הרב זמיר כהן - הבדלים פסיכולוגיים בין גברים לנשים

כולנו מכירים זוגות רבים בהם הגבר והאישה שניהם טוב לב ולשניהם תכונות אופי חיוביות ובכל זאת האושר בחיי הזוגיות רחוק מהם מתיחויות ריבים וכעסים מצויים ביניהם על בסיס קבוע והשאלה שלהם ושל כולנו היא כיצד נוכל לנתב עתוב הלב של שני בני הזוג סוג לשלום ולשלווה, לאחדות ולאהבה. ממחקרים חדשים המובאים בהרחבה בספר המדריך המלא לנישואים מאושרים עולה שלא די בטוב לב כפי שכולנו סבורים לפני החתונה שאם אני אדם טוב ואישה טובה הרי ודאי שחיי הזוגיות שלנו יהיו מוצלחים אלא חייבים ללמוד את ההבדלים הפסיכולוגיים שבין גברים לנשים באמצעות נתינה שכל צד מעניק לשני את הצרכים האמיתיים שלו ניתן להגיע לזוגיות פורחת ומוצלחת

פרופסור סימון ברון כהן, פרופסור בכיר לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה באוניברסיטת קמבריג', מציין בספרו שהמוח הגברי מסוגל לנתח, לפרק ולהרכיב דברים בשיטתיות. הוא מבין במהירות איך מערכות עובדות וחושב בנוסח אם אז לכל דבר סיבה, לכל שאלה תשובה. מוח שמסוגל לנוות היטב משום שהוא בונה לעצמו תרשימים תלת ממדיים של סביבה פיזית, מוח שלו יחשוב מיד להציע קפה לאורח או להתעניין בשלום ילדיך וגם אם יחשוב ויציע ויתעניין לא באמת תעניין בתשובות לעומת זאת המוח אנשים מסוגל לזהות בקלות מחשבות ורגשות של אדם אחר ולהגיב באופן מתאים ביותר מוח שמסוגל לתקשר עם אנשים רגשית וחש צורך אינסטיקטיבי להתעניין בתינוקות לחוש כלפיהם רגשות חיבה

ולגונן עליהם. מוח שכדי לזכור מרחב פיזי יסמן לעצמו נקודות ציון ולא יסרטט מפות מנטליות. במחקרים אלה התברר שהמרכז העיקרי של יצירת רגשות וזיכרון במוח גדול יותר אצל האישה וכך גם המסלולים הקשורים לדיבור, לשפה ולהתבוננות ברגשות הזולת. פירוש הדבר שנשים בממוצע מטיבות לוותר רגשות ולזכור את הפרטים של אירועים רגשיים ולעומת זאת אצל גברים חלק המוח המוקדש לקשר היצרי הבן זוגי גדול פי שניים וחצי מזה של אנשים גם מרכזי המוח המופקדים על פעולה ותוקפנות גדולים יותר אצל גברים בגיל הרך בנות מקדיימות לדבר מהבנים וכאשר הן גדלות בדרך כלל אינן מתקשות בדיבור רוב המתקשים בדיבור עד כדי גמגום אינם גברים. בנים רבים הופכים

בבגרותם לפחות ראוטים בדיבורם ואפילו לשטקנים. ואילו הבנות ברובן מפתחות בבגרותן מיומנויות לשוניות וחברתיות. בספרו רב המכר של הפסיכולוג האמריקני דוקור ג'ון גריי גברים ממעדים ונשים מנוגה טוען המחבר כי הוכח היום שזיהוי התכונות השונות המבדילות בנשים לגברים מסוגל לפתור רבות מהבעיות ומהסכסוכים שבין זוגות רבים. נפתח בדוגמה מעשית. גברים מדברים אך ורק כדי להעביר מדה. אישה מדברת לא רק כדי להעביר מידה, אלא גם כדי לחוש את הקשר ולבנות צורת התקשרות בינה לבין בעלה. זו הסיבה שנשים רבות מתלוננות. אתה לא מדבר איתי מספיק והוא לא מבין מה היא רוצה. הרי דיברנו על הכל. וכאשר היא חוזרת על דברים שדיברו אתמול או לפני

מספר ימים הוא מתפלא. אבל דיברנו על כך ואני יודע בדיוק מה צריך לעשות, למה צריך לחזור על הדברים. והוא לא מבין, כשאישה מתלוננת, אנחנו לא מדברים מספיק, אין לנו שעות שיחה, הרי זה אומר שהיא אוהבת אותך והיא חשה שהקשר לא בא מספיק לידי ביטוי מעשי. האישה שנמצאת בדרך כלל שעות רבות יותר עם הילדים, בעלת קישורי דיבור גבוהים יותר שבאמצעותם היא בונה את האישיות של הילדים, מנוותת, מדריכה, מחנכת, מוסיפה מילים של ריפוד כדי להיכנס לליבם וממילא יש לה צורך אמיתי. לשאות שיחה רבות יותר עם בעלה. לכן גבר חכם שרואה שאשתו זקוקה ליותר שיחה, אבל מה לעשות שהוא טרוד ועסוק ובאמת אין לו זמן לכל זאת, במקום להגיב לתלונות שלה,

"דיברנו מספיק, אני לא מבין מה שאת רוצה", יעבור לגישה הפוכה. הוא יתחיל להתלונן על כך שאנחנו לא מדברים מספיק. חבל שאין לנו יותר שעות שיחה. כשהאישה שומעת בעלי רוצה לדבר איתי, רק מה לעשות שיש לו את האילוצים של העבודה והתרדות. היא נרגעת מכיוון שהוא קשור אליי. הוא כן רוצה לשוכח. הוא אוהב אותי. אני קשורה אליו. מצד שני, כשאישה יודעת שבעלה בנוי אחרת ומקצר במילים המוח הגברי לא בנוי לשיחות ארוכות, היא מבחינתה הולכת לקראתו ומתמצטת יותר את הדיבורים מכפי שהיא מדברת עם חברותיה באריכות רבה. והוא מצידו יושב איתה ומאזין מתוך רגש אוזן כשבת אינו קוטע אותה. מגלה הבנה לקשייה ולדבריה. מביעה דעה בתחומים שונים שהיא

מבקשת לדעת מה דעתו. וכך השיחה זורמת ביניהם. כל צד הולך לקראת הצד השני והקטע הזה של השיח שבין בני הזוג נסגר בצורה טובה. פתרנו בעיה אחת בוויכוח המצוי שבין גברים לנשים.