
"פיניתי פצועים תחת אש": טלי חדד משחזרת את חילוץ בנה מהתופת
כשטלי חדד הבינה שמחבלים חדרו לאופקים, היא החליטה לצאת מהבית ולחלץ פצועים תחת אש, ביניהם גם את בנה איתמר שנפצע בקרב. מורן קורס שמעה ממנה על התעוזה הבלתי נתפסת, על הבקשה המרגשת של החייל יונתן אלעזרי הי"ד, ועל התחושות שליוו אותה בכל שלב: "להיות יהודי זה תפקיד".
והשכנים אומרים את משוגעת תלכי הביתה ואני אומרת אני מפה לא זזה אני עם הבן שלי חוזרת אני רוצה את הבן שלי לי יקרה ו קודם כל את גיבורה את גיבורה של עם ישראל לא רק את גם הבן שלך הבן שלך נפגע עם ארבע כדורים והוא עדיין המשיך לתפקד אני פשוט נפעמת מהסיפור המטורף שלכם פשוט סיפור גבורה שאני לא חושבת שלפני השבת הזאת היית חושבת אי פעם שאת תיתקלי בסיטואציה כזאת ואיכשהו תצטרכי להתמודד עם מה שהתמודדת בימים האחרונים אז בואי נחזור אחורה ככה ברשותך נחזור לאותה שבת לשמחת תורה אנחנו באיזה שעה 6 ו3 מתי מתי הזקה הראשונה היה לכם הצבע אדום 6 ח 6 חצ 6 וח בואי תספרי לנו משם מה קורה אז בשעה 6:30 אנחנו קמים כולם לקולות
הזקה רצים לממד זה משהו שאתם רגילים אליו נכון הז גר באופקים זה משהו שאתם כןן שאנחנו גם א כן גם שאנחנו אנחנו גרים בשכונה ישנה אז שבאמת בנינו ממד בשביל הימים האלה ובאמת צנו לממד ואחרי הזקה אנחנו שומעים הליקופטר חג מעל הבית ואחרי ההליקופטר אנחנו שומעים מתך של יריות ואיתמר אומר אמא זה לא פלילי זה בטחוני ואז הוא מחליט החטה רץ לחדר שלי ולוקח את הנשק שלו ואז הוא רץ לכיוון היציעה ואנחנו איתו מלוים אותו ואז הא אומרת לו יאללה לך תעשה את העבודה שלך משימה שלך א רוץ רוץ איתמר את שאת אמרת את זה את ידעת לקראת מה הוא הולך את ידעת שהוא הולך לפגוש כמה כמה מבלים לא ממש לא אנחנו לא יודעים לאיפה אנחנו נכנסים בכלל
לאיפה אני בכלל שולחת אותו הוא רץ אני הולכת בלי לשאול אותם נועלת נהלי ספורט ולוקח את הבת שלי ואנחנו רצות ביחד אחריו רצות אחריו והוא נעלם לנו רצות אחריו אין לכם נשק אין לכם כלום אחריו איפה לאן הוא הולך ואנחנו רצות אנחנו רואים עיר שהיא שוממה שקטה כולם הבתים מולם הבתים שבת בבוקר אנשים ישנים עדיין שעת בוקר מוקדמת ולי ודע שהוא הצטרף לשני שוטרים עם אקדחים שהציעו לו להצטרף ברכב שלהם כשראו אותו רץ עם הנשק ואז אני חוזרת לסיפור שלי שאני במת מ רות ליד איזה בית ואנחנו הגענו לגן שעשועים אנחנו שומעים עדיין יריות בצורה סיבובית הם נמצאים בתוך לא פחדת לא אני אגיד לך משהו הפחד לא היה קיים אבל את שמעת יריות זה
לא משהו שאת רגילה לשמ רתי את המחבלים את ר כן בגן השעשועים אנחנו ראינו אני והבת שלי ששתינו אומר אמא תסתכלי אמא הנה המחבל פה שלך 18 וחצי ואתם ככה מול המחבלים כן ואנחנו לא עוזבות כי אנחנו מחפשות אנחנו רצות את התמר אה ואז כש אנחנו רואים את המחבלים בתוך הגן השעשועים שאחרי שהם סו סבב יריות הם יוצאים עם נשקים מורמים כלפי מעלה ויורים וחוצים גביש לתוך גוש בניינים שקרוב לגן השעשועים וואו ואז אמרתי למיתב מתב רוצי הביתה מסוכן פה רוצי תחזרי הביתה אני עומדת עוד שמה רואה שנהיה שמה שקט פתאום אני שומעת קרב מגוש בניינים אותם מחבלים הגיעו לגוש הבניינים ושמה התנהל קרב ואני אומרת תמר רק שם אחרי הקרב הזה אני פתאום
