התפילות שלנו לא אובדות לעולם - הן נעות ונישאות לשמיים

בשנת 1971 חוקר הביולוגיה הימית רוג'ר פיין פרסם מאמר שזיזע את עולם המדע. הוא חקר את קולות ליווייתני הענק וגילה דבר בלתי נדפס. הלווייתנים משמיעים קולות בתדר נמוך כל כך שהם נעים במים למרחקים שאף יצור חי לא חלם עליהם. פין ואמיתו חישבו ובאוקיינוס שקט כפי שהיה לפני שספינות מנועיות מילאו אותו ברעש קול שלייתן גדול סנפיר היה נחלש לרמת רעש הרקע רק אחרי 13,000 מייל יותר מכוטר כדור הארץ כולו כלומר לויתן אחד בכותו יכול לשלוח קול שיגיע ללוויתן בקצה השני של כדור הארץ הכל נחלש נעשה כמעט בלתי נשמע אבל הוא לא נעלם הוא ממשיך לנוע באוקיינו ס נושא מסר גם כשאף אוזן אנושית כבר לא קולטת אותו במשך עשרות שנים לא

האמינו שזה אפשרי עד שב7 המדע היא שש זאת תקשיבו לעומק הכל שנשמע אבוד בריק הענק בעצם נה חוצה מרחקים שאיננו תופסים הוא מגיע ליעד שום קריאה כנה גם הכי שקטה אינה נבלעת באמת חברים כמה פעמים אנחנו מתפללים ומרגישים שהמילים נבלאות בחלל ריק שאנחנו לוחשים בקשה מעומק הלב ומרגישים שאף אחד לא שומע, שהקול שלנו עבד באוקיינוס אינסופי. אנחנו מתפללים על חולה, על פרנסה, על ילד ולא רואים תשובה ומתחילים להאמין שהמילים שלנו סתם התפזרו באוויר, שהן לא הגיעו לשום מקום, שהן היו לשו. אלפי שנים לפני פין, התנ"ך סיפר לנו על האישה ששינתה את תפיסת התפילה לנצח. בספר שמואל א' מסופר על חנה. היא עמדה במשכן, שבורה, חסוכת ילדים

והתפללה. והפסוק מתאר וחנה היא מדברת עליבה רק ספתי הנאות וכולה לא ישמע תקשיבו לדיוק כולה לא נשמע אפילו הכהן אלי חשב שהיא שיכורה כי לא שמע כלום הכל היה כל כך שקט שלאווזן אנושית הוא לא היה קיים אבל הקול הזה שאף אחד בעולם לא שמע עלה למעלה ומאותה תפילה אילמת נולד שמואל הנביא חז"ל למדו מחנה את כל הלכות התפילה הקול הכי שקט היה הקול הכי חזק התפילות שלנו אינן נבלאות כמו שיר הלבוייתן, כמו לחשכנה, אינאות במרחקים שאיננו יכולים לתפוס. גם כשנדמה שעבדו הן ממשיכות לנוע, נוסעות את הבקשה ומגיעות בדיוק ליעד. אז בפעם הבאה שנתפלל ונרגיש שהמילים נבלאות בריק שאף אחד לא שומע, נעצור, נזכור את הלוייתן, נזכור את חנה,

נזכור שהכל הכי שקט נוסע הכי רחוק. לא נחד ללחוש את הבקשות שלנו, כי גם אם איננו שומעים אותן, הן כבר בדרך.