אל תפסיק - הרב מרדכי לוי (עם כתוביות בעברית)

אחיי ורעיי היקרים, שלום רב לכולם. לעיתים אנחנו רוצים כל כך משאלת לב מבורא עולם. מצפים, מייחלים לדבר מסוים ומתפללים ומשתדלים ועושים הכול כדי שבורא עולם ישלח לנו את הדבר שאנחנו חפצים בו. אבל לעיתים אנחנו רואים שכמה שאנחנו מתפללים, משתדלים, מנסים, הכול תקוע. לא הולך. מה עושים? ובכן, רואים את אותו מצב, את אותה התופעה גם אצל אברהם אבינו. כתוב שכאשר הקב"ה החליט להפוך את סדום ועמורה אז הוא סיפר את זה לאברהם אבינו והנה, אברהם אבינו מתחנן לבורא עולם, מבקש: אולי יש 50 אנשים? הקב"ה מוכן אולי לסלוח להם? אומר בורא עולם: אם יש 50 אנשים, אנחנו לא נעניש את סדום ועמורה. נו, אברהם אבינו אומר: בורא עולם, אבל אם

יהיו רק 45? בסדר. וככה... אנוכי עפר ואפר, ממש אני... מי אני שאני אבקש מבורא עולם, אבל אם יהיו רק 40? 30? 20? עד שמגיע לעשרה, ואברהם אבינו מנסה בכל זאת, ובסוף גם עשרה צדיקים לא היו בסדום וסדום נהפכה. לכאורה, אברהם אבינו היה אמור קצת להתייאש או להתאכזב. מה הועילו כל התפילות? כמה התפלל, כמה ניסה, כמה... לא עוזר שום דבר. והתורה מאריכה בפסוקים רבים על הדו-שיח בין אברהם אבינו לקב"ה. לכאורה, מה, לא יצא מזה שום דבר? אז כדי שנבין את המהלך, אני רוצה לספר לכם מעשה אמיתי שקרה. היה בחור אחד שבגיל כבר ממש מתקדם, כמעט בן 40, שעדיין לא התחתן. כל מה שהוא עשה, לא עזר שום דבר. החליט ללכת לרב שלו ואמר לו: כבוד

הרב, די, נמאס לי. אני חייב שהרב ייתן לי איזו סגולה טובה ונפלאה, שאני רוצה סוף סוף למצוא את הזיווג האמיתי. אמר לו הרב: תשמע, יש לי בשבילך סגולה מצוינת, בדוקה ומנוסה. מהי הסגולה? אמר לו: אתה במשך 40 יום רצופים, לקראת חצות הלילה, תקרא שיר השירים ולאחר שתקרא את שיר השירים, תתפלל לקב"ה שבזכות זה תמצא את הזיווג ההגון. אמר לו: וזה בטוח עובד? אמר לו: זה יעבוד, אל תדאג. באמת, אותו בחור, חבל על הזמן, לקח על עצמו במסירות, ערב-ערב, הגיע הזמן חצות, פתח ספר שיר השירים, קרא בדבקות את כל שיר השירים במשך 40 יום רצופים, לא פספס שום לילה. כעבור 40 יום, הוא ממתין בסבלנות, אולי השדכנית תתקשר, אולי איזה מישהו יציע

לו איזו הצעה. מדי פעם היו מתקשרים אליו. אבל מה לעשות? לא השדכנית, לא, אף אחד לא מתקשר, לא מודיע לו שום דבר. אין שום הצעה. חלפו כמה חודשים, חוזר שוב לרב, אומר: כבוד הרב, אני מיואש מאוד, לא יודע מה לעשות. אמר לו הרב: למה? מה קרה? הוא אומר: כמה שקראתי שיר השירים 40 יום רצופים, אני ממתין, מצפה, מחכה, מייחל, כלום לא עוזר. לא קרה שום... אין, שום דבר לא זז, שום שדכן, שום שדכנית, מה יהיה? אמר לו הרב: לא יכול להיות, אתה קראת שיר השירים כל לילה? לא פספסת אף פעם? הוא אומר: לא, הרב, לא, לא פספסתי. אמר לו הרב: רגע, אני רוצה לראות ולשמוע איך עשית את זה. בוא תראה לי. הוציא מכיסו סידור, היה לו תמיד בכיס

