"אחרי שבוע וחצי רצינו להתחתן": זוגיות במבחן, הפעם עם פרי ואהרן כהן

פרי כהן מרצה ומלווה בנות ונשים מתמודדות. אהרון כהן מאמן כדורגל לשעבר ונהג מיניבוס. היום נכיר אותם. בגיל 18 היא ברחה מכל מה שקשור למסורת ולמשפחתה והוא בן 26 לא חפש שום קשר לערכים אבל הוא מצא אותה. ומשהו בלב התעורר ולאט לאט עם השנים משהו ביניהם התחיל לשנות כיוון והפערים שלא נראו פטירים הפכו לגשר. איך קרה שדווקא מהשבר נבנה בית של אמונה? זה סיפור על דרך לא שגרתית לבניית בית של תשובה. שלום וברכה לפרי ואהרון. מה שלומכם?

שלום.

וואי, ממש משמח שאתם כאן. תודה.

אז בהחלט הדרך הכירות ביניכם היא מאוד לא שגרתית. יש אפשרות שככה תתארו לנו איך זה קרה, איך זה היה, תחזירו אותנו קצת אחורה בזמן. אתה רוצה לספר?

אתה לא דפת אחראי. א זה בשלוש מילים אבל איך הכרנו? אה, הייתי נהג עגד,

חילוני מעולם אחר לגמרי. אפילו הייתה לי חברה בתקופה מסוימת. פשוט ראיתי את פרי פעם אחת מהחלון הולכת עם האחים שלה הקטנים מטפלת בהם כזאת נסירות נפש יצא לראות כמה בכמה פעמים וכאילו אמרתי לעצמי כזה אני חוצה כאילו מה אתה לא קשור לעולם הזה בכלל איך אבל לא יודע משהו כאילו אמר לי תחפש פה ואפילו שזה נגד את כל מה שאני אני חשבתי או חשבתי שאני יודע אורך חיים אחר לגמרי אבל א משהו כאילו אמר לי חפש פה

כלומר עוד לפני שהתחלת לדבר איתה רק ראית אותה וידעת שיש שם משהו

רק ראיתי ומה קורה משם איך בפועל התחלתם לדבר איך זה קרה

אד הפעמים היא הייתה פשוט כנוס באוטובוס נשארה פניתי אליה אבל היא אמרה לי שאסור לה לדבר איתי. אני כמו כל קורדי טיפוסי אני מאוד נפגעתי. אמרתי אוקיי נגמר. וזוכר לאחז תקופה קצרה פשוט נפגשנו בעיר ואז כאילו לא הייתה מחויבות של האוטובוס והעגד וה פשוט התחלנו לדבר ו מפה זה כבר קדוש ברוך הוא.

פרי מה היה אסור לך? מה היה אסור לי? קודם כל אני באה מבית מאוד חרדי

ואני לא יכולה אני מכירה את הכללים אני לא יכולה לדבר עם אה עם בחור סתם עם כל זה שעברתי את כל מה שעברתי בדרך ולקח לי המון המון זמן להיות מסוגלת להודות שעברתי את הרחוב וחוויתי אותו כך שלא הייתי צדיקה גדולה ולא הייתי תמימה גדולה אבל פה הרגיש משהו ש משהו שהוא אמיתי וזה כבר היה יותר מפחיד כי נערה שנמצאת ברחוב והיא חווה את מה שהיא חובה כביכול כן אוקיי אני נכנסתי עכשיו פה לאיזשהו משהו קצת אולי מקצועי אבל כביכול כשהיא נמצא כשמתעסק איתה איזה מישהו אז וזה לא משהו שהוא רציני אז אולי היא מגיעה לה אבל פה כשיש משהו שהוא רציני אז שנייה זה זה אסור זה לא בסדר אני לא יכולה לעשות את זה ולכן אני לא יכוללה לדבר

איתו אני גם לא יכולה שאנשים יראו את זה אני לא יכולה שנושעים יראו ואז יראו אותו לספר להורים שלי ועוד כאלה וכאלה. אז א

אז אני פשוט לא אני מגדירה את זה כאילו לא לכאן אי אפשר. כלומר, הרגשת שכאן יש איזשהו גבול אדום. לפני כן ברחוב כן יכלת לדבר ולסוכח וכולי שזה היה פחות רציני

היה פה משהו יותר כן היה פה את המשהו המכבד והרציני יותר ולכן אני לא יכולה

אני לא יכולה כי זה אמיתי ואמיתי זה לא יש לי את המסלול שלי יש לי את הדרך שלי אם זה כביכול חיי רחוב אז א זה מחוץ לזה זה כאילו יש את המסלול שלך את המסלול שבו את אמורה ללכת את מי שאת אמורה להתחתן איתו וכולי ויש את הכאילו את השטויות שהם מחוץ לתחום. אז השטויות אז עוד מילה, אבל כשזה כבר כן הדרך שלך וכן החיים שלך, אז את זה את לא יכולה לעשות.

כאילו זה כאילו הולך למשהו רציני אז זה לא.

ומה קרה בעצם ברגע הזה שהתחלתם לדבר שפתאום נפגשתם לא בעגד, לא באוטובוס ואז שם כן התחיל השיח. פה פה הוא כן כן כאילו הרגשתי שזה שיש לו כוונה כוונה רצינית אז אני לא יכולה והוא בעצם כמו שהוא אומר הוא נפגע ואבל פה משהו כן מתעורר אצלי כי פתאום יש מישהו שמכבד ו זה כבר אחרת ו הייתי בתקופה מאוד מאוד לא טובה עם עצמי אז

וכשיש מישהו שב בעצם מוצא אותי בצורה שהיא כמו שאני אומרת מכובדת אז זה עושה שמה זה עושה משהו ואז אני מתחילה לחשוב על זה ואז אני גם מתחילה להרגיש משהו מאוד מוזר אני מתחילה להרגיש כשאני עולה לאוטובוס שלו שאני יושבת שם ויש לי מין איזשהיא מנוחת הנפש כזאת והוא לא היה נראה מישהו שהוא הטיפוס שלי מראש הוא היה נראה אמ בכלל לא קשור למשהו שחשבתי עליו לפני זה אבל פתאום כשאני יושבת באוטובוס ואני מרגישה את המנוחה הזאת אני כבר לא יכולה לצאת מזה אין לי כבר דרך חזרה ממש לא

ואז אני כבר הולכת עם כל הכוח כדי לחשוב איך אני כן משיגה את הסיפור הזה

בת כמה אתה היית אז בתקופה

18

18 ואת ידעת שהוא בנת 26 זאת אומרת ידעתם אחד על השני בני כמה אתם לפני שהתחלתנו לדבר או שפתאום זה נגלה אחרי תקופה

לא ידעתי עד כמה יה לפני שהתחלנו לדבר ר אבל אה מהר מאוד גיליתי

וזה לא

לא הפריע לי לא

ולך

לא להפך אני חושבת שזה עשה לי איזשהיא תחושה מאוד אציב

זה הוסיף לני נוחות כן

לפח שאני בא זה היה בעיניים משהו הרבה יותר טהור כאילו הייתה בא חי כשאתה חיים בחיים החילונים אז הכל מותר ואין עניין של א גילאים וכשאתה רואה בחורה בת 18 שבאה מאיפ מהמקום שהיא באה אתה רואה שזה זה זה משהו טהור, זה משהו נקי,

זה משהו אמיתי. אז א ככה זה הרגיש לי.

והתחיל להתפתח ביניכם איזשהו א קשר מסוים ומה קורה אז? משפחה יודעת? מה איך מבשרים דבר כזה? מה אומרים?

וואו. אז א המשפחה לא יודעת כמובן שלא. זה היה ממש בסתר. א ואז מגיע שלב שכן צריך לספר להורים אחרי כמה זמן שאתה בקשר?

שבוע וחצי.

אה אחרי שבוע וחצי

הכל קרה מהר.

