"המחבל הסתכל לי בעיניים": מיכל איילון על שרשרת הניסים בתוך התופת

אז הכירורג הזה אמר לו תראה אני כירורג אני יודע להוציא כליים לעשות אתני זה מה שעשיתי לגבי ניסים אני לא מבין בזה אולי אתה יכול להסביר מיכל יקרה ואהובה קודם כל אני ממד שמחה שהגעת איך את מרגישה בסדר ברוך השם בסדר גמור ברוך השם ברוך השם כן אז אנחנו הכרנו בשבת מאוד מעניינת שבת שאני לא יכולה יותר מד להרחיב ולתת רטים מה היה שמה הזמינו אותי בתור מרצה ואני כן יכולה להגיד לך שהתרשמתי מאוד מכמות האנשים בעם ישראל שנותן כל כך הרבה לעם בעילום שם כלו זה שבת שאי אפשר שוב אי אפשר לתת מד פטים מה היה שמהו ומה המטרה וכולי אבל מאוד מאוד התרשמתי וראיתי אותך פגשתי אותך ושמעתי את הסיפור שלך ואמרתי לעצמי וואו כל המשרד

צריך לשמוע את הסיפור שלך אז לכן אנחנו כאן נפגשנו בואי ספרי קצת על עצמך לפני ש לפני שניכנס ליום כה של הסיפור אז אני אגיד א אני נשואה אני בת 46 יש לנו ערה ילדים 10ה ילדים ואפילו שני נכדים וואו איזה זכ ברוך השם כן א אני נסה לעומרי שהוא מדהים א ואני במקצוע שלי אחות אני עבדתי בעבר בהדסה עם קרן במחלקה אונקולוגית מט אונקולוגית ילדים וואו מח אחר כך קצת בהוספיס כן ווא ו וכיום אני עובדת בקופת חולים לאומית אני מנהלת את תחום הבית לאומית עד הבית זה נקרא א בעצם מונשמי בית יחידות לטיפולי בית ספיס בית עומרי עומרי הוא מלמד בתלמוד תורה באלי בכיתות אב א אתם גרים מלי מקסים לא אנחנו גרים בכוכב השחר אומרי במקורם

מקיבוץ ת רצבי כן כוכב השחר מקום מעליב וואו ועכשיו נגיע לסיפור שלך סיפור לא פשוט בכלל מורכב מלא מלא מלא בניסים מלא ניסים ברוך השם אי ממש איך מצאתם את עצמכם בשבי לעשירי זיקים א זה שאלה ששואל אותי הרבה כי באמת אנחנו לא קשורים לדרום באמת באמת הקדוש ברוך הוא שם אותנו שם א אנחנו א בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו חלק מפרויקט מקסים של התנדבות בשבת בבסיסים ועשינו אזה משהו כמו שש שבע פעמים ולקראת החגים של א של לפני שנה וחצי אמרי בעלי אמר לי בואי נעשה חג אף פעם לא עשינו חג וזה מאוד חשוב עם חיילים אמרתי תי לו אתה יודע מה בסדר ואז הוא רצה ראש השנה ישר אמרתי לו כי ראש השנה היה נראה לי יומיים מסובך המסוים באים

אליי ואחר כך הוא אמר לי אז בוא נלך לסוכות אבל בסוכות הוא ישן בסוכה אז אמרתי מה אני אעשה לבד בסוכה כי זאת אומרת את תהיה בסוכה אני אשן לבד בחדר עם הילדים ואז הגענו לשמחת תורה ושמחת תורה היה החג האחרון אז הוא אמר לי יאללה אז נוסים שמחת תורה כי לא נסענו שם ובאמת אמרנו בסדר ניסע לשמחת תורה וקיבל אותנו הרספ יואב קליין מס הוא ככה רץ להראות לנו איפה אנחנו ישנים אנחנו ככה הלכנו עם האוטו אחריו והוא לקח אותנו למבנה היינו בגלל שלא אמרתי אבל הכרחנו את שמונת ילדינו הלא נשואים לבוא כי כן כי אמרתי זה אין מה לעשות זה זה חג אני לא משאירה את הילדים אצל אחותי תמיד שבתות אני כן הסכמתי שחלק לא יבואו אבל בגלל שזה

חג היה נראה לי הרבה יותר הגיוני שכולם יהיו אז בכל מקרה נסענו ובאמת יואב הרה לנו את החדר שאנחנו ישנים בו היינו 10 איש אז זה זה חדר כזה ארוך עם 12 מיטות קומותיים מזרונים כאלה והתארגנו הרגענו הכל פתחנו את הלול עגלה ככה ממש טיפה מצעים שמנו ורצנו להדליק כנרות המין אנחנו באים ברגע האחרון א והלכנו לבית כנסת בבית כנסת לא היה מניין הכינו אותנו מראש שזה בסיס א של פיקוד העורף שהולכים להיות שם בסביבות 120 חיילים מתוכם 90 טירונים שהתגייסו שמונה שבועות קודם עשו מטבח אחד ו15 בערך מפקדים אנשי צוות מטבח א ו שהרוב לא דתיים זאת אומרת הסיכוי שיהיה לנו מניין הוא לא גדול ושמה שנעשה יהיה טוב זאת אומרת הקפות משהו

ובאמת א היייתה ככה תפילה שעשינו עם איזה חמישה חבר'ה א והיה נחמד והלכנו לכיוון החדר אוכל ואני זוכרת שאמרתי איזה איזה יופי איזה בסיס יפה מלא ירוק ו וגינון יחסית לבסיסים אחרים שהיינו בהם ואנחנו נטייל כאילו חשבתי על עצמי למחרת בבוקר נעשה ככה סבב בין העמדות אנחנו הרבה פעמים מחלקים להם ככה כולה עם קרח כל מיני שטויות בשביל לדבר עם אלה ששומרים ממש אמרתי עצמי בסיס מהמם הרוח של הים ככה אנחנו נעשה סיור ובזמן שאני אמר חשבתי את זה אז הבת שלי בת 14 שהיא היא מראש חרדתית כזאת היא ככה אמרה להם תגידו ומה עושים אם יש הזקה עכשיו זה היה נשמע מנותק כי לא היה חודשים לא קרה כלום לא היה רלוונטי תה מעצמה פתאום ה שאלה

