ייעוד: מציאות או מיתוס של דור ה'סמארט' | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

מנסה להאיר לפעמים קצת מבעיר מחבר ומתחיל מחדש רק בן אדם שלום וברכה ברוכים הבאים לעוד תוכנית של משיבת נפש אנחנו היום בסימן של שאלות שנוגעות בנפש של כולם. היום אנחנו נדבר על העתיד של כל אחד ואחת. איך אנחנו בוחרים מה נכון לנו לעסוק, מה הדבר שהוא באמת הייעוד שלנו בעולם. איך בוחרים עבודה, איך בוחרים ייעוד, איך בוחרים שליחות. האם העבודה שלנו צריכה להיות גם השליחות שלנו או שלו דווקא? על השאלות האלה ועל שאלות נוספות שאתם תעלו כאן באולפן מהבית באמצעות הוואטסאפ אתם יכולים לשלוח את ההודעות את השאלות שלכם בכל נושא הנפש זה יכול להיות בכל נושע שמטריד אתכם למספר שמופיע כאן על המסך אנחנו כאן עם הטלפון נקבל את השאלות בשידור חי ונענה עליהן ביחד עם הרבנית פרי מטפלת רגשית ערב טוב פרי מה שלומך ברוך השם כן,

יום שלישי, פעמיים כי טוב, אנחנו ככה מתוכנית לתוכנית עוסקות בעוד נושא של הנפש ובעוד נושא והרבה פעמים את יודעת הנושאים מגיעים אלינו מהצופים בבית שמבקשים א תעסקו בנושא כזה או אחר ואנחנו באמת מעלים את הנושאים גם לפי מה שאתם מבקשים צופים יקרים כי חשוב לנו שתדעו שהתוכנית הזאתי היא בשבילכם והשאלות שלכם מגיעות אלינו לכאן בשידור חי ואנחנו כאן נענה עליהם בשמחה. גם אם זה באילום שם, גם אם זה נשמע לכם כמו התלבטות, כמו שאלה שהיא קטנה מדי או גדולה מדי, אל תתביישו, תשלחו. בשביל זה אנחנו כאן הרבה פעמים לשאול שאלה זה הצעד הראשון לקראת הפתרון שלכם, לקראת כן ללכת לטיפול, לא ללכת לטיפול. לפעמים אין פתרון טוב כמו

פשוט לפתוח את הנושא ולקבל עליו מענה. איך כתוב? אין שמחה. כעשרת הספקות. אז אנחנו כאן בשבילכם, יש לנו כאן מטפלת רגשית שהיא עם ניסיון, עם מקצועיות ועם תשובות מעלפות. ואם כבר ענינו על זה אז חכם שומע פעמיים. דבר ראשון. דבר שני אנחנו תמיד יכולים ללמוד גם אחד מהשני. אז בבקשה אתם מוזמנים. המספר מופיע על המסך. יש לנו גם קבוצות וואטסאפ שאתם יכולים להצטרף אליהם ופשוט לקבל מענה. שוטף. אז אנחנו כבר מתחילים לעסוק בנושא שהוא באמת נשמע גדול ונשמע א מאיפה לגשת אליו. אפילו ייעוד זה משהו שלפעמים מחפשים אותו כל החיים. כל החיים אנחנו רוצים לדעת למה באמת נועדתי. מה מה באמת השליחות שלי בעולם? האם בכלל יש לי שליחות

מה הכלים שהשם נתן לי ואיך אני יכולה להשתמש בהם הכי טוב בעולם. ואולי בכלל יש לפעמים תחושה של פספוס, של החמצה, של אני לא ממצא את עצמי, אני לא נמצאת בייעוד שלי. השאלה הזאת לפעמים יכולה להשיק אותנו מבוקר עד ערב. איך אנחנו מוצאים באמת את הכיוון הנכון? ואולי כדרכנו תמיד אנחנו נגדיר קודם כל מה זה בכלל ייעוד, איך אנחנו פוגשים אותו. אז ייעוד מלשון יעד. כשבן אדם מגיע לכאן לעולם בעצם הוא הוא כאילו הולך לאיבוד. זאת אומרת הוא מתחיל את החיים והחיים לאט לאט לאט לאט עם השנים עם הגיל מתחילים לגבור עליו והוא לא יודע מה בעצם תפקידו עכשיו. המון צמטים בחיים. זה פוגש אותנו א כשאנחנו מרגישים חסרי סיפוק בעבודה. זה

פוגש אותנו כשאנחנו מרגישים ש אנחנו א צריכים לבחור איזשהיא החלטה שהערת גורל ואז אנחנו אומרים רגע אבל אבל מה התפקיד שלי כאן מה הייעוד שלי או אמרתי כשבן אדם הוא מרגיש חוסר סיפוק בעבודה אז אישה הולכת בבוקר לעבודה וחוזרת אחר הצהריים הביתה ועושה עם הילדים שלה את מה שהיא צריכה והולכת לישון וקמה בבוקר וחוזר חלילה א א ואז היא שואלת את עצמה מה לאן כל זה הולך ומה היעד שלי? לאן אני צריכה להגיע מכאן וו ו וכשאנחנו מחפשים את היעוד שלנו, זאת אומרת את היעד שלנו, בוא אנחנו מתחילים לפעמים להילחץ כי מה אני אבחר? מה נכון לי? ואם אני אבחר כך, אולי זה לא מה שהשם רוצה ממני או אשהו ייעד לי. ואולי אני מפספסת את האירוע

הגדול של החיים שלי ואולי אני מפספסת את הפריצה הגדולה של החיים שלי אז פה אנשים עומדים ואומרים לעצמם החיים שלי לאטים בערפל מה אני סתכלת לזה באנשים שבאים כי הם באיזשהו חיפוש או אפילו בוא ניקח את זה עוד צד באיזשהיא אכזבה וואי אני אני מרגישה שאני לא במקום שלי זה יש איזשהו אפיון לאנשים כאלה שאת יכולה לבוא ולהגיד 1 2 3 אתם לא במקום הנכון.

אז קודם כל מתי מתי זה קורה לאנשים? בדרך כלל אנשים בגילי הצעירים יותר בשנות ה-20 30 זה עדיין לא מנקר. למה? כי בדרך כלל זה השלבים שבהם א מולידים ילדים, מגדלים אותם, מושכים את החיים, קונים בית אג מחליפים את הבית, קונים עוד רכב, מחליפים את הרכב. עדיין במין אני קוראת לזה לשרוד כשזה לא בעצם לשרוד זה לחיות את ה זה לא לשרוד זה זה אז למה אני משתמשת בביטוי שלי לא מעניין שאת אומרת את זה כי את יודעת מה חשבתי שתגידי חשבתי שתגידי ש שיש להם זמן הם צעירים

אז שנייה אז עוד רגע נגיע לזה בדיוק עוד שנייה נגיע להם למה אני אומרת לשרוד

כיוון שכש אדם קונה לעצמו בית א בפירמידה של אברהם מסלו הוא בעצם מציין את את ה את ה הדברים שהם חשובים בחיים של האדם. מה הם הצרכים החשובים? אז אתה צריך את הבית ואתה צריך את האוכל שלך ואת את המחסה הוא קורא לזה ואת המזון ובאמת לדאוג ל כביכול לדברים הגשמיים יותר בגלל שיהיה לך סביבה נוחה או שיהיה לך א סביבה נוחה זאת אומרת את הבית שלך ואת הרכב שלך ושל הילדים שלך יהיה את בתי הספר שאנחנו צריכים כדי לחיות

ממש כדי לחיות לכן אני קוראת לזה לשרוד כדי ממש

וסביבות גיל 35 36 אנשים אנשים מתחילים להתעורר בגיל 40 ולא סתם קוראים לזה משבר גיל 40 בן אדם אומר ככה את אוכלת חיים ממוצעת בעזרת השם עד 120 אבל 80 פלוס חצי עשיתי זאת אומרת יש לי עוד חצי כמו שהיה עד עכשיו זה עובר מהר מאוד אני צריך להתחיל לחשוב ואז מתחיל איזשהו מאזן אחורי מה היה לי עד עכשיו אנשים שוכחים את הרגעים של השמחות הקטנות בתוך אה קניתי בית חדש וזה היה נורא מרגש קניתי אוטו חדש זה היה נורא מרגש הילד שלי לבי ציון זה היה נורא מרגש. אנשים שוכחים את זה כיוון שהם בגיל הזה, בסביבות גיל ה-40 פתאום האדם אומר לעצמו אבל אוקיי אני כבר מבין שהבית הוא נחמד אבל הוא לא מספק אותי כמו שחשבתי. האוטו הוא

