידות בעולם שאין מקום

לכתוב את השם בתוך המדינה. כותבים בים בקושי מוצאים אותה. אז מי אני ביחס לכל כדור הארץ? כשהוא משווה אחר כך את כדור הארץ מול השמש, בשמש אפשר להכניס המוני כדורי ארץ בגודל של השמש. והשמש היא אחד הכוכבים הקטנים שיש. יש כוכבים שכל השמש לעומתם כמו נקודה בסך הכל זה רק בגלקסיה שלנו ומצאו עד היום אין ספור גלקסיות שאדם מתבונן זה מה שכתוב בפסוק סעו מרום עיניכם הראו מי ברא אלה אז הוא אומר רגע אז איפה אני ואיפה בורא עולם אם אני כלום ביחס לעיר הזו ביחס לכדור ביחס אז מי אני לפני בורא עולם שברא את כל היקום האדם מקבל ענווה אגב זו אחת הסיבות שהקדוש ברוך הוא ברא יקום כזה גדול לפעמים לא מובן למה צריך את כל הגלקסיה

והכוכבים אם הוא רוצה שנתפקד בעולם היה בורא את כדור הארץ שמש ירח משהו מה שצריך וזהו למה צריך את כל הכוכבים יש כמה הסברים לעניין על פי תורת הסוד אבל הרובד הפשוט יותר הרי אצל הקדוש ברוך הוא לברוא את כל הגלקסיות והכוכבים זה הרבה יותר פשוט מאשר אצלנו לקחת איזה חפיסת כדורים וגולות לזרוק על הרצפה זה שום דבר מה זה בשבילו לברוא את כל הגלקסיות והכוכבים אם הוא היה בורא רק את כדור הארץ שמש ויר אחר כדי שנ לתפקד דווקא מתוך ההתפעלות שלנו, מהגודל של העולם, מהשמש, היינו טועים בתפיסה מה זה בורא עולם. היינו מתפללים, תראה איזה עולם גדול, איזה אלוקים כזה גדול, אבל הכזה גדול שהיינו חושבים זה רק היה מצמצם אותו ממה

שהוא באמת. לכן הוא ברא יקום שמבחינתנו הוא אינסופי. חכמי הסוד מסבירים שזה לא אינסופי. יש אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. מסבירים את כל הרבדים של העולמות, מה שהמדענים לא גילו. אבל ככה האדם מקבל ענווה אמיתית לפני הקדוש ברוך הוא לטובתו של האדם. כי כשהוא ענוב הוא עושה את רצון השם כראוי. כשהוא עושה את רצון השם כראוי, הוא לא באתנשאות וגאווה לפני בורא עולם הוא האדם עצמו הוא המרוויח הגדול. הזכרנו קודם את הפסוק הנסתרות להשם אלוקינו. ובאמת אם נסכם את הדברים אדם שלוקח מתוך התורה את הגילויים שהקדוש ברוך הוא גילה לנו אעם לא שהוא היה מגלה לנו בתורתו שיש לו דרכי הנהגה כאלה לא היינו יכולים להבין שום דבר מכל זאת.

רק אנחנו לא יודעים בדיוק מה לשייך לכל אדם, לאיזה מסלול כל אדם שייך. אחד מגדולי הפילוסופים אמר פעם, אני לא רוצה להאמין באלוקים כזה שאני מבין אותו עד הסוף. משפט שבשנייה הראשונה קצת מקומם. כשמתבוננים רואים שהוא צודק. מה הוא אומר? הוא אומר, "אני לא רוצה להאמין באלוקים כזה שאני מבין אותו עד הסוף. כלומר, אם השכל שלי קולט את כל המהלכים של האלוקים, אז הוא לא אלוקים. אז הוא כמוני מה ההבדל בינינו דווקא מכיוון שהוא אלוקים ברור שהמהלכים שלו הרבה יותר מחושבים הרבה יותר עמוקים אגב זה בניגוד גמור לאותם ששואלים למה הייתה שואה איפה אלוקים היה בשואה עם כל הכאב על מה שקרה שם לפי דבריו אדרבה דווקא מהלך כל כך

