
הרופאה שזיהתה את גופתו של סינוואר: ריאיון עם ד"ר אסי שרון
חני ליפשיץ פגשה את ד"ר אסי שרון, מומחית בשיקום הפה והפנים במרכז הרפואי הדסה, ושמעה ממנה על הליך זיהוי חללים דרך השיניים, בפרט לאחר הטבח בשביעי באוקטובר, ועל התחושות הקשות שמלוות את אנשי המקצוע. וגם: על הרגע שבו זיהתה את גופתו של רב המרצחים יחיא סינוואר על פי צילום הסי-טי. צפו
פרקים בסרטון:
ויש לי בטלפון בוואטסאפ תמונות של גולגלות כל יום יום לילה לא משנה כל שעה וזה יש לי עשרות אולי מאות אני לא יודעת המון
וואי
אז זה לא היה לי מוזר לקבל עוד תמונה
כן
אמ זה קרה באוקטובר באוגוסט אני שמעתי שכמו כולם שיש כאלה שאומרים שראו אותו איפהשהוא את צינער
ראו אותו חשבו שמישהו זה הוא לא הוא כן הוא ואז אני פניתי לאחד המפקדים שלי במשטרה ואמרתי לו תקשיב א אני רוצה מידע עליו כי אם הוא יגיע אני אזהה אותו דוקור אסי שרון איזה כיף לשבת כאן איתך עכשיו טוב אמרנו מקודם כשהמצלמותו לפני שהמצלמות נדלקו לנו כאן ששאלתי אותך באיזה טייטל להציג אותך ואז זה היה נורא ארוך את יודעת ואמרת לי תקריא לי אבל אמרתי אני בכל זאת יודעת כבודך במקומך תספרי לנו קצת מה מה את עושה
אז יש לי כמה כובעים
כן
א חוץ מזה שאני אמא לשלוש בנות ונשואה לבעל מדהים אה אני מנהלת את תוכנית ההתמחות באדסה של שיקום הפה
כן
ואני מפקדת יחידת רופא השיניים המתנדבים של המדור לזיהוי חללים במשטרת ישראל. יפה ואבל שמתי לב שאתהוב הטייטל הראשון שלך היה אמא ל אני גם מציגה את עצמי ככה תמיד שואלים אותי להשליחות בקתמדו דבר הראשון אני אמא ואישה וזה זה הפוקוס הזה שנשאר עם עמות שדריה יציב כזה ויש לך את זה אני ממש רואה את זה מיד לא יצא לנו עוד הרבה לדבר אבל יש בך איזה משהו מאוד אצילי וו את לא מתפזרת
לא
לא תמיד היית כזאת לא מתפזרת
תמיד כן
כן
מה ילדה כזאת פנימית כזאת שברור לה מה היא עושה בחיים אה
כן
תתארי לי אותך ילדה בא לי בא לי
א מאוד בתוך עצמי אוהבת לצייר
איפה גדלת
בירושלים אני ירושלמית
אה אוקיי
דור חמישי בירושלים מצד אחד א גדלתי בגיבעת מרדכי שכונה מעורבת א דתיים חילוניים גדלים ביחד, משחקים ביחד.
כן.
א ובשלב מסוים עברתי לשכונה אחרת בירושלים וירושלמית ירושלמית ועדיין גרה בירושלים.
יואו איזה כיף לך. כיף ירושלים זה כיף. ירושלים זה אופי. זה לגמרי משמעית.
כן. כן.
אה ואז בעצם מתי את מוצאת את עצמך הולכת לכיוון הזה של שיקום פה, שיניים, לסת, כל הדברים האלה? מתי זה קורה? אחרי לקראת סוף הצבא הבנתי שאני רוצה ללמוד איזשהו תחום שיקח הרבה שנים הרבה עשייה, אנשים, לימודים, א טיפולי ואז הגעתי עם הרבה כיוון של אמא שלי לרפואת שיניים.
שמה למה מה קורה מצד למה מצד אמא שלך יש את ה את המקום הזה? היא הייתה היא עבדה כמעט 40 שנה בבית ספר לרפואה א הייתה לבורנטית במעבדה של מחקר סרטן והיא אמרה לי תקשיבי מה דעתך על רפואת שיניים ואמרתי וואי יכול להיות א מגניב ואז בדקתי את זה ואמרתי כן זה יכול להתאים לי והתחלתי
אה וככה הדרך נסללת לך לפסגה באיזה את בסוף היום את אחת החזקות בתחום והגדולות בתחום את לא תעידי על עצמך, אבל אני יודעת כי עשיתי קצת עבודת מחקר עלייך, כולם מכירים אותך. איך זה קורה? איך את מגיעה לשם? א התאהבתי במקצוע הזה. אני נהנית מכל רגע.
די,
זה מקצוע שהוא בשבילי תחביב, זכיתי. אז ככה שכל צעד שעשיתי לאורך השנים היה כי אני פשוט נהנית מזה. ואז הלכתי והתמחתי גם בשיקום הפה. ואז התמחתי בשיקום פנים. והתעמקתי יותר ויותר בתוך ה בתוך המקצוע.
מהנה בזה? תסבירי לי. למישה שהיא ממש לא מהתחום, כן, מעניין אותי לשמוע מהנה בזה.
זה מקצוע סופר יצירתי ומגוון ועובדים עם אנשים. זאת אומרת, זה גם לטפל באנשים וגם לחשוב מחוץ הקופסה, למצוא הרבה פתרונות. זה זה מקצוע שהוא משלב בתוכו גם מחקר, גם עבודה מעשית, גם א טיפול. זה מקצוע שהוא הכי מגוון שיש ואני עושה אותו בשילוב של עבודה קלינית במרפע שלי, עבודה קלינית באדסה ואני מלמדת באדסה. אז זה שילוב של כל הדברים ביחד.
נכון, יש בזה גם המון פסיכולוגיה.
יש.
את יודעת, אני חושבת שאני אני לא חוספת חולשות. אני כזה בן אדם קצת חזק כזה, אתה יודע, שכזה כאילו בדרך כלל אני המטפלת ואני חושבת שרק הרופא שיניים שלי עכשיו אני אגיד זה מצחיק להגיד אבל הוא קצת הפסיכולוג שלי פתאום שמה אתה חולשה צפה ואני פוחדת ויש חרדה ויש זה ואני אומרת לעצמי חני את בחיים לא מתנהלת ככה בשום מקום אחר חוץ מאשר אצל רופא השיניים נכון את רואה בן אדם במערמב קצת בחולשתו
יש בזה יש בזה משהו כן
ממש
א אז זה מקצוע אני מאוד אוהבת אנשים אז זה מקצוע צ שהוא מאפשר מאפשר את זה.
כן. מעניין. עכשיו בעצם אני רוצה לדבר איתך יותר על מה שקורה. זאת אומרת חוץ מרפואת שיניים ושיקום פנים ולסת וכל הדברים האלה, את בעצם נדרשת אחרי השביעי, עוד לפני השביעי לאוקטובר, כן? אבל גם אחרי השביעי לאוקטובר לזהות חללים א דרך שיניים.
אז בעצם זה סיפור שמתחיל ב-2010. חברה שלי רביטליט חוזרת מייתי ומספרת על העבודת הזיהוי שהיא עשתה שם עם חברי היחידה של המשטרה. היא גם רופת שיניים כמובן ו א והיא מציגה לנו איזשהיא מצגת וכשאני מסתכלת על זה אני אומרת וואו זה משהו שאני יכולה לעשות בתור התנדבות. כל אחד יש לו משהו אחר שהוא יכול לעשות לתרום לעזור. בזה יש לי ולרופא שיניים אחרים ייחודיות. אנחנו יכולים לעשות את העבודה הזאת ומי שיש לו יכולת גם לעבוד עם מתים וזה לא משפיע עליו לרע זה זה משהו שאפשר באמת לעשות. והיה מחזור של גיוס א של מתנדבים ליחידה הזאת. החלטתי שאני מצטרפת.
