"הרגשתי שאני עולה לשמיים": אורטל חנה אהרון על הרגע המכונן בחייה

בשנות 2005 א אחרי ההתנתקות נכחתי בשלושה פיגועים לצערי הרגע המכונן שלי היה בפיגוע השלישי הייתי סטודנטית וחזרתי לבתי בשעת לילה נסעתי עם הטרמפ הקבוע שלי וכאשר הגענו לכביש 35 שמענו רעש עצום אחר כך א הדבר הראשון שאני זוכרת זה שהתנתקתי מהגוף שלי והרגשתי שאני עולה למעלה בשמיים ראיתי את עצמי ברכב וראיתי את זה היה בקעה כזאת בין ני ערים במקום בלי קליטה ומאוד חשוך וראיתי את עצמי שם והסתכלתי למעלה וראיתי הרבה אור נחמד ונעים וטוב וראיתי כל מיני אנשים שאני אוהבת בחיים שלי עוברים לי בסרט וון העיניים וראיתי כל מיני סרטים על כל מיני אירועים מהחיים שלי והיה לי נעים וטוב והיה לי חמיד ואז פתאום התעוררתי פתחתי

עיניים ומצאתי את עצמי באוטו ב קך השו כזה כולי מדממת כולי מלאה רססי השמשה מנופצת מאוד מאוד נבלתי עצמתי עיניים בחזרה ורציתי לחזור למקום המור הטוב והמאיר החם המנחם אבל זה לא כרה ומאחר שחוויתי כבר שני פיגועים אז אני החלטתי שמפה אני יוצאת בחיים אני לא מתה כאן אני לא ניתנת הרמים לפגוע ביותר המקום שהיינו בו זה מקום שהוא היה מאוד מסוכן היה נהוג לזרוק כן אונין ואז לרדת ולראות על אנשים ברכב הבן אדם שישב לידי היה מאוד רעל והוא היה משוק ניערתי אותו טלטלת אותו צעקתי אליו עכשיו אנחנו צריכים להציל את עצמנו ובכל תעצומות הנפש שהיו לי באותו רגע פשוט עודדתי אותו מדרבנת אותו לנסוע כמה שיותר מהר ולברוח משו נסענו

על יותר מ100 כמש ופשוט נמלטנו משם הגעתי למוקד הרפואי אמ ושמה אמרו שאני פסולות רססים אין שום דרך להוציא את כל הרסיסים בגוף אז נשארתי להתמודד עם סיעת רסיסים והוצאתי מהגוף פסיסי זכוכית למעלה מ-10 שנים היום אני מבינה שהחיים שברירים שהחיים יכולים להיעלם גם ברגע מאותו יום אני פחות נפגעת מאנשים לא כל מילה פוגעת או דעה של בן אדם שלא בהכרח הדעה שני מרעלת את סודותיי ולא כל מעורה מאתגר בחיים מוציא אותי מהאיזון שלי קיבלתי מהאירוע הזה המון חוסן המון כוח המון עוצמה ‏onna