
"התחקירים הצבאיים מטייחים את המחדל": ריאיון עם תא"ל במיל' אורן סולומון
עודד הרוש נפגש עם תא"ל (מיל') אורן סולומון, לשעבר מנהל הלחימה באוגדת עזה. סולומון נלחם יחד עם בנו מול מחבלי חמאס בנובה ("אמרנו שמע ישראל"), ובהמשך המלחמה מונה להוביל את התחקיר על תפקוד האוגדה ב-7 באוקטובר. בריאיון מותח סולומון ביקורת חריפה על הרמטכ"ל לשעבר ("הרצי הלוי ומספר אלופים ניסו לטייח ולטשטש את גודל המחדל והתקלות שלהם"), וטוען כי הלוי הנחה לפתוח נגדו בחקירה כדי להשתיק את התחקיר הביקורתי שלו על תפקוד הפיקוד הבכיר. צפו
פרקים בסרטון:
אין לי כוונה לעשות הנחה לאף אחד. התחקיר הזה לא נותן תשובה לעם ישראל ולמשפחות היכן היה צהל. ואני אומר את זה לרמתכל הרצי הלוי בארבע עיניים. כי הרצי בהבנה שליע רמתכל ומספר אלופים כולל אלוף פיקוד הדרום ניסו לטייח ולטשטש את גודל המחדל והתקלות שלהם כדי להש אתה למעשה רומז ש אני לא רומז אני אומר שהחקירה נפתחה על ידי נגדי על ידי הרמתקל הרצי הלוי בכדי לסכל אותי למצוא נגדי משהו לשים אותי באיזה מרטפים להשתיק את התחקיר ואת כל הביקורת שלי אני מסביר לך מתקשרים אליי אלופים ואומרים לי התחקיר של לא ניכנס ברמות של הפיקוד והמתכל הוא שקרי כולנו יודעים בחול למעשה אני מתעורר ממתח של רקטות מאוד אינטנסיבי אני מיד
מבין שזאת הפשיטה אני מאיר את אשתי לא אומר לה בוקר טוב את הילדים אומר להם קומו תרדו לממד תסתגרו בממד עולה על מדים מתקשר לעוגדה אומר להם אני בדרך ואומר לבן שלי הבן שלי הגדול א לא משנה כרגע מה שמו אני אומר לו תעלה על מדים ובוא ויצאתי להילחם עם הבן שלי בדרך אגב נקלנו לשני מערבי ירי קשים מאוד כבר באלומים שבע וכמה דקות אחר כך בברי כדורים שרקו מעלינו בנס גדול לא פגעו בנו א ואני החלטתי להמשיך יכולתי לעצור ולחזור עלומים סעד זה כלום והחלטתי להמשיך וכשהגענו ולא בכדי אני יש לנו שליחות וגם השגחה והכל עבד אצלנו בשבת הזאת וכשהגענו לכביש פה ממש אני מסתכל זה בדיוק הנקודה קו ישר מפה א ראיתי עשרות מכוניות על
הכביש בתוכם או לצידם צעירים וצעירות יושבים עם ידיים על הראש. אני מבין אבל שהם לא באירוע. אנחנו יוצאים מהרכב, מתחילים לעבור בין המכוניות ובהחלטה הראשונה בעצם היא שלי כמפקד להוציא את האנשים, לא לנסות להניע אותם כי מה שהמשטרה, אתה אומר, ניסתה לעשות באותו זמן. כן. המשטרה ממשיכה להוציא מפה בעצם אתה. מזכיר שאנשים בעצם נהרגים, נרצחים ונפגעים בכבישים. אני חוזר משמה וזה גם ייצר פקקים אז אני אומר להם תצאו מהרכבים יש מחבלים רוצו רגלית הם לא מבינים אומרים לי מה תרוצו יש לי דברים באוטו אני לא יכול לעזוב אני צריך לחכות לחבר שלי לחברה שלי זה דו שיח כזה כשאני עובר בין האנשים אומר להם עזבו הכל יש מחבלים רוצו
הם פתאום מבינים ומתחילים לרוץ ואז גם מתפתח שיח של לאן לרוץ אני אומר להם רוצו מזרחה רוצו לשדות רוצו לכיוון נתיבות כל מיני הסברים כאלה כל אחד וה הדרך שלו וככה אנחנו בעצם מצילים אני הבן שלי ושני שוטרים שהתלוו אליי מתחילת הבוקר 7 וקר שני שוטרים אמיצים וגיבורים מיכאל ואורון ואנחנו ממלטים כ200 איש עוד לפני שמגיעים המחבלים שמונה וכמה דקות מגיעה פלוגת נוכבה שזה סיפור בפני עצמו אולי החזקה ביותר שאני מכיר 14 טנדרים מקלים כבדים rpג בפיקוד ממפה. ממפי הוא אבו חמזה. הוא ממפה שחוזר מפה והולך להילחם לרצוח בברי ונהרג שם אחר כך. והמשימה שלהם היא לא הנובה. משימה שלהם זה נתיבות. אנחנו יודעים את זה אחר כך מתוך
האמצעי שלל שלקחנו. והפלוגה הזאת נוסעת לכיוון על כבי 232 דרומה. אמורה לפנות באיזשהו ציר עפר. מפספסת את הפנייה. טועה בניווט וממשיכה ישר לאן? לכיוון הכביש של הנובה. רואה את אותם רכבים שאני רואה. עוצרת בעצם הפלוגה עוצרת ומסדרת את כל הטנדרים ומתחיל קרב מול שישה שוטרים וטנדר שהם מעמידים. אני בזמן הזה מפנה את היחד עם בני והשוטרים, את האזרחים, את מתוך הרכבים ומתחיל לשמוע ירי. רואה עשרות צעירים וצעירות רצים. פצועים או הרוגים ממש נופלים לנו כמו זבובים ליד בכביש. אני זוכר את המראות האלה ואני בעצמי בא לטפל בבחורה צעירה שנופלת מאחורי איזשהו רכב. אני ממש מתכופף ומרגיש צרורות יר כבדים. ובצבא זה ברור.
