"לא קם על רגל שמאל" סיפור ההתמודדות של אמיר

אתם צופים בהשראה יומית עם הרב יצחק פנגר תודה רבה שחזרתם אלינו והיום איתי אמיר פינטו אמיר גדל כילד ביישן תכף נשמע אפילו קצת עם אתגרים שלא לכל הילדים יש אבל בשלב מסוים בחיים קורה במידה מסוימת אולי גרוע מכל כמעט אבל זה יוצא לעולם של כמעט הטוב ביותר אולי א מבלבל אותכם אבל בוא נשמע את זה ממנו אמיר מה נשמע בסדר גמור וחה ברוך השם תספר לי קצת על אמיר א אני גדלתי נולדתי בעוד השרון ובתור ילד החיים לא ממש הטיבו איתי א מה זאת אומרת לא הטיבו איתך הייתי ת אני עדיין אני מאפרות קשב וריכוז אני דיסלקט באותה תקופה המורים וכל המערכת החינוך לא ידע באמת איך להתמודד עם ילדים עם הפעות קשר א אזי שמו בכיתה טיפולית א

אתה זוכר את עצמך באותה אותה ילדות ומרת מתמודד עם קושי אנשים לא מבינים אותך בטח אני יכול להגיד אני אחד הפחדים הכי הכי גדולים שלי זה לבוא לעלות ללוח לבוא לעלות ללוח כי מצד אחד המורה קוראת לך בוא תפתור את התרגיל אבל אני לא יודע לפתור את התרגיל אני לא הייתי מצוין בלימודים תרתי משמ ומאחורה הילדים צוחקים עליך אתה לא יודע אתה לאלא זה א זה מצב מאוד מאוד קשה זמרת אתה לא רוצה לעלות ללוח איה לך תחומים שכן הבלת בהם או שלא לא זאת אומרת דברים שאני אוהב זאת אומרת באותה תקופה לא באמת לימדו מחשבים בבתי ספר אבל מחשבים זה אחד הדברים שאני מאוד אוהב לעשות א וגם הפכתי לזה בסופו של דבר את זה למקצוע כן אבל זה מה

שאהבתי ועדיין מה שאני אוהב לעשות אני כמו שאתה אומר מגיע עד הסוף עושה עד הסוף אז זה מה שאני עושה אז אתה גדל בשל מסוים במה אוניברסיטת צבא איך זה א מגיע לצבא עושה צבא מסיים את הצבא יוצא אחרי זה אתה יודע אזרחות מתחילים לחיות את החיים אני בראש אני יודע אני רוצה מחשבים אבל לימודים לא היו חלק מה פורטה שלי אז הלכתי להשלים בגרויות במכללת אריאל התחלתי את הלימודים בספטמבר שנת 2000 א ובאוקטובר מתחילה האינטיפדה אם אתה זוכר א הראשונה ואז מודיעים כשאני מגיע יום אחד למכללה מודיעים שיום הלימודים בוטל אני אז באותה תקופה נוסע על אופנוע אופנוע סוזוקי gs ירוק חמוד כזה יפה אני אוהב אותו מטפל בו אפילו לבד א ואני

עולה על האופנוע ואיך שאני יוצא מכיוון המכללה לכביש הרש שעוקף את אריאל אני מחליק עם האופנוע ואו אני זוכר את היום הזה בצורה מדוייקת אני מחליק עם האופנוע ויחד עם האופנוע הניף לנתיב הנגדי ורכב טנדר לבן שלא מספיק לעצור נכנס בי ועולה לי על הרגל וואו משמה מעיפים אותי לבלינסון את היית בהכרה כל הזמן הזה אתה זוכר אני זוכר דברים לא הייתי בכל המקרה כל הדרך ב קרה יש קטעים אבל אני זוכר קטעים מאוד מאוד מסויימים אני זוכר איך הורדתי את המעיל ואת הקסדה ושמתי אותם לידי אני חושב לעצמי סטינו אני עדיין לא מרגיש כאב אבל אני זוכר שאני לא יכול לזוז אני משהו משהו לא טוב קורה אוק אוקיי א אני גם באמבולנס אז לאט לאט