איזה שאלה ממש פתאום אני אני חשבתי שהיא היסטריית זאת אומרת מה היא מנגז והם אמרו לה הטירונים שם שנמצאים שם כבר שמונה שבועות אמרו לה לא יקרה לא לא קורה פה כלום אל תדאגי וגם אם גם אם כן יש פה פתאום משהו אז זה לא מגיע לזה כים הם רוצים לפגוע באוכלוסייה אזרחית מגיע לאשקלון זה עובר מעלינו ומשך לה הגז ומר להם אבל אבל אם בכל זאת קורה משהו ויש הזקה מה עושים כן אז הם אמרו להם אל תדאגי אל תדאגי יש פה מלא מיגוניות פזורות בשטח אתם צאו מיגונית הכל בסדר נכנסנו לחדר אוכל חדר אוכל מהמם באמת מפות על השולחנות אף פעם לא ראינו כזה דבר בצבא אבל כנראה בגלל שזה חג א החברה של המטבח עשו באמת באמת פרחים הרגנו מאוד מאוד

יפה א הכנו לחיילים אנחנו תמיד שאנחנו באים אנחנו מכינים צ'ופרים כאלה והכנו להם הם א מכירה כאלה סוכריות סודה כאלה בשורה שמחברים שניים ואז יוצא מיזה ספר תורה חמוד כמו שעושים לבר מצוות אז הבנות הכינו איזה 100 כ כתבנו חג שמח וזה תמיד אנחנו מביאים משהו קטן זה פרויקט משפחתי תוך כדי זה נכון נכון נה מאוד רצינית אוקיי ו וככה התלבטנו אעם לחלק להם בערב לחלק בבוקר וחילקנו בערב מזל ככה הילדים עברו וחילקו ישבנו ליד השולחן של המפקדים של ה גל כאן הסגל והתיירים ככה בצד השני והסגל כל הזמן שיחק עם הילדים אבל בגלל שהם ככה בטירונות והיו צריכים לשמור על סטנס כזה של שהם לא שהם שומרים על קשיחות אז הם ככה שחקו עם

הילדים וכשהם יסתובבו לטירונים הם כאילו עם פרצוף חתום כן אז באמת למדנו להכיר את הסגל המתוק הזה ו וקצת דיברנו עם הטירונים עומרי עשה קידוש אמרנו קצת דברי תורה ותמיד ככה בסוף סעודה בליל שבת אנחנו מזמינים מי שרוצה שישאר לעונג שבת א והרבה פעמים נשארים 30% מהחברה אנחנו ככה פותחים שולחן עם חטיפים קצת פיצוחים וזה וגם כאן עומרי באמת נאמד ואמר שמי שרוצה שישאר אנחנו עושים ככה תמיד איזה סבב כזה קצת יותר אינטימי של מאיפה אתהה ו מה את מה חשוב לך עכשיו ומה אתה עושה עכשיו בצבא ואני אגיד שומרי גם היה מאוד מאוד מאוד זהיר כי זה נשמע כל כך רחוק עכשיו אבל זה היה רחוק וקרוב לצערי זה היה ממש אחרי ה היו מריבות ביום

כיפור בתל אביב והיה היו ממש ממש דיונים לגבי הקפות שניות במרחב הציבורי כן יהיה לא יהיה ועומרי לא רצה לעשות שום דבר שאולי שמע א כפייה דתה הוא ממש אמר בעדינות מי שרוצה אנחנו פותחים פה שולחן מוזמנים ואז א פתאום בא אחד החיילים ואמר לנו אדיר הבודי המפ זכרונה לברכה הוא ה הוא אומר ש שכולם חייבים להישאר כ הומרי אמר לו לא לא לא זה בסדר מי שרוצה אנחנו זה לא חובה ודיר אמר לו לא כולם חייבים להישאר זה אם זה התוכנית שלך זה חלק מהתוכנית כולם צריכים לשבת אתת ישבו שמה כל ה-10 חיילים וומר מסתובבב אליי וכאילו אמר לי אני לא יודע מה לעשות איתם כי כי לא הכנו תוכנית כזאת כן הכנו חידון קצת על פיקוד העורף קצת על שמחת

תורה א ורצינו להשיר איתם קצת שירים ניסינו לגשש איזה שירים ה מכירים ממש לא כל כך הכירו א היה שם חייל אחד מתוק נריה א שהוא גם בא מבית דתי והוא שיתף איתנו פעולה ואמרי ככה נזכר שיש שירים בשמחת תורה שאומרים פסוק אחד ואז כולם חוזרים על פסוק שאחרי זה אז הוא לקח אותו והוא ככה היה פיתן והיה באמת זה קצת עבד ועדיין ימשיכו לשבת שם ואמרי א ממש שאל את עצמו מה לעשות ואז הוא נזכר שהוא שמע סיפורים מדהימים על מלחמת יום כיפור כי זה היה בדיוק 50 שנה על מלחמת יום כיפור ובכל המצוקות הוא שמע את הרב חיים סבת הו מדבר על מלחמת יום כיפור ו באמת איך א איך בני קיבוצים ובני ישיבות לחמו ביחד א אחד בשביל השני והייתה מסירות

נפש א באמת מסירות הנפש אחד על השני ו לא היה אכפת להם והוא ממש סיפר סיפורים של של לחימה והוא אמר בסוף א הלוואי ונזכה אני הוא אמר אני פחדתי לבוא לפה השבת ואני כל כך חשוב היה לי להיות איתכם ואני אני אני ממש הלוואי ונזכה להיות להרגיש את האחדות הזאת של מסירות נפש אחד בשביל השני ולהיות ביחד אפילו לכמה דקות וממש ככה הוא סיים את את הערב הזה נפרדנו מהמהם והלכנו ככה ליש שון א ואז אני התעוררת ראשונה בבוקר אני ישנה חלש שמעתי איזה מין בום לא מובן לפני הזכות לפני הזכות כי זה היה לי לא מובן כי הם לא אמרו שהם מתאמנים או להפך הכל היה נורא רגוע והם אמרו לנו אל תאירו אותנו עד אחת בצהריים בחת נעשה הקפות כי בשבת

אנחנו ישנים כן עזבו אותנו אנחנו רוצים לעשות הקפות אבל נעשה את זה בצהריים ופתאום היהה את הבום מובן הזה ואז א אחרי אייזה ממש שתי שלוש דקות 629 פתאום א אני ככה מתחילה לשמוע צבע אדום צבע אדום צבע אדום זה זה אישה זה קול של אישה שאומר צבע אדום זה ממש לא לא הכרתי את זה קודם אני יודעת שיש את זה בדרום אבל א אף פעם לא נכספתי ואמרתי לכולם תתלבשו תתארגנו א לא יודעת עומרי אומר שגם אמרתי להם ככה לשכב על הרצפה אני לא זכרתי שאמרתי להם וחשבתי האמת בראש שעוד שנייה זה עובר זאת אומרת שיש שכנראה יש סבב ועוד 10 דקות הכל בסדר ונחזור ככה לתוכנית של שבת ואז א זה לא הפסיק ממש ממש המשיך ו הילדים ככה נלחצו ודת הרגענו

אותם וחיכינו ועבר לי בראש שלא יכול להיות שיפה שאנחנו נמצאים זה ממוגן כי למרות שזה ממש מבנה בטון כזה אבל היה שמה חלונות למעלה וגם אמרתי זה נורא יקר למגן אין מצב שהם יגנו את כל המקומות לינה של החיילים והתחלנו לשמוע מלבד הרקטות ששמענו כל הזמן גם התחלנו לשמוע נפילות והסתכלתי ככה על עומרי שנינו הסתכלנו אחד על השני בעיניים והבנו שזה גם שזה נופל לידינו ואז אמרתי לוי תקשיב זה שבת אבל אין ברירה אתה בקוח נפש אתה חייב להתקשר למישהו ואז הוא התקשר א התקשר לאדיר הבודי היה לנו את המספר של ה מפ א אדיר כבר היה באמצע לארגן שם הכל א נגיד שאדיר קיבל החלטות מאוד מאוד חשובות א באותו באותו שלב שממש הצילו אותנו אחרי

זה והוא כבר היה עסוק הוא לא ענה ואז הוא התקשר לאור מוזס היה לנו גם את המספר של אור מוזס זכרונה לברכה היה ספ והיא גם היייתה באמצע הבלאגן כבר לא ענתה א ואז הוא התקשר לרב של הבסיס שהחלפנו אותו שענה על הצלצול הראשון בשבת בבוקר רבע לשבע בבוקר מיד ענה ו עומרי ככה אמר לו תאר לו הוא ידע גם שמענו דרך הטלפון שגם לא יש מלא הזכות והוא אמר לעומרי א אתם לא במקום מוגן אתם חיייבים לרוץ ולמצוא איפה ה מיגונית ולרוץ למיגונית ואז המרי הלך הוא לקח את טל טל חיים שלנו בן 11 ואת נועם שהוא בן 16 ום שניהם ככה רצו לחפש הם אמרו ללו שהם חושבים שהם יודעים איפה זה בגלל זה הוא הלך איתם אני ככה סגרתי את הדלת חכיתי עם הילדים

מקווה ש ששום דבר לא יכנס לא חשבתי על זה שזה יכול יפול מלמעלה וממש דקה שתיים אחרי זה יואב פתאום הגיע פשוט צדיק שזכר שאנחנו נמצאים בכלל בבסיס משפחה אזרחית ואין לנו מושג מה עושים והוא ככה פתח את הדלת ההוא אמר לי מיכל בואי מהר קחי את הילדים בואי אה בואי רוצי איתי אנ ניקח אותכם למיגונית היה להם שם פרוטוקול מאוד מסודר שכשהוא את כל החיילים למיגונית אחת ואת החיילות למיגונית שנייה והוא ככה לקח אותנו למיגונית של הבנים אמרתי לו מה הם אומרי הוא ככה אמר לי נמצא אותו בדרך לקחתי מוצץ וחיתול הבת שלי הילדים שהיו איתנו בעצם הכי קטנה הייתה בת שנה ושמונה הדיה והכי גדולה בת 20 אז אמרתי מוצאת חיטול תמיד אני צריכה

לא שלא חשבתי שעוד נח זור לחדר זה לא ידעתי שלא נחזור אליו לעולם אבל לקחתי מוצצ חיתול כדי להרגיע אותה והבת שלי ה בת 17 א היה לה מאוד חשוב להביא את השמלה שלה שהיא קנתה לחג היא קנתה שמלה חדשה של איזה מעצבת והיא אמרה לי אני אחליף אחרי זה אני לובשת את הבגד של אתמול אני חייבת לקחת את זה איתי אמרתי לה טוב טוב רק כאילו בואי ורצנו ככה אחריו א בדרך מצאנו את עומרי באמת והגענו למיגונית של הבנים המגני היא מיגונית א היא כמו סוכה כמו חטא כזה שמקדימה פתוח כן צד אחד שלה הפתוח יש שמה כאילו בטון נמוך אבל בגדול אנחנו רואים את הרקטות ככה נופלות אבל הגב הוא לאז זה לא יכול לפגוע בנו כל החברה עמדו שמה ככה בחט בתוך

המגני בפיג'מות נכסים קצרות חולצות קצרות א הם הגיעו עם הנשקים כפכפים כאילו ת מדברים צוחקים א בטוחים שעוד מעד זה יעבור ממש בטוחים שעוד כמה דקות זה יעבור אנחנו רואים את הרקטות ושומעים את הרעש אבל בטוחים שעוד שנייה זה יגמר וכשראיתי גם אמר איתם פרק תהילים הם נורא שמחו א ככה תפילה ש זה זה יעזור לסיים את המצב וזה ממשיך וממשיך ואנחנו א רואים את המפקדים ככה נעמדים מולנו את יודעת מפקדים בני 20 21 וככה לם כן זה ככה מנסים להרגיע אומרים לנו זה זה בסדר היו סבבים יהיו סבבים זה סבב תכף זה ייגמר ואנחנו נחזור ללוז הרגיל אבל תוך כדי שהם מדברים אנחנו שומעים שהם מקבלים הודעה בקשר במכשיר קשר שצריך אותך קח קח את הת

