
אשליית הנוסטלגיה: על התמימות, הזיכרונות והגעגועים אל העבר
פרק נוסף בפודקאסט "בין קודש לחול". והפעם: מה גורם לנו להתרפק על העבר, מה מיוחד בזיכרונות שמלווים אותנו מהילדות ועד היום, ולמה בעצם מדובר באשליה? גולן אזולאי ודודו כהן בפרק נוסטלגי במיוחד
שלום גול שלום דודו מה השריקה כן איך זה מתחיל זה מתחיל ככה ו וואו איזה סאונד זה כן מה זה מה זה תזכיר לי מה זה זה הפתיח ציפי הציפור מרגע עם דודלי וא אתה זוכר את השעון הזה ט טן טן מה זה זה ה זה בסוף השידורים זה לפני שמנה לקראת המהדורה של ש כן נכון זה שעון מפחיד כזה כן ומה מה זה עושה לך כשאתה שומע אותו את השעון הזה כן נכון זה קצת מפחיד כן זה משהו קריפי קצת מתקדם היה עוד יותר מפחיד שהייתי ילד היה את הסוכות של יום אה זה אתה יודע למה פחדתי מסוקו של יום למה כי הורים שלי לפעמים היו יוצאים ו משאירים אותי לשמור על אני הבכור בבית הייתי צריך לשמור על אחים הקטנים ואז הם היו הולכים וא הטלוויזיה כאילו הייתה
שומרת אותי שאני לא בפחד ואז פתאום נגמרו השידורים אין פה vod אין פה לזפזפ זהו ואני הייתי חרדה כזאתי שעכשיו אני לבד עם החושך ועם הילדים ש צריך להיות אחרי אלה כן ועם הקריין תראה אז אנחנו מדברים פה על פרק בעצם של נוסטלגיה כן התלבטנו איך כל לקרוא לו נוסטלגיה שקר הנוסטלגיה בסוף אמרנו אשליית הנוסטלגיה כ למה את דבר על נוסטלגיה אני אישית אדם מאוד מאוד נוסטלגי גם צריך לפרק את זה יש נוסטלגיה של רגשות של ריחות של מקומות ואנשים גם אנשים שאנחנו מתג חות זה זה הכי הכי חזק ותו נדבר על זה כן בצלי ריחות הכי חזק זו הנוסטלגיה שלך בעצם אתה נכנס למינר זמן של ריחות דרך ריח זה זורק אותי אחורה בדיוק ל מנרת זמן כזה
טוני דג דרך אגב אתה זוכר את זה טוני אדג מה זהרת הזמן בטח היו כזה הולכים ב שחור לבן עיגולים כא אהבתי את זה אז אז הריח למשל הריח של קלמנטינה עם ממרח שוקולד ליד ו ר שוקולד קלמנטינה כנראה מה שהיה לי בסנדוויץ שהייתי בגן וד אני מריח את זה אני ישר חוזר לגן של שרה בקירת שמונה וואלה הגן של גן דתי הייתי בגן דתי תו אני מרגיש את עצמי עם ציציות וריח וגם יש גם ריח של של חורף ישם ריח של סודר שמזכיר שמזכיר לי כאילו ילדה שהייתה בבית ספר איתי אתה יודע ואני אני זוכר את הריח של הילדה הזאתי כ זה פתאום הופיע לי אני לא יודע איך איך להסביר את זה זה הריח הוא משהו חזק אתה זוכר את הריח של תנורי נפט שהיו בבתי ספר
שמדליקים אותם בחורף זה היה מתערבב עם ריח הקלמנטינות נכון נכון שזה איזה ריח זה אז אז יש נוסטלגיה של ריחות יש של אנשים אני גם זה נוסטלגיה של פריטים נגיד ווקמן שהיה לי שהייתי ילד או משחקים ספציפיים אתה יודע שעד היום שאני רואה משטרה עם הסירנות האדום וזה אני זה מחזיר אותי לל לא יודע תמונה של רכב משטרה צעצוע שאבא שלי קנה לי כשהייתי בן שנתיים או שלוש זה ממש כאילו מה אני מתמקד בזה ואני מרגיש כאילו כמו אז הילד הזה הוא ו אני אישית מאוד מאוד מחובר לנוסטלגיה אבל למה אנשים צריכים נוסטלגיה למה אנשים נוסטלגים למה אתה נוסטלגי למה אתה אוסף פריטים אמרת לי בדרך שבאנו לפה אמרת לי שהיה לך ווקמן שפעם התי ש וקנית