האדרנלין יורד ובמבוק אב אז פתאום כל אבן על הכביש גורם לך לצרוח מכאבים אני זוכר שאני צועק על הנהג שייסה לאט אני ממש צורח עליו שייסה לאט וואו א נים לך איזשהו תמונת מצב מה קורה איתך או שעדין לא יודעים שום דבר לא ג כלום אני א לא יודע אפילו מה מתי אין לי מושג אני מגיע לבלינסון שמה אני מכיר מלאכית שקוראים לה דינה אלבואר היא האחות הראשית של מחלקת טראומה היא זו שמקבלת אותי בפעם הראשונה כן א מרדימים אותי שמה ואז אחרי זה למה אתה קורלה מלאכיית מה זה זה מאוד חשוב אתה מגיע למקום שוב פעם בית חולים אתה חסר עונים אתה לא יודע מה קורה איתך אז היחס של הצוות הרפוי הוא מאוד מאוד חשוב באמת מה מה מה ראית בא מיוחד

היא ספציפית לאורך כל התקופה שהייתי מאושפז גם בחרי אני מיד הגיע לזה כי תכננתי לדבר עליה גם כן א אני מד כשאני מגיע לטיפול נמרץ א ישר מרדימים אותי זאת אומרת מכניסים אותי לחדר ניתוח לנסות להציל זאת אומרת אני זה זה משהו שאני לא אפילו לא מודע אליו זה זה קורה באופן אוטומטי נכנס טופ סידה לא ודע אפילו אני זה ונכנס לחדר ניתוח אוקיי א ואחרי זה אני מתעורר בטיפו מחלקת טיפול נמרץ ואני רואה את הרגל שלי טופה עם ברזלים מלא חודים כאלה כדי קבע את הרגל א א וגם דינה מגיעה ודינה לאורך כל הדרך היא כל הזמן מעודדת אותי מדברת איתי אומרת יהיה בסדר סמתי אנו עושים דברים וכולי א ו היא היייתה דמות מאוד משמעותית כי למשל

הייתי בצקת אסור עליי לשתות בכלל במשך תקופה ארוכה אני אני הייתי צמא כל הזמן וואו א אז אז היא היייתה מגניבה לי מסטיקים בשקט כדי להרגיע לי את היובש בפה א המשפחה שלך מן הסתם כאילו היא היייתה איתך ה מתי ה משפחה ידעה הורים מ מי איפה בדיוק כסים א יש לי משפחה מהממת אבא שלי ואמא שלי כל הזמן היו מסביבי במשך כל תקופת האשפוז הייתי בערך 12 יום בטיפול נמרץ עד שה א וכל הימים האלה סונת נו מסביב לשעון ההורים שלי וגם אחי בלילות אק יש לי אח גדול ממני בשש שנים ולמעשה ככה 12 יום כל הזמן נכנס יוצא מניתוחים מנסים להציל את הרגל מקבל בערך מעל 80 מנות דם ואו א זאת אומרת שאר הגוף היה בסדר זה רק הרגל ג א א כמובן בצקת

היה לי גם בצקת בריאות זאת אומרת היו דברים נלוים אבל לא פיזית שברתי חוץ מזה משהו אחר אה לא נפגעתי בגוף בצורה פיזית במקום אחר תודה לאל ו אחרי 12 יום בדיוק אני מפסיק להרגיש את הרגל לגמרי אני יודע היום ביאודוין אדם ממוצע יש בין 10 ל-15 המוגלובין בגוף ומתחת לחמש נחשב מוות קליני עכשיו הרגל שלי כל הזמן מדממת וכל הזמן הדולף דם אז בסופו של דבר הגעתי למצב שאני מגיע לש וחצ המוגלובין וזה הנקודה שבאים אומרים לי תחתום על תופס הקטיעה שלך אני זה שחותם על ניתוח הקטיעה שלי וואו מה זה כמו נמק ברגל כאילו מה קרה בדיוק א פשוט הרגל כל הזמן דולפת היא לא מפסיקה לא מצליחים למצוא את כל אנימי דם כדי לסגור אותם וו א אני