מתחילה לראות שמגיעים משטרות חבלנים אזרחים עם מנשקים ראיתי שכוח כבר הגיע והגענו לנקודה של כיכר פה יש בניינים בניינים בתי קרקע ואחרי שהיה פה את הזה והיה כבר שקט הם עברו כבר לבניין אחר ושמה גם מתנהל קרב ואני שומעת קולות של אלהו אקבר אללה הו אקבר ממש צעקות אללה הו אקבר ויריות ורימוני עשן ופצצות ובוים ני מוצאת את עצמי משתטחת ליד תחנת אוטובוס מעל הראש אני ככה שוכבת על על המדרכה פשוט יורים אחד אחד מול השני מגיע בחור משמה כשנהיה קצת כזה שקט קטן א מגיע מושך אותי משמה ו מוציא אותי למקום יותר מוגן והוא אמר לי מה את עושה פה אמרתי לו הבן שלי פה אומר לי תלחי הביתה וזה צועק תלכי הביתה והשכנים אומרים את
משוגעת תלכי הביתה ואני אומרת אני מפה לא זזה אני עם הבן שלי חוזרת אני רוצה את הבן שלי ואו מאיפה את צומות נפש את היית האישה היחידה ברחוב כן היחידה שאנשים התחילו ליצוק פצועים הרוגים מוציאים הרוג א אנשים פשוט התחילו להיכנס באמת מהחלונות ומדווחים על המצב ואני מחכה שיגיע מהידה כאילו מישהו יגיע יפנה את הפצועים גם הרוגים אני רואה את רואה מול העיניים שלך פצועים הן וגים לא פצועים אני לא רואה משכו אותם לבתים הרוגים אני רואה וואי ואז אני אומרת לאיזה בחור שמה תקשיב אני גרה פה קרוב אני הולכת להבי את הרכב שלי ואני מתחילה לפנות פה פצועים וא אני חוזרת אני כבר חוזרת אני רצה לבית שלי חוצה את הגן השעשועים חוצה
רחוב שהה יש מחבלים אני לא יודעת הכמות אני יודעת שיש את לא יודעת איפה הם אפילו הם יכלו לצאת מכל מכל מקום הם הגיעו ל ואת נוסת את נוסעת ברכב לידך מחבלים ומה שמענה אותך זה רק לפנות הפצועים אני מגיעה לבית מבקשת שיביאו לי פוגשת איש עם נשק אומרת להו תשמע אני לא מצליחה לרוץ כבר לך תביא לי רכב סוברו את המפתחות אני גרה בבית עם שני קדים בכניסה מטהרת לו זה הוא מגיע עם הרכב אני משם אנחנו מחליפים אני מגיעה לכיכר לחמל הזה שנוצר שם ו מביאים לי את הפצועים הפצוע הראשון זה איתמר רק תגיד לי מי מי יחבק ותי ואבטיח שאני לא כנה בסוף הם מגיעים לאיזשהו שמטה כזאת מזהה את המחבלים אני ורה מתך של 10 כדור ועוד מתך של עוד
איזה 10 כדור בערך 20 כדור במתח השני יש לי מעצור מתחיל תפל את המעצור נותן שתי דריכות בדריכה השנייה אני מקבל סרור מהמחבלים מקבל שתי פגיעות בבטן מרגיש כזה קפיצה בגוף סתכל ימינה אני רואה את אבי השוטר גם מקבל כדור ניבים ב ג שהוא מת מסתכל שמאלה אני רואה את השוטר השלישי רץ אחריו איתו תוך כדי הרצח וא בתוך סמטה הוא מקבל כדור נופל במקום וגם מת אני מחליט שאני רץ בזיגזג בגלל הרד פיט מקבל שם עוד שתי כדורים באותו רגע אני אבין שאם אני אני מבין שאם אני לא מחפש מישהו שאני חובר אליו אני מעבד דם ומתעלף ולא יודע מתי הוציאו אותי אני נופל על הברכיים ואני חושב על פתרון אני אומר אני אשאיר את הנשק בכניסה וארד בלי נשק