אותו ר ריתי במקרה זה אמרתי וואלה אני קונה אותו 100 שק בסדר אתה יודע זה כמו מה בסדר מה זה תן אותם צדקה מה זה שטויות האלה למטה מה זה עושה לך נתתי גם צדקה כ בר שה נותן צדה אוקיי זה בסדר אבל א כן יש פה משהו קצת אתה יודע כאילו מה באמת אני יכול לקנות בזה עכשיו משהו פלאפה לעני ואני קונה ווקמן אבל יש בזה משהו אתה יודע בסוף גם בן אדם צריך לקנות לעצמו ו לא יודע אני הייתי בספריה הלאומית לפני כמה זמן מ שאנחנו מפונים בירושלים וראיתי עיתוני אותיות שגדלתי עליהם וכולנו משהו אתה יודע וזה זור ורק אותך לוואלה לדודו בן 10 שמפרסם הודעה מעוניין להתכתב עם ילדים תחביבים בריכה ספרי דני דין לקרוא ולא יודע מה ואתה נזכר
כאילו זה בעצם זה אני ולא אני יש בזה משהו מאוד מנחם מאוד אתה יודע בזמן האמת מי חושב כאילו שהתקליט הזה שעכשיו אני שומע עוד 40 שנה אני אחפש אותו בלא יוודע מה אבל אבל זה משהו שהוא זה איזשהו קסם גם תקליטים אתה אוסף הייתה תקופה קטנה שאתה יודע זכרתי שהיה לנו תקליט של דרדסים אזו סאתי לאיזה חור הזוי בתל אביב כדי לקנות את הדבר הזה והיום אתה יודע אני מסתכל עליו זה מן תקליט שגם עטוף במיין פעם היו עוטפים תקליטים אתה זוכר ב עטיפת ניילון כזה אז היה משהו מיוחד של הדרדסים עם ציורים של ואני משהו מזכיר לי ואני לא זוכר מה את ודמה אתה צריך את הזיכרון הזה א אולי אתה בעצם מתכתב עם העבר מחפש להיות נוסטלגי כ אתה
מתכתב עם העבר ומול מי שאתה היום ואתה אומר וואלה עשיתי דרך וואלה לא זה לא עניין של עשיתי דרך זה עניין של היה בזה קסם אתה מבין היום כאילו אני קם בבוקר אז בסדר אז עבודה וזה וזה ז אתה מתגעגע לקסם לקסם שהיה אז וזה קסם קסם שקשה להסביר במילים אני רואה אתה יודע דמות של פינוקיו או דרדסים או נילס והיה באזה קסם כי הנו מחכים לזה ומקליטים את זה וזה היה כזה וואו והיה כסם אתה יודע בלחם בראש של לחם שהיינו מוציאים לא יודע המרוקאים מבין ה בטח מושים את הכו בפנים שמים קציצות אי קורים לו בפנים פטיטה פטי פטטה פטטה אתה לא אתה לא שולט בסדר אני אתה אתה אני עזבתי קרש אתה עדיין נשארת בקרש נשארתי בפטה בפטה רגע אז אז
מוציאים את הזה ושמים גם מטבוח מטבוחה גם לא אני לא אני אשכנזי קצת בתם זה עכשיו אתה מדבר איתי אני מרגיש את הטעם פה זה מעור הטעם נכון וזה אנשים שכאילו הייתי יורה אתה יודע רחוב אל בקריית שמונה רחוב של מרוקאים אבל הרדקור כן והיה אתה יודע זקן אחד בשם גויבה שהיה רואה אותי כוהן משוגע וכל מיני כאלה אתה יודע ובזמן האמת כאילו מי סופר בכלל זה אתה אומר יאללה אנחנו בישראל תתעוררו והיום אתה מתגעגע לפשטות לתמימות לאנשים ש א לא לא כמו שארון רזאל שר נשים שאף פעם לא קיבלו פרס חיים אבל הם עשו חיים הם גידלו עשרה ילדים בבית קטן אתה מתגעגע לקסם הזה אז בעצם אתה אומר שסטל זה זה געגועים לאיזה מין תמיד פשטות כי תמיד
הזמן מתקדם ואנחנו ים פחות תמימים אז לפשטות ותמימות זה הכן למה שבנה אותנו למה שבנה אותנו ושוב פעם לא יש משפט שאני מאוד אוהב פעם לא היה כלום אבל היה הכל אתה יודע לנו כולה קצת תוכן וקצת עיתונים וכאילו מה ידענו היום יש אתה יודע עולם גוגל ויקיפדיה אבל אני לא יודע מה זכרונות ילדות של הילדים שיש היום שהם כל כך הרבה שפע אני זוכר פיצה פינגווין בקריאת שמונה מיד היום זוכר את הריח גם אני את הטעם ה פינגווין היה פיצה מילקבר שמנ היה דבר כזה לא בתקופה ש אני צת גדול ממך ב1 שנים אז היה מילקבר שמונה היה להם פיצה ואז אכלו גם בתור ספרדי לא יודע למה פיצ ש שובי כאילו אני זוכר את הטעם הזה אתה אומר עכשיו פיצה זה מה