המדים את המחסניות וצריך אותך בעמדה ו או צריך אותך בשג מטווחים זאת אומרת כל אחד ככה לאט לאט המפקדים רצו ו והבנו שקורה משהו זאת אומרת הבנתי שקורה משהו לא חשבתי על שום דבר חוץ מהרקטות חשבתי שאולי הם צריכים לא אני ממש הייתי תמימה זאת אומרת לא חשבתי שזה משהו רציני אבל הבנתי שקורה משהו כי הם הולכים ואז נשארנו עם יואב הרספ ש שגם הוא באיזשהו שלב ככה נעמד מולנו והוא אמר לנו א אני צריך הרבעה מתנדבים יש לנו חיילת שנפלה ממגדל שמירה והיא פצועה ואני צריך הרב מתנדבים שירוצו לקחת אותה א נגיד שהיה נשמע לי מאוד מוזר שהיא תיפול למגדל שמירה אמרתי אולי ה הסתכלה למעלה בגלל הרקטות הרעש לא הבנתי למה שהיא תיפול במגדל

אבל אמרתי בסדר נפלה בדיעבד הוא אמר לי שהוא אמר את זה בשביל להרגיע את שהחיילים לא ילחצו ומר שש מכבלים שהיא נפצעה מירי אבל הוא לא רצה בדיוק הוא לא רצה שהטירונות ילחצו ובאמת הוא בחר ארבעה לטובת את החבר'ה המדהימים האלה הם כ באמת אני חושב 90 ומשהו חוזר יםו את היד שזה לרוץ לאש זאת אומרת הם יודעים שהם רצים וגם עם פיג'מות כן אבל הם ממש לא היה להם שום בעיה להרים את היד והוא בחר ארבעה בראש היה לי א פתאום להבין תראה איך אני ישר מתרגשת פתאום להבין שאני לא שאנחנו לא רק אורכים אנחנו לפחות היינו אורכים עד הנקודה הזאת שפתאום אתה מבין שהחברה שם הם חברה צעירים את יודעת טירונים בני 18 וגם המפקדים בני 20 ואני

אחות אז כאילו אמרתי הלכתי לירב ואמרתי לו ירב תן לי לראות מה אני יכולה לעזור לא היה שמה שום חובש או משהו אמרתי לו תן לי לראות אולי אני כאילו אולי אני יכולה לטפל ב איכשהו ובאמת הוא אמר לי מעולה וככה החבר'ה הביאו אותה וזה היה עוד ככ נורית הזרה שהם לא הכניסו אותה לתוך ה מיגונית שוב יואב באמת בחוכמה לא רצה להלחיץ אותם והם שמו אותם מחוץ למיגונית ובחוץ רקטות כן ו ואז יצאתי אליה ו והיא שכבה ככה על אלונקה א עם פגיעת ראש מאוד מאוד קשה שוק ש לראות אותה כל הרבת עין שלה היייתה בחוץ המון המון דימומים וככה זה היה מאוד מאוד א לא הבנתי כאילו לא הסתדר לי הסיפור עם המציאות א ורציתי לשאול אותה מה קרה היא ככה

שכבה וכל הזמן ניסתה לקום שאלתי את החבר'ה הטירונים תגידו איך קוראים לה א והם באיזה שוק כזה של של דיסטנס טירו אסור להגיד את השם של הסמלת היא היתה הסמלת שלהם אמרתי להם תקשיבו תגידו לי את השם אני אני אדבר איתה אסור לנו להגיד את השם אסור לדבר אי אמרתי להם אני יגיד את השם תגידו לי רק את השם הפרטי אז הם אמרו לי קוראים לה נוע ואז ככה רכנתי אליה ואמרתי לה נוע תגידי מה קרה נפלת קיבלת מכה בראש אז היא אמרה לי א ככה היא לא הסתכלה ולא הסתכלה עליי היא לא הייתה לגמרי מפוקסת אבל היא אמרה לי מתפוצץ לי הראש ואני חייבת לשירותים יאכל הזמן ניסתה לקום הם הביאו לי חמודים מגבות והיה שמה בקבוקי מים פתאום משום מקום

וככה ניסיתי לנקות אותה וראיתי שהיא כל הזמן ממשיכה לנסות לקום אז בשלב הזה אמרתי להם אפילו שהן יודעת ש פגיעת ראש לא אמורים להזיז אבל היא כל הזמן זזה אז אמרתי אולי אם היא ככה תתפנה היא תהיה יותר רגועה אז אמרתי להם בוא ניקח אותה היה שם חדר ממש ממש ליד המגוונת ניקח אותה שנייה לחדר ני אעזור לה להתפנות היא תהיה יותר רגועה והיא לא תזוז באמת לקחנו אותה א מי שהיו איתי בחדר זה נריה החיילים נריה דניאל אימן ו ובזמן ככה שארגנתי אותה אז נריה זה החייל שפיעת איתנו יום קודם אמר ככה הוא הוא הלך לפתח החדר לכניסה אני חושבת שהוא רצה לשמור על הצניעות שלה ומצאתי שם איזה פח ובאמת עזרתי לה להתפנות והיא הייתה הרבה הרבה

יותר רגועה וככה שכבה כיסיתי אותה ואז הסתובבתי לקחת עוד מים או עוד איזה מגבת ו ושמעתי ירי מאוד מאוד קרוב אליי עכשיו שמעתי כל הזמן קולות של רקטות של כנראה יריות אבל לא לא הכנסתי את החשיבות גם הייתי נורא ממוקדת ולטפל ופתאום כאן זה היה מאוד קרוב וכשסיימתי בראש נופל לתוך החדר ופשוט לקח כמה שניות הוא דימם וראיתי שהוא שהוא מת והייתי בשוק א דניאל חבר שלו חמוד רץ אליו וככה ניסתה לדבר איתו נריה ואז הוא הסתכל עליי כאילו מיכל מה אי אפשר לעזור לו אמרתי לו תקשיב אני לא חושבת שהוא חי חושבת שהוא לא איתנו ואז מתוך איזשהיא תחושה של חושבת שהוא רצה דניאל שנרה יהיה איתנו הוא ככה החזיק את היד של של הגופה ומשך אותה