כן

וואו. כן. עכשיו בגלל שאני גם באה מבית חסידי במקור אז מבחינתי כאילו זה מאוד הגיוני. זה כאילו אצלנו עושים פגישה אחת גג אולי עוד אחת בזבנג ונגמר. אז מבחינתי זה בסדר כאילו אנחנו שבוע וחצי זה המון המון זמן וגם הכוונות שלי בעצם היו באמת למצוא מישהו לא חיפשתי להסתובב ברחוב לא חיפשתי לחיות חיים כאילו מופקרים באמת חיפשת מישהו ש שיאהב אותי מישהו שאני אוהב אותו זו הייתה התפירה שלי ממש תמיד התפללתי שיהיה מישהו שיאהב אותי אבל מישהו שגם אני אוהב אותו שאהבה לא תיגמר וו אז יש פה איזה משהו שנראה לי מאוד מתאים וחוץ מזה אני באמת מתאבת ברמות שאי אפשר לתאר ואני זה מה שאני רוצה ואני צריכה ללכת לספר להם אני צריכה

ללכת לספר לאבא שלי שאבא שלי הוא בן אדם כל כך מכובד איש ציבור חרדי לספר לו שאני בעצם הכרתי מישהו שהוא חילוני לגמרי ואני זה מה שאני רוצה לעשות אז זה היה נורא נורא נורא קשה היה ממש קשה רגע אבל הוא לא שומר תורה ומצוות לחלוטין ואת מבית חסידי גמור. איך פתאום אחרי שבוע וחצי זה היה נראה לכם אוקיי פתחה פה אהבה אבל בכל זאת כי אחרי שבוע וחצי זהו מתחתנים כי בעצם בקשה כשאת כשאת באמת תמימה אני אני תמיד צוחקת אני אומרת הייתי כזאתי תמימה

למרות שהיית ברחוב

כן נו שטויות קודם כל הרחוב של אז לא היה לו להצי את מה שיש לרחוב של היום אבנות היו הרבה הרבה יותר תמימות א ו מבחינתי באמת באמת חיפשתי מישהו לרוץ איתו, מישהו להיות איתו, מישהו שאני אדע ש שאני יכולה יכולה לסמוך שזה הולך לכיוון באמת אמיתי. ואז אז זה היה נראה לי מאוד הגיוני, כאילו הכוונות שלו רציניות, הוא לא מנצל אותי אז הכל טוב, זה הולך לשם ואז אם ככה, אז אני יכולה לספר להורים שלי, גם היה איזשהו קטע קטן שבאתי אליו ואמרתי, אתה יודע, אני כבר שבוע וחצי משקרת את ההורים שלי ולא נוח לי, אז מה אתה אומר? אז מה? אז מה הבעיה? תספרי להם ואם זה מתאים להם שיבואו לחתונה אז כאילו מבחינתי מצוין אז אנחנו הולכים לחתונה אני לא מבינה ששום בחור חילוני לא מתחתן עם בחורה אחרי שבע וחצי

אה איך זה מה המקום שלך

אה אין לי הסבר הגיוני לך קרו דברים כל כך מהר ואיך מיד כמה שהכרתי אותה כבר כאילו רציתי להתחתן איתה זה לא

לא סליחה אני יכולה להסביר במקומך כן

בבקשה

זהו מה זאת אומרת?

אמ לא באמת שאני לא יודע לבוא ולשים את הנקודה ולא להגיד כי זה לא הגיוני. זה לא אין איזה הסתברות שזה יקרה. והיום ברוך השם שאנחנו כבר שומרים תורה מצוות וקצת לומדים משתדלים ללמוד וכל מי שפונה אליי ואומר זיווג מן השמיים כאילו אני אומר בוא אני יכול להעיד שזיווג זה מהשמיים כי אין הסבר זה זה מקומות אחרים מה ההגיון שאחרי שהייתה לך חברה ארבע שנים ופתאום אתה מכיר מישהי מסתובב איתה כמה ימים כמה פגישות כמה ואתה אומר לה איך להתחתן כאילו מה? וואו,

אין לזה הסבר, אבל ככה זה הרגיש לי.

ומה קורה בחתונה? איך החתונה הייתה? המשפחה הגיעה?

טוב, כמובן שמהצד שלה אף אחד לא הגיע. אפילו חברות שרצו להגיע או אנשים שרצו להגיע לא יכלו כי היה פחד, היה איום גדול. זאת אומרת בזמנו מי שעוקב אחרי תקשורת שהייתה אז אז זה היה בכל העיתונים והתוכניות טלוויזיה של אז. אה וכן פחדו להגיע. אף אחד מהצד שלה לא בא. זאת אומרת הוא לומר מונדיאל, 600 אורחים כולם מה מהצד הקורדי של המטרס. וכן היא הייתה מאוד לבד.

איך את הרגשת שתפיע אותנו ברגע של החתונה?

א אני תמיד מסכמת את זה שאני הייתי העזהרה היחידה בחתונה הזאת. כאילו כולם מכירים אחד את השני. כולם רוקדים את הריקודים שלהם. לא הכרתי את השירים שלהם שאני לא מכירה. א היום אני שואלת את עצמי, היית באמת כל כך עצובה בחתונה הזאת? אני לא חושבת שהייתי כל כך עצובה. אני הייתי חדורת מטרה. רציתי להתחתן איתו, רציתי להקים את הבית שלי איתו וזה מה זה היה החלום שלי.

לא עניין אותה איזה אולם, אפילו איזה שסמלת כלה, כאילו בחרה משהו הכל מהיר, הכל זאת אומרת אני היא רצתה להתחתן א בשביל זה גם יתרונות. ככה לא יכלתי לבטי על גולן אז ככה זה היה השליטה שלי אז אז עשיתי מה שאני רוצה אבל א היא רצתה חתונה כלומר התחתנת בשמלת כלה חרדית בחתונה חילונית

אה לא לא הייתה בסוף א א זאתי שהייתה צריכה לתת לי את השמלת כלה שמה על הסיפור והיא לא רצתה היא כרת סבתא שלי ונורה כאב לה והיא אמרה ש שהיא לא יכולה לתת אני לא זוכרת היה שמה איזה משהו אני כבר לא זוכרת מה ואז מהר מהר מצאנו איזשהיא שמלה מזדמנת שהייתה והיא בדיוק התאימה לי והיא לא הייתה מאוד צנועה וזהו באמת שלא עניין אותי שום דבר לא עניין אותי לא את לא רוצה לראות את המנות את לא רוצה לראות לא לא ממש לא ממש ממש לא רציתי לדעת שאני שייכת הרגשתי לא שייכת מהמקום שבאתי ממנו

ו והרגשתי שאני כל כך רוצה לתת וכביכול כבי כביכול בשעתו זה הרגיש כאילו כאילו כן היום אני יודעת את זה אחרת אבל כאילו לא רוצים לקבל ממני כי אני המקולקלת אני אהיה לא בסדר אני ואני כל כך רוצה לתת ויש לי כל כך הרבה לתת ואני יכולה להוכיח שאני נאמנה ושאני מסורה ושאני טובה ואני רוצה לעשות את זה אז חיפשתי כאילו מישהו שיהיה מוכן לקבל את מה שיש לי לתת והוא היה מוכן לקבל בענק וזהו אז לא מעניין אותי מעבר לזה שום דבר לדעת שאני שייכת ן יכולה לתת זהו זה ווזהו

מה שזוי שאני חושב על זה עכשיו את בת כל כך מוכנה לחתונה מוכנה מהר מאוד אמא מהר מאוד יודעת כל דבר איך לטפל בילדים כאילו את בת מוכנה

כן היא באמת זה היה הרעיון שלי זה באמת מה שרציתי

כאילו סבתאניה כאילו זהו אתמה את א

ובוא ואמא שלי התמסרה כל כך הרבה ולראות אותה טוב אולי עוד נדבר על זה אבל כן באמת כאילו כאילו אני ראיתי דוגמה אני ראיתי ממש דוגמה ו אבל זהו זה מה שידעתי לא כבר לך שהמשפחה לא הגיעה אחד מתי בפועל הם הכירו בזה זאת אומרת הם בגשו את בעליך

או הם הכירו שנים רבות רבות רבות אחר כך ממש המון שנים אחר כך א לא כאב לי שהם לא באו אני אגיד לך אני חושבת ש א בגדול הייתי בשלב מצד אחד בשלב של דווקא של עשו לי רע אז אז אוקיי, אין לי מה לחפש שם. שלא דווקא למשפחה שלי, אלא דווקא לחברה. שאלה אותי בדיוק מישהי שלחה לי הודעה, לא מזמן, איך חזרת בתשובה? איך איך חזרת בתשובה? והיא אומרת, אני רואה את זה, אני כל כך כועסת. היא אמרה לי על א על א על החברה שלי. אז ואמרתי לה, את יודעת, חזרתי בתשובה לא בשביל הציבור, חזרתי בתשובה אל הקדוש ברוך הוא. אבל אז הייתי בשלב של כעס, אמרו לי אף אחד לא התחתן איתך ולא תקבלי שום שידוך ו ובאמת רציתי לדעת שיש לי את המישהו שלי