רק למי שלא יודע. בהיטי הייתה אז רעידת אדמה. נכון. אנחנו גם חוונו רידת אדמה מאוד קשה בנפל אז אני יודעת גם את כל הזיהוי דרך השיניים הרי לפעמים אתה לא יכול כבר לזהות אף כלום נשאר לך בעצם רק שיניים אה אז אותה חברה בעצם קלתה שיש כאן איזה משהו מאוד חזק מן הסתם את הזיהוי הזה של ה
היא פנתה ל לחברים שלה
כן
ושאלה הם הם מעוניינים א להתגייס ליחידה היה אז גיוס מאוד גדול אמ ואה ב-2010 בעצם בעצם אני מצטרפת, עוברת את הקורסים והכשרות שמפקדי היחידה הכינו. ו באסון הראשון בעצם זה אסון הכרמל, השריפה בכרמל. זה הייתה פעם ראשונה שהייתי חלק מתהליך של זיהוי באסון רב נפגעים. לפני זה התחלתי כבר את ההכשרה וכבר עבדתי. יצא לי להיות במכון לרפואה משפטית. אבל האסון הגדול היה בעצם אה
מה את זוכרת? מ
שפה? א אני זוכרת שזה היה קרוב לחנוכה כי עוד היו סופגניות אשל שאני הכנתי לילדות שלי. אני זוכרת שזה היה סביב השעון. אני זוכרת את המראות, את הריחות. אמ אני זוכרת תחושת הביחד לפגוש את האנשים. וזה היה מאוד משמעותי.
כן,
זה היה משמעותי. ואז לאורך כל השנים היו עבודות שהיינו צריכים לעשות כחלק מהשמירה לכשירות שלנו וחלק מאסונות שקרו פה במדינה מכל סוג של מה למשל
א נחל צפית לדוגמה
שזה היה אה זה השפיע עליי מאוד כי אה לראות א
נערים ונערות מאוד צעירים
לראות בחורות יפה יפיות צעירות בגיל של הקרוב לבנות שלי א אה ברגע שמאבדים צלם כשדוגמה בשריפה שלא משאירה כמעט שום דבר אז א זה מרחיק יותר
נכון
אה ואז העבודה המעשית של בעצם זה עבודה מקצועית פרופר אה מתאפשרת יותר כי אנחנו מנותקים לחלוטין
א ברגע שזה זה בחורות יפה יפיות א זה קשה זה הופך להיות יותר קשה
עכשיו למה בעצם את נדרגשת לזהות אם הם לא זאת אומרת אין עיבוד צלם אנוש ואז זאת אומרת צריך כדי לתת את החותמת הסופית שמדובר באותה באותה מה בדיוק תסבירי אולי למי שלא מובן לו למה בעצם את נדרשת לכזה אסון למשל בשריפה זה נורא ברור כי צריך לזהות מי החלל אבל
ברגע שזה אסון רב נפגעים אז יש צורך בזיהוי מדעי לפי לפי כמה שיותר אמצעים.
אנחנו לא נעמיד משפחות מול שורה של חללים ונגיד להם תבחרו מי שלכם. אה אז במקום זה נעשה הליך מסודר של זיהוי ואז מול המשפחה אם אפשר להראות או תלוי אפשר להציג בעצם את הנהדר שלהם את ה את בין המשפחה שלהם. לא ניתן למשפחות לעמוד ולהסתכל על שורה של בנות יפות שמלוכלכות נניח בעפר או בגלל שהם היו במים או משהו כזה ולהגיד להם אוקיי תבחרו מי שלכם גם לא לפי תמונה זה מזעזע וזה בלתי אפשרי
כן
זה מקום לטעויות
כן
אז הזיהוי המדעי מתבצע או על פי זיהוי של שיניים שזיהוי מדעי או DNA או תביעות אצבע או סימנים רפואיים אחרים אה א שיכולים לתת את התשובה. אחד מהאמצעים האלה חייב להתקיים. א ואז אפשר להודיע על הזהות של אלמוני.
אה, אני מבינה. כן. וואי, אז שם את אומרת, את זוכרת את את הקוץ' הזה בלב כש שזה
בדרך כלל הקבוץ' בלב הוא כבוץ שכל המדינה או כל מי ששומע לאסון חווה אותו. אנחנו עושים את העבודה המקצועית. כן.
אבל יש פעמים שלוקחים הביתה יותר. באתי הביתה ואחת הבנות שלי אמרה ש מישהי מהן הייתה מדריכה שלה בצופים
זה יוצר חיבור שהוא חיבור קשה במקום שאני אתנתק ואק את המקצועי ואתנתק מכל מידע שיש בתקשורת כי זה חלק מהעניין אז בעצם זה פוגש אותי במקום א לא טוב במקום
ובדרישות התפקיד באמת הם מדברים איתכם על לנסות לנתק לנסות לנתק כמה שפחות אולי לצרוך חדשות באותה באותם ימים או כן יש זהוכן
כן זאת אומרת ברגע שקורה משהו אנחנו אמורים להתנתק, לא לקרוא על זה, לא להיכנס לרשתות החברתיות, להתנתק לחלוטין ולהגיע לעשות את העבודה ולצאת משם. ואז גם אנחנו לא אמורים ללכת ולהתחיל לחפור בתוך מה שראינו,
כן?
במידע האישי. אה, ואז א א לאורך השנים א היו מספר מפקדים ליחידה. מפקדת אחת זו שבזמנו גייסה אותי. היא הייתה הסגנית המפקדת של היחידה. א היא הפכה להיות המפקדת והיא הייתה 10 שנים רצופות מפקדת היחידה. מפקדת יחידה א מיתולוגית.
כן. ואם א סיימה את התפקיד שלה משהו כמו אני חושבת שנתיים לפני ה-7ה באוקטובר משהו כזה החליטה ש זהו זה
כן
אה אף מפקד של היחידה מאותם מפקדים אז שנכנסתי ליחידה לא עזב אותה זאת אומרת שהמפקדים נשארים חלק מה מיחידת רופא השיניים זה 30 אנשים
אה מכל מכל הארץ אה ואז היא החליף אותה הסגן שלה א ופנו אליי כבר אז בזמנו אם אני מוכנה לקחת את הפיקוד ואני אמרתי אני עדיין לא יכולה לעשות דבר כזה כי אני עסוקה במה שאני עושה באדסה בוא נחכה עוד איזה זמן מסוים קרוב ל7 באוקטובר אני לא זוכרת עם חודש חודשיים אולי יותר פנה אליי המפקד של היחידה ושאל אותי אם אני מוכנה לקחת את התפקיד א אמרתי אה אה אה אז הוא אמר נו הגיע הזמן אמרתי בסדר ויר
ואת לא חולמת
לא
למה את הולכת א
ועדיין לא לקחתי אותו אמרתי כן אבל סיכמנו שבגלל שיש איזשהו הליך מסוים שהיחידה המשטרתית הייתה צריכה לעבור מפקד חדש וכן הלאה נחכה ואז פרצה המלחמה
כן
7 באוקטובר א אני בבית כמו שאר חברי היחידה אה ומה מקבלים הודעה בקבוצת א וואטסאפ של אה אה של היחידה א להיות מוכנים א ושיקראו לנו לעשות את העבודה. אז אנחנו אמורים להתנתק מרשתות חברתיות וכן הלאה. אבל זה לא בדיוק אפשרי ביום כזה עם ההזקות. כן. נכון.
הזקות, טלוויזיה. א הייתה לי סוכה במרפסת. אז אמרתי טוב אני צריכה לפרק אותה כי אחרת זה לא יקרה. אז בין הזקה להזקה פרקתי את הסוכה. אני עוד תכננתי לרוץ בבוקר והפסקתי הייתי כבר לבושה ונשארתי עם בגדי ספורט. אז פרקתי את הסוכה עם בגדי ספורט ווחיכינו שיקראו לנו.