כשיורים עליך ויש פצועים, אתה קם להילחם, אני מסתובב, מבין שיש מחבלים ואומר לשוטרים, ככה, אני מנהל הלחימה של העוגדה, נעשה פה קרב השיה, נעט את המחבלים, תשמרו על הכדורים ונותן להם גזרה. אז אנחנו מתחילים להילחם, לא כל ה-120 מחבלים האלה נלחמים איתנו, בוודאי שלא. אני מבין את זה מתוך התחקיר והלמידה של אחר כך. כ90 מחבלים בעצם פורקים ומבצאים התקפה רגלית מהעצים האלה פה לכיוון המתחם ותובוחים פה באנשים וכשרה עד 15 מחבלים שאותם אני נלחם וגם רואה בעיניים מיד אני אגיד אני אנחנו נלחמים נמחבלים בעצם יורים עלינו אש טופת מקלעים rpג מכוניות מתפוצצות משמאל מימין rpג מעל הראש אתה רואה כל העשן אש אני ממש בקוש קושי
מצליח להרים את הראש, להבין איפה המחבלים, לראות כמה כדורים. ובאיזשהו שלב במרחק ואני אומר להם השוטרים איתי חייבים לדלג. אי אפשר להישאר בקו שהמחבלים יורים עלינו יש טופת פקודה שלי מדלגים אני ממש נותן פקודות אורן בחיפוי שוטרים מדלגים הבן שלי אני לא אגיד את שמו בחיפוי אורן בחיפוי ואני כל הזמן מדלג אחרון והמחבלים מתקדמים שאני מנסה לראות הם עוברים רכב רכב אני זוכר אותם את המחבלי נוחבה האלה יורים לתוך הרכבים חלק מבעד לחלו לחלונות של המכוניות חלק פותחים ויורים וחלק הם מוציאים את האנשים וחוטפים אותם ואני מנסה לכוון גם אני זוכר את עצמי מנסה לדייק עם האקדח אבל האקדחים זה כמו קפצוניים שמתקרבים מאוד אני
מבין שאין סיכוי לצאת חיי לא עברו לפניי אני נלחמתי פיקדתי ממש מכונת מלחמה אבל אני חושב על הבן שלי קצת ואני אומר לו תוריד את הראש דלג יותר נמוך ממש פקודות כאלה מצטער שהבאת או לא לא לא חושב ולא מצטער על כלום אנחנו נלחמים להציל את עצמנו ואת האזרחים ממש אין שום מחשבה לא על עצמי ולא על משפחתי כי צריך להילחם בשלב הזה אני מבין שאין סיכוי לצאת אני מוריד את הדרגות אני עמד בית רגילים מוריד את הדרגות ושם בכיס ואומר לעצמי ממש ככה שאם אני נהרג או נחתף שלא יהיה לחמס הישג של קצין בכיר ביד גם לאור התפקידים שלי מעבר לדרגה זה לא רק עניין של דרגה זה התפקידים שלי מאוד משמעותיים ואני אומר לבן שלי שלי בוא נגיד שמע
ישראל אנחנו ממש מאחורי אני זוכר את הזה מאחורי הרכבים אני עומד מאחורי רכב הבן שלי עומד מאחוריים מצד ימין מאחורי רכב אנחנו אומרים שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד ממש בכוונה ובלחימה ומיד אחרי כן נס מגיע טנק והמחבלים במקום להצטער עלינו מה הם עושים יורים על הטנק. אני רואה אותם יורים RPG, אני שומע את זה מקלים, אנחנו מנצלים את זה ומדלגים עם השוטרים אחורה. טנק עובר אותנו וממשיך. המחבלים מתארגנים, אני והבן שלי מתארגנים שוב עם השוטרים ואנחנו ממשיכים בקרב. שוב המחבלים מתקדמים, יורים עלינו אשטופת. שוב אני מבין שאין סיכוי לצאת ואני אומר לבן שלי, בוא נגיד תהילים ממש, בוא נגיד פרקי תהילים. אתה אומר שיר
למעלות ושיר המעלות, אבל כל מילה, כל מילה זה מילה. יש גם פסוק מתוך יושב בסתר עליון שאני תמיד אומר אותו מאז שהייתי לוחם ומפקד בלבנון, בעזה, בכל השנים שלי, בכל השנים רבות של לחימה, בכל הגזרות ייפול מצידך אלף ובבה ממיניך, אליך לא יגש. אינסוף כדורים וטילים אפים לא פוגשים אותך. אנחנו מסיימים לומר את הפרקי טהילים האלה תוך כדי קרב ופתאום מאחורינו מגיע רכב קטן בתוכו בחור בשם איליה שברוב תושיתו הציל אותנו הוא אומר לנו כנסו כנסו אני אומר לו סתובב אנחנו במגע ובינתיים תסתובב מסתובב השוטרים נכנסים לרכב הבן שלי נכנס לרכב ואני עוד עומד אני זוכר אגב ביום הזה יש דברים מסוימים שאני זוכר יש דברים משפחות אני זוכר