סידור עם שיר השירים. פותח, אומר לרב: הנה, ככה קראתי, כבוד הרב: "שיר השירים אשר לשלמה..." אומר לו הרב: מה, מה זה...? ככה קוראים שיר השירים? שיר השירים צריך להוציא בפה מילה במילה, אה, כמונה מרגליות, כמו שכתוב. "שיר השירים אשר לשלמה, ישקני מנשיקות פיהו..." תקרא את זה מילה במילה, לא ככה בצורה... אם תקרא מילה במילה כראוי, בעזרת השם אתה תמצא את הזיווג. אל תדאג. טוב, והנה ידידנו מה לא עושה כדי למצוא זיווג. אתם יודעים, זה לא פשוט, כתוב: קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. דברים לא פשוטים. מספרים על איזה שדכן אחד שרצה לשדך בין שניים, והנה הכיר לבחורה אחת בחור, נפגשים בפגישה, הבחורה מספרת על עצמה שהיא

עובדת בהייטק. היא אומרת לבחור: במה כבודו עוסק? אז הוא אומר: אני מוכר פלאפל. היא אומרת: סליחה, זו טעות. מה, אני ביקשתי מהשדכן מישהו שגם הוא עובד בהייטק. הוא אומר: אה, אני הבנתי, הוא כנראה התבלבל כי בפלאפל אצלי כתוב למעלה "פלאפל טייק", כאילו "טייק אוויי", אז הוא חשב "פלאפל טייק", הייטק, הוא לא הבין. אבל לא נורא, תראי, כבר נפגשנו, בואי נדבר, נשוחח, אולי בכל זאת אנחנו מתאימים. באמת, היא ראתה שהבחור הזה חברמן, חכם, זורם. היא אמרה: תשמע, אתה מאוד מוצא חן בעיניי, רק יש בעיה, אבא שלי, אם הוא ישמע שאתה עובד בחנות פלאפל זה לא יעבוד, הוא לא יסכים בשום פנים ואופן. אז מה נעשה? אמרה לו: יש לי רעיון, אתה

תגיד שאתה רוקח, רוקח. טוב, בסדר, הוא בשמחה רבה בא להכיר את האבא. האבא רואה אותו, אומר לו: או-אה, כן, איזה בחור טוב אתה, הבת שלי אומרת שהיא מאוד התלהבה ממך. מה העיסוק שלך? במה בדיוק אתה עובד? אמר: אה, אני רוקח. רוקח. הוא אומר: אה, רוקח תרופות? פששש, איזה יופי. טוב מאוד. בסדר גמור. והנה, הוא עבר את הבחינה. לאחר זמן האבא של הכלה הלך ברחוב, והנה הוא הרגיש קצת הבטן הציקה לו, היה רעב. אמר בליבו: יש פה איזו חנות פלאפל קרובה, אני רואה שלט מרחוק. אני אגש לשם, אני אקנה פלאפל. הוא ניגש לשם, והנה את מי הוא רואה? את מיודענו, החתן. נהיה חיוור, אמר: חתני היקר, מה אתה עושה פה בחנות הפלאפל? אמר לו: אה, חותני,

חותני, אל תילחץ, הכול בסדר. קח שני כדורים בבוקר, שני כדורים בצהריים, שני כדורים בערב. הכול בסדר. לענייננו, בואו נחזור. והנה, הבחור הזה הולך לרב שלו, מדוכא: הרב, אני קורא שיר השירים 40 יום, זה לא עוזר, מה לעשות? אמר לו הרב: אתה חייב להגיד את זה מילה במילה ובעזרת השם תראה ישועה. הבחור שלנו, החברמן, באמת לקח את זה ברצינות. עוד 40 יום, כל לילה בחצות הוא קם ואומר שיר השירים, אבל הפעם מילה במילה: "שיר השירים", לא מפספס שום אות. אומר את זה כראוי. ממתין בסבלנות. לאחר 40 יום ממש שהקפיד יום-יום, לא פספס רגע אחד, מחכה, מצפה, נו, אולי עכשיו איזה שדכן, שדכנית יתקשרו אליו, נו, מי...? חודש, חודשיים, שלושה,