נחמד אבל תמיד יהיה משהו שהוא קצת יותר. התעודה של הילד היא מקסימה אבל הילד כבר הולך וגודל והוא מעדיף לפעמים את החברים מאשר אותי. ואז מה אני עשיתי בשביל עצמי בחיים האלה? ופה הוא מתחיל לשאול שאלות. וכשאנשים שואלים את השאלות האלה תמיד מגיעה שאלה ומה איתי ומה הייעוד שלי? כי בדרך כלל אנשים נמצאים בלי סיפוק ומחפשים שתהיה להם משמעות ושהם ירגישו שהם עושים משהו עם החיים שלהם ושיש מטרה וכיוון בחיים שלהם ולכן פה מתחילים לשאול את השאלות האלה. עכשיו, כשאנחנו אומרים יעד, אנחנו צריכים א קודם כל להבין יעד הדרך שלי אל הטוב. הטוב זה אומר שיהיה לי סיפוק בחיים. הטוב זה אומר שאני ארגיש א שאני משמעותי שוב זה יתן לי

את הסיפוק. שאני אהיה שמח, שאני אהיה מאושר, שאני אם עד עכשיו דאגתי לצרכים הפיזיים שלי, עכשיו אני רוצה לדאוג גם לצרכים הרגשיים וה והרוחניים שלי. ואז אנשים מתחילים לחפש את מה יכול לגרום להם את זה. הם מבינים שזה כבר לא הדברים הגשמיים שהם חיפשו. בדרך כלל יש אנשים שנשארים עד 120 רק עם הצרכים האלה, אבל יש אנשים שהם כבר הגדילו את ה את המודעות שלהם ואז הם מבינים שזה כבר לא מספיק.

באמת יש כזה דבר שבן אדם יכול לעבור חיים שלמים רק בהישרדות?

כן, בטח

בלי להרגיש אפילו שיש כאן איזשהו משהו מעבר או החמצירה מקרוב מאוד אנשים כאלה אנשים

אז מה מה גורם בעצם להתעוררות? זאת אומרת רק העניין של התוחלת חיים הרי אנחנו יודעים שציינת את גיל 40 גיל 40 זה גם גיל בינה יש אולי איזשהי התעוררות שהיא מהנפש או או מהבינה שגורמת בעצם מה שקורה אנחנו

התמלאנו א מדברים מסוימים כבר הבינה כמו שאת קוראת לה יש בנו משהו שיותר מיושע ואז אנחנו מתחילים ללכת ולחפש הלאה כי אנחנו מבינים כבר בשלב הזה שלא לעולם חוסן. את יודעת, ילדים קטנים מאמינים שהם אף פעם לא ימותו והם גם מאמינים שעד שהם יגיעו למצב שהם ימותו, כבר יבוא משיח וזה יסתדר. הם אופטימים לגמרי וכבר לא יהיה מוות ואנחנו נחייה. לנו זה לא יקרה. אם אתה הולך וגודל כשאתה בגיל בגילאי השר גם לי זה לא יקרה. אל תדאגו אני בסדר. הם מרגישים נורא נורא נורא חזקים. עובר הזמן, עובר הזמן, מגיעים לגיל 40 ואתה מבין שגם אתה חלק מהסטטיסטיקה ואתה גם חלק מהאנושות כולה וגם לך זה יקרה ואתה מתחיל כבר קצת לפחד ואז אתה מבין

שהיופי החיצוני שלך כבר לא ישרוד לעולם והדברים הגשמיים האלה אתה לא תיקח אותם איתך אז מה כן בעיקר אנשים שהם מאמינים אנשים שהם מבינים שמה שאנחנו עושים כאן זה בעצם מה שאנחנו ניקח איתנו למעלה ואז אנחנו כבר מתחילים לחפש אבל גם גם לא גם אנשים שהם לא רק אנשי אמנא אנשים שהם בעצם מחפשים עכשיו משהו שהוא יהיה משמעותי כבר אין קטנטנים שמעסיקים אותך שאת לא ישנה בלילה ואת מחפשת רק לישון או רק לאכול או רק לחטוף עוד איזה משהו רק

הדברים היסעודים

עוד שנייה כן בדיוק את כבר לא שם את כבר יש לך יותר זמן לחשוב יש יותר מרווח מחשבה ואז את מחפשת משהו שהוא מעבר

ופה אנשים מתחילים להיתקע מה התפקיד שלי עכשיו

אגב את את דיברת על על יעד יעד שהוא כחלק ממטרה, כחלק ממשהו שאנחנו מסמנים אותו. ומה זה שונה מייעוד? זה בעצם הייעוד שלי כביכול זה היעד שאליו אני צריכה להגיע אבל אני לוקחת איתי יש לנו את היעד ויש את היעוד. כן? היעד הוא זה והייעוד זה כביכול אני עם המטרה שלי מגיעים אל היעד שהיעד הוא הסופי, הוא המטרה בסופו של דבר. א ובכל זאת שאת מתארת אנשים שיכולים לעבור את החיים שלהם עד 120 בכלל בלי להתעסק אפילו בשאלה הזאת שלא יודעת לי לי נשמעת כמו משהו מאוד א חשוב וקיומי כמו משהו שעוסקים בו אני לא יודעת אולי זה כי אנחנו בדור א ש שברוך השם א ומלא ארץ השם את ה את ה דעה את השם כ כמים לים מכסים זאת אומרת את רואה שב

בכל מקום הנושא הזה של משמעות, של ייעוד, של לעסוק במשהו שבאמת בונה אותי, אפילו את יודעת, עולם הקאוצ'ינג והצמיכה האישית ופיתוח האישיות זה דבר שהוא מאוד מאוד נפוץ ומפותח. א אני חושבת אולי יותר מאי פעם. ועוסקים בזה גם נוער וגם גילאים מאוד מאוד צעירים. ואולי זה באמת קשור למקום הזה שהוא שהוא לא הישרדותי כמו שאת אומרת אנחנו פנויים מלעסוק בדברים ההישרדותיים כי ברוך השם אנחנו בדור של שפע אז אנחנו פנויים כבר מגיל מאוד צעיר לשאול שאלות שאלות שהם קיומיות עכשיו זה יכול להיות יעד וזה יכול להיות ייעוד אני רואה את זה קצת בצורה שונה כי למשל הבן אדם יכול להיות יעד לעשות מיליון עד גיל 20 אבל יכול להיות שבאיזשהו

שלב אולי אחרי שהוא עושה את המיליון הראשון הוא ירגיש שזה לא הייעוד שלו שמשהו אצלו בחיים הוא מעבר בכוחות נפש שלו בכלים שלו אולי הוא עשה את זה כל כך בקל שהוא אומר לא לא יכול להיות חייב כאילו אז מה זהו אז מציתי חייב להיות פה משהו מעבר אז בגלל המקום ההישרדותי באמת

עד שאנחנו מתיישבים ועד שאנחנו מגיעים לביטחון חון הזה מהמקום ההישרדותי אז זה כמו שאתה אומרת צבי 35 40 אבל מה קורה בדור של אז אז שנייה רגע עם הדור של שפע את אומרת מה יש אנשים שהם לא מגיעים עד 120 שלהם לחפש את היעוד שלהם אני חושבת אני מנסה לגלגל במוח אנשים שאני מכירה שבאמת אין להם שום שאלת ייעוד אין להם שום שאלת חזון מטרה הגשמה ואני מנסה לגלגל אני אני לא אומרת את זה חד משמעי אבל אם אני חושבת על זה

אלה אנשים שעדיין נמצאים במצב שלידה זאת אומרת שהם אנשים כשיום שעדיין הם חייבים לדאוג לגוף שלהם א ולכן הם לא מסוגלים לחשוב על שום דבר אחר מעבר מעבר לזה א מאוד קשה להם לגייס את הכסף של היום יום שלהם עכשיו זה הרי בצה ותרנגולת כיוון שאם אתה תבין שיש לך ייעוד ואתה תעשה איתו משהו ממילא אתה תמשוך איתך איזשהו שפע שמעתי אתלון אולמן אומר משהו מאוד מאוד יפה. הוא דיבר על א לא יודעת שמעתי חלק מזה אז אני לא יודעת אפילו מה הייתה מטרת השיחה

אבל הרעיון היה איך אנחנו א בתור בני אדם מתכבעים בחוסר ערך בתחושות שלא יוצלחיות ועם עם התחושות האלה אנחנו לא מתקדמים ולא משיגים לעצמנו איזה עבודה טובה ולא משיגים לעצמנו איזה משהו אה שהוא יכול להכניס לנו ואז הופך להיות איזה איזשהיא ביצה ותרנגולת. אז הוא אמר שזה קצת כמו ש אם היינו הולכים למישהו שהיה מאפנת אותנו, כן? אנחנו הולכים למהפנת והוא מאפנת אותנו ושאיר אותנו מהופנתים, עושה לנו היפנוזה.

כן, ואז אנחנו נשארים.

אז הוא אומר, זה מה שקורה לנו כשאנחנו ילדים קטנים אז אנחנו מרגישים שההורים שלנו יודעים הכל. היום אחרי שאנחנו גדלים, אנחנו מבינים שהם לא יודעים הכל. וזה בסדר, גם אנחנו לא יודעים הכל, חוץ ממני, אני יודעת, אבל אה אה לא אז אז ואז כשאבא ואמא אומרים לנו משהו, או שהמורה בבית הספר שאנחנו מחזיקים על העולמות אומרת לנו משהו, או שלא יודעת בעבודה בגילאים צעירים מישהו אמר לנו משהו, אז זה נכון, כאילו את מסתובבת וכולם גיבורי על, כולם יודע כל, כן, ואז אומרים לך, את לא יודעת לאפך מתוך מגיעה אליך בית ו אומרת לך, אבל אני מדברת על גילים יותר צעירים, אבל נאמר א לא יודעת שעשית איזשהו חוג לילד ידות חוג אפייה. טוב ואז

מגיעה אמא שלך ואומרת למה את עושה את החוג הזה? את את לא יודעת להפות זה הכל התפקש לך אל תעשי את זה יותר נוצר אצלך איזשהיא הבנה שאת לא יודעת לאפות

ככה במשפט שמרו לך כן כן כן שרו אותך נכון

נכון אבל זה ככה אנחנו מתקבעים

עד איזה גיל הכיבעון הזה קורה

עד שאנחנו נחליט לשנות את זה

מה זאת אומרת

זה יכול להיות איתנו עד 120 אני לא טובה בזה ובאמת את הכי טובה בזה זה מתכבע בגיל שבעצם אין לנו בו אפשרות להגיד לא נכון

נכון כי בעצם כולם גיבורל ומה שהם אומרים זה האמת המוחלטת

אבל לשנות את זה זה יכול להימשך עד 120

עד 120 אני אתן לך עוד דוגמה ואני אדבר עליה קצת ברמזים כדי שאנחנו נרגיש שאנחנו ילדים קטנים שחוו פגיעה אוקיי

ילד הקטן אין לו מסננת כדי להבין מה קרה כאן עכשיו. יכול לחוש איזשהם רגשות נעימים תחושות אולי נקרא לזה תחושות נעימות בגוף ויכול אין לו מסננת לבוא ולהגיד היה פה משהו שהוא לא תקין זה לא הולך ככה א נעשה פה משהו שהוא לא בסדר מבחינת ההבנה שלו

השם ישמור אנחנו שמענו על כל מיני מקרים נוראים ש שילדים חזרו על דברים נוראים שהם עברו בגן כן,

כל מיני מחבות אלימות או דברים שהם חשבו ש שלפני שהולכים לישון אז אז אז עושים איזשהי א

איזשהו טקס

אני זוכרת זה לא נעים לתאר את זה אבל ילד שדפק לעצמו את הראש ברצפה כי זה מה שהוא חווה בגן והוא חשב שזה חלק מהתקס שינה

וככה ההורים עלו על מה שהוא חווה הוא בעצם זה השגרה שהוא אין

אין לו אין לו את האפשרות לסנ אין לו את האפשרות לסנן ואז מה שקורה זה מתכבע אצלו אז פה תיארת מקרה שהוא מקרה חמור גם אני ככה השחלתי איזשהו משהו שהוא חמור אבל יש דברים שהם פשוטים רק אמרו לך שאת לא טובה בכביסה בתור עלדה קטנה רצית לעזור לאמא שלך והכנסת גרב שחורה לתוך הכביסה הלבנה וברוך השם כל הגופיות של אבא שלך נהיו בצבע אפרורי גולד ממש ואז מה שקורה זה אמא נכנסה הביתה ואמרה תעשי לי טובה אל תגעי בכביסה היא לא אמרה את לא טובה, היא רק הדכדוך שגרם לך לחשוב שאת לא טובה בכביסה ולקחת את זה איתך. זה הוא אומר אלון אולמן וזה היה תיאור כל כך יפה זה כאילו הפנתו אותך והשאירו אותך מאופנת. איך את משחררת את זה? איך

יופי אז רגע אבל שנייה רק בשביל ש למה אנחנו מגיעים לתוך היפה מציפה היא מציפה אותכם כי אותי היא מציפה

אז רק בשביל שבאמת נגיע לת רואה את זה היא מסתכלת עליי והיא רואה שהיא מציפה אותי שתבינו מה קורה פה

ואז אני נהנית להרים עוד יותר

אני רואה

איך נותן לך משהו טוב לשכור

רק לא

א ואז בעצם מה שקורה זה ש שאנחנו צריכים לשנות את אבל כשאנחנו רואים אנשים שלא מתקרבים אל הייעוד שלהם אנחנו אומרים ריבון עולם למה אתה לא מתקרב אתה כזה אני רואה נשים את כזאת מדהימה את כזאת חזקה כלפיך חוץ אמאל'ה איך יכול להיות שאת ככה תקועה איך יכול להיות יש לי א מישהי שוב שאני מלווה שהיא היא מנהלת איזשהו משהו אדיר ממדהים היא צריכה לעמוד במצבי לחץ שאי אפשר לתאר אותם אפילו דברים רפואיים משהו הזוי

אוקיי ואני רואה שהיא מתמודדת עם משהו ואני אומרת לא יכול להיות כל הגודל כל העוצמה של האישה הזאת כל השכל החוכמה והיא נעולה בתוך משהו קטן שהאמינה בו בתור ילדה קטנה כי היה לה קושי בבית

אני יכולה לשאול על זה שאלה בתוך סוגריים שזה לא הסתבך לנו אבל אני חייבת

בלי לחסוף פרטים מה שהיא מתמודדת שאת מתארת זה זה במערכה אחרת בחיים שלה זאת אומרת היא יכולה להיות בוסית ענקית וד

בעבודה כן שמדתי

כן

כי בבית זה מרחב רגשי אחר אנחנו למדנו את זה מרחב רגשי אחר אבל עם כל זה

כן

כן יכול זה יכול לפגוש אותה בעוד מקומות אבל בבית אם היא חבתותה משהו שהוא לא פשוט לה בבית שלה כשהיא הייתה ילדה קטנה ואז זה חוזר על עצמו זה משתחזר עכשיו בבית הזה כן

באותו מרחב רגשי בעצם

כן מתוך אמונה שהיא לא יכולה לעשות את הדבר הזה שהיה שם

שזהנה ששתלו לה כן כן כן כן כן כן הפרצוף המשפט המשהו שאמרו לה וזהו והיא ננעלה שם ואז מה שקורה זה שהיא לא יכולה לצאת מזה ופה אנחנו צריכים להכניס ו היא בדרך ניקח אותה או לא יודעת ניקח נשים אחרות היא צריכה להגיע לייעוד ואת מסתכלת אבל ריבון עולם איך את לא מבינה איך את לא מוצאת איך את לא מתקדמת איך את לא מרוויחה את הכסף שאת רוצה איך את לא מגיעה לבית הגדול שאת רוצה איך את לא מגיעה ללא יודעת ל לל לשעות שלך שאת רוצה. איך יכול להיות? אגב, זה יכול להיות גם ב כאילו שמדברים על ייעוד, כמו שאמרנו בהתחלה, זה נשמע כמו משהו גדול, אבל זה יכול להיות גם א א דברים שהם חלק מהחיים שבגלל הכיבעון הזה עוצרים אותנו. אם זה ביום יום, אם בזה

בתגובה כלפי אנשים, בהתנהלות, ביחד אנוש.

כן. כן. אבל כשאנחנו מדברים על יהיהוד אז אנשים מצפים כבר לשמוע רגע אבל לאן בסופו של דבר אני מגיעה אבל כדי שאנחנו נוכל להגיע לנקודת הסיום אנחנו צריכים לפשט אותה קודם כל בבסיס שלה כי תמיד לפני שאנחנו בונים בניין אנחנו צריכים לנקות את הקרקע ולחפור לתוך היסודות אז כדי להסביר בכלל מאיפה זה נובע לכן אני עושה את כל ההקדמה הזאת בן אדם צריך להגיע לייעוד שתלו לו כל מיני מחשבות כאלה הוא לא מצליח לעשות עם זה כלום אלון נתן עוד משהו שממש ממש אהבתי הוא אמר הערך העצמי שלנו הוא יותר הוא זה זה כמו תרמוסטט של רגשות. בעצם שתלו לנו כל מיני דברים, פיתחנו על זה כל מיני מחשבות, הרגשנו לא יהיו צלחים בכל מיני שלבים

בחיים ואז אנחנו לא מצליחים להגיע לכלום. הוא נותן דוגמה למשל בן אדם א יוצא לעבוד והבן אדם לא מתקדם לשום לשום מקום. 25 שנה הוא באותה עבודה. 25 שנה הבן אדם לא התקדם, לא עשה עם החיים שלו שום דבר. איך יכול להיות? כל כולם מסביבו כבר התקדמו. כולם הלכו כולם כולם לא יודעת ה הם מרוויחים הון עתק והוא כלום אני יכולה לספר לך מעצמי ז יכול להיות ש אמ הייתי מטפלת בילדים קטנים שנים שנים אחורה ואז יום אחד גיסתי אמרה לי תקשיבי את יכולה שיהיה לך צערון מה זה צערון במקום שתעבדי משה בבוקר עד ארב את יכולה לעבוד באחד בצהריים עד 4 התקשרתי לבעלי אמרתי לו יודע כאילו כך וכך וזה אומר לי אם זה היה כל כך קל כולם היו עושות את זה זאת איזשהיא אמונה מגבילה שבאה ואומרת אם זה קל כולם יעשו כנראה שזה לא קל לא ניגש לזה אוקיי

ואז אני זוכרת שכן הלכתי על זה והתחלתי ובואנה זה עבד ובאיזשהו שלב הצרון שלי הלך וגדל וגדל ביום אחד חישבתי את הכסף ואמרתי לא יכול להיות לא שנייה זה הרבה כסף אני עצבתי שאני ארוויח עד לכאן אני הולכת לעקוף את זה לא לא שנייה אני צריכה להירגע אני צריכה להקל ש שזה מה שאני שאני שאני עושה את הקפיצה הזאתי רגע אני עוד לא מוכנה לזה עד כולם הולכים לפתוח צהרונים עכשיו

לא פה עצר כן פה באיזשהו מקום עצרתי כן זה לא היה סכום מטורף כל כך זה פשוט היה גדול לעומת מה שאני האמנתי שאני יכולה שאני יכולה להרוויח

זאת אומרת היה לך איזשהו צפי ופתאום את ראית ש

שאני אוטוברת את זה ולא שנייה רגע זה הבעיל אותי מאיפה באה הבעלה הזאת הבעלה הזאתי נובעת מאיזשהיא אמונה מגבילה האמונות המגבילות זה דברים ששתלו לנו שאנחנו לא מוצלחים, שאנחנו לא יכולים, שאנחנו לא נתקדם. ופה אנחנו כשאתה מתחיל להתקדם אתה אומר או שאתה שואל איפה הקאץ' ואתה לא נותן לעצמך להתקדם כי אתה לא טוב, כי אתה לא יהיו הצלח, אתה לא יכול להתקדם, עדיף שלא תיפול, אל תזוז מהמקום שלך.

ולכן כשאנחנו רואים אנשים שלא מתקדמים, אנחנו בעצם צריכים לבדוק איתם מה האמונה המקבילה שלהם. אם אתה לא מתקדם, אם אתה לא מגיע למקומות שאתה האמנת שאתה יכול להיות שם, יש שם אמונה מקבילה. אני רואה אנשים שמגיעות לסביבות הגיל שלנו שאנחנו בנות 20 א וואני רואה אותם מתחילות ככה להיות מוזנחות ולא מטופחות. ואני שואלת אבל למה? והיא אומרת די כבר הגעתי לגיל למה לוותר? שוב אמונה מקבילה.

הגעתי לגיל שמה מה ההסבר? שדי מניחים מתבגרת וזהו ואנחנו כבר לקראת למה למה להישאר באמונה מקבילה שבגיל הזה זהו כבר סיימתי כבר ניחתי סיימתי כבר עכשיו צריך איך מישהי אמרה לי עכשיו אני כבר צריכה לדאוג לדברים שהם יותר רוחניים פחות להסתכל חיצונית כבר אני לא אשאר לאסתר

בדיוק בדיוק אמונה מקבילה

על לאפשר לעצמך להישאר קטן מסכן ודח נובע מאמונה מגבילה

אז מה הוא מציע

יפה אז אנחנו צריכים צריך לשחרר את זה צריך לשחרר איך אנחנו משחררים בגדול בוא נחשוב כאילו מה האפשרויות שלנו לשחרר פה נגמר סיימתי כבר לשמוע את הזה כי לא היה לי עוד זמן אז אני ככה מנסה לחשוב עם עצמי באמת אחרי ששמעתי וזה באמת עורר ב

כאן זה פרי שימו לב קחו את ודף

א באמת אני מנסה לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשחרר אמונות מגבילות אז קודם כל אמרנו המון פעמים על הרעיון של לדבר עם עצמי למצוא איפה אוחזת הנקודה המקבילה שלי למשל אישה רואה את עצמה לא מתקדמת בעבודה. היא אומרת לעצמה, היא צריכה לשאול האם אני רוצה להתקדם? לא. למה? למה אני לא רוצה להתקדם? כי אם אני אתקדם מה יקרה? אני יודעת על עצמי שהרבה מאוד פעמים אני מעדיפה להישאר תחת קרקע יציבה,

כן?

או מעל קרקע יציבה ולא להתקדם עד שאני לא מרגישה ממש בטוחה.

וזה מה שקרה לך עם הצהרון?

כן. וזה ועדיין היה לי השבוע משהו וזה מדהים מה מה הייתה האמונה המקבילה שלי.

רק אנחנו נגיד שכבר אין להצערונים לא לפנות לגבי זה.

לא לא ולא. היה פה שינוי קריירה שזה גם נקודה שרציתי לדבר עליה שבתוך היד אבל בסדר שנייה צים את זה

אז בדיוק אז אז השבוע קיבלתי ברוך השם היה א א הייתה לי הרצאה כבר בחוץ ומי שהתקשרה לבקש הרצאה בצד אחר לחלוטין

ואז בא לי אמר לי אוקיי אז הוא בא לי הוא עוזר לי ככה עם ה אז הוא אמר אוקיי אז תסגרי איתו הוא מתחיל לחשב את הזמן אמרתי סליחה והדרך שבה הגבתי הייתה הראתה שיש פה מצוקה ואז הוא אומר מה קרה את לא שמחה אמרתי והרגשתי שאני נחנקת ואז אמרתי רגע אני רוצה לברר עם עצמי שזה באמת נכון לי אמר מה זאת אומרת תראי אנשים אוהבים אותך אנשים מזמינים אותך וגם ברוך השם זה לא בחינם אז שנייה שנייה תן לי להקל את זה ואז שואלתי את עצמי והתחושה של אני רוצה לוודא שאני נמצאת במקום שאני מרגישה שיש לי מקום ואיך הגעת לזה?

מתוך שזה מהר מאוד מגיע. ברגע שאתה נמצא במצב של מודעות זה מהר מאוד מגיע.

כן. אבל את מתארת כאן אפילו מיני חרדה כזאת

כן סטרס כזה תחושה של אין אב

כאילו

כאילו מכריחים אותי פה למשהו בואנה לא מכריחים אותך את אוהבת את מה שתושה

נכון מאוד נכון

אז אז מה

ועם כל זה לפעמים אני מפחדת מעצמי שאני לא יודע לשים לעצמי את הגבולות אני לומדת על עצמי כל הזמן מאיך אני מונעת מה נכון לי ותוך כדי שאנחנו מדברות אני חושבתן לעצמי מאיפה הגיעה האמונה המקבילה הזאת שאני לא יודע לשים לעצמי את הגבולות אבל אני יודעת כי במהלך שנות נעורי שמעתי כל הזמן על זה שאני בחורה בלי גבולות ולא יודעת איפה לשים את הגבול ושאני פורצת גבולות אז יש איזה משהו אבל עכשיו במקום לחשוב שאני פורצת גבולות ואני הופכת להיות רעק מול העולם אני רק מוודרת שאני טובה מול עצמי

אני דווקא זוכרת ששיתפת אותנו שזה הביא אותך א הפורצת גבוה עולות למקום של ריצוי שכבר לא היה אותך.

או יופי. את עוד יותר מחדדת. את עוד יותר הנה אנחנו עושים לעצמי אנחנו עושים טיפול בלייב.

שזה לא היה פחד צדית.

כן. כאילו אני חושבת על זה שבאמת אולי הפחד שבעקבות הפריצת גבולות הפכתי להיות מרצה ואני מפחדת לרצות. אני רוצה לוודא שני בדיוק שיש לי את המקום שלי.

אוקיי? הנה הנה עכשיו עשינו את זה בלייב אז אנשים רואים באמת איך זה עובד. ששאנשים אומרים לא, אני לא צריכה ללכת לפסיכולוג, לא, אני לא צריכה ללכת למטפל, לא, לא משנה, אני בסדר עם עצמי. האם מישהי חושבת שמשהו לא בסדר איתי? אולי כן, אבל סביר להניח שלא. והנה ראינו בלייב איך זה קורה. איזשהו דיבור פנימי, איזשהו ואיך צ'יק צ'ק זה יוצא החוצה ואנחנו מבינים ווואו נשימה עמוקה אני בסדר אני מסודרת טוב לי עכשיו אני נמצאת במצב של מודעות נכונה ומודעות נכונה משנה תודעה וכשהתודעה שלי משתנה יכול להגיע שפע אני מבינה מאיפה אני פועלת יש א

זה תהליך מהמם בעניי

ושמחתי לקחת חרב כזה מה זאת אומרת

יופי אני אקח אותך איתי רוצה שאנחנו נצא להפסקה מוזיקלית א ככה שיר שינאים לנו כמה רגעים ושאתם תוך כדי תוכלו לשלוח את השאלות שלכם כי מיד שאנחנו חוזרים אנחנו עונים לכם בסיעתא דשמיא על כל השאלות שנספיק במסגרת הזמן שנשאר מהתוכנית אז שיר וחוזרים

בלב שלך שבעה מיתרים שבעה שבועות ות מתנגנים הרוח פורטת על שניים הם כל יום בצלילים אחרים פעימות הלב נות ואת מסדרת את תבי כל צביל נשמע קצת אחרת צבעים בגוונים מתחלפים ויש עוד מיתר השמיני במספר ונבחה הנשמה מנגינה נעימה זור ורמת בכל פעימה, משתחררת עם כל נשימה. מתוך עצמי מעל הגשמי אמת מגלה דרך סלולה ואין אובן אפלה ואסוף

התחלה הלב שלך שבעה מיתרים המון רגשות סורים הרוח ורשבת עננים מתפזרים חז חזק בתילים גלים נשברים בים של אסתר ואת מתאמצת לא לוותר כל רגע שעובר את זוכרת הבתחת לי לבחור החיים ויש עוד מיתר השמיני הנסתר בנבחי הנשמה מנגינה נעימה זורמת בכל פעימה משתחררת עם כל נשימה מתוך עצמי מעל הגשמי אמת מגלה דרך סלולה ויש טוב ויש מחילה ויש או ויש אהבה בלב שלך שבעה מיתרים עולמות נפגשים ויש עוד מיתר השמיני המובחר ותיבות של תפיל וניגון גאולה וניגון גאולה חזרנו אליכם וכמו שהבטחנוש אנחנו עכשיו נעסוק בשאלות שאתם שולחים אלינו כאן לאולפן שוב אני אומרת, זה יכול להיות בכל הנושאים שקשורים לנפש או בנושא שאנחנו עוסקים בו בתוכנית

הזאת, הנושא של היעוד, של מציאת הדבר שאנחנו מרגישים שלשמו בנו לעולם עם הכלים שבורא עולם נתן לנו. אז אנחנו כבר א נקריא שאלה. אני סבתא לנכדים וכלתי לא מעריכה מה שאני עושה עבורה. אני ובעלי עוזרים להם כלכלית ועם הנכדים וכל הזמן אני מחפשת איזה מילה שאמרתי לו במקום מתלוננת אצל בני בעלה שהוא בא ומעמיד אותי למשפט כל פעם מחדש אני כבר מיועשת מהחס הזה ומרגישה שהיא מחפשת להקטין אותי ולעשות ממני רעה למרות שאני באמת משתדלת ונחשבת בעבודה ובכל מקום כאישה טובה ומתיבה מה עושים אני שם מסכינה עם מקצוע מכובד והיא מצליחה לגרום לי לעצבים ומריבה עם ילדיי. מקרה אגום, אבל זה מקרה שחובות אותו המון המון המון חמות וקלות.

וכבר כתוב שבאחרית הימים כלה תקום בחמותה וזה יהיה ממש ממש לא נעים. וזה סיפור של ימות המשיח. אז קודם כל לסמוך כי זה ימות המשיח. 1 ש א שומעת פה כמה דברים. אחד א היא מספרת שהיא עושה המון המון המון למען למען הכלה והבן שלה והנכדים. ואני חושבת שכשאנחנו עושים משהו אנחנו צריכים לעשות אותו קודם כל כדי בצורה שאנחנו נהיה שלמים עם זה. זה דבר אחד. והדבר השני לא לצפות. לא לצפות להחזר כי אף אחד לעולם לא יחזיר לנו כמו שאנחנו עשינו. כי אנחנו עשינו מתוך מקום מסוים והוא יחזיר מתוך מקום שאולי הוא לא ידייק בדיוק את מה שאנחנו רוצים. אז אם נצפה זה פשוט לא יקרה. לא יקרה. לא נקבל את מה שמגיע לנו. והיא מציינת בסוף משהו

שהוא קצת מספר את הסיפור שלה. היא מציינת בסוף היא אומרת ואני ידועה כאישה נחמדה וטובה והיא משכנעת אותנו שהיא משכילה ושיש לה לב טוב ושהיא ידועה כבעלת חסד ועושה בשביל אנשים בכל המקומות שהיא נמצאת בהם היא קצת משכנעת אני רוצה שהיא תהיה משוכנעת כשהיא תהיה משוכנעת שהיא עושה את הטוב ושהיא עושה את המקסימום ושהיא עושה את כל מה ש מה שנכון אז היא לא תצטרך א לצפות מהכלה שלה שהכלה שלה תחזיר לה היא תדע שהיא עשתה אם הכלה שלה לא מחז מחזירה. זה באמת לא יפה וזה באמת לא נעים. היא צריכה לבחור מה היא יכולה לעשות. מה שאת יכולה לעשות תעשי ומה שאת לא יכולה לעשות אל תעשי. עכשיו זה שבסופו של דבר הבן שלה מביא אותה למשפט

כל פעם כשהיא נמצאת, כשהבן שלה מגלה איזה משהו מול הכלה. אז אז היא צריכה לעצור את זה. אם זה לא מתאים לה. היא צריכה להגיד, תראה, אני עושה את המקסימום של בלי להתנצל. לא תראה אתמול נתתי לילדים שלך את זה ואתמול קניתי לאשתך את זה ולקחתי את הילדים שלך מהבית ספר ועשיתי ככה. זה זה נורא טבעי שאת עושה ואת עושה הרבה כמו שהיא מתארת כאן באריכות ואת רוצה טיפה קראת טוב את אומרת אם הבנתי אותך נכון ש אנחנו לא אמורים לעשות כדי לקבל בחזרה ואפילו לא בשביל שיעריכו אותנו

נכון

אבל יש פה משהו מאוד מתבקש מאוד אנושי

אבל אנחנו רואים שהכלה לא מעריכה ואני אגיד לך יותר מזה אני חושבת שהיא והכלה משחקות על אותו מקום הם נורא נורא רוצות לזכות בתשומת לב של הילד, של הבן או של הבעל, וכל אחת מנסה למשוך אותו לכיוון שלה וכל אחת רוצה לראות שהוא מאוד חשוב, שהיא מאוד חשובה לו. ואז יש שמה איזשהו בלאגן. ברגע שבן אדם יודע מי הוא ומה הוא ומה הוא עושה, הוא לא צריך את ההדת הקהל. זה מאוד נחמד שאוהבים אותך, אבל אתה מחוייב לאהוב את עצמך. ולפעמים חזק זה מה שאת אומרת. אני ממש מתחברת לזה כי כמה פעמים ובכל מיני סיטואציות זה לא דווקא קלה וחמותה. אבל אנחנו כאילו הרבה פעמים עובדים עובדים בשביל שיובו אותנו שיעריכו אותנו שזה זה משהו מאוד

מאוד שיכול אם אנחנו לא שמים לב לנקודה הזאתי של אני עושה עד איפה שאני יכולה וזה לא תלוי תגובה ולא תלוי לייק בוא נקרא לזה ככה אז

אז זה בא ממקום של נתינה אמיתית של ערך עצמי ולא ממקום של

כי דבר פשוט את מזמינה אתך מותך אלייך הביתה אתה היא רואה את התוכנית כי חמותי רואה אני לא יכולה לדבר מזמינה את חמותך אלייך הביתה בשבת את מנקה את הבית כמו שאת מנקה כל סוף שבוע

בהחלט שקצת יותר

יפה מאוד זאת אומרת שאת עושה בשביל שיעריךו אותך בשביל שיגידו שטובה בשביל שיגידו אבל אם את הגעת לשלב שאת מאמינה שזאת את וזה מצוין וזה בסדר גמור שחמותך תבוא ואמא שלך מותך תבוא יחד איתה והבית

כל הפמלי אתלב

כן הבית יהיה אותו דבר ואת תרגישי מאוד נוח עם זה ואת יודעת מה גם חמותך תרגיש מצוין ואני יכולה להעיד שכך כך זה הולך אצלנו ברוך השם חמותי מרגישה מצוין ואני יודעת שאני לא ספץ וכשהיא יכולה פתאום לקחת איזשהו מגבון ולנקות אני נורא שמחה אני נורא שמחה יופי אני אומרת לה כל הכבוד את עוזרת לי אם את יכולה באמצע שבוע לבוא גם פרי

מגבון סמרטות

טוב

אוקיי אבל רגע אני מתחברת למה שאת אומר אומרת, אני מתחברת למה שאת אומרת למקום הזה של ה שלת בלי לקבל ובלי מקום של ריצוי. זה מקום מאוד בריא ונכון עד החמוד אצל כולם. את את תראי שזה לא להאמין. ואני רוצה להגיד לך עוד יותר יפה. בפרשת השבוע הקדוש ברוך הוא שואל את אברהם אבינו למה צחקה שרה? ואם המפרשים משהו מעודף זה מהגמרא אני לא זוכר כבר בדיוק מני צריכה ללמוד את זה אה כי אני הולכת להעביר את זה בעזרת השם השבוע. א הקדוש ברוך הוא שואל אותו הרי גם הוא צחק אלא מסבירים לנו מאוד מאוד יפה שהקדוש ברוך הוא נותן לנו מראה שזאת אספקלריה כדי לראות אותנו על ידי שאנחנו רואים מישהו אחר עושה משהו אז אנחנו יכולים לראות פנימה ולהסתכל כשאת רואה שלא מעריכים אותך זאת אספקלריה למה שאת מול עצמך

שאת לא מעריכה את עצמך

כן זה לא משנה כמה היא אומרת שמעריכים אותה בעבודה והיא זה עצם זה שהיא כותבת באריכות כמה מעריכים אותה זה מראה לי כמה היא לא מעריכה בפנים כי אם היא אתה יודעת כמה היא לא הייתה צריכה להביא גיבוי. זה כאילו היא עומדת בבית משפט והיא אומרת יש לי את העד הזה הוא אומר שאני טובה. יש לי את העד הזה שהוא אומר שאני טובה. יש לי את לא אני יודעת מי אני. אני לא עומדת על דוכן ששמים. אני לא עומדת כאן. לא, אני יודעת מי אני. מי שרוצה להצטרף לחגיגת האהבה שלי יכול להגיע ומי שלא זה בסדר. ומאיפה הנקודה הכל כך בטוחה וחזקה הזאת מגיעה? מה זה? מה מגיע? ממה? מערך עצמי, מחוסן נפשי. כל התשובות נכונות זה אותו דבר זה שלבים יש את

הערך העצמי שמביא לחוסן עצמי ערך עצמי אנחנו צריכים לבנות אותו חוסר ערך מונע ממה שדיברנו מההיפנוזה הזאתי שעושים לנו

ואז אין לנו ערך ואז אין לנו חוסן אז את מציעה לאותה אישה פשוט לעשות בלי בלי כל קשר ל

מה שה אם היא רוצה לעשות מצוין ואם היא לא רוצה והיא רק רוצה שיאהבו אותה זה לא שווה את זה הנה בסופו של דבר כבר זה לא עובד. כשאנחנו לא עושים מתוך מקום נכון זה לא יעבוד. חד משמעית. אוקיי. אמ בואו נראה. אני במרכז הארץ, בת 59. אני עובדת מעל שנה, לומדת נושאים בהתפתחות אישית. היום הייתי רוצה לעבוד חצי משרה, משהו בתחום רוחני. א אני יודעת היכן לחפש. האם יש אפשרות שתעזרו לי לדעת איך נחפש? קודם כל זה מאוד זה תשובה מאוד מאוד רחבה ואפילו אין אין זאת שאלה שהיא היא קצת הולכת לנו לאיבוד כי אנחנו לא יודעים מה היא למדה אנחנו לא יודעים מה היא רוצה לעשות א וכולי אז אז אני ממש מתנצלת אבל אין דרך לענות לה על זה

זה די חיפוש עצמי

כן אז אולי כאן המקום באמת לחפש איזשהיא תמיכה שהיא יותר אישית שהיא יותר אחת על אחת ש יותר

היא רוצה היא לעסוק בזה. אני לא הבנתי אם היא רוצה לעבוד בזה או שהיא רוצה לקבל עזרה בזה.

הבנתי. אוקיי, שיהיה בהצלחה. א, שמי שיראל בת 21, מתחילה התחלה חדשה לימודים ורוצה לדעת איך להגיע לשלוות נפש ולביטחון. מהמם? ככל שאנחנו נהיה יותר נוכחים בחיים שלנו, ככה אנחנו נהיה בשלוות נפש גדולה יותר. ומה זה אומר? אנשים נמצאים בחרדות ובפחדים. החרדה והפחד ממים נובעים? או מהסתכלות על העבר או מהסתכלות על ההווה. בעבר אנחנו בעצם מרגישים א אנחנו מרגישים חרטה, מרגישים אשמ על דברים מסוימים שעשינו לא נכון וובעתיד אנחנו על העתיד אנחנו נורא מפחדים ממה יהיה שם. ולכן אנחנו צריכים לשחרר גם את זה וגם את זה ולהיות נוכחים. להיות ממש בפול על הרגעים הנוכחים עכשיו. עכשיו הכל בסדר, עכשיו הכל טוב, עכשיו הכל טוב

איתי, לא לדאוג, אני מתחילה חיים חדשים ואני אוכל ואני אצליח ואני אעשה את זה הכי טוב שיש. וככה אני נמצאת בשלווה. כי אם אני כל הזמן דואגת אשבעבר שלי אולי לא הייתי תלמידה טובה, בעבר שלי שמעתי את המורות אומרות שאני לא בסדר, חוויתי הרבה ביקורת. א ומה יהיה אם העתיד שלי? אני לא אצליח. אז ההווה הוא בלתי נסבל כי אני כל הזמן חיה או בעבר או בהווה. אז לשחרר את שתיהם ופשוט להיות נוכחת עכשיו. מה יש לי היום? לא מה לא עשיתי אתמול ומה אני אעשה מחר, אלא מה יש לי היום. וזה נותן איזשהיא נוכחות יציבה ופה מתחיל רוגע ושלווה. אני לא דואגת, אני לא במרוצה. אהבתי ממש את ה את הפרקטיות שבזה כי הרבה פעמים אנחנו שומעים על

להיות נוכחים ברגע ולהיות כאן ועכשיו. אבל מה זה אומר? הנה הנה מה זה אומר. אמ שמי עירית ואחי א נפטר לבית עולמו ביום כך וכך לפני שנה וקצת. השאיר אחריו אישה וילדים וההורים כמובן וכל שאר המשפחה. אני מרגישה שגיסתי אשתו של אחי מעוניינת לגדל את הילדים לבד בלי המעורבות שלנו. להערכתי היא קצת בוחנת גבולות והשם מעמיד אותנו בניסיון. אני מבקשת רעיון איך להסתכל על הנושא ולהבין שהכל מאת השם והכל זה לטובה. הודלת תשובה. טוב, אז קודם כל, הכל מאת השם והכל זה לטובה זאת עובדה. אנחנו מדברים על זה המון וצריך לשבת וללמוד אמונה. זה משהו שיכול מאוד לחזק. אבל לגבי הגיסה שבודקת גבולות, צריך להבין שאישה, השם ישמור לא על

אף אחת שאיבדה את בעלה זה שבר. כיוון ש פתאום נכפו עליה חיים לא פשוטים. זאת אומרת בן הזוג יש ספר שקוראים לו מישהו לרוץ איתו. זה שיצאת איתו לריצה פתאום נעלם ואת בריצה הזאת לבד. ואם הוא היה המפרנס אז פתאום את צריכה לדאוג לזה לבד. ווהחבר זה החבר הכי טוב שבעצם הולך. וגם אם תגיד זאת שכתבה את זה, כי בדרך כלל שאנחנו רואים מישהי שאנחנו כבר יכולים להגיד עליה שהיא בודקת גבולות וכזה, אז בוא נדע באמת אנחנו יכולים להסתכל עליה בעיניים של בואי הוא לא היה בשבילה תמיד או אתה יודע תמיד יש את אלה שיגידו כך או כך כן אני לא אומרת שבמקרה הזה אבל אני רואה שיש פה הרבה ביקורת צריך לדעת שהיא עוברת כרגע איזשהו משבר מאוד

גדול וכשבן אדם עובר משבר ואנחנו רוצים לתת לו עזרה והוא לא רוצה לקבל את העזרה שלנו אנחנו נורא כועסים עליו עכשיו למה אנחנו רוצים לתת עזרה לבן אדם אנחנו רוצים להטיב איתו. אז אם אנחנו רוצים להטיב איתו והוא לא מוכן לקבל את העזרה שלנו אז פתאום אנחנו כועסים עליו ואז לא הוא הופך להיות הנושא אנחנו הופכים להיות הנושא כבר לא אכפת לנו ממנו הרי אני רציתי לעשות לו טוב אבל הוא לא רוצה לקבל את הטובה שלי איך אתה לא רוצה לקבל אבל לפני דקה רצית לעזור לו אז איך הוא הפך להיות הבעיה כיוון שאנחנו עוזרים ונותנים ורוצים להיות מיטיבים מתוך המקום שלנו מתוך המקום שחשוב לנו להיות מעניקים חשוב לנו להרגיש טוב עם עצמנו חשוב

לנו כביכול אם דיברנו קודם על ייעוד שאנחנו נהיה אנשי חסד ואנשי מעלה ולא רוצים לקבל את הטוב שאנחנו רוצים אז אנחנו נורא כועסים אנחנו דוחפים את הטוב בכף נעליים צריך לתת לאישה הזאתי את המרחב שלה צריך להבין שהיא במשבר צריך להבין שכרגע מה שמנחם אותה זה הילדים שלה אז היא איתם היא מתכנסת איתם היא יוצרת לעצמה איזשהי בואה של שפיות היא והילדים שלה כי הם כולם שותפים לאותו אסון

כולם ביחד ולאפשר לה ויכול להיות שכשיניחו לה ממילא היא תיצור את הקשר ולא לנסות לעשות את זה כוח

אז לפעמים התשובה היא לשחרר

כמעט תמיד

אוקיי אנחנו א ניגע בעזרת השם בעוד שאלה יש לנו ככה א שאלות שגם יש כאן בקשות שהם לא שאלות אבל בוא נראה יש לנו כאן קצת א שאלה ארוכה על התמודדות עם נרכסיזם איך מתמודדים עם יחסים נרכסיסטיים עד כדי כך שמשתמשים גם בכסף בצורה אלימה, התנהגות תוקפנית, כוחנית א ואפילו בריונית. מה העצה לזה? טוב אז קודם כל אני רוצה לשתף שבאחד הסרטונים שהליתי ביוטיוב וזה סרטון שנלקח מאחת התוכניות כאן דיברתי על הרעיון של בן אדם שמגיע הביתה ויש לו איזשהם בעיות בחיי הזוגיות ולראות איך זה איך זה בעצם נעוץ בחיי הילדות שלו ומי שיגיע ואני שיסלחו לכל אלה שנמצאים בערוץ שלי אני לא עונה לתשובות כי אני לא רוצה להתחיל עם זה אבל אני הרבה קוראת את ה את התגובות ולא הרבה אבל יוצא לי ככה פעם בכמה ימים א

להסתכל לראות מה מגיבים

כן ומי שהיא ענתה זה לא כל כך פשוט לכו תצפו ותראו מה זה נרכסיסט מדובר בנרכסיסט ואני חייבת קודם כל למחוט לפני שאני עונה לזה קודם כל למחוט כיוון שהיום

אנחנו חיים בעידן של הגדרות והגדרות מאוד מפחידות ויהיו פעמים שלא תהיה לנו הבחנה מקצועית ואנחנו נחשוב שאנחנו חיים מבן אדם נרכסיסט ואנחנו נגיב בדרך הזאת

והמילה הנרכסיזם הפכה להיות איזה משהו שאנחנו צורכים אותו ואנחנו א וכל אישה שלישית פחות או יותר טוענת בפני החברות שלה שהיא אומללה ומסכנה כיוון שיש לה בעל נרכסיסט ואני כבר ראיתי כמה אנשים שהתלוננו ש הבעלים שלהם הם נרכסיסטים ועוד שאנשים היו מאוד מאוד אנוכיות ואני לא קוראת לזה נרכסיסטיות אלא אנוכיות והם חשבו על עצמם ורצו לעצמם וכשהבע לקח משהו לעצמו, הם טענו שהבעיה היא אצלו והדביקו לו תבית. אז קודם כל, חשוב מאוד שלא נצא בהגדרות. חשוב מאוד שנרגיע את כל הסיפור. כיוון שכל הסיפור שאנחנו מגדירים כל הזמן יוצר אצלנו לחץ ותחושות של מועקה ותחושות של של חוסר פריות אפילו כלפי הקדוש ברוך הוא. איך הוא נתן לי

דבר כזה? ואם אנחנו נדע שזה לא ככה ויש תיקון ואפשר והכל יכול לבוא על מקומו בשלום אז אנחנו נתייחס לזה אחרת אבל כשיש לבעלי תבית או כשיש לאשתך תבית ואז הכל נורא מפחיד ואז אתה כבר מגיב לתבית הזאתי ואז זה כבר משהו שכדור שלג שהולך ומתגלגל ואי אפשר על זה תנסו להרגיע עם התביות שקיימות היום בדור שלנו 1 שתיים האישה הזאת היא מתארת תיאור אני לא בטוחה שהוא בהכרח תואם נרכסיזם אבל אבל אני לא יודע לדעת אם כן יש לה הבחנה מקצועית או לא. יש פה מישהו שלוקח לו את הדברים בכוח. ופה היא צריכה לשאול ולדייק את עצמה מה יש שם, למה היא מאפשרת את מה שקורה שם? למה היא היא מתארת שכל ההתנהגות שלו בתחילה היא אומרת שהיא נרכסיסטית ואחר כך היא טוענת ש שהוא גם אפילו כוח כסף לוקח בכוח ובאלימות. נכון? מה עוד היה שמה לגבי?

רוחניות. אה כל מה שיכול להיות זה נגדי אה שימוש בכסף בצורה אלימה אז לבדוק קודם כל מה מצב הזוגיות שלהם עוד לפני ההגדרה הנרכסיסטית לבדוק למה למה יש שם כוכניות בזוגיות מה היא מאפשרת בתוך הכוחניות הזאת מה היא חושבת שנכון לה א או נכון לה למה האם הם הלכו לטיפול לצאת בהגדרה זה בדרך כלל מונע מאיתנו לקום ולעשות משהו. לצאת בהגדרה זה בעצם אני נמצאת במבוי סתום, אין דרך לתקן, מה אני עושה, אני רוצה עכשיו, עכשיו רגע מים קצת לכבות את השריפה. צריך לעשות שם עבודת עומק וללכת לבקש עזרה ומרפה ממקום מקצועי, טיפול זוגי טוב. ואני מאמינה שזה יכול מאוד מאוד לעזור. אם היא תבוא ותגיד אבל הוא לא רוצה ללכת לטיפול זוגי, הוא

לא בקטע הזה כיוון שהוא לא יודעת כוכני וכזה, לכי את לטיפול ותשאלי את עצמך מה את רוצה בתוך המערכת הזאתי ומה את עושה עם עצמך בתוך המערכת הזאת. אני רק רוצה לציין שנרקסיזם זה באמת תיוג מאוד מאוד קשוח ש ממקרים שאני ראיתי עוד פעם אני לא ישת מקצוע אבל צ יודעת מה העיסוק עם עם הציבור יכול ממש לשנות תפיסת עולם של אישה כלפי בעלה

זה ממש יכול לגרום לה א להתבונן על החיים אחרים ולהתחיל להרגיש כקורבן בדיוק בדיוק

ולפעמים אה יודעת יש לי מחשבה כזאת שאולי בכל אחד מאיתנו יש קצת נרכסיזם אולי לא בהגדרה עכשיו להגיד על כל אחד הוא נרכסיס כזה או אחר אבל יש כאילו איזשהו מנהד וכל אחד נמצא על הסקלה באיזשהו מקום אולי כי אם אנחנו השאלה שאלה גם איך מגדירים את זה. אולי זה נושא לתוכנית שלמה ואנחנו נוגעים כאן במשהו שהוא מאוד מאוד רחב, אבל אני כל כך מתחברת למה שאת אומרת שצריך להיות מאוד בזהירות עם התגיעות האלה ועם ה כל אחד מקלגלג היום כל אחד שהגש לעשות איזשהו יבחון את יודעת כמה דברים לא טובים ימצאו בו כמה דברים שם אני זוכרת שפעם אמרו לי ש אה על איזה על איזה א ילד אמא אמרה שיש לו הבחנה של של אוטיזם. ומה זה בא לידי ביטוי?

שכשהוא מגיע לאולם אירועים והוא רואה כל כך הרבה אנשים, הוא לא מסוגל להגיד שלום לכולם. הוא יגיד שלום לזה שהוא ראה ליד ואז הוא ישב וזהו.

ומה? והסתגר.

כן.

זה לא נקרא בישן.

ואמרתי אז כנראה שאני יש לי אוטיזם כי גם אני מגיעה אני מגיעה לאולם ואני רואה הרבה אנשים ואני ככה מרגישה לא בנוח. אני אגיד שלום, אני לא אעבור אחד ואגיד שלום. אני גם אשתדל להגיע מהר לפינה שלי, כי שם אני מרגישה נוח ובטוח. אז מה אז אז יש לי יוטיזם? לא, מרגיש מאוד נוח ומאוד בטוח ושם אני שם אני רוצה להיות. כן, ההגדרות האלה תמתו אותנו. אנחנו מקוטלגים כל הזמן ואין לנו דרך לצאת מזה. עכשיו אם אנחנו נדע ש א אנחנו אנחנו על כביכול, אם ניקח את זה ישראל מעל המזל, אנחנו מעל כביכול ההגדרות האלה. בואו לא נתקטן. כל אחד מאיתנו יש לו את היכולת לעשות שינוי. אני לא מדברת על מקרים באמת שרואים א מקרים שהם באמת שכבר

באמת אפשר לראות שיש שם בעיה. אז אנשים יבואו ויגידו אבל אם נזהה מלכתחילה אז לא נגיע למצב הזה. כן? אבל מרוב שאנחנו מחפשים כל הזמן אז אנחנו באמת מוצאים ואז אנחנו נבהלים ואז אנחנו בבעיה בחיים שלנו. וואו. אז באמת זכינו לגעת היום בנושאים שהם באמת מרתקים, שהם נוגעים גם בנושא המרכזי של החיים שלנו, של היעוד, של המשמעות וגם לענות על השאלות שלכם ששלחתם אלינו, כי התוכנית הזאתי שלכם ובשבילכם. אז אתם יכולים גם עד התוכנית הבאה להמשיך ולשלוח שאלות ואנחנו בעזרת השם ניפגש גם בתוכנית הבאה עם עוד תוכנית של משיבת נפש כדי לענות על כל מה שנוגע לכם בנפש. אז תודה לכם על עוד תוכנית ובעזרת השם ניפגש גם בשבוע הבא דתית

ומחפש הדרכה פרטנית שתהיה נכונה עבורי אולי שיעור תורה בקרבת מקום מגוריי או רב מלווה האם יש לרב פתרון או עצה בשבילי

שאלה בהחלט חשובה שהרבה מתחזקים ומתחזקות ברחבי הארץ שגרים בסביבה שהיא לא בדיוק כזו מוצאים את עצמם נבוחים בוודאי שלהתחזק רק על פי שיעורים באינטרנט זה לא מספיק התחזקות ללא הדרכה פרטנית יכולה להוביל את ההויות. צריך הדרכה. לתורה כתוב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. וכשיש רב שיודע להדריך בצורה נכונה לתת את האיזון הנכון איך לשמור על גדרי ההלכה ומצד שני לתת מרחב לסביבה אלה שעדיין לא חוו ולא מבינים את החוויה המיוחדת הזאת שמי שמתעלה ומתחזק מרגיש וגם האדם כלפי עצמו האם צריך להעיץ את הקצב אולי צריך להעט הכל לפי העניין כשיש עשה לך הרב לא לחינם אמרו חכמים במשנה עשה לך הרב צריך שיהיה לא אדם רב שידריך

אותו באופן פרטני אז אם יש באזור רב שהוא באמת תלמיד חכם, יראה שמיים, בעל מידות שגדולי ישראל מחזיקים ממנו לא אלה שמתחזים. אז מצוין אז מקבלים הדרכה והולכים לשיעורים. אם אין ניתן לפנות למחלקת המשך קשר בהידברות. יש מחלקה של צוות שלם שיושבים ליד טלפונים מדי יום ביומו. הרי מהשידורים של הידברות יש המון פניות שאנשים מתקשרים להתייעץ בתחומים שונים. אז יש צוות שלהם שיושב על זה והם מומחים. אדם שרוצה שיעור תורה באזור מגורב או שיתנו לו תשובה במקום שיערכו בירור ויעדקנו אותו. אדם שרוצה להגיע לסמינר, ספק בחינוך הילדים, בעיות בשלום.