איך קוראים לבן - הרב אבנר קוואס (עם כתוביות בעברית)

בנושא התערבות הורים בחיי הזוג קיימת תופעה נוספת, צופים יקרים. הם רוצים, ההורים רוצים להתערב איך יקראו לנכדים. נכון, ישנם מנהגים בכל מיני עדות שההורים רוצים שיקראו לנכדים על שמם בחיי חיותם. ויש עדות, שאחרות לגמרי - רק אחרי שההורים נפטרים, אז רוצים לקרוא על שמות (ההורים) לילדים. על כל פנים, יש כאן התערבות מסוימת לזוג הצעיר שנולד להם בן או בת איך יקראו לילד. אז נא לדעת, ציבור יקר, אני רוצה להגיד את זה לכולם וגם להורים שמאזינים לי, הזוג הצעיר הוא לבדו יקבע את שם התינוק. רק ההורים של הילד שנולד להם, הם יקבעו את שם הבן או הבת. ואמר לי מישהו שכתוב בכתבי האר"י ז"ל שאסור לאף אחד להתערב להם בשמות. למה?

שם של אדם זה נבואה קטנה. ברגע שהורים, בני זוג, מחליטים איך יקראו לילד - יש פה משמיים איתות מה לקרוא לו. כשמתחילים גורמים במעגלים גדולים יותר להתערב - זה כבר לא מן השם הוא זה, זה כבר לא משמיים וזה יכול לגרום נזק לילד. תכף נראה איזה נזק. ההורים לא יתערבו. יש לנו סיפורים מכאן ועד אני לא יודע איפה על הורים שהתערבו. למה? הם רוצים שיקראו לילד. דוגמה: ויקי שלנו בהיריון וברוך השם יודעים שיש בן. יפה. איך קוראים לבן? נו, איך קוראים לבן? שבועיים לפני הלידה טלפון מאבא: הלו? -כן? -ויקי, אבא מדבר. -כן, מה נשמע, אבא? מה שלומך, מאמי? איך ההיריון? בסדר? עוד מעט לידה נכון? כן. -אני מאחל לך מזל טוב. רק אל תשכחי

שהשם אפרים הוא שם מה זה יפה, אפרים. זה הוא, כן? אפרים? פיצוץ. אפרים, אין עליו עין הרע. מה, מנשה ואפרים. התחיל לספר לה על השבטים. ואת יודעת, זה שם של פריה וזה... תקראי לו אפרים, בסדר? סגר את הטלפון. לא עברו 10 דקות, חמיה: הלו? -כן? -ויקי, מה שלומך, כלתי? בסדר. -את יודעת שאת כמו הבת שלי. -כן, גם אתה כמו אבא שלי. אהה... כן, ויקי שלנו, את יודעת, יהושע כבש את כל ארץ ישראל. קוראים לו יהושע, כן? כבש את כל ארץ ישראל. אה, יהושע... קול שמעו נשמע בכל העולם, היה העוזר של משה רבנו, התחיל להגיד לה את כל תולדות החיים של יהושע. גם האריך ימים 110 שנים, ואל תשכחי לקרוא לו יהושע. ביי, טק. עכשיו הכלה לא אוהבת לא

יהושע ולא אפרים. לא אוהבת. לא אוהבת. רוצה לקרוא לבן שלה: קרן, שקע, אלמוג, עציץ, בקע, לא יודע, רוצה לקרוא. יש היום שמות חדשים, אתה לא יודע מאיפה אנשים מביאים את זה. לא רוצה לקרוא לא יהושע ולא אפרים. היא חייבת? שאלה: היא חייבת לקרוא לפי חמיה או אביה? האמת היא, מורנו ורבנו הגאון הגדול הרב עובדיה יוסף, זכותו תגן עלינו, ב"יביע אומר" כתב שאם קוראים לילדים על שמות ההורים יש פה כיבוד אב ואם. אבל כיבוד אב ואם הזה הוא לא טוטאלי שמתאבדים עליו. יש עוד כמה גורמים שקובעים את הדבר אם כן לקרוא או לא לקרוא. לכן קודם כול, ההורים צריכים, הזוג הצעיר צריך להחליט. יש לו את הזכות. הורים יקרים, סבים וסבתות יקרים,