שום דבר לא זז. ממש קיבל את זה קשה מאוד. חזר לרב שלו, כולו מדוכא, מיואש. אומר לו הרב: מה קרה? למה אתה נראה ככה? מה יש לך? אמר: הרב, די, אני מדוכא, נמאס לי! התחיל לשמוע שירי דיכאון, השם ישמור, "מר לי, קר לי, אין לי יום, אין לי לילה", איזה שירים. אמר לו הרב: מה קרה לך? לא מתאים לך. איפה האמונה בבורא עולם? תתמיד, תתפלל, יהיה בסדר. אמר לרב: איך יהיה בסדר? תראה, אני כבר פעם שנייה 40 יום מתפלל, לא קורה כלום. אומר הרב: לא יכול להיות, אני רוצה לשמוע ולראות איך קראת. הוא אומר: הנה, כמו שהרב אמר, הנה, אני אראה לרב, הוציא את הסידור מהכיס, פתח שיר השירים ומתחיל לקרוא: "שיר השירים אשר לשלמה, ישקני

מנשיקות..." אומר לו הרב: מה, ככה קראת? הוא אומר: כן. הוא אומר: תגיד לי, אתה לא מתבייש? מה, שיר השירים זה חס ושלום איזה שיר דיכאון? זה שיר של שמחה, זה שיר עם המון עוצמה, אתה צריך לקרוא בהתלהבות, בקפיצות, בריקודים: "שיר השירים אשר לשלמה, ישקני..." ככה, כמו שצריך. טוב, אומר אותו בחור: הרב, אם אתה אומר שככה זה יעבוד, אין שום בעיה. אז אני אעשה את זה עכשיו 40 יום עם התלהבות, עם כל ה"ברנד" כמו שאומרים. והנה, מיודענו באמת הקפיד כל לילה, שתים עשרה - חצות לילה, פותח את הסידור ומתחיל הפעם לרקוד ולצעוק: "שיר השירים..." כל הבניין רעש, לא הבינו מה קורה פה. אבל הוא עם שמחה רבה אומר כל מילה במילה וקופץ

ורוקד. אומר שיר השירים כראוי. והנה, סיים אחרי 40 יום, ממתין, מצפה. חולף יום, יומיים, שבוע, שבועיים, שום דבר לא זז. אף אחד לא מתקשר. מה קורה? כעבור שלושה חודשים מקבל טלפון מאחד האנשים שהכיר, אומר לו: תשמע, איציק היקר, תגיד לי, אתה עדיין רווק? הוא אומר: כן, אני רווק מלא אבק, על החיים נאבק. אמר לו: אל תדאג, אני חושב שמצאתי לך בחורה חבל על הזמן, מתאימה לך כמו כפתור ופרח. כן? מי היא? מהי? הוא אומר: זאת בחורה בת 37 והכרתי אותה לא מזמן, חקרתי קצת עליה, באמת בחורה טובה, נעימה. אני חושב שהיא תתאים לך. תיפגשו. בקיצור, נפגש איתה פגישה ראשונה, שנייה, שלישית, חבל על הזמן. היה שמה קליק, היה חיבור, הייתה