אתה עכשיו מדליק אותי אני גם אני גם אני עושה סומות 168 אני וו די בצום אבל אתה יודע פיצה זה היה אירוע כאילו אתה יוצא עם ההורים שהגנו לך משולש פיצה מחלם גם על מגש היום כאילו או שואל את הילדים מה מה אמא הכינה לא לא היה הה סתם פיצה אתה מבין אין אין ערך לכלום היום גם לנו לא רק לילדים ני מתגעגע לת פה שהיה לזה ערך וזה מה שבנה אותי וזה מה ש אתה יודע אבל מצד שני אני חייב להגיד שמה מה אני רוצה להגיד לא סתם שאנחנו נוסטלגים אלא ניסינו גם לחשוב על על איזשהו רעיון של תובנה לפרק הזה ואני חושב שתקן אותי אם אני טוען נוסטלגיה יש בה משהו שהוא קצת אשלייתי זו אשליה כי אנחנו מתגעגעים לפעם אבל פעם לא באמת היה מי
יודע מה כאילו אז בסדר זה היה תקליט של הדרדסים כן גם שמעתי אותו אגב הוא על הפנים הוא גרוע אתה מבין זה געגועים ל אני לא יודע אני בשבילי נוסטלגיה לפעמים אני כן נוסטלגיה לפעמים אני משתמש בנוסטלגיה במופעים שלי אני מספר עלי הילדות שלי יש לי מופע שקוראים לו ילדות מאושרת שבעצם מדבר על ה טוב זה רעיון עמוק כזה שני לקוח מלימודי ימימה שאני לומד שבעצם רק שאתה מאשר את מה שעברת בילדות שהוא לא מקרי שהוא בכוונה לתיקונה אז זה נהיה ילדות מאושרת אתה מאשר אותה אה מאושרת מהפינה הזאת כן ואז ואז אתה מגיע לילדות מאושרת שאתה לא רב עם העבר אני בשבילי שאתה מדבר נוסטלגיה לפעמים יש לי הדהודים נוסטלגיים שהם וסבים נוסחים
בעצב נגיד יש שיר שהיה פעם על שפת הנחל גגרים ביחד אוגר וע עכברון רדון סתם זה עכשיו זה היה תוכנית לחיות שמדברות כאילו כזה אוגר עכבר היו מדברים ביניהם ואני שמה הייתי שומע את זה ואפילו עכשיו שאני אשאר את זה זה עושה לי עצבות עמוקה ו אני לא יודע גם אני חושב שהייתי רואה את זה בעקר שהייתי חולה כי זה הזמן שהיינו רואים בטלוויזייה בבוקר א חולים או משחקים אותה ח כן משחקים אות חול טלויזיה לימודית כן כן היית משחק אות החולה נהגת לעשות את זה א פה ושם ווא אני אני הלכתי רחוק עם זה כן ווא אני הייתי עושה התבולה שלי שחקן הייתי חושב הייתי עכשיו כמו בגמרא בוא נפתח סוגריים ואיך זה זה מה שיפה בגמרא אני קלטתי אתה יודע
אנשיםם הצדיקים החכמים האלה מדברים על איזה נושא מדברים על לא יודע מסכת מגילה פתאום הולכים פה הולכים הולכים מפליגים חוזרים אז בוא נלך ל אני הייתי יכול להקיא בכיתה בכוונה וואו סליחה זה מג מכיר מישהו שאני לא אגיד את זה כי מפת כבודו אבל אני אשלח אליו את הפרק הזה כן והוא היה מקי מקי כל בוקר כדי לא ללכת לב ספר ויום אחד הוא אמר לי דודו בוא אני אגלה לך איך אתה אוכל גזר משאיר אותו בפה שותה חלב ואז אתה בא מקי הכל וככה אתה לא הולך לבית ספר אז הוא יותר חכם ממני אני מה הייתי עושה הייתי לוקח טוש טוש של לורד גדול והייתי בכיתה הייתי נגיד באמצע היום הייתי רוצה דן עם אסלי אני רוצה אני רוצה ללכת הביתה הייתי דוחף
