לאן הלך החופש הגדול?

ב-169 פסיכולוג בשם רוברט אורנשטיין פרסם מיסוי שטרף הכל. הוא הוכיח שהמוח לא מודד זמן, הוא מודד כמות מידע חדש. ככל שיש יותר גרועים בדקה, הזמן מרגיש קצר יותר. טיק טוק, 100 סרטונים בדקה, הזמן עף. שיעור משעמם, רעיון אחד לחצי שעה, הזמן זוכל. ולכן אנחנו לא מבזבזים זמן בגלל. אנחנו מוחקים אותו. שעה שלמה נעלמת ולא זוכרים ממנה כלום ושואלים איפה הלך השבוע? איפה הלך החודש? איפה הלך החופש הגדול? אנחנו צעירים אבל החיים זורמים בין האצבעות. משה רבנו לפני 3000 שנה התפלל בקשה מיוחדת. למנות ימינו כנודע ונביא לבב חוכמה. בואו נבין. משה לא ביקש תן לי יותר זמן הוא ביקש תלמד אותי לספור את הימים. ספירת העומר היא

ההדגמה. 49 ימים שאנחנו מאלצים את עצמנו לעצור ולספור כי מה שלא סופרים נעלם. המדע אומר שזמן בלי מידע נעלם מהמוח. משה ידע שזמן בלי כוונה נעלם מהחיים. הקדוש ברוך הוא לא נתן לנו אינסוף ימים. הוא נתן את הימים האלה. הוא מבקש שנספור אותם. בואו לא ניתן לחיים לעוף בלי שראינו אותם. בואו נספור ונחיה.