כימיה, אלגברה, תעודת בגרות הוציאו. החליטו ברוך השם לבוא בברית האירוסין. והנה, במסיבת האירוסין האבא של הכלה בדרך כלל הוא עורך את מסיבת האירוסין. הוא אחז את המיקרופון ודיבר לקהל, אמר: רבותיי, ברוכים הבאים, אני כל כך שמח שכולכם הגעתם לאירוסין של הבת שלי היקרה. ואז פתאום הוא התחיל לבכות, אבל מה זה בכי, בכי קורע לב. הוא אומר: אני לא יודע מה בורא עולם עשה לי פה, לא מבין איך בורא עולם... מה, מה קורה פה? אמרו לו: אדוני, תשב, תשב, מה עכשיו אתה בוכה, "בורא עולם"... מה קרה לך? זו שמחת אירוסין! אמר: לא, אני חייב לדבר, להסביר. -טוב, תסביר. והנה, הוא מספר, הוא אומר: יש לי בבית שלוש בנות, הבת הגדולה בת 41

והייתה תקועה, לא נשואה. הבת השנייה בת 39, גם לא נשואה, וזאת הקטנה בת 37, גם כן ככה תקועה. אמרתי: ריבונו של עולם, מה יהיה? הן לא מתחתנות, מה שלא עשיתי, לא ניסיתי, כלום לא עזר. הוא אומר: אבל אני לא מבין מה קורה פה, פתאום לפני כחצי שנה, זאת הגדולה הכירה איזה בחור, הביאה אותו, התארסה, ברוך השם כבר התחתנה. הבינונית לפני שלושה חודשים הביאה איזה בחור, התארסה, בעזרת השם, אוטוטו מתחתנת. והנה עכשיו הקטנה מתארסת. איך תוך כמה חודשים הקב"ה חיתן לי את כולן?! לא מאמין מה שקורה פה. לכן אני בוכה. היה שמה הרב של הבחור איציק. קם הרב ואמר לאבא: אבא יקר, שב, שב רגע. תן לי את המיקרופון. אמר הרב: תדעו לכם, כל מה

שקרה פה זה בזכות החתן היקר שלנו. הוא אומר: בפעם הראשונה, כשהוא התפלל ואמר שיר השירים 40 יום והתפלל לבורא עולם שישלח לו את הזיווג, בשמיים רצו כבר לשלוח לו את הזיווג, כי זו הקטנה הזיווג שלו, אבל אמרו: יש בעיה, יש מעליה עוד שתי אחיות שקצת מעכבות. אמרו: רגע, הגדולה מעכבת? בוא, בזכות התפילות שלו, בוא נכיר לה מישהו, בום, נעיף אותה, זהו, התחתנה. אבל הוא לא הרפה, ברוך השם, הוא לא התייאש, התפלל שוב 40 יום והתפלל לבורא עולם. אמרו בשמיים המלאכים: נו, בואו ניתן לו את השידוך שלו. אמרו בשמיים: אבל רגע, יש עוד אחת מעליה, בינונית, היא מעכבת. אמרו: אה, היא הבעיה? בוא נכיר לה בחור, בום, נעיף אותה. התחתנה. ואז

הוא התפלל פעם נוספת 40 יום שיר השירים, התפלל לבורא עולם שישלח לו זיווג, ברוך השם, זכה בזיווג. רואים כמה שאדם מתפלל אפילו שהוא עדיין לא ראה את הישועה, שום תפילה לא הולכת ריקם, שום תפילה לא שבה ריקם. כל תפילה ותפילה עושה את שלה בשמיים. גם אם לא ראינו את זה כרגע, נראה את זה בעתיד, בסוף כל התמונה תהיה ברורה ותהיה מושלמת. אנחנו שאלנו על אברהם אבינו, מדוע אברהם אבינו התפלל, התפלל, התפלל על סדום, לא יצא מזה שום דבר? זה לא נכון. אם נסתכל במבט הרבה יותר רחוק, נראה שבזכות כל התפילות שלו על סדום, לוט אחיינו זכה להינצל. נו, ומה יצא מזה? או-אה, מלוט יצא עמון ומואב. ומואב, ידוע, רות המואבייה נולדה ממואב