אותי עומד מול המחבלים ויורה והבן שלי והשוטרים צועקים להיכנס ואומר להם רגע אני במגע אני עוד עם המחבלים והבן שלי צועק אבא כנס עכשיו הוא נותן לי איזה סתירה להתעורר מהסרט שאני חי בו אני לבד מול המחבלים אני בא להיכנס אין מקום באוטו אני ממש מחזיק בידי את הדלת פתוחה ואני כולי עם הגוף בחוץ ואני אומר לו סע ליד שאני לא אשאר פה על הכביש הוא מדלג אותנו לקצה החורשה אנחנו יוצאים אני רואה רכבים ואני אומר להם נעשה פה קו הגנה שני ממש אני מדבר בשפה צבאית מתארגנים עם האקדחים לכיוון צפון מסתכלים שמאלה ומה אנחנו רואים את הטנק הטנק שעבר אותנו קודם נמצא לשביל 50 מטר מאיתנו בשטח אני יודע שזה אותו טנק כי זה אותו
סימול 2 ב ואני צועק לשוטרים רוצו תקראו למפקד שאני אכוון אותו רצים אומרים לי אף אחד לא בטנק אני בעצמי עולה לטנק כדי לראות שוטר אומר לי, יש פה גופה של חייל ואף אחד לא בטנק. אני חושב מהר מה לעשות, איפה הצוות? ומחליט להוריד את המג. מג מפקד, מקל מפקד. אתה שריונר במקור? אני הייתי מפקד חטיבת שריון, אבל אי אפשר להפעיל טנק לבד. ולכן אני מוריד את המג, מוריד את המג, מוריד קופסה תחמושת, רואה תלולית עפר ואומר להם ממש ככה. נעשה פה קרב הגנה, מגנן. אני והבן שלי בחזית אני אומר לשני השוטרים, מיכאל ואורון, אתם מצד ימין של הכביש, כי אני חושב שהמחמלים יבואו מהכביש, ימשיכו את הקרב. ואני בעצם יורה לכיוון המיוערת
הזאת. בין לבין מגיעים אלינו עשרות ניצולים וניצולות פצועים פצועות. אנחנו צועקים להם בואו תהיו ליד הטנן כמחסה ומאחורינו ואני בא להפעיל את המג. יורים עלינו המג תקוע. אני מנסה בכל הכוח לא מצליח. אני אומר לשוטרים, תיקחו את המג, אולי יש לכם יותר כוח ממני. אגב, השעה היא 9 ובע אחרי שעה של קרב על הכביש, אחרי שעתיים שאנחנו בעצם כבר בשטח, הם מנסים, אני זוכר אותם ולא מצליחים, אני כמעט מתייאש. אני אומר לעצמי, עם עצמי, מה יש לי לבקש מהם שוב לנסות אם הם לא מצליחים? אני לא הצלחתי, אני ממש בדין ודברים עם עצמי ואני ממש מתפלל לקדוש ברוך הוא. באמת אני מתפלל ואומר, "שמע אני אומר לו תעשה שאני אצליח לדרוך את המג זה
הדבר היחיד שמציל את האנשים אנחנו בשטח פתוח אין לנו כדורים באקדחים ואני אומר להם תביאו לי שוב ואני מצליח לדרוך את המגורך מהר מכניס את השרשור מתחיל לראות בולם את ההתקפה כדורים נתקעים אני מוציא את הכדורים בידיים הידיים שלי נשרפות אני אגב לא מרגיש את זה בזמן אמת אני יורה עם מג ידיים נשרפות רואה רק אחר כך את הכביות אתה יודע הכל באדרנלין ומבין שהכדורים נתקעים מוציא את כל השירשור ומאלטר אין לי דורגלים זה מג חשן מי כמוך יודע שריונר אז אני מאלטר עם קופסה תחמושת מתחת ויורה אנחנו מ9 וחצי חווים איזה ארבע חמש התקפות מחבלים המחבלים מגיעים מתוך העצים הם רודפים פה אחרי הצעירים מרואים אותנו יורים על הטנק RPג
יורים על רכב שלידינו RPG שמפוצץ את הרכב ובנס אף אחד לא נפגע ויורים עלינו נקל ואני כל פעם זוכר אותם, תחשוב שיש עץ, עומדים מאחורי העץ, אני זוכר את זה היטב. באים לצאת, יורים עלינו, אני יורה עם המג, אני יורה טוב, חלק אני פוגע במחבלים, חלק בולם אותם ואני כל פעם רואה אותם בתנועה הזאת, הם לא מצליחים לצאת להתקפה עלינו. ואז לקראת השעה 10 יש התקפה של שניים או שלושה מחבלים מצד שמאל מהמיוערת. אני יוראי ממג בולם אותם. בשוריר שנייה אני מסתכל ימינה 30 מטר מאיתנו בין השיחים אני רואה שני מחבלים עם מדים חומים בהירים מדוגמים וסטים שחורים אני זוכר את הפנים של הראשון עם זיפים שחורים ואת הברך שלו בכיפוף תוך כדי
מדלגים אלינו 30 מטר אני מסיט את המג השוטרים יורים אנחנו בעצם הורגים שני מחבלים 30 מטר מאיתנו בהתקפת לפיטה שהם מחבלים אני מתקשר לעוגדה ב10 וכמה דקות ואומר להם אתם חייבים לשלוח כוח אלינו כוח אומרים לי אין כוחות אני אומר להם כשיו תשלחו או מזכר תביאו לי מזכר חייבים אנחנו בשטח פתוח מחבלים יכולים להגיע מכמה כיוונים המג נתקע לפעמים אחרי כמה דקות מתקשר אליי המפקד של הבן שלי קציין מודיעים של חטיבה צפונית ואומר לי אורן בטלפון כמובן שלי אורן אני מזכר מעליך ואני נותן לו את מיקום כוחותינו אומר לו איפה המחבלים ואומר לו המיוערת 200 מטר צפון מערבית לי תראה המזכר לא יורד אחרי כמה דקות הוא אומר לי אורן אנחנו
