נשמת כל חי - פרק 1 (עם כתוביות בעברית)

שלום לכם. "נשמת כל חי" הוא פיוט הכלול בתפילת שחרית בשבתות ובימים טובים. תפילת נשמת כל חי נאמרת גם בליל הסדר וכלולה בהגדה של פסח והיא נאמרת גם על ידי יחידים שניצלו מצרה. מקורו של הפיוט נתון במחלוקת. הפיוט הזה, נשמת כל חי, בנוסח הקרוב לזה שמופיע כיום בסידורים, נמצא כבר במשנה תורה לרמב"ם ובסדר רב עמרם גאון. ישנה מסורת בשם רבי יהודה החסיד שלפי המסורת, התחייבות בעת צרה לומר את השבח נשמת כל חי לאחר ההצלה היא באמת סגולה גדולה להינצל מצרה, וכך באמת גם נוהגים יהודים רבים. בתוכנית שלפנינו ננסה לצלול לשורש הפיוט ולהבין קצת יותר על המעלה שלו, על הסגולה הגדולה הטמונה בו. ומאחר והפיוט מחולק לארבעה חלקים,

נתמקד היום בקטע הראשון שמתחיל במילים "נשמת כל חי." איתי באולפן נמצא הרב יוסף מורדי. שלום לכבוד הרב. שלום וברכה. מה שלום הרב? -הודו להשם כי טוב. אז היום אנחנו הולכים לעסוק בדבר מאוד מאוד נשגב, שבח נשמת כל חי. הרב יכול לעשות לנו... לתת לנו קצת רקע על השבח הנשגב הזה? נשמת כל חי, המעלה שלה מאוד נשגבה, מאוד עצומה. מובא בספר הבן איש חי לרבנו יוסף חיים, פרשת תולדות שנה שנייה, הלכה ג, שהשבח של נשמת כל חי הוא יקר ומעולה מאוד וצריך לאומרו בנעימה והוא מסוגל על כל צרה שלא תבוא. שיקבל עליו לומר: "הריני מקבל בקבלה גמורה כשאנצל מן הצרה אומר נשמת כל חי בקול נעים ובעשרה." זו סגולה ידועה מרבי יהודה החסיד, שבה

הבן איש חי מביא את הפסוק בישעיה מג: "עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו." זאת אומרת... וזה, על מה מדובר הפסוק הזה? דווקא על נשמת כל חי. "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו," כל הבריאה היא בשביל האמירה של שבחים לקב"ה. אבל מאוד מעניין, הרב, השבח הזה, נשמת כל חי, קיבל מקום מאוד מאוד חשוב. ואני שואל את עצמי, יש עוד הרבה מאוד פיוטים, עוד הרבה מאוד מזמורים שאנחנו אומרים אותם יום-יום בתפילה, בתפילת השחרית. מה באמת מיוחד בשבח הזה, נשמת כל חי, שזכה באמת להיכנס לתפילת שבת, בימים טובים ועוד מועדים מיוחדים? כמו שציינו, הסגולה הזאת מובאת מרבי יהודה החסיד, שהיא סגולה מאוד מיוחדת כשאדם נמצא בעת הצרה, שהוא יכול להינצל

בה. לדוגמה: אחד מהדברים שהוא מציין, כף החיים מביא בסימן רפא בהלכות שבת, הוא מביא את הסגולה של רבי יהודה החסיד, כשאדם נתון בצרה מסוימת, יקבל עליו את השבח הזה של נשמת כל חי, שיאמר אותו בעשרה, וזו סגולה בדוקה ומנוסה. מעבר לזה, הגאון רבי אליעזר פאפו, בעל הפלא יועץ מביא את סגולת נשמת כל חי, גם על כל צרה שיוושע מהצרה יאמר נשמת בעשרה, וכן שיוצא לדרך. זו סגולה גדולה מאוד שהיא ביטוח למעשה, כשאדם יוצא, ישים את ידו על המזוזה ויאמר: כשאני מגיע למקום פלוני, אומר נשמת כל חי, מקבל עליו איזשהו דבר, בלי שום נדר את הקבלה הזאת, וגם זה מובא, כמו שציינו בכף החיים, גם הגאון הרב בן ציון מוצפי, אביו, עליו השלום, רבי