ומרות יצא לנו דוד המלך, דוד מלך ישראל חי וקיים, ממנו שלמה המלך. אה, שלמה המלך, מלכות שלמה, נבנה בית המקדש. משיח צדקנו במהרה בימינו יבוא מזרעו של דוד המלך, דוד ושלמה. כל זה יצא, ממי? מלוט. לוט, בזכות מי ניצל? בזכות כל התפילות של אברהם אבינו. יוצא שכל המלכות של עם ישראל, כל בית המקדש שזכינו, כל הגאולה שאנחנו מייחלים ומצפים ובעזרת השם נזכה לה בקרוב ממש, בזכות מה זה קרה? בזכות כל התפילות של אברהם אבינו, שלכאורה לא יצא מזה כלום, חס ושלום. יצא מזה המון המון המון. מספרים משל על זה שפעם בא איזה יהודי לחנות לחליפות, ביקש מהמוכר שהוא רוצה חליפה, יש לו בן בן 14. אמר לו: סליחה, הבן, תביא את הבן, נראה מה

המידות שלו, לפי זה נמכור לו את החליפה. איך אני יכול לדעת? הוא אומר: הוא בן 14. הוא אומר: בן 14, יש אחד בן 14 שנראה כמו אחד בן 24, יש אחד בן 14 נראה כמו בן 10. כל אחד איך שמתפתח. איך הבן שלך? אני לא יודע, תביא אותו לפה ונמדוד לו חליפה. טוב, נכנס עוד בן אדם, גם הוא אומר לו: תן לי חליפה לבן שלי בן 14. מיד הביא לו ושילם. אמר לו: סליחה, אדוני המוכר, הוא, אני רואה ישר הבאת לו, למה לי אתה אומר שאני אביא את הבן שלי? אמר: אה, תשמע, הוא, הבן אדם הזה יש לו עשרה ילדים, בלי עין הרע, אז אני אומר, תמיד הוא לוקח חליפה, הוא אומר גם בליבו: פחות או יותר, אם לא יתאים לילד הזה בן ה-14, זה יתאים לילד בן ה-10, לילד

בן 16 אני איכשהו אתאים את זה. יש לו עוד ילדים. לא יתאים לזה, יתאים למישהו אחר. אבל לך יש רק בן אחד. אני לא יודע מה הממדים שלו. אומרים כך: יהודי מתפלל לבורא עולם, מתפלל, מתפלל, רוצה לזכות באיזו ישועה, הוא או הבן שלו. שנדע, גם אם הוא לא מקבל את התפילה, את הברכה, בורא עולם לא שולח לו את הישועה באותו רגע, אבל ודאי, או הוא או זרעו או צאצאיו או נכדיו, ודאי הברכה תחול עליהם. וזה התפילות של אברהם אבינו. גם אם הוא לא זכה לכל דבר שהוא ביקש והתפלל, אבל אנחנו בני אברהם, יצחק ויעקב, זוכים בזכות התפילות של אבותינו. ולכן אנחנו נצא מחוזקים מפה שגם אדם שרוצה דבר ומתפלל ומייחל לבורא עולם, אל תפסיק אף פעם

להתפלל. עוד תפילה ועוד תפילה ועוד תפילה, בסוף תבוא הישועה. וכמו שהסברנו, שני דברים: גם אתה תזכה לישועה, אבל גם אם אתה לא זכית, הדור הבא או שני דורות ודאי יזכו לישועה הזאת. וזה מה שאנחנו אומרים כל יום בפסוק "קווה אל ה', חזק ויאמץ ליבך "וקווה אל ה'". מה הפירוש? הוא אומר, תמיד צריך לקוות, לייחל, לצפות, להתפלל לבורא עולם. אבל גם אם "חזק ויאמץ ליבך", אם עדיין לא זכינו לראות את הישועה - עדיין "קווה אל השם". לפני ואחרי תמיד נייחל נתפלל, בוודאי, בורא עולם ישלח לכל אחד ואחת מאיתנו, בעזרת השם, ברכה, הצלחה, נחת. אמן כן יהי רצון.