בלתי מובן כשמקבלים ענווה כלפי הקדוש ברוך הוא יודעים שהוא ודאי החשבונות שלו הרבה יותר עמוקים אם כי גם לגבי שואה הרי כל מי ששואל איפה אלוקים היה בשואה התשובה היא הוא היה שם יש הרצאה בפני עצמה יש לנו באתר ידברות הרצאה של הרב יוסף בן פורט על העניין הזה של השואה שם הוא מרחיב את הדברים אבל זו התשובה הידועה ביהדות על הנושא של השואה כי כל מה שקרה שם נצפה מראש הוא מראש הודיע שכך יהיה על פי המסלולים אפשר לראות ההרצאה של הרב בן פורת הרצאה מאוד מחקימה בעניין הזה של השואה אבל מה שנוגע לענייננו כשדווקא אדם שמבין שבורא עולם הוא מעל התפיסה של בני אדם מבין בין שיש לו מהלכים שאני לא קולט אותם כי אני קטן. אצלנו

יש עבר עובה עתיד. אצלו אין. אנחנו יודעים שאתמול זה עבר, מחר זה עתיד והיום זה הווה. ממילא יש לנו שאלות. אבל אצלו שהכל הווה, כמו שאדם נוסע בכביש מסוים, המקום שהוא היה לפני חמש דקות זה עבר. המקום שהוא יהיה בעוד חמש דקות עתיד. כאן זה הווה. אם מישהו מלמעלה רואה במטוס את כל הכביש, אצלו הכל בגדר הווה. כך כל ההיסטוריה אצל הקדוש ברוך הוא. באמת אומרים חז"ל שכשהקדוש ברוך הוא שומע את איוב מתלונן אצל החברים שלו למה אני סובל כך הוא מתלונן לחברים למה אני סובל כל כך הרבה והם אומרים לו תעשה תשובה יש לך עבירות הוא אומר אין לי עבירות הם אומרים לו יש לך אלוקים לא סתם מעניש בסוף ספר איוב כתוב שהקדוש ברוך הוא עונה

לאיוב מתוך השערה מה הוא עונה לו איפה היית ביסדי ארץ שואל הקדוש ברוך ברוך את איוב אתה מתלונן למה אתה סובל איפה היית כשבראתי את העולם אם היית איתי ביחד ורואה את כל ההיסטוריה היו לך תשובות על כל השאלות חז"ל אומרים שבאותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לאיוב אתה צודק ולא החברים שלך אתה באמת נקי וזח הם לא צודקים שהם אומרים שאתה חוטא ולכן אתה סובל אתה באמת נקי אתה רוצה להבין למה אתה סובל הראה לו באותה שעה את דמותו של טרח אביו של אברהם אבינו שממה הוא היה מתפרנס מסופרמרקט של פסילים, היה מוכר אלילים, מכשיל את הרבים, מחתיא אותם בעבודה זרה. שואל הקדוש ברוך הוא את איוב, מי זה האדם הזה? איוב לא מכיר, לא יודע, לא,

לא יודע מי זה. הוא אומר לו, "זה אתה. מה זה אני? זה לא, לא דומה לו בכלל, מה פתאום זה אני?" הוא לא מבין מה פתאום זה אני. אומר לו הקדוש ברוך הוא, "זה אתה בגלגול הקודם. הרי הנשמה זו אותה נשמה. קיבלת רק בגד אחר שקוראים לו גוף, לבוש אחר. ואתה היום מנקה את העבירות שעשית בגלגול הקודם. ראיתי בספרו של הרב יהודה פתאבו של המקובל הרב דוד בצרי מירושלים. הרי הוא התעסק הרבה עם דיבוקים. הרב יהודה פתא הוציא רוחות של מתים שנכנסו באנשים חיים. הוציא הרבה דיבוקים והוא מספר שם בספר מנחת יהודה שמות תאריכים מקומות. מי שיבדוק את תאריך ההדפסה זה היה באותה תקופה. יכלו אז לבדוק לראות הכל מתורד שם שמות ומקומות. באחד

המקרים שהוא מספר, רוח של בחור שנפטר בגיל צעיר נכנסה במישהו והרב היה עושה לו תיקון כדי להוציא אותו שלא יזיק לו. ואותו בחור ממש אסיר תודה, מודה לו על התיקונים שהוא עושה לו והרב עושה לו שם את המשניות, קדיש, הופרות, כל מה שצריך. כל פעם היה פוגש אותו ועושה לו את התיקון הזה. יום אחד אומר לו הבחור הזה, "אני רוצה להודות לכבודו על כל מה שעשית למעני ולבושר לך שאני יוצא מהגוף כי אישרו לי לחזור בגלגול. אני מפסיק להיות רוח דיבוק. הרי אלה שייכים לכף הקלע על פי הסוד. אני יוצא מכאן וחוזר בגלגול. אני מודה לך על כל מה שעשית למעני. זה מאוד עזר לי ואני מאוד שמח שישרו לי את מה שביקשתי." שואל אותו הרב, "מה ביקשת?"