כן. עברו הרבה מאוד שעות כי בעצם באותו זמן אחר כך הבנתי אי אפשר היה בכלל להתקרב כי זה הייתה היה אזור לחימה וגם קודם כל פינו את הפצועים והתחילו לרכז את החללים
אתה יודע העבודה התחילה בעצם ביום שני נכון בערך ראשון בערון
זה בעצם היה אחרי 12 בלילה
בין שבת לראשון
רק אז הגיע א החלל הראשון לשורה
עכשיו בעיקרון אנחנו עובדים במכון לרפואה המשפטית משטרת ישראל עושה שם את הבדיקה של החללים מבחינת תביעות אצבע שיניים א והמכון לרפואה משפטית מבצע את בדיקות הDNA וכמובן סיבות המוות זה כמובן מערך שלם שעובד שם א ואנחנו אמורים להיקר לשם כשצריך לעשות בדיקת שיניים או לפענח לפי צילום סיטי לעשות השוואה הרבה פעמים זה נעשה מרחוק אה אבל באותו באותו יום באותם ימים המקום הזה לא הספיק להכיל את הכמות הכל כך גדולה והחליטו אה שמשטרת ישראל תעבוד בשורה
כן
וקיבלנו שם מזדרון היה מזדרון ל אזרחים אזרחים וכוחות ביטחון ומסדרון לצהל ועבדנו בעצם בשני מזדרונות מקבילים אז אני הגעתי לשורה ביום ראשון א ועבדתי שם א כמתנדבת רגילה מהשורה כשאני יודעת שאני צריכה להתחיל בבדיקת החללים נכנסים ידענו בדיוק מה אנחנו עושים כי זה משהו שהיינו ארוכים אליו למדנו לימדו אותי כל השנים מה אני אמורה בדיוק לעשות מה השלב החש מה את יכולה לספר למי שלא יודעת לא בקי מה אתם אמורים לעשות למעשה
א הליך בדיקה של חלל מתחיל באיסוף תביעות אצבע DNA צילומים, צילום של השק, צילום של החלל וכן הלאה. איסוף כל הפרטים עליו ו א הפיזי לאסוף את הממצאים ממנו. שזה התבצע בחדר הראשון במסלול של הבדיקה של החללים. ולאחר מכן זה עובר לבדיקה של שיניים.
בדיקת שיניים זה בדיקה שאנחנו אמורים לבדוק א א לעשות צילומי שיניים כמו שעושים במכון צילומי שיניים. מצלמים את השיניים, אוספים את כל המידע, רושמים הכל. א אנחנו עובדים עם דפסים של האינטרפול, מטעדים הכל וזה בעצם הנתונים של אחרי המוות.
כן?
בלי הנתונים לפני המוות אנחנו לא יכולים לבצע השוואה
ושום דבר בעצם אי אפשר. צריך גם DNA, גם תביעות אצבע וגם לשיניים צריך איזשהי השוואה או סימנים רפואיים. א אז בעצם אנחנו אמורים לצלם ולטאד הכי טוב שאפשר. לפעמים אי אפשר היה לצלם ממש טוב כי חששנו ש כשהחל היה שרוף מאוד אז חששנו שחלקים מפלו אז ה השתמשנו בצילום סיטי א ואז קיבלנו בעצם מהדס התרומה לעבודה עצמה את מכשיר הסיטי רוש שמשתמשים בו בחדר ניתוח הם פשוט
הביאו אותו כבר על היום הראשון
הבנתם מיד ש שזה כאוס לא נורמלי שזה אסון ברמה אחד הסונות אולי הסן הכי גדול אחרי השואה כן זה לא כן הב
הבנתם הבנו כשהגענו לשם אה עוד לפני שהגענו כשהייתי בבית הבנתי כמה אסון נורא וגדול
כן
אבל עד שאת לא מג נמצאת בשורה ורואה את הגופות שמגיעות באינטנסיביות כל כך גבוהה אני חושבת שאתה בכלל לא מבין את זה זה לא
נכון אבל א אנחנו היינו יותר ב במישור של לעשות ופחות חות לנסות להבין מה קורה. אני ידעתי שאין לי מה לשאול כמה עוד יש.
כן.
כי זה כל הזמן יודעו שעוד משאית מגיעה ועוד משאית
וכל משאית זה בטח כמה עשרות של גופות.
כן. אז בתור שלב התחלה אנחנו ישר נכנסנו לחדרי הנתיחה. אני יודעת שיש לי אני במשמרת של שמונה שעות אני נכנסת לחדר הנתיחה מתחילה לעבוד. אה עבדתי עם חברה טובה שלי שבעצם כל היחידה הזאת זה חברים טובים אבל היא ממש חברה טובה. גם מהדסה א והתחלנו לעבוד א כשאנחנו יודעים שמיד אחרי שאנחנו מסיימים את העבודה המעשית בחדר של בדיקת החלל אנחנו צריכים לצאת החוצה ולעבוד על איסוף המידע שלפני המוות
כן
אותה מפקדת יחידה שעשתה את זה שנים רבות א לא הייתה בארץ היא הייתה על אוניה בטיול היא ישבה בתוך האוניה ואספה מידע מרחוק על החללים, על הנהדרים.
וואו.
גם אלה שלא בהתחלה לא ידעו מי נהדר, מחלל, מי חטוף.
היא פשוט ישבה ואספה מידע. שזה גם כן זה הפקה מאוד רצינית לדעת למי לפנות. א למרפאות בדרום, למכוני צילומי רנדגן, לקופות חולים, לבתי חולים. זה לדעת למשוך את המידע בצורה הטובה ביותר. עכשיו, כולם נענו לזה כי הבינו את גודל האסון. אז זה לא כזה פשוט.
אז מדינת ישראל הכריזה על מצב חירום לאומי ולכן נפתחו לנו המאגרים כי ככה אי אפשר להוציא מידע. זה אסור.
וכמובן גם צהל פתח לנו את המאגר שלו, מה שגם כן זה מאגר סגור, אי אפשר להיכנס אליו, אבל
כשקורה דבר כזה אז
אז יש בעצם מעוראת שעה. אבל יש, את יודעת, אני שמה לב, יש בך המון ענווה,
המון
ענווה.
את לא, זה לא עולה לך לראש. יש לך איזה את מצליחה לשמוע על איזשהיא תחושת שליחות, נכון? אני צודקת שאת לא את לא עפה על עצמך.
לא.
ויש לך מלא סיבות לעוף על עצמך ואת לא.
אני לא חושבת. אני
אז תסבירי את זה כי זה חשוב להבין מאיפה זה מגיע. ת כי ראיתי אנשים שת בסוף אנחנו מתלכים בעולם הזה. אנחנו רואים אנשים שזה עולה להם גם את יודעת שהם אה מרגישים מכובדים מאמינים שהם מכובדים א וואי אנחנו בתוך המינו אנחנו יושבות איך איך את מצליחה לשמור על זה על ה
אז תראי ספציפית לגבי היחידה אה להיות מפקד של היחידה זה לא איזה אה מעמד ייחודי אני חלק מקבוצה וברגע מסוים ים שמים את הפיקוד על אחד מהאנשים בקבוצה.
עצ רואה את זה ככה זה מדהים. אוקיי, את מבינה?
א אנחנו מאוד טובים גם באדסה וגם ביחידה במשטרה זה שכל פעם מישהו אחר מקבל עליו את האחריות נקרא לזה וכל האחרים מתיישרים מתחת.
