למה שלא פשוט 'נזרום'?
למה לא מספיק פשוט לזרום עם החיים? לזרום עם החיים להיות ספונטני. למה זה לא מספיק טוב? התשובה היא כי לזרום עם החיים זה לא מאפשר לי להחליט מי אני רוצה להיות. הזרימה תקווה מי אני אבל יהודי הוא מוביל. ודי הוא מנהיג. יהודי הוא גיבור. ולכן האדם הוא איזו גיבור הכובש את יצרו. הוא לא מאפשר לזרימה לנהל אותו. הוא מנהיג. הוא מוביל. לכן היהדות פעם אחר פעם מדברת על העקרבה, על ההשקעה, על המסירות נפש. לאפשר לתחושות האינסטינקטיביות, האימפולסיביות לשלוט על האדם. כי האדם הוא הרבה יותר מאשר התחושות שלו. לא צריכים לחנוק את התחושות, לא צריכים לסגור את התחושות, לנעול את התחושות, לקבע את התחושות. אבל כן, יש לאדם את
הכוח להיות מעל מה שמרגיש לי, טבעי לי. כי היום זה זורם ונחמד, אבל מחר זה זורם ומתסכל. האדם בדיכאון הוא איך הוא הגיע לכך? כי הוא הרבה מדי זורם. זורם לי, טבעי לי, מחר הוא צריך להתאמץ, לא מתאים לי, לא זורם לי. אז מה הוא עושה? אז בסוף הוא נכנס לדיכאון. מרוב זרימה בסוף האדם מגיע אתכול. מרוב זרימה בסוף מגיע האדם בדיכאון. כי אדם אומר מה שזורם את זה, אני עושה היום זה מפתא, מחר זה ימכר. מוכרותיים זה כמו סמים שהאדם הוא לא מצליח למצוא את העצמאות שלו, את היציבות שלו, את העשייה שלו, את הכוח שלו. הזרימה היא בהחלט נחמדה ונעימה מדי פעם. אבל הכוח של האדם זה בכוח הבחירה. ובחרת בחיים, ובחרת בשמחה, המסירות נפש, ההשקעה, ההקרבה שם מגלה האדם מי הוא יכול להיות. מעבר לזרימה הוא עוצמה. y
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום רביעי, י״ז בשבט התשפ״ו (4.2.2026). משך: 1:46
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.