הוא אומר לו, "מכיוון שאני סובל היום, כי הייתי בחור יפה תואר והיופי שלי גרם לי להיקשל בהרבה עבירות. נכשלתי בהרבה עבירות בגלל היופי שלי. כשהודיעו לי על חזרה בגלגול, הגשתי בקשה מיוחדת שהפעם אני לא רוצה להיות יפה. אני רוצה להיות מכוער כדי לא להיקשל שוב. רוצה לתקן, לא רוצה לסבול כמו עכשיו. ולא רק מכוער אלא עם יבלות, פצעים בפנים, רוצה ממש להיות. וישרו לי את הבקשה. והוא מבשר לו בשמחה שישרו לו את הבקשה ואני עתיד להיוולד כאן בעיר הזו והוא נפרדו לשלום הרב פטיה כותב שהוא עקב באותו שבוע ובאמת נולד תינוק שמתאים להגדרה הזו וכולם היה נראה להם מאוד מוזר תינוק נולד עם פנים כאלה איזו מין צורה זו עד כאן דבריו

אני חשבתי לעצמי נתאר לעצמנו שהילד הזה יגדל יגיע לגיל 20 25 יבוא לרב ויגיד תגיד לו למה אלוקים עשה לי את זה? תראה איך אני נראה. למה השם עשה לי? נולדתי כך, לא עשיתי שום עבירה. מה יענה לו הרב? אני אסתרות להשם אלוקינו. אני יודע למה. ומה האמת? הוא התחנן ועוד שמח כשביקש, כשקיבלת את מה שהוא ביקש. זוהי דוגמה עד כמה אנחנו קטנים בראייה ובהסתכלות. הארי הקדוש כותב שילדים אוטיסטים, אונגולידים וכדומה, אלה נשמות של צדיקים שכבר היו בעולם, חזרו לעולם רק לתקן ולא לקלקל והם ביקשו להגיע בצורה שיוכלו לתקן ולא לקלקל. איך? על ידי שיגיעו בגוף שבור, מה שנקרא, בנפש שהיא לא כל כך מתפקדת. ממילא הם לא יהיו חייבים בכל

המצוות, יהיו פטורים מהמצוות, יוכלו רק לתקן ולא לקלקל. אני ראיתי פעם את הרב דוד בצרי כשנכנס אבא של ילד אוטיסט כדי לבקש ברכה מהרב. זה היה בסוף שיעור שהוא מסר. הרב נעמד מהכיסא כאילו נכנס רב גדול עד שהם ישבו ואז הרב ישב. אז שהוא רמזו לו מה מה קרה שהוא עמד? אמר להם אתם לא יודעים זו נשמה של אדם צדיק. רק חזר לעולם לתקן דבר. כי מי שזוכה לקבל שדבר כזה זה אנשים גדולים שנשאר לו דבר קטן לתקן. אמרו לי שגם הרב שח שלא התעסק כל כך בקבלה, גם הרב שח ככה היה נוהג לעמוד בפני ילדים כאלה בגלל שככה היה מסורת בידו שאלה נשמות גבוהות. ילד שנפטר בגיל צעיר ולא מבינים למה זה קרה לו, איזה עוון הוא עשה. גם כאן יש לנו

וודאות גמורה שמדובר בנשמה של צדיק. נותר לו דבר קטן לתקן. חזר לעולם לחודשיים, לחמש שנים, שבע שנים, שמונה שנים, עזב את העולם ונפטר. הייתי לאחרונה באלת בהרצאה ומישהי שאיבדה תינוקת שנפטרה ממוות אריסה הייתה מאוד כהובה אז שוכחתי איתה הסברתי לה קודם כל מה זה נשמה מה זה גוף מה זה ישארות הנפש בין השאר אמרתי לה סיפרתי לה את מה שהיה פעם עם הרב יהודה צדקא ראש יש שיבת פורת יוסף הוא הוזמן פעם לנחם משפחה שישבה שבעה על ילד בן שמונה כשהרב נכנס, המשפחה התפרצה. שפחו עליו את כל הכאב שלהם. הוא רב גדול. למה אלוקים עשה את זה? זה לא בסדר. לא יכל להשאיר אותו עד גיל 70, עד גיל 80. ילד קטן, לא הקים משפחה. למה? ולמה?