חייבים ללכת למשימות אחרות אני אומר לו לך והמחבלים חוזרים ותוקפים אותנו אתה מבין בדיעבד למה הוא לא ירע אני חושב זה שאלה מצוינת כי אני שנה וחודשיים חשבתי לטומי שהוא פשוט לא זיה את המחבלים שהסתובבו פה בין העצים ובין האזרחים ולכן הוא לא יר ולא היה לי שום דבר אליו זה גם תשובות שאני מכיר. אגב, הרגשתי בתוך עצמי חודשים. כשכל פעם דיברתי על זה, הרגשתי צמרמורת שהוא נתן לנו חצי שעת חיים. אנשים לא מבינים. אתה יודע מה זה חצי שעת חיים? היינו ב-10 שעות של התקפות על החיים. מתוקף תפקידי כראש צוות התחקירים זומנתי לתחקיר חיל האוויר שבו הוצג לכל פורום הטייסים מרמת סגן אלוף המעלה מאות טייסים טובע אנשנו בכנס את
תחקירי חיל האוויר ואז מראים שם את הסרטון של אותו מזכר מראים את התמונת כוונת שומעים אותו בקשר והמזכר קר אומר אני נמצא פה מעל 232 בין בארי ליעריים ואני מחפש טנק נטוש שיש לי דון ניצולים ומה הוא רואה המזכר רואה 10ה טנדרים עמוסים במחבלים השעה 10 וכמה דקות אחרי כשעה וחצי של טוח שרצחו פה באדמה הקדושה הזאתי כ-237 אנשים במרחב נרצחו יותר מהנובה שהיו בצירים אבל פה במרחב הם סיימו את הטווח עולים על הטנדרים ונוסעים לאן לטבוח בבארי הוא אומר אני מזהה טנדרים לא יודע מחבלים כוחותינו לא יודע לא יודע בשורה תחתונה הוא לא יורה ועוזב את הגזרה את התשובה הזאת אתה מקבל כמה זמן אחרי ואני עולה לבמה נותנים לי שלוש דקות
ואני מדבר 15 דקות אין שקט ממה בעולם ואני אומר להם אתם רואים את ה מסוק הזה זה אני זה המסוק שאני מבקש אחרי התה התקפה שאני מתאר להם אותה אני והבן שלי ושוטרים אחרי קרב בכביש פנים אל פנים אחרי שאני מוריד מקלה מג מטנק פגוע ואם היה צריך היינו נלחמים בידיים אתם מיתב אנשנו עם מיתב המלך איך אתם לא יורים מה התשובה אז מה אומרים לי הוא לא זיה הוא לא הבין שזה מחבלים. אני רגע רוצה לעשות סדר לעצמנו. אמרתי להם ומיד אני אגיד כי אמרתי את זה לרמתכל ולפקד חיל האוויר, כולל בפורתכל ובארבע עיניים. אין לי טענה ולא חצי טענה לטייס המזכר. זה בכלל לא מעניין מי הוא ומה שמו. הם בטוח, אני גם בטוח בלי לדעת שהוא לחם בגבורה
והם עשו פה כל מי שהיה פה נלחם עשה את הכי טוב שהוא יכול. זה לא הדיון. הדיון הוא תחקיר. שנועד להבין את סיבות השורש. למה מסוק קרב מגיע בקרב ולא יורה לשרה טנדרים? הצלחת לקבל תשובה? לא. והתשובה היא שהוא יכל לעשות מספר פעולות. אני לא אכנס פה זה עניין מקצועי. לבדוק מול השליטה. השליטה מולו ובקצה להתקרב. כשאני לא רואה משהו אני מתקרב לסכן יותר את עצמו כדי להתקרב. והתוצאה היא כ-100 מחבלים שסיימו לטבוח פה ועולים את זה אני אומר למפקד לפורום שמה ומגיעים אליי מפקדי תיסות קרב כתמם ומזכר ואומרים לי אורן כל מילה וקצינים בחירים בחיל האוויר ואני אומר את זה לרמתכל ארציה הלוי בארבע עיניים על עוד כמה דברים כולל על
התחקירים שהתחקירים לא מספקים תשובה כולל תחקיר הנובה אני אומר לו הרמתכל בפורו מתקל התחקיר הזה לא נותן תשובה לעם ישראל ולמשפחות היכן היהצהל וזה אחד הנושאים אגב הקטנים שעולים בתחקירים שלי במשפט אחד או שניים על התחקיר שלי כי זה נושא שאגב כך פעלתי שנה וחצי בתוך הצבא מעולם לא יצאתי החוצה כמו שדיברנו גם בתקשורת ולא בכדי תמיד פעלתי בתוך הצבא אבל בהשתדלתי להיות אמיתי מקצועי והכי חשוב עם חובה ערקית ומקצועית כלפי האסון שקרה וכתבתי דיברתי עם הרמתכל באופן אישי מרצי ואמרתי לו שהתחקירים לא מספרים את הסיפור הם מהממים הם מטהיכים ומטשטשים נתתי לו דוגמאות ושבוע אחרי כתבתי לו נייר הוא ביקש שמי שיש לו טענות על