א
זאת אומרת אין לי בעיה שמחר יבוא מישהו אחר ואני אתיישר מתחתיו. זה מוריד איזשהו עול
כן
אז א וזה יחידה של 30 אנשים שהם כולם אלפה כולם יודעים מה צריך ויודעים הכי טוב
א ותמיד יש אחד שהוא הזה שצריך לעשות את את ה לקחת את האחריות או לרכז את הדברים
כן
אז לא שזה שאני יש בי איזה משהו מיוחד אני פשוט זו שכרגע נמצאת שם ב בפיקוד מעניין אני לא סתם שאלתי אותך בהתחלה על הילדות שלך כי נראה לי שזה מגיע יש איזה משהו את מחייכת
כן כי כן כי יש לי תשובה גם בשביל זה
כן זהו יש לך תשובה אוקיי
כן אמ בוא נגיד ככה ההורים שלי חינכו אותי וזה עד היום ככה
אה ש אמ טייטל של בן אדם אה זה לא דבר חשוב שמה שחשוב זה אם הבן אדם הוא בן אדם טוב
וואי מדהים
אז יכולים לבוא לאמא שלי ולהגיד וואי הבת שלך היא כזו הבן שלך הוא כזה וזה אז באמת אז היא תענה מה שהכי חשוב לה זה שאנחנו נהיה אנשים טובים
וואי
זהו עכשיו א
תראי איך זה משפיע איך זה משפיע אחר כך על הדור הבא שהוא אומר אוקיי יש לי את הטייטל הזה והזה אבל אני הכי חשוב זה להיות בן אדם טוב כן כן
כן נורא פשוט ואם אני אהיה אני לא יודעת מה אם אני לא בן אדם טוב אז אז אין לזה שום משמעות אז אמ אבא שלי יותר משתף פעולה עם א א חשיבות של תקסים ותיקסיות הוא חושב שדברים מסוימים חשובים כשמקבלים תואר וזה וזה הוא יותר א הוא יותר כן מתייחס לזה ומוכן לשתף איתנו פעולה בזה והוא נהנה לבוא ולראות שאנחנו
אה א אמא שלי תהנה ותשמח בשבילנו אבל היא תשים את זה במקום
הבנתי כן עכשיו חוזרת הביתה אחרי שאת מטפלת בכל כך הרבה גופות גם מעניין אותי קצת להכיר אותך את אסי האישה והאמא זאת אומרת מה קורה בבית יום כזה לא בכלל חזרת הביתה באותם ימים או אתהזה זה גם לא י זה זה כמו שאת אומרת שנתיים שהם יום אחד ארוך כי אחר כך זה לזהות חללים שמגיעים מעזה ומלבנון וזה המון איך את מתנהלת בבית?
כמה את משתפת את בעלך והילדים? אה אז ככה אמ אה בעלי אה מהיום הראשון היה הנהג שלי הרי לא עבדו אז באותם ימים כן
אמ אז הוא פשוט הסיע אותי הוא הסיע אותי ואת מי שהיה צריך הוא פשוט אה א היה לוקח מהבית בחזרה לא משנה באיזה שעה הייתי אומרת לו אנחנו מסיימים עוד רבע שעה זה היה יוצא מירושלים נוסע לשורה אוסף אותנו וכן הלאה גם במטה אארצי אה הוא לא בן אדם גם שיכול לשמוע סיפורים או משהו כזה על דברים כאלה
א אבל הוא התרומה שלו הייתה בזה שהוא נתן את כל המעטפת
זה מדהים זה מקסים כן
אמ יש לי שלוש בנות הגדולה א בדיוק השתחררה מהצבא וחזרה למילואים באיזשהו שלב גם כן אבל א היא הייתה מסוגלת לשמוע אז הייתי אומרת לה מדי פעם משהו לא לא שהייתי יותר מדי בבית הדוא לישון אולי שעתיים ולחזור אמ הבת האמצעית שלי שעכשיו היא גם בצבא היא א הייתה יותר בקטע של חיבוק זאת אומרת לחבק בן אדם חי זה
זה משמעותי
כן מאוד
אה והקטנה הייתה פחות מעורבת יותר המשיכה לחיות את החיים שלה כמה שאפשר במסגרת ובמעטפת של מה שקורה סביבנו
כן
היא בת 14 עכשיו היא תהיה בת 14 א אז אז היא הייתה מאוד עסוקה ב בחברות או בזה. זאת אומרת, הייתה מאוד מרוכזת בלהיות ילדה. כן.
אמ במגבלות
כן
שהיו סביבנו. א וזה היה לי נורא חשוב אה כי נורא חשוב שהחיים האמיתיים והדברים שבשבילם אנחנו עושים את זה ימשיכו.
אחרת זה נורא. לא אני אני לא סתם שואלת את זה כי את יודעת כשחזקי ואני בעלי ואני בנפל נדרשים למשימות של גם איתור גופות ודברים כאלה היו לנו המון אסונות טבע גם אצלנו את הטרידת אדמה וסופת שלגים וטאונות דרכים אז בסוף הגופות מגיעות אלינו אנחנו מגיעים כדי לשמור עליה גופה וצלי כבר שעות ל ואבל חזקי ואני ביחד בזה זאת אומרת אנחנו נגיד יש איזה ארבע גופות שהגיעו מתאונת דרכים אז חזקי אז אני וחזקי ביחד באותו חדר קירור באותו אנחנו לא צריכים יותר מדי לדבר את זה אבל בסוף את מגיעה ממ מקום מבינה שהוא שהוא א' ופתאום את מגיעה לבית שזה ב' וזה כל כך שונה וזה כל כך רחר ויכול להיות שאת מסתכלת על העולם ואת אומרת הם בכלל
לא מבינים גם בבית שלי הם לא מבינים בכלל מה עבר עליי עכשיו שאני עכשיו נכנסתי לתוך פה של בן אדם שהוא חלל והוא מרוטש והוא זה לא פשוט זאת יש מקומות לדבר את זה יש מקומות מספקים מספיק אה לא
אז א אם הייתי רוצה יש הרבה מסגרות שאפשר אפשר אבל א
א אני אנסה לפרק את התשובה לשאלה שלך. קודם כל כשאנחנו עושים את העבודה הזאת, העבודה הזאת היא וזה גם חלק מהטעות שהייתה בעיניי במלחמה הזאת שאנחנו עושים את העבודה ואנחנו לא אומרים לספר לאף אחד מה ראינו. הרי כל הפואנט הזה שאני אחליף בעיניים שלי ובמקצועיות שלי את זה שהמשפחה תצטרך לראות.
כאן המשפחה לא הייתה משפחה רק של החלל עצמו. זה הכל העם שלנו, משפחת עם ישראל.
אנחנו לא אמורים לא לצלם את זה, לא לצלם את המסדרון, לא לצלם את חדר הנתיחה, לא לצלם את החללים. אני לא אמורה ש שמישהו יראה את זה. כבוד המת,
כן?
גם היו שלטים בשורה, לא מצלמים במקום הזה,
כן?
לא שלטים למלחמה, שלטים שהם בילט אין שמה, כי שמה עושים את העבודה הזאת.
כן.
ופתאום הגענו למקום שאנחנו אמורים כן בסופו של דבר לספר כי אחרת אף אחד לא יודע מה היה שם.
וואו, נכון? אז זה ההפך ממש, אבל אני לא אמורה ללכת ולספר את זה. עכשיו מי כן איתי בתוך זה? האנשים ביחידה.
כן.
עכשיו חלק מההוואי של היחידה שזה המפקדים הקודמים דאגו לזה כל כך זה חלק מאוד מאוד משמעותי. זה קודם כל האנשים שמגויסים ליחידה. זה אנשים שההגדרה שלהם היא אה בן אדם שאני שאני אוכל לעבוד איתו בערב פסח על גופה.
כן. בחג אני אעשה את הדבר הכי כן אז האנשים מאוד מאוד מכירים אחד את השני ומאוד קרובים אחד לשני וגם לאורך השנים בלילט אין בכל שנה יש גם ימי עיון והדרכות וכן הלאה כדי לשמור על כשירות אבל גם ימי חוויה כדי להיות ביחד כי אני צריכה להיות חברה של אנשים שאיתם אני עושה את העבודה הז
קבוצת השבים שהם בעצם האנשים שאת איתם א
הם האנשים
כן האנשים
יש דיחות שחורות כבר בטח בג ש
בשלב לקח המון זמן במלחמה הזאת להגיע לדבר כזה המון זמן זה לא משהו שקרה זה ה לקח
חודשים עד שמישהו בכלל היה יכול להגיד משהו בהומור שחור זה לא היה פעם כזהכ
אה אבל כן הם האנשים עכשיו בהתחלה הייתי מרגישה שמספיק שאני אפילו אשב באותו חדר עם אחד מחברי היחידה ואני מרגישה רגועה
כן
לא צריך לדבר אין לי מה לדבר אני לא צריכה לספר להם מה ראיתי כי הם ראו את אותו דבר
נכון אז זה לדעת שיש עוד מישהו שראה מה שאני ראיתי. אני לא צריכה לחלוק את
זהכ
עם הבת הגדולה שלי שהיא בת 24 הייתי מדי פעם הייתי אומרת לה אבל לא דברים בהכרח של איך נראה מה שראיתי. זאת אומרת זה לא זה לא היה אישו. א זה היה די ברור לכולם גם בלי לראות את מה שאנחנו ראינו מסרטונים וזה. אם מישהו היה רוצה לדעת איך זה נראה הוא יכל לראות את זה.