לתוך חדר כי נריה היה חצי בחוץ חצי בפנים וא יכול להיות שעברה לי איזה מחשבה טיפשית בראש שלמה הוא עושה את זה כי עכשיו מי שירה יודע שיש פה עוד אנשים למרות שזה טיפשי כי הוא ידע חשבתי אולי להתחבא מתחת לאיזה מיטה שהייתה לידי ו וגם אמרתי זה נורא טיפשי כי נועה שוכבת שם ודניאל עומד פה זה לא היה רלוונטי ואז אז ראיתי עוד חייל עומד בכניסה לחדר זה מאוד שימח אותי שהוא ככה יקח אותנו חזרה הוא היה עם כל התת נשק והכל אבל אז כשהסתכלתי עליו קצת יותר יותר לעומק על המדים שלו אני קולטת שמשהו במדים שלו טיפה שונה ממדעי צהל וכשאני מסתכלת על הפנים שלו אני מבינה שהוא ממש מבוגר יחסית לכל החבר'ה הצעירים שהסתובבו שם ואז

אתזה תמימות כאילו רק אז הבנתי שזה מחבל וזה ה המחבל ש ר ראית אותו פנים עול פנים כן ממש הוא ממש הסתכל לי בעיניים ראיתי אותו מסתכל על נועה ששכבה ככה ליד ה ליד הדלת הוא ברוך השם חשב שהיא מתה הוא לא ירה בה ואז הוא הסתכל עלי אתת לבשתי סמלת שבת כיסוי ראש כאילו ממש כמובן לא היה לי נשק וחשבתי שהוא לא יראה בי כי אני לא מאיימת עליו בשום צורה אבל א זה לא עניין אותו את ודת בדיעבד אני יודעת מה קרה בדרום וכמה שה האכזריות היא לא היא לא זהלא משהו הגיוני והוא פשוט הרים את הקלצ'ניקוב שלו וירא בי איזה צרור ואני הרגשתי א הרגשתי את היד שלי בעיקר נופלת אני נפגעתי מ שלושה כלים אחד שככה פגע לי פה בבטן ואחד פה והיד

אני הרגשתי את היד מתנתקת לי מהגוף א אני אגיד שנייה שאחרי שהוא ירא בי דניאל האמיץ לא יודעת איזה תעוזה פשוט קפץ עליו וניסה לקחת לו את הנשק אה אבל זה היה מחבל נוחבה מאוד מיומן הוא פשוט תוציא סכין קומנדו והוא דקר את דניאל בראש אז גם דניאל נפצע אבל אז איימן החייל הרביעי שהיה שם א שהתחבא איפשהו פשוט יצא ובזמן שהם רבו הוא הצליח לראות במחבל והרג אותו ממש כמה מטרים מה ממש שתי מטר מהמגוון אני אמרתי לאמא של נריה שאני חושבת שנרי פשוט הציל את כל גם את הילדים שלי את המשפחה ואת כל ה50 חיילים שהיו במיגונית כי כי בעצם הוא גרם למחבל לטעות ולחשוב שאנחנו המוקד והוא בא אלינו א ובאמת לשם לא נכנסו למגו ה לא לא

הגיעו לשם לא הגיעו לשם ממש ניסי ניסים אני אחרי שנאתי א הרגשתי כמ שאמרתי לך את היד שלי ממש נופלת וידעתי שאני מדממת אבל מצד שני גם ידעתי שאני חיה הורדתי את הכיסוי ראש ועשיתי לי איזשהו חוסם מורקים ביד וידעתי סמיך הצלח לעשות כן את יודעת עם יד ימין עם מה שיכולתי גם אני חושבת שאדר הוא כל כך גבוה שאתה פשוט מתפקד ו את לא הרגשת פה ופה שמשהו כאילו ר לא הרגשתי את היד ופשוט הלכתי לכיוון המגוונת אמרתי אני חוזרת לכיוון המגונות א ואז כשהגעתי באמת למיגונית נפלתי ככה בכניסה ו אחד החיילים בא לא אומרי בעלי ואמר לו אשתך פצועת ירי בוא נכניס אותה והוא ככה הכניס אותי וישבנו ישבתי שם על הרצפה ונשענתי ו נזכרתי שיש א

יש בצבא כאלה דברים שנקראים טלק זה מין מחיצות כאלה שהם הרבה פעמים סימים האלה מושגים שהם צריכים לזכור זה מסתובב כאילו ברחבי הבסיס וביקשתי מם אומרים הוא יכול א הוא יכול למצוא איזה איזה תל כזה כי הרגשתי ש א כשנכנסתי הרגשתי שהילדים מסתכלים חשבתי רק מה קורה עם הילדים מסתכלים עליי אמרתי אני אנסה לחייך להראות להם שאני בסדר שאני לא שאני בסדר גם אם לא יודעתי מה הם רואים אבל א הבת שלי אחר כך צחקקה עליי שהייתי נראת כל כך לבנה וזה שזה לא עזר שחייכת אבל מבחינתי זה נתן לי איזה תחושה של שליטה ועומרי באמת מצא טל כזה והוא הוא הביא אותו ואז כאילו יכולתי להרפות וגם א אמרתי לו שיש שסמלה של רוני מסכנה אז א אם הוא

יכול להביא אותה ושככה יקרא אותה וגם יעשה לי כיסוי ראש כי הרגשתי מאוד חשופה וגם א שיעשה לי שיחזק לי פה את החוסם הרגשתי שאני ספוגת דם אז אמרתי למרי שהוא חייב לבדוק מה קורה כי זה לא הסתדר לי עם זה שהיד יחסית כאילו עם חוס חוסים מורקים וזה אז למה למה אני כל כך השמלה ספוגה ואז א אמרתי ל שהוא חייב לבדוק והוא באמת א ככה הסתכל ואומר לי מכאל אני לא יודע יש לך פה עוד שני חורים אני לא יוד יודע מה לעשות אחר כך הוא אמר לי אני לא מבין איך מישהו חי ככה הוא אמר לי כשראיתי את זה לא הבנתי איך מישהו חי עדיין אבל המשך לתת לי פקודות אז הבנתי שהכל כרגיל אז א דעים שהצלחת לשמור על שליטה במצב הזה אז אז באמת חיילים גם

