"משהו הרגיש לי חסר, וידעתי שזה התפילין": בר קופרשטיין משחזר את 738 הימים בשבי

לא לתת ל לעתיד כאילו לנהן לך את החיים הפוך. הוא חושב שאתה צריך לבוא לבנות לך את העתיד ו ולבחוך את הדרך חיים. ועוד משהו שהוא מאוד מאוד חשוב ש זה ההרגעים הקטעים הקטנים האלה בעצם עם המשפחה שאם זה החגים, אם זה השבתות זה הרגעים הקטנים שבעצם

שאתה שאתה לוקח איתך לכל החיים. זה הרגעים שאני יכול להבטיח לך שלא תשכח אותם לעולם. איזשהו טיול שעשית עם הילדים פה ואיזשהו חג שוואלה הלכת ו ולא עשית רק את החג כל הזמן בבית באותו מקום כמו יום שבת עשית משהו מיוחד הלכת לאיזה דודים שלא הייתה אצלה מעולם או עשית לקחת איזה צימר בצפון ושם עשית את חג ראש השנה או את אבר

אבל לחבק את המשפחה לחבק

אבל להיות עם הזמן הזה ולא להגיד רגע וואלה אני עובד עד מאוחר אני עובד קשה בשביל המשפחה ודואג שיהיה להם כסף וו אבל מה אתה זוכר מהמשפחה שלך שבאת להם כסף פדויה שבי קופרשטיין קודם כל אנחנו פוגשים אותך פה במגדלי בסר צופים על מדינת ישראל

ג

פחות משנה אחורה האמנת שנוכל לקיים שיחה כזאת ממרומי תל אביב צופים על כל מדינת כמעט על כל מדינת ישראל? זה מטורף אתה יודע כי ביום החזרה שלי בעצם יצאתי מתחת לאדמה בעצם ל לשמיים זה כמעט אותו גובה אני חושב שהייתי במסוק

נכון ממש

מטורף

ואיך באמת התחושה כאילו המעברים האלה של שם כמה התפללנו והנה פחות משנה אחר כך אתה עם חברה משלך לעסק של אופנועים ופה ממרומי המגדל הזה מצליחים להכיל את המעברים האלה

זה לא פשוט זה מאוד אה אתה יודע זה מפס ל-200 אבל אה עובד קשה באמת כדי גם בשיקום שלי וגם ב בעשייה ש שלי לעתיד אתה מבין כתבתי עכשיו ספר זה אני מתעסק המון בכאן ועכשיו והמון בעשייה שתה יודע לעתיד יהיה לי הוא מטריד אותך העתיד

הכלכלי זאת אומרת אנחנו לא יודעים כמה המדינה מלווה אכם היה איזה דיבורים על אה מענק חודשי לכל החיים מהמדינה לכל משוחררי השבי זה מחזיק הם המדינה עוזרת לא יכול להגיד שלא אני משרד הביטחון הם עוזרים אבל להגיד לך שזה יכול אה לתת לי רוגע הכלכלי עם בית עם דברים זה לא

זה זה עוזר ואני חושב שהם עושים המון אבל הם לא יכולים עכשיו אולי להם כן, אבל הם לא מביאים לך עכשיו בית לגורבו. נותנים לי עכשיו כמה כמה שנים של שכירות, אבל מה יהיה הלאה? אז אני לא איך נגיד את זה? אני לא כאן ואומר למה הם לא נותנים לי ולמה ככה ומגיע לי ומגיע לי.

זה מה יש? אם זה

זה מה שיש, עם זה אני מתמודד, אני אבין את זה. לא יהיה יותר מזה. אולי בעתיד אני לא בונה על זה שיהיה יותר מזה. אני אני בונה לעצמי. אז עוד רגע אני אצלול ברשותך בפעם מי יודע כמה עם זה אני מתמודד עם מה אתה מתמודד אבל עוד רגע לפני חשבתי על זה לקראת הפגישה איתך שבדיוק שנה אחורה ערב חגי תשרי ראש השנה כיפור עשיתם במנהרות

יש לך רגי שבירה אבל מהר מאוד אתה מצליח למצוא את התקווה החדשה

וכשזה קורה כשהם באים ואומרים איך זה קורה מחר מחרתיים איך מודעים לכם למעשה על העסקה הזאת שהפעם באמת יוצאת לפועל אז העסקה הזאת בעצם הם קראו לנו למחבלים בחדר שלהם אנחנו היינו בחדר נפרד להם היה טלוויזיה

במנהרה

לא בבתי מה

לא לא אנחנו היינו במנהרה כמעט שנתיים אז אצלם

זה חושך מוחלט נכון

יש לך בטריה עם חוט ומנורה אתה יודע לד כזה

אבל אור יום שנתיים לא ראית

לא לא ראיתי שמש שנתיים ואם אומרים לך בוא תראה טלוויזיה אתה יודע פעם פעם בחודש אולי נותנים לך לראות טלוויזיה אז אומרים לך בוא נראה טלוויזיה אתה מתרגש אתה הולך לראות ואז רואים בטלוויזיה ראינו את זה בלג' ג'זירה בערבית ש שממשלת ישראל בעצם מאשרת את העסקת החתופים אתה יודע אתה מסתכל על זה ו סבבה עוד עסקה שלא תקרה כאילו

אתה לא עכשיו נותן כל כל כולך את כל האמונה הנה אני יוצא עכשיו הביתה כי

אתה חושש שוב להתחזב

בדיוק כי אתה לא רוצה להתבז שוב אתה לא רוצה להתאכזב שוב אז כאילו סבבה עוד עסקה יופי בוא בוא נראה מה יקרה. כאילו עד עד שזה לא קורה אני לא מאמין.