את הטוש יש לי רפלקס הקה מאוד רגיש התי דוחף והייתי מקיא בכיתה ו מה קרה דרמה את העוצרת הזה ואז היו שולחת אותי הביתה המורה עם מלווים שני מלווים שאני לא ודת עלב בדרך גם על הדרך הם היו הולכים איתי והיינו משחקים קצת עד שהם היו חוזרים א למה הגענו להקה ל לזה כי מה שיחקנו את החולים זכרונות כן אז אז אני חושב שהיינו בבוקר רואים תוכניות טלוויזייה לימודית זה קראו לזה החינוכית פני החינוכית הלימודית ושם זה היה קשור לחולי או ל באמת לרצון להישאר בבית אני לא יודע לפעמים נוסטלגיה עושה אותי עצוב יש בזה משהו עצו אולי תה לך ילדות שמחה ולי לא לא יודע א חושב ש ילדות עם הרבה פחדים היו לי גם כתושות בטח אני הייתי שומע
פיצוצים לקח לי זמן הייתי ממצמץ שהייתי שומע בום ה עושה לי מצמוץ הום כבר לא אבל בהתחלה במטווחים בצבא הייתי עושה צמות לי העיניים ו אבל היו לי גם רגעים יפים נגיד היו גם הרבה רגעים יפים אני זוכר הרבה טבע בקירת שמונה כן הרבה חיילים אני זוכר שנו הולכים לחיילים שהה הרבה מציאות של מקלטים ויום הולכים לחיילים כד לקבל מהם את המיץ זיפ קרת את הדבר הזה כן גם הייתם הולכים או סוכריות כאלה של הצבא או או חלווה בקופסה ט לא הייתי אני הייתי אתה יודע כל היום קורא ספרים שניים ביום גליל ארון פדר דני דין זה גם הפ זה נוסטלגיה כ מה זה גם אני הייתי קורא המון אמרת לי שאתה היית הולך לספריה כל יום שני ספרים לפעמים ניסיתי
קוץ את המערכת לקחת בבוקר שני ספרים לסיים אותם מהר ואז בש בערב קצת לפני שנסגר להביא עוד שניים תולעת ספרים כ לא קראו לך תולעת ספרים הייתי קורא ספרים ברחוב נתקל בעמודים וכאלה כ מה אתה אומר והספרים האלה עדיין נמצאים איתך היום א אני לא זוכר אותם זה אבל וודאי אני זוכר שקראתי ספר בשם סטול על מישהו שנפל לסמים ספר נוער ואו ואני זוכר שאז אמרתי אני בחיים בחיים לא הגע בדבר הזה ואני לא רק זה אני גם סיגריות בחיים לא ניסיתי זה משהו שמשפיע עליך בטח אתה יודע אתה קורע אתה מחקים אתה משכיל כן אז אז אתה יודע התמימות הזאת מה שאז לא היה אבל שוב אבל מצד שני אגב אתה הזכרת השיר שעושה לך זה אז שיר שאני שומע ואני זוכר
את עצמי בגיל שנתיים שלוש כנראה שמעתי אותו אז יורם גאון בפרדס ליד השוקת צל 4 וירוק זה שיר מדהים אתה מבין והיום גם לא כותבים כאלה פושע מחפש אחרי אה יפה תודה גם לא אני לא כזה חקל שלו לא אבל יחסית קרוב אמ ואן מה מה זה עושה לך קסם לא יודע משהו בילדות רק היום אני מבין אגב אני חושב שבגיל 40 יותר מבינים את זה כאילו שאתה מתחיל להבין שמה בנה אותך זאת אומרת יש לך מספיק פזם בחיים כדי להתגעגע לנוסטלגיה נגיד מישהו בן 20 למה הוא התגעגע לזה שהוא היה בן 11 בסדר אפשר ור זה גם קורה אבל כאילו שאתה אני חושב ש אתה בן 40 אתה מקבל יד הבנות שלי אני רואה את הבנות שלי יושבות יש את את הסרט הזה מולן מולן זה בנות כאלה אתה
יודע מולן היא לוחמת וזה הבנות שלי יושבות יש לי שלוש בנות ושני בנים ז בסדר הזה הם יושבות והם מדקלמת ביחד את כל הדיאלוגים של הזה ואת השירים הם עושות לעצמם פתאום צפייה אני רואה אותם מתיישבות אחת בת 23 בת 20 בת 18 שיהיו בריאות יושבות בסלון שמות מולן עכשיו לפני כמה חודשים ראית אם ומבסוט ואמרות את הטקסטים ו משחקות וחוזרות לילדות הזאתי מה יש לנו איזה רצון כ זה חגיגה בסנוקר שלהם והילדים שלי אגב להבדיל הייתי קונה להם טונות שלד מבני ברק אז הם מכירים בעל פה את כל הדוד חקיין הרפתקה בפראג וכוחם של תהילים ובדיעבד לא רוצה להעליב אף אחד אבל הסרטים הא את יודע זה כאילו עלילות חורים יותר מגבינה שווייצרית כאילו
אתה יודע ומשחק ויום אז הם ראו את זה אתה יודע כי ילדים היום הם רואים את זה פה שנקראים מצחוק כי אתה רואה את ה אז מה אז מה אז מה זה הרצון הזה זה בעצם כאילו בא לי לשאול עוד מישהו שלישי שיגיד לנו מה העניין הזה אולי אתה הצופה בבית אתם מי שמזין לנו לפודקאסט כאילו צריך לשאול את עצמו מה הקטע של הרצון לחזור אחורה אתה אומר לחזור לאיזה תמימות ופשטות כאילו שהחיים הייו פחות מורכבים אולי כן אבל אני חושב שבסוף יש בזה גם איזשהו שקר קצת כי זה מה שאני מרגיש אני אספר לך כן פה בסבב האחרון שעשינו את ההקלטות של הפודקאסט יש פה אחד לידינו שהוא אספן תקליטי מושבע אז הוא בא ומראה לי הנה היום מגיע נתן דטנר ובוא תראה ויש
לו פה את התקליט הזה ואת הסינגל הזה ואת הזה וזה והוא נורא נורא משקיע ואני בכלל רואה אני מכיר אנשים שה נורא משקיעים עכשיו זה וד בשביל למצוא איזה גולה לי חבר כזה יניב סוויסה שחקים בקופה רשית כן ושמה ב במחסן שלו עם זה מדים כל מיני פחיות כול לפני זה דברים אני אומר והוא משקיע והוא מבסוט אומר תראה את זה עכשיו הבנתי שזה גם יש לזה ערך כספי מאוד גדול כן אני לא יודע למה מה מעניין ה פחיד שזה ערבי שתה לפני אזה ן כאל אומר מראה לי פחית ש בטעות כתבו בטעות מאז סבבה זה נחמד אבל אוקיי ואז אתה אומר אז אז זה קצת מרתיע אותי כשאני רואה את הדברים האלה האמת כאילו בלי באמת בלי ביקורתיות מה כי אני חושב שאנחנו צריכים
להסתכל על הרגליים שלנו ולהסתכל איפה אנחנו בהוה ואיפה אנחנו היום יש משהו אשלייתי בנוסטלגיה הזאת ומשהו קצת ממכר יותר מדי לחיות את העבר אז יש אנשים שאתה יודע גם גם הוא פה מהרדיו הוא חי את את ההוה ויש לו עסק מצליח וגם יני והוא שחקן מצליח אבל אני מרגיש לפעמים כשאני מתעסק בנוסטלגיה יותר מדי אני מרגיש גם פטטי כלו בסדר אז היה לך איזה משחק בכיתה ג' נו ומה כאילו מה הפואנטה של זה לא חבל על הזמן ועל גם כמה אפשר להתרפק על זה ך תמ איזה דף גמרא מה השטיות האלה אם תעסק לי כן אקשיב לאזה נו אוקיי אז ומה ו אני חושב דרך אגב אני ללמדך אני חושב גם שאתה צודק כאלו אני מסכים איתך שזה פשוט לפעמים נראה לי השליה של איזה
בריחה גם בריחה בזבוז זמן מה אתה מתעסק עם זה מה אם להיות כאן ועכשיו זה כאן ולהיות נוכח אחרי כל העניין שלנו זה השם יתברך קוראים לו א היה ובה ויהיה אבל השם שלו השם הקדוש שאסור להגיד הוא כאילו את שם הווייה ככה קוראים לו אז בעצם להיות בהוויה להיות נון כאן נוכח כאן ועכשיו ימים הדרך הרב קראה לזה ריכוז שקט בעשייה העכשווית כאילו להיות כאן נוכח בתו ב נו פה מה אתה עכשיו מתעסק עם זה תהיה פה אתה רוצה להתעסק עם העבר שלך כדי ללמוד ע על היום להבין את הקבר דרך שעשית בסדר חשוב אבל מה אתה כל כך מתעסק עם מה שהיה מה שהיה ליפת מת כאילו מה שנקרא לא מה שהיה פעם היה פעם צריך להגביל את זה לדעתי אני גם מגביל את עצמי
