מסילת ישרים (פרק1): חובת האדם בעולמו - הרב משה פינטו HD - שידור חוזר

ערב טוב. אנחנו מתחילים סדרה של הרצאות או ליתר דיוק שיעורים בספר החשוב והנפלא שנקרא מסילת ישרים. מסילת ישרים זה ספר שנתחבר על ידי רבנו משה חיים לוצתו. זכותו יגן עלינו אמן. ולמעשה בספר הזה הוא כתב את היסודות של היהדות, היסודות של ההשקפה האמיתית לראות את החיים בצורה הנכונה, באור הנכון. כי מי שמביט על החיים בצורה הנכונה, מסתכל על החיים במבט הנכון, הכל יהיה ברור לו. לא יהיה לו שאלות, לא יהיה לו ספקות. בין כשטוב לו, בין כשלא טוב לו, תמיד יהיה לו מבט נכון איך להסתכל על הדברים שבאים עליו. הספר הזה שכתב אותו הרמח"ל נפל לידיים של גדולי ישראל ולא סתם גדולי ישראל, אלא גאוני הדור. מי לנו יותר גדול מאשר

הגאון מוילנה שהוא אמר ברגע שהביאו לו את הספר הזה מסילת ישרים אור גדול נגלה בעולם אור גדול הספר מסילת ישרים זה אור גדול והגאון מוילנה שהעיון שלו מבהיל והדקדוק שלו והגאונות שלו אי אפשר לתאר אין לנו אחיזה וקצה אחיזה בגאונות של הגאון מבינה הוא אומר שהוא עבר על המסידת תישרים ולא מצא בו אות אחת מיותרת. כל מילה ואות שכתובים הספר מסילת ישרים תוכן ועומק הו אל. בעזרת השם אם נלמד נפנים נסכם לעצמנו את הדברים אחרי השיעור בבית ונעשה על זה חזרה ונשנן אותם והדברים יהיו שגורים בפינו. אנחנו נתחזק מאוד. הרבה שאלות שמפריעות לנו בענייני אמונה והשקפה. הרבה עניינים ביראת שמיים שאנחנו מתלבטים בהם ולא נוהגים בהם מחמת

כל מיני דברים שתכף נראה. אנחנו נלמד, נפנים, נבין, נקבל את המבט הנכון על החיים והרבה עניינים שאדם מסובך בהם, מבולבל בהם, יוכל בעזרת השם יתברך לראות את האור האמיתי והנפלא שיש בחיים כאן בעולם הזה עם המשמעות והתוכן. למה הוא קם בבוקר? למה הוא הולך לישון, מה התפקיד שלו במשך כל היום? למה הוא חי? מה הוא עושה? הרמח"ל פותח את ספרו מסילת ישרים, הספר הנפלא הזה, שזה למעשה שער אחר שער זה מדרגה ועוד מדרגה ועוד מדרגה. ומי שנכנס בס בסוד ספר, לא רק בלימוד אלא גם בהנהגה, מפנים ומתנהג בהתאם, הוא יכול להגיע לדרגות גבוהות ביותר בעבודת השם וברוחניות. יכול להגיע אפילו לרוח הקודש. להגיע לרוח הקודש. מי שלוקח את המסילת

ישרים לא כלמידה אלא כלמידה והתנהגות בעקבות הלמידה הזו שער אחר שער פרק אחר פרק ויקשים את זה בחיים שלו הוא יגיע למעלות רמות גבוהות ביותר בעבודת השם עד כדי שיכול להגיע לשער שנקרא רוח הקודש אז א אנחנו נתחיל כמ כמובן ללמוד את העמקים שיתכוון רבנו משה חיים לוצטו יהיה קשה מאוד אבל על פי הפשט לגעת קצת בקצה הדברים בקצות הדברים לנסות לקחת מהם אור לנשמה שלנו נשתדל בעזרת השם הרמחל פותח את סיפור בהקדמה והוא אומר כך אמר המחבר החיבור הזה לא חיברתי ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול. תראו את הענווה שלו. אומר לו, "את באתי לחדש פה איזה חידוש גדול או ללמד פה דברים