ברור.

וככה ו

ומה באים ואומרים זה קורה? מה

ואז אמרו שזה קורה. אתה יודע עדיין אתה לא רוצה להאמין. אתה אומר לך אולי דקה 90 זה משהו ייפול. אולי דקה 90 ציניות שלהם שהם סתם עושים עליכם משחק.

לא זה היה בטלוויזיה. זה כבר לא משחק. ראינו שזה שזה באמת הולך לקרות. גם הרו גם ב באלג' ג'זיר אז הם ראו כאילו כמה קטעים מהטלוויזיה בישראל אז אתה רואה פתאום ישפחות חוגגות פתאום אתה רואה כאילו את ה אירוע ממש איפה איפה איך זה יקרה כל התהליך כל המעבר הזה ואת הבסיס איפה הולכים לקלוט אותנו כל התהליך קליטה בעצם אתה רואה שזה כבר זה ממש על הפרק שזה כאילו אתה אומר כאילו בן אדם רגיל לא נורמלי היה אומר כאילו שום דבר לא יכול להפיל את זה אבל אצלך בראש תמיד יש לך את ה עד שזה לא קורה זה לא קורה אני לא יכול נפשית אתה לא יכול להתעלות בזה תקווה כי אם זה נופל אתה מתרסק

נכון

אז א באמת עד שזה לא קרה אתה יודע זה לא רק רגשית כאילו אתה לא נפתח לזה

תתאר לי את הלילה האחרון רגע לפני שזה קורה

אה לילה אני לא יודע אם אני אגיד לך לילה זה היה איזה שלושה ימים רצופים כאילו לא ישנו כי העבירו אותנו פשוט א כן, כי העבירו אותנו מנהרה. עכשיו תחשוב אנחנו שנתיים היינו באותו מקום. עכשיו הבנו את זה. אנחנו יצאנו מהמנהרה הזאת. זה איך שנכנסתי אלה גם ביום הראשון שנכנסתי אליה, אמרתי מי פה? זה הוא הביתה או שאני נשאר פה?

היה תסרית שאולי לא תצא בכלל מוות

או שאני נשאר פה? כמו שאמרתי.

זה היה לפה לפה. ו ובאמת יצאנו משם. אז אמרתי כאילו בואנה אם אני כבר יוצא מפה וראיתי את מה שראיתי בטלוויזיה כאילו אתה יודע זה האחוזים עולים

מדברים ביניכם וואו זה באמת קורה וואו

כן אנחנו מדברים ברור אתה יודע זה אצלי זה היה כאילו כמו אחוזים כל פעם שיש משהו קורה הנה האחוז עולה והאחוז כאילו ככה ממש זה עולה איזשהו כמו איזה סולם כזה ובאמת יצאנו ונכנסנו אמרו לנו שיקחו אותנו לדירה למקום התארגנות ואז בכלל לקחו אותנו לעוד מנהרה ואז כזה הופ משהו יורד

כזה זה כאילו זה עליות וירידות כל הזמן הזה ואז אתה נכנס הגענו לאיזשהו מנהרה וזה היה מנהרה מוזרה כזאת אתה פשוט זכלנו כמו איזה

הרעתנאים

כן אתה זוכל כאילו על מנהרה בשיפוע כזה כמו איזה חיה כזאת במכילה אתה יורא נכנסים ואז כאילו בכל יש מלא מלא פניות מלא זה כל אחד מחכה איזה היינו שישה חתופים ב חמישה חתופים ביחד

כל השנתיים הייתם חמישה יחד

זה הולך ומשתנה אבל ביום הזה הבי היינו שלושה כשראינו את שאמרו לנו שהולכת להיות עסקה הבינו לנו שלושה היינו שלושה אני כנב מקסים ויום למחרת הביאו לנו את סגב יוסף הם היו אותנו מלפני החזירו אותנו בחזרה ו ואז יצאנו מאותה מנהרה בעצם ביחד ונכנסנו למנהרה אחרת ואנחנו נכנסים ואז הביאו אותנו הכניסו אותנו מהר כל מיני אתה יודע במנהרה הכל מחילות כאלה ימינה שמאלה ימינה שמאלה ונכנסנו לאיזה חדר ואז בום מסגרה לנו דלת עשה כאילו חמישה אנשים מסתכלים אחד על השני כאילו מה עכשיו הכנס אותנו כאילו לאיזה מקום סגרו אלינו כמו איזה צינוק כזה לא צינוק אתה יודע הגודל של הספה שאנחנו חושבים עליה חמישה אנשים ככה סגור

ו היינו שם אתה יודע לא אמרו לנו כלום ואז אחרי זה נפתחה הדלת זרקו לנו

מה זה אחרי זה

חצי שעה נפתחה הדלת זרקו לנו שתי בקבוקי מים הוא אמרו לנו בעברית בבקשה נסגר הדלת

בעברית

כאילו ככה הם ידעו מילה פה מילה שם כן בסופו של דבר אנחנו איתם שנתיים אנחנו למדנו ערבית הם יודעים קצת עברית