תנו לזוג הצעיר את הזכות להחליט מה הם רוצים לקרוא. אלה ילדים שלהם. סחבה תינוק בבטן תשעה חודשים. לא מגיע לאימא להחליט איך יקראו לילד? מה, סבתא לקחה את התינוק בבטן? היה אצלה תשעה חודשים, הקאות, בחילות, שמירת היריון, סחרחורות, לידה. לידה. אני לא צריך להגיד לכם מה זו לידה. פתאום באו, אמרו לה: זוזי, זוזי הצידה. את לא קובעת בכלל. א', איך זה פוגע בכלה? איך זה פוגע בחתן? כאילו אתם... זו מערכת של בובות שמשחקים איתן, אנחנו קובעים לכם. אמר לי מישהו מבוגר: אבל זה המנהג. אמרתי לו: מנהג זה גם אותיות "גהנם." תהפכו את האותיות מנהג - יוצא לך גהנם. צריך לדעת מתי משתמשים במנהג ומתי לא. אם הזוג רוצה ואוהב את

השמות שאמרנו וזורם עם זה ורוצה להעניק את השם לילד להורים - הנה מה טוב ומה נעים ובא לציון גואל. מה קורה אם הזוג לא רוצה? הזוג מתנגד? הזוג סובל? אתם עכשיו קוראים לו שם מסוים לפי הסבא וכל פעם שהם קוראים לו בשם הזה נושכים את השפתיים. מה עם בין אדם לחברו? אבל זה הכבוד שלי, אמר הסבא. הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. ולילדים שלך אין כבוד? מה, להם אין כבוד? להם?... מה, זה חפץ? מה, זה צעצוע? הם לא רוצים. הורים יקרים, תרפו. הם רוצים - יקראו, לא רוצים - לא יקראו. תנו להם לזרום. אל תשבו להם על הווריד. ואני אראה לכם רבותיי, הורים יקרים, סבים וסבתות יקרים, תפתחו ספר בראשית. מישהו מהשבטים קרא

לילדים שלו אברהם, יצחק ויעקב? תענו לי, תענו לי. תפתחו את התורה. מישהו קרא אברהם? תלכו יותר קדימה, ספר דברים, אף אחד לא קרא לילדים שלו לא אברהם, לא אהרון, לא משה. למה משה לא קרא לבן שלו אברהם? למה קרא לו אליעזר? למה? למה? איתמר, נדב, אביהוא. למה אהרון הכוהן לא קרא לילד שלו יצחק? יצחק, שש דורות אחורה. מה יש? למה לא? ראיתם שלא? הנה, אז האבות לא קראו. לא קרה כלום, ברוך השם, עם ישראל חי. איזה יופי, כולם חיים, כולם אהובים, כולם ברורים. עוד דבר אני אגיד לכם, אז אמר לי מישהו: כבוד הרב, אז איך יהיה לי זכר? אני אספר לכם סיפור. הייתי באחת ההרצאות. דיברתי על הנושא הזה של התערבות הורים ונכנסנו לנושא של

השמות ושם היה מקרה עם בת, עם בת. האימא רצתה שיקראו ל... הסבתא רצתה שיקראו לנכדה בשם שלה של חוץ לארץ, וזה שם, מה אני אגיד לכם, לא כל כך טוב. עוד מעט נדבר עליו. לא כל כך טוב. אז אמרה לה: אימא, אני לא יכולה. אמרה לה: אם את לא קוראה לה בשם שלי - אני עושה עלייך חרם. תשמעו. אני לא באה לשמחות, את לא הבת שלי... אמרה הבת: אני לא יכולה. זה שם שיעשו צחוק מהקטנה. אחר כך היא תגדל, יעשו ממנה צחוק. לא קראה לה. והנה, ציבור יקר, אני בא, סוף ההרצאה נגמרת, באה אליי הכלה הצעירה בוכה: הרב... ואימא שלי והיא לא אוהבת אותי... והיא עזבה אותי. אמרתי לה: איפה אימא שלך? היא אמרה: היא הייתה בהרצאה. אמרתי לה: כן? אפשר