סלמאן מוצפי, אמר: ישים את ידו על המזוזה ויאמר "כשאגיע למקום פלוני אומר נשמת כל חי." הוא יכול להגיד את זה ביחיד, וכשהוא מגיע שוב ביחיד. אבל אם אדם נתון בצרה, שלא תבוא, בנושא של זיווגים, בנושא של רפואה וכדומה, טוב שיעשה בעשרה ועם סעודה, שנאמר: "סעדני ואיוושע." הרב דיבר קצת על הנושא הזה של אמירת נשמת כל חי בעשרה, וזה מאוד מזכיר לי שהרב מהרבנים החשובים של הידברות, שהרב נמצא בכל ערב בחוג בית כדי באמת ללמד את עם ישראל את הנושא של השבח נשמת כל חי. הרב יכול לספר לי קצת מה קורה באמת בערב כזה? מה עושים בערב כזה? האמת, הערב הזה, זה ממש נקרא ערב של ישועות. אנשים מצפים להגיע ולשמוע דברים שמחזקים אותם

מבחינת האמונה. חיזוק באמונה, שהיום זה דרוש כל כך. מעבר לזה, העניין הזה שממלאים בערב כזה ממש בית שנכנס בו ההודאה, וההודיה אפשר לומר, זה ממתיק את כל הדינים כי השורש של התודה, אם אנחנו ניקח את המזמור, "מזמור לתודה" שאנחנו אומרים: "בואו שעריו בתודה, חצרותיו בתהילה," "בואו שעריו בתודה", הוא אומר: מה המפתח שפותח את כל השערים? זו אמירת תודה. במילים, בואו נתבונן, "בואו שעריו בתודה" זה בדיוק 13 אותיות. במזמור הזה שתיקן אותו, מזמור ק' בתהילים, חיבר אותו משה רבנו, עליו השלום, ובו זו ממש תמצית של הודאה. "בואו שעריו בתודה, חצרותיו בתהילה." בהודאה הזאת אנחנו למעשה אומרים: מה המפתח לפתוח את כל השערים? זה

אמירת תודה. מוצאי שבת, מה אומרים? "פתח לנו שערי אורה, שערי ברכה," חמישים שערים. מה המפתח לשערים האלו? זה אמירת תודה. זאת אומרת, הרב מגיע באמת לבתי ישראל בכל הארץ ומלמד את העם את מעלת אמירת התודה, כשבתוכה באמת השבח נשמת כל חי, שהוא כל כולו תודה. ואגב, אם אנחנו כבר מדברים על זה, אז נאמר לכם שאתם באמת יכולים להתקשר לטלפון שמופיע כעת על המסך ולהזמין את הרב יוסף מורדי או את שאר רבני הידברות אליכם הביתה ובאמת לומר, ללמוד ביחד, יחד עם כל עם ישראל את מעלת השבח של אמירת נשמת כל חי. ובכלל, ערב של ישועות. הטלפון מופיע כעת על המסך, אתם יכולים כבר עכשיו לטלפן. הרב, אנחנו נמשיך לעסוק קצת בעניין הזה, אבל

אולי קודם לכן, הרב שר לא מעט זמן, הרבה מאוד שנים, ואנחנו מדברים על נשמת כל חי, על אמירת תודה. אולי ביחד נשמע את הקטע הראשון שעליו אנחנו מדברים, "נשמת כל חי", אפשר? כן. ודאי. -בבקשה. הרב, אני חייב לומר, קודם כול, זה מצמרר לשמוע את השירה הנפלאה של הרב, וגם את המילים בשילוב של המילים. ממש מצמרר. קודם כול, אם הרב שר גם בחוגי הבית, אני הראשון שמזמין. טוב, אז אנחנו רק נציין בפניכם שאתם יכולים לטלפן כבר עכשיו לטלפון שמופיע כעת על המסך ולהזמין את הרב יוסף מורדי או את שאר הרבנים החשובים של הידברות לחוג בית בנושא הזה של נשמת כל חי, ללמוד ביחד את השבח ואת המעלה הגדולה של הפיוט הזה, השבח הנשגב הזה,

ובעזרת השם גם לזכות לישועה. הרב, אנחנו מדברים על כך שהשבח הזה הוא באמת, יש בו ייחודיות. יש בו ייחודיות וזה לא סתם. מה הייחודיות לומר את השבח הזה בעשרה כאשר למשל, הנה, אנחנו מדברים על כך שאנשים מזמינים את הרב הביתה ואומרים ביחד את השבח. יש פה ייחודיות מסוימת? בוודאי. לא דומה דבר שנעשה ביחיד, לעומת דבר מצווה שנעשה ברבים, בעשרה. "כל בי עשרה שכינתא שריא." קודם כול, השכינה שורה בעשרה. הבעל שם טוב אומר, זכר צדיק וקדוש לברכה: אפילו עשרה שיושבים ולא עוסקים בתורה. אלא יושבים, יהודים כמובן, מלאך שעובר שם נשרף מחמת גודל הקדושה שיש לעשרה יהודים שיושבים, אדרבה, אם עוסקים בתורה - בכלל. ואם משוררים, אז

המעלה היא גדולה כל כך ועצומה שאין לתאר אותה. הרב אלכסנדר זיסקינד בספרו, בעל "יסוד ושורש העבודה," מזכיר שם את השבח על פי מקורות מהזוהר הקדוש, על כל תיבה ותיבה, על כל מילה, על כל ניגון, על כל אות, ואפילו על כל ניקוד זה ספור ומדוד. על פי הזוהר הקדוש, יש בזה עוצמה אדירה כשאדם קורא את זה מלב אמיתי, באמת מתוך ליבו, מקירות ליבו, אז ההשפעה של השבח הזה גדולה ועצומה ומסוגלת להשפיע, להפוך את הצרה ממה שנקרא - מדין למתוק, מה שנקרא "ימתק המר ממהללם." על ידי... אומרים את זה בבקשה של שבת, על ידי האמירה של השבח, כל מר נעשה מתוק. זה דבר גדול ועצום. וחוץ מזה, זה נותן לאדם הרגשה פנימית נפלאה, שהוא חי בסביבה

שכולם אומרים יחד תודה זו אווירה אחרת. בבית שגדלים על מציאות כזאת של הודאה ותודה. עכשיו כשאני שומע את הדברים של הרב, באמת, זה אולי קצת יותר מובן לי למה אנחנו את השבח הזה אומרים דווקא ביום שבת, דווקא בימים טובים, דווקא במועדים מאוד מאוד מיוחדים, כי אולי עצם הזמן עצמו, שהוא זמן נשגב, ראוי לומר גם שבח שהוא שבח נשגב, ולא לאומרו בכל יום. כך אני מניח לפחות, לפי מה שאני מבין מהרב. -אמת. בשבת, הסגולה של נשמת היא על אחת כמה וכמה נתקנה במיוחד עבור שבת. יש לנו שלושה סוגי תוספות בשבת: נפש, רוח, נשמה. הבן איש חי כותב בפרשת תולדות שנה שנייה, הוא מזכיר שם את הנושא שאדם קורא נשמת כל חי בשבת זה כנגד תוספת נפש

של שבת. כשאומר "ה' שפתי תפתח", כן? זו כבר תוספת רוח. ובכתר, כשאומרים "איה מקום כבודו," שם מכוון לתוספת נשמה. אז זאת אומרת, המעלה של נשמת מבחינת שבת, עד כדי כך שמסופר על אחד מהאדמו"רים שתבשיל של שבת התקרר להם, ואשתו דאגה שבעלה יבוא, יאכל תבשיל קר. מי רוצה לאכול תבשיל קר? הוא רוצה חם. אמר: תבדקי שהתבשיל חם, אני התכוונתי כל כך בנשמת כל חי בהתלהבות כזאת גדולה עד כדי כך שהתבשיל כבר ודאי שהוא חם, תבדקי ותראי שהוא חם. -וואו. עד כדי כך המעלה של... זו סגולה באמת שכשאדם נמצא בקרירות מבחינת האמונה שיאמרו עליו נשמת כל חי. הרב אמר שבכל מקום שיש עשרה אנשים השכינה שורה. -ודאי. וכבר דיברנו על כך קודם לכן

שכשבאמת, אני מניח כשהרב מגיע לחוגי בית, שם נמצאים הרבה יותר מעשרה. ככל שמתרבים האנשים שמשתתפים במעמד שכזה, אני מניח, יש להם סגולה יותר באמת לקחת את האור שנמצא בשבח הזה? בוודאות. בוודאות. אינו דומה מצווה ליחיד לבין שעושים אותה רבים. הכוח של רבים, אי אפשר... לדוגמה, יש כל חצות לילה בכותל המערבי עושים נשמת כל חי כל חצות לילה ב-12. התחיל ממניין, והיום זה ממש מאות. -וואו. וזה הכוח של זה, רואים גם את הישועות שרואים מהאמירה הזאת כשזה נעשה בציבור. אינו דומה דבר שנעשה ביחיד לדבר שנעשה ברבים, כמובן. אז ברשות הרב, אנחנו נאמר לכם שוב, הטלפון מופיע על המסך כרגע. אתם יכולים לטלפן כבר עכשיו ולהזמין את הרב

יוסף מורדי ואת שאר רבני הידברות אליכם הביתה ללמוד ביחד, להתעלות ביחד, להבין מה עומד מאחורי השבח הנשגב הזה, נשמת כל חי, ובעזרת השם גם לזכות לישועה. הרב, כמי שמסתובב כל יום בבתים בארץ ישראל בנושא הזה של נשמת כל חי ומפיץ את האור הגדול הזה, הרב יכול לספר לי באמת איך מגיב הציבור בערב כזה, בערב מרגש שכזה? כמובן. במציאות כזו שאנשים לא כל כך מכירים את הנושא של המעלה של נשמת, הפירוש המילולי שלה, וכשאנחנו מסבירים את התיבות, את המשמעות של נשמת, את הכוח העצום שיש לו להפוך מצרה, להפוך את זה למצב טוב יותר, לתת השראה טובה לבית, ודאי שאנשים מתרגשים מאוד, כשאומרים את העשרה להצלחת עם ישראל. המצב בארץ לא פשוט,

אנחנו נמצאים בצורה כזו שכולנו מתאחדים. עצם האיחוד של כולם זה כבר מעלה גדולה. ויושבים, משבחים את בורא עולם. אין לקב"ה נחת גדולה יותר מזה. מעבר לזה, הרמב"ן בפירוש שלו על פרשת בא, בסוף פרשת בא אומר שכל המהות של עם ישראל, מה שאמרנו בהתחלה, "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו," בשביל מה יצרתי? בשביל שיספרו את התהילות, את השבחים לקב"ה. אז כשבאים לבית בכל פינה בארץ ומדברים על המעלה הזו, אנשים מקבלים את זה ממש בצימאון, כשמסבירים את זה במתק שפתיים, באמת, דברים שיוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב, אנשים אוהבים לשמוע שבחים, דברים שהם פונים אליהם אישית. שזה עוד לא התחלנו לדבר, על הקדושה והברכה שזה מביא הביתה. ודאי,

ודאי. הזכרנו פה לדוגמה בנשמת: "ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע, "פודה ומציל," אומר הרב בעל "יסוד ושורש העבודה," כמה הוא צריך להתלהב שיש לנו מלך כזה גדול, שאפשר לפנות אליו. מבלעדיך אין שום כוחות בעולם שיכולים להשפיע חוץ מכוחו של בורא עולם. "אין לנו מלך גואל ומושיע, פודה ומציל ועונה ומרחם," אפילו שאדם לא ראוי - שומע לתפילה שלו. "בכל עת צרה וצוקה," מה זה צרה? צרה כללית, "צוקה" - זו הצרה הפנימית של אדם, כל אחד יש לו את העניינים שלו. "בכל עת צרה וצוקה, אין לנו מלך עוזר וסומך." אם הוא שם ביטחונו בבורא עולם, איזו הקלה זה עושה לאדם. אני מסתכל על המילים, הרב, שמעתי את השיר המצמרר שהרב עכשיו שר, את

הניגון המדהים הזה, ואני שומע את המילים "פוקח עוורים, "זוקף כפופים, עוזר דלים," יש פה ביטויים כל כך נשגבים לקב"ה, שאולי לבד קצת... איך אנחנו כבני אדם יכולים לומר שבחים כאלה לבורא עולם? אבל כאשר מתאחדים יחד עוד ועוד אנשים ומשבחים את הקב"ה, אולי באמת יש בזה, כמו שהרב אומר, מעלה אדירה, וזה באמת מה שהרב עושה ערב-ערב ועל כך יישר כוח גדול. כן, הרב, עוד מילה? -כן. רציתי לעורר בקטע הזה שדיברנו, כמו שהזכרת, ויפה הזכרת, אמרנו "מעורר ישנים, מקיץ נרדמים," זה לא ישן בפועל שהוא ישן וצריך להעיר אותו, זה לא שהוא נרדם. דרך אגב, ישן זה שינה יותר פשוטה מאשר נרדם. נרדם זה שהוא ישן תרדמה עמוקה. אז אחד מהאדמ"ורים

היה מכוון פה על בני משפחה שהם רחוקים, אלו שרחוקים מהמצוות, ועל ידי כך שהוא דבק בתיבות האלו - "המעורר ישנים" - שהם נרדמים מהמצוות, אדרבה, פה הוא מעיר אותם, מחזיר אותם בתשובה מהתפילה הזאת, מכניס להם אור של תשובה. כמה בתים רוצים שבני הבית יהיו, איך אומרים, באחדות, בשלווה, בשמחה, שילכו בדרך השם? כמה הפיוט הזה יכול לעורר לאמונה. בהחלט. בגלל שהפיוט הזה יכול לעורר לאמונה ולעוד הרבה מאוד ישועות, זאת באמת האפשרות של הצופים. אתם יכולים, בעזרת השם, להזמין את הרב יוסף מורדי יחד עם רבני הידברות אליכם הביתה ולהביא את הברכה ואת הישועה על ידי אמירת השבח נשמת כל חי ועל ידי העסק, ללמוד את הנושא, ממילא בעזרת

השם גם הישועה תבוא. "נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלוקינו," כמה באמת אנחנו צריכים להודות על כל רגע ורגע שאנחנו מקבלים חיים על פני האדמה. "ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד." תודה רבה לרב יוסף מורדי. -ברוך תהיה. תודה רבה לכבוד הרב. תודה רבה לנגנים. אנחנו נמשיך ונעסוק במעלת הפיוט הנשגב הזה בעזרת השם בתוכנית הבאה, אבל בינתיים אתם יכולים לטלפן לטלפון שנמצא כעת על המסך ולהזמין את הרב יוסף מורדי ואת רבני הידברות שיגיעו אליכם הביתה, יחד איתכם יאמרו את השבח נשמת כל חי ותלמדו יחד את הנושא של הפיוט הנשגב הזה. המשך צפייה מהנה.