התחקירים הוא שמע את זה מעוד כמה אנשים אמר את זה בפורום מתה כללי שיכתוב לו ואכן כתבתי לו סתבר שאני הקצין היחיד בצהל כתבתי לו ארבעה עמודים מדוע התחקירים הם מטייכים לא מסבירים את האמת וכן נדרש לתקן אותם למה לדעתך התחקירים פועלים ככה הרי אין לנו ספק שהצבא רוצה להיות צבא טוב יותר אני יותר מזה נגיד ארצי באותו זמן יודע שהוא יניח את המפתחות עוד חודש חודשיים שלושה זה היה במהלך חודש דצמבר תחילת ינואר אני אתה כל חייל בצבא וכל אזרח במדינה רוצה להאמין שהצבא שם את התקלות כדי לתקן אותם. ככה חשבתי לטומ במהלך כל השנה וחצי וכל השנה של התחקירים. אבל לאורך כל הדרך זיהיתי בעצם באופן ניהול לתחקירים ובתהליך שלהם
שהצבא לא ממש רוצה לשים את כל הטעויות. למה? רק את חלקם. כדי מה? כי הרצי בהבנה של רמתכל ומספר אלופים כולל אלוף פיקוד הדרום ניסו לטייח ולטשטש את גודל המחדל והתקלות שלהם כדי ברמה מסוימת לשמור על התדמית שלהם לדורות בוודאי הם לא יכלו להתעלם מהאחריות שלהם על האסון הכי קשה שקרה למדינת ישראל ולכן דוגמה לטיוח תן לי דוגמה איך נראה כזה דבר בתכלס בתחקיר שאתה קורא תשובה היא מאוד פשוטה 400 שקופיות מצגת מקצועים מבוססים שמסבירים היכן צהל כשל בעיקר בכל מה שקשור לפיקוד העליון עוגדה פיקוד מתקל חיל האוויר וכולי מה החלטות שהיו צריכות להתקבל ולא התקבלו מה החלטות שהתקבלו והאם היו אפקטיביות אפקטיביות תחקיר מקצועי אגב
התחקיר היחיד בצהל שהוא בשיטת תחקיר מה איזה טיווח אתה מזהר בתחקיר שלך כל הדרך בעצם זה מזהה שתי מגמות תעיקריות. אחת זה שבכל התחקירים של מה שאנחנו קוראים בשפה שלנו מוקדי קרבות, כלומר הקרב על בארי, הקרב על נירוז, הקרב על המסיבה, הקרב על כפרזה וכן הלאה וכן הלאה. הרובד היחיד שעוסקים בו זה העוגדה המטה. מה קרה? מה זה? מה הכוחות עשו? כאילו אין קשר לדרג העליון. מה המטה הכללי ופיקוד הדרום עשו כשתוחו פה בנובה? כדוגמה אני אולי הקצין הבקי ביותר בתחקירי צהל מלמעלה ועד למטה ואין חייל או קצין כולל אלופים מקנים ולשעברים שבאים מדברים איתי וגם מעבירים לי חומרים שמנסים למדרג מה ששאלת בתיוח למדרפיקוד והמתכל כי הם
יודעים וסומכים עליי שאני יוציא את האמת כדי שנלמד ולמה כי אני קצין במילואים אני תושב ועוטף אני נלחמתי על חיי חיי בני אני וחיי אנשים פה אין לי כוונה לעשות הנחה לאף אחד לא משנה מי הוא יש לי כוונה אגב אין לי כוונה לצלוב אף אחד יש לי כוונה ללמוד לשים את האמת את כל הממצאים והנתונים כדי שנלמד ולכן אתה כותב תחקיר בעצמך ולכן אני חשוב לי רק להבין מישהו ממנה אותך לכתוב את התחקיר הזה כן כן כן התחקיר בעצם אני ממונה על ידי קודם כל אני מתבקש על ידי מפקד העוגדה אבי להוביל את התחקיר העוגדתי אני נהנה שהוא קורא במקביל לתחקיר הוא חלק ממערכת התחקירים הצעלית, מפקודת התחקיר הצעלית. אני נהנה לבקשה ואני רואה זאת
כשליחות שאני מבין גם מתוקף הידע שלי והניסיון וגם מתוקף היכולת האישית שלי והאמת שאני אביא אותה ללמוד באמת ואני לוקח את זה כשליחות ובאמת מוביל את זה. אני אומר לך הפכתי לכותל של צהל בנושא התחקירים. כמו שאמרתי אין מישהו שלא היה מגיע אליי וכל מה שמגיע אליי אני זה הוגדר באופן רשמי שזה התפקיד שלך אתה אחראי על התחק שלו כן לא אני חושב שהיה אגב תקשורת היו כל מיני אמירות בעיקר מטעם דובר צהל בעיקר הקודם ניסיון לומר שלא מונתי וכולי זה כמובן שקר זה כזב אז אז זה כבר עף א בוודאי מונ אבל רגע בסוף אתה כותב תחקיר אגב מונאתי באישור מפקד הפיקוד והרמתכל אני נמצא בתחקירים של האלוף הר המתכל לא כצופה צ אני לא יכולתי
להיכנס לשם לצורך העניין ולכן אתה כותב תח אה מהזווית שלך עם הביקורת שלך לא חוסך מאף אחד כן למי אתה מציג אותו אנחנו בעצם מפקד העוגדה ואני מציגים למפקד הפיקוד ולרמתכל ואומרים לו רגע ואומרים לו את הדבר הבא אנחנו מציגים את הקרב העוגדתי זה חלק א' של התחקיר חלק ב' של התחקיר הוא חלק שנקרא תחקיר רב מדרגי בנושא הפוש והסדק. אורן מוביל אותו, אורן יציג אותו. אלוף אומר בסדר גמור. הרי המתכל בסדר גמור. זה מופיע כולל בפורו מתקל ואני אמור להציג אותו מבחינת עיתוי בזמן שמעולם לא נקבע. כל פעם זה נדחה ולמעשה זה מעולם לא הוצג לא לירון ולא לרמתכל. זאת אומרת מטעם צהל אתה כותב תחקיריק מטעם העוגדה כן ש נכון לרגע זה
עדיין לא הוצג לא הוצג לרמתכל שכבר סיים את תפקידו בוודאי ואז מה קורה כולם מבקשים ממני בוא תראה לי בוא תיתן לי בוא תשלח לי אני אומר להם חבר'ה מה פתאום אף אחד לא ראה את התחקיר אגב גם מפקד העוגדה ראה את התחקיר רק שסיימתי אותו כי זה תחקיר עצמאי וכשאני אומר עצמאי זה עצמאי ואני אומר חבר'ה אני נאמן לכל מה שעשיתי עד היום אני בתוך הצבא מחכה לרמתכלה נכנס אה אני לא אפרט מה קרה ביני לבין הצוות של סמי והרמתכל אני רק אומר שהתחקיר כרגע נמצא במקום שבו אני ממתין שאראה להציג אותו בפני הרמתכל רק שקורה עוד משהו ברשותך תלוף סלומון זה לא שהרמתכל הקודם הרצי מסיים את תפקידו וכרגע אתה באיזה סטנדו מחכה להציג אותו ל
הרמתכל הנוכחי אלא שהרמתכל הקודם גם מדיח אותך משירות מלואים זה לא בדיח זה משהו אחר הוא עושה תרגיל אחר יום אחרי שאני שולח לו את המכתב יום אחרי שאני שולח לרמתכל את המכתב בעצם אני חשבתי שיש פה תגובה צהלית עולמת למכתב והפסיקו לקרוא לי לתחקירים זאת אומרת הדירו אותי מהתחקירים אצל הרמתכל טוב מצד אחד אמרתי זה חבל מצד שני זה גם פינה לי זמן ואמרתי בסדר יגיד רמתכל חדש נציגי אלא שבעצם מה שקרה בפועל זה הרמתכל הנכה את רמך ביטחון המידע לפתוח נגדי בחקירה לא ידעתי את זה על מה הסעיף לחקירה אני חושב שזה נו שצריך אני לא סתם אומר זה נושא שצריך להחקר לא בכדי החקירה צריכה להיחקר בוודאי מה זאת אומרת לא רק עיתויה
הסיבות שלה אני קצין בכיר אף אחד גם בחשודות נגדי מעולם אני לא יכול לפרט אותם ולא אפרט אותם וכשבעצם הסיפור הזה יגמר בעזרת השם ומאז יצא מתוק אז נבין עד כמה הסיפור הזה היה לא רק הזוי חמור כדי להשי אתה למעשה רומז ש אני לא רומז אני אומר שהחקירה נפתחה על ידי נגדי על ידי הרמתכל הרצי הלוי בכדי לסכל אותי למצוא נגדי משהו לשים אותי באיזה מרתפים להשתיק את התחקיר ואת כל הביקורת שלי נקודה סימן קריאה ואני אומר את זה חוזר על זה וקובע את שרבי היום אתה אזרח יותר אתה לא במילואים שרבי בצבא יש רגע בצבא יש נועל שמי שבעצם מוחזק בחקירת מצח אז הוא לא יכול להגיע למילואים לכן לא הודחתי אלא פשוט אני לא יכול להיקרה אבל גם
זה אני מקווה שיפתר כי צריכים להוציא בעצם א זה ואכן צריכים לקרוא לי ואני מקווה שזה יקרה לשר הביטחון אתה לא רוצה להציג אני רוצה אבל אני חושב שנכון וראוי אמרתי את זה גם לשר הביטחון שאני קודם אציג בצבא זה לא יברח לשום מקום אלא מה העיתוי חשוב ככל שאנחנו מתרחקים ברור יש פה חשיבות תגיד מפד יש פה אינטרס לאומי וביטחוני גדול להצגת התחקיר וללמוד מפקד העוגדה שמינה אותך עזוב את הרמתכל עזוב את אלוף הפיקוד עזוב את הרמתכל הנכנס והיוצא יש פה מישהו שברמה האישית החברית המקצועית ביקש ממך לעשות תחקיר מטעמו הוא מפקד העוגדה איפה הוא לא אבי תראה קודם כל מי שמכיר את אבי מפקד אמיץ אני אומר פה מזל שהוא היה מפקד העוגדה
בשביעי באוקטובר עד כאן מדהים אה איפה הוא למה הוא לא מגן עליך הוא מותך לזה הוא לא יצא לתקשורת עד היום סיבותיו עמו גם די ברורות אבל בתוך הצבא כולל הצוות של האלוף סמי טורד שמן ולכולל הרמתכל הוא פועל כדי שהתחקיר יצא לאור בוודאי התחקיר שאתה כתבת הוא קרא אותו ודעתו עליו קבל אותו. מה שהוא תחקיר מקצועי? הדבר האחרון שיגידו על התחקיר הזה זה שהוא או לא מקצועי או שהוא זה הוא תחקיר מקצועי הוא מבוסס. שאלה שאתה לא חייב לענות לי עליה את התחקיר הצעלי הוא גם בטח מכיר הוא גם בתחושות שהיה שם טיוח אני מסביר לך מתקשרים אליי אלופים ואומרים לי התחקיר של לא ניכנס ברמות של הפיקוד והמתכל הוא שקרי כולנו יודעים וכולי
