"לא מושלם, אבל מואר: זוגיות, ילדים ומה שביניהם" | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

חנוכה שמח אור האורות אנחנו כאן בתוכנית משיבת נפש בתוכנית מיוחדת תוכנית באווירת חנוכה מלא מלא אור ושמחה אבל מה אנחנו עושים כשדווקא בימים המוערים האלה אנחנו פוגשים חושך חושך בתוך עצמנו ולפעמים חושך בואו גם כש שאנחנו נפגשים, כל ה המפגשים המשפחתיים סביב הספינג', הסופגניות, כל האינטראקציות האלה לא תמיד מוציאות מאיתנו את הדברים הכי מוערים. מה אנחנו עושים כדי באמת להאיר את הלב שלנו בתוכנו וכדי באמת לא לפספס את האור הזה של החג הכל כך חשוב הזה? שאנחנו מתפללים ומבקשים שהאור של חנוכה ימשך עלינו כל השנה כולה. ולפעמים דווקא חושך פוגש אותנו. מה מתחולל בנפש שלנו? למה זה קורה? דווקא דווקא בזמן של שמחה, בזמן

שאנחנו חוגגים, בזמן שאנחנו צריכים להיות הכי מוערים גם מול הילדים שלנו. האם אנחנו יכולים למנוע את זה בכלל? ואתם מכירים בוודאי את המושג הזה. נוער מתמודד, נוער נושר. זה מושג שהוא לקוח מהעולם של המבוגרים כי יש מישהו שלא מתמודד, יש מישהו שהוא לא מרגיש פתאום שהוא נשר מהדרך, מהשורשים, מהמשפחה, ממישהו באמת אמור להיות. אנחנו בעזרת השם בתוכנית הזאת נעיר את כל הנקודות האלה בעיקר בקטע של אור להעיר. ואנחנו מחכים לכם לשאלות שלכם, כי זאת התוכנית אני מזכירה שהיא שלכם ובשבילכם. לעסוק בכל הדברים שנמצאים בעומקים. והנה אתם רואים כבר את המספר שאליו אתם יכולים לשלוח את השאלות שלכם בהודעת וואטסאפ ואנחנו נענה כאן

בשידור חי ואתם יכולים לשאול כל העולה על רוחכם, כל מה שקורה בנפש, כל מה שאתם מתלבטים לגביו ואתם תוכלו בעזרת השם לקבל על זה תשובה, בין אם להתחיל עם זה תהליך של טיפול, בין אם זה להתחיל תהליך עם עצמכם, בין אם זה לקבל עצות מעשיות שאתם תוכלו בעזרת השם ליישם כבר עכשיו. אז אל תפספסו את זה, זה שלכם ובשבילכם. 052951657 ואתם בעזרת השם תקבלו את התשובות שלכם כאן. אנחנו נתייחס לשאלות, אנחנו נגיד שלום וברכה לרבנית פרי, מרצה ומטפלת רגשית. מה שלומך?

ברוך השם. חנוכה שמח.

חנוכה שמח. אחריך את עם ה הצלחת לתגן ספינץ' ולבוא שאת עוד לא שם?

עשיתי.

נשמע מין. א אז קודם כל איזה כיף לפגוש אותך כאן גם בחנוכה באווירה חגיגית ומיוחדת כזאת ובאמת הנושא שלנו הוא כזה שאנחנו דווקא מדברים על מה שנקרא על הפוך דווקא על המקומות החשוכים אם זה בזוגיות אם זה קודם כל בינינו לבין עצמנו כי לא פעם אנחנו דיברנו על זה כאן בתוכנית שזה מתחיל קודם כל בתוכנו אז מה קורה כשאנחנו מגיעים למפגש משפחתי, למקום שאמור להיות עם הרבה אחדות, עם חום, עם אהבה, ואנחנו מרגישים דווקא קבוהים או חשוכים או את יודעת מה? שאנחנו מול מישהו שאנחנו מרגישים ששואב מאיתנו את האנרגיות, את האור, כי בתוך כל אחד מאיתנו יש אור, אבל לצערנו יש אנשים כאלה ששואבים מאיתנו את האור ונותנים לנו להסתגר בתוך

עצמנו ולהרגיש דווקא חושך. יש לזה שם, יש לזה הגדרה בעולמות הנפש למה שאני מתארת לך כאן? או שזה לא יש דבר שנקרא זולנרגיה אבל עוד לפני זה אנחנו נדבר על הרעיון שאת אומרת אנחנו מגיעים לחג החנוכה שזה חג של האור ואנחנו פתאום מרגישים עם כל כך הרבה חושך למה מה החג הזה אמור לעשות כדי הוא אמור להיות חג האורים חג אורים שמח חג של מלא אור אור ברבים ואת מרגישה חושך ולמה אז קודם כל אנחנו חייבים להבין שיש פה משהו שהוא מאוד טבעי כן השמחה היא לא כפתור. נכנס החג ואת הופכת להיות שמחה.

חבל שלא. נכון? לפעמים אנחנו צריכים איזה כפתור כזה לגמרי. ואת נכנסת לחג ואת יושבת מול הנרות ואומרים לך הנה עכשיו הגיע הזמן שאת הולכת להתפלל ויש לך להתפלל מפה עד מחרתיים. אם את יושבת עכשיו את רק מתפללת זה לא יגמר מכל המשאלות ואז את יושבת ואת לא עולה לך שום תפילה. או שהילדים מסביבך מרקדים ומקפצים ואת לא מצליחה להתרכז ולהוציא את מה שאת רוצה. ועם כל זה שמגדירים לך היום זה יום על תפילה לזיווגים מחר זה יום על תפילה לילדים ועל הבדידות ועל זה ואת אומרת אני מוצאת את עצמי בהכל אני גם בודדה המון פעמים עם עצמי אבל את נשואה ועדיין את בודדה וגם אני עם הילדים שלי לא פשוט לי וגם א אה אה

מה שנקרא ד כל התשובות נכונות

כל הסגולות ביחד הפש כל אני צריכה מזה ואני צריכה מזה ואני צריכה מזה ואז אני מתיישבת את הופכת להיות כמו איזה זומבי ואת לא מצליחה למצוא את המילים ואת לא מצליחה להתפלל כי זה באמת לא כפתור. אומרים לך, היום תשבי ליד החנוקיה ותעשי. ואז את שומעת מפה ומפה שזאת אומרת שהתפללה וזאת אומרת שהתפללה וזאת אומרת שעשתה ואת לא מצליחה לאסוף את עצמך כדי להביא את עצמך לידי תפילה. אז קודם כל חשוב שנדע שיש משהו מאוד מאוד מעניין ביכולת של האישה להביא את עצמה ככה כמו שהיא. המלבים אומר שאישה נולדה חלולה ולא סתם. אישה נולדה חלולה כדי ככ כדי להעלות דרכה תפילה. מלבי אומר שכשאין לנו מצב של תפילה את כבר לא אין לך כלום, אין

לך התייאשת, את את כבר את כבר מקוט לגמרי, לא כך מילים, אין לך כלום, את חלולה ולכן התפילה פשוט עולה. כולך, אומר המלבים, עולה תפילה. האישה היא כולה תפילה. שמעתי פעם את הרבנית ימימה אומרת את ה את החידוש הזה. ופשוט צריך לדעת שאם לפעמים אין לך את מרגישה בתוך כל ה החנוקיה שהולכת במתהו ועוד נר ועוד נר ועוד נר ואת לא מרגישה מוארת בכלל, את מרגישה חושך אימי ממש, את פשוט תשבי שם ותהיי תהיי ליד החנוקיה ולאט לאט משהו שם יקרה. כי כשאנחנו מחייבות את עצמנו להיות זה לא קורה, אבל כשאנחנו נותנות לעצמנו לא להיות זה פשוט קורה. כי כל ההגנות, כל ההגנות יורדות ואת מי

זה מדהים מה שאת אומרת זה מדהים כי זה זה בדיוק ה לא יתאים להגיד שזה הפוך על הפוך כי זה לא הפוך על הפוך זה זה הפועל היוצא מזה דווקא מהמקום החלול הזה המקום שדרכו תעלה התפילה כי יש לזה מקום ודווקא במקום הזה שאת מרגישה שאת לא יכולה להיות ואת נותנת לזה להיות דווקא שמה את תרגיש הכי נוכחת והכי במקום זה יקרה כשאנחנו אנחנו מאלצים את עצמנו שמשהו יקרה הוא לא קורה. כשיש לך יום שהוא מבולגן נורא והכל הולך לך לצד שמאל, את לא מצליחה בזה, לא מסתדר, בל זה לא מסתדר, מית אני אומרת לעצמי, תתאפסי, שבי, תעצרי, אבל יש לי כל כך הרבה מה לעשות ותכף שבת ואני לא אצליח ואני לא אספיק, תשבי,

תעשי רגע ריסטארט למערכת, שבי, קחי קפה תנוי, תתני לעצמך, לא יקרה שום דבר עוד 10 דקות, עוד 20 דקות ואז תתחיל מחדש. למה? כי בעצם זה שנתת לעצמך רגע להפס את המערכת ואת לא נלחמת נלחמת נלחמת נלחמת וזה לא מסתדר וזה לא קורה ואת בלחת ו ואת נותנת לעצמך פתאום את מתמלאת בכוחות מחודשים את קמה ועושה מחדש עכשיו כשאת יושבת ליד נרות החנוכה וחברה שלך היא עלתה סטטוס שהיא מתפללת מפה למחרתיים ודבקות כזאת לא נראתה מאז שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם ותפילות כאלה לא בקעו רקיעים מאז שחנה התפללה על שמואל ואת רוצה עכשיו בנרות חנוכה האלה לתפור לילד שלך מעיל שעשוי מפתולות ושמן זית שעולה למעלה עם לא יודעת מה בריח שסופגניות

מתגנות ואת לא מצליחה זה לא קורה ואת יודעת שילד שלך זקוק לישועה גדולה וכלום ואת יודעת מה דיברת על נוער מתמודד מה עם כל האמהות האלה שיושבות ליד הנרות ובוכות ומתפללות ומתחננות שהילד שלהם יתחבר שוב פעם ומשהו שמה יקרה ובזכות א א בית חשמונאי ובזכות א א היהודים שגברו על היוונים ובזכות כל ובזכות קד השמן הטהור הזה שהילד שלך יחזור להיות קד שמן טהור והוא נכנס הביתה בלי כיפה ואת יוצאת מדעתך ומתחילה לבכות והוא מסתכל עלייך ואומר שוב אהבה עם תנאים ועולה לחדר בוכה ואת יושבת ובוכה ואת אומרת איזה מג חנוכה שמח זה מה שמח פה ודווקא זה החג זה החג שאם תתני לעצמך לבכות ליד הנרות אם תתני לעצמך להבין שאת לא בדיוק אם

תתני לעצמך פשוט להיות להיות אז החג יהיה שמח כי את פשוט הפכת להיות. הרי המיוחד בחנוכה זה שאת יושבת חצי שעה ליד הנרות, לא יכולה לעשות שום דבר. לא תדגני עכשיו סופגניות, לא תקפלי עכשיו את הכביסה, לא תראו אחרי הילד שלך שיאכל עוד משהו, לא תנקי עוד כלום. פשוט תשבי, תהיי תהיי נוכחת בחיים שלך. תתני לכל הצרות לעלות מה שאת תמיד דוחקת. את לא דוחקת עכשיו, זה עולה כמו השלבת. זה עולה יודעת זה לא יאמן כי זה כל כך פשוט וכל כך מצוי אצלנו שזה חולף בקלות אנחנו חייבים לדעת לתפוס את הרגע המקודש והכל כך נדיר ומיוחד הזה כי כאילו חנוכה זה נשמע לנו שמונה ימים זה ארוך ויש לנו זמן אבל אין לנו זמן אנחנו ממצמים וזאת חנוכה

זה נגמר כל כך מהר והאור הזה של הנרות זה אור יקרותן וזה כל כך יפה מה שאת אומרת שאנחנו באמת לא צריכים אפילו באמת לעשות שום דבר רק להיות רק לשבת שמה ליד הנרות ובאמת להתחבר לקדושה הזאת לשלבות שעולות יש קדושה רק בלהתבונן בנרות יש בזה מעלה עצומה גם אם אפילו עוד לא סיימנו ספר תהילים וכמו האמסטוסים שאת מתארת רק בפשוט לשבת ולהיות ובאמת להתחבר לקדושה הזאת

כי מה ההבדל בין אחד שחנוכה עובר עליו כאילו כמו יום רגיל חלילה הוא מישהו שבאמת מצליח לתפוס את האור הזה בידיים ואור זה לא משהו מוחשי זה לא משהו שאנחנו באמת יכולים לקחת איתנו בכיסים וללכת זה משהו שאנחנו צריכים לתפוס שיעשה רושם בנשמה שלנו שיצרף בתוכנו באמת זה רק העניין של השימת לב הזאת ש שלהסתכל על הנרות שלהיות שם

ולספוג את זה לתוכנו

והנקודה הזאת שאת מדברת עליה ש שלהספיק ולעשות ולהיות פה ולהיות שם ולפעמים זה כל כך מתפזר לכל מקום שמה אנחנו צריכים לעשות לעשות איזה ריין לחזור חזרה ודווקא לשבת בתוך כל מה שיש לך לעשות ויש לך הרבה מה לעשות דווקא אז לשבת זה מזכיר לי עוד נקודה שדווקא כשאת רוצה מאוד מאוד אז זה לא קורה נכון

מכירה את זה נכון נכון

נקודה כזאת של הלוואי ש של הלוואי ש מרוב שאת רוצה את כאילו מר מרחיקה מעצמך את הדבר הזה כמו מגנט, נכון? יש יש קטע כזה שאת באה לקרב מגנט למגנט והוא מתרחק אחד מהשני במקום להתקרב היית מצפה ש שיהיה כאן א ישר אה מגנות משיכה אבל ככל שאת רודפת אחרי הדבר הזה זה שכל אחד יקח את זה למקום שלו של הרצונות שלו של המאים שלו של מה שהוא כל כך כל כך רוצה שמרגיש שדווקא זה זה מתרחק ממנו זה הלצות יותר מדי

אבל זה פה יש חידוש מדהים יש חידוש מדהים של מה זה הימים האלה של חנוכה הרי כל הזמן אנחנו רצים אחרי משהו אנחנו רודפים ורוצפים וכמו שאת אומרת, את רודפת אחרי הכדור והגעת כבר ממש עד אליו הביתה קטנה והוא ברח ממך ואת ממשיכה. בחנוכה אתה אתה לא רוצה יותר מדי. בחנוכה אתה מקבל את מה שרצית. כתוב ש כתוב והמדרין איך מדליקים? יש מחלוקת בין בית הלל ובית שמאי והמאהדרין אה א מדליק והולך. המאהרים זה רבים. מדליק והולך זה יחיד. אז המאהדרין מדליקים והולכים. אז למה מדליק והולך? אלא שהקדוש ברוך הוא זה שמדליק.

הקדוש ברוך הוא מדליק את הישועה בחג החנוכה הקדוש ברוך הוא כבר הדליק את הישועה. הוא נתן את השפע של האור, את השפע של הברכה הוא הדליק והלך. מה נשאר לנו? להדליק כל יום ולשבת שם נוכחת עכשיו כשאת מרגיעה את עצמך ויושבת שם ולא בלחץ. עכשיו התפילות כשאת בלחץ את יודעת כשאת מדברת עם בן אדם שהוא חשוב בעינייך איש בעל לא יודעת איזה ש ואת את אחרי שיחה תמיד אומרת וואי רציתי להגיד גם את זה וואי רציתי להגיד גם את זה גם רציתי להגיד גם את זה למה לא אמרת כי הוא היה חשוב מדי וכל כך רצית אז אז שכחת התבלבלו לך מילים וחשבת ו וכש זה כשאת בלחת אבל כשאת ננוכחה את תזכרי את הכל ולכן הרעיון של תשבי חצי שעה תתני לזה לעלות הוא

כבר הדליק והלך. עכשיו נשאר שאת תבואי תקחי את שלך. פשוט לשבת שם בנוכחות מלאה ולקחת את מה שאת צריכה. וכל כך הרבה שפע הוא הוריד. כיוון שכל הרעיון של חנוכה נעשה על ידי באמת ניסים גדולים שנעשו על על ידי נשים שהיו שם ש שהחליטו שדי. וגם התפקיד של אישה זה בעצם להגיד, ריבונו של עולם, אני רוצה לבית שלי משהו אחר, אני ממש רוצה, אני רוצה שיהיה פה טוב. והוא הדליק כבר. עכשיו תתלית שלך. זה מהמם. גם יש עוד נקודה שהיא לפעמים אנחנו מפספסים את זה שבפשטות של הדברים שמה זה נמצא. ממש זה. כתוב לנו גם בספר דברים כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו זה כבר זה בדיוק מזכיר לי את מה שאת אומרת זה כבר נמצא בתוכך את רק

צריכה מה שנקרא להוציא את זה החוצה הקדוש ברוך הוא כבר הדליק את האור אנחנו רק צריכים להדליק אותו גם אצלנו כדי שהאור הזה יתחבר

וזה כל כך יפה וזה כל כך

נותן לנו גם תקווה של באמת להתבונן בדברים הפשוטים. הרבה פעמים שאנחנו שומעים על סגולה או על מצווה של חג להדליק נר. איזה דבר פשוט זה? איזה פעולה פשוטה, איך זה איך זה לא בשמיים? איך זה כאן אצלנו בהישג יד? כל אחד יכול להדליק נר. כל השמנים כשרים להדלקה. וכל אחד יכול להביא את האור הזה, את האור האלוקי הזה אליו לתוך ביתו, כמו שאת אומרת, לזמן את את הרצון הזה, את מה שאת רוצה אלייך לתוך הבית שלך. במה? בדבר פשוט, בהדלקה. ולפעמים, מרוב שהדבר פשוט אנחנו חס ושלום, אני לא רוצה להגיד מזלזלים, אבל הוא קצת הופך לנו למובן מאליו. הוא קצת מחליק לנו מהידיים. זה כל כך פשוט שזה שזה חמקמק. ולכן בחנוכה באמת כתוב כל

השמנים כשרים וכל הפתילות כשרות. בעלי אמר חידוש מאוד יפה. השמן זה אותיות הנשמה והפתילות זה אותיות של תפילות. כל הנשמות כשרות וכל התפילות כשרות. בחג הזה הכל כשר. רק תדליק, רק תרצה להיות שם, רק תתקרב. אני פה בשבילך, אני פה בשביל לתת לך. וזה פשוט אני רוצה להגיד לך שממש בא אולי עם ה עם העניין הזה של סגולות שזה דבר שאני מאוד אוהבת ומאוד מחוברת אליו כי סגולה זה זה מקפצה זה מקפצה זה יכול להביא אותך לזינוק כזה שזה

זה יכול להביא אותך לנקודה שיכול להיות שבזמן רגיל היית צריכה לעמול עליו הרבה יותר אבל בזמן מסוגל בעת רצון את יכולה לעשות משהו שהוא הוא קברה דרך ברגע אז זמן של הדלקת נרות הוא זמן עצום ומסוגל. אגב, גם בהדלקת נרות שבת, אז עוד יותר בהדלקת נרות חנוכה, זה האור הגנוז וזה ההור הגנוז. אז לשבת ולהתפלל על הילדים ולפעמים את אומרת לעצמך, "מה זה כזה פשוט אני יכולה להשיג את זה בככה, זה כאילו לא מסתדר לנו עם ההיגיון. ופה זה המקום שלנו לדעת שאין פה היגיון. אין פה היגיון. יש פה משהו שהוא מעל הטבע. כל החנוכה הזה הוא מעל הטבע. כל המהות הזאתי של בכלל להשיג דברים בתפילה הוא לא הגיוני והוא מעל הטבע. כל הקשר שלנו עם

הקדוש ברוך הוא הוא קשר שמרים אותנו מעל מגבלות של מקום וזמן ותנאים ואפשרי ובלתי אפשרי. אין בלתי אפשרי. הכל אפשרי. כי את מול מי שאמר והיה העולם. כי את מול בורא עולם. את חושבת שזה הכי אבוד חס ושלום מול הילד הזה? את חושבת שזה הכי אבוד בזוגיות שלך? את חושבת שזה חושך כל כך כבד שחס ושלום אין סיכוי אבל אין כזה דבר שאין סיכוי

בחנוכה הכל אפשרי בזמן שהנרות דולקים זה אור אלוקי כשאת מול אלוקים את יכולה להשיג הכל נכון עכשיו תחשבי איזה יופי אנחנו מדליקים את החנוקיה לזכר ה המנורה שתה בבית המקדש רבי בבית המקדש היו שבעה קנים אנחנו מדליקים שמונה שבעמספר שבע זה טבע כן בשבעה ימים הקדוש ברוך הוא ברא את העולם את כל הטבע הזה ואנחנו מדליקים שמונה שמונה זה אינפיניטי זה מעל הטבע

באינסוף

ובחנוכה יש לנו אפשרות לקבל זה ממש סימבולי יש לנו אפשרות לקבל ניסים מעל הטבע איזה מהמם וזה נותן כל כך הרבה תקווה ולא לפספס את הקטע הזה שבגלל שזה פשוט אז זה משהו חס ושלום שהוא מזולזל כי זה חסד השם

כי אנחנו התרגלנו שהיקר הוא השווה שכל מה שאתה צריך להתאמץ בשבילו הוא שווה אתה מסתכל ואתה אומר אה זה עולה רק סכום כזה וכזה. טוב, אנחנו התרגלנו לחפש את היותר יקר כי זה כביכול היותר נחשב. לא בקושבת שזה משם זה נובע. אני לא יודעת, אבל אני רואה איך אנחנו מתנהלים ביום יום. מה שיותר יקר, יותר נחשב, מה שעולה זה. ואנחנו כבר מסתכלים, אנחנו אומרים, אה, זה זול, מה הקאץ'? הקדוש ברוך הוא אמר, אין קץ'. ככל שאתה צריך את זה יותר, אני אתן לך את זה יותר קרוב אליך.

ממש ככה.

אם נשאל האוויר הוא בחינם, אז מה? אז לא ננשום כי הוא בחינם? המים הם יחסית מוזלים כי אנחנו צריכים מים. אז ככל שאנחנו יותר צריכים את זה, כך זה יותר בחינם. אנחנו מסתכלים כמו שאת אומרת על סגולות. הקדוש ברוך הוא אומר, אני יודע שזה יתן לכם תקווה. אתם הולכים שולחים לאוטו בים של כסף שלא מפעל הפייס יצרו אותי עכשיו וא אתם שולחים לאוטו ואתם אוספים לכם תקווה פעם פעמיים בשבוע בסכום של כסף ובוא אני נותן לכם לאטו אני נותן לכם תקווה תעשו סגולה קחו לכם תקווה קחו לכם כרטיס לאוטו קחו משהו ש שיהיה לכם את האפשרות לקפוץ ואנחנו אומרים זה נשמע לא הגיוני מה זה כאילו אז אני רוצה להגיד לכם עוד סגולה יש לכם אפשרות כאן

לשלוח שאלות חיני חינם ולקבל עצה טובה עצה מקצועית, עצה פרקטית שתוכל לכוון אתכם בדרך ולעזור לכם למצוא את האור שלכם שכבר נמצא בתוככם. רק מה לעשות הרבה פעמים הוא צריך גילוי. אז ב052 951657 אתם שולחים הודעת וואטסאפ עם השאלה שלכם ואנחנו בעזרת השם כאן מתייחסות לשאלה ואתם מקבלים תשובה מהרבנית פרי כהן. אז תראו, זה גם משהו פשוט לשלוח הודעה. היום הכל פשוט, הכל קל, הכל נגיש. אז לפעמים אנחנו נותנים לזה לעבור לנו מה שנקרא ליד האוזן. אבל זאת באמת מתנה. זאת באמת מתנה לגלות את התשובות בתוכנו, למצוא את הסגולות, למצוא את הדרכים שהם דווקא דווקא בדברים הפשוטים. אנחנו מחפשים רחוק וזה נמצא לנו מתחת לאף

לגמרי. אז זה גם סוג של להאיר, גם סוג של אפילו נר קטן, אפילו גפרור שאת מדליקה בתוך חושך גדול, הוא יאיר, הוא יעשה את העבודה, הוא יאיר את הדרך דווקא בתוך חושך גדול, כשיש לך גפרור קטן פתאום נוצרת אבוקה. כי שאת מדליקה אור גדול בתוך החושך, אז אין חושך, יש אור. אבל אם אנחנו מסתכלים על הטבע של החיים שלנו, כשיש לה חושך, את לא יכולה בשנייה להדליק את האור. את לא יכולה, אבל את יכולה להדליק אפרור קטן שלאט לאט האבוקה תלך ותגדל ותגדל ותגדל ותגדל. ויש לנו שאלה שהגיעה אלינו ככה תוך כדי ממש לגבי הילד הזה בלי הכיפה שנכנס הביתה וכנראה זה נגע פה למישהי והיא שואלת אם אני אקבל את הילד הזה זה לא יתן לו לגיטימציה

להמשיך כאילו זה בסדר להיות ככה לשנות מהדרך לשנות ממה שחלמנו לשנות ממה שכיווינו שהוא יהיה אם אני עכשיו יבוא ובמקום המבט הקשה הזה שתיערת שגורם קורים לו לעלות לחדר ולבכות כדי שהוא יבין שזאת לא הדרך, שזה לא בסדר. אנחנו רוצים אותו איתנו. אנחנו רוצים שהוא מה שנקרא יישר אורחותיו. אם במקום זה אני אבוא ואני אגיד לו בוא שב, בוא תאכל, הכל לגיטימי, הכל טוב, אז יופי. אז כאילו אני מקבלת את זה ומקבלת את הטעות הזאת.

ואז מה קורה? את יודעת א אני עומדת לתת איזשהיא סדנה באנשהו ובסדנה לנוער מתמודד. שלחו לי את הסילבוס והיא ביקשה ממני לעבור על זה ולראות מה מתוך כל הנושאים שיש שם מוצכן בעיניי, מה אני חושבת על זה ומה אני הייתי רוצה לתת ואני קוראת וקורת וקורת ואני רואה שם באמת נושעים ראויים ואני מתקשרת אליה ואני אומרת לה זה באמת מדהים באמת נושאים מדהימים אבל מה אם נוער מתמודד היא אומרת לי מה זאת אומרת תראי כל כך הרבה נושאים שמדובר על נוער מתמודד ד מה עם הנוער המתמודד לא מה אנחנו חושבים עליהם מה אנחנו מרגישים למולם איך אנחנו רואים אותם מה איתם מה הם רוצים את יודעת כתוב שיש שתי דרכים כן ההלכה אומרת יש שתי דרכים

להדליק נרות חנוכה איש וביתו או פרסום דניסה נכון ותמיד אני שואלת נשים איך את מדליקה את הנר שלך אישובית ופרסומה דניסה זאת אומרת בעלי מדליק את רוצה לדעת איך אנחנו מדליקים בחוץ או בפנים לא אני שואלתך חת מדליקה את הנר שלך. את יודעת כשנולד לנו ילדים זה כאילו הקדוש ברוך הוא לקח נרות קטנים והדליק מהנר הגדול שזה את. אז הוא הדליק עוד נר והדליק עוד נר. איך את מדליקה את הנר שלך? אישוטית או פרסומה דניסה? אם הוא עושה לך כבוד גדול והוא הלך לישיבה טובה והוא לובש כיפה והוא מדהים מה זה פרסומת דניסה? כל החברו של חידו איפה הוא לומד? כמה הוא מדהים? כמה הוא מקסים? כמה הוא מיוחד? כמה הוא עשה לך נחת? כמה טובים

במפרחן. איזה חברותה של ראש הישיבה הוא ואם הוא בלי כיפה אישובה איתו את בוכה בשקט ככה והוא רואה הוא גם רוצה לעשות נחת הוא גם רוצה להדליק הוא גם רוצה להיות חנוקיה אז איך את מדליקה אז כשאת הילד מגיע הביתה אי אפשר להגיד לי אמא לא לבכות זה כואב חד משמעי מותר לה לבכות אבל היא גם צריכה אחר כך לדבר איתו ולומר תראה אתה יודע זה כואב לי כי קשה לי כי ואני אוהבת אותך מאוד את מפרידה בין דת למדינה מדינה בעצם זהזה כביכול הלנד המקום שלנו הבטוח. יש לך מקום בטוח. אתה הולך בלי כיפה ואמא נורא כואב לה. אבל יש לך מקום בטוח בלב שלי. אני אוהבת אותך. ילד יודע מה אמא שלו אוהבת. מה ילד גם יודע מה נכון, מה לא נכון. זה

שהוא בורר לעצמו כרגע דרך זה משהו אחר. אבל אבל הוא יודע מה נכון. אז מעשית הדבר הנכון זה באמת להושיב אותו עם כולם ולקבל אותו כמו כולם

בודאי בוד

זה לא סוג של התעלמות מהמצב

תראי

אי אפשר להיות בהקחשה אמרנו קשה בוכים

נכון נכון היא בוכה זה בסדר גמור היא בוכה כי זה כואב לה היא גם יכולה להגיד לו מתוק שלי זה כואב לי למה כואב לך קודם כל תבדקי

את לא מפילה את הרגשות שלך עליו ברגע שאת אומרת ילד ש לך

אני משתפת אותו ברגשות שלי אני לא מפילה אותם עליו אני משתפת אני אומרת לו, "תקשיב, קשה לי, לא פשוט לי, יש כאן מצב שלא חשבתי עליו, אבל אני מבינה שכרגע אתה בתהליך שלך." מה הוא מרגיש? איך איך התחושה שלו למול המצב שלו? איך אתה מרגיש? אתה נכנס הביתה, כן? אתה רואה את אמא בוכה

ועם כל זה עדיין אתה מחזיק בדעה שלך. ועוד ועוד ועוד באמת לדבר כיוון שאנחנו מסתכלים על ילד מתמודד ואנחנו מה נעשה איתו כדי שהוא יחזור בתשובה והוא אומר מה אני אעשה כדי לא לחזור בתשובה

היא מתפללת עליי עכשיו ליד הנרות עושה לי פולסה דנורה ומביאה אותי למצב שאני חוזר אליה הביתה מבחינתי זה פולסה דנורה זה מוות אני לא רוצה לחזור אני לא רוצה להיות עכשיו דוס נגיד לצורך העניין אני מפחד מהתפילות שלה והוא בכל הכוח אוחז עם הכוח כוח שאת נתת לו, נתת לו את הכוח של התפילות, הוא מתפלל לא להיות מה שאת רוצה. ואז אתם במאבק, אין פה מאבק. כל אחד משתף את השני במה שהוא מרגיש ואז את מתפללת שהוא יהיה לו טוב. הוא מתפלל שלך יהיה טוב. זה התנגש בסוף. אבל לפחות יש הבנה, יש פה צד. סיפרה לי היום א אחת הנערות, היא אומרת, יום אחד באתי לצאת מהבית והייתי נראית מאוד לא צנועה ואמא קינתה אותי בכינוי ממש לא נעים.

היא אומרת, למה היא עשתה את זה? ואמרתי, "תראי מה זה, את יוצאת כמו שאת רוצה ואת מצפה שהיא תקבל אותך כמו ש כמו שאת, כי זה מראה לך שיש שם אהבה." והיא אומרת לעצמה, "כל כך אני רוצה, כל כך אני רוצה שהילדה שלה, הילדה שלי תהיה איתי והילדה הולכת ואני רועדת פחד מוות, מה יהיה איתה? מה יהיה איתה? אני חייבת לזעזע אותה כדי להחזיר אותה הביתה." אז היא אמרה לך, "משפט נוראי." ואז היא הסתכלה והיא אמרה לי, "זה כל כך נכון, לא חשבתי עליה. כיוון שכל צד חושב על עצמו והיה לי משהו מדהים בשבת, שתי הילדים שלי התווכחו על קורסון, ריבונו של עולם, אחד הילדים לקח קורסון, רצה כבר חלב, הלך הוא הולך לשתות איתו קפה אחרי הקידוש

והוא אמר, אני עושה לי את הקפה ואני עוזה והשני בא אליו ואמר א זה הקורסון שלי, אני לא אכלתי, לא קיבלתי. כל אחד מהם קיבל איזשהו קורסון גדול לערב שבת, אני עוד לא אכלתי. ואז הוא לקח את ה השני, זה שבנה על הקורסון, לקח וזרק אותו ככה על השיש וזה נורא התבאס. ואז אמרתי לו בוא רגע אנחנו נבין אותו בוא שנייה נבין אותו לפני שאנחנו מדברים על זה שאתה שזה היה שלך וזה בסדר אבל הנה אתה קיבלת חזרה את הקורסון שלך בוא בוא נבין מה הוא מרגיש ואז אני אני מנסה להסביר לו לתוווח אני מנסה להסביר לו את מה שהוא מרגיש והוא עונה לי לא אבל אני ככה וככה אבל אני לא אכלתי ואני ממשיכה אני אומרת לו רגע שנייה אל תדבר עליך בוא נדבר

עליו והוא ממשיך ובסוף אני אומרת לו תקשיב תנטרל את עצמך לרגע מהתמונה תוציא את עצמך מהתמונה והוא ענה לי בכנות מדהימה הוא אמר אם אני מוציא את עצמי מהתמונה אין סיפור וזה מה שקורה לנו בחיים. אם אנחנו מוציאים את עצמנו מהתמונה, אין סיפור. אבל יש סיפור. יש כאן סיפור. והסיפור אולי הוא לא רק שלנו. אז נוציא את עצמנו רגע מהתמונה. ניתן מקום לאדם הנוסף בתמונה. ועדיין זה לא הורג אותנו אם החרגנו את עצמנו מהסיפור. אנחנו קיימים. זה בסדר. זה בדיוק הנקודה שהרבה פעמים מרגישים אין לי מקום. אז את אומרת כאן נקודה של זה כן המקום. אני כן

יש לך מקום. את לא תמות אם לא תהיי לרגע בסיפור. שנייה אני אתן מקום לעוד מישהו.

אנחנו צוחקים אבל זה ככה זה ממש כה

הוא אמר את זה בכזאת פשטות. אם אני מוציא את עצמי מהתמונה אז אין סיפור. זאת אומרת כל הסיפור הוא הוא אליי. יכולתי לראות את זה מהמון בחינות. כן. אם אני מוציא את עצמי מהתמונה אין סיפור. זאת אומרת רק אני קיים בעולם. כן. או אם אני מוציא את עצמי מהתמונה אז אין סיפור כי כאילו אין מי שיריב עמי הוא כבר שחרר את העוגה והלך לו ועוד כל מיני כאלה אבל אבל זה באמת ככה ככה אנחנו פועלות אם אני מוציאה את עצמי מהתמונה אין סיפור אם אני יושבת מול בעלי בס

אבל הרבה פעמים הרבה פעמים דווקא הנקודה הזאת של להוציא את עצמנו מהתמונה נותן לנו בדיוק את הזווית הזאת שאנחנו צריכים

בדיוק

בדיוק נותן לנו את את ההבנה שאין לנו אותה כשאנחנו לא מוכנים לצאת

בדיוק בדיוק אבל יש שלבים לעשות לעשות את זה בתחילה. כן. זוג מתחתן. טוב, בוא ניקח את זה לזוגיות. זוג מתחתן

מההתחלה

כן הזוג מתחתן עם כוונות טובות. הוא מוכן לעשות בשבילה. היא מוכנה לעשות בשבילו. סיפרתי את זה פעם על איזה תלמידה שלי שסיפרה שהיא קאמה בבוקר הכינה לבעלה כוסטי. ודיברנו על הרעיון שבאוטומט בן אדם לוקח לעצמו קודם כל אדם נמצא אצל עצמו קרוב אצל עצמו. אז אז אז אחת התלמידות שלי קפצה ואמרה לא נכון אני נותנת בשבילו יותר. אז אמרתי קודם כלם כמה זמן את אחרי החתונה היה ש פחות אפילו עדיין

אה כן ואז זה היה וחוץ מזה אז היא אמרה הכנתי לו תה בבוקר אני יצאתי לעבודה על הלימודים היה שעה 73 הוא יקום רק ב83 א והכנתי לו תשתעמוד על השי שהוא יקום ויהיה לו והיא אומרת בתחתית של הקומקום היה כמו אבנית כזאתי והיא נשפחה לתוך אז לקחתי את עם האבנית ריבונו של עולם תקשיבי תרתיחי מים מחדש הוא יקום ב8 וח שיכין לעצמו אז למה את מגישה לו תה קר ולמה את שמה לעצמך את האבנית ופה ראינו משהו מאוד מעניין בעצם היא נתנה לבעלה את מה שהיא רוצה לתת לו קוסטי היא רצתה להראות לו שהיא הכינה לו כן אבל זה תמיד ככה לא תמיד אנחנו נותנים את מה שאנחנו חושבים אנחנו לא באמת נותנים את מה שהשני צריך אחרת כל היה טוב

ברור ברור ולכן תחריג את עצמך רגע מהסיפור יש פה עוד סיפור פה גדול. יש פה מה שנקרא לראות את התמונה יותר א

לגמרי. אז אם אנחנו הולכים מההתחלה לזוגיות מהתחלה מהתחלה יש זוג שנורא נורא רוצה לתת נגיד שכל אחד רוצה לתת בשביל השני. אוקיי? כן, בתחילה זה נורא תמים ומתוק וטהור. אז כל אחד נותן בשביל השני ואז א מגיע שלב שאחד נתן יותר, אחד נתן פחות. וזה הרי עסק לכל דבר באיזשהו שלב. זה מתחיל להתפתח כעסק. אני נתתי לו, אתה נתת, אני השקעתי לו, אתה השקעת וכולי. אוקיי? ואזחות כן ואז אם יש תהליך נכון ואז אז יש פה כאילו נפרדות כל אחד נותן לעצמו גם אבל אם הזוג נתן יותר מדי אחד לשני בצורה לא נכונה ולא מידתית במין בצורה שהפצורה מרצה מרצה מתקרבנת

אז כשהוא לוקח הוא לוקח לעצמו ברמות שלא ניתנות לעצירה וגם זה לפעמים טוב ואז כשמתמלא כמתמלא את כשמתמלא את אתה כבר מלא. אתה רוצה שוב פעם לתת. עכשיו אתה תיתן את זה מתוך מקום נכון. אני תמיד תמיד משווה את זה לשלבים של האמונה שמדבר עליה הרמבם. הרמב"ם אומר האמונה הראשונה זה אמונה של הגנדות. אמונה פתיה. יש שמה משהו תמים. אני אתן שקל לצדקה ותקרא לי ישועה. אני אעשה כך ואני אקבל כך. זה כאילו תן וכך באמונה. יש משהו מאוד מאוד תמים. אני ממש כמו הילד שלמד בגן והוא מאמין ותמים והוא עדיין לא מכיר את כל ההסתבכויות בעלילה. אחר כך יש וידעת, אתה הולך ללמוד בשכל שלך מה הולך שם. אתה הולך להכיר את הקדוש ברוך הוא לא

מתוך מה שהגננת אמרה לך, אלא מתוך מקום של וידעת. אתה חוקר ובודק ואחר כך והשבות היה לבבך. אתה חוזר לאמונה הפתיה עם בטן מלאה. איך אני אוהבת את זה? את יודעת למה? כי כשאת התחלת לדבר על אמונה פטיה, אמונה פשוטה, לא רציתי לעצור אותך, אבל זה בער בי להגיד שזאת האמונה הכי הכי גבוהה של מנשקי המזוזות, של הסבתות שלנו, של אמונת חכמים, של כן אני אשים צדקה וזה יקרה ואת תראי שזה יקרה ואין מצב שהסגולה הזאת לא תעבוד וראינו את זה בחוש קורה פעם אחר פעם בפרט לא עכשיו דברים שהמצאנו אלא דברים שיסודתם בהררי קודש והרבה פעמים מה ההבדל בין בן אדם שרואים שהתפילה שלו מתגשמת שהוא מקבל את הישועה לבן אחד שלו

אין לו פוליטיקונה זה נטו האמונה אני עשיתי כל הפתקים האלה א הבטחתי שאני אפרסם את הישועה שלי עשיתי את הסגולה ונושעתי היום כבר מפשטים את זה להתפללתי ונושעתי אמרתי תודה ונושעתי זה זה מחזיר אותה לאיך שזה באמת צריך להיות. את אומרת רק ממקום שהוא בקומה יותר גבוהה כי הוא ממקום מלא. כי הקדוש ברוך הוא נותן לנו לדעת אותו, להכיר אותו, לדעת מי הוא. בלי באמת להכיר אי אפשר באמת לאהוב אפרופו זוגיות.

בדיוק.

אי אפשר באמת לאהוב. צריכה להכיר, לדעת את הניואנסים, לדעת איך הוא אוהב את תה. לא להגישו תהר.

לדעת איפה הוא מונח, לדעת מי הוא, מי זה שם הולך. ולא לקחת לעצמך את החול בתחתית כי את חושבת שזה זאת התקרבנות זה לא מה שהקדוש ברוך הוא

זה כבר זה כבר עוד שלב זה כבר עוד שלב שאולי שמה זה מתחיל כי אמרנו זה מתחיל בתוכן

נכון ולכן אומר הרמבם כן יש את האמונה של הגן זאת את האמונה הפתיה זאת האמונה הראשונית הוא קורא לה אמונה פטיה ואשב אותה וידעת סליחה אתה יודע אתה הולך לחקור ואתה חוזר לאמונה תמימה והשבות האלה בבך לאמונה שבאה מהלב

בגלל זה זה לשו שוב

בדיוק

ולא עוד מעולה זה לשוב זה למקור

בדיוק בדיוק ואם תחשבי על הרעיון של לשוב בתשובה לחזור בתשובה כן אתה חוזר אל התשובה שידעת אותה כבר

איזה יפה

אתה חוזר מתי ידעת הרי כל תינוק שנולד כשהוא נמצא ברחם כל עובר שנמצא ברחם הוא מקבל את כל התשובות ואתה חוזר אל התשובות שידעת ולכן כתוב יגעת ומצאת תאמין על מה מה מצאת צאת את מה שידעת ואז תאמין.

גדול.

אתה אתה מקבל את הקלי של משהו שכבר הכרתי פעם.

אני אני רובה פה נחת של גשטלט. באמת זה כיף. באמת. אני רצינית. זה כל כך יפה. יש כל כך הרבה יופי בתורה שלנו, ביהדות שלנו בקדוש ברוך הוא שהוא שם לנו כמו שלטים מול העיניים. רק תקראו את השלטים. רק בוא נפקח עיניים של אמונה עם עם השלבים הכל כך שפשוט לעלות בסולם הזה ולהגיע לשם.

וההוכחות הכי מתוקות בעולם שאני מוצאת למה שאת אומרת עכשיו. יש לי סיפרתי עליהם כבר קבוצה של בנות שהם רחוקות מאוד עברו דברים ממש לא פשוטים. קוראות להם ניצולות בית יעקב. הם עברו ועברו ועברו ועכשיו הם נזרקו והם נמצאות הם אסופות באיזשהו פרויקט מפל. יותר קשה לי עם הטייטל הזה. אני חייבת להגיד לך בתור בת בית בת בית יעקב זה כותרת קשה

קשה קשה קשה אבל הם הם נפלטו מכל מיני א מסגרות והם ככה ואני מגיעה והם כל כך רחוקות ואני צריכה לדבר דברי תורה גם להכניס בפנים ודברים של לקרב אותם חזרה אל אבא שבשמיים ויש להם כל כך הרבה מניעות וכל כך הרבה מסכים ותמיד שאנחנו נוגעים בנקודות קטנות של אמונה והם מתחילות לבכות ואני אומרת על זה נאמר יגעת ומצאת תאמין הם מצאו את מה שהכירו פעם את יודעת וזה עבודה שהיא הרבה יותר קשה זה עבודה שהיא הרבה יותר קשה מאשר מישהו שהוא באמת לא היה לו מושג הוא בא דף חלק את מכירה לו עולם חדש ומה קורה למי שלא היה בעולמות האלה והוא חוזר בתשובה הוא מקבל אורות הוא נהיה כלי לאורות ורואים שהם באורות ומנסים להדביק את כולם

באורות אבל מישהו שמה שנקרא כבר יש לו את המסכים, כבר יש לו את את הדעות הקדומות או את ה את הפצעים שצריך קודם לרפא אותם ואז שמה לחזור לנקודות אור, לנקודות של האמונה, ליופי שלא יראו פצעים, שיראו יופי.

אנחנו חוזרות לאמונה של הגן. זה שהם היו ילדות קטנות בגן. והגננת שגם היא מבית יעקב סיפרה דברים כל כך יפים ועדיין לא היה להם מסכים ועדיין הם קיבלו ועדיין הם אהבו כל כך והיה להם כזה מתוק ולא היה שום דבר ותמיד אני שואלת את עצמי למה הם כל כך מופטעות קיצרתם את החצאית שלכם שיניתם את הלבוש שלכם הפסקתם להתפלל התחלתם לעשות דברים שהם לא מקובלים אז מה הבעיה והיום התחדש לי משהו מאוד יפה כשהייתי מול אחת הבחורות האלה ואמרתי תראי עכשיו אני יכולה להבין היא אמרה אבל למה אמא אמא שלי פתאום כבר לא איתי ואמרתי איך היא לא איתך תראה היא מקבלת אותך היא מכניסה אותך היא נותנת לך את את הבית שימשיך להיות הבית שלך עם כל מה

שאת עושה ועם כל מה שהולך אז איך את אומרת שהיא לא איתך ופתאום התחדש לי ילד קטן לומד ללכת ילד קטן לומד ללכת והוא מתחיל ללכת והוא גם נופל ואז אמא אומרת לו אוי נפלת קום הכל בסדר תמשיך ואז הוא שוב הולך ונופל פל ואז אמא אומרת לו לא קרה שום דבר תמשיך עוד קצת עוד קצת ואז

לא קרה שום דבר

כן כן תמשיך כי הוא הולך והוא נופל נכון ילד בן שנה הוא הולך הוא

קורה המון אבל אוקיי לא קרה שום דבר

כן ואז הוא הולך ממשיך ללכת ואז הוא שמח הוא אפילו אומר הופה והוא קם חזרה ואז

היא נותנת לו לאכול מעדן והוא מכניס את ה היא מלמדת אותה לאכול הוא לוקח את הכפית וזה מתפקש לו וכולו מתלכלך ואז היא אומרת לו, "לא נורא, תמשיך, עוד כפית." וככה היא מלמדת אותו ללכת, ללמוד. אבל מה קורה? שבגיל ההתבגרות פתאום הוא הולך, הוא ממשיך ללכת ואז הוא נפל. ואז אמא אומרת לו, "מה אתה עושה? מה את חושבת שאת עושה?" אבל היא רגילה שכשהיא הייתה נופלת, אמא אומרת להורה, קומי, בואי. הופה. חייבת, חייבת, חייבת דוגמה בזוגיות. דוגמה מוכרת וידועה, אבל זה מתבקש כשהם בהתחלה בפרשיות של הלבלבים והם הולכים ביחד והיא מועדת ונופלת זה תביעה על העיריה, זה תביעה על הקבלן של המדרכות, זה איזה הכל עקום, הכל זה ואת מושלמת

ובואי ואני אעזור לך וכולי. וכשזה קורה אחרי so א and so זמן אחרי כמה זמן מהנישואים תגידי את לא את לא רואה את לא רואה מה תסתכלי אין לך איפה העיניים אני חייבת למני חייבת למבת למח

אני אגיד לך כי אני השבוע השתתי בסופר ולא קומתי ארצה והסתכלתי בעיניים קלות לראות שאין אף אחד בסביבה והיה שם רק בעלי ואומר לו נורא קומי קומי קומי ואני אומרת לילדים שלי אם זה היה קורה אני את יודעת את מכירה שאת צוחקת נורא שמישהו נופל כמה פדיר כאילו משהו והוא היה כזה אז זהו אז נפלתי העיקר שקמת קומי קומי קומי קומי חביבתי קומי החוכמה זה באמת לדעת לקום באמת אבל

כן

יש כאן כמה זוויות יש כאן כמה זוויות להת יש את זה שהיושיט את היד יש את זה שהיא קרה מצחוק

ויש את זה שיקפע וסתכל מהצד ויגיד אוי ואבוי אוי מה קרה לך

לא אבל הדוגמה שנתתי מצוינת כי זה באמת כמו בתחילת הנישואים שהוא אומר לך אני אני אעשה הכל בשביל מה זאת אומרת איך קרה דבר כזה זה לא