כן. כן. הייתה המון חשיפה. זה נכון.
אני אסרתי עליהם. אני באחרי הלילה הראשון שהייתי שם אני שלחתי הודעה למשפחה א א בעלי שומר אותה עד היום אני לא אני לא זכרתי עד הסוף ששלחתי את זה אמ לא להיכנס להתנתק מכל הרשתות החברתיות לא להסתכל במה ש מה שרואים א והם עצרו את זה
כן
אמ אז א מבחינת ה עם מי לדבר אם אני ארצה יש לי מי לדבר
כן
אני לא אבחר כנראה ועד היום לא בחרתי ב א מישהו מקצועי פסיכולוג או משהו כזה גם המפגשים שניסו לעשות עם א עם חברי היחידה כדי לספר או
כן
זה לא עובד טוב זה אנשים כל כך קשוכים שיש להם את האג'נדה שלהם ואיך הם רואים דברים ואיך זה וזה הכל נראה לנו והרגיש לנו מאוד רופף
כן
אז לא אהבו את זה והרגישו שזה בזבוז זמן מה לא בזבוז זמן ביניהם להיפגש ולשבת ביחד סתם ככה לצחוק על דברים אחרים
עוד יותר טוב מכל פסיכולוג לשבת עם אותם האנשים שחוו את אותו הדבר
זה מסר חשוב מאוד מה שאתה אומר
ועצרנו את זה כי זה הפך להיות א היינו משריינים יום אנשים מבטלים עבודה רופא שיניים זה לא פשוט צריך לקבוע מראש וזה ואנשים היו באים ומרגישים ש
השיחה הייתה עם המעטפת המקצועית מיותרת אבל כשישבנו בארוחת צהריים היה הנחמד
כן וואי מעניין מה שאת אומרת
אז ככה ש לא אני לא הייתי צריכה ללכת לחלוק אני הייתי כל הזמן עסוקה במה יהיה הצעד הבא ואיך נספיק ומה צריך לעשות ו שנעבור משורה למטה הארצי ונעשה את העבודה במטא הארצי אז זה הכל היה נורא בחלק ביצועי
איך היה הזיהוי של יחיה סינוואר נכון היה שם גם שמה אתה היית מעורבת ב זה כל כך קשה להיות מע זזה זה להבדיל אלף אלפי עבדת את מתעסקת עם האחים הקדושים שלנו ואז את צריכה גם לזהות פתאום מחבלים זאת אומרת לפי זיהוי שיניים. אז א ההקדמה של זה ש אחרי שעשינו את הזיהוי של א ה נרצחים בטוח בארץ
כן
א התחיל התחילו מבצעים שלהביא חללים חתופים במבצעים צבעיים כן
אז זה עוד לא היה עסקאות ולא שום דבר רצה עליה נכנס מוציא דברים אנחנו בודקים אותם יחד עם צהל עבדנו זה באיזשהו שלב התחיל להיות שיתוף פעולה עם היחידה ה צהלית א של חיל הרפואה 60 17 היינו עובדים איתם בצמוד המפקד שלהם עבד איתי כל הזמן היינו עובדים אחד על אחד ב בכל מיני מקומות אה
את גם נחספת למידע שאף אחד לא נחסף אליו שאני חושבת על זה פתאום זאת אומרת מאוד החדשות בארץ משדרות משהו מסוים ואת כבר יודעת שהגיע ממצא של חלל חטוף א זאת אומרת את צריכה גם המון להחזיק המון א יש לך המון סודות בתוכך שאת צריכה להחזיק זה משהו גם שעושה איזה משהו לנפש, איזה תנועה בנפש. א לא
כן כי את גם ככה אני בונקר שלבתי לא אהבתי כשהייתי צריכה לא לספר שקורה משהו ו למה את לא מגיעה או למה את לא עושה או לאן את הולכת אז הייתי צריכה לשקר
הלשקר זה זה לא להגיד לחברים שלי למשל ביחידה שאני הולכת לעשות משהו זה היה גרוע
כן
א אה אז היו כל מזה כל מיני מבצעים של צהל והיו גם שני מבצעים שממש נכנסו יחידה 60 17 כדי להתר חללים חטופים ולא מצאו אנחנו עבדנו בשלט רחוק מהמטה הארצי ישבנו שם מול מסכי מחשב הם שידרו לנו צילומי רנגן והיינו צריכים להשוות אז היו 251
וואו
חתופים היינו צריכים להשוות כל זה שני אנשים להשוות
זה היה זה פרויקטים מטורפים וזה מאות של חללים לבדוק מאוד של ממצאים
וואי
ואז התחילו לשלוח לנו אה א אחרי ששלחו בודדים וזה התחילו לשלוח לי בוואטסאפ כל פעם א צילום של ממצא.
כן.
מה את אומרת? מה יש לך להגיד? על זה יש לך משהו חכם להגיד. אני מסתכלת אני צריכה להגיד אם להביא או לא להביא. אם אני חושבת שיש סיכוי שזה שלנו או לא. א המידע שאספנו כדי לתת תשובות כאלה הוא מידע מאוד רציני שהוא גם תמונות של חיוך מהאינטרנט וזה היינו יושבים על זה ואסור היה לנו לשאול משפחה או לפנות למשפחה זה משהו שלא עושים כי אז משפחה לאולה עוד לחשוב שיש לנו משהו בקנה או משהו כזה צריכים לשבת בשקט שב כן וואו
אז אני רגילה לקבל ויש לי בטלפון בוואטסאפ תמונות של גולגלות כל יום יום לילה לא משנה כל שעה וזה יש לי עשרות אולי מאות אני לא יודעת המון
וואי
א אז זה לא היה לי מוזר לקבל עוד תמונה
כן
אמ זה קרה באוקטובר באוגוסט אני שמעתי שכמו כולם שיש כאלה שאומרים שראו אותו איפהשהוא את צינער
ראו אותו חשבו שמישהו זה הוא לא הוא כן הוא ואז אני פניתי לאחד המפקדים שלי במשטרה ואמרתי לו תקשיב אני רוצה מידע עליו כי אם הוא יגיע אני אזהה אותו. והוא לא צחק. כן.
הוא אמר לי, "אוקיי, אני לא ידעתי שאז במנהרה שששתש החתופים נרצחו בה,
כן?
אה, היה DNA שלו, הוא ידע,
כי הוא במזב, הוא ידע. אה, אז הוא לקח את זה מאוד ברצינות. הוא ידע שבעצם קרובים אליו או שיש איזשהו סיכוי, תמיד יש סיכוי, אבל
כן.
ואז הוא שיתף איתי פעולה, פניתי לשבס, הוא חיבר אותי אליהם, א נתנו לי פרטים יותר מספרים וזה. גילינו שהוא טופל בסורוקה. מדינת ישראל כמובן הצילה את חייו,
נכון?
א ונעשה שם צילום סיטי.
אז המומחים ביחידה שלי, בעיקר הילה גרוסולד, א התחיל התישבה על המחשב, התחילה לחפש פרטים. עכשיו, כמו שאמרתי, אנחנו מוציאים גם תמונות חיוך מהאינטרנט של חללים שלנו.
תמונות שלו היו מאוד ברורות. הוא מחייך עם שיניים.