הרב הרכין ראש, נתן להם לדבר. כהובים שפחו את ליבם. כשסיימו אמר להם, " בואו נשב, אני רוצה לדבר איתכם." אמר להם הרב, תארו לכם, זה היה בירושלים, מי שמכיר את ירושלים, יש שכונה אחת שנקראת רמות בקצה האחד של ירושלים, שכונה אחרת נקראת גילו בצד האחר מרחק נסיעה, משהו כמו 40 דקות נניח אמר להם הרב, תארו לכם אדם עולה בשכונת רמות לאוטובוס בתחנה הראשונה רוצה להגיע לשכונת גילו, משלם כרטיס, מתיישב, האוטובוס ריק, נוסע חמש דקות, מגיע לתחנה הבאה, עולה עוד אדם שלם כרטיס מתיישב. האוטובוס נוסע עוד חמש דקות האדם השני שעלה יורד מהאווטובוס. זה שנשאר באוטובוס פותח את החלון וצועק לו, "אדוני, למה ירדת?" אומר לו, "מה זה

למה ירדתי? כי אני צריך לרדת כאן. יש לי פה סידורים." הוא אומר לו, "אבל שילמת כרטיס, תמשיך איתי עד גילו." אומר לו, "אני לא מבין אותך, מה יש לי לעשות בגילו? אני צריך לרדת כאן." הוא אומר לו, "אבל השארת אותי לבד. תעלה מהר חזרה, אבל אני צריך לרדת כאן. אין לי מה לעשות בגילון. נשארת לבד. נו, מה אני יכול לעשות? אמר להם הרב, כל אדם בא לעולם עם ייעוד מסוים. יש אדם שהייעוד שלו להגיע לגיל 70 לגיל 80 לרדת שם. יש אדם שהייעוד שלו להגיע לעולם לשמונה שנים לרדת מהאוטובוס שם. אתה לא יכול להגיד לו למה השארת אותי לבד? תישאר איתי פה באוטובוס עד גיל 70. אני לא צריך להגיע לשם. אני סיימתי את מה שאני צריך לעשות. אני

יורד כאן. אז נכון שאנחנו מתאבלים, יש הלכות אבלות ביהדות, אף על פי שאדם ממשיך לחיות אחרי שהוא נפטר, הנשמה רק פושטת את הגוף, כמו שהתינוק פושט את השליה ויוצא לעולם. ככה אדם עובר לעולם הרוחני, הוא לא צריך את הגוף, זה רק מכשיר, לעצב את הנשמה. אז הוא פושט אותו. כשאדם מגיע לעולם האמת, הוא מגיע כי זה התפקיד שלו. אנחנו מתאבלים על הפרידה. יש הלכות אבלות, כואב לנו, למה עזבת אותי? אז מותר לנו לבכות. ולכן אנחנו מתאבלים, אבל לא מתאבלים על כך שהאדם הזה לא קיים אלא על הפרידה. וכשיודעים שהוא אותו ילד שנפטר, טוב לו יותר עכשיו מאשר אם הוא היה כאן, כי הוא סיים את היעוד שלו. ילד שנפטר, אי אפשר לומר שהוא נפטר בגלל

עבירות שהוא עשה. איזה עבירות הוא עשה? עוד לא הגיע לגיל בר מצווה בכלל. הוא לא התחייב במצוות, אבל ודאות גמורה יש בידינו שהוא סיים את תיקונו וחזר לעולם. נסיים את החלק הזה לפני שנעבור לשאלות ותשובות. נסיים בעוד נקודה שיש לתת עליה את הדעת. היא קצת עמוקה, לא קל להשלים איתה, אבל היא אמיתית. חכמי הסוד טוענים שכל הייסורים שיש לנו בעולם הזה מנקודת מבט אמיתית הם בבחינת דמיונות. כי כשאנחנו כאן בעולם חיים בתוך גוף, אנחנו מרגישים את הגוף ולכן יש לנו ייסורים. וזו הסיבה שמעט של ייסורים בעולם הזה מנקים את האדם הרבה יותר מייסורים בעולם האמת. יש ייסורים שאדם מביא אותם על עצמו, למשל, קשה לו ללכת לשיעור תורה, הוא

