"הסתירו מאיתנו שאנחנו יהודים": מרים יוסף על הרגע המכונן בחייה

אני מגיעה לרגע המכונן שלי של החיים שלי וזאת הייתה הרצאה ביוטיוב של הרב פנגר שממש שינתה לי את החיים. היי, אני מרים יוסף, נולדתי בשם אשה עליתי לארץ בשנות 2000, זכיתי לחזור בתשובה לפני עשור, אני נשואה לטל ויש לנו שלוש בנות. נולדתי בשנות 90 בברית המועצות לשעבר שהתפרקה בדיוק בזמנים האלה לשני הורים רופאים. הייתה תקופה קשה, ברית המועצות התפרקה, הייתה תקופת עוני ממש ההורים שלי היו רופאים וממש לא שילמו משכורות חודשים. על גבי חודשים מקצות הממשלתיים לא קיבלו משכורות אבא שלי מאוד ניסה באמת לפרנס אותנו בכבוד לקח פצינטים הביתה נישה כל מיני רפואה אלטרנטיבית באמת בשביל להביא כסף להביא פרנסה הביתה הכסף לא היה

שווה כלום היו משלמים בשג תפוחי אדמה באוכל והיה נהו גם להביא וותקה כאילו זה היה הכסף של אז לצערי אבא שלי עבר משבר התחיל לשתות מתבקר לאלכוהול היה אבא טוב לצערי עכשיו הוא כבר נפטר ויש לי באמת דברים טובים עליו לא הורים עלינו יעד ובאמת היה בטוב לצערי ההורים שלי התגרשו שהייתי בת 10 באותה תקופה גם בדיוק אנחנו עלינו לארץ חשוב לי לציין שלא ידעתי שאני יודע עד אותו זמן שעלינו לארץ לא דיברו על זה שאנחנו יודעים בבית א לא עשינו שום מנהגים לא ידעתי כלום ההורים ממש הסתירו את זה אמא שלי וסבא שלי סבלו מאנטישמיות היה להם אנטישמיות קשה להתקבל למוסדות לימודים ומאז הם רצו צו שאנחנו לא נסתבך עם זה. פשוט הסתירו

מאיתנו ממני ומאחותי שאנחנו יהודים. אז אנחנו עולים לארץ בשנות 2000. אני, אמא שלי, סבתא שלי, סבא שלי ואחותי, אנחנו עולים. יש לנו פה דודים דודים מאוד ציונים שערלו בשנות 90 מגרים בהתיישבויות ליד ירושלים וד שלי שלמה הוא לוקח אותנו הרבה לטיולים. ויום אחד אני יושבת איתו באוטו שלו, הוא לקח אותנו לטיול, ואז הוא שואל אותי, "מה שנקרא, את יודעת למה עלית לארץ?" אני אומרת, "כי יש פה פירות, ירקות." ככה אמא סיפרה לי שזאת הסיבה. ברוסיה אין או הרבה יקר. אומר לי, "עליתם לארץ כי אתם יהודים וזה הבית שלכם." ואז נופל לי הסימון. ידע בת 10. מה זה להיות יהודי? ולמה עלינו לארץ בעצם. ובעצה של הדודים שלי שמו אותי בית ספר

דתי לספוג את הערכים של היהדות. ממש ספקתי את ה מה זה תורה בעצם, איזה עומק יש בתורה. בשנים האלה של כיתה ד' ה ו אחרי כיתה ו' אמא שלי מחליטה לשים אותי בבית ספר חטיבה של חילונים כי זה אנחנו רוסים וזה חשוב לחינוך באמת שיהיה כמה שיותר טוב, כמה שיותר גבוה, שיקבל הסכלה כמה שיותר טובה. והיא מוצאת את זה בחינוך חילוני, שמה אותי בכיתה של מכוננים, היו לו כוונות טובות. כתבע הדברים אני כבר לא נשארת דתיה, אני מתחילה להתלבש לא צנוע, כבר לא שומרת שבת. הסביבה כמובן משפיעה. אמנם אני לומדת טוב, אני מצטיינת, אבל אנחנו חברות ואני יוצאות לבלות, יוצאות למסיבות, מכירות בנים. זה מה שקורה בשנים האלה. ואבל עדיין נשארת

איזשהיא גחלת. אמא שלי תמיד הייתה אומרת שככה רציתי לפרוק או לגמרי. אין דבר כזה או הכל או כלום. תשמרי קצת זה תמיד טוב. ובאמת אני הולכת בעצה שלה ומה שאני יכולה את הכשרות המינימלית אני שומרת מדליקה את הנרות לפני שבת. חברות שלי צוחקות עליי לפני שיוצאת איתנו לבלות ולשתות מדליקה לפני איזה נרות. אבל זה זאת אני בשנים האלה, שנות 20 שלי אני מתחילה איזשהו תפוס רוחני. מחפשת באמת את המשמעות, לא מוצאת אותה בעולם הזה, כאילו אפילו בצפורט, טבע, מפגשים חברתיים, מחפש משהו עמוק יותר. היו לנו קשרים ככה עם בנים ושום דבר לא באמת היה רציני וזה הביא באמת א לשברון לב ולשריפת זמן. אנחנו מגיעות לשנות ה-20 ככה עם לב שבור

וסוג של יאוש מכל הדבר הזה סך הכל חיפשנו אהבה כאילו רצינו חשבנו למצוא את זה שם ואז אני פוגשת באוניברסיטה חברה דתייה ואז אני נחספת לכל העולם השידוכים והפגישות והשמירת נגיעה ואני זה ממש קוסם לי איך הכל אצלם קל והכל ברור נפגשים למטרה מסוימת ואני כבר בשנים האלה גם רוצה חתונה רוצה משהו רציני אבל ככה זה עובר לידי כי אני עוד עדיין קשה לשנות אורך חיים, את הסטייל שלי, הבגדים שלי, זה עובר לידי, אבל משהו בפנים זה כן מחולל משהו. ואז אני מגיעה לרגע המכונן שלי של החיים שלי וזאת הייתה הרצאה ביוטיוב של הרב פנגר שממשי אינת לי את החיים. אני יושבת, מדליקה את היוטיוב, רואה שם איזה רב בשחור לבן. בדרך כלל הייתי

מדלגת כאילו לאפר זה היה מרטיע אותי רב בשחור לבן אבל באותו רגע משהו כנראה מלמעלה הביאו אותי כן לראות את ההרצאה הזאת אני מסתכלת על ההרצאה ומתחילה לבכות נהר של דמעות כי פתאום אני מבינה כמה לא הבנתי גם אומרת איך הסתירו את זה מאיתנו איך אף אחד לא סיפר לי כמה ערך כמה כבוד התורה נותנת לאישה מה זה שמירת נגיעה מה זה הטהרה איך לא ידעתי את זה הדמעות זורגות ות ממני ומנקות אותי ואני מרגישה טהורה ובאותו רגע אני מחליטה שאני הולכת לשנות את החיים שלי ואני הולכת לעשות שינוי ואני רוצה את זה אני רוצה את הזוגיות אני רוצה את זה טהור רוצה את זה קדוש א בדיוק מה שראיתי אצל חברה שלי ומה שהרב סיפר זאת הייתה הרצאה על

זוגיות והרב דיבר על שמירת העיניים של הבעל כמה חשוב באמת לשמור שיהיה עניין שתהיה התשוקה על הטהרה על הצניעות של האישה ואני מבינה כמה כבוד וכמה ערך התורה נותנת לאישה אני נרשמת לאתר שלישגן עדן, שנה של חיפושים ואני מציינת שאני שומרת נגיעה. עושה את הסינון, עושה את זה יותר קל מצד אחד, מצד שני אני לא ישר מוצאת, אבל בסוף אני מוצאת וזה באמת ישועה גדולה וזה נז גדול, ממש קריאת ים סוף. אני פוגשת את בעלי, אנחנו מתחתנים, ברוך השם יש לנו שלוש ילדות ואנחנו מנהלים חורך חיים דת. ואם את שומעת אותי, אם את ככה בצומת דרכים, אני ממש ממש ממליצה לך ללכת בדרך הזאת. אין מה לחפש. אין מה לחפש בעולם בחוץ. לכי ותתחזקי ותראי

מה התורה נותנת לך ואיזה כבוד ואיזה ערך תקבלי ואיך בעלך לכבד אותך ואיך הצניעות תשמור עלייך. לקחתי את כל הסיפור חיים שלי והכנסתי אותו לספר שקוראים לו החוכמת הבדיעבד. אני חושבת שכל אחד שקורא לו נס פרטי חייב לשתף. שכולם ידעו ככה השם של השם רק תגדל. שכולם ידעו כמה טוב השם.