לדבר איתה? היא אומרת לי: היא בחוץ. יצאתי החוצה, אני רואה את האימא שלה מבוגרת. אמרתי לה: נו, מה? היא אומרת: היא לא קראה לה בשמי. אמרתי לה: בסדר. אבל תביני, אימא יקרה, יש פה גם את בעלה. זו לא רק היא מחליטה. -לא. ככה המנהג. אמרתי לה: אבל אימא יקרה, תדעי לך, זה גם שם... הם מודרניים. השמות שלכם הם שמות יפים, אבל זה שם... סליחה, איך יהיה לי זכר? אמרתי לה: נעשה לך אנדרטה. מה אני אגיד לה? איך יהיה לה זכר? היא לא מבינה שעצם זה שיש לה נכדה זה הזכר. אני אביא לכם גמרא מפורשת מה חכמינו אומרים בתלמוד. אומרים חז"ל: יעקב אבינו לא מת. שואלת הגמרא: מה זה יעקב אבינו לא מת? וכי לחינם "ספדו ספדניא וחנטו חנטיא?"

היה כתוב: "ויחנטו אותו הרופאים," את יעקב אחרי שהוא נפטר. אחר כך כתוב: "ויעשו לו מספד גדול בגורן האטד." מספד גדול היה שמה. כל מלכי כנען באו, עשו לו הספדים, ליעקב אבינו. אז מה אתה אומר יעקב אבינו לא מת? אומרת הגמרא: מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. סבים וסבתות יקרים, תדעו לכם, עצם זה שיש לכם בנים, נכדים ונינים - אתם בחיים. מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. מה אתם מחפשים? את הסטיקר? הוא לא חשוב. לא חשוב בכלל. הסטיקר, השם, זה לא חשוב בכלל. אם זה יגרום בעיות שלום בית? לפעמים הבעל אומר לאשתו: מה אבא שלי אומר - קדוש. אמרה לו: אבל אני לא אוהבת את השם הזה. סליחה, את חיה בזכותם. אני רוצה. ואז נהיית מלחמת עולם.

האבא זרק את השם, טק, יהושע, והדליק את הזירה. הוא לא יודע אילו קטטות נהיו על השם הזה. מותר? תגידו לי, אם יקראו עכשיו לילד יהושע, זה יעשה נחת רוח לבורא עולם? בלי להיות רב, בלי להיות באבא, תענו לי רק על זה. מלחמות עולם. היו מקרים שבאו אליי שהאימא רצתה שיקראו לבת שלה בשם... תראו, חבר'ה, יש שמות של פעם... שמות שאתם יודעים, לא מתאימים לדור שלנו. מקס. תקרא לבן שלך מקס? תקרא לו פואד? סבא קראו לו פואד. בואו נקרא לבן פואד, מה דעתכם? אתם יודעים מה שיעשו לילד הזה בבית ספר, בתלמוד תורה, בתיכון? צחוק. יגידו לו: אתה לא שם של יהודי בכלל. מה זה השם הזה? איזה? יש שמות של נשים... תקראו לבת שלכם, לסבתא קראו

רג'לה. בואו נקרא לילדה רג'לה. אתם יודעים מה זה רג'לה? איילה. במרוקאית רג'לה זה איילה. רג'ל. תקראו לבן שלכם רג'ל. למה? יזרקו עליו נעליים ברחובות. מה זה רג'ל, ריבונו של עולם? לא, אבל הסבא קוראים לו רג'ל. אבל הילד, תחשבו על הילדים. איזה שמות? אתה יודע, ז'קלין. ז'קלין זה שם גם יפה, אבל מה זה ז'קלין לילדה שתקראו לה ז'קלין? זה לא, זה דור שונה, סבים וסבתות יקרים. אבל ככה היה בחוץ לארץ. אבל אנחנו בארץ. השתנה המצב, השתנתה המציאות, דור חדש. אל תלבישו על הילדים דברים שהם לא רוצים. סליחה שאני אומר, על המילה, אבל זה שם, יש כאלה שנקראות פירחה. פירחה זה פרח. תקראי לבת שלך פירחה. לא מתאים. קשה, קשה, הורים

יקרים. אני לא אומר שזה שם שלילי. יש עוד שם, פרחה. מה זה פרחה? שמחה. האמת היא, בערבית פרחה זה שמחה. תקרא לילדה פרחה. מה המשמעות של המילה הזאת היום? יעשו ממנה לעג וקלס. מה עם הלבנת הפנים של הילדה הזאת? הורים יקרים, תהיו רחמנים. לקרוא לילדה בשם שיעשו ממנה צחוק או לילד שם שיצחקו עליו - זו התעללות. איפה הרחמנות שלכם? יותר מזה, הכלה לא קראה לילדה בשם שאמרתי מקודם. התקשרה אליה אימא שלה: אני לא אימא שלך. לא כיבדת אותי. אני לא מכירה בך. לא רק זה, הפסיקו להזמין אותם שבתות. שמעו, כל הגיסים והגיסות התרחקו מהזוג כאילו מצורעים, כאילו מנודים. על מה? למה לא כיבדת את אימא? מה זה "למה לא כיבדת?" אני חייבת? מה

זה הדבר הזה? כל הגיסים התרחקו. מסכנים הזוג הזה, כמו איזה מוהיקנים, לבד. אין להם משפחה, אין להם, לא מזמינים אותם. תגידו, זה רצון השם יתברך? אני רוצה שמישהו יענה לי: זה רצון השם? זה רצונו של בורא עולם? שבגלל איזה שם אחד, התעקשות של כבוד, כל המשפחה התפלגה ונהרסה? איפה נשמע כדבר הזה, ציבור יקר? מה עם הילד? מה עם רחמנות על הילד? הזכרנו את האדמו"ר מגור זצ"ל בעל ה"פני מנחם", זכותו תגן עלינו. בא אליו אבא שנולדה לו בת, אמר לו: אני רוצה שהרב יברך אותי על השם. אמר לו: איך אתה הולך לקרוא לילדה? אמר לו: אני רוצה לקרוא לה ינטה. ינטה זה שם שפעם היה מאוד נפוץ בקרב בני אשכנז. ינטה. שאל אותו ה"פני מנחם:" והבת

שלך מסכימה שיקראו לה ינטה? ההוא היה בשוק. ראיתם את האדמו"ר? הבת שלך מסכימה שיקראו לה ינטה? זלדה? תראו, אלה שמות שהיו באשכנז מאוד נפוצים. היום אם אתם תשחילו את השם הזה, יעשו מהילדה קרקס. אני לא מבין. אין לה נשמה, לבת הזאת? אין לה כבוד עצמי? מה, היא לא צלם אלוקים? מה זה להתערב בצורה כזאת ועוד חרמות? גמרנו. מי ששומע אותי עכשיו - שיחזור בו. רבותיי, אני עוסק המון שנים בשלום בית. אני ראיתי אלפי מקרים. אני רוצה לעזור לכם. אני אוהב אתכם. קבלו את זה. תעזבו את הכבוד בצד. עזבו. הכבוד שלכם, סבא וסבתא יקרים, שיש לכם נכדים ונינים - זה הכבוד. יש לכם בעיה איך לקרוא לילדה? יש סבים וסבתות שאין להם שאלה, כי אין

ילדים. תראו על מה אתם מתקוטטים. הזוג לא מוליד ילדים, השם ירחם. יהי רצון שהשם יפקוד את כל הזוגות שאין להם ילדים בזרע קודש של קיימא, ותגידו אמן. לריב? לעשות שלום בית? איפה נשמע בעם ישראל כדבר הזה? אני לא מדבר איתכם על אנשים פשוטים, אנשים רדודים. אינטליגנטים, חשובים ועושים כאלה בעיות. זה נקרא להיות פרימיטיבי. לחזור, לא יודע, לא מאה שנה, אלף שנה אחורה. רבותיי, סבים וסבתות יקרים, צעירים וצעירות יקרים, אני רוצה להגיד לכם: כדי לעשות שלום בבית, החתן והכלה יחליטו. תנו להם את הזכות להחליט מה הם רוצים ואיזה שם לקרוא. ברגע שנקרא השם וזו נבואה קטנה ויהיה שלום בבית - סבים וסבתות יקרים, בשמיים רשום לכם שקיבלתם את כל המשאלות שלכם. כשאדם יודע לוותר בזמן - תדעו לכם שבשמיים רשום שמשאלותיכם כן יתקיימו.