שלא יודעים. כיוון שהדברים מפורסמים, הדברים ידועים. על זה גדלו אבותינו ואבות אבותינו לדורי דורות על יראת השם ועל אמונה תמימה ועל דרכי עבודה. ומה שאני מלמד? אני לא מלמד דברים חדשים. אני מלמד דברים ידועים ומפורסמים. אבל כי לא ת אומר אם תתבונן בדבריי לא תמצא ברוב דבריי אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל אלא מהמת הפרסום שלהם הגדול והם דברים ידועים ופשוטים הם אז כנגד זה השכחה רבה אני קצת אבאר את הדברים כשאתה אומר למישהו בוא ללמוד המח ללמוד יש כמה דברים שצריכים ללמוד יש כל מיני חוכמות בעולם יש חוכמת הטבע הבריאה ללמוד על העולם ועל הטבע ועל הבריאה מה רבו מעשיך השם בסדר אפשרות

ללמוד חוכמת הרפואה חוכמת הרפואה חוכמה מדהימה באמת מדהימה זה חוכמה מיוחדת אדם חולה ומרפאים אותו חוכמת חוכמת הרפואה, חוכמת התכונה, לראות ולראות גלגלי שמיים, גלגלי חמה ולהבין בזה. להבין בשביל דרכיה זה חוכמה גדולה. חוכמת ההנדסה והחשבון זה חוכמה גדולה. הרבה חוכמות ישנם. נכון? כשאדם בא ולומד חוכמה אז הוא מבין שהוא צריך ללמוד כי החוכמה דורשת שלב ועוד שלב ועוד שלב ועוד שלב כמו בחוכמה הכללית יש גם חוכמה מה שנקרא לבוא אל הקודש פנימה חוכמת התורה גם את זה מבינים שצריכים ללמוד תשב תלמד גמרא תלמד זוהר תלמד תורה אתה הנסתר קבלה תעמיק תתבונן תבין זה נקרא לשבת וללמוד תלמד הלכה אנשים מבינים צריכים ללמוד הלכות

מה מותר מה אסור ופלפול חידוש כל זה נקרא למידה אדם לומד כשאתה אומר לו אתה יודע מה זה נהיה להיות ירא שמיים כן להיות יראי שמיים להיות ירא שמיים. הבן אדם הזה ירא שמיים. בטח ירא שמיים. מתפלל טוב ומקיים מצוות ומניח תפילין כל בוקר. שומר שבת. ירא שמיים. יראת שמיים זה ברור לכולם שזה הא'ב. אדם שלא יראת שמיים מה שווה התורה שלו? יכולים להיות באוניברסיטה בלי כיפה, בלי ציצית, בלי בלי כלום וללמוד תורה. אז מה ש כל הלימוד תורה הזה? התורה התורה נקראת ושמתם את דברי אלה. דרשו חכמינו בגמרא שם תם זה פעם שם. יכול להיות שם חיים, יכול להיות גם שם מת, יכול להיות גם תם, שלמות, יכול להיות גם חס ושלום מוות. תלוי איך כל

אחד ניגש לתורה. מי שלומד תורה בלי יראת שמיים, מה שווה התורה הזו? אדם מניח תפילין והוא לא מאמין. אז מה מה המטרה של הנחת התפילין שלך? אדם אוכל כשר ואין לו אמונה בשם. אין לו יראת שמיים. אוכל כשר. טעים לו. יש לזה משמעות. כל קיום המצוות, כל לימוד התורה, הכל מבוסס על יראת שמיים. אם אין יראת שמיים, שום דבר לא שווה. היראת שמיים זה א'ב. לכן כשאתה שואל כל אדם ואדם, תגיד לי יראת שמיים מה זה? הוא אומר לך ודאי. יראת שמיים זה הבסיס, יראת שמיים זה המפתח לכל. אבל כשאתה אומר לו מה זה יראת שמיים? ירא שמיים. לא מרחיב. הוא חושב שירא שמיים זה משהו כזה מושג כללי. להיות ירא שמיים, להיות אוהב השם, יראה את השם, מקיים