נתנו חולצות שלהם והשתמשנו בכל מיני דברים ככה לחבוש אמרתי אלך שהיינו שם דניאל היה שם פצוע על הרצפה ושן דניאל עם ה עם הסכין כן ושון שהיה גם בחוץ לפני דניאל גם היה שמה ככה בסביבת החדר גם נורא ברגל ושכב ככה גם בתוך המיגו אה הוא ממש מה והיה גם את נועה ונועה נועה נשארה בחדר עכשיו אני אני באמת ניסיתי כל הזמן להגיד לעומרי אני חושבת שנועה חיה זאת אומרת אני חושבת ש אם יבואו לפנות אותנו אז שמישהו ילך לראות כי אני חושבת שנועה בחיים היא אבדה הקרה אבל היא אני חושבת שהיא חיה ובאמת א כל הזמן היה לו את זה בראש הוא התקשר למדה פעמיים בזמן שהיינו שם א הוא ניסה ניסה שהם יבואו הם אמרו לו שהם לא יכולים להיכנס כי יש

שם לחימה והם לא נכנסים והוא גם היה מדהים עם הילדים פשוט א נגיד שאחת הבנות החזיקה את הדייה אמרו לנו כל הזמן להיות בשקט שהמחבלים עוד מחבלים שיסתובבו שהם לא ישמעו שיש מישהו במגון אז הם היו צריכים לשמור על שקט ואחת הבנות פשוט לקחה פיקוד החזיקה אותה ואמרה לכולם אף אחד לא אומר א' מ א' א' ב א' כי כל פעם שאמרו אמא או אבא היא בכתה והיא לקחה פשוט היו חבר'ה שהביאו איתם את את הצ'ופרים האלה הסוכריות הקטנות האלה היא אספה מכל מי שהיה לו שם גונית טירונים והיא ידעה שכל סוכריה כזאת זה שתי דקות של שקט עם הדיה והא פשוט החילה אותה ככה היא היייתה מדהימה תה א הבת שלי בת 18 ממש אדים שהיא ככה מדהימה שלקחה אחריות

וידעה לתפקד ממש ויש לי בן אחר שבא וככה שאל את אומרי אבא זה מקום סכנה ומרי כזה אומר ו כן כן אז הוא אמר לו יש תפילה למקום סכנה שלמדנו אז אני יכול להגיד את זה והוא באמת הלך וככה למ את החיילים הם אמרו איתם הרבה תהילים עומרי ככה נתן להם תפקידים של להביא מים ולהביא עוד חבישה ולעשות רוח כי היה שמה מלא דם ז אז ממש הוא ממש ניסה ככה לתת להם תפקידים הוא היה מדהים ופשוט חיכינו חיכינו התפללנו א מאיזה שלב הבנתם שיש עוד עוד הרבה מחבלים מהשלב שהכניס לא הבנו זאת אומרת מה זה לא הבנו כשהיינו במיגונית כשאני חזרתי כבר פצועה וכבר היו פצועים הבנו שיש חדירת מחבלים לא ידענו כמה מחבלים מסתובבים אבל כן דיברו על זה שיש

מחבלים שמסתובבים ב בסיס היו שם באמת עשרות מחבלים שניסו להיכנס סך הכל חדרו בסביבות 12 א כן אבל אבל הרבה מהמהם הרגו ב ממש בשוליים של הבסיס א ולא לא ידענו לא ידענו רק רק חיכינו ש שיבוא פינוי אני בכלל הייתי נורא ממוקדת בזה שאנחנו צריכים טיפול זאת אומרת גם ראיתי איך שון שמעתי את שון ממש מאבד הקרה א מאבד הרבה דם ברגל הוא נורא ברגל ושמעתי יחו לאט לאט א מאופל יותר א וידעתי שאנחנו חייבים להתפנות א אבל באמת לא היה כאילו לא היה צפי לחשוב שנייה על הסיטואציה הזאת אני שנייה שאני יוצרת את החג בשל להבין מה קורה הייתם במיגונית הרבה חבר'ה כאשר את מדממת כולך שלוש פציעות ויש עוד שני אנשים שמדממים כולכם שם מנסים

לקרוע חולצות לא יודעת מה בשביל לעשות חסימת עורקים דם ירד מלא בקושי מים נשאר לכם כי בכל זאת השתמשתם כל הזמן במים ואתם לא יודעים מה קורה איתכם זאת אומרת אין ספים מתי זה נגמר אין ספם יבוא להוציא אתכם אתם פשוט נשארים שם נכון נכון וואו ועוד את היית צריכה להיות בשליטה גם על ה זמרת מה זה היית צריכה את תרגש שליטה שאת צריכה לעזור גם לאלה שנפצעו גם כלפי הילדים שלך שהם ראו את אמא שלהם כמה שיותר מחייכת וגם כשאת פצועה בעצמך כן אני אגיד שלא יכול לא ממש טיפלתי שם בפצועים כן כ קצת מה לעשות אבל תחושה כלפי הילדים היייתה מאוד חזקה כןכן בסוף את אמא כאילו בסוף עם כל מה שקורה וואו שזה סיטואציה וואו ו באמת באורח נס

אחרי משהו כמו ארבע שעות א נזרקו אלונקות לתוך התוך המגוונת ו ואמרו שתיים שלוש נקות באוויר א לעומרי היה ככה ממש כמה שניות להחליט אם הוא אם הוא באיתי או שולח מישהו משאיר את הילדים אבל הוא הוא באמת לחץ על הפצעים אז הוא הרגיש שהוא לא יכול והוא גם א כמובן שהוא לא ידע שהיו חטיפות ו כאילו יכול ות שאם הוא היה יודע הוא לא היה מעיז להשאיר את הילדים בבסיס ואמרו לנו שמפנים ברוך השם אחד מאלה שהסתובבו שם עוד אחד מהניסים זה ש אחד מאלה שעשו שריקות של פצועים נכנס לחדר ש תי בו ו שורתי בו והוא ראה שם שתי גופות את הגופה של נריה ואת הגופה של נועה כשההוא בא ככה לצאת נועה פשוט השמיע איזשהו איזשהו קול עשתה תנועה בלתי