איפה אתה עומד היום אז למעשה אני נחקרתי במצח מסרתי את גרסתי באופן מלא שרק מה טענה לחקירה שמה אני לא יכול לפרט זה לא מה שהם מספרים בתקשורת דרך אגב אוקיי אני רק אומר שבת חקירה עצמה אמרתי להם וחתמתי על הדפסים אמרתי להם עכשיו ניסה לפוליגרף של מח של משטרת ישראל מה שתרצו בכל מקום בארץ מה שרק נגיד ברשותך שמה שמפורסם בתקשורת שהסיבה שבה אתה נחקר למצח זה הוצאה של מסמכים שלא כחוק לא היה ולא נברא וגם זה לא בדיוק החשדות אז בחשד של מצח בחקירה בכלל אומרים לך סעיף אחר כן דברים אחרים אני צוחק והם בשוק ממני מה אתה צריך חבר'ה זה לא אני לא עשיתי לא עושה ולא יעשה מעולם לא מעולם לא עשיתי עבירות לא כאלה ולא דומות
להם ולכן אני מקווה שהחקירה הזאת תסתיים במרה א וכמו שאמרתי מאז יצא מתוק אתה כמישהו שהיה בכיר בצבא אתה תלוף מכיר את המערכות כולל מבצעים בעבר אתה רואה היום את צהל נלחם כבר שנה וחצי זה נראה שאנחנו הולכים לניצחון. יש לנו את המתכון הברור איך להכריע את חמס. זאת התחושה שאתה נמצא איתה. אין פה עניין של תחושה או לא. אני אנטח רגע את המצב בקצרה ואחר כך אני אגיד מה אני חושב שצריך לעשות בהמלצות. ראשית שנה וחצי צהל הגדול המתכל המתכל ואלוף פיקוד הדרום הקודם סיפרו לעם ישראל ולדרג המדיני שהם מנצחים את חמס, משמידים את חמס, מפרקים את חמס ועוד כל מיני מונחים אגב לא צבעים ולא מקצועיים. אני טענתי לאורך כל הדרך וזה
אחת הסיבות שגם הרמתכל והאלוף א א בעצם א זיהו וחיפשו אותי. אני הקצין היחיד שגם בנושא המבצעי אמרתי את הביקורת שלי בצורה מקצועית בתוך הצבא. למעלה מ-12 ניירות הוצאתי לאלוף אל הרמתכל שמסבירים כל נייר זה 10 עד 30 עמודים בצורה מקצועית מה הניתוח שלי ומה צריך לעשות. וחמס כמו שאנחנו לצערנו מבינים אחרי שנה וחצי לא הושמד ולא פורק גייס אלפי פעילים חדשים משמיש את השטויות מנהרות התקפיות והגנתיות ועוד ועוד וכל יום ויום מנסה בעצם מה לעשות א' לתכנן תוכניות כנגד התושבים והאזרחים פה בעוטף בוודאי בזמן שאנחנו מדברים חמס מתכנן עוד פשיטה עוד פשיטות וכולל נגד חיילינו אני מזכיר לכולנו אנחנו מנסים לשכוח אמצעי התקשורת
מסוג מסוים מנסה להשקיח כבר בחודש דצמבר 23 ותחילת שנת 24 לא מעט קולות נשמעו במטא הכללי אני שמעתי אותם באופן אישי ושאל הרמתכל הכנו את חמס מספיק בוא נעצור נפנה את הכוחות כאילו ההמת המתלה היא חסבלה ועוד ועוד אני טענתי לאורך כל הדרך חבר'ה על מה אתם מדברים פגענו קשה בחמס כן פגענו בו כן לא מספיק חמס מטרת המלחמה. מטרת המלחמה לא הייתה לתת מכה קשה. מטרת המלחמה הייתה להסיר כל יום מרצח ובתוך כך להשמיד את היכולות הצבאיות והשלטוניות. וכמובן להחזיר את החתופים. ולכן אנחנו שנה וחצי נקטנו בשיטת פעולה שהוביל אותה הרמתכל והמטה הכללי והאלוף ירון פינקלמן שנקראת שיטת הפשיטות. מי כל עם ישראל יודע וכל חייל בצהל מבין
שבמקום לבצע התקפה משמעותית לכבוש שטח לתאר אותו להישאר להחזיק בו ולהתקדם קדימה נכנסנו ויצאנו זה אפשר לחמס בעצם שני דברים אחד לא להתחכך ולא להילחם לחכות נכון אנחנו נצא מתי שהוא לצאת שכוח צהל יצא להשתקם ובעצם חזרנו והלכנו לדעתי אתה ומי כל חל שנלחם היה באותם מקומות בג'בליה ובסג'איה וב בכל המקומות הנוספים שלוש וארבע פעמים זה שחק אותנו שחק את הרוח את הכוחות וכשאני כשהרמתכל והאלוף בדיונים היו מתייחסים אומרים תראו כוחות המילואים שחוקים אני אומר להם חבר'ה אתם לא מנתחים נכון הם שחוקים לא כי קראו להם הרבה ימים כי הלשם מה לא היה ברור נכון כשהלשם מה הוא בוא בוא ניכנס ונצא אל תקרא לי שאנחנו בלשמה ומי פה