מצוות. זה יראת שמיים. מחמת שכולם מבינים שגדלים על יראת שמיים, אז זה נהיה אוטומטי. אבל זה ממש לא ככה. להיות ירא שמיים זו תורה בפני עצמה. אומר הרמח"ל בהקדמה שלו שיראת שמיים זה זכות עצומה וזאת החוכמה הגדולה ביותר שאדם יזכה להיות ירא שמיים חכם ביראת שמיים בואו תכף אנחנו נתחיל ללמוד את ספר מסילת ישרים ונראה כמה חוכמה צריכה להיות בכדי שאדם יהיה ירא שמיים כמה חלקים ופרטים יש בתורת יראת שמיים בחוכמה הנפלאה הזאת נסגבה שנקראת להיות ירא שמיים. אבל מה קורה שאתה מדבר לעולם ושבו ללמוד חוכמה? אז יש כאלה מעדיפים ללמוד פלפול, יש כאלה אני מדבר עכשיו אלה התורניים, לא נדבר על מי שלא תורני, על התורניים. הם

מעדיפים ללמוד את הפלפול, את ה את חדות השכל, ללמוד פקיעות, ללמוד ללמוד אני יודע מה, תוספות, מרשה, מערם, ראשונים ואחרונים ללמוד איזה רמב"ם טוב, לאיזה מחלוקת יפה, לבאר אותם ולהעמיק בסוגיות. נהנים, זה נקרא ללמוד. אבל ללמוד מוסר הם פחות מזניחים את זה פחות כלומר פחות משקיעים בזה מזניחים את התחום הזה הם משאירים את לימוד המוסר לאלה שקטני השכל שאין להם זיכרון טוב אין להם חריפות אין להם שנינות ללמוד תלמוד וללמוד דברים עמוקים שילמדו מוסר עכשיו מזה יצא תקלה גדולה כי מה שקורה עכשיו אלה שהם מוכשרים ויכולים להעמיק מה הם אומרים שמוסר לא בשבילהם זה אגדות וזה מוסר הם לא צריכים ללמוד את זה הם רוצים ללמוד גמרא

וללמוד קבלה וללמוד זוהר לתמוד דברים עמוקים ללמוד מוסר זה זה לא בשבילהם אז הם לא לומדים למי נשאר התורה חוכמת היראת שמיים למי נשאר לאלה הפשוטים והפשוטים לא מבינים הם הם הם לומדים את את המוסר לפי רמת שכלם והבנתם והם לא מבינים מה זה נקרא להיות ירא שמיים. יש כאלה חושבים שמה זה נקרא יראת שמיים זה מי שקורא יותר מזמורי תהילים אז הוא הכי ירא שמיים. מי שגמ ספר תהילים ליום הוא ירא שמיים. מי שטובל בקרח זה ירא שמיים. זה ההגדרה של יראת שמיים. יראת שמיים מתחילה בזה ונגמרת בזה. או מיי שמגדל זקן הכי ארוך הוא הירא שמיים. או לפי הכובע שלו, לפי החליפה שלו זה ירא שמיים. זה מי שאין לו שכל מבין עניין חושב שיראת

שמיים זה מתבטא בחיצוניות או מתבטא בהנהגות כאלה או אחרות אומר הרמחל אז יש פה שתי רעות המוכשר אומר לו בשבילי מה יש פה ללמוד פשוט להיות יראה שמיים אז הוא לומד משאיר את כישרונותיו דברים אחרים אז הוא לא לומד יראת שמיים ואלה שהם כן לומדים שהם אין להם פיקחות כל כך גדולה ללמוד דברים עמוקים אז אז הם לומדים את זