אדון הסליחות: הרב אופיר מלכה - הלכות חודש אלול HD

"קמתי באשמורת לבקש על עווני "ונפשי שחרחורת מפני רוב זדוני "רחם על עדתך צאן מרעיתך "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה "מכסא כבוד הודך בשר לעם סגולה "שובה שבות קודשך וחון כקדם סגולה "הפלא נא חסדיך ובנה עיר תהילה "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה" "עוד יהללוך סלה." "השם הושיעה, המלך יעננו ביום קוראנו, "השם הושיעה המלך יעננו ביום קוראנו. "השם הושיעה, המלך יעננו ביום קוראנו." שלום לכם. כתוב בפסוק: "דרשו השם בהימצאו," אלו ימי הרחמים שהקב"ה שרוי בינינו, נגיש וקרוב במיוחד. אנחנו בתוכנית מיוחדת - תקופת ימי הסליחות, וראיתי פרשנות יפה לשאלה: מדוע דווקא בחודש אלול, המלך בשדה? ומסבירים, כמו שיש 7 הפטרות נחמה

בחודש אלול, וכסדר השנה, שאלול בא לעודד אחרי החורבן של אב כדי לנטוע את האמון שישוב ארמון על משפטו, וישוב השם למלוך לעיני כל חי בראש השנה, אחרי שנחרבה, ושבה ונחרבה מלכותו בחודש אב, והסתלק והתכנס לו אז לבכות בחדריו הפנימיים, ולכן, באלול המלך בשדה. איתנו באולפן הזמר עקיבא והרב אופיר מלכה, איתו נדבר על כל מה שקשור להלכות של חודש אלול. שלום לכבוד הרב. שלום וברכה, ניר, שלום וברכה לכל הצופים היקרים, שלום וברכה, עקיבא, מאוד התרגשנו מהשיר שלך, הכנסת אותנו ככה, לאווירה של ימי אלול, חודש הרחמים והסליחות, והשם יעזרנו שנזכה להתרומם ולקחת את הימים הקדושים האלה, למקומות נשגבים כי באמת הקב"ה נתן לנו מתנה

נפלאה של 40 ימים, מראש חודש אלול עד מוצאי יום הכיפורים, מתנה שאנחנו יכולים להתרומם איתה ולשנות את הכול. עכשיו הדין כמו פלסטלינה, כמו חמאה, אפשר לשחק איתו, לעצב אותו. אחרי הכתיבה בראש השנה, והחתימה ביום הכיפורים, זה הופך להיות כמו יציקת בטון, שצריך המון המון תפילות והמון רחמים כדי לשנות את הדין. אז אנחנו צריכים לנצל את המתנה האדירה הזאת ולהתרומם, לפרוש מהעבירות שבידינו, לקבל קבלות טובות, וייתן השם, ונזכה כולנו להיכתב בראש השנה ולהיחתם ביום הכיפורים לחיים טובים ולשלום. -אמן. אז הרב, אולי נפתח דווקא בשאלה: מנהג הספרדים, עדות המזרח לומר סליחות כבר מראש חודש אלול, מה הסיבה? מה הסיבה לכך? הסיבה לכך

בגלל שבפעם השלישית כשמשה רבנו עלה לשמיים, הוא עלה בראש חודש אלול, וירד למחרת יום הכיפורים. וכל אותם 40 יום, הוא ביקש מהקב"ה שיסלח לעם ישראל על חטא העגל. מראש חודש אלול עד יום הכיפורים, עבודה של 40 יום, והקב"ה בסופו של דבר, ביום הכיפורים אמר לו: "סלחתי כדבריך." אז כיוון שה-40 יום האלו, היו ימי ריצוי של משה כלפי הקב"ה על חטא עם ישראל, הימי ריצוי האלה נקבעו לדורות, ולכן גם יום הכיפורים נקבע ליום סליחה וכפרה לדורות, שהקב"ה התרצה בשמחה ואמר לו: "סלחתי כדברך." לפי מה שאני יודע, ישנם כמה זמנים לאמירת הסליחות. מה הזמן המובחר ביותר? הזמן המובחר ביותר, שלצערנו, היום הולך ונעלם, כשהיינו ילדים, זה היה

יותר נפוץ - אשמורת הבוקר. לפני עלות השחר. זה הזמן שהקב"ה שט בעולמו, וזה זמן של עת רחמים גדול מאוד. מי שיכול לומר בזמן הזה- הכי טוב בעולם. מי שלא יכול בזמן הזה, והרבה לא יכולים, אז אחרי חצות לילה. זה גם זמן מצוין. מי שלא יכול אחרי חצות לילה, אז אפשר בבוקר לפני התפילה, אם לא לפני התפילה, אחרי התפילה, אפשר גם בצהריים. כל היום כולו קשור לסליחות, חוץ מהזמן של מצאת הכוכבים עד חצות לילה. זה בשום פנים ואופן, אסור לומר סליחות כי יש התגברות הדינים בזמן הזה, ולכן, אין לומר סליחות מצאת הכוכבים עד חצות לילה. אז בעצם הזמן המובחר, הוא בעצם באשמורת הבוקר. אשמורת הבוקר, אבל שוב פעם, היום, הרבה אנשים קשה להם

את זה, אז אומרים אחרי סליחות או בבוקר, זה בסדר גמור, זה מצוין. הרב ציין את הזמנים שלא לומר, צאת הכוכבים אחר... הרב יכול להסביר קצת על הזמן הזה? מזמן צאת הכוכבים, שזה מתחיל, בעצם תחילת הלילה שאנחנו רואים שיש כבר חושך, אם נרצה לדייק- איזה 13.5 דקות זמניות אחר השקיעה, כן? היום זה בערך בשעה שבע וחצי, מהזמן הזה, עד חצות לילה שזה גם לערך שתים עשרה וחצי, שתים עשרה וארבעים, אסור לומר סליחות בשום פנים ואופן. ואם אדם נמצא במקום שאומרים סליחות בזמן הזה, לא יענה איתם, כי לא רק שזה לא מועיל, אלא זה גם מזיק. אנחנו רוצים בסליחות לרצות את הקב"ה, ולא חלילה, להתגרות בכל מיני כוחות חיצוניים שאנחנו כאילו באים

בגבולם ומתקנאים בהם וזה יכול ליצור בדיוק פעולה הפוכה. לכן, כל יום כשר לסליחות מחצות לילה, אבל מצאת הכוכבים עד חצות לילה - בשום פנים ואופן לא. ישנה אמירת סליחות... ישנם אנשים שנבצר מהם להגיע לסליחות ורוצים לצאת ידי חובה במדיות השונות: רדיו, טלוויזיה. האם הם יכולים לצאת ידי חובה? ראשית, צריכים קודם כול לדעת שגם ביחיד אפשר לומר סליחות. בן אדם שנבצר ממנו לומר סליחות בציבור, זה לא שהוא אומר: "אני לא אומר בציבור "אז אני לא אגיד בכלל". תגיד ביחידות. יש קטעים שאי אפשר לומר אותם ביחידות כמו: י"ג מידות של רחמים, זה דבר שבקדושה, "השם, השם, אל רחום וחנון" וכו,' זה אי אפשר לומר ביחידות, אפשר לומר: "אל מלך

יושב על כסא רחמים" עד "וכן כתוב בתורתך" אבל לא יותר מזה. הפסוקים שאומרים אותם בארמית: "מחי ומסי" וכו'- גם זה לא אומרים ביחידות, כיוון שמלאכי השרת לא מבינים... לא אומרים את זה, לא מבינים את הלשון תרגום, אז רק בציבור שהשכינה שורה, אומרים אותם, אבל ביחידות לא אומרים אותם. יתר הסליחות אפשר לומר. אבל מי ששומע סליחות דרך הרדיו או דרך הטלוויזיה, ערוץ 'הידברות' מעביר סליחות מכל מיני מקומות, יכול להשתתף באמירת הסליחות, אין שום בעיה, אבל לגבי עניית 'אמן' או י"ג מידות של רחמים - פה זה תלוי. אם הוא שומע את זה דרך הרדיו, זה עובר באופן ישיר, תוך שנייה זה עובר, אז אפשר לענות, גם י"ג מידות. אבל אם הוא שומע

את זה דרך הטלוויזיה ב'הידברות,' פעמים רבות שזה עובר דרך אינטרנט ואז יש הפרש - 'דיליי,' של 9 שניות, 11 שניות, אז אי אפשר לענות. אז בדרך כלל, בערוץ 'הידברות', זה עובר דרך האינטרנט, ולכן, אי אפשר לענות. אנחנו ביקשנו מהם, שאם יהיה איזה שינוי מסוים ומעבירים את זה בשידור ישיר, שזה קורה לפעמים, שתהיה איזו כיתובית על המסך שזה מועבר בשידור ישיר ואפשר לענות 'אמן' וי"ג מידות והכול. אדם שלמשל, דרך הפלאפון באפליקציה שבפלאפון, הוא שומע את הסליחות אפילו דרך הרדיו - הוא לא יכול לענות. למה? שוב פעם, יש הפרש של 9 שניות, 11 שניות. אבל סתם דרך הרדיו או באופן שמעבירים את זה בטלוויזיה, לא דרך האינטרנט, אפשר לענות.

הרב, אולי קצת לגבי אמירת הסליחות במי שנוהג לומר באשמורת הבוקר, צריך להקפיד לומר 'ברכות השחר' לפני? ברכות התורה? אז לגבי 'ברכות התורה', באמת, השולחן ערוך, בסימן מ"ו סעיף ט,' מביא מחלוקת, האם צריך לומר 'ברכות התורה' לפני שאומרים, לא לימוד תורה, לפני שאומרים פסוקים של רחמים. סליחות זה פסוקים של רחמים. להלכה: גם בני ספרד וגם בני אשכנז נוהגים לומר 'ברכות התורה' לפני. לומר 'ברכות התורה' לפני סליחות כולל פסוקי 'ברכת כוהנים,' ואז לומר את הסליחות. נכון שיש מה להקל אבל למעשה ככה נוהגים כהכרעת השולחן ערוך, גם בני אשכנז נוהגים וגם בני ספרד נוהגים ככה. לגבי 'ברכות השחר', אפשר לומר 'ברכות השחר' לפני

הסליחות, וזה עדיף, אבל מי שממהר וזה לא מסתדר לו, יכול להגיד את זה אחרי הסליחות. טוב, הרב, אנחנו נעשה איזו אתנחתא מוסיקלית עם עקיבא שנמצא איתנו. שלום לך עקיבא. כן, אנחנו עדיין ברגש של השיר הקודם, של הפתיח, ממש... אני אומר, חודש אלול, זה לא רק התשובה, זו האווירה, אתה שומע סליחות, זה מכניס אותך, זה מרומם אותך. -ממש. חבל להפסיד את הימים האלה. בפרט עם הקול המיוחד של עקיבא, אין ספק, עושה את העבודה. ודאי. עקיבא, מה אתה הולך לשיר לנו עכשיו? אני אשיר שיר מאלבום הבכורה שלי שיצא ממש לפני כמה חודשים, השיר הזה הוא שיר של תפילה. -איך הוא נקרא? "והאר מליבי." מישהו שאל אותי: "למה 'והאר מליבי' ולא 'האר

בליבי?"' אז אמרתי לו, שזה ההבדל שבין יהדות, לבין שאר הדתות האחרות, ששם הרעיון, האידיאל הגבוה, הוא להיות מואר, ואצלנו, זה להיות מאיר. אז כל אדם מבקש שהאור יעבור דרכו - מליבי, החוצה אל העולם, וכן, שבזכות הימים האלה נצליח להגיע ולהאיר. -שנזכה לפתוח. אמן. טוב, אז בוא נשמע את השיר, נתרגש, ואחר כך נשוחח. "הכול ייעלם ברוח, כל הטיפות שספגתי "בעודי חי ומבקש, מבקש נפשי "והיו מדרגות מדרגות, ובניינים ורחובות "מעיינות נעלמים בחלומות ותהומות "בכל נפשי ביקשתי, אל תעזבני "בכל נפשי ביקשתי והאר מליבי. "הכול ייעלם ברוח, כל השירים שכתבתי "אובד עמוק במצולות, מחפש אהבתי "עשן אז יפרח בחושך, ורק הריח יזכיר "יספר על

אש לנצח לא תכבי "בכל נפשי ביקשתי, אל תעזבני "בכל נפשי ביקשתי והאר מליבי. "תאיר, כבר כמה ימים אני שוכח "כבר כמה ימים אני בורח, ממך. "תן להיות המשוגע, המטורף שלא פוחד מכלום "רק ממך "בכל נפשי ביקשתי והאר מליבי." וואו, וואו, איזה יופי! שמע, עקיבא, יש לך טוהר מדהים בקול, וביצוע מדהים! תודה. תגיד, כשאתה שר את השיר הזה בימי הסליחות, זה מרגיש לך אחרת? ברור. כל שיר, הוא משתנה מהעת... כאילו, אתה אדם אחר באותו הרגע שאתה נמצא, הוא משתנה בהתאם לזמן והוא מרגיש אחרת, כן. כמו שאנחנו, את אותן המילים אומרים כל בוקר, כן? כל יום, ומקבלים משמעות חדשה. ובפרט כשאתה מגיע לחודש אלול, אז שם בעצם, בכלל השירה מקבלת

משמעות אחרת? או... כן, בהחלט. -במה זה מתבטא? כמו שהרב אופיר אמר שהימים האלה, יש בהם את מידת הרחמים הזאת, שהכול הרבה יותר גמיש, אתה מרגיש שהכול הרבה יותר רצוי, הכול הרבה יותר מפויס. ככה אני מרגיש לפחות, כן? הנקודה הזאת שאם ביום אחר, אני לא מקבל את עצמי כי אני תמיד תובע מעצמי איזו תביעה שאני רוצה להיות במקום... אתה רוצה להיות הכי צדיק בעולם אני רוצה להיות כמו החפץ חיים! כן? ואז יש פער, אני קם בבוקר עם הפער הזה, הפער הזה, הוא גורם לי, חס ושלום, כן? להיות בעצבות. אז אני מרגיש בימי הרחמים והסליחות, אומרים: קודם כול תסלח לעצמך שלא הצלחת, ועכשיו מהתחלה. פשש, מדהים! ככה אני מרגיש, והשירים האלו: כן,

מעוררים את זה. תגיד, מה אתה זוכר מדימונה, מבית אבא? אביך היה רב. עדיין, כן, רב בדימונה. אבא שלי, באמת וגם סבא שלי היה רב בדימונה, הגיעו ממרוקו. אני זוכר את היום הזה שמוציאים את השופר שאבא קנה לי, אני זוכר את עצמי בכיתה ג', מוציא את השופר שאבא קנה לי, מהוויטרינה, וממלא אותו בערק, כמו.. כמצוות... ומחכה לרגע שאבא יעיר אותי בארבע בבוקר, כן? כמו שאמר הרב אופיר עם השעות היפות האלה. בדימונה זה מדבר, שם הכול אוויר, ככה קריר ולח כזה, לא יודע, יש את הזמזום מעמודי החשמל. הכול שקט. ואני זוכר, אנחנו נוסעים לצד השני של העיר לבית הכנסת 'קוממיות', שאותו סבא הקים בשנת 56 כשעלו ממרוקו. ושם זה... אני זוכר את זה

כחוויה הכי חזקה שאי פעם אדם יכול לחוות. איזה פיוט אתה הכי זוכר, הכי נחרט בך? אני זוכר דווקא את הפיוטים הלא מוכרים. יש הרבה הרבה טקסט. זה היה שעתיים סליחות, זה לא כמו היום, הרבה פיוטים נשמטים, היה שם: "וצלותיה דכל חי קדמך סליקא." אני לא יודע אם מישהו מכיר את את זה, כן? כאילו, יש "יעירוני רעיוניי," זה של רבי יהודה הלוי. "יעירוני רעיוניי וסוד ליבי ומשאלו הגות דברי תחנוניי...", כן. וואו, איזה... -"בזמרת אל ומהללו." אז דווקא זה נחרט בך... -זה נחרט בי כי זאת ההתחלה. כי שם... זה היה הפיוטים שבהתחלה. -מדהים. עקיבא, אתה דיברת דווקא על הפיוטים שריגשו אותך, הפיוטים הפחות מוכרים, ואני רוצה לשאול את הרב,

דווקא, על... בכלל, אנחנו... רגע השיא בסליחות בכל יום, זה אולי י"ג המידות והווידוי. מה בעצם, אנחנו צריכים לכוון כאשר אנחנו מגיעים לי"ג מידות ולווידוי עצמו? ראשית ניר, זו שאלה מאוד חשובה שהעלית, וחבל באמת שאנשים לפעמים מגיעים לסליחות ולא מתמקדים בעיקר. העיקר של הסליחות, הפיוטים זה מרגש, זה חשוב, נכון, בפרט אם שומעים את זה מעקיבא, בלי שום ספק, אבל העיקר של הסליחות, זה הווידוי וי"ג מידות. כי מה זה סליחות? לבקש סליחה מהשם. איפה מבקשים את הסליחה העיקרית? זה הווידוי: "אשמנו, בגדנו, גזלנו, שיחדנו" ולהבין. לכן, הפוסקים כותבים שצריך לומר את הווידוי לאט ובנחת, לא במהירות. כי איזה צורה יש, שאתה בא לבקש

סליחה מהמלך, ואתה מדבר במהירות? הוא בקושי מבין מה שאתה אומר. לכן, צריך לאט לאט, זה א.' י"ג מידות של רחמים, זה דבר מדהים שהגמרא אומרת במסכת ראש השנה: "אמר רבי יוחנן, אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו. "מלמד שהתעטף הקב"ה בטלית, ואמר לפני משה י"ג מידות של רחמים. "ואמר לו הקב"ה למשה: בכל עת שיהיו בניי חוטאים לפניי, יאמרו לפניי כסדר הזה, "ואני סולח להם." זאת אומרת, הקב"ה בכבודו ובעצמו מעיד, שאם אנחנו נאמר י"ג מידות של רחמים, "השם, השם, אל רחום וחנון" וכו,' הקב"ה אומר: אני סולח לכם. אבל הפוסקים כותבים, צריך להבין את ה-י"ג מידות. כמה מאיתנו מבינים מה זה: "השם, השם, אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד

ואמת?" להבין. אולי בקצרה נסביר, מה זה י"ג מידות של רחמים. אנחנו בספר כתבנו את זה, והבאנו את זה בצורה מסודרת, אבל לצערי הרב, בסידורים אין. יש י"ג מידות, אין פירוש. מה, מה הפירוש? מה צריך לכוון? וזה דבר בסיסי שהם כותבים הפוסקים, עד כדי כך, שיש פוסקים שאומרים שאם אדם אומר בלי לכוון, זה לא טוב. צריך לכוון, לכוון את הפירוש הפשוט של ה-י"ג מידות. "השם, השם"- השם ברחמיו לפני שהאדם חוטא, והשם ברחמיו, לאחר שהאדם חוטא, "אל"- הקב"ה ברחמיו נותן לאדם אפשרות שלא יחטא, עוזר לו שלא יחטא. "רחום"- שאם חלילה האדם צריך לקבל עונש, הקב"ה נותן לו את זה לאט לאט, ברחמנות. לא בת אחת. לאט לאט. זה "אל רחום." "וחנון"- זו

מתנת חינם. מה זה מתנת חינם? לפעמים האדם נמצא באיזו צרה גדולה, אין מי שיושיע אותו, הקב"ה אומר לו: בוא, אני אושיע אותך. "אל רחום וחנון." "ארך אפים"- מאריך, הקב"ה מאריך ולא נותן לנו עונש. למי הוא מאריך? "אפים- " גם לצדיקים וגם לרשעים. גם על צדיקים צריך לפעמים שהקב"ה יאריך איתם. "אל ארך אפים ורב חסד"- הקב"ה עושה חסד עם מי שצריך. לפעמים בן אדם, יש לו על הגבול - חצי זכויות, חצי עוונות, הקב"ה אומר לו: קח, מוותר לך. "ורב חסד ואמת", מה זה "אמת?" מי שמקבל שכר, מי שמגיע לו - עשה מצוות, מגיע לו דברים טובים, הקב"ה אמת, נותן, לו נותן. "ורב חסד ואמת". "נוצר חסד לאלפים- " הקב"ה שומר את החסדים עד אלפיים דור,

זאת אומרת, אם אנחנו עשינו איזה מעשה טוב, או אבותינו, הקב"ה נותן לנו שכר עד אלפיים דור - "נוצר חסד לאלפים." "נושא עוון ופשע וחטאה," מה זה "עוון ופשע וחטאה"? אנחנו לפעמי עושים חטאים כלפי הקב"ה, לפעמים זה בשגגה, לפעמים זה במזיד, ולפעמים, חלילה, יש אנשים שעושים במרד. למרוד נגד השם. הקב"ה אומר: גם על העוון, גם על הפשע, וגם על החטאה, דהיינו, גם על השגגות, גם על הזדונות וגם על המרידות - אני אסלח לכם בתנאי - "ונקה" - אני אנקה לכם, בתנאי שתחזרו בתשובה. "נושא עוון ופשע וחטאה, ונקה- " מנקה את הכול, הכול נקי, בתנאי שתחזרו בתשובה. איזה דבר מדהים זה! הגמרא אומרת שבעצם הנפש החוטאת הייתה צריכה למות. הקב"ה

ברא אותנו, הביא אותנו לעולם. תעשו מצוות. עשיתם עבירות, כתוב מפורש: מצוות - שכר. עבירות - צריך למות. הקב"ה ברחמיו אמר: לא, אני אתן לכם את התשובה, תחזרו בתשובה, תתוודו, תגידו י"ג מידות, רק תחזרו בתשובה, תחזרו אליי - תראו איך הכול יהיה טוב. "שובו אליי ואשובה אליכם." אבל קודם כול אתם. עם ישראל תמיד בוויכוח עם בורא עולם: אתה תחזור אלינו קודם כול, בורא עולם, ואנחנו נבוא אליך. לא, לא, לא, הקב"ה אומר: "שובו אליי", קודם כול תתקרבו, "ואשובה אליכם." "אני לדודי ודודי לי." זה כל הזמן מה שיש בינינו לבין הקב"ה, אבל צריכים לעשות את זה, להתקרב, לעשות את הצעד, ואז "הבא להיטהר, מסייעין אותו." הקב"ה ייתן סיוע

בלי סוף. אז בעצם צריך באמת לכוון את מה שהרב עכשיו פירש לנו, את הנושא גם של י"ג מידות, גם וידוי. נראה לי שעכשיו, החלק הזה של הסליחות, אם הרב יסכים, אחד החלקים המרגשים ביותר, ואני חושב שאולי עכשיו נתרגש משיר נוסף שיבצע עקיבא מתוך פיוט שאנחנו כן מכירים, נכון? אתם מכירים אותו, "ענה כעב זדוני." בדיוק מה שאמרת, אנחנו רוצים שהזדונות שלנו יהפכו להיות כעב. כעב פורח, כעב זדוני תמחהו. ככה... "אנא כעב זדוני תמחהו "וסלחת לעווני כי רב הוא "איך ימחה ונכתב למול אבי "כי אין בליבו מחשב כמחשבי "למחות מאשר כתב ליום ריבי "כי המכתב מכתב אלוהים הוא "נא אם תחקור ותפגוש צור עלומיו "אוון בלילו יחרוש ובימיו "ואם לחטאיו

תדרוש ולאשמיו "מכף רגל ועד ראש אשם הוא "שובה שארית עם הועם "ושלח מבשר בברית להודיעם "את אשר יהיה באחרית הזעם "ונוחם, ואם לא עם בינות הוא "וסלחת לעווני כי רב הוא "וסלחת לעווני כי רב הוא "וסלחת לעווני כי רב הוא "וסלחת לעווני כי רב הוא." "וסלחת לכל עוונותינו." מדהים! מדהים! מדהים! תודה רבה לרב אופיר מלכה. תודה רבה לזמר עקיבא. היינו כאן, החכמנו, למדנו הלכות חשובות ונצרכות לימים הללו. העיקר שנתעורר בעצם לתשובה. עריכת כתוביות: אורטל זגורי ענבל נגאוקר