כמו שאמרתי אז לא באו לא באו להפך זה עוד התוסף לי לדברים שכעסתי עליהם שלא אכפת ממני ולא פה ולא שם אבל אני גם לא הייתי עסוקה בהתמרמרות הייתי עסוקה בלהשיג את מה שאני רוצה ממש אני לא זוכרת שהתמרמרתי יותר מדי

אני זוכרת שעברנו לגור אצל ההורים שלו ישר אחרי החתונה ו והוא הוא נורא התפלא. הוא אמר מה גר? כאילו חיינו ב במיטת נוער כאילו ככה ממש פתחנו את המיטה וזה ומתחילה עד שככה קנינו מיטה זוגית אני יכול אמרה בכל מצב עצמך כן זה לא היה חוכמה אני באמת השגתי את מה שרציתי ממש כאילו זה היה הרעיון ואת זה השגתי אז אני שייכת אז זה משנה באיזה מיטה את ישנה או זה משנה באיזה חדר את גע לא כאילו יש את ה את מי שרציתי לחיות איתו וזהו

התחתנתם ומה קורה שם מתי הפיצוץ הראשון? בכל זאת אדם לא דתי מתחתן עם מישהי שכן הגיע עם ערכים ומקום של

תראי למרות הפערים התהומים בערי תרבות אה אין להיות פערים כאלה הפיצוץ הראשון הגיע בשלב מאוחר יותר כי מאוד קשה להתפוצץ איתה היא הכל מה שאתה רוצה כאילו אתה רק מקבל אז על מה תתפוצץ כאילו באתי לעולם של נישואים שהיא הכל מוכנה, היא הכל עושה. אין מה להגיד לה. כאילו אז הפיצוץ הראשון הגיע דווקא כשהבנים אה אני באופן טבעי כמו כל אבא חילוני ממוצע א שרוצה שהילד שלו יהיה או רופא או עורך דין או כדורגלן. אז אין בחרתי בכדורגלן ולקחתי את הילדים לתדי. כאילו זה ה שמה שמה צריך לגדל ילדים. זאת הייתה ההבנה. והילדים שחקו כדורגל בבית ירושלים. הפיצוץ הראשון הגיע כשעברו לשחק מבית ספר לכדורגל לקבוצה המקצועית, שזה אומר

שכבר צריך לשחק בשבת. כי עד אותה שבת למעשה חיים א די מוזר אבל חיים חיים שהיא שומרת שבת הכל ואני לא אז כאילו אני שומר שבת זאת אומרת אני לא נוסע כדי לא לעשות לה דווקא אבל אבל שמגיע שעה ארב צריך לכת לתדי בסופו של יום זה זאת ההלכה אז אז פשוט קם והולך לטדי אבל בשלב הראשון לא לקחתי את הילדים לשם לקחתי אותם רק לאימונים אבל כשהגיע השלב שהם צריכים לשחק בשבת אה אה זה היה פיצוץ

כי מה קרה שם? למה שם זה התפוצץ? אבל אני רוצה לעצור שנייה עוד לפני עוד לפני זה אני חושבת שיש כאן משהו שמאוד מאוד חשוב לומר אותו זה היה פיצוץ מאוד גדול כן שעוד הפעם זה לא היה פיצוץ היה שם כאב מאוד מאוד גדול כי השתדלתי באמת מתוך המקום שאני באתי ממנו א לא להחזיר מלחמה שערה כי אני באתי מתוך א מתוך נקודה מאוד מאוד מוקטנת וכשבאתי א מתוך הנקודה הזאתי של ה ה התחושה שאני לא שווה ואני לא כלום וני אני אהיה שווה על ידי שאני אתן ואני אהיה שווה על ידי שאני אעניק ועדיין אני לא מכירה את עצמי אני מכירה רק את כביכול גם בהרבה מקרים הסתכלתי אליו כמו אל המושיע שלי כי אם כשאני הייתי בתור א בתור נערה חילונית בתור

נערה חרדי סליחה אז אמרו לי שאני לא התחתנו איתי כי אני כל כך לא בסדר וכל כך עושה וכל כך בלאגניסטית שבאמת לא הייתי בלאגניסטית שוב הייתי מאוד שקטה אבל באמת חיפשתי דרך אחרת. אז אז מבחינתי הוא התחתן איתי כשאף אחד לא רצה להתחתן איתי. עכשיו בגלל שאני מוכנה לתת הכל על פניו זה נראה שזוגיות מושלמת. זוגיות ש הגבר מקבל את מה שהוא צריך וכביכול אז זה היה וגם במושגים שלו במושגים מזרחיים של פעם. כן. אז א אבל אני חושבת שפה התגלה המקום המאוד יפה שלו שהוא לא ידע עד כמה הוא יפה ולכן זה גרם לפיצוצונים קטנים ש שלא קראנו להם פיצוצים כי הם לא אבל נורא קשה לבן אדם שנגיד לא יודעת מה הוא ישב על הספה ואשתו נקרעת בלי ערב

וואז היא עוד ניגשת לה ואומרת לו תרצה קפה הוא יחפש על מה להתרגז כי בתחושה הפנימית שלו לא, יש פה חוסר פריות. אני תמיד אומרת לנשים שאומרות לי, "תקשיב, אני עושה בשביל בעלי הכל. אני עושה ואני נותנת ואני עושה ואני וזה וזה." ואז הוא בסוף עוד כועס עליי. ואני אומרת, "נראה לך שלך קשה לחיות איתו? אולי לא קשה לחיות איתך?" אולי האישה המושלמת הזאתי שנותנת את הכל ועושה הכל והיא רק מראה לו כל הזמן את הדוגמה של איך צריך להתנהג ואיך צריך להיות ואיך לא צריך להתפוצץ ואיך צריך ואיך ואיך. אולי את הבעיה? אולי איתך קשה לחיות?

רגע, אז כל מה שתיקנת אותי אדם יכול שבכלל את הבעיה.

כן.

לא חשבתי על זה. זה לא חשבתי. טוב,

רוצה לשנות מחדש?

לא, כל מה ששינית אותי יצא מוצלח.

הנה שוב, התחושה הזאתי שינית אותי. אזה כן ואז זה מין איזשהו מקום זה על פניו זה נראה שכאילו אוי איזה כיף לו חי עם אישה שכל כך הרבה נותנת. לא תמיד זה באמת נכון זה לפעמים הרבה יותר קשה לצעד המקבל זה כיף לו אבל את יודעת מה זה לתקן

נכון

אנחנו יודעים שלקן מידה אחת יותר קשה ש

נכון נכון נכון אבל כאילו יופי עכשיו מגיע הקטע של אתה אתה מתקן ואז כביכול יש לך גם זכויות כן אבל אבל כשמסתכלים בקטע זוגי על זוג ש שכביכול האישה היא היא זאתי שלא צועקת אף פעם והאישה היא זאתי שלא א שהיא תמיד מוכנה לתת והאישה היא תמיד זאתי שמתקפלת זה לא הכרח שהיא המסכנה בתוך הסרט לעתים כן אני עוד לא מדברת על קטע של לעשות עבודה עם עצמה וכולי לעתים זה ש המקבל וזה שרואה את הדוגמה של איך צריך כביכול להתנהג נורא נורא קשה כן מצליחה להבין זה כאילו קצת זה מעניין החשיבה הזאתי כן אבל זה לא עומק שלה מעצבן

יש לומרקים לפעמים שמעצבנים אבל אבל שאתה מתחבר על זה בסוף אתה רואה שהיא צודקת

תחשבי

רגע אז את היית עסוקה כל הזמן בלרצות אותו

בתחילה הייתי עסוקה בלרצות

שהכל יהיה מסודר שהכל יהיה בסדר אם הוא היה לוקח את מהשולחן אל אל השיט הייתי אומרת לעצמי וואי נכשאלתי הוא צריך לעשות משהו בבית אני צריכה כן אני צריכה לעשות עושה כלום

מתי מתי זה השתנה פתאום מה גרם לזה להשתנות

אני אגיד לך משהו אני אגיד לך משהו בנה לי התורה שינתה אותי נקודה

התורה שינתה אותו לחלוטין ואני חושבת שגם אני בשלב מסוים הבנתי שענווה זה לא להיות מוקטן. ענווה זה לאפשר את מה שאתה צריך ללמד בעולם שיקרה.

כי אני רציתי כל הזמן להיות ענוה. אני עדיין מוצאת לפעמים שפתאום אני אומרת לעצמי וואו את את מביאה את הרצון שלך ממש ככה ואז אני צריכה לחזור אוקיי זה בסדר. לא לא הרעיון היה להתמסר ב-100%

ו מה גרם לשינוי הזה פתאום גם איך התורה נכנסה פתאום לבית

היא במשך שנים ניסתה לשכנע אותי ללכת לסמינר של הערכים ואני התנגדתי אמרה אני מחבת לך בית מלון זה את הבתי מלון שלכם מכיר אבל א אבל היא גררה אותי למרות שהסמינה הראשונה דווקא היה של צוהר, שם לא קרה שום דבר ובסמינה הראשונה של הערכים גם לא קרה שום דבר. איך הרב שלי אמר לי, "אתה היית קליפה קשה." אבל בסמינר הנוסף של הלכנו לערכים א שהיה אז הרב אלפסי בא אחרי הסמינר אומר לי נו אמרתי לו מה זאת אומרת נו אתה לא חושב לעשות עם מה ששמעת? לא. ולא אהבת שוב רע. שמעתי את כולם כולם מצוינים וממי החייר אז אמרתי לו ש שהרב אהרון לוי שמאוד התלהבתי לשמוע אותו והרב דוד שטרית זה אז הוא אומר לי אתה יודע מה אז אתה רב שטרית

אני יכול להביא לך לבית לשמרתו לא צריך שיעור לא זה רק תביא כמה חברים נעשה שיעור כזה זוגיות אמרתי הזוגיות שלי מתלכו שכנע אותי וו באמת אני חושב שבברית יצחק זה היה פעם ראשונה שהבאנו את הרב שטרית אלינו לבית וזהו אני התמכרתי לבן אדם. אני חושבת שקדם לזה לפני זה גם איזשהיא עבודת עבודת חפירה כשפתאום את יודעת את מתחילה לגדול וזה כבר לא רק מוציא מוצי ויש גם עוד דברים נוספים בחיים

ושהיא חופרת היא חופרת זה מגר זה לא

היא חופרת

ו והילדים שלי אומרים ש יש צריך לעשות סטארטאפט על סטארטאפ על שמי אזה על איך שאני מאירה אותם עם הכל החופר אז תחשבי שכאילו זה ישב לא באוזן אבל לא באמת אתה פתאום מתחיל להבין עומקים אחרים וכל מה שאתה גדל איתו בבית מתחיל עצוף ואמא שלי שתהיה בריאה יש לה כאלה מין שאלות של א כמו קפסולות כאלה שמתפצפצות עם הזמן והיא הייתה תמיד מדברת איתי על הרעיון של אף אחד לא צריך לגרום לי להיות מאושרת אני צריכה לגרום לעצמי אז אני מתחילה לחפש באמת באמת מה יכול לגרום לי להיות מאושרת? כי כשהתחתנתי באמת חיפשתי מישהו שיעשה אותי מאושרת. אף על פי שאני רציתי לתת ואני רציתי להיות שייכת אבל חיפשתי מישהו שיעשה אותי מאושרת. ואם

הזמן את מבינה שזה לא משנה מה שהוא לא יעשה אני אהיה חייבת להיות מאושרת מתי שהוא ולא בגלל אף אחד אחר. כי אם אני אריב איתו. בתחילה כשהיינו נגיד רבים על שטויות כן הוא יכל להגיד איזה מילה. הייתי יושבת על קצה של הספה ולא נושמת. ו ואני צריכה לקום להכין ארוחת ערב. אני אני קלואה בתוך כאב עצום כי זה מה שיש לי בחיים. ואז ואז השאלות של אמא שלי התחילו לצוף. ואז הייתי אומרת, "אבל את צריכה להיות מאושרת, את צריכה לשמח את עצמך." אז את יודעת לשמח את עצמך? ואז הייתי שואלת אותו את השאלות האלה על עצמו. ואז כל מיני שאלות של משמעות כאילו א איזו משמעות, איזה ערך עליון יש לך בחיים. אשתי בריאה אמא שלי היא כל החיים ככה

הייתה בחפירות הקטנות האלה וזה התחיל וזה התחיל לעבוד כי פתאום את כבר את כבר א התחלת יש לך כבר בית ויש לך ילדים ויש לך מה הלאה ואז באמת הייתי שואלת א איזה ערך עליון יש לי ואני זוכרת שהוא אמר אמ אני לא גונב אז אמרתי אני הוכיח שכן אנחנו כולנו גונבים אז הוא אמר אני לא רוצח אז אמרתי התורה חולקת יש דברים שאנחנו עושים שנחש שבים לרצח ופתאום התגלה לו עולם אחר אחר שונה לגמרי אמ ו ואז הוא התחלנו התחלנו באמת לחפש ואז באמת הגיע הסמינרים

דווקא אני זוכר אז באותה תקופה הרב שיטת אמר לי משתפס אותי אחרי שנים הוא אמר לי תדע לך אתה לא משקר או אתה לא תקבל עלזה שכר אמרתי לו מה אומר לי כן תקבל זה שכר מכיוון שאתה לא משקר כי זה סולחם שאתה בנית לעצמך ולא כי יש ציווי אלוקי שלא לשקר אם אתה לא משקר כי הקדוש ברוך הוא ציווה לו לשקר על זה תקבל שכר זה ליובר אותי הרבה שנים ואני בכל דבר שעשיתי אחרי זה זה הבנתי שאני אני צריך לעשות קודם כל כי הקדוש ברוך הוא ציווה אותנו לעשות

בוא נחזור אחורה ברשותכם לפיצוץ הראשון מה קרה שם פתאום זה היה סביב הרי חינוך הילדים לא ללכת עם הילדים בשבת

לכדור

יום שישי בערב נדמה לי אחרי הסעודה אמרתי לה אנחנו נוסעים אחר יש לה ילדים משחק אני אומר לי לא אתם לא נוסעים אמרתי לה עושים אותי אבל אני לא מסכימה של ניסו אמרתי לו את לא מסכימה לי ניסו א בהלצה אני זוכר שהתחתנתי אז אמרתי לה את יודעת שהדבר הכי חשוב לי אה בית הירושלים אומר כן כן כאילו אז הזכרתי לה אמרתי אמרתי איך שזה חשוב לי את צריכה להבין ש אני רוצה שילדים ישחקו אמרתי משחקים לא צריכים לשחק בצורה מקצועית ם מאוד מוכשרים ואני ואני לוקח אותם ו היא ידעה שזה עבודה היא מאוד בכתה היה לה שבת מאוד מאוד קשה ופשוט שבת בבוקר 6 בבוקר הילדים ארוחת בוקר יוצאים לכדורגל ווכה שגם לגדול זה מאוד היה קשה כי הוא ידע

שהוא נקרא בין שתי העולמות בין אבא שרוצה והוא רוצה לבין זה שהוא לא רוצה להכזב את אמא אני חושב שבשבילו הוא משך את זה אחרי זה שלים את הפצע הזה זה פצע אבל הם נסו והשבת הראשונה עברה השבת הבאות שבתות אחות הפכו להיות רגל מה קורה שם פרי?