זאת אומרת אני נוסטלגי אבל עם הרבה ברקסים אני שם לעצמי ברקסים ג כל שאתה נסחף א כן אתה יודע אתה יכול אול עכשיו להשקיע באיזה שעתיים פתום אתה אומר בואנה בזבזתי שעתיים על זה אבל אבל לא משנה זה אבל א יש לך צורך ואתה צריך לתת צורך זה צורך שהוא גם נפשי וזה גם עושה לי טוב אתה מבין זה נותן לי את זה מתאיין אותי באנרגיה כדי לעשות דברים עם יותר משמעות נכון סיפרת לי על האלבום הזה ש שאספת זה נכון צילמתי בספריה הלאומית כל מיני כיטי עיתונים שגדלתי עליהם כילד שכחתי בכלל מקיומם ופתאום וואוו איזה קטע ווואי הנה פה מודעה שאני רוצה להתכתב עם ילדים שאוהבים א בריכה זה ודני דין והנה פתאום זה ווא הכתבה זאת ים שוקס הזה
כן דברים שהם זה אתה יודע לקחתי אותם ו צילמתי ואז הדפסתי אותם ב שה כן בטלפון ככה פדיחה קצת כי יש אנשים רציניים שעושים עבודות סמינריוניות דוקטור ואני מצלם תו ילדים אז גדול פסתי תמיד את הפינה החי כמו איזה בלש מסתכל צדדים צ' צח מוצי מהזה מהמעיל את הזה מצלם ומחזיר איזה גדול א אז בקיצור הדפסתי את זה כי איזשהו ספר אתה יודע שלי פרטי הוא לא אמור לנין אף אחד זה משהו שהוא רק שלי אבל אני אגיד לך משהו נוסף גם הגעתי למסקנה שאנחנו מסקנה אגב די מתבקשת שאנחנו תמיד מייפים את העבר ונסגרים בלחם עם הפתתה ובקצה ובזקן ההוא מהרחוב בתכלס בזמן האמת זה לא היה כזה וואו נגיד אני היום נורא נורא מתגעגע לצבא גם יש לי עשינו
מפגש עם כל החברה מהצבא וכולי בזמן אמת אני סבלתי שם כמו לא יודע מה הייתי חייל גרוע 13 משפטים היו לי כאילו על בריחה ממש אני אני כן לא איזה הייתי אז רציתי נורא להיות תפקיד עם משמעות ונתנו לי להיות על חותן אז אני גם קראתי לזה סב לחותן כי היינו מרימים כל היום קו כבדים כן אני רצי ליצור עיתון לפלוגה עיתון לגד משהו כאילו להיות משק חינוך דובר צהל ואמרתי להם מה אני כזה דבש שם נותנים לי כל הם לסחוב ממ קופים כאילו אני יכול קצת יותר מזה עשית להם בלאגן עשיתי בלאגן סיפרתי לך זרקתי רימון בלי להוציא את הניצרה רציתי לצאת מתותחנים בקיצור הייתי ברדקיסט ולא נהניתי באמת בזמן אמת בשירות הצבאי אבל היום תן לי שבוע
אני חוזר לשם שבוע להיות שם עם עם אותם עם אותה סביבה והכל כי זה פתאום נראה כזה ורוד ויפה ואיזה כיף הה ואיזה צחוקים אבל תכלס אתה יודע אתה בא בח וחצי למסדר חפק עם אתה יודע אפוד וזה ומשעמם לך ו כאילו זה זה נכון אני חושב שלא יודע נראה לי אולי אולי תסכים איתי ש שאנשים שסך הכל יתה להם ילדות א טובה ו תורמת כזאתי היו אפילו מציאות של מפונקים שדאגו להם אז יכולים כאילו לעוד להתחבר ולאהוב את ה את את הנוסטלגיה ולחזור אחורה ואנשים שמה שנקרא מחקו את העבר שלהם יש כאלה שהיה להם כל כך קשה וסבלו שהם מחקו את הבה אב לא רוצה להיות נוסטלגי הם רוצים תן לי עם הראש קדימה עם הפנים קדימה לעתיד עזוב אותי ממה שהיה מה שהיה
אז אולי זה באמת קשור לרצון לחזור לאיזה רגש טוב שאנחנו מכירים אני לא מסכים איתך ואני אגיד לך למה כי לא היית עלי ילדות מי יודע מה א הייתי מה יתם היה לך ילדות דבש לא לא לא אני אומר לך אני תשמע אני גם גדלתי בקריאת שמונה וגם לי היו כתושות וגם לי היו קשיים וגם קשיים חברתיים אגב מאוד מאוד גדולים הייתי די דחוי וואו ברמה שבכיתה ט היו קוראים לי מהחלון מילות גנאי כאילו ביום שישי בערב חבורה עוברת ומשעמם להם אז הם כאילו מחליטים ואני ככה מתחפר במיטה ומכסה את הראש ווא איזה ילדים ות רעים כן ילדים זה עם רע א לפעמים יש גםצ לאכלם נכון ואתה יודע היו לי הרבה הייתי ילד די בודד ושלא יודע מה כישרונותיו ולא אתה יודע