אולי אזרחים פחות ילחצו ויכניסו אותי זה מה שאני עושה אני יורד למטה בלי נשק מסתכל לחלונות חפש אזרחים אני רואה זוג שמסתכל עליי אני אומר לו נפגעתי אני חייל אני צריך שתכניסו אותי לטפל בי הוא באותו רגע אומר לי לבוא מתחילים טיפול אני מסביר להם ששרתי את הנשק ושצריך לרחוץ חזק ואחרי הטיפול באמת מגיעים שלושה שוטרים שמורידים אותי למטה ואז אמא מגיעה עעם הרכב ואז מביאים לי את היתמר ואני מסתכלת על איתמר ואומר לי אמא מה את עושה פה ואני מסתכלת עליו שותקת תעלו את הפצועים מעלים לי את הפצועים איתמר יושב מאחוריי אני כל הדרך מתחילה לנסוע אני נוסעת ב10 קמש בעיר שהיא גם ככה שוממה ואין שום רכבים וזה שבת וחג אנחנו י
שוב די דתי ולאן את נסעת ואז אני מחליטה לסוע למדה וששם התמר יפנו אותו באמבולנס ולפנות פצועים וזה מה שאני עושה -2 כמה שקל בדרך אני מסתכלת על המראה של מול הנהג איך הם החברה מאחורה ני רואית תמר לאט לאט מעבד הקרה כי הוא עבד המון דם והוא נפגע גם בכבד שזה חלק מערכת של כלי הדם ו אני צועקת לו אתה התמר תתעורר אתה גיבור כל הכבוד לך הנה אנחנו מגיעים כבר מגיעים הנה עוד מעט היתמר היתמר ואלה שנמצאים איתי כאילו שומעים את הצעקות ואת הדיבור אני מגיעה למדה מורידה אותו קוראת יש פה פצוע קשה פצוע בטן מיד לפנות אותו גם שמה נכנסתי לאיזה ויב של שגם אני גם מנהלת פה פינוי פצועים ואני אומרת לי איתמר איתמר מסתכלת עלי את
הנושה עכשיו באמבו פנים אותך אני לא בא איתך אתה הולך איתם שמור על עצמך תדאג לעצמך טפל בעצמך תהיה רני תמר אני הולכת להביא נשמות פצועים בסדר אז הוא עושה לי עושה לי עם הראש ככה הוא כבר לא היה הוא היה באפיסת כוחות עושה לי עם הראש ככה כזה ופינו אותו ירדו שר הפצועים ואני חוזרת בחזרה שוב פעם 12 ממש מגיעה לסדירה ממשיכים הקרבות ממשיכים הצעקות ואני פשוט פש לקחתי אחריות התפקיד שלי זה לפנות פצועים ואני נוסעת חוזרת לוקחת עוד פעם טסה אוספת אחד בדרך ונוסעת במהירות מפנה ואמר עם הנשק שלו עליי וכשאני מסיימת את הפינוי של הפצועים תחת אש תחת את לא יודעת גם איפה הם איפה הם יצאו לך מאיפה יצאו עכשיו רואים רכב א נוסע
יחיד בעיר ואני משאירה את האוטו מונה ואומרת אם יצאו לא ייצאו שיהיה מונה ואני פה ואני ממשיכה להיות היתנה לעמוד בכיכר ואני לא פוחדת את לא פחדת את קולטת כמה מחבלים מסביבך ואז מ שומעת גם את העל הקבר שלהם זת לא האמת אני באמת לא ויתרתי אני הייתי עומדת להם ככה בכיכר עם הנשק פתאום הגיע אליי בחור חוצה לבנה ציות שהוא מכינה באופקים אלם חמודות מגיע אליי אומר לי תתני לי את הנשק צריכה לתת לי את הנשק אמרתי לו לא אז אז הוא אומר לי אני לוחם בדובדבן אמרתי לו הסתכלתי עליו אמרתי טוב קח את הנשק זה של הבן שלי ראית שפניתי אותו הוא לא סיים את המלאכה שלו לך תסיים אתה את המלאכה אז אני מעבירה לו את הנשק אומר לי את לא את