מה קורה שם אפשר אפשר יש לזה אבחון

אנחנו מכניסים כבר מניעים רגשיים אישיים חד משמעי אנחנו מכניסים את

לא רוצה להאמין לזה

ברור שכן

אנחנו נמשיך לדון בזה אחרי הפסקה תהיו איתנו ‏No. אם יהיה אלוקים מודים שמורה בדרך הזה אשריך ונוסן לי לחם לחיים ובגד ללבוש אם יהיה לא כי הודיעו שמורני בדרך זה אשריוך ונוסע לי לחם לאכול ובגד לבוש ונוסע לילכם לאכול ובגד ללבושה בדרך הזה אשר אלי ושם לאכול ובקשור בדרך הזה אשר יעלה נוסף לאכול ובת בסלח מופגת ושם בשום מבי סופי והויח שלי ללוי כי הזויס א ששמתי תגידו אלוקים ושבתי כי בשלום סופי והיח שלם לייקים ואוהבן הסוס עד שזמתי סיבו יהיה ביס אלוהים כי ממודיעו שמורה מבדרך זה אשר אנוכי אשרי ונוסף לילם לאכול ובגד ללבוש אם

יהיה אלוהים קימים לו דיושמורני בדרך הזה אשר אכי אוי לך ונוסם לחול ובגד לגלב שגדב

ונוס לכם לחול או ובגד ללבוש

יהיה מודיעו שמורה לי בדרך הזה אשרי אוילך ונוסע לילם לאכול ובגד ללבוש אם יהיה כי מודיעו שמורני בדרך זה אשריח אויל ונוסתי לחם לחוי ובגד לו ונוסם לחם לאכול ובגד לושתי בשלי סופים וויח שם לי אלוהיקים ואוהב הסוס אשר כמ ציבור יהיה בישראל לאכי ושבתי בשלום סופי והשם לי לא ואוהבן הזויס אשר שמתי סיבו יהיה ביסלוי

יהיה בייקים יהיה ביסלוי יהיה ביסקי

ביס אלוהיקי ושב מי סופי שם בלי לאקים ואוהבן הזויס אשרתי מציבו יהיה בי זה לא ושרתי בשלום אל ספרים והו יחשם לי אלו ואוהב הזו

אוהב הזו

השם מציבות השמתי מציבות

אוהב שמתי מציבה תהיה בסליקים سרתם אלינו, אנחנו מתחילים לקבל את השאלות שלכם ובאמת מצט מסטברות לנו כאן מאגר של שאלות שאנחנו מיד הולכים להתייחס ואני רוצה להזכיר לכם 0529551657 זה המספר שאליו אתם שולחים הודעת וואטסאפ אם השאלה שלכם כל מה שנוגע לענייני הנפש לקונפליקטים להתלבטויות שלכם אנחנו כאן בעזרת השם ניתן את המענה אנחנו צריכים לחזור לנקודה לא פטורה שדענו בלפני ההפסקה ממש לפני שאנחנו ניגשים לשאלות שלכם שבעצם יש כאן סוג של שמעתי מילה או ביטוי מחליף לאינטרסים בזוגיות. תקני אותי אם אני טועה. פרק כל טוב.

תשמעי מה זה אינטרסים.

ככה זה ככה זה היה נשמע לי שאת אומרת ש מתחילה אנחנו דיברנו על זה שבהתחלה הכל אדולך לקראת השני ואם את נופלת אז הרצפה עקומה ואת

תרא בוא ניקח גם זוגיות וניקח גם חינוך ילדים. כן. אמא שהילד שלה כן אמא שהילד שלה הולך מתחיל ללכת והוא נופל והיא אומרת לו לא קרה שום דבר ואחר כך היא אומרת לו מה אתה עושה איך איך איך זה הוא נפל בעצם כן קרה לו איזשהו איזשהיא תקלה הוא נפל אבל פה היא כבר מכניסה ואני שומעת יושבת עם אמאות ומדברת איתם והיא אומרת לי אבל מה יקרה מה יקרה שאני אעלה למעלה לשמיים ידון אותי למה לא הוכחתי אותו למה לא באתי אליו בטענה למה אפשרתי לו כך וכך וכך וכך ועוד כאלה מעבר לזה אמא רוצ אם יודעת שהדרך שלה הדרך של שמירת תורה ומצוות היא הדרך ברך הנכונה וקשה לה לראות כשהילד שלה לא אבל אם היא תיקח את זה כנפילה יהיה רק אופה קטן

והוא יקום וילך אז וברור שזה קל לומר כיוון שיש ילדים שאת רואה את המגמה ואז את אומרת שנייה מה מה הולך פה ואז נכנס פחד מאוד גדול אז אנחנו לא יכולים לקרוא לזה אינטרסים אבל אנחנו כן נקרא לזה שנכנס פה נגיעה אישית וזה נגיעה אישית מאוד כואבת להכיל לזוגיות בזוגיות זה חמור יותר בזוגיות בתחילה הכל נקי הוא אוהב אותה היא אוהבת אותו הייתה ביניהם הבטחה שהם התחתנו והכל יהיה אליו לי והכל יהיה מקסים וכאילו יעופו שמה ניצוצות ורודים לכל עבר. כן ולאט לאט מתחיל פה פגיעה ושם פגיעה וכל אחד נוסע עם נושא תור צער כלשהו יש שיר כזה אני נוסע מיצער השתיקה כן להבדיל זה שיר שמדבר על משהו אחר אבל יש המון דברים קטנים שאתה חווה ואתה לא מדבר כי אתה כדי לשמוע

הכל נתון לפרשנות כמובן כן גם ה ה פגיעות האלה שאנחנו אוספים אותם הרבה פעמים כשכשאנחנו בוחרות אני בכוונה אומרת בוחרות כי זה זה בעיקר אנחנו כשאנחנו בוחרות לבוא ולשתף ולפתוח את הדברים את יכולה פתאום לשמוע זה בכלל לא מה שאני התכוונתי

נכון

זה כל כך הפרשנות שלך זה כל כך

נכון

ו ואז פתאום את אומרת רגע אני נסעתי נסעתי את ה את הפגיעה הזאתי איתי

את צער השתיקה

כן מה שאמרת ש במשך כל כך הרבה זמן ובסוף זה בכלל לא זה. אז למה לא להתחיל עם זה? למה לא מראש לבוא

ולהגיד מבינה ממך שכך וכך וכך? נכון, אבל יש אנשים שקשה להם הרבה יותר לתקשר, שזה נשמע על פניו ממש פשוט, ממש ממש פשוט ויש אנשים שאומרים זה לא פשוט לי בכלל, אני לא אשתף, הם גם יוצאים מנקודת הנחה שלא יקשיבו להם, הם יוצאים מנקודת הנחה שהם מכירים מאיפה פועל בין הזוג שלהם. היה איזשהו מקרה של אישה שלהם,

ההנחת הנחות הזאת

בדיוק

זה ממש א

אנחנו חושבים שאנחנו יודעים.

כן, זה סוג של להיות כבר עם דעה קדומה. אני הבנתי את הסיטואציה ומתוך זה אני מפרשת את הכל,

נכון? נכון דעת שבוע שעבר אני חושבת זרקתי משהו לגבי את אמרת משהו לגבי זוגיות רעילה ואני אמרתי ככה היה לי קשה עם עם ההגדרה ואמרתי שהיום כל זוגיות היא נחשבת רעילה ואז מישהי שלחה הודעה והיא אמרה אבל בואנה מה מה עם זה ש שהיא אומרת איך איך איך תתמודדי עם זה את אומרת שאין דבר כזה זוגיות רעילה איך תתמודדי עם זה שבעלי תמיד הולך לסופר ומביא את את הפרחים הדלוכים מיליון פעם ביקשתי ממנו שלא ילך לסופר מול הבית ויביא לי את הפרחים המסכנים האלה שהביא לי משהו יפה מ מ מ מ מ מ ממשתלה מחנות פרחים מתמחה וביקשתי ממנו אלפי פעמים שהוא יעשה בשבילי דברים שאני אוהבת ובסוף הוא עושה את זה מתוך מקום של ריצוי אבל הוא מביא לי את הפרחים המכוערים האלה ממול וכל פעם אמרה בשבילה את מרשה לי

אוקיי

צדיקה דבר ראשון הוא הולך לסופר דבר שני הוא מביא לך פרחים דבר שלישי הפרחים לא מצאו חן בעינייך אולי מצאו חן בעיניו