מה זה? כאילו זה היה הפעם הראשונה שאת יודעת אני ככה נכנסת זה היה הפעם הראשונה באמת שהם נוסעים בשבת

תתחיל לבכות עכשיו

כן שאני חושבת עליו אני אה זה היה פעם ראשונה שהם נוסעים היה לי ממש ממש ממש קשה ממש מה אני זוכרת ששמעתי אותם יושבים ואוכלים ואני לא פתחת את העיניים אני מנסה לשקוע לתוך שינה שתגעל אותי מהכאם נורא כאב לי ממש ממש כאב לי אה וסיפור שסיפרתי איתו כבר מיליון פעם במוצאי שבת הוא מתקשר אליי שער הבן בן הגדול שלי והוא אומר לי אמא את כועסת עליי ואני אומרת לו לא אני לא כועסת עליך אתה הילד של שתינו וזה היה חד משמעי בעלי אמר לי כאילו אני לא מבין מה את רוצה כאילו כל השבוע הם שלך וסוף שבוע הם שלי וכל השבוע הייתה הכנה לסוף שבוע הזה

אז הרב שטרית אמר לי כן אתה מסכים ככה זה עובד

כן

אז איך אתה אומר מה אתה אומר על זה שאשתך היא תהיה אשתך כל השבוע בשבת היא פשוט תהיה עם מישהו אחר מה אכפת לך יש לך אותה כל השבוע אמרתי תגיד תגיד אתה שפוי כאילו מה איפה הבאת את זה אבל זה אחד הנקודות ש זה מה ששבר אותו אבל באמת כאילו הכדורגל היה טריגר ממש רציני אה אז במוצאי שבת צער מתקשר אליי ווא אומר לי אמא את כועסת עליי אז אמרתי לו לא

בן כמה הוא היה שר

השר היה בן שבע שבע שמונה

שב שבע כן

ו

איזה לב רגיש

מאוד

תראה שאני יוצרת אתכם אבל א פרי אז בעצם התחתנתי עם מישהו שהוא לא שומע תורה ומצוות זאת אומרת מראש ידעת שזה הולך להיות בית שהוא לא שומע תורה מצוות ואת תמיד היית במקום הזה של המרצה מרצה מרצה איך פתאום שזה הגיע לעניין הזה של החינוך ילדים פתאום אמרת זהו עד לכאן אז קודם כל א יש פה משהו מאוד חשוב על פניו נראה שבנות שקמות ועוזבות והולכות אז כאילו אין להם שום אחריות ולא לא אכפת להם מכלום ומוכנות לשחרר הכל וזה לא נכון זה ממש ממש לא נכון הם מחפשות את הדרך שלהם וולי היה מאוד ברור שיש יש שלוש דברים שאותם אנחנו נקיים. שלושה. אה, אז היה אמרתי שחשוב לי מאוד כשרות, חשוב לי מאוד הערת משפחה ושבת. אלה היו שלושה

דברים שאמרתי שאני כאילו זה היה ברור לי שזה מה שאני רוצה. עכשיו באותה תקופה עדיין אני לא חושבת שריציתי בזוגיות. עדיין היה לי כביכול את המקום הבועט בחברה ואני עדיין לא מרצה. אז אני עוד יכולה לעמוד על מה שאני רוצה. אחר כך אני כבר נשאבת לתוך המקום של בן אדם שבעצם הסכים לקחת אותי כביכול מהעיניים שלי והוא מתחתן איתי ואז אני כבר לא מוכנה לאבד את זה בשום פנים ואופן אז אני מוכנה לעשות הכל כדי לאבד את זה. אבל באמצע הזה בין הבריחה לבין הריצוי היה לי מקום אה מאוד ניטרלי שידעתי מה אני רוצה. עכשיו באמת מאוד חשוב לומר אני תמיד תמיד תמיד אומרת את זה שמי שעבר ועדת ביקורת הופך להיות מבוגר שמרצה אבל אני עוד לא

מרצה מתי אני ארצה אני ארצה כשיהיה לי משהו שיהיה חבל לי להפסיד אותו כל עוד אין לי משהו שחווה לי להפסיד אותו אז אין לי בעיה אז כאילו אז אני יכולה להישאר בעמדה שלי להישאר במקום של מה שאני רוצה ואלה היו דברים שמאוד מאוד היו חשובים לי למה השם יודע אני חושבת שבאמת השם יודע זאת התשובה כי באמת מתוך מקום שאותו אף פעם לא עזבתי תמיד הקדוש ברוך הוא ידעתי שהוא נמצא. יכולתי לדבר איתו, יכולתי לכעוס, יכולתי ניעלתי איתו שיחות, אבל ידעתי שאלה דברים שהם חשובים מאוד ופשוט לא הסכמתי לוותר עליהם. ואמרתי לו את זה. ישבנו באוטובוס וכשהבנתי שהוא באמת מאוד רציני אמרתי תקשיב, אלה דברים שאני רוצה והוא אמר אין בעיה. אני

לא חושבת שהוא הבין לחלוטין מה זה אומר אבל הוא אמר אין בעיה. כלומר כמו שהוא אמר לך לכדורגל את מבחינתך אמרת לו על שלוש הדברים עד היום של הכדורגל אז כאילו אני לא חושב שזה מסובך איש אומרת שבת אני לא

כן הוא לא באמת ידע במה זה במ

אתה לא כאילו יוצא בדווקא בוא ניקח את הילדים לברכה לא שבת

כן אז אז כאילו זה היה מין סטטוס כבו אבל זה היו התנגשויות כי למשל כשהוא יושב בשבת ופותר תשביצים ואני חולה תשביצים והוא שואל אותי רגע מה לכתוב פה מה לכתוב שם אבל אז אני לא יכולה לכתוב אבל כן להגיד לו או לא להגיד לו ואז ואז הוא הוא לא מבין מה זה יהדות לאמיטה. הוא לא מבין מה זאת שבת לאמיתה. והוא אומר אני כותב, זה לא קשור. אני בכל מקרה כותב אני לא שומר שבת. אז תגידי לי את התשובה. א על לבשל, על להניח פלטה, על איתפקש האוכל לשבת. מה לעשות, בואי תכיני, אני רק מכניס לתנור. אין לו את ההבנות ואין לו את המושגים. ופה יש קונפליקטים שאני מתחילה בין עם הפער של לרצות

ולעשות את מה שהוא רוצה ולא לאכזב אותו כשהוא מבקש לבין אה המהות שלי. אני לא אקרא לזה עקרונות שלי כי אני עדיין לא מרגישה שזה עקרונות אבל זאת המהות שלי. משם באתי אלה הדברים שאני יודעת אותם, מכירה אותם, מבינה אותם ו כשרות כן אנחנו הולכים א להשלים אמ והוא לוקח אותי למסעדה שהיא מסעדה לא כשרה לגמרי ואני נכנסת למסעדה כל החברים שלו הם תמיד היו יוצאים חברים לאותה מסעדה ותמיד הייתי אומרת ואני גם רוצה שתיקח אותי לשם ואנחנו יושבים במסעדה הזאת ואנחנו הולכים לעשות שולם על זה שהוא לוקח את הילדים שלי בשבת כי אנחנו לא מדברים אמ אחרי שהוא לוקח את הילד בשבת ו ואני יושבת והמלצרית ניגשת והיא שואלת אותי מה תרצי

להזמין אז אני שואלת מה יש והיא אומרת יש לנו בשר ויין ובשר ושמנת ואני מסתכלת עליו ואני אומרת לו זה בשר וחלב הוא אומר לי כן אבל את לא חייבת לאכול את החלב את יכולה לעשות ביין היא אמרה לך עכשיו חייתי אני גם דתי אני גם לא אכל בשר וחלב. תביא לי את הבשר בלי החלב. מה?

כן. הוא לא מבין. אין לו את הקטנות. אין לו את ההבנות. אין לו את ה מה זה קטנות? זה הגדולות הענקי. אבל אין לו את ההבנה. ואני אומרת לו אבל אני לא יכולה. הוא אומר לי נו באמת. ושוב והוא אומר אבל לקחתי אותך רציץ כל כך את המסעדה הזאתי. כשאנחנו הולכים לשלים אני לוקח אותך ואז אני רוצה לרצות. אני אני לא רוצה לאכזב אותו. אז אני מבקשת בשר ביין, אבל אני מכניסה על הפה ואני אני אני מתה. אני מרגישה שהדברים שאני יודעת שהם אסורים, שהם לא נכונים, אני מכניסה אותם לתוכי כי אני לא רוצה לאכזב אותו. עכשיו הוא לא יכול להבין מה אני עוברת עכשיו אבל אנחנו נוסעים הביתה ואני אומרת לעצמי בדרך פרי את חייבת להבין ש את תצטרכי

להיות מחוברת למה שאת רוצה לפני שאת מבקשת ממנו לכבד את מה שאת רוצה ושוב אני אומרת להבדיל יש נשירה סמויה אנשים לא יודעים על ילדים שנושרים אבל יש גם א יש גם פיצוצים סוים בזוגיות שאנחנו לא רואים אותם. הוא לא יודע שאני חובה פיצוץ בתוכי עכשיו. אני גם לא אגיד לו את זה שלא באשמתו. אני לא רוצה לאכזב אותו אבל אני לא יכולה לשתף אותו שכרגע אני בקריס בתוכי. אם אני משתפת אותו אני גורמת לו לאכזבה. אז אני לא משתפת אז זה יושב אצלי. ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב אז כביכול הפיצוץ הגדול קורה כשהוא לוקח את הילד לכדורגל. אבל בתכלס יש המון פיצוצונים קטנים שאף אחד לא יודע להם כי כי אני לא רוצה לאכזב אותו. הוא הוא הוא זה

שהסכים להתחתן איתי כביכול כשאומרים לי שאף אחד לא יתחתן איתי. הוא זה שעושה הכל. אני שמעתי פעם בטעות הוא דיבר או עבר לממתינה בזמן שהוא דיבר איתי עם חבר ואז הוא אומר לו תקשיב אני כל כך רוצה לקחת אותה לשם ושם ושם כי היא בחיים לא הייתה במקום הזה ואני יודעת שהוא רוצה לעשות הכל כדי שיהיה לי טוב. אני לא יכולה לאכזב אותו, אז אני לא יכולה לשתף אותו שאני חובה דברים מאוד מאוד כואבים. אז ה המקום כביכול המרצה והלא רוצה לאכזב גורם לדברים שהם לא נכונים בזוגיות בלי שהוא מודע להם ובלי שהוא שם בהם.

