"התחננתי 'אני לא רוצה לחזור'": מרים אליגל משתפת בחוויות מהעולם העליון

ברגע שאני מחליטה שאני רוצה לחזור לגוב טרח במכה ממש מחזירים אותי במכה ואז אני מרגישה את זה כאן אני מרגישה את החזרה ממש חזק בחזה כי זה היה להם ממש ככה ב אה התעוררתי את זה כמו שהם מכי בן אדם עם מכות חשמל אז הוא קופץ בגיל כמעט 25 כשאני אני ישנה בחדר שלי לבד, אף אחד לא יהיה לידי. פתאום רואה את עצמי, אני פה והגוף שלי פה שוכב על המיטה ושכבתי בתנוחה מסוימת ווזה כמו היה לי זה היה לי שוק. מה זאת אומרת הגוף שלי שם ואני כאן? וזה לא שאני רואה את עצמי, זה לא שיש לי גוף ואני רואה לעצמי את הידיים. אני כמו ברמה של נשמה. כח זמן לקלוט שאני בעצם יצאתי מהגוף ואז אני מרגישה שזה משהו שהוא לא תקין ושאני חייבת מהר

לחזור לגוף ואז אני כאילו רוצה לחזור לגוף הבעיה אז אני נלקחת למנהרה המנהרה מאוד א מאוד ארוכה קצת חשוכה ובקצה של המנהרה יש אור אני מתקדמת במנהרה במהירות עצומה ואני לא מרגישה לבד כאילו יש כמו נחות לידי ואני כמו מין מתבשרת ש שני עצם זה שאני מתקדמת במנהרה זה אומר שאני עוזבת את ה שאני שאני הולכת למות שאני עוזבת את הגוף ושאני לא חוזרת ואני מבחינתי אמרתי כן אני אני ממש לא רוצה לחזור לגוף וו ממשיכה להתקדם ו א ואפילו התחננתי ממש התחננתי לא רוצה לחזור כי התחושה ה האור הזה שהתחלתי להתקדם אליו קודם כל הרגשתי כזאת שלווה שלווה וו וכזה סיפוק ומילוי וכל כך טוב ואהבה וזה אור שממש עוטב זה זה לא משהו זה תחושה

שאנחנו לא יכולים לחוות פה בעולם הזה אפילו אושר הכי גדול א זה כלום לעומת העוצמה שיוצאת מהאור הזה והאור הזה זה הוא כמו יותר חזק משמש, הוא לבן, אבל הוא גם לא מסוור. אני יכולה להסתכל עליו כשאני מתקדמת במנהרה, הדבר היחיד שאני רוצה זה רק להתקרב ל להתקדם לאור הזה וזהו. האור הזה זה הדבר היחיד שאני רוצה ולא רוצה לחזור לגוף. וככל שאני מתקדמת ו אז אני בעצם כאילו כבר סוג של שוכחת שכבר יש לי גוף ולא רוצה לחזור וזהו. והמטרה שלי זה רק האור הזה. כל התקשורת שם היא לא זה כמו מין א קוראים בה אנחנו קוראים לזה טלפטיה. זה כמו מין מה שאני חושבת מה שהם אומרים לי הכל זה מין כזה כמו זה הכל אחד. זה המקום האמיתי זה

הבית. אה וממש התחננתי שאני לא רוצה לחזור ווממש עמדתי להיכנס לתוך האור הזה. וממש רגע לפני שאני נכנסת לתוך האור מרים לי עוד פעם את הגוף שלי למטה ואז אני מחליטה שאני רוצה לחזור לגוף וברגע שאני מחליטה שאני רוצה לחזור לגוף טרח במכה ממש מחזירים אותי במכה ואז אני אני מרגישה את זה כאן אני מרגישה את החזרה ממש חזק בחזה כי זה היה ממש ככה ב אה התעוררתי זה כמו שמחים בן אדם עם מכות חשמל אז הוא קופץ, אני פותחת את העיניים, מתרוממת על המיטה ואז אני מתחילה להסתכל ואני מנסה לקלוט מה קורה כאן, איפה אני. ואז אני קולטת שאני בעצם בחזרה בגוף ונורא נורא נורא ציער אותי וקאב לי. אמרתי מה עשיתי? ומיד רציתי כאילו לחזור

לשם אבל זהו הדרך כאילו הדלת סגורה ו והרגשתי צער כל כך כל כך עמוק שזה הרגיש לי כמו לאפול כמו לבור חשוך ועמוק ואני לבד ומה עושים פה עכשיו שלום א שמי מרים אליגל אני נשואה, אמא לארבעה. באתי מרקע אתאיסטי לחלוטין בברית המועצות. לא היה לנו מושג מה זה בכלל נשמה, אבל עדיין כל הזמן הסיק אותי מה קורה אחרי המוות. הייתה לי ילדות מאוד קשה. באיזשהו שלב ממש רציתי לשים קץ לסבל שלי וממש ברגע האחרון שלחו לי מלמעלה את הגעתי ללמוד קבלה. ביקשתי שיקחו אותי שיותר מדי כואב. לא רציתי רציתי ללכת אותה תקופה התחלתי לקחת תרופות לתת פילד בלוטת הטריס ועשיתי מחזורים של כמה הפסקות זאת אומרת לקחתי במכה א לקחתי תקופה ארוכה

הפסקתי במכה וככה עשיתי מספר פעמים בדיבד הסתבר לי שאסור לעשות דבר כזה כי זה יכול לגרום להתקף לב היום אני רואה את זה שהחיים שלי ממש השתנו מאז זאת אומרת היה לי חיים לפני שהיו חיים מאוד לא פשוטים ואז התחיל להיות ממש עלייה. היום אני מבינה ש שיש לי תפקיד, שיש משימה שאליה אני חזרתי. העולם הזה זה כמו זה כמו איזה סרט שירועים ופתאום הוא מתפוגג, פתאום הוא לא קיים. אבל הדבר היחיד שנשאר, המציאות הרוחנית זה המציאות האמיתית. העולם, העולם העליון זה זה בעצם המציאות האמיתית. סבתא שלי שזכרונה לברכה שנפטרה, היא פשוט הלכה לישון והיא לא התרורה. אז גם אני יכולתי להיות במצב הזה שהלכתי לישון ופשוט יכולתי לא לקום כמו

שביקשתי שיקחו אותי. כנראה זה הדרך שאולי הציעו לי לעזוב. גם אנשים חושבים שבן אדם חוזר בגלל שעשו לי איזשהיא פעולה רפואית אבל מה שקובע שמבםבן אדם חוזר וחי זה רק שהנשמה חוזרת והנשמה היא זאת שמכי את הגוף. זה לא יעזור. אפשר לעשות 1000 פעולות רפואיות אבל אם הנשמה לא חוזרת הגוף לא יחיה. ברגע שאנחנו מחוברים לעולם הרוחני אז אין קושי. החיים ממש התחילו להצטדר כמו פאזל וכל אתגר הוא כבר לא נראה כמו אתגר אלא איזשהו תהליך מאוד מעניין שאני עוברת בורא מלווה אותי וכל הזמן נוכח איתי ואני מדברת איתו כמו מקבלת מסרים וזה ככה כל אחד מאיתנו נכון