לא יודעת איזה איזה אושר כאילו נתת לילד עכשיו סוכריה את המשחק חייו את ה אין אין אושר עילאי באותם רגעים איפה המחסנית הוא ש אמ המחסנית שמה לך תיקח אותה הוא רץ לוקח את המחסנית לוקח את הנשק ורץ לקרב ורץ לקרב לצערי הוא נהרג הוא עלה על הגג ולצערנו ממש הוא עלה לגג עמד שמה הספיק לראות קצת שם אני לא יודעת כמה והוא נהרג במקום הורידו אותו קוראים לו יונתן עזרי מלאך והוא שמח לעשות את זה ואני כשכבר נתתי לו את הנשק נפרדתי גם מהנשק הילד גם הלך לשם קופטר עלה צל הגיע כוחות צל הגיעו הייתה משילות כבר במקום א אמרתי אני סיימתי פה אני הולכת לבן שלי יש לי גם כובע של אמא ואני נוסעת לבית חולים סורוקה ואומרים לי שהוא
בחדר ניתוח ואנחנו מחכים והוא מגיע אלינו אחרי ניתוח וזהו ואנחנו כבר פה כמה פצועים פינית את זוכרת 12 12 פצועים הבן שלי כן אומרים 13 אבל זה לא זה 12 כי אני הייתי נהגת זה לא אוטומט וואו וואו צ זה הסיפור של אמא איזה גיבורת אמא'לה איזה גיבורת אפה הכוחות על האלה אני את יודעת אני עכשיו בדוד שאת מסתכלת על זה מה את אומרת מאיפה זה זה אני חושבת א תראי אני חונכתי בחבד כל חיי חונכנו בחבד מנקוטה חבד בכרית גד תומכי תמימים זה היה הבית שלנו וכל הזמן סיפרו לנו סיפורי צדיקים ומה זה גבורה ומה זה כוח ומה זה קידוש השם ומה זה כאילו להגיד זה מה זה יהודי מה זה להיות יהודי להיות יהודי זה מסתבר תפקיד ויכול להיות שזה נתמ
בנו בלי שנד בטוח בטוח זה הגיר זה דינקותא מה שנקרא ופתאום ברגע האמת היא מתגלה בדיוק אני כאילו זה המון סיפור זה לא סיפור אחד כן זה היה הספריה הבייתית זה היה הסיפורים זה מה ששמענו זה מה שידענו ומה שאנחנו הבנו שזה אנחנו צריכים להיות חיילי צבאות השם תרתם משמ ובאמת זה מה שנטמע בי וזה מה שעשיתי תלי מה התובנה שלך אנחנו כמה ימים כבר היום ה במלחמה שאת ככה מתבוננת בכל מה שקורה בעם שלנו בכל מה שקורה בתקופה הזאתי איזה תובנה עולה בך כל מה שאת חווית והבן שלך עכשיו שהוא נמצא כאן ווא מאשפז זה רק מחזק אותי ונותן לי להבין שאיין לנו ארץ אחרת אין לנו ללכת צריך לשמור על הבית צריך להגן וכל אחד צריך לזהות את התפקיד
של החיים שלו וזה מה שבאמת ישמור אחד על השני זה הכוח שלנו לא בחיל לא בכוח כי אם ורך אמר השם כשיש את הרוח ויש את הכוח אז יהיה פה חיל לא בהכרח חיל פיזי גם חיל של של מדינה של כי אנחנו קור היתוך וצריכים תמיד לשמור על זה לשמור על האחד הזה על האחדות הזאתי כן על האחדות ועל הארץ על העם שלנו בעצם אין לנו עם אח נו גם לאוגנדה לא נלך כבר תפסו את המקום וגם כ אני גננת וניהלתי גן 22 שנה וזכיתי לפתוח גנ דתי ביישוב חילוני וואו כן שזה לא ברור בכלל בכלל ישוב חילוני באזור של נציבות כן כן אני ה הראשונה שזכיתי לפתוח גן דתי שילדים תינוקות של בית רבן יגידו שמע ישראל וידעו מה זה מזוזה ומה זה תפילה והכל באהבה כמו שחו