ואז יש פה בעיה עד שפתאום אני אקום ואומר משהו והוא לא יבין מה קרה. אומרת לך זה היה נגמר נגיד א נכון אני יושב עם הילדים משחק איתם והיא אומרת לי משהו ואני לא מקבל את זה אז היא אומרת לי טוב אז אני הולך לדבר עם אלוהים ואני אומר להלוהים הסתבחנו כאילו עכשיו היא כבר כאילו בטוח התנצח אני לא יודע איך זה יקרה אבל יקרה פה משהו עכשיו אם היא הולכת לדבר עם אלוהים זה זה בעיה ובסוף היא תמיד היא הייתה מנצחת וחוץ מהכדורגל זה

היא היא ניצחה

ולא הלך גם את מי לשתף בכל התקופה הזאת כלומר המשפחה עדיין לא הייתה בקשר הדבר הכי נורא זה שזה החבר הכי טוב שלי ואני לא יכולה לשתף אותו כי זה לשתף אותו בדברים שקשורים אליו והוא תגונן והוא אפילו יתבאס או יכעס את לא יכולה לשתף מתי הבנת בעצם שהזוגיות שלכם יש פה איזשהיא בעיה

אף פעם לא הרגשתי לא הסתכל זה מקום של בעיה תראי שמע אני גדלתי בבית לא פשוט עם אבא מאוד מאוד א אגרסיבי אה ותמיד שאלתי את אמא שלי כאילו מה אמא את לא חשבת אף פעם על זה אומרת לי אין לנו את השאלות האלה כי לא ידע שזה קורדיה שבא מהערים אין לא משנים שום דבר בעל אחד לא משנה מה אם הוא כך או אחרת לא משנים א והיא באה מבית שוודאי לא משנים אז אני לא חושב שזה עמד על הפרק אף פעם באמת כאילו אולי זה היה שוס להגיד שכן אבל אף פעם זה לא באמת עמד על הפרק לא היה לנו שאלות אנחנו גם

אנחנו גם מאוד מאמינים בעבודה מאוד מאוד מאמינים בעבודה אה אני תמיד צוחקת ואני אומרת שהשוני בינינו אני אוהבת תהליכים ונהנית מתהליכים והוא רוצה לסיים תהליכים ולדעת שיש שבי ו יש תהליכים בחיים שהם מאוד כואבים אבל אנחנו כאן בעולם כדי לעשות ההליכים לא כדי לוותרחדש נור ורי הימים שעברתי בחושך לתקן להחזיר אותם אל הקדושה

מה התהליך הכי מורכב שעברתם בגוד ביניכם אני אני חושבת שאני אני אגיד משהו שהוא אני לא יודעת אם תסכים או לא אני חושבת שכשאני הבנתי שלהיות ענווה זה לא להתקפל ולהתקטן ולהיות פיצית כזאתי, אלא להביא את האור שלי לתוך הבית, לתת לאור לעבור דרכי לתוך הבית שלנו. אני חושבת שהוא חווה א הוא לא מדבר במושגים של קושי. הוא לא מדבר במושגים של קושי בכלל. אין לו את זה. אוקיי, יש משהו שצריך לעשות אותו ואיתו נתמודד. א הוא יכול אולי להתכנס קצת בתקופה שפתאום הפסקתי להיות הקטנה והעושה עושה כל דבר אני ריחמתי עליו כי פתאום הוא היה צריך לקבל משהו אחר וזה היה מדהים לראות איך הוא הסתכל על זה אם בן אדם בחוץ היה מסתכל היה

אומר היה שם ידיים על הראש והיה אומר וואו מסכן כן כי במושגים פרימיטיביים הבן אדם נתן הכל נתן נתן נתן נתן נתן נתן נתן ונורא כיף לגבר פרימיטיבי שאשתו ממשיכה לקבל לראות אותו האלוה

ולקבל ממנו הכל ופתאום יש פה מישהי שהיא יש לה כבר את את הסי שלה והיא היא עכשיו עומדת על שלה והיא לא מוכנה והיא גם אומרת

דברים שלא הייתי מיזה לומר אף פעם אף פעם לא אני אף פעם לא אצעק אף פעם אני לא אכאס אף פעם אני אבל אני אגיד את מה שיש לי ולראות אותו גבר קורדי כביכול שרגיל שהגבר הוא הכל מוכן לזוז הצידה ולהגיד היא צודקת ולקבל את זה אני חושבת שזה כמו הרבה מאוד מהתהליכים הסמויים שיש בזוגיות שלנו גם זה היה תהליך שהוא היה סמוי מבחינתו אני מעריצה אותה ליכולת שלו לזוז הצידה ולהגיד אוקיי בסדר אני מפנה היא יודעת מה שהיא אומרת זה אני

או שזה היה איזשהו ט

רגע אני טיפוס שמה שצריך לעשות עושים אוקיי יש עכשיו איזשהו משבר מה צריך לעשות עושים אני זוכר ש קצת אחרי שחזרתי בתשובה אז התחלתי ללמוד כמובן את הספרים שבחזון עובדיה של הרב עובדיה יוסף ובדיוק היה לנו בעיה עם בהריון של התאומים וחודש לפני שהם נולדו אז אז כאילו מנהל מנחלקת א ה אדר הסרצופים קרא לנו ולהסביר לנו שיש בעיה והוא אפילו המליץ לנו להוריד שב כאילו אני עכשיו חזרתי בתשובה כאילו על מה אתה לא מדבר איתי אמרתי לו הוא מבין אומר לי אתה מבין אמרתי לו אני מבין אמר לי מה אתה חושב לעשות עם זה אמרתי לו אני אלך לרופא אז הוא אומר לי לא הבנת אני מנהל למחלקה פה כאילו אתה בא לקחת לי את התואר אמרתי לו לא אבל

יש גם רופא כל בשר מפלי לעשות תן לנו אנחנו לא לא האמנתי על עצמי שאני בזה בסך הכל חודש חזרת בתשובה ובאמת יצאתי משם אוקיי מה צריך לעשות אז אז אז ידעתי מה עושים בטור חילוני מה עושים עכשיו עכשיו אנחנו תחת הקדוש ברוך הוא אז הולכים לקבר של הרב עובד יוסף הוא נפטר ארבעה חודשים לפני זה הלכתי פשוט לקב עכשיו אני כהן לא נכנס ככה על הגדר ופשוט דיברתי עם עםעם עםעם עם עם הרב כאילו שאני מדבר איתו כאן ועכשיו אמרתי תשמע אני לא מבין כלום אני עכשיו חזרתי בתשובה אני לומד בספרים שלך ויש בעיה בתי שתפתור לי את הבעיה ואתה תפתור לי אותה ואני אקרא לילדים מה שמך ואני אהיה בקשר והלכתי רשות כאילו אני מדבר עם חבר ובאמת נודו

בריאים שלמים קראתי להם עובדי יוסף וזה זה נקודה בחיים שבאתי ועברתי עצמי אוקיי מה עושים תמיד חשבת שאתה יודע מה עושים עכשיו מה עושים שואלים את הרב מה עושים הולכים לתורה מה עושים הולכים לספרי מוסר מה עושים שומעים שורות שיעור

וועשים מה שצריך אז גם אם יש משברים לא קרה כלום גם אם עושים מה שצריך

זה שחזרנו בתשובה וזה שהיו שם א שיחות זה היה התהליך של גילוי שלי, אבל עדיין לקח זמן שהייתי מסוגלת לקום ולומר את מה שאני רוצה, אלא את מה שאני חושבת שנכון.

