הרב יוסף משאש זצ"ל - סיפור חייו ומשנתו של אחד מגדולי רבני מרוקו

הוא איבד את אמו כשהיה אך ורק בן שלוש ואת אביו כשהיה בן 12. למרות זאת הוא הפך להיות אחד מגדולי הרבנים הגדולים ביותר במאה ה-20 במרוקו ובארץ ישראל. אדם שגדל לתוך אהבת ישראל, שכירוב לבבות היה חלק ממשו הילכתית הסדורה. בואו נכיר את סיפור חייו ומשנתו של הרב הגאון הצדיק הרבחופשי ירד צום קדושי משחקים שבעה

מקנס מרוקו 1892 נולד לו הרב הצדיק יוסף נשש כבר בגיל צעיר התגלה בילד יוסף כישרון מיוחד ההתמדה העומק של לימוד ההלכה. נפש יצירתית ביותר, צייר ואומן וראה ביופי של הציור ושל האומנות חלק בלתי נפרד מעבודת השם. בשנות ה-20 לחייו הוא נודע כבר כתלמיד חכם עצום וב-1924 הוא התמנה לרב טלמסן באלג'יר והקהילה היהודית צהלה וסמחה. במשך 17 שנים שימש השם כרב הקהילה והורביל אותה דרך קירוב לבבות ואהבת ישראל עצומה שהייתה לו. אחד הסיפורים המרגשים מאותה תקופה התרחש דווקא בשבת הראשונה שלו. כשהרב הגיע לקהילה סיפרו לו על ראש הקהילה. אדם שאינו שומר כשרות, אינו שומר מצוות. כן כן. אפילו בביתו לא היו נהוגים כללי הכשרות. אמרו

לו תיזהר ממנו, אל תלך אליו. אבל הרב בדרכו המיוחדת והמחבקת ניגש אליו ואמר לו כבודו בשבת הבאה אני אצלך כל הקהילה עובתיה במהלך כל השבוע מתוך אחריות וכבוד לכבוד הרב הכשיר ראש הקהילה את כל ביתו כך שהרב ובני ביתו יוכלו להגיע לאכול אצלו לההנות ממטעו בשבת קודש המעשה הזה יצר קירוב לבבות אדיר. לאחר אותה שבת, ראש הקהילה התחזק מאוד והקפיד על כללי הכשרות בביתו ואף מחוץ לביתו. וזה רק אחד מתוך מאות סיפורים המלמדים על יכולתו המדהימה של הרב מסס. לאחד את הקהילה. לאחר 17 שנים בתלמסן שבאלג'יר חוזר הרב למרוקו למקנס. במקנס שימש הרב כדיין וכאב בית הדין לערורים של כל יהודי מרוקו. באותה תקופה זוכה הרב גם לאותוטו קרה

ממלך מרוקו על יושרתו ותפקידו בקהילה וליהודי מרוקו בכלל. גם בשנים אלו הכיסופים והקנייה לעלות לארץ ישראל אך ורק הלכו והתגברו את זה לרב. ובשנת 1964, כשהוא כבר בן 72, מגיע כבוד הרב לביקור ראשון בארץ ישראל. במהלך אותו ביכור פגש הרב באירוע משפחתי את דוד בן גוריון. במהלך אותו ביקור אומר דוד בן גוריון לרב דברים שנחרטו על לוח ליבו. רבי יוסף, אתה זוכר סיפור המלגלים? הם חזרו והוציאו דיבה על הארץ. אני יודע שכשאתה תחזור למרוקו, כבודו ידבר טוב על ארץ ישראל ועל מדינת ישראל. אבל מה יחשבו יהודי מרוקו? אם אתה עצמך חוזר לשם? אולי אומרים שארץ ישראל טובה לביקור, אבל לא לעזות אליה, לא לחיות בה, אתה חייב, חייב להישאר.

הרב נשאר בסוף בישראל ולא חזר למרוקו עוד. הוא התמנע כרב העיר של חיפה, עיר שהייתה צריכה רב, שמכיל, מחבר, מאחד. והרב היה בדיוק האדם שמתאים לתפקיד הזה. 33 ספרים כתב הרב משש. ביניהם אפשר למצוא תרשימים ואיורים מיוחדים הנותנים לספרים רובד מיסטי ועמוקף. בפסיקותיו ההלכתיות נהג הרב להדגיש את כוח ההיתר. לאסור זה קל. הכי קל להגיד אסור אבל להגיד מותר ומכוח ההלכה זה הדבר הכי חשוב והכי נכון. ואיך הרב התייחס לחיילי צהל? פעם כשהרב ראה את החיילים באיזשהו מפגש הוא ניגש אליהם ואמר ברוך אתה השם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה שאלו אותו למה הרב מברך שהחיינו על כשהוא רואה חיילים הוא ענה איזו זכות התחלה אמיתית של

גאולה הרב משש תמיד ראה כל אדם לכף זכות הוא לא בדק מה הוא לובש איזה כיסוי ראש יש עליו הוא לא בדק איזה מעיל יש עליו זה לא עניין אותו הדברים החיצוני חשוב לו זה הפנימיות הלב לסיכום הרב יוסף האמין בכל ליבו באהבת חינם הוא חשב במיוחד על אלו שאינם מצליחים תמיד לשמור או מעוניינים לשמור את המצוות ורצה דווקא אותם לקרב ליהד כאשר מתייחסים לאנשים באהבה בקירוב בחיוך הם מרגישים שייכות ואז דווקא אז הם רוצים להתקרב לקדוש ברוך הוא לתורה ולמצוה שני יוסף זכר צדיקדו וזעו למשהו דבר ונשמע