המקווה: טבילה במי גן עדן העליון - הרב זמיר כהן (כתוביות)

נשאל מדען רגיל: יש הבדל בין אם אישה טובלת במקווה או באמבטיה של הבית? מדען רגיל יאמר: אותו הדבר, מה ההבדל? זה מים, זה מים. והתורה אומרת שאלה מים חיים שיכולים לטהר, המים של המקווה, והמים שנשאבו, של האמבטיה בבית, אלה מים שהם לא יכולים לטהר בממד הרוחני של הבריאה. המים של המקוואות עוברים השקה עם מי גשמים טהורים נקיים וזכים, שזה נותן שדרוג, מעין גן עדן העליון. כך הזוהר הקדוש מתאר את המים של המקווה. גם גבר שטובל במקווה צריך לדעת, זה כמו שיצאת מחוץ לאטמוספרה, טבלת במי גן עדן העליון, חזרת הביתה. רק גבר - אין חובה, אצל אישה, שיש את העניין מאז עץ הדעת שנגזר גם על אדם וגם על חווה להיות מתוקנים על ידי

בחינה של מוות. כתוב שהעורלה התפתחה בזכר רק אחרי שאדם הראשון אכל מעץ הדעת. אדם הראשון המקורי היה בלי עורלה. והאישה הייתה אמורה ללדת בלי כל הבעיה של המחזור, של הנידה, של הצער בלידה, של הכאב, אבל אז התקללנו - "בעצב תלדי בנים," האדם - "בזיעת אפיך תאכל לחם, "ארורה האדמה בעבורך, קוץ ודרדר תצמיח לך." אז התיקון של הגבר זה על ידי דם מילה, שזה מחזיר אותו לצורה של אדם הראשון לפני החטא, והאישה כל חודש וחודש. בגלל שהיא זו שניגשה ואמרה לאדם "תאכל," היא זו שהביאה אותו לזה, אז היא, כל חודש יש לה את התיקון שלה עד גיל מסוים, כך מסבירים חכמי הקבלה. וההזדככות והעלייה, ההיטהרות מזה, דווקא על ידי הטבילה במקווה. כי

כל דימום אצל האישה שזה במחזור, זה איבוד פוטנציאל של חיים. הרחם בונה רפידה פנימית מלאה כלי דם כדי לקבל את העובר ולהזין אותו. כשאין היריון, הרפידה מתפרקת החוצה ויוצאת בצורת דם המחזור. זה עניין טבעי, אין בזה שום חיסרון, אבל כשיש מגע בינה לבין בעלה אז לא טוב לו ולא טוב לה. כשהיא טובלת במקווה, יש לזה כבר משקל אחר לחלוטין. גם בזה, מדענים לא כל כך מגלים אבל היום התחילו למצוא שכשגבר מניח תפילין צבע ההילה שלו משתנה, וכשאישה טובלת במקווה צבע ההילה שלה משתנה, זה אומר שהיא קיבלה אנרגיות שלא היו לה לפני כן. אז היום מתחילים קצת במדע לגלות שיש משהו במים האלה.