אתה יודע יום ערבית

כן לא אגיד לך 100% אבל 80% ו ואז אחרי זה אתה יודע אנחנו מנסים לדפוק בדלת משהו דת ברזל כזה כמו בסרטים בצינוק כלום אחרי איזה שעה נפתח הדלת נכנס אה בן אדם ממ עוד כמה מחבלים כאילו מבחינתנו כנס נכנסו עוד כמה מחבלים כמה חמסניקים ואז יצאו נשאר אחת אתה מסתכל כאילו מה בואנה מי זה נראה כזה קצת מוכר כאילו נראה הוא לא נראה מחבל ואז ואז דיברנו ונכנס אלינו אבי נתן

אור

אבי נתן אור

ממש לא נראה מחבל

כן לא אתה יודע אנחנו בעיה הזה גם אני הייתי נראה מחבל בו

וואו

אבל אה כי הם היו מסכות באותו באותו יום שכאיל במשך השנתיים לא היו מוסכות אבל באותו יום בגלל שעברנו והם לא רצו וידעו שזה היום האחרון שלא נזכור פרצופים כביכול אז א פתאום מגיע במישהו בלי מחבל גבוה דיברנו פה ושם ואנחנו אני ומי שהייתי ידענו את השמות של כל החתופים שנשארו כאילו ממש עשינו רשימה כזאת חישובים יוד אין לנו מה לעשות אז מתעסקים ואז דיברנו וזה ואז נפתח את הדלת עוד פעם נפתח הדלת הכניסו עוד בחור זת הבחור הזה הכרנו זה היה

דוד

הביתר דוד הייתי איתו בהתחלה אחרי חודש נפרד

הופטעת לראות אותו איך הוא נראה

כן דבר ראשון שאמרתי לו תרים את החולצה כי ראיתי את הסרטון

אה הראו לכם את הסרטון

ראינו את הסרטון לא שהיינו נראים כאילו טובים בהרבה ממנו כן אבל לא היינו במצב שלא הייתי איזה 5ח קילו יותר

אבל אה א ואז אתה רואה כאילו בן אדם נורמלי לא אור ועצמות ועוד פעם אתה יודע ובאים ומדברים וככה איזה יומיים שלושה זה היה אני חושב ביום שבת וביום שני השתחרנו אז מיום שבת ככה ואז אחרי זה הכניסו לנו עוד את רום ככה היינו יצאנו היינו באותו חדר שמונה אנשים עד שיצאנו ואתה יודע מגיעים מלא מלא אנשים חדשים כל אחד עם הסיפור שלו לא

משתפים בזמן הזה בסיפור

משפים איך נחתפת מה עשית אתה יודע מעבירים את הזמן והופ יום שני

אתה עושה ככה זה באמת עבר ככה

שלושה ימים האלה כן דיברת על איך נחטפת אז הרבה נחטפו מהמסיבה אתה בכלל היית שם ב בתפקיד אמא שלך חזרה בתשובה כשאתה היית ב

לא לא באתי לבלות במסיבה באתי לעבוד כי

הייתי צריך לפרנס את המשפחה שלי

אמא שלך חזרה בתשובה בגיל גיל 10 כשאתה היית בן 10 בן 10 כן

אבא נפגע בתאונת דרכים קשה מאוד איבד את היכולת המוטורית שלו עוד רגע ניגע בזה כי הוא לוקח אתה מכיר אבא אחד ואתה מקבל אבא אחר כשאתה יוצא למעשה למסיבה אתה מגיע כמו שאמרת כדי לפרנס את המשפחה

כן

א לקראת השיחה איתך ראיתי שאמרת באיזה מקום שאתה אמנם אמא חזרה בתשובה אבל לא רצית לעבוד בשבת זה היה

היה לי תמיד איזשהו משהו בראש כאילו גם אמא שלי כל הזמן הייתה אומרת לי אל תעבוד בשבת אין בזה ברכה כן כאילו הכסף אין בו ברכה וזה לא טוב וזה וגם אתה יודע אני בא מבית עם רקע דתי כביכול אני יודע שאסור לעבוד בשבת ובאמת לפני השביעי לאוקטובר לא הייתי עובד בשבת כי הייתי עובד בהתחלה השגתי אמרתי אני לא עובד יותר בשבת ובשביל האוקטובר עצמו התקשר אליי כאילו הבוס אמר לי תשמע אני חייב חייב אותך איתי וזה סיבה גדולה ובדיוק המנהל התפתר לו והוא היה חייב אותי שמה

בתחום ההבטחה

בתחום ההבטחה והסכמתי כי בשבילי זה היה אחלה הזדמנות עסקית להרוויח כסף כי היינו שבוע אחרי שבעיל אוקטובר בעצם היינו צריכים לעבור דירה אז צריך להביא כסף לא כל המשפחה היינו צריכים כסף להובלה ו

אתה יודע זה לא לא מעט כסף אז בשביל מבחינתי זה היה אחלה הזדמנות אז א הסכמתי

לא בשבילך כדי לעזור להורים במעבר דירה

אז הסכמתי לעבוד בשבת

זאת הפעם הראשונה שאתה עובדת בשבת או ש

א פעם ראשונה אחרי שהפסקתי לעבוד כן

וואו היו מחשבות בתוך המנהרה למה עבדתי בשבת כירת את הדברים

המון מחשבות כן של בגלל שעבדתי בשבת זה מה שקרה ו המון אבל באיזשהו שלב אמרתי לעצמי כאילו אני לא אני אפסיק לחשוב עם עצמי להגיד אם הייתי עושה ככה זה היה ככה אם הייתי עושה ככה זה לא יגמר