איזה גיל אתה מדבר אני חושב שפרח י חברתית רק בצבא עד א אז ודע מה זה לא סותר אז הבנתי אז היה לך את המקום שלך ליזה קראת הרבה ספרים היה לך היה לך איזה קשר עם עצמך שבנית עולם פנימי בני ני עם עצמך ולי אתה מתגעגע לעולם הפנימי הזה היום שיש לך כל כך הרבה מטלות חיצוניות משפחה את אחריות בתור ורך של הדברות וכל מיני דברים שאתה עושה בעצם אתה אומר תנו לי את המקום הזה שהיה לי אותי מחובר לעצמי בשקט בחדר את הסדרה הזאתי שכבת את האלבום הזה לא את ה את האלבום הזה עם כל הקטעים אל תזכיר אותו עוד פעם זה פדיחה למה מה זה יפה הדים שלי ראו את זה אמרו לי אב בואנה משועמם אבל אתה בן אדם כל כך עזום אני קשה לי לדבר איתך עכשיו
אני יודע אתה מתעסק בשטויות קשר אלך אתה לא חוזר אנשים בדיוק אתה באמצע להרכיב את האלבום הזה של הנוסטלגיה ואנשים תשמע אני יודע שאתה לחוץ אני רק שתי דקות אני צריך ממך ואתה מסתכל עלזה טוב טוב אז אז מה בוא נסכם את את הפודקאסט הזה אז אני חושב ש נוסטלגיה זה טוב זה מאוד ממלא אותי לפחות אבל צריך פה ברקסים וצריך להסתכל על ההווה ולחשוב אתה יודע אני מאוד מחובר לתכלית החיים ומה התפקיד שלי פה בעולם וודאי שהתפקיד שלי זה לא לאסוף פחיות שזה ערבי שתה לפני 20 שנה א זהו אתה מסכים כן אני חושב שיש משהו גם א יש איזה סוג של בריכה לפעמים כאן ועכשיו בנוסטלגיה אובר נוסטלגיות זה גם זה עניין יחסי יש אחד שבשבילו זה עושה לו
טוב אז מה אתה רוצה ממני זה עושה לי טוב נכון זה עושה לי טוב וזה גם לא מזיק אגב בן אדם יכול להגיד לך סמים עושה לי טוב אבל זה מזיק מאוד פה זה עושה לי טוב אולי אבל אולי זה אתה יודע אולי זה תוקע אותו מושיב אותו באיזה זו השאלה שאם זה תוקע את הבן אדם אז זה גרוע מאוד הוא צריך אתה יודע להתנתק לג יאללה תתקדם מה שנקרה יאללה תן גז בדיוק מה אתה עכשיו מתעסק בשטויות ומשקיע בזה כל כך הרבה ומוציא ל זה כל כך הרבה כסף אני חושב שאני עושה את זה במידה וגם רק בשנים הר יש תנועות כאלה תנועה ש מבט קדימה מבט אחורה ואיפה אני היום נראה לי שזה משהו הכרחי כזה בתנועה שלון נכון איזה בתוך התנועה מסתכל קדימה אוקיי מה הייתי
אחורה זוכר את אחורה זה נותן לי את המקום הזה ומה אני נוכח בתוך זה הום אז מה אני אגיד לך זה היה פרק מאוד נוסטלגי כן הורר לא מספיק אבל העוררת בי הינו צריכים להביא פה דברים כזה הינו צריכים להביא קלמנטינות ותנור נפט לדעתי זה היה בכלל זורק אותנו התי מתחיל לבכות פה כן טוב יאללה א תודה על עודות כזה נוסטלגי דודו יש כאן ועכשיו תהיה על הרגליים על הקרקע ואלה אני תשמע אני באמת עושה הרבה דברים זה אתה יודע יש לי את החטאים ה במרות בדיוק שה להיו חטאים טוב תודה לך גולן ניפגש בפרק הבא כן תודה לך דודו
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום חמישי, ט״ו באייר התשפ״ד (23.5.2024). משך: 26:55

12 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
שניכם ביחד זו שלמות.כמה היה לי כיף לצפות בכם אלופים.תמשיכו לשתף פעולה.תגיעו רחוק ביחד.