זאת אומרת זאת אומרת את את את את חוזרת למה שני דיברנו אז תנטרי את עצמך מהסיפור רגע תסתכלי על מה הוא עושה

לא למה תנטרי לי את עצמך את בתוך הסיפור אבל את רואה אותו

יופי אז תנטרלי את אוהבת את הפרחים מהסוג הזה את אוהבת

אני גיד לך תנטרלי זה נשמע קצת כמו מילה מבטלת

לא זה לא שנייה שימי את עצמך בצדכ למה זה נשמע מילה מבטלת כשבן אדם לא נותן לעצמו כשאומרים לו תנטרל את עצמך מהסיפור זה זה באמת מילה מנטרלת כן אבל כשבן אדם יש לו את עצמו והוא נותן לעצמו את מה שהוא הוא צריך כשאומרים לו שים את עצמך רגע בצד זה לא קרה כלום הוא יכול לעמוד בצד לא

אני יכולה לזוז שנייה הכל בסדר אני עדיין כן אני עדיין נהיה רק קצת בצד

אז אז מה זה אומר שאמרתי לך על זה על המילה המנטרלת אני אבדוק את זה כן

אני רוצה להתייחס לשאלה

אז רק שנייה בואי בואי נגיד נגמור את הסיפור עם האישה הזאתי כי אני חושבת שזה מאוד חשוב כי דיברנו על באמת למצוא קצת נקודה של אור בתוך החושך יש לך חושך מצרים כן בעלך מביא לך פרחים מהחנות ממול כשביקשת ממנו בשום פנים ואופן לא לעשות את זה ועוד יותר מזה היא אמרה והוא עושה את זה מתוך מקום של ריצוי. כן. אז אני אז אז ביקשתי ממנה דקה להסתכל ראשית למה הוא מרצה אותה ושנית מה היא עושה עם זה? אולי פעם אחת היא קותעת את הלופ הזה שחוזר על עצמו כל הזמן. הוא מביא לה פרחים זה היא צועקת עליו, הוא מנסה לרצות אותה, חוזר להביא פרחים ושוב פעם ועוד פעם אולי אולי לרגע תקטעי את זה, תקטעי את המעגל ותצרי לך קצה חוט שאיתו

אפשר לעבוד. כשיש לנו עיגול עיגול עיגול מין סיבוך כזה, אתה לא יכול לעשות כלום. תחתוך את החוט ותיקח קצה חוט ואיתו תלך. היא אומרת לי, "מה הקצרחות?" אמרתי, "אז אולי פעם הבאה שהוא מביא פרחים, תגידי, הפרחים הפעם יצאו כל כך יפים, אמרתי לי, אני לא לשקר ואני גם לא אשקר אותו." אמרתי, "ז תמשיכי לחיות בעונש." די די עם הלא לשקר הזה זה תמיד מזכיר לי כשאישה אומרת לי כזה דבר בייעוץ אני אומרת לה תגידי ואם את עכשיו באמצע לצעוק על הילדים שלך ואת באמצע לחץ של שבת או של אני לא יודעת מה וכל הבית על גלגלים ואת בשיא הלחץ והעצבים שלך ופתאום את מקבלת טלפון ממישהי שאת ממש מעריכה ואוהבת או ממישהו שיש לך איזה יראת כבוד אליו והוא הוא מכובד בעיניך וחשוב לך להרשים. איך את בשנייה משנה את הטון?

איך את בשנייה הופכת את הקול שלך ואת חוזרת להיות אסופה ועדינה ולא אחד קרן צורח שהיית לפני שנייה?

אז זה לא צביעות.

זה לא צביעות. זה לדעת לעבור ממצב למצב א בהתאם למה שישט אותנו ובקטע טוב, לא בקטע אינטרסנטי רע. ואגב, גם להיות עם אינטרסים, כשהאינטרסים משרטים את כולם, זאת לא מיל

פשוט, פשוט מאוד אמת מארץ תצמח. מה היא אמת? אם צמח ממנה משהו, אם לא צמח זאת לא אמת. אז כשבאת בעלך בה הביתה ואמרת עוד הפעם הפרח הרקום הזה, איזה יופי של אמת, כי הפרח עקום צמחה אמת או לא צמחה אמת. מה יצא מהאמת הזאת שאת אמרת אותה עכשיו? שאת אומרת לך לבעלך, אני אמרתי לאמא שלך את הכל בפנים, היא לא יודעת לחבש, היא לא יודעת להפות, היא יצאה האמת מהסיפור שחמתך לא סובלת אותך?

זאת אומרת אנחנו צריכים באמת באינדיקציה פרקטית לבדוק את ההשלכות.

צמח או לא צמח? מה צמח מהסיפור הזה? צמח משהו טוב או משהו רע?

חזק ביותר שאלה. איך מתקנים קשר שהמון נפגע בו בין בעל לאישה? זאת השאלה שלי. אשמח לתשובה איך לתקן במקום להמשיך ולהיפגע קצר ולעניין אפילו בלי סימן שאלה

אני חושבת אני אציע משהו שיראה מאוד מאוד מאוד קשה כשיש פה ככה יש פה קשר שנפגע זאת אומרת שהיא איבדה אמון והוא איבד אמון ועכשיו אני אומרת לה משהו אחר עכשיו אני אומרת הזבי עכשיו את האמון תתחילי לראות את הטוב שבו איך אני אכולה לראות טוב שבו כבר אני רואה רק רע הכל לא בסדר הכל לא טוב הכל יופי תתחילי לראות את הדברים הטובים בעצם על זה אנחנו מדברים בחנוכה מעט מהאור תמצאי את הטיפת אור וזה יתחיל להעיר את החושך שאת נמצאת ולכן אמרנו כ בקשר כזה איך אני יכולה להחזיר את האמון יאללה תדליקי את האור יש אמון תחזירי אמון תגידי שעכשיו את מאמינה בו זה לא יעבוד לכן להדליק גפרור הגפרור הזה זה למצוא משהו טוב ועוד משהו

טוב תקשיבי זה עובד ואני עובדת על על זה על הסיפור הזה עם נשים ופתאום הם מצליחות למצוא עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו ואחרי חמישה שישה מפגשים פתאום אני קולטת שהיא מספרת כל כך הרבה דברים טובים על בעלה כל כך הרבה דברים טובים על בעלה ואיפה איפה איפה איפה המצב הנוראי והקטסטרופלי שהיה?

עשתה שיעורי בית.

עוד משהו קטן. עוד משהו קטן. וזה זה פשוט זה בקנדל. זה זה ממש מדליק עוד קצת ועוד קצת מהאור.

אתה זה מזכיר לי תובנה מאוד חזקה ועם זה אנחנו נסיים כי בלי להרגיש סתיימה לה עוד תוכנית שאנחנו הרבה פעמים מזלזלים בדברים קטנים ואסור לנו לזלזל בעוד דבר, בעוד מילה, בעוד מחמה. אני לא זוכרת שלמי הציטות הזה. הזאת מישהי מעולם הקאוצ'ינג ה הכללי שאומרת א אם אתם מזלזלים בדברים קטנים תנסו לישון עם יתוש

איזה חזק זהו

אז אני חושבת שזה ככה מסכם את ה את העניין הזה של באמת לדעת לאסוף גם את הנקודות אור גם אם הם קטנות כי אחר כך נהיה מזה פרוז'קטור גדול וגם את המחבות שאנחנו עושים כלפי עצמנו וכלפי אחרים אני רוצה להודות לך פרי היקרה על עוד תוכנית מעצימה ומלאה תובנות חנוכה שמח ומואר. גם לכם צופים יקרים שהייתם איתנו בעוד תוכנית. אני מקווה שגם אתם כמוני לוקחים איתכם את התובנות, את העצות המעשיות ובעזרת השם שולחים לנו שאלות שאנחנו נפגוש אתכם דרך השאלות האלה גם בתוכנית הבאה. חנוכה שמח

במי החנוכה כשעם ישראל מדליק אור כנגד החושך ערוץ הידברות מביא עליכם לסלון את אור החנוכה הילדים הללו קודש הם חגיגה של אור שמחה וחינוך אמיתי כל אחד מהם הוא אור איתן רק צריך להאיר הדלקת נרות מרגשת ‏Yeah.