בדיוק צריך הוא להכריע את חמס להשמיד אותו תקראו לנו כמה שצריך נהיה אין חייל מילואים אחד שלא מבין את זה ורוצה את זה ולכן אנחנו הקולות היום שאנחנו הולכים להשמדה שלו אז תראה אני במסגרת תפקידי גם בכשהייתי בעוגדה וגם תפקידי היהי באזרחות אני איש משרד ראש הממשלה לשו עבר ואני כותב ניירות כתבתי את התוכנית להכראת חמס שלחתי אותה אגב חודשים קודם בינואר עשיתי לה עדכון שלחתי אותה לרמתכל הנכנס אייל זמיר שקרא אותה ולא ללוף הפיקוד ושלחתי אותה לדרג המדיני כל אחד בכובע שלו באסטרטגיה ובחלק המערכתי ואופרטיבי בצבא ואחד הדברים שאני מדבר עליהם זה ניתוח של מה מפריע לחמס הרי בסוף כשאתה רוצה אתה צריך לשאול את השאלה
במלחמה שני דברים מה יבטיח את ביטחון ישראל לדורות. זה הסיפור של השטח. לקחה ערבים מתבוסתם זה השטח. כשאתה מדבר ומנתח את כל מה שקרה לערבי ישראל, ערביי יהודה ושמרון והאזור, מה שהפריע להם זה השטח שהם הפסידו. 48 הם פתחו במלחמה, הייתה להם נקבה. 67 הם פתחו במלחמה, הייתה להם נקסה. ובשביעי באוקטובר 23 פתחו במלחמה וצריך לקרוא לזה קריתה. קריתא זה כמו כרת בעברית. אסון. צריך לדבר בשפה הזאת. צריך לשבור להם את הנרטיב שאומר אנחנו נפעיל טרור ונגיע להישגים. תראו אלפי פעילים מחבלים ארורים שחוזרים אלינו וא א תמורות שאנחנו מקבלים. לא. אתם פתחתם במלחמה ויהיה לכם אסון. אתה יודע שהזטים מחזיקים מפתחות של השכלן, אשקלון
ואשדוד, את הבתים שהם עזבו בראייתם ב-48. ואני אומר להם מה אתה תטלו את המפתחות של איזה בתים בסדג'איה ובית חנון וג'בליה אתם תתחננו, תספרו לדורות הבאים שגרתם שם עד שיעדי המלחמה יחזרו. ולכן זה הזמן לעשות ריסט לכל המסע ומתן. ניסינו בצדק רב. אני אומר פה הכזרת החתופים והחללים זה מטרה קדושה. אין מי שלא חושב לא מתפלל. ואני יכול לומר על עצמי שנה וחצי נלחם על הדבר הזה. am
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
10 פרקיםפורסם ביום רביעי, כ״ג באייר התשפ״ה (21.5.2025). משך: 35:57

17 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
ירבו כמותך בישראל!
ראיתי ובכיתי... איזה ערב רב השתלט עלינו....
צריכים אנשים כאלה בדרג הביטחוני
ברור שישתיקו אותך. כל מי שמדבר אמת הוא אצלם בוגד. השם יצילנו מאנשים רעים
וירבו כמוך בישראל.
מטורף איזו לחימה מתוך חירוף נפש.
בנוסף, קשה להאמין למה שאמרו לו, שאחרי 10:00, לא היו עוד כוחות פנויים.
בני, שעדיין לא סיים טירונות באותו זמן, קיבל צו 8 בסביבות 9:30 בבוקר וטס מהבית.
קל וחומר, אלו שהיו חיילים בפועל וגרו קרוב יותר לאירוע.
הבסיס של בני נמצא בדרום. כשהוא הגיע לשם, כולם (מלאאא חיילים) פשוט שהו שם כאילו זקוקים לכווולם רק לשמור על הבסיס (כך סיפר) ונשלחו לקרב רק למחרת בבוקר.
איזה יהודים טובים ומסורים יש בעמנו!
תודה לך על הקרבה העצמית ואומץ לבך, גם בקרב וגם אחריו.
לצערי, יש לנו אנשים באליטה בשליטה שלא ייתכן שהם מזרעו של אברהם אבינו.
הם אנשים רעים עם נפשות משורשות בערב רב.
לפי התנהגותם וערכיהם, לא יכול להיות הסבר אחר.
תודה רבה רבה ה' ישלם לך על כל מה שעשית למען עמ"י, אין מילים אפיו שיכולות להודות לתאר! ברוך ה על כל הנסים שהיו לך ושחזרת אלינו מהתופת. ותודה שיש אנשים כמוך שמשמיעים קול שפוי צודק אמיתי ואמוני שכזה. ותודה לעודד גם על השירות וגם על ראיונות כאלו מיוחדים עם אנשים כ"כ מיוחדים.
השם יוציא אותך זך וטהור וגיבור ישראל כפי שאתה!
אדם גדול! איש אמת!! צדיק אמיתי! יישר כח גדול! אוהבים ומעריכים!
wow
מדהים!! עובדות מפחידות, ותובנות מדהימות!
ראיון מדהים.
אמת לאמיתה..
עוצמתי. מבהיל
אדם חכם מאוד
איזה איש גיבור וצדיק. הזכויות האלה יעמדו לך ולעם ישראל לכל הדורות
איזה אנשים. שהשם ישמור עליכם. כל הכבוד.
וואוו איש של אמת !! חבל שהוא לא רמטכ"ל ובפרט שהוא עושה הכל בשם ה'.
הייתי שמח לפגוש אותו.