לא יקדם

אמרתי באופו שלב שאני הולך עם ההחלטות שלי ומה שהחלטתי באותו יום ויום לפני ושבוע לפני זה עם זה אני

מתמודד

עם זה אני מתמודד וזה מה יש

ובכל זאת בתוך המנהרה אני שומע שדווקא שם הקפדת צומות שבת חג לציין זה יותר ממה שהיה בחוץ בתוך המנהרה קורה תהליך אחר

כן זה היה זה היה עם הרבה יותר משמעות

איך אתה מסביר את זה שכשלנו יש שפע סביב שולחן החג יותר קשה לנו ודווקא במנהרה בכלום

כן

שאתה גם ככה לא אוכל אתה בוחר לציין צום

כי בשבילנו זה היה זה היה גם שתי משמעויות אחד זה המשמעות של הצום או אחר ג או השבת זה אחד ודבר שני זה היה בשבילנו ה איזשהו קשר לבית ליהדות למשפחה זה זה הרגעים הקטנים האלה שאתה עושה ראש השנה ביחד עם המשפחה שלך ו ובעצם זה מה שאתה לוקח איתך לחיים כי תחשוב אנחנו היינו בשבי בראש השנה אתה מנסה לזכור איזשהו זכרונות עם המשפחה עם הם אתה בן אדם נשוי את זה עםילדים. מה אתה תזכור שהיית ב בעבודה והלכת להביא להם כסף? הנה אני אומר לך אתה לא תזכור כלום כי אני חוויתי את זה. מה שאתה זוכר באמת זה את החגים, השבתות,

הטיולים ביחד, הרגעים המשפחתיים האלה, זה מה שאתה זוכר. אז בשבילנו לחגוג ראש השנה, לעשות שבת.

מה זה לחגוג? איך זה איך נראה ראש השנה במנהרה?

איך זה נראה? לא יותר מדי

בטוח? יודע אוכל זה אותו אוכל כמו למרות שזה היה מדהים כי איכשהו תמיד יצא על חג היינו מקבלים איזשהו נגיד אם זה היה ראש השנה פתאום קיבלנו לוביה שזה אחד מהסימנים כן

הזוי קיבלנו לובייה פעמיים בכל השנתיים האלה כאילו

השנה כן וזה היה בראש השנה כאילו כל מיני דברים כאלה כאלה כשאתה רואה הכל איכשהו מתחבר כאילו איזה השגחה פרטית כזאת זה היה מדהים ואתה יודע תמיד יש לנו גם ימים של עליות וירידות באוכל אוכל, פתאום יום בלי אוכל, פתאום יום קצת יותר אז תמיד בחגים אלה שנתנו מעצמנו איכשהו פתאום האוכל היה כפול פתאום זה דברים הזויים שאני לא יודע איך להסביר לך וזה רק אתה יודע אני מאמין שבורא עולם עשה את את הסידורים האלה

היה כעס על ריבונו של עולם

לא היה כעס על מישהו על מדינת ישראל משהו

לא אני לא לא התעסקתי בכעס כי אמרתי לעצמי מה זה יעזור לי אם אני אחס אני עכשיו כס על מדינת ישראל אני הכעס על בורא עולם אני כעס על הצבא על המשטרה על חמס אני אחס מה זה יתן לי

קקדם

אני אהיה עצבני ואני אהיה כועס ואולי אני אהיה בדיכאון ו מה זה יתן לי לשרוד

ממש כאילו מוח שליט על הלב כמו שאומרים בחסידות כאילו דרך המוח החלטת לבחור את התחושות.

כן. אני אומר לעצמי, טוב, אני קם היום בבוקר, למה שאני אקום עצבני? בוא אני אקום. אומר, זה החיים שלי, אני גר פה ב4 מטר על מטר הזה, קם בבוקר, נושם, אני חי, לא הרגו אותי בשביל אוקטובר. בוא נתחיל מפה.

אבל יש דאגות. מה שלומא? מה שלומ?

תמיד יש דאגות.

זה לא אוכל את המחשבות. מה הם יודע? אולי אמא קרסה מהדאגה. אותך. זה אוכל אותך. אבל אתה בוחר להאמין שהם יותר חזקים כי אתה אני אישית גם מכיר את המשפחה שלי נודע שהם חזקים גם מה שקרה עם אבא עם התאונה זה גם זה זה

בוא נדבר רגע על זה כי אבא עובר תאונת דרכים כמה שנים לפני החטיפה כשהיית

בזה היה ב-2019 אז ארבע חמש שנים לפני

והוא גם מאבד מוטורית וגם נפגעת לו יכולת הדיבור

כן הוא עשה תאונת דרכים קשה שהוא היה לו שבר פתוח ברגל ואז הוא עושה המון ניתוחים כדי לתקן את הרגל ואחרי חודש בערך משהו כזה הוא עבר גם אירוע מוכי

בעקבות התאונה

בעקבות התאונה כנראה אפשר לדעת אבל אה זה השפיע על המצב הוא לא הצליח לדבר רציף אחרי הרדיעבד אתה יודע שבזמן שאתה בשבי כדי להילחם עליך הוא הולך לטיפול בדיבור את מה שהוא לא עשה לפני

כן כן

וממש מלמד את עצמו את המוח לדבר טוב יותר כדי להילחם עליך. אתה יוצא מהשבי ורואה את אבא שלך אמנם על כיסא גלגלים נכון?