כן. מצב נוראי, נכון? כן. ואספה לי את כל הצילומים. כולם התגייסו לזה. ואחת מחברות היחידה אנה פיקובסקי עבדה בסורוקה. אמרתי לה הנתונים שם. היא קיבלה ממני מכתב ממשת ישראל להוציא את הנתונים. מוציעה את הצ את צילום הסיטי. א קיבלתי את זה בדיסק למרפאה שלי. הביאו לי את זה מהמשטרה למרפעה. עוד מישהי א גם כן רופת שיניים מומחית לרנדגן פינחה את זה הוציאה לי מידע צרפנו את זה עכשיו יש לנו תיק מלא אני רק מחכה שישלחו לי תמונה
וכשהיו שולחים לי כבר תמונות של גולגלות הייתי אומרת וזה לא סינוואר אז זה ששלח לי צחק
חחה אמרתי לא חכה אם הוא יהיה אני אני אזהה אותו
את תזההי זהו
הוא לא התייחס לזה ברצינות אני די בטוחה אה ואז באותו ב באותו יום הוא התקשר אליי בוואטסאפ ואמר לי תסתכלי הסתכלתי ואמרתי יש איך את מרגישה באותו רגע יואו זה מטורף
אמ הכל עמום זה לא כל התחושות בזמן ה בשנתיים האלה הן תחושות עמומות
אין באמת שמחה
אה אין באמת עצב אין שום דבר זה הכל
כן זה שכבת הגנה שאת אה אבל זה הכל כזה כי כל פעם שאנחנו כביכול מצאנו מישהו אז זה תחושה של יש
כן
בינגו זה זה
שנייה אחרי זה נופל העצב אוי ואבוי זהו זה
אה זאת אומרת התחושה של היש הצלחנו לאתר את החלל אמ מתערבבת מיד וזה לוקח שנייה בדיוק שזה עובר לעצב וואו המשפחה עכשיו הולכת לקבל בשורה
נכון נכון
מרון
עכשיו היו כאלה שחיקו ידעו שהמשפחה שבין המשפחה שלהם כבר לא בין החיים אבל עדיין זה עדיין נורא זה עדיין נורא זה לא משנה
נכון
ואני נמצאת בצד הזה הלא טוב הזה אמ אז באותו יום זה היה א זה היה יש אז בעלי שואל אותי מה מצאו 60 חתופים כי הוא חלם בלילה שמצאו 60 חתופים אמרתי לו לא לא כזה יש משהו אחר
מה מה? אה ואז מהר מאוד אמרו לי שיכול להיות שהיו שם גם חללים אה חללים חטופים אז שאני אתרכז ושב ליד המחשב ונתנו לי שמות אופציונליים ראשי תיבות וזה אז מהר מאוד עזבתי את העניין הזה
כן
ואספתי את הנתונים העברתי אותם לשתי מומחיות אחרות ביחידה שיפיקו כבר דוח זיהוי א ובאיזשהו שלב יותר מאוחר הפקנו את הדוח היינו צריכים מספר חל על מספר גופה ואז הביאו את ה א עשו זיהוי גם ב במכון משטרה עשתה זיהוי של תביעות האצבע וא א ומאוחר יותר קיבלתי גם תשובה מראש מזב שגם ה-DNA תועם אז בעצם הושלם העניין זה היה מאוד טראומטי מבחינתי כי תופס הזיהוי שחתומות עליו שתי מומחיות מהיחידה רביטליט ציפי קנה ואני הופיע בטלוויזיה
אה וואו
וזה משהו שאנחנו לא זה משהו שאנחנו לא רגילים אליי
כן לראות את השמות שלכם ככה בפרונט
זה לא זה חשיפה שהיא לא אמורה להיות זה אמור להיות מתחת לרדר אנחנו רק איזה אנחנו כלי אנחנו מבצעים עבודה מסוימת שאמורה לשרט את המשטר שטרה בשביל לקבוע שxy אנחנו עושים רק עבודה שהיא עבודה מקצועית אנחנו לא בפרונט
כן
בשום צורה כן
אז זה היה משהו זה היה טראומטי
כן
א וזה עבר וזה זה משהו שמשום הזוכרים אותו יותר אבל זה הזיהוי הכי קל זה היה נורא קל
זה היה נורא ברור כל אחד היה יכול לזהות אותו חת שאולי הזיהוי היותר קשה יותר מורכב היה הזיהוי שהיה ממש לא מזמן של החלל החטוף האחרון שזה רן גבילי דעת עד הרגע האחרון ההורים עוד חשבו שאולי אולי הוא לא חלל זאת אומרת הייתה ממש תחושת בטן לאמא אני יצא לי ככה לדבר שהוא לא הוא איתנו זאת אומרת הוא עדיין חי הוא עדיין ואת בעצם גם נדרשת לזיהוי שלו נכון גם היית קשורה לזיהוי
כן
אז תספרי קצת על זה גם
בחודשים האחרונים היו אה כל עסקאות ה
כן
חתופים חללים והחיים. אז בעצם אנחנו במשך אה הרבה מאוד לילות הגענו למכון לרפואה משפטית ו א עשינו את הזיהויים של החללים החטופים. ישנים לילה כן, לילה לא. די מוראת עצבים. א ואז נשארנו עם חלל חטוף אחד שוטר.
כן.
א מאוד סמלי בשבילנו.
נכון. וואי. נכון. ו ואנחנו מחכים בשלב מסוים פנו אליי ולמפקד של 60 17 אבי לוין א פנו אלינו שאוקיי יש מבצע בהתהבות זה מה שקורה זה מה שצריך יהיה להיות א אנחנו צריכים להיערך לזה וידענו שצריך להיכנס לאזה כי זה נמצא בתוך עזה במקום יחסית יחסית עמוק ביחס למה ש אה באמת לא קרוב לגדר כמו שסיפרתי למשפחה שלי
כן
א
זאת זה לא פעם ראשונה שאת נכנסת לאזה
זה פעם ראשונה שאני נכנסת לאזה פעם ראשונה
פעם ראשונה שאני נכנסת העבודות שלי אני משטרה משטרה אנחנו עובדים בתוך ישראל
עד אותו רגע הוציאו החוצה ואז עשינו את הזיהוי אפילו ליד הגדר אבל הוציאו החוצה
הבנתי
א כאן הייתי צריכה להיכנס. אז א א עכשיו חברי היחידה שלי לא היו גם שחררו את כולם מצהל, לא היו מגויסים לצהל. אז זאת אומרת שגם להכניס חברי יחידה שלי זה היה לא פשוט. אז ידענו שנעבוד בצוות של היחידה הצעלית ואנחנו המשטרה א וניכנס פנימה כדי לבדוק אה בהתחלה אמרו לנו 800 אה
כי הוא כנראה נמצא שם
כן
היה שם איזה
בתוך מין קבר אחים כזה של אה משהו בסגנון נכון זה זהכן כן זאת אומרת היה שם איזשהו בית קברות
כן
אה שלפי המודיעין, אני גם כן, אני יודעת את זה בצורה מאוד ככה שטחית,
לפי המודיעין א אה רן גבוילי א היה בבית חולים שיפה ובאיזשהו שלב כנראה לא ידעו שחרי שהוא כבר מת לא ידעו שזה הוא. כן הוא התבלבלו בינו לבין האחרים ולקחו את כל ה גופות שם וקברו אותם אחרי שאף אחד לא בא לדרוש וכן הלאה קברו אותם בקבר אחים באותו בית קברותכ
עכשיו א כשנו מדברים על קבר זה בור בעומק כמו שאנחנו מדמיינים זה זה
היו שם גם קברים אבל בעצם האזורים של הכברי אחים זה כן זה משהו עצום בעומק
וואי זה למצוא מחת בערימת שחת מוחש
נכון אז עשינו איזשהיא הכנה תרגיל אתם תהיו פה אתם תהיו פה מי יעבוד איתנו יחידת היסר שהייתה איתנו שמה א זאת אומרת המעטפת אלה שיכפרו אלה שיגנו אלה המודיעין מי יושב איפה א ונכנסתי עם חברה שלי אילנה אנגל שהיא בעצם הסגנית שלי יחד עם עוד 18 א אנשי צוות של 60 17 אנטרופולוג ורופאי שיניים. אה נכנסנו פנימה והתחלנו א לעשות את הבדיקות. כשכל א ממצא נבדק על ידי שני רופא שיניים בתוך הבור. הם הסתכלו. היה משהו מאוד ייחודי שחיפשנו שאפשר לראות אותו בעין.
