"לא האמנתי. אני חי!": יוסי איתיאל על הרגע המכונן בחייו

ואני בוכה את החיים של החי אני בוכה בלי סוף הלו ובלטתי ים של מים קוראים לי יוסי כמו הרבה אנשים שרצו לחלום את החלום לפרוץ לאמריקה להביא את המיליונים ולשבת על זרה דפנה מיליונרים באמת נסעתי לארצרות הברית עבדתי היה לי כסף היה לי עבודה היה לי הכל היה לי מנה קבוע בימים שאני לא עובד הייתי אוהב ללכת לים בערב לסחוט בים הייתי אוהב לסחוט הייתי באותו ערב עם שתי חברים אחד אמריקאי אחד אנגלי המנהג שלנו היה לסחוט עד למצוף המצוף זה משהו כמו 100 מטר מהחוף משחק לא קטן כשמדובר בים וסחינו לשם ושם במצוף יש עומק ממש עמוק היה מצמאל שעה וה מדהים באיזשהו שלב השתי חבר'ה החליטו שהם חוזרים ואני הרגשתי שעדיין לא מציתי. אני

רוצה עוד להישאר במים. אני אשמים שר הם חזרו חזרה לחוף ואני נשארתי שם בים. צולל שוחה הולך חוזר חלום מרגיע נעים. באיזשהו שלב כבר התחילה שקיעה ככה לרדת על הארץ והתחילו גלים גלים שהיו לי מוזרים כאלה כי כשהיינו שם זה היה נחמד רגוע לא היה גלים ואני מסתכל בגלים ואני מזהה סוג של גאות הגלים הולכים חוזרים הולכים חוזרים הבנתי שיש פה משהו מעבר לסתם גלים ואני שוחה שוחה סוחב ואני לא מגיע למצוף לא מגיע ואני לא בכיוון אני כבר מאבד כיוונים אני צוחק כיוונים הפוכים באיזה שלב כבר הרגשתי שאני כבר ממש הנשימה כבר נגמרה לי אין לי אוויר כבר בלתי מים לא שייך שעכשיו אני אמות חס ושלום בכזה בשום מקום לא מתאים אבל אין זה

המציאות אתה בשום מקום באמצע הים רחוק מהמצוף רחוק מכל מקום שאתה יכול להישא שן עליו הוצא את עצמי מרים ידיים למעלה ומתחיל לנסוע למטה ומתחיל לבכות בתוך המים ואני בוכה כמו תינוק בוכה וכל בכי שאני בוכה קדימה אני בול המים בוכה בול המים ואז פתאום באיזה נקודה ככה אני מוצא את עצמי אומר ריבונו של עולם אבא שבשמיים אני יודע יודע שהייתי ילדע, אני יודע שלא הייתי בסדר, שעשיתי נגד רצונך, שלא הייתי ילד טוב, אבל אני מתחנן אליך, אבא שבשמיים, אני מבטיח לך שאם אתה תעזור לי אני אני אשנה את הדרך שלי, אני אהיה ילד טוב ואני בוכה את החיים של החי אני בוכה בלי סוף לא ובלטתי ים של מים התחלתי לסחוט ואני צולל צולל ואני אומר

טוב אני אנוח קצת בתוך המים ואז אני כזה נותן לעשות קצת לשכוע ואני קולט שאני מרגיש את הרצפה איך שהרגשתי את הרצפה אמרתי יואו אני ברצפה נתתי אחת למעלה התחלתי לסחוט לסחוט לסחותט לסחוט את המרתון של החיים שלי אמרתי יואו אני בחוף עד שהגעתי נקודה שכאילו האף שלי בחוץ הרגליים ברצפה תחתי לנשום ולבכות דם מהעיניים את הדם של החיים שלי בחטא. שחיתי את המשוחה האחרונה עד לחוף. הגעתי לחוף נפלתי על החולות. קתי מים מעולים בדם ודמעות ופחד עמים של טעם של מוות. וככה נשכבתי לי על החוף מבחינת אילפון. באיזשהו שלב התעוררתי, אני נוגע בעצמי ואני יודע מה עברתי ומאיפה באתי ואני בואנה אני נוגע, אני חי נוגע בחולות, אני בחולות,

אני חי אני לא מאמין, אני חי ואז נזכרתי באמת בונה דיברתי עם בורא עולם והוא עזר לי. אני חייב שמ את הדרך שלי.