עייף, אבל הוא הולך. כתוב שזה תחליף לייסורים של בתי חולים וכל מיני צרות של איבוד כסף וכדומה. העליבו אותו, בא לו להתפרץ והוא מתגבר. זה ייסורים, אבל זה הייסורים האלה באים במקום ייסורים מסוג אחר. אבל כל הייסורים שיש לאדם בעולם, מנקודת מבט אמיתית, כשהנשמה מגיעה לעולם האמת והיא מסתכלת על כל מה שהוא סבל בחיים, הוא רואה שכל הסבל הזה היה בגדריונות, שזה לא היה רציני. נכון, כשאנחנו כאן לא רואים את זה כדמיון, רואים את זה כמציאות אמיתית. ולכן עלינו באמת כמובן להטיב לזולת וכמו שהתורה רוצה מאיתנו, לא לומר הכל דמיונות, אז לא צריך לעזור לאף אחד. ודאי שצריכים לעשות את החסד ואת המצווה ולעזור. כתוב שהצדיק בונה

את העולם הבא שלו בעולם הזה של החבר שלו. על ידי שהוא מעניק לחבר שלו עולם הזה, מסייע לו בצדקה וכדומה, הוא בונה את העולם הבא שלו. אבל העונג האמיתי ומצד שני הייסורים האמיתיים של בלתי מוגבלים זה שייך רק בעולם הבא. כתוב בחז"ל יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה כי הנשמה כשהיא בעולם הזה בתוך גוף הגוף מגביל את הנשמה יש גבול אפילו לעונג אדם ש שיקבל עונג בעוצמה הוא עלול לקבל שבץ אפילו עונג בשורה טובה צריך לדעת ללכת בהדרגה כי האדם מוגבל גם בייסורים שלו בעולם הזה יש גבול הייסורים שהוא יכול לסבול וגם לעונג יש גבול לעומת זאת בעולם האמת אין גבול. האדם בעולם האמת יכול להתענג. הרמב"ם שואל

למשל, למה הקדוש ברוך הוא לא נתן לנו תיאור בתורה? מה זה גן עדן? שיסביר לנו. משיב הרמב"ם, כשם שאתה לא יכול להסביר לעיוור מלידה מה זה צבע? הוא עיוור מלידה. אתמר לו, יש כאן פרח אדום ירוק, כחול, תשאל, הוא שואל אותך, "מה זה אדום? מה תגיד לו? אדום זה כמו עגבניה. הוא ישאל אותך, זה עסיסי? מה אתה מתכוון? אין לו בעולם המושגים שלו בכלל. מה זה צבעים? אומר הרמב"ם, התורה היא תורת אמת. לא מנסה לרמות את האדם לעבוד עליו רק כדי שהוא ישמור מצוות. היא תורת אמת. אז היא לא מנסה לומר לך כאילו שיש משהו. כשאדם בעולם הזה הוא לא יכול לתפוס את העוצמות של העונג של חיי העולם הבא. רק אמרו לנו חז"ל, צדיקים יושבים עטרותיהם

בראשיהם ונהנים מזיב השכינה. סמל של מלכות כזו. מה זה נהנים מזיב השכינה? לא תהרו יותר מזה. אמרו רק יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא. מה זה קורת רוח? עוד לא נכנסת לגן עדן. לפעמים אומרים ליד מאפייה, מרגישים את הריח של המאפה, זה עושה טוב. זה נקרא קורת רוח. יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי עולם הזה. מה זה כל חיי עולם הזה? מסבירים חכמי הסוד כך. אם ניקח את ההנאות שאדם נהנה במשך כל ימי חייו, נרכז את הכל לגלולה אחת, כל ההנאות שהוא זכה בפיס, שהוא התחתן, ש אכל, שתה, כל ההנאות שנה, ניתן לו את זה בבום אחד, הוא יכול להכיל את זה? הוא לא יכול להכיל. ואם ניתן לו את ההנאות של כל אנשי העיר בפעם אחת, אי