כמה שנים מחי נישואים זה קרה בעצם? 20

20 שנה

אולי כן

22 שנה את בעצם מרצה

כן כן

ולא מרגישה שאני מרצה אני מרגישה ש שיש לי בית ויש לי זוגים

כן אבל מאז שמונה שנים אני מרצה אל תעלי את הקטע הזה מבקש לא לחתוך את זה מהתוכנית מאז אני שמונה שנים רק מרצה ברוך השם וואו זה קברה דרך לגמרי. ומה קורה לך בזמן הזה שהיא פתאום עומדת על שלה ופתאום אתה רואה שאשתך משתנה אחרי 22 שנה שאתה רגיל כן ש

אני שואל את עצמי פשוט היא צודקת או לא צודקת אם היא צודקת והיא צודקת צריך א לשנות משנים כל דבר שצריך כדי שקודם כל יהיה שלום בית וקודם כל שהאישה תהיה שמחה וש שהשיה תהיה ברוצה כי ככה הרב היהל אמרה מי אמר בשיעור ואם הוא אמר אז הוא יודע מה שהוא אומר ופשוט אני אעשו פסוק מאז שיהיה לה רק טוב מה שאת רוצה זאת אומרת הבית הפך להתנהל הכל לפי הרצונות והצרכים שלה ו אין לי שום בעיה עם זה היום

וואו אני חושבת שיש

אשר אני אומר לעצמי כל אשר תהומר לך שרה אבל לא קוראים לה שרה קוראים לה פרי אבל כנראה יש פה איזה אם אנחנו נעשה לפי גימטריה אז התכוונו גם אליה פשוט עושה מה שהיא רוצה וזה יוצא טוב

א אני חושבת שיש אצלנו בבית אמ חיפוש של נקודת האמת כאילו גם אם זה כואב גם אם זה לא נעים גם אבל אבל את האמת אז כשיש אמת אז בסדר אין לך אז אתה יכול לפעמים לבעות לא קל לו לקבל דברים שאני אומרת מה למשל מה הדבר שהיה הכי קשה לך לקבל

קודם כל הנושא הזה של האמונה עצלה מאוד מאוד חזק והיו היינו משברים תקופות שלא היה אוכל בבית והייתי אומר לה אוקיי אבל אומרת לי אתה תלך ללמוד אתה תחזור ויהיה אוכל אין כסף לשלם חשמל אתה תלך ללמוד ואתה תחזור ויהיה בעיה

זה דברים ש האמונה אצלה מאוד מאוד כל כך חזקה שהיה לי קל ללכת אחריה

כן אבל אבל גם עוד מעבר לזה אני מסתכלת על דברים של ביקורת כן על דברים של ביקורת שהוא יכול לתת לי ביקורת בקורת או שאני נותנת לו ביקורת כן ח לא את לא נותנת לי ביקורת את אומנית הביקורת היא מספרת לי סיפור על זוג לא קשור אלינו לא אתה אנחנו מדברים מישהו אחר אז כך וכך היה שם שתידה וככה ו מסרים וזה נכנס ולפעמים הוא יכול ממש להתגונן כן הוא הוא לא פראיר והוא יודע מבין הכל אה לא תמיד אני מספרת סיפורים על אחרים לפעמים הוא חושב שסיפרתי ולא באמת התכוונתי רק שיט שיתפתי במשהו אבל ואת יודעת מה בריקח דווקא את הדוגמה הזאת נאמר שהוא חשב ש שסיפרתי סיפור עליו בעצם כשאני רק משתפת והוא יכול ואז הוא יכול להתכנס ולומר

א כן אני יודע למה את מתכוונת או כך וכך וכך וזה לא נעים לו כי את יודעת לפעמים אנחנו נתפסים בתוכן עם נקודות שאנחנו מרגישים אותם אפילו הסביבה לא תמצא אותם אצלנו אבל אם מצאנו אז זאת אומרת שזה קיים או אם יש משהו בי שנורא נורא מעצבן אותו, אני אומרת לו, אם יש משהו שנורא מעצבן אותך בי, אז זה סימן שהוא קיים בך, אז בוא תבדוק רגע בפנים. והוא נתרתח, איך זה קשור, איך זה פה, איך זה שם. ואחרי כמה דקות הוא אומר, "אוקיי, ואז ממש זה משהו שממש הנהגנו גם בתוך הבית, גם מול הילדים שלי, כן? כשמתווכחים אחד עם השני או שמתרכזים אחד על השני ואז אני אומרת, "אבל תבדוק עם עצמך איפה זה קיים בתוכך." וככה אנחנו מתנהלים. אני

חושבת שברגע שאנחנו נדע שזה קיים אז יהיה לנו יהיה לנו קל אה יהיה לנו קל להתמודד. אנחנו לא ניבהל. אנחנו נבהלים כשאנחנו רואים משהו אצלנו לא בסדר. תמיד אני אומרת שיש א יש את הבעל ויש את האישה. היא נכנסת הביתה הוא יושב על הספה ואז היא אומרת לו למה הבית כל כך מלוכלך? ואז הוא צועק עלי ישר. למה זה מה שיש לך להגיד איך שאת מגיעה הביתה? בעצם הם עומדים אחד מול השני. היא הראתה לו שהבית מלוכלך והוא היה לו בסדר כי הוא ישב על הספה בזמן שיכל לעשות משהו כשהיא בעבודה. אוקיי? אז היא הראתה לו שהוא לא בסדר. מי השם? לא ימר שהוא השם היא השמה כי היא המראה. זה בדיוק מה שאומר מה ש מה שמדברים על על הרעיון של של שיטת

המראות. אז כשיך אנשות החפץ חיים אמר את זה שכשאני קמה ואני רואה את המראה מלוכלכת אני לא מנקה אותה. אני מנקה את הפנים שלי.

זה לא קשור אלינו. את לא באת אף פעם לב מלוכלך נכון?

לא.

צה יודעת שאני בסדר. לא כשהיא רוצה להעביר לי מסרים היא אומרת לי את שומע היום בקליניקה הגיע לי זוג ואז היא מספרת לי מה שקר מה אתה אומר עכשיו היא יודעת מה אני הולך להגיד ואז ואז היא מראה לי כמה הזווית שלי הראייה שלי לא הייתה נכונה ואיך לא הסתכלתי על בצורה כללית ואז אני הולך עם זה ואני אומר לא התכוונה אליי עוד הפעם לא זה זה קשור אליי באיזשהיא דר

זה מציק לך שזה קורה ככה

לא היום לא

המקום שלב קבל את הכל

אבל בהתחלה

בהתחלה התנגדתי התנגד מאוד

אפילו כשהתחלתי בת ש אמרתי ששמעי בואי הקדוש ברוך הוא לא נכנס בכל עכשיו מה נאכל היום בואי תשאירי קצת מקום לתמימות הכל הקדוש ברוך הוא הכל

לא הוא התנגד מאוד מאוד מאוד שניה לך לשמוע את זה

כן

כל הזמן הקדוש ברוך

בהתחלה זה היה כל הזמן הקדוש ברוך הוא והכל ותדע שעכשיו אני הולך לדבר עם השם ואז אמרתי לעצתחת עוד פעם אני הולך לדבר עם השם ושתדע לך שהשם לא שמח א טוב נראה לך שעכשיו יושב להסתכל ושמח או לא שמח אני נכנס לקטנות אבל היום אני יודע שהיא צדקה השם נמצא בכל שנייה וכל מהלך בחיים וואני שמח שזה ככה

ו מתי בעצם הילדים מכירים את סבא וסבתא כשהגדול היה בערך בן תשע

את אמא שלי הכירו לפני אמא שלי עוד ככה היה לה פרצ בחוק, היא הייתה זה אבל אה

בסדר לא בריתות, לא בר מצוות, לא

אבא שלי הכיר אותו כשהוא היה בערך בן ת :3 משהו כ

כלומר כמה שנים בעצם לא ראית את ההורים של אחד ש

את אבא שלי 10 ומשהו שנים

10 ומשהו שני וואו איך היה מפגש אה קודם כל במפגש הראשון הגעתי איתם לבד הגענו בפורים זה היה מאוד מרגש אבא שלי א רואה את הבן שלי בפעם הראשונה א אני זוכרת שהוא הניח יד עליו א ומאוד התרגש מאוד מאוד התרגש