בדקו.
את יכולה להגיד מה או שזה לא פחות מתאים?
בסידור השיניים משהו בסידור השיניים.
אוקיי. אוקיי. אוקיי. בוא נגיד שלאורתודונטים היה מאוד קל להבין.
הבנתי
והיו שם לא מעט אורתודונטים במקרה.
א אז שני רופא שיניים מסתכלים אומרים אם חושבים שזה לא שלנו או כן. לרוב כמו שבד זה היה לא. ואז מגיע מישהו נוסף שהוא עליהם. היו שלושה כאלה אה בכל אחד מהבורות כי זה האזור די גדול. א אומר החן זה לא שלנו
מצלם את ה עטפנו מחדש כל כל ממצא נעטף מחדש עם מספר א מצלם לי את המספר מצלם לי את השיניים ואני בעצם יושבת מחוץ לבורות באיזה גזיבו נפרד ועוברת על הכל
ואם יש משהו שאולי הוא בספק זה עולה לצילום עושים צילום רנדגן ואז לפי צילומי הרנדגן משוים לצילומי הרנגן של
מדובר את מדברת זאת אומרת על כמה על יום על כמה כמה שעות
אה התחלנו ביום ראשון נכנסנו ביום ראשון אני חושבת ש בצהריים אחר צהריים עבדנו עד אחת לפנות בוקר אה חיכינו אז הרבה מאוד להשעה קפענו מקור
אה ואז עברנו על 210 גופות א ואם לא היה לנו מספיק מידע אז ה נניח לא ראש או משהו כזה אנחנו לא יכולים לעשות את הזיווי בשטח כי אין לנו DNA ותביעות אצבע טוב תביעות אצבע אין כבר בשלב הזה
ואז זה נשלח ל זה נעשתה בדיקה של אנתרופולוג להגיד אם זה סביר שזה קשור אם זה גבר או אישה וכן הלאה ואם זה משהו ואם זה גבר אז כן זה הנסה עלה על משאית כדי לנסוע למכון לרפואה המשפטית בארץ
כן
אז ביום הראשון 210 חזרנו עד שהגענו ישנו שעתיים האירו אותנו א כי איזה מוזיקה אה א של אחד החיילים שהיו שם וחזרנו בחזרה א חזרנו בסביבות 12 משהו כזה אחרי שעה וחצי אה כבר אמרו לנו כשהיינו בדרך לשם אמרו לנו א שכבר מחכות לנו 500 גופות בחוץ זאת אומרת כל הזמן הזה שאנחנו יצאנו וזה היסר עבדו עם באגרים מההנדסה וזה הוציאו וזה מדהים לראות את זה מוציאים אחד כמו כאילו מה מה הסמלות מה לא נעשה כדי להביא אח יהודי שלנו לקבר ישראל ולהשיב אותו למשפחה שלו זה מטורף זה זה נורא מרגש אותי זה היה מאוד מעצים אה ההבנה שכל האנשים שנמצאים שם א כל האנשים נמצאים שם רק בשביל חלל חטוף אחד
ממש אחד אמ שם אני חושבת משהו כמו 700 חיילים אנחנו לא ראינו את כולם כי זה הכל היה מעטפות של הגנה סביבנו זאת אומרת ידענו אה א שחטיבה מסוימת בשריון הכינה וחטיבה אחרת כרגע נמצאת ו ושהיחידה המיוחדת הזו והיחידה הזו וממש מעטפות שלמות של אה
א של חיילים ואמרו לנו אתם רואים את הדגל הכחול פה ופה ופה אלה הדגלים שמאחוריהם נמצאות עמדות של
הדגים האלה הבן שלי במודיעין יושב ועובד את מבינה איזה מעגלים יש שאנחנו אפילו לא יודעים הנה פתאום משהו שמקשר בינינו זה משהו מטורף בגודל שלו וואו
אה כדי שאנחנו נעשה את העבודה את לא תשמעי אף אחד מתלונן אף אחד לא צייץ
וואי
מה צריך לבדוק עוד אחד צריך לעשות זה אין דבר כזה
מבינים את גודל השעה גודל התפקיד וואו וואו כן. אמ ואז א כשהיינו בדרך פנימה אמרו לנו 500 כבר מחכים לכם בחוץ ואז א כמובן שיש כאלה שאומרים מה זאת אומרת אני אבדוק 250 אתם תסתדרו עם כל ה-250 האחרים מין תחרות כזאת של אנחנו נעשה את העבודה
כן
ואז א אה 40 א ממצאים נבדקים פה שם חוזרים כן. לא, לא. ואז ב גופה חלל 251 כמה שזה שמלי יואו
אה אני עוברת על התמונות ואז אני רואה תמונה אני פותחת אותה ואני מסתכלת וגם כתוב לי אה 181 א ממצאים דומים נקודהרן נקודה עולה לצילום או משהו בסגנון הזה זה אני ראיתי משהו אחר אני ראיתי א 181 אה ממצאים דומים לרן גבוילי מלא סימני קריאה לא היה שם אף סימן קריאה אני חוזרת לוואטסאפ הזה אין שם סימני קריאה
יואו
זה מה שאני ראיתי
יואו יואו
ובאותו רגע טלפון אה משה שפיגל שהוא היה האחד היה אמור להיות זה שבודק על השנייםכן
שעושים את העבודה אני כביכול מספר שלוש שבודקת שני רופא שיניים עוד רופא שיניים ואז אני אני הבן אדם הרביעי אבל כאילו א מעטפת שלישית שבודקת הוא מתקשר אליי ואני לא זוכרת מה הוא אמר לי אבל הוא אמר לי תשים ראית שמת לב או משהו כזה אמרתי לו כן כן כן אני ואז אני ניגשת לסטריפ המתאים כי זה היה מחולק לסטריפים אני צועקת איפה זה סטריפ אחד זה 181 מתחיל באחד אומרים לי שם אז אני צועקת תביאו לי את 181 אז רואים בדרך אלייך ואז מגיע חלב על טוף, מביאים אותו לעמדת הצילום ועושים צילומי רנגן. אה, עכשיו זה פעם ראשונה שקמתי ככה ובמין ואז אני אומרת להם א א תבדקו כאילו משהו מאוד מאוד טכני שהיה שם בזה. חיפשנו משהו ספציפי
ואז קוראים לי אני כבר שמה כפפות. עכשיו אני לא הייתי לבושה בלבן אבל שמתי כפפות כי רציתי לחפש בעצמי למצוא את מה שחיפשתי
ואז קוראים לי מהמודיעין ואומרים לי בואי בואי בואי אמרתי לא לא אני עכשיו באמצע לא עכשיו מה גם אם זה הוא את אומרת שזה לא הוא אני אומרת למה כי אסור שזה יצא החוצה לפני שהמשפחה יודעת
כן
עכשיו יש שמה המון אנשים
כן
אה אני חוזרת ואני אומרת להם טוב זה לא מתאים שתמשיכו לעבוד ואז הם מסתכלים עליי אוסף של אורתודונטים שהם מבינים שזה כן
כן
נתתי מרפק לאחד מהם אה נכון זה לא מתאים הם מיד התיישבו א ואז סיימנו את הצילומים ביקשתי שיקראו לחברה שלי שהיא הייתה אחת המאשרות ה גם כן באזורים אחרים היא באה אמרתי לה תסתכלי את מאשרת היא אומרת כן ישבנו וחתמנו על הדוח ברגע שהדוח יצא ידענו שזה מגיע למשפחה וכמובן שהידקנתי את המפקד שלי ב במשטרה כי הוא גם אמר לי זה אל תשכחי זה שוטר
ואז אמרתי לו ו הוצאנו את הדוח ואז א ואז פתאום היו שם המון אנשים המון חיילים פתאום התקבצו באותו אזור של הבדיקה אה אנשים בחו היה היה מאוד אה
כל האמוציות יצאו בחתוף האחרון בן כזה