אפשר לסבול את זה. ואם של כל כדור הארץ, עם כל המלכים והשליטים וכולי, ומיום שנברא העולם ועד סופו, עד ימות המשיח, אי אפשר לתאר. זה נקרא כל חיי עולם הזה. ועל זה אמרו, יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי עולם הזה. כי פה הכל דמיון, כל העניין הזה של הנאות העולם, כמו שכותב הרמח"ל, זה הבל ושו ניתאה. רק פה קשה. לכן זו ההתמודדות, זה הניסיון שיש לנו. היצר הרע כתוב שהוא נקרא טוב מאוד. ויר אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. אומרת הגמרא זה יצר הרע. איך יצר הרע הוא טוב מאוד? התשובה היא משתמשים ביצר הרע כמכשיר אימונים, המכשיר הוא נגד השרירים, אבל הוא מפתח את השרירים. אם מתגברים על היצר הרע אז הוא בונה

את האדם. אם נופלים זה אסון. אבל היצר הרע הוא טוב כי הוא מביא לאדם את הניסיון, הוא מביא לו את האתגרים וככה האדם נבנה. וממילא מגיע למצב של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי עולם הזה. בעולם הזה אי אפשר לדמיין דבר כזה. כמו שהזכרנו, עונג בעולם הזה זה עונג מוגבל. כמו שמספרים על אותו מוכר פיס, יום אחד חזר הביתה, אמר לאשתו, לפני שאני אוכל ארוחת צהריים, אני חייב ללכת לשמוליק לדבר איתו. אשתו אומרת לו, תאכל, אחר כך תלך. אומר לה לא, זה פיקוח נפש. פיקוח נפש. מה קרה? הוא אומר לה, "את מכירה את שמולי, חבר שלי כבר 20 שנה כל יום ראשון בא, קונה כרטיס פייס, יש לו מספר קבוע שהוא קונה את הכרטיס הזה ותמיד מתלונן למה הוא

לא זוכה. היום בדקתי הוא זכה בפרס הראשון 40 מיליון שקל אם הוא יגלה אחרי המתנה של 20 שנה סכנת נפשות יכול לקבל שבץ אני חייב ללכת לבשר לו בהדרגה הלך שמוליק שומע דפיקות בדלת פותח שלום חברים לפעמים יושבים אוכלים משהו תיכנס מכין לו קפה שותים מדברים דבר איתו על עניינים אחרים במהלך השיחה הוא מתחיל להיכנס לעניינים הוא אומר לו, "תגיד לי, שמוליק, אם הייתי מבשר לך שזכית ב-100,ל שק, מה היית עושה בכסף הזה?" אמר לו, "יש לי משכנתא לוחצת אותי, הייתי גומר את המשכנתא." אומר לו, "בעם 500,000 שק?" אמר לו, "יש לי כמה בנים נשואים, לא כל כך קל להם. הייתי עוזר להם." אומר לו, "אם הייתי מבושר לך שזכית במיליון שקל,

שמוליק מתחיל להבין. אומר לו, "אתה רואה כאן מעבר לכביש יש בית כנסת שלא סיימו לבנות אותו? אם כדבריך שזכיתי בסכום כזה, אני נודר נדר שאני מסיים את בניית בית הכנסת על חשבוני." אומר לו שמוליק, "ואם הייתי מבשר לך שזכית בפרס הראשון ב-40 מיליון שקל, אמר לו, אני נשבע לך חצי מזה בשבילך. מוכר הפיס, קיבל שב"ץ, מת במקום. למה? כי בעולם הזה האדם מוגבל גם בהנאות שלו. אבל שם בעולם הבא זה רמה אחרת לחלוטין. שם עונג אין קץ יהי רצון שנזכה לכך

במרה בימינו. אמן. מה

אמרת שאי אפשר לתאר את גן עדן? מה לגבי גיהנום? אפשר לתאר את זה?