כמה ילדים היו לך אז שהגזל

כשהגעתי לשם אני חושבת שארבעה

וואו אז ארבעה נכדים הוא הכיר ועד אחת

כן כן

וואו ומתי הוא הכיר את בעלך

אה לקח עוד הרבה זמן אחר שלוש ארבע שנים לפחות שהיא עוד מדי פעם הולכת אבל אני לא

כן אני זוכר שפעם אחת היא אמרה לי אבא שלי קורא לך אז אמרתי לה שיקר אם הוא עד היום לא ספר אותי ולא לא החשיב אותי זה שיחכה אני לא הולך אז היא אמרה לי אבל שאל את הרב יש לך רב עכשיו תשאל את הרב ואז שאלתי את הרב ואז הוא התנפל עלי ביתקות תגיד לי אתה שפוי כאילו בוא בוא אתה עשית לבן אדם זה משהו לקחת משהו ששייך לו לא בוא אתה חושב את החוצפן וזה אז שמעתי לאב והלכתי

איך המפגש ביניכם

המפגש הראשוני היה את יודעת א לא מכירים באמת אז מפגש מאוד נימוסי א פחות מדברים אבל מהמפגש אחרי זה והלאה זהו הוא מהז אנחנו בקשר טוב, לומדים ביחד וברוך השם. למדתי ממנו המון. אישה יקר.

וואו, עברתם קברת דרך ממש רצינית. אה,

מדהים. בעקבות כל המשא המשותף הזה שלכם, מה התובנות שהכי חשוב לכם להעביר עליו? התובנה הכי חשובה להגיד לכל מי שמתעסק בנושא של זיווג או שמגיע הזמן של הזיווג או שהוא צריך יש לו הרבה חששות שידע שבסופו אני אומר את זה גם לילדים שלי זה אתה יכול להגיד זה לא כזה נקלט אבל אבל בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם ואם הוא חיבר ביני לבין אמא אני אומר להם הוא מחבר בדיוק את מה שצריך אתם רק תאפשרו לו תניחו לו לעשות את העבודה הוא עושה את זה בצורה מושלמת ביותר אה אני חושבת ש הרעיון הרווח היום זה שאנשים מתחתנים כדי שיהיה מישהו שיעשה אותם מאושרים. הרב אהרון לוי מביא את זה כל כך יפה. הוא מדבר על זה שאנחנו חיים

לעצמנו א עד גיל של השידוכים ו או שנורא טוב לנו עם עצמנו אז אנחנו לא מחפשים מישהו שישלים אותנו או שלא טוב לנו עם עצמנו ואז אנחנו מחפשים מישהו שפשוט יעשה לנו טוב ואנחנו מוצאים מישהו כזה ואנחנו מחכים אנחנו רק מחכים כל הזמן מתי הוא עושה לנו טוב מתי הוא מגביר את הטוב שלו ואנחנו רואים סטטוסים חדשים לבקרים. הוא קנה לי, הוא הביא לי, הוא עשה לי, הוא הלך לי. וזה רק מראה על ה על החוסר שיש לנו בתוכנו. אני חושבת שכדי שזוגיות תהיה טובה, כל אחד מבני הזוג צריך להיות אחד, צריך להיות שלם. ואחר כך הם יכולים להשלים אחד את השני. כי על פניו אנחנו מסתכלים ואז אומרים לנו לא, אתם חייבים להשלים אחד את השני כל הזמן

ואתם ח לא אנחנו צריכים שלכל אחד יהיה את המקום שלו, את המקום הבטוח. אמר לי בהקשר לנושא אחר לגמרי אדם מאוד חכם אמר לי הרעיון שאני אני כבר אמרתי אותו אמ באנשהו באחד הרעיונות שלי ואני חושבת שהוא מאוד מאוד מתאים גם לכאן יש לנו את הרעיון את ה את ה את ה כל הרעיון בתחביר את האני אתה א הוא ואנחנו כדי שיהיה אתה צריך שיהיה אני כן אם יש אני יש אתה אם יש אני מוגד מודר אם אני יודע מי אני, אם אני יודע מה אני רוצה, אם אני מכיר את עצמי, אני לא משתלח, אני לא מתפרץ, טוב לי, רגוע לי, שקט לי, יש לי את המקום שלי. ברגע שאתה שלם, ברגע שטוב לך עם עצמך, אז לכל העולם, כל מי שנמצא סמך, יהיה לו טוב.

להפסיק לחפש שיש לי.

זאת אומרת, יש, אם יש אני, יש אתה, ואז יש הוא,

נכון?

ואז יש אנחנו,

נכון? נכון. איזה סגירה יפה.

כן.

נכון. מדי פעם קולט מהדברים שהיא אומרת

הוא מקשיב לפעמי בעקבות כל המסע שעברתם ביחד אם אתם יכולים להביא זה לזו אבל לומר איזשהו משפט ככה אחרי הקברת הדרך הזאת שעברתם

תראה אני באמת מעודה לך על מי שאתה הרבה פעמים אני מסתכל יש תגובות בה על סרטונים על תוכניות שהיא עושה זה איך היא מרגשת ואני אומר עצמי נכון היא מרגשת ואתם עוד לא יודעים כמה איך הכי מעלפת, נכון? היא הכי צדיקה, הכי אני חושב שהדבר אולי הכי הכי בולט אצלה

אצלך זה הכנות ואני מודה לך כנות כזאת כי בזכות הכנות שלך הגענו לאן שהגענו

אני רוצה לומר לך שאמת למדתי ממך אני מתחיל רק משתדל לשדרג את זה אבל למדתי את זה ממך וואו עברתם קברת דרך מדהימה שעשיתם ביחד מאיפה התחלתם מאיפה אתם עכשיו כמה שניים לשים עכשיו? 39 30

וואו וואו מדהים ש22 שנה היית במקום מסוים ופתאום לקחת את זה למקום אחר וברוך השם לקבות זה גם חזרתם בתשובה בכלל כל הבית שלכם זאת אומרת הוא כבר א שומר תורה מצוות ומה שאפשר לומר עליי חוכמת נשים בנתה ביתה ממש כי אני מסתכלת עלייך על הדרך האצילית שלך ועל התגובות שלך ואני אומרת שזה שזה בונה בונה עולמות. לא רק את הבית הפרטי שלכם, אלא באמת עולמות. כמו שאמרת שאת קיבלת מאמא שלך והשאלות האלה ואחרי זה פתאום עלה לך שאפילו לא היית בקשר. אומרת לעצמי ככה, הילדים שלך מקבלים עמך את המקום הזה ובעלך וחל כל מי שאיתך בקשר ורואה וצופה וזה פשוט לבנות עלמות. הוא יתן לעצמו את תתני לעצמך ואחר כך יהיה לנו את השלם. והשיח גם

נובע מתוך מקום הרבה יותר בשל ושלם. אני יכולה לבוא ולספר מה אני מרגישה ואין פה תקיפה אני לא מאיימת כשאני באה ואומרת אני רק מספרת מה אני מרגישה המון פעמים אני אומרת לו תקשיב אל תכניס את עצמך רגע לחגיגה הזאתי אני מספרת רק על מה אני מרגישה בעבר היה לו ממש ממש קשה היום אני רואה איך הוא אוקיי הוא מנתק הוא לא קשור לזה ואז הוא יכול בעצם לקבל את החוויה שלי ואז אני אומרת לו אתה הבנת מה התכוונתי הבנת מה קשה לי זה לא קשור אליך נכון שזה נוגע כי אנחנו אנחנו ביחד אנחנו זוג אבל זה מה שקשה לי, זה מה שכואב לי, הבנת? וובאמת מאוד יפה לראות שקורדי עתיק. אז הם הוויכוח היחיד שנשאר לנו זה גריג אווה והיא מנצחת זה גריגים. תמיד היא מנצחת.

תודה רבה שהייתם איתנו. אני בטוחה שהסיפור שלכם יעזור להרבה זוגות בעם ישראל.

זה אז אשרי חלקנו.

פרי ואהרון אפשר עולמות רחוקים יותר מזה? היא שכנזיה מבית מכובד של חסידי גור וממשפחה מזרחית קורדית היא חרדית הוא חילוני הוא מאמן קבוצת כדורגל בשבת כשהיא עושה קידוש ומדליקה נרות ודווקא הזוגיות הזו פרי ואהרון עשתה פירות ושלום בעולם