רצונית והוא הוא הסתובב והוא אמר רגע יכול להיות שהיא בחיים והוא פינה אותה גם הם חשבו שהיא מפונה שהם מפנים גופה זאת אומרת הם ממש אחר כך המצילים שלנו המדהימים זה בחור בשם ארזה של שהוא מנהל מכינה בעין פרט שהוא הוא אלוף משנה בצהל והוא קיבל המון הודעות טקסט באותו באותו שבת בבוקר שקורה משהו זאת אומרת הוא הבין שקורה משהו מאוד מאוד רציני והוא אמר אני יורד הרומא לעזור וגם הוא ככה הלך ודפק על הקרוונים של החברה שלו במכינה והוא אמר מי מי יורד איתי ואחד הבחורים נועם דוד אמר לו אני אבוא איתך א והם ירדו שניהם בדרך הם ראו הם כבר הבינו שקורה שקרה אסון והם א השתלטו על איזה אמבולנס א שהם ראו שהנהג נורא והם לקחו

את האמבולנס גם כי ארז הבין שהיו חייבים לפנות אנשים והעוד נס זה שהם גם כשהם יצאו ככה מנופי פרט אז עמדה שמה קצינה ככה ביציאה חיקתה לטרמפים וזאת קצינה שחיילות שלה בזיקים והיא אמרה להם אני קיבלתי מלא הודעות וואטסאפ שיורים עלינו וא אז אם אתם הולכים קודם אתם הולכים דרומה אז תורידו אותי קודם כל בזיקים אז גם הנסו שהם הגיעו לזיקים וברוך השם באמת הם אלה שפינו אותנו ופינו את נועה ו אני אגיד שנועם דוד התקשר איזה שבועיים אחרי השביעי באוקטובר לעומרי ואמר לו יש לי את הקסדה של הסמלת הזאת שפנינו ויש בו קצת דם ויש בה שערות איפה היא בשורה או שהיא ק קברו אותה כבר לאן להביא את הקסדה ועומרי אמר לו אתה לא מאמין אבל

היום היא התעורר דברו איתנו והיום היא התעוררה אז באמת הוא לא הם חשבו שהם מפנים גופה ממש ממש ממש נס היא בחורה מאוד חזקה וברוך השם אותנו פינו לברזילאי ככה נסענו בצורה מטורפת לברזילאי והילדים הגיעו אחרי שעה וחצי איך הם הגיעו גם פינה אותם עמגד של פיקוד העורף פשוט החליטו שמפנים את האזרחים זה לא הגיוני שאזרחים נמצאים שם אז כל הילדים שלך פונו פונו אלינו ידו להגיע לברזילי זאת אומרת אתם הם בהתחלה כשהתקשר ככה לעומרי בעלי ואמרו לו אנחנו מפנים את הילדים לאן לקחת אותם אז הוא אמר להם לבית גמליאל שזה ככה המושב שגדלתי בו ההורים שלי שם כי זה יחסית בדרום אבל אבל אז הם אמרו לו אנחנו לא יכולים לנסוע עד בית גמליאל

הכבישים מטורפים כבישי מוות נביא אותם גם לברזילאי הוא לא רצה שהם יבואו לברזילאי כי כשבאנו לברזילאי היה שם כאוס מלא פצועים שהביאו ומלא משפחות שחיכו לילדים שלהם היה שם בלאגן כאילו אומרי פחד שהם הם לא נפגעו עד עכשיו נפשית אז הם יראו את מה שהולך שם ו אבל לא יכלו להציע אותם את בית גמליאל והביאו אותם הביאו אותם אלינו לברזילאי אני אני בכלל מרגע שהגענו נכנסתי לחדר טראומה מיד כשנכנסנו ניגשה אליי אחות אחת צדיקה ואמרה לי את רוצה שניתן לך מורפין לכאבים זאת אומרת ממש זה הבינה שאנחנו שאני כבר שעות סובלת ומיד נתנה לי וזה באמת מאוד הקל עליי אחרי זה ו צ'יק צ'ק נתנו לי דם נוזלים הם עבדו בצורה מטורפת היה להם

מאות פצועים שהגיעו אליהם ושמו אותי ככה באיזה פינה שמה בחדר טראומה אומרי לא יכל להיכנס זאת אומרת עצרו את כל מי שכי היה כל כך הרבה בלאגן שלא נתנו לאף אחד להיכנס פתאום הרגשתי נורא לבד כי אומרי לא היה והיה לי קר וככה באמת באמת היה היה לי מצד שני נורא הודתי לקדוש ברוך הוא שאני נמצאת כבר בבית חולים אבל הייתי נורא לבד ופתאום הגיעו באמת עוד צודקים נסתרים ש שהחליטו לעשות מעשה ביום הזה וזה רב מאשקלון בשם הרב פישפדר והבת שלו שהיא סטודנטית לסיעוד והוא אמר לה גם עליהם היה ממש היו להם מלא הזכות באשקלון אבל הוא אמר לה אני המצב קשה אני מבין את סטודנטית לסיוד היא סך הכל שנה בת הייתה בואי אנחנו בואי איתי לבית

חולים אני לוקח אותך בטוח צריך אותח שם ואי איזה יוז ממש ואת יודעת בתוך כל הקור שלי ואני שוכבת שם וזה פתאום מופיעה שבעת הזאת ה הבחורה והיא אומרת לי אומרי בחוץ הכל בסדר הילדים הגיעו א ככה עזרה לי ככה לכסות את עצמי יותר א מה עם הקלים א כמה קלים נכנסו לך בתוך הגוף אז אז אחד נכנס יצא מה המצב אז נגיד שפונ משם כבר בשבת פינו אותנו לילל פה בחדרה כי למה כי היה המון המון המון פצועים בברזיל הם היו צריכים לעשות מה שנקרא ויסו שניוני ולהעביר מטופלים לבתי חולים אחרים בהלל יפה רק חיכו לי זאת אומרת היו שמה כל כך הרבה אנשי צוות שרק חיכו לעזור זאת אומרת על אנשים שרוצים לעזור הפצועים מהדרום הייתי הפצועה הראשונה