כל הזמן נכנס ויוצא מניתוחים כדי לנסות לעשות את זה אבל הם לא מצליחים אז אתה בחור בן 22 צרי לחתום עכשיו על לוותר כביכול על הרגל נכון אין אופצייה נכון זה זה הפעם הראשונה שאני מחליט פתאום על החיים שלי עכשיו במהלך הניתוח מכניסים אותי אני ממש במצב קריטי כן זאת אומרת נו רגע לפני זיבת אחזר ציוד וחוזר הביתה וו א ואז אני חווה משהו במהלך הניתוח אני נכנס לאולם ענק זאת אמת אי אפשר למדוד מימדים במקום הזה אוקיי הכל לבן בוק מסנוור אני לא מסוגל אפילו בקושי לראות א ואבל אין לי שום תחושה רעה במקום הזה ממש מקום כאילו רגוע ונינוח וא אין שום חשש בעולם כאילו כל הידע בעולם נמצא אצלך בכיס ואתה יודע הכל אוקיי אני

מדגיש שזה כמו כמו חלום כזה כמו זה לא משהו בפועל שנכנסת באמת לאולם זה בעיני הדמיון זאת אומרת אתה חווה חווייה רוחנית אני חווה שוב אני מניח שזה היה בדיוק בזמן שמתתי על שולחן הניתוחים זאת אומרת הוגדר את כמוות קליני הזה כן אני אגיד עוד מעט אני פשוט מגיע למקום הזה אני רוצה לספר את המקום הזה כי זה זה המקום הכל כך משמעותי עבורי שבאמת שינה לי את המהות איך שאני רואה את החיים שלי אוקיי א אני המקום הזה סת אני מגיע ובסוף יש איזשהו במה ועל הבמה יושבים חמישה דמויות אני לא רואה שום פנים שום דבר אבל זה תחושות הכל בהרגשה אוקיי אני אחד מהם הוא הבן אדם שהוא הכי חשוב ואליו צריך לפנות אני לא לא יודע לא מכיר לא לא

מזהה את הסביבה שלי אפילו אבל בתחושה אני לא שייך שמה למקום הזה אוקיי ואני פונה לאותו בחור ש בתחושה שלי זו החשוב ביותר אני לא זוכר את המילים המדוייקות אבל אני אומר לו שזה לא הזמן שלי או לא המקום שלי אוקיי ואני פשוט מסתובב ויוצא מעניין אתה הכרת תופעות כ לפני כן זת רית ס כלום שום דבר לא מכיר דבר כזה בכלל אני עד לפני שנה פלוס מינוס קראתי לזה כמו שאתה אומר חלום אוקיי לפני שנה פשוט אחד מהדברים שהפכתי את המקצוע שלי מאיש הייטק לאיש שעוזר לאנשים ומטפל בזכות כל מיני דברים אז כשהגעתי לאחד מפגשי נטוורקינג מישהו ש סיפרתי את זה הוא אמר לי זה לא באמת חלום מה שחלמת חווי את החווייה שנקראת חווית סף מוות כנראה

שוב אותו בחור חוקר את זה הוא בן אדם שהוא מאוד מעניין ושוב אני לא מכיר אותו יצא שדיברנו שמה בסוף המפגש איזה שעה אחרי במקום שאני אעשה משהו אחר חבל על סף המוות רק קורים לזה near death experience זאת אומרת חווייה קרובה למוות שזה מגדירים את המוות קליני שבעצם לכאורה אדם מת על פי קריטריון מדעי רפואי א יודע אין דופק כדומה אבל כן אדם חוזר חזרה פתאום בדיוק אז רק בעקבות זה הלכתי לבלינסון להוציא את התיעוד הרפואי שלי ורק אז גיליתי שבאמת זה מה שקרה אוקיי ואתה מרגיש שיש אמיר לפני ואחרי כן יש אמיר מאוד מהותי אחרי התאונה אני השתנתי מקצה לקצה זאת אומרת אם סיפרתי ילד שהוא מאוד ביישן ומאוד מופנם אגב אני גם הייתי

ילד כפות של בית ספר זה עוד יותר קשה מקשה ופתאום אחרי התאונה לבוא להיות מבן אדם שלא רוצה להיות בפרונט לבן אדם שמושך את כל תשומת הלב וכולם אני בולט גם עם כבים גם הצורה שלי הרגל אני קטוע מאוד גבוה זה לא משהו שאפשר לפספס אוקיי ו שהצופים יבינו זאת אומרת כילו לא הותאם לך גדם כ בגלל ש לא לא היפותזה נכון בגלל שהגדר הוא קצת קצר דברים נוספים עכשיו א אז בעצם את רואים שאתה קטוע רגל רואים ואתה אדם גבוה אז רואים את זה אתה אומר לי אני צריך להבין את זה כי אתה אומר שהייתה בחור ביישן ואחרי התאונה לא רק שאתה מצליח להתגבר על הביישנות למרות שבשנות הייתה אמורת לגדול כי עכשיו יש לך סיבה יותר טובה כביכול להיות ביישן

כי אם עד עכשיו לא ראיתי את הקשיים שיש לך כש אני רואה ובכל זאת אתה אומר שזה שינה אותך נכון איך אה זה גרם לי פתאום להתמודד אוקיי פתאום החיים נמצאים לך בפנים ואנשים בואים וילדים מצביעים ואני לא ממש יכול להתחמק וזה במיוחד הגיע במקום שכשהייתי מאושפז בבלינסון אז אתה על כיסא ואתה כל כך חלש שאבא שלי זה שדחף לי את הכיסא ואני רק הזקתי את המוד של האינפוזיה ו זה פשוט פוגש אותך זא אומרת אין לך ברה את צריך להתמודד ע קושי נכון ועצם ההתמודדות עם הקושי מוציאה אותך מהקושי בעצם נכון ו אתה זה בחירה כי כמו שבהתחלה זה התחיל בזה שבחרתי בלבחור לחיות למעשה אז אחרי זה הגיע והמשיך לבחירה של להתמודד עם הקושי הזה יש קושי

מן הסתם מה איזה איזה קושי ברמה הכי פשוטה כל רמה אפשרית זה פוגש אותך ביום יום בכל רבד ורוד ב שלך אוקי א אם זה אפילו להעביר ממקום למקום שזה דבר מאוד בסיסי אני הולך עם קבה עם הידיים שלי תפוסות א אז אני מוצא לעצמי את התהליכים ואת הדברים אני למדתי לאורך השנים אני כבר כתו 24 שנה אז לאורך השנים גם למדתי איך להתמודד ואיך למצוא לי את הפטנטים שיצליחו להעביר לי ממקום למקום למ אק עכשיו הבנתי שתה מוש גם הרצאות אמרתי שואלת אותך לפני כן מה הכותרת של ההרצאה שלך אז איך קאת לזה לא קם על רגל שמאל כי אין רגל שמאל אין רגל שמאל עכשיו אין אופצייה נכון עכשיו זה חלק מהחיים זה אני צוחק על זה אני אצלי הומור שחור זה דבר

שרץ בשגרה אוקיי וזה גם עוזר להתמודד וזה שאני לא יכול לקום על רגל שמאל זה גם תפיסה מנטלית כי אני בוחר לקום כל כל יום על רגל ימין ולעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר וואו עכשיו אם היית אתה ו לצנו הרב מלחמה ובכלל הוסיפה הרבה מאוד קטועים למדינת ישראל אם א עכשיו חייל או סתם אדם מנ השורה שם פתאום זהזה זה בא לך בלום כזה לא תכננת מה יושב לדו מה אתה אומר לו אני מדבר איתו אני אומר שזה לא הסוף ז רק ההתחלה א כי אמנם יש בכל החיים שלנו כן בן אדם אחד שלא מתמודד ויש התמודדויות רבות אתה רק בוחר איך לבחור איך להתמודד עם זה ואני פשוט בוחר איך להתמודד עם זה בצורה הטובה ביותר ואני יכול להגיד שברגע שאתה בוחר דברים

טובים קוראים מעניין בסופו של דבר לא משנה מה אני תמיד אומר אני אצליח לעשות כי זה לא כי אני לא מסוגל ויש לי נחות אז הנחות שלי גורמת לי איזשהי מגבלה אז אני אעשה את זה קצת בדרך שונה אני לא יעשה את זה הכי מהר כמו כולם אולי יקח לי קצת יותר זמן אבל בסופו של יום בגלל שבחרתי שאני יכול לעשות את זה אני עושה את זה ומצליח ע יש דברים שגם לאדם רגיל קשה וא בכל זאת עשת כמו נופי ספורט צטלה אופניים נכון א אני בחיים שלי נהנה מי לטייל למשל אז אני מטייל קמפינג טיולים שטח א הג'יפ שלי נראה כאילו אני מחר בבוקר הולך לג'בל א אחד הדברים שגרמו לי לבחור לעשות את ההרצאות לאנשים למשל יום אחד אני בא ומגיע לזה טיול עם הבת

הקטנה שלי וחונה בחניית נחים בכניסה לסופר על הג'יפ יש מזרונים ועל המזרונים יש גזיים ויוצאים לטיול שלושה ימים צריך לקנות קצת אוכל עכשיו אני יוצא מהאוטו ומגיע לסופר מישהו בכניסה לסופר עוצר אותי אומר לי בואנה אני הייתי מתערב שעכשיו יוצא לי מהג'יפ איזה ילד צפונ בון עכשיו לא ציפיתי לראות אותך זאת אומרת נו לא חשבתי ולא תיארתי לעצמי שבן אדם יבוא ויעשה טיולים כאלה זומר אדם כבכול בלי רגל ברמה כזאת אז אני ואז יצא לנו לדבר בכניסה לשמה ולדבר על מהות על הדברים שאנחנו אוהבים לעשות ובסופו של דבר אני עושה כי אני אוהב לעשות את זה כי זה ממלא אותי רכבת גם על אופניים קצת מה מה עשית א אני רוכב על אופניים רגילות אם

רגל אח עם רגל אחת יש נעל כזו שאני יכול נהל פדל ואז לעשות סיבוב שלם עם רגל אחת אחד הטיולים באמת הכי גדולים שעשיתי זה היה טיול מקריית ים לטבריה טיול של 65 קילומטר בשטח אופני הרים כן כן אופני הרים שוב כי אני אוהב לעשות את זה זה ממלא אותי אני גם צולל אני מדריך צלילה השקט מתחת למים מכניס אותך לאיזשהו רוגע וצלילה עעם רגל אחת כ אין בה מה לאט לאט הוא בעדינות כמו ס נביק כמו שדג כמו בת ים כן יפה יפה א אתה לומד הגוף זה דבר מדהים זה דבר מטורף הוא מסתגל וכל בן אדם יכול להסתגל רק פשוט צריך לבחור לעשות את הצעדים האלה זה לא משנה מה וואו אם היית עכשיו חוזר לאמיר בתחילת הדרך אמיר הביישן עוד לפני שקרא משהו

שאילץ אותו החוצה מה היית אומר לו א הייתי אומר לו שהוא יכול לעשות את זה לעשות את הדברים שהוא רוצה להאמין בעצמו א אני אומר תמיד ש צחקו עליי אני אצא אני אספ אולי לא אצליח מה נכון וזה קורה ואין זה יקרה בכל מקרה זה לא משנה איך אבל בסופו של דבר זה איך אתה תבחר להתייחס לזה כי אם אתה תבחר לבוא ובסדר נכשלת ואז תרים ידיים ואז בסופו של דבר באמת תיכשל נכשלת תמשיך יום למחרת לעשות בדיוק עם קצת שינוי כיוון עם קצת שינוי דפוס אחר אתה תראה שאתה תצליח תעלה יותר תלמד יותר אבל אתה עדיין תיפול בפעם השנייה וגם השלישית והרביעית והחמישית והשמינית ומיליון כן אוא נמשיך לקום אתה אומר תודה רבה אני לא קם על רגל שמאל יפה

שמעתם כשאין אופציה לקום על צד שמאל בוא ניקח את זה לחיים שלנו אין אופציה גם אם יש צד שמאל אני לא מתמקד בו אני לא עומד עליו אני מתמקד ברגל השנייה תזכרו את זה נקודה מאוד חשובה מצד אחד מצד שני לפעמים החיים מדביקים אותנו לקיר ומאלצים אותנו נרצה או לא נרצה להתמודד את אמר שדווקא התמודדות מוציאה מהמקום הכי פחות נוח לנו תחשבו המיר היה ביישן רק מסתגר ר רק שלא יראו אותי ועכשיו אי אפשר לא לראות אותך חמוד כביכול וגם לא תגיד עכשיו אני נמר עולם תראו אותי כו בדיוק ההפך אבל זה מה ששם אותו על במות זה מה ששם אותו להיות מדריך לאנשים אחרים שנמצאים במצבים דומים וככה זה אמרו לך זה כל אחד מאיתנו הנכות רק בראש לכל

אחד מתנו שזה נחות כלשהי א אנחנו מחליטים לקחת ולצאת מאזור הנוחות לעשות משהו בחיים שלנו אז תודה רבה אמיר שייתנו תודה לך תודה רבה לכם נתראה בעזרת השם בפרק הבא