כן

אבל אם יכול לדיבור הרבה יותר טובה ממה שאתה זוכר.

כן זה מטורף אתה יודע כי הייתי איתו ב יודע שבשיקום בבתי חולים לא האמינו שהוא יכול איכשהו להשתקם מזה. והיום זה אני יכול להתקשר אליו להגיד לו כאילו דבר איתו לדבר איתו בוואטסאפ כאילו זה לא היה לפני הוא הסך למה הוא עשה את זה

הוא אמר בשבילך כאילו בזכותך אני מדבר כל הזמן הוא אומר את זה כאילו זה זה נתן לו איזשהו כוח איזשהו מוטיבציה

שמה

שכשבר חוזר אני אדבר אני אעמוד אני אעשה את

זאת אומרת הוא רצה להערך לקבלה שלך לחזרה שלך

כן הקשר עם אמא הוא גם קורה באיזה אירוע מיוחד אתה לא אתה לא יודע איזה עוד חיים יוצא ממך אתה בטח לא שומע אותם אבל קורה איזה רגע מיוחד שאתה כן מצליח לשמוע את אמא דווקא במנהרה

כן ברדיו זה היה ביום הולדת שלי זה מטורף זה היה המתנה הכי הכי טובה ליום הולדת

אחרי כמה זמן שאתה בשביט

מהמולדת השנייה שלי זה היה אחרי שנה וכמה חודשים

שנה ומשהו שאתה לא שומע

כלום

מההורים מהמשפחה מהחברים אין אין שמץ

שזה גם היה מפחיד, אתה יודע, כאילו בוא נ מה קורה משפחה שלי

ובאמת שמעתי את אמא ואתה יודע זה באותו רגע

מה זה שמעתי את אמא בוא נספר שנייה על הצופים מה זה אומר שמעתי את אמא אמא לא באה לה מנהרה

כן אז בכלל זה אומר ברגע הראשון שמעתי אותו אתה יודע אתה מתחיל לבכות כי אתה אומר מה זה באמת אמא שלי וזה גם נס בפני עצמו כי היה לנו רדיו עכשיו תחשוב במנהרה אתה 50 מטר מתחת לאדמה כנס היום ום למקלט עם טלפון

אין לך קליטה אז עכשיו אני מקלט כמה זה כמה מטרים בודדים אז שמה 50 מטר מתחת לאדמה סיכוי שיהיה לך קליטה אפס אז א חודש בעצם לפני המולדת שלי משהו כזה קיבלנו רדיו מחבלים הביאו לנו רדיו אתה יודע

למה הם מביאים לכם רדיו

הביאו לנו רדיו עם USB כדי לשמוע להזין לקורן ללמוד מהקוראן

אוקי כי לא מעניין את המטש שלכם

כן כן, לא, זה ממש לא. ואתה יודע מה מה אכפת לי מקורן, זה לא באמת מעניין אותי. א ואני אומר לעצמי כאילו חייב לעשות משהו, משעמם, אין לך מה לעשות. אתה יודע, כל היום אתה לא עושה כלום. אמרתי, טוב, בוא ניקח את הרדיו, נפתח את האנטנה, נסגור, נדליק, נכבה, נכניס את הUSB, נשחק, נעשה משהו, נשבור, נתקן, לא יודע, לעשות משהו. ואחד המשחקים בעצם מעביר בכפתורים פתאום העברתי מ מmam פתאום אני שומע כ רעשים של רדיו ואז אני מרגע כאילו משהו פה ושמע אתה שומע מילה פה מילה שם בערבית אומר כאילו רגע משהו פה יש פה קליטה כאילו הזוי אבל יש פה קליטה ובאמת אני לוקח את הרדיו מזיס אותו לאזור מצאתי את האזור שיש בו קליטה ומתחיל

לשחק עם התחנות מוזיז מוזיז מוצא כמה תחנות בערבית ואמרתי כאילו בואנה יש פה בערבית אולי יש בהוצפות יש מקסים שהיה את דובר רוסית אולי יש ברוסית אולי יש באנגלית כי אני יודע א כאילו תחנות בעברית אין לך א זה רק FM והמשכה היא ככה כמעט איזה שבוע ואז באמת מוצא את התחנה

וואו שבוע לשחק עם זה

של גלי צהל בעברית וזה

מוצא מקום ספציפי שב

מקום היש תחשוב זה רדיו כמו של פעם שאתה מסובב עם הגלגל

אין לך כפתור שלוחץ אחד אחד

כן

אז פה כאילו אתה מוזיז טיפה יותר מדי בורח לך בשנייה אז כל פעם הייתי מסובב עם הגלגל עד ש מצאתי את התחנה של של גלי צהל שזה זה מטורף כאילו אתה יודע למצוא איזשהו פתאום ערוץ חדשות מהבית רדיו משהו בעברית אתה יודע כמעט מה זה שנה וחצי שאתה לא שומע עברית זה

וואו

אתה שומע את המנגנה של גלי צהל זה היה כזה זה היה איזשהי עכשיו אני עומד כאילו משחק עם הרדיו ליד האוזן וכולם כאילו בחדר אתה יודע מה מה הסוכה שלהם כל אחד מדבר פתאום איזשהי דממה כזאת כולם אומ בשוק רגע מהסי משהו שאנחנו מכירים כאילו

זה היה מדהים ו

אבל זה לא הדבר המדהים היחידי

כן אז זה נס אחד שגענו שקיבלנו את הרדיו עם גלי צהל הדבר השני הרדיו עבד שעתיים ביום

למה סוללות מה

הוא היה כאילו הבנו את הקליטה שהוא קיבל זה היה מאנטנה מחשמל סולרי שהיינו מקבלים שעתיים ביום

משהו כזה עכשיו שיש אור יום שמגיע שמשחשמל מתחיל לעבוד אין קליטה זה משבש את הקליטה הרדיה עובד רק בלילה עד שנגמר

מ5 עד 8 או 9 בבוקר שהוא מתחיל להתעין ובתכלס השעות שהיינו שומעים כאילו זה השעות שהיה ומשש עד שמונה זה היה חדשות כי כל הזמן זה היה שירים בלילה זה שירים ואז אחרי זה כבר א הרדיו מפסיק לעבוד אז לנו שעתיים ביום של חדשות זה מה ש זה מה שהיינו מקבלים וזה השעתיים היחידות שהרדיו עבד לנו שזה

שזה נס שהיינו כל יום במשך חודש היינו שומעים חדשות והנס השלישי ביום הולדת שלי באמת אני הקשבתי לרדיו משש עד שנ בש הקריין החל מזל טוב זה מדהים אתה יודע איזשהו אתה מקבל כאילו איזשהי הערכה כן זוכרים אותי לא שכחו אותי ואיזשהו משהו אמר לי תשמע תקשיב לרדיו עוד בדרך כלל ש 8 וח כבר נפסק הרדיו אמר לי לא תקשיב כאילו משהו בפנים אומר לי זה כל קילומטר תקשיב לרדיו עוד וואלה אני נשאר והרדיו ממשיך לעבוד ת 9 וח הרדיו עובד ואז הקריין מגיע אומר יש לך יש א זה קריין חדש תוכנית חדשה אומר יש היום מישהו מיוחדת קוראים לה ג'ולי קופרשטין אמא של בר קופרשטיין אני כזה רגע מה כאילו הזוי ואני באמת מקשיב ואני שומע את אמא שלי ברדיו

פעם ראשונה אחרי שנה וחצי

פעם ראשונה אחרי שנה וחצי והיא אומרת שהיא מארגנת א מסיבת יום הולדת לבר בכיכר חתופים משהו שונה משהו מיוחד ומרגש יודע בשבילי זה המתנה הכי בטח

לשמוע אבל את אמא מהצד השני

זה זה

גם יכול לשבור נכון כי כאילו כן ולא כן ולא אבל אתה שומע עליה שהיא חזקה בכל ושהיא עושה ושהיא פועלת והיא מארגנת יום הולדת לבקרי החתופים ועם א עם רבנים גדולים ועם אנשים ו אתה רואה שהיא בעשייה ועושה משהו והיא לא בבית ולא עושה כלום זה

זה מדהים כי תמיד ששמעתי את השידורים האלה אז השדרן אמר בר אם אתה שומע אותנו עכשיו א סגב אם אתה שומע אותנו ואני תמיד אמרתי לעצמי

מה הסיכוי מה

משפט נחמד אבל מה הסיכוי

גם שמעתי תה עוד דבר מ חושב שזה הנשיא המדינה שבאחד התקסים לא זוכר אם זה זיכרון יום השואה אז גם הוא אמר אם יש איזה חתוף ששומע אותי כאילו אז אומר לעצמי כאילו בואנה אם הוא היה יודע שבאמת הייתי שומע אותו עכשיו זה היה כזה מה איפה הוא בחיים לא יחלום על זה הרבה דברים קורים כשאתה יוצא אתה מבין כמה נלחמו פה בשני אופנים גם בכיכר החתופים וגם א שלטים שלא וקסיקה וכולי וגם גם צהל שלא ויטר עליכם וכיטר ונלחם וכאלה צהל אבל כשאתה יוצא אתה מגלה על ידי החוקר א שגם אתה הצלת חיים

כן בעצם אחרי שחזרתי הגיע אליי החוקר של המשטרה הוא שאל אותי מה אני זוכר מה אני יודע אם אני זוכר כמה פעולות שעשיתי אמרתי לו אי אפשר לשכוח אז הוא אמר לי ב בפעולה שבעצם שעשינו על כביש 2 3 שפתחנו את הציר סר מילות

כשאתה כחלק מצוות ההבטחה של המסיבה

כן כשממש התעקשתי לפתוח אותה ביחד עם עוד אה עם המנבט של הבטחה והיה כאילו התנהלות עם המשטרה כי הם לא היו בטוחים שזה ציר נכון לפתוח כי זה רק לרכבי ארבע על ארבע והם לא ידעו מה קורה בצד שני בכל זאת התעקשנו ובאמת אחרי שחזרתי הוא אמר לי שבפעולה הזאת הצלנו יותר מ-2000 איש

מטורף זאת אומרת אתה נחטפת שנתיים לא ידעת

מה קרה עם הציר הזה

ורק שאתה חוזר אתה מבין שהצלת למעלה מ-2000 ישראלים

כן

איך התחושה מה זה עושה לך

זה עושה תחושה טובה ש שהצלת המון המון אנשים ו אתה יודע לא עשית את זה בשביל לקבל איזשהו משהו

בטוח אני עשיתי בסופו של דבר את העבודה שלי. הייתי אחראי על הביטחון של כרוב לשלוש 4 א000 איש באותה סיבה ו ולדעת בדיעבד שעשית את את המקסימום שאתה יכול והצלחת בזה. אמנם לא כולם חזרו בחיים והמון נהרגו והמון נחטפו אבל את הרוב בעצם הצלחת להציל.

אתה עשית כל מה שאתה יכול לש

עשיתי כל מה שאני יכול עד שנחתפתי ויכלתי לברוח ובחרתי לא לברוח. בחרתי להישאר ולהציל חיים ואם זה שהייתי חובש בצבא ולטפל בפצועים ולפנות אותם ואם זה לפנות את הציר של אנשים שלא נפצעו שרק רוצים להגיע הביתה ועזרת להם מבחינתי עשיתי את שלי ולא וזה בדיוק גם הסיבה שאני לא מתעסק באם ום ו אני אמרתי את זה מהיום הראשון שנחתפתי עד היום אני אשלם ההחלטות שלי ומה שעשיתי ואני מתמודד איתם כמו שאמרנו בהתחלה, אמא חזרה בתשובה אתה הייתה בן 10, מה היה המערכת היחסים שלך האמונית עם ריבונו של עולם מאז החזרה בתשובה של אמא ומה השינוי שחל אם חל בך אחרי החזרה מהשבי? אז לפני ה שביל אוקטובר בעצם אתה יודע זה עליות ירידות כאילו

לא לא הייתי לא הגדרתי את עצמי כאדם דתי או איזה משהו הייתי יכול להגיד אפילו בן אדם עסורתי שומר חגים כ עושה את כל ה את כל המנהגים אולי מדי פעם שומר שבת מדי פעם מניח תפילין אבל היום כאילו בעצם מהשבי ממש הרגשתי ש שבורא עולם היה שם על איזשהיא השגחה פרטית כמו שאמרתי לך על החגים והיו עוד 11 סיפורים ששנתיים שלמות נראה לי קח אותכם גם בספר שלך

כן ש ששנתיים שלמות בעצם יקח לספר אותם אבל כמו שאתה אומר יש לי את ה את הספר פה לא נשבר ו

לא נשבר

כן

הצלחתי באמת להכניס המון המון שמה כמובן אי אפשר להכניס שנתיים שלמות אבל אה אני יכול להגיד על עצמי עכשיו ש מאז שחזרתי אני מקפיד יותר לשמור שבת כמעט כל שבת שאני בבית שומר הייתי בחול אז קצת יותר קשה אבל גם עושה השתדלות כמה שאפשר אבל ומניח תפילין משתדל להניח כל יום

היה לך געגוע שם להניח תפילין

כן זה היה לי איזשהו משהו שחש

לך שלפני לא הקפדת כל כך בתפילין ודווקא במנהרה

שמה לא יודע איזשהו משהו הרגיש לי כאילו חסר וידעתי שזה התפילין בעצם וזה גם מדהים כי אמא שלי ו היא עשתה פרויקט מטורף של קוראים לו בר תפילין שנותן ל שהביא חלקה בעצם את התפילין שלי לאנשים שיניחו בשבילי כאילו הוא הרגיש שזה מה שחסר לי זה

משהו מדהים

מדהים כל הפערים האלה שאתם משלמים אחרי שנתיים שאתה מתגיגע לתפילין

ואמא לוקחת את בוחרת שזה הפרויקט של התפילין

כן

או פרקי תהילים שאמא של עומר שם טוב סיפרה לי שהיא והבן שלה במקרה הלכו על רצו על אותו פרק א תהילים

כן

הקשר הזה

זה מדהים

מה אם הייתי

ואתה יודע ועכשיו שאני פה אני נותן המון אה כוח והשראה לאנשים

ממש בגלל זה לא אליך אתה יודע כאילו לא אני לא אוהב מדבר על עצמי יותר מדי אבל כאילו יודע אם יש דברים קטנים שוואלה אני אומר בוא אני בא מספר את מה שהיה לי שם ווואלה אני יודע שזה יכול לעזור לאנשים כמו עם סרטון שעשיתי בתשעה באב אני בא ווואלה מדבר דבר כאילו באחי בגובה העיניים הוא אומר לאנשים כאילו אם למישהו קשה תחשבו על זה שוואלה שנה שעברה היה חטוף היו כמה חתופים שצמו

שם בעזל במנהרות שלא היה להם אוכל ואני בטוח לא אגיד בטוח יכול להיות שהיה להם יותר קשה מליכה תחשוב על זה לא גם אתה יודע לא אמרתי לאנשים בואו תצומו אני לא מכריח אני עושה הכל מהאהבה ומהלב כל אחד שיעשה את ההשתדלות שלו. אתה יודע ואמרתי אם הסרטון הזה יכול לתת כוח לאנשים כאילו אז למה לא? אחרי השואה היו הרבה שחזרו בשאלה, אחרי מלחמות הרבה פעמים אנשים אחרי השבעה באוקטובר קרה משהו אחר שלא קרה בעבר אנשים דווקא התקרבו אני הייתי מצפה שכשאני אפגוש חטופים יהיה להם כעס ריבונו של עולם למה עשית לי את זה לא אנשים הקפידו על לעשות קידוש על פקק ולהדליק נרות שבת מאיזה מנורה דברים שהם אפילו לא הקפידו בבית

כן

מה קרה שם שלא קרה לפני לעם ישראל ואה יודע במובן מסוים אתם חיזקתם אותנו ככל שיצאו דברים ככל שיצאו סיפורים אמרנו וואו אתם הנביאים של הדור יוצאים מהמנהרה כמו רבי עקיבא שיוצא ממנהרה ונותנים תורה גדולה לעם ישראל למה זה שונה מכל מה שעברנו ב אחרי יום כיפור שהיו אנשים שחזרו בשאלה ואחרי השואה ופה אתם אלה דווקא שחיזקתם אותנו אתם אלה שמתוך המנהרות הבאתם אור גדול יש לך הסבר לדבר הזה זה באמת שאלה מאוד מאוד טובה. אני חושב שזה יכול להיות שזה אנשים שבעצם איבדו את התקווה ואבדו את האמונה שאולות שזה הסיבה שבאמת אתה יודע אז יותר כועסים ומנסים להפיל את ה את האשמ או את הכעס על משהו וכנראה יכול להיות שזה לשם זה

יפנה ויכול להיות שהבחירה שעשיתי בעצם לא לכוס ולא להסתכל אחורה זה מה שנתן לי את הכוח בעצם להתחזק וכן להאמין וכן

ואולי גם האלה יגידו

אולי גם הם מריבונו של עולם

אני אני בטוח בזה

כי המדהים הוא שאתה לא היחיד שכל אחד ממנהרות

טק באו והוציאו אור כאילו היה ביניכם תאום אפילו לא הכרתם אחד את השני

בדרך שלו כל אחד בדרך שלו אני ב100% הייתה פה השגחה פרטית על כל אחד ואחד מאיתנו ש שהיה שמה ואתה יודע גם כש שהיה קשה אז בורא עולם תן לך איזה

תן לך איזה דחיפה קטנה ו

הרגשת את הדחיפה הזאת

אני יכול לשבת איתך שעות וחיכיתי לשיחה הזאת איתך אבל יש לך עוד דברים שאתה צריך לעשות אז אני רק אשאל שאלה לסיום לא לכולנו יוצא לעצור את החיים להבין את משמעות החיים אנחנו הרבה פעמים ברוטינה של החיים עליכם נכפע לעצור את החיים אם אני אבקש ממך בכל זאת מסקנה אחת מהתקופה הזאת שהיית בשבי היא תקופה שתיזכר לדורות היא נכתבה בספרי הימים של עם ישראל תחשוב כמה סיפורים אנחנו מכירים על מרד בר כוכבה על בית ראשון שואה אתם עוד חלק חשוב בהיסטוריה אני כרגע פוגש היסטוריה מה בר לקח מהמלחמה הזאת מהשנים בשבי והוא רוצה שאנחנו גם ניקח יש המון דברים אבל אני חושב שהחלק באמת המשמעותי זה לא לתת ל לעתיד כאילו לנהן לך את

החיים הפוך הוא חושב שאתה צריך לבוא לבנות לך את העתיד ו ולבחוך את הדרך חיים ועוד משהו שהוא מאוד מאוד חשוב ש זה הרגעים הקטעים הקטנים האלה בעצם עם המשפחה שאם זה החגים אם זה השבתות זה הרגעים הקטנים שבעצם

שאתה שאתה לוקח אותך לכל החיים. זה הרגעים ש אני יכול להבטיח לך שלא תשכח אותם לעולם. איזשהו טיול שעשית עם הילדים פה ואיזשהו חג שוואלה הלכת ו ולא עשית רק את החג כל הזמן בבית באותו מקום כמו יום שבת. עשית משהו מיוחד. הלכת לאיזה דודים שלא הייתה אצלה מעולם או עשית לקחת איזה צימר בצפון ושם עשית את חג ראש השנה או את אבר. אבל לחבק את המשפחה, לחבק,

אבל להיות עם הזמן הזה ולא להגיד רגע וואלה אני עובד עד מאוחר, אני עובד קשה בשביל המשפחה ודואג שיהיה להם כסף ו אתה זוכר מהמשפחה שלך שהבאת להם כסף? תן לי עכשיו מישהו שעובד מהם יזכרו ממך שהבאת שב לך כסף תן לי מישהו אחד שעובד מייצא את החמה צא את הנשמה חוזר בלילה הילדים שלו יושנים אבל מה וואלה אני אבא טוב הבאתי לילדים שלי עתיד וכסף חס ושלום חס וחלילה קרה מה שקרה שביל אוקטובר אם הבן אדם הזה ישב שמה אתה חושב שהוא זוכר משהו טוב מהמשפחה מהילדים שלו זכרונות הטובים אתה חושב שהוא זוכר כמה כסף הוא הביא להם כמה הוא עבד קשה לא זוכר כלום וזה משהו ש אני שית ברוך השם היה לי המון המון זכרונות מהמשפחה שלי מהחגים שעשינו ביחד מהטיולים אבל הרגשתי כמה שעשיתי ועשיתי המון ראיתי אתם הממון הרגשתי שזה לא מספיק שצריך עוד

וואו את האמת שמה שבא לי לעשות כרגע זה לבטל את כל יום הצילום קדימה ולנסוע למשפחה אבל כל מי שומע אותנו לפחות החגים הקרובים השבתות הקרובות תודה רבה על כל מה שאתה עושה למען ועל כל מה שתמשיך לעשות למעל עם ישראל

תודה רבה תודה 자.