אני בהרצאות לא מדבר על גיהנום אף פעם. טוב, אנחנו נעבור כעת תמיד אני אומר, יש מספיק דברים יפים ביהדות שאנחנו יכולים להתקרב לקדוש ברוך הוא מתוך אהבה ושמחה בלי להיכנס לכל התסכולים והלחצים. אם יש מישהו שרוצה להעלות שאלות מסוימות, רן, אולי תוכל להעביר את המיקרופון, אתה רצית לשאול. ולאורך השיחה התפזרו לי כל מיני שאלות ספציפיות על כל מיני נושאים מסוימים אבל א על עניין הסבל עצמו אז בוא נגיד לא הייתי מאמין באלוהים אז לא היה לי שום שאלה על גבי זה כי אלוהים טוב ואינסופי ולא משנה מה קורה לי אז אני מאמין שזה זה יחשוב בסדר אבל

אם ככה אתה נמצא בגדולת נפש אם אתה אם אתה אדם שדי לך האמונה באלוקים כדי לדעת שמה שהוא עושה זה נכון ומדויק זו היא גדולה של אדם וזה נכון

אם הוא טוב אלוהים הוא טוב אינצופי אני כל ההסברים האלה זה זה האמת זה קצת להליב את אלוקים זה לא יפה כי כי זה זה לא זה אתה אמר אתה הזכרת בעצמך שאתה לא היית רוצה להאמין באלוהים שאתה יכול להבין אותו ופה אנחנו מגיעים לנקודה הבאה שלפחות ככה אני סבור ככה אני מבין שכשאנחנו מגיעים לעניין של אמונה באלוקים ראיתי בחוץ יש ספר שמסביר מד ד וכאלה אבל זה זה שטויות כי אין אין עובדה בעולם אין דבר בתוך העולם או פיסת מידע שדרכה אני יכול לדעת שיש אלוקים לא ניתן לדעת שיש אלוקים אלוקים הוא לא אם אני יודע שיש אלוקים אז אלוקים הוא פה אלוקים הוא בתוך השכל שלי ואלוקים הוא לא מוגבל להבנה ולהיגיון שלי כמו שדרך באתי לשאול כשהצגת

רגע רגע בוא נלך לפי סדר כי אתה עובר משאלה לשאלה אז רק רגע בוא נלך לפי סדר לעניין מה שהזכרת שלכאורה יש כאן עלבון לאלוקים שאנחנו כשמנסים להבין את ההנהגות שלו אם לא שהוא גילה לנו מה הם דרכי ההנהגה שלו היה אסור לנו לעסוק בניחושים היינו צריכים לומר כמו שאמרת אלוקים הוא טוב יודע מה שהוא עושה וזהו אבל אחרי שהוא נתן לנו תורה ומגלה לנו את דרכי ההנהגה שלו ורוצה שגם נבין שהוא לא סתם אל אמונה ואין עבל אלא יש הסברים לכן אנחנו מתעסקים

לגבי הנקודה השנייה של להוכחות למציאות האלוקים מהתורה והמדע או הוכחות שבמסלולים שונים שמתעסקים. זה לא מדויק לומר שאי אפשר לדעת שיש אלוקים אם זה לא בא מבפנים. כי התורה מצווה אותנו וידעת היום והשבותיי לבבך כי השם הוא האלוקים. התורה הזו לדעתך נכתבה על ידי האלוקים.

אה אני אוכל רק להתחיל לשכול את השאלה הזאת כאשר אני אגיע למסקנה שיש אלוקים. אני לא יכול לדעת שיש אם יש או אין אלוקים. אלוקים הוא מושג שהוא מעבר להבנה שלי ואני לא מבין אותו ואני לא יכול לדעת אם הוא קיים או לא. אני יכול בתור בן אדם להחליט שאני מאמין בו. היות ואני חושב שזה הדבר הנכון לעשות וככה עשיתי בעבר ואני יכול להחליט שלאמין זה לא נכון לעשות ואני מפסיק להאמין בו.

אתה מחלק בין המילה אמונה לבין המילה ידיעה?

בהחלט כן

אז בוא נבדוק את הדברים. שמך רק

יונה.

יונה. בוא נשאל כך. כשהשולחן הזה נמצא כאן לפנינו, אני מניח שכל הנמצאים כאן, אף אחד מאיתנו לא ראה את הנגר שיצר את השולחן הזה. אם יבוא אדם ויאמר לך, תשמע יונה, אתה יודע איך נוצר השולחן הזה? הייתה גבעה שהיו עליה כמה קרשים מפוזרים באי סדר. רעידת אדמה גרמה לנפילה של הכל בדרך אקראית. היה שם גם קופסת דבק שנשפח בדיוק במקומות הנכונים. זה נדבק, מנהל המקום כאן עבר, אמר, "תשמע, יש פה שולחן, בוא ניקח את זה." אתה תאמין?

לא, כי על סמך הניסיון שלי אני דווקא מכיר ששולחנות נוצרים על ידי נגרים.