הכל חשוב העבר הווה ועתיד, ראש של ילד קטן, גדול זה יכול להיות הדבר הכי נפלא בעולם.
אהבתי מאד את שניהם רהוטים מצחיקים. לקחתי מהם תובנות לחיים. דודו הנוסטלגי אתה ענק בכל מה שאתה עושה להידברות.אשרייך.
מבט קדימה מבט אחורה ואיפה אני היום
שכיוון שהנוסטלגיה היא כלכך עוצמתית ובונה אותנו, כמה חשוב לחשוף את עצמנו רק לתכנים בונים ומקדמים ולא חלילה לתכנים אפילו עם מעט סיכוי של סכנה, ככל האפשר.. (קרי טלויזיה, סמארטפונים, פרסומות, ואפילו סדרות שהן כלי פרסום לפני שהן סדרות (אפרופו מולאן לקידום פמיניזם).
אין על נוסטלגיה בעולם עושה טוב לנשמה!!!!!!
בבקשה תעשו סדרה על שיטת ימימה
האמת שתמיד כיף להיזכר בילדות.. אכן מתאים לקרוא לפרק:" אשלית הנוסטלגיה"
כי יש לנו נטיה להתרפק על העבר ולזכור רק את הדברים הטובים.... כאילו שבעבר היה רק טוב...
יום אחד גם נתגעגע לימים אלו.. חח
איזה כיף ! החזרתם אותי לילדות !!!!
גם אני- כמוכם- הייתי ילדה במאה הקודמת,
גולן- רוצה לענות על השאלה שלך- אבל סליחה שכחתי את השאלה-כי "ניתקעתי בזיכרון "- עם הילדה ש'הרחת' את הסוודר שלה...
-כי מאז ראיתי (בעוונותיי)- עוד כמה דברים במסך אחרי
" רגע ודודלי"...כמו " סופר- מן"- בסרט שהוא "סופר- אוהב- ילד" ( תחפשו לפי שם השחקן שלא זכור לי כרגע)
- אז שוב סליחה גולן על " האסוציאציה"- ו"הקישור"...
וסליחה שנמחק לך 'הצחוק' ברגע זה..
...וסליחה שאני עדיין צוחקת...
ודודו- או אוליי אקרא לך " פטר"- ??(מסרט מצויר על ילד חלמן)
" היכן היית פטר?... שום מקום מיוחד ענה פטר"-
- שתדע לך דודו- שז'וז'ו חלסטרה- צביקה הדר-
עשה לנו- החננות - החלמנים- עוול!-
- כי אנחנו "ג'ינס בונד"- של הילדים!!!
... ובבקשה לא לשכוח:
" התקשורת אשמה בהכל. התקשורת אשמה ב- ה-כ-ל"
ונא לא לשכוח גם;
בכל דור ודור יש "צדיקים בסדום" כגון:
" הללויה" " "עם ישראל חי"- ...אח....
כל כך מתגעגעת לימים שבהם זמרת מוכשרת וחיננית יצגה אותנו בכבוד....והייתה "לבושה באמת"..ושרה בעברית!!!!
דודו גדל עים ילדות יפה .וגולן לא היתה ילדות פשוטה תודה לאל על הכל .ברוך השם
מלמד מאוד. החיבור ביניכם מדהים!