שהגיעה איזה י 15 אנשי צוות שקפצו עליי שבאיזשהו שלב אמרתי להם קצת יותר לאט ת זה מכניס עירוי זה זה ומיד נכנסתי לחדר ניתוח ו וככה עשו את הניתוח הראשון ו ובבוקר כ שככה המנתח יצא לעומרי אזה הוא אמר לו ניתחנו אותה זה בסדר היו לה שני כליים פה הכלי הפה נכנס יצא זה יהיה מאוד מורכב הוא נקראו עצבים והכל שמה מרוסק אבל הכלים בבטן לא פגעו באיברים פנימיים כלי אחד אפילו השארנו ת הקלי השני יצאנו ככה אומר לו אבל איך זה יכול להיות קלצ'ניקוב שי מטר כאילו איך זה יכול להיות שזה לא פגע בדברים פנימיים אז הכירורג הזה אמר לו א תראה אני כירורג אני יודע להוציא כליים לעשות זה מה שעשיתי לגבי ניסים אני לא מבין בזה אולי אתה

יכול להסביר ממש באמת ברוך השם אני אני ברוך השם באמת הפציעות שהיו לי פה לקח קצת זמן של של להגליד וכולי אבל באמת חוץ מצלקות אני בקושי בקושי מרגישה אותם יש לי קצת רסיסים פה אבל אני ממש לא מרגישה את זה הפציעה המשמעותית היא ביד שמה בעצם קרה ביד באמת כל התרס כל העצם פה התרסקה ונקרא לי עצב רדיאלי ובל את יכולה להזיז את אותם פעול יכולה קודם כל אני אחר פיזיוטרפיה באמת פיזיותרפיסטים ומרפים בעיסוק מדהימים מדהימים שעושים עבודה מטורפת מקצועית אז אני אחרי שיקום מאוד מאוד ארוך א זה זה המקום להגיד שחיילים שעושים שיקום ואפילו אנשים שעושים שיקום אחרי את יודעת שבר בצבר הירך בגיל לא יודעת מעל 65 שיקום זה זה דורש

המון כוחות המון כוחות והמון מוטיב אתה צריך המון רצון בשביל להתקדם ובאמת ברוך השם א אני מאוד מאוד התקדמתי זאת אומרת נשארו לי נשאר לי העצב רדיאלי קצת הגיב אז אני היד שלי היייתה שמוטה ועכשיו אני יכולה להרים אותה אני יודעת שכולנו כן מי שלא עובר חוויות כאלה לא יודע להעריך כל דבר דת ברמת ה להזיז את האצבע ולתפוס דברים אז אני באמת אין מה להשוות אני יש לי ממש אני בישורת האחרונה ואני עושה יום בשבוע עדיין שיקום בהידרותרפיה והכל ואני מנסה עכשיו לחזור לעבודה לצלול חזרה גם לעולם האמיתי של להשתקם ברמה הזאת אני חושבת ש שזה שבאמת קראו לנו כל כך הרבה ניסים שם וגם דניאל אני ככה לא לא לא סגרתי ואמרתי שדניאל א גם

פונה והוא טופל להשתחרר תוך שבועיים זאת אומרת הילדים כבר ראו אותו עומד על הרגליים והכל וגם שון לקח לו יותר זמן והרגל היה לו ככה הרבה זמן שיקום איתה אבל אבל הילדים ראו אותו גם מדבר פגשו אותו וצחקנו הנו אנחנו בכלל מאוד מחוברים לפלוגת תבור ז פלוגת תבור של פיקוד העורף אנחנו היינו איתם המון בכל מיני תקסים שלהם וכמובן המשפחות השקולות א ואני חושבת שבגדול בגלל שבאמת חווינו הרבה ניסים וגם זה הסיח שלנו אז א אז הם הם הם באמת ייצאו מאוד חזקים מהסיפור הזה זאת אומרת עעם הרבה אמונה ו וגם רובם תפקדו במיגונית ז אומרת מ מי שאמר תהילים מי שהלך להביא מים זאת אומרת הם לא קפאו וככה לא לא תפקדו אז אז ברוך השם באמת

רובם בסדר יש אחת שממשיכה עדיין טיפול וזה מאוד מאוד עוזר לה והיא גם בסדר זאת אומרת היא מתפקדת היא ברוך השם מה התובנה הכי משמעותית שקיבלת מכל מה שעברתם קודם כל אני רוצה להגיד שנועה נועה מפקדת שרדה גם והיא באמת ברוך השם חזרה לעמוד על הרגליים מפקדת גם מה התובנה הכי משמעותית א אני חושבת שאנחנו חזקים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים א ואני אומרת את זה לא רק אישית על המשפחה שלי אני אומרת את זה על העם כי אני הרגשתי במיגונית שהחברה האלה שהם נורא צעירים ובאמת כלום לא לא לא חוו אף פעם כזה דבר תפקדו את יצא מהם פשוט יצא מהמהם כזאת עוצמה וכזאת עוצמה וערכים ערכים של את ודעת לא היה להם שום בעיה לרוץ לעזור למסור

את הנפש לפה ערבות הדדית מטורפת בין אחד לשני ומרת אז העוצמה הזאת זה זה תובנה שככה אולי ידעתי את זה ושמעתי שאנחנו עם חזק ובעבר בהיסטוריה עברנו דברים אבל ממש לחזות בזה חוי את זה ממש חוויתי את זה וזה זה מטורף לראות ואני אני פשוט מקווה שאנחנו א נזכור את זה ולא א ולא נמשיך את הפילוג הזה שרק מושך אלינו עמלק אלא א נחייה עם העוצמה הזאת ועם ההבנה שאנחנו מאוד חזקים כעם ביחד תודה רבה מיכאל אני ממש מודה לך על פתיחת הלב ועל הסיפור שלך ועל החווייה שלך ולשתף אותנו זה כל כך חשוב לשמוע את הכל הזה זה זה הערכים שלכם כל כך חזקים שהעברתם את המקום הזה של הצמיחה דווקא מתוך מה שעברתם זה דבר עוצמתי וגדול אדו שם תודה תודה לכם