זה יותר מניסיון?

לא, זה כן ניסיון.

הראה לך יצירת מופת שאין כמותה בכל העולם. אין כמותה. אין עוד אחת כזו. אין לך ניסיון לגבי יצירת המופת הזאת. לא ראית מישהו שעשה דבר כזה. יצירת מופת, אני מדבר על יצירת אומנות, אנדרטה מסוימת, ציור מיוחד. אין כמו זה בכל העולם. ציור ציור ציור כבר ציור

כשאני רואה ציור מסגרת אני כבר יכול לזהות פרטים שהם מעשה ידי אדם אני יכול היות ואני אני בתור בן אדם אני יודע מה בן אדם עושה ואני יכול אני יכול גם כן אולי לזהות משהו שלמרות שקיים עם האומנות המודרנית אז גם כופים יכולים לעשות

אז בוא נסביר את פירושם של דברים זאת אומרת שכאשר אתה רואה יצירה מתוכננת גם אם לא ראית את היוצר ואת המתכנן ברור לך שזה נוצר ווכנן מכיוון שאם אם זה נעשה בדרך מקרה היינו צריכים לראות מקריות. כלומר אם רעידת אדמה גרמה לקרשים, לברזלים, לעוד חומרים להתחבר יחד, לא היינו יכולים לראות יצירת מופת בדמות אדם. למשל היינו מבינים שדבר כזה ייצור מקריות.

אז אני רוצה עכשיו להכניס את ה אה כשאתה אומר

רק רגע, עד כאן אתה מסכים איתי? אה לא לכן אני

אז בוא תסביר לי כשהיצירה אני

היצירה מעידה על היוצר והתוכנית על מתכנן זו השאלה אה אז אני חולק כי ברוב ה ברוב עולם ברוב העולם שאנחנו מכירים אנחנו רוב נפגשים בדברים שאנחנו שהם בגבול הניסיון שלנו אבל כאשר אתה קורא לאדם יצירה אתה כבר הנחת את ה זה מה ש זה מה שמונח כלומר כשם שהשולחן מעיד כלומר כשם שאני רואה תכנון תכנון כבר כבר מדבר על מתכנן עוד לפני שאתה אפילו אומר את המילה מתכננה אבל אמרת תכנון אמרת מתכנן אמרת שהשולחן נראה מתוכנן כבר הנחת עכשיו בוא ולך הגוף שלך מתוכנן או לא

לא

הגוף שלך לא מתוכנן

הוא לא מתוכנן הוא נוצר גם העולם הזה לא נוצר ואם תגיד לי שהעולם הזה יכל להיות אחרת נכון הוא יכל להיות אחרת אני הייתי יכול להיות אחרת הכל היה בוא נתבונן נתבונן במה שאומר איוב מבשרי אחזה אלוה. איוב אומר, אני רואה את הגוף שלי ואני יודע שיש אלוקים. אני רוצה לשאול אותך שאלה. מדוע השיניים שלך שהם בעצם העצמות היחידות החסופות בגוף נמצאות דווקא בפה? למה לא באוזן? כי מסתבר שככה במשך אלפי או מיליוני שנים אני לא בקטע של אבולוציה ואני לא אני מודה אני מודה אבל לדעתי לפחות זה נראה שככה רוב רוב בעלי החיים הבינו שככה לא

מה פה שהבינו

הם הם הם בנו את עצמם הם בראו את עצמם

לא הם לא ברגעו את עצמם אין פה אין פה אין פה מתכנן גדול זה עוב זה עובד על על ניסוי על ניסו ותייה. מי שלא מי שלא מצליח לשרוד הולך מי שמצליח ממשיך אז

לא אני שואל איך זה התחיל בכלל

איך זה התחיל איך זה התחיל שהשיניים ידעו שצריכים אותם בפה חותחות מקדימה תוחנות מאחור

שצריכים אותם בפה ולא באוזן

נכון שהם לא ידעו זאת זה כמו שאף אחד לא

בדיוק כמו שהשולחן הזה לא ידע שצריכים את הרגליים שלו כאן

מי כן ידע מי שיצר אותו אתה אתה אבל אתה עושה פה קפיצה שהיא שהיא לא מן מניין היא לא היא לא שייכת כי אתה מדבר משווה שולחנות לעולם

תיקח כל

שולחנות אני מ