נכת בחבד עזה וזה נכנס לבתים בכל חוכמה תרא מה זה תלי זה הזכות שלך זה הזכות מה הגן עליך באמת מה הגן עליך ועלי תמה תינוקות של הבית רבן תינוקות של בית רבן תראי את חינכת דורות של תינוקות בית רבן ישר חלוני קשרות זה מד זה הם לא הסכימו שזה י יקרה מה זה זה כל המלאכים מלמעלה שש ממש כל שמע ישראל ואת יודעת ש שמע ישראל והם עושים ככה ואת רואה ילדים עם ציציות שהם מבתים חילוניים שאחר כך הוא נוסע שבת ומטייל והכל עבר בהתרגשות ובשמחה ובאהבה אני בטוחה שהילדים האלה יגדלו ויזכרו את כל הדברים האלה וכשהיינו מורידים את הדגל איך היינו עצובים שיום הזיכרון שמורידים את התורן כשסיפרתי להם על הרב גורן שתקה בשופר שק שת ירוש
זאת אומרת כל חג זה לא נאמר כי זה גן כאילו ש דתי נכון אבל בגלל ההורים אז אתה ככה מעביר את זה לא אני נכנסתי לעומק וואו מדים לעומק של העומק טלי האם טלי של פעם היאטלי של עכשיו מה השתנה בך המקום הזה כן שנעשה לנו הרבה ניסים הרבה ניסים ולא שאני לא מאמינה או שזה אני יותר אוהבת את בורא עולם בכל לבבך אני אומרת את זה ככה מתוך זה ואני אישה מאמינה כן וגם חינכתי את הילדים שלי לא לפחד לעשות מאהבה גם אם ייתם בדרך תמיד אפשר לחזור אבל את אלוהים לעולם לא לעזוב לעולם לא לעזוב את האמונה בבורא עולם את האלוהים את הבריאה את כל מה שריך לעם ישראל לעם היהודי אי אפשר לא להתכחש לעולם תכחשו תשתו מהדרך תחזרו תלכו תחזרו אבל
יש אלוהים שהוא שלנו והוא מצילנו מידם הוא שלנו יואו איזה גיבורה את פשוט גיבורה את גיבורה גיבורה גבורת חילה באמש חילה איך אומרים שזאת תהיה המלחמה האחרונה אמן אמן אמן אמן את יודעת אךד הפועל אומר לי מתי יבוא המשיח שלכם אמרתי רגע חכה הוא כבר נכנס מה יש לך עוד אותו הוא נכנס מה אנחנו כל רגע מחכים לו הביא את המשיח אני מאמין אמן
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום חמישי, י״ח בחשון התשפ״ד (2.11.2023). משך: 18:48

9 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
הרבה נחת ובשורות טובות, גאולה שלמה בקרוב ברחמים.
פשוט נס...נראה לי שהיא עדיין לא קולטת איזה נס קרה לה!!! אישה מהממת עם תמימות יהודית אמיתית!! בא לי לחבק אותה
שלח לחמך על פני המים
רצית לעזור, בסוף הצלחת את הבן שלך ועוד נפשות רבות
את אישה מדהימה!!!
כל המציל נפש אחת מישראל...
שהשם ישלח רפואה שלימה לבן שלך!!
וואו טלי את כל כך עוצמתית ומדהימה! חיזקת וריגשת מאוד מאוד!! שהקב"ה יברך אותך וישלח רפואה שלמה לבן היקר!!
מהמם ועוצמתי
את פשוט מטורפתתתתתתת
איזה אומץץץ
בזכות נשים נגאלו ישראל ובזכותם עתידין להגאל והיא אחת מהן אשרייךךך
טלייי את מדהימה! ה' יברך אותך כמה חיזקת אותי. בכיתי בדמעות מהס
וואו איזה מדהימה! חיזקת אותנו!!!!