מתי לשתוק ולוותר ומתי להלחם?

יש אנשים תמיד מנסים להיות בסדר, נחמדים, נעימים, אבל שותקים ומותרים. כואב. אנשים שמנסים לשמור על שלום, להיות בסדר, לא לפגוע באף אחד. בסוף הם אלה עצמם שנפגעים. מדוע? האדם חי עם ערך חזק של הרמוניה, שלום, אחריות. הוא לא רוצה שיהיה פריצת גבולות. הויטור המתמיד פעמים יוצר חוסר איזון כי הצד השני לומד בלי כוונה רעם הוא לומד אם אתה שותק אם האחר שותק הוא תמיד תכופף הוא תמיד יכיל ואז זה בסדר שהוא יסבול כי הוא תמודד עם זה הוא אדם נחמד הוא אדם נעים הוא יודע להתמודד עם סבל במילים אחרות המוותר משדר ששלום חשוב לו מהאמת אמת ששלום חשוב לו מהצדק ואז הוא מאבד את הצדק וגם את השלום כי הוא צובר והוא כועס הפתרון לא

להפוך קשוח או להתפרץ אלא ללמוד להיות נחמד עם גבולות להיות נעים אבל גם לעמוד על שלך בשקט בבירור באצילות האמת והשלום אהבו גם וגם לדוגמה אני מבין אותך אני לא חושב כמוך. אני שומע מה אתה אומר עליי זה לא מקובל לא להצדיק כל ביטוי. כלומר מותר וטוב שידעו שיש לך רצונות וצרכים מדי פעם צריך לעמוד על שלך. לא נוח. כדאי לתרגל אי נוחות כזו. כי גבול יוצא רגע של מתח אבל זה מתח בריא כי זה השלום והאמת, השלום והצדק. ולכן ככל שאדם ידע גם לוותר, אבל להבין שפעמים זה נובע מפחד. ככל שאדם יהיה אמיתי עם עצמו, הוא יוכל להבין שהוא לא אגואיסט כשהוא עומד על שלו. הוא פשוט אדם מאוזן. האמת והשלום אהבו. לאהוב את האמת במידה

מסוימת, את הצרכים של האדם, הרצונות של האדם, גם השלום ליצור ריזון. אם יהיה איזון יהיה שלום כל הזמן. אם לא יהיה איזון לא יהיה לא אמת וגם לא שלום. הרבה סבל.