כן זה זה היה ממש א ואני הורדתי את השרשרת היה לי שרשרת עם סמל החתופים אמ ואנשים א חיבקו אותי ואמרו לי עד החטוף האחרון יואמורת יש לי עכשיו
ו א וזהו וזה נגמר ואז היה טקס עם הרמתכל וו והוציאו אותי ותילנה החוצה מהר כי רצו שנגיע ל למכון לא לא למכון לרפואה משפטית אנחנו אף פעם לא
לא מתקשרים משפחות כן
א רצו שנגיע שאלו אותי אם את רוצה לנסוע בשיירה של הניידת או את רוצה לבוא לפני אמרתי נבוא לפני א המפקל אה הגיע יחד איתו. אז כשיצאנו ועדיין חיכו שכי אנחנו יצאנו די ראשונות החוצה מאזה אה ואספו אותנו אה מ א חוקר זירה דרום א אסף אותנו כדי להשיע אותנו למכון. אז אה אז אמרו לי שאבא נמצא שמה
וואי
או מגיע שאלו את מוכנה לפגוש אותו? אז אמרתי לא לא אז אמרתי בעצם הוא פה אז
יכול להיות כל כך משמעותי לו דבר כזה מפגש כזה
אז אמרתי אה אוקיי ואז אה ואז פגשתי אותו א איש גדול כרישי דם בעיניים אמ
אחד הדברים שהוא סיפר זה שאמרו לו שהגופה נמצאה בשלמותה
אז אמ שלם שלי זה לא שלם של מישהו אחר אבל
ראינו את כולוכן
כן שזה מה שהוא שמע זה מה שהוא היה צריך לשמוע כן כן
אה הוא היה עם המכנסיים
כן
ואז אחרי זה אספו אותנו ולקחו אותנו למכון אה שם זה היה מאוד א משמעותי גם ה יש שם המון שוטרים וגם זה היה המון מאוד מאוד משמעותי
אנחנו עוד היינו עם מדי צהל אז כשפגשתי את המפקל אז אמרתי לו שאני מתנצלת שאני אעם המדים האלה ולא עמדים שלו זה אמר לי פעם אחרונה
את יודעת אני חושבת את זה שיש בזה משהו כל כך סמלי כאילו מגיע לחסוף כזה אקורד הסיום של הדבר שוב אין אין אקורד סיום במדינת ישראל כן אנחנו יודעים הרי שכל רגע יכול לקרות משהו אבל קורד הסיום הזה שאת מאלה שמוצאים את החלל החטוף האחרון כל כך מגיע לך כל כך מגיע לך כאילו באמת ה ה השנתיים הבלתי אפשריות האלה ו זכית להיות את ה להיות ב בפינלי הזה בפינלי ההיסטורי הזה של ה של המדינה שלנו. אה לגמרי
אני כן מתחברת לזה שזה זכות.
כן.
כל מה שעשיתי מהיום הראשון זה זכות.
כן.
אמ אני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היה לי את התפקיד הזה.
כן.
מן הסתם הייתי הולכת לקטוף בדרום או
כן כן אבוקדו ב
או לתפור לחיילים משהו. אני חושבת שזה זכות שהייתה לי הזדמנות לעזור במשהו שאני
שאני יודעת. כן.
אמ אז כן. וואי דוקור אסי שרון איזה זכות אדירה בשבילי באמת לשבת ולדבר איתך היום. ממש ותודה רבה
ושאמן ותטפלי באמת רק בדברים משמחים. ליישר שיניים לקלה ביום חופתה. לא יודעת כל מה שעולה לך לדעת. א ושכמה שפחות תדרשי לתפקיד הזה.
תודה רבה. o
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
13 פרקיםפורסם ביום שני, כ״ד באייר התשפ״ו (11.5.2026). משך: 56:48

31 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
יש לה משהו בצוואר
עוצמות עוצמות עוצמות וטוהר ולב של יהודיה דור רביעי בארץ .
מדהים
בן אדם מדהים!! את עושה עבודת קודש!!
רק למה בפרונט זה שהיא זיהתה את רב המרצחים, למה לא זה שמצאה את החטוף האחרון?
ואוהו איזה מיוחדת !!!
וואו כמה תעצומות נפש וענווה אישה חזקה העושה עבודת קודש ימים ולילות בהתנדבות מעוררת השראה כל הכבוד
ד"ר אסי כשר - אשרייך שזכית. את אשה מיוחדת. וחני שלנו, אין עליך! את כזו רגישה וטובה. אוהבים אותך.
אישה מדהימה! ענווה
מעניין ומרגש. אישה מדהימה וענווה (כך לפחות זה נראה)
ד"ר אסי את בן אדם מושלם !!! תודה.
חני הצחקת אותי ממש!!! איזה כלה מיישרת שיניים ביום חופתה??? חחח הסיום עשה לי טוב, ד'ר טסי האלופה, איזה אישה מיוחדת שאת!!! אצילת נפש!!! אשרייך שזכית לעשות עבודת קודש כזאת, שה' ישמח אותך כל החיים!!!
וואווווו אסי איזה אישה מיוחדת!!! השראה למדינה השראה לעם והשראה מה זה בנאדם!
ראיון מדהים ומיוחד במינו!!! אין על עם ישראל!!! איזה לב ענק...אהבת ישראל, מסירות ונתינה ללא גבול...עם ישראל בתפארתו, שנזכה בקרוב ממש להיגאל!!!!
ראיון מרתק!!! את פשוט השראה!! איזו פשטות ועדינות!!תודה רבה!!
אסי איזו מדהימה שאת!!!!!
גדולה מהחיים!!!
כמה זכויות יש לך!!!!!
וחני את מהממת! מראיינת אלופה ורגישה!!!!
איזו אישה! העוצמה בשקט, שבענווה, שביציבות הפנימית הזאת.
את מדהימה! זכו הבנות שלך ובעלך ומשפחתך
הלוואי והיתה לי חברה כמוך!
וואו, אסי- מדהימה, בן אדם טוב שאת!!
ראיון מעולה, קצת לדעת על הנעשה מ"בפנים" עבודת קודש, עכשיו רואים תמונה שונה, לא כל כך יודעים איך מתנהלים הדברים, אישה גדולה מהחיים...
אסי אלופה!!!!אני אוהבת אותה הכי בעולם
ראיון מעולה! ממש שליחה, מרגשת ההתנדבות העצומה שלה. שתזכה ב"ה לכל הברכות שבתורה. תודה בשם כל עם ישראל על מה שאת עושה למען העם!
ראיון מקסים מרתק מאד
ד"ר אסי את אישה ענווה כמו שחני אמרה
מיוחדת מאד
תודה
ראיון מרתק אשרנו שיש לנו אנשים כאלה מיוחדים כמו אסי איזה ענווה איזה גדלות נפש איזה תרומה ענקים לעם
ד"ר אסי שרון, חני צודקת רואים את האישיות שלך והענווה.. עם כל המקצועיות שלך. אתם אנשים מיוחדים, וה' ישלם שכרכם ותראו רק דברים טובים..
אין על הפרק הזה נהניתי כל כך מהסוף. תודה רבה על הפרק הזה, אסי את מדהימה אני אוהבת אותך, מעריכה ומודה לך שאת מתעסקת בדבר הזה שזה כל כך ולא נשברת מצדיעה לך 🫡 ולחני ולהידברות תודה רבה על הפרק ועל כתוביות
וואוו תודה רבה על הראיון
עבודת קודש
אישה גדולה ,מיוחדת מאוד ,נדירה, שהשם ישלם לה בכפל כפליים עושה עבודת קודש ממש , אין לי מספיק מילים לתאר את ההתפעלות שלי מימנה, יישר כח
תודה לד"ר שרון על עבודת הקודש, ותודה לחני שהביאה את הסיפור המדהים הזה, תמצית האחווה היהודית שלנו!
חני האחת והיחידה
את פשוט מדהימה ,אין מה להוסיף על חני, מקסימה שאת, איזה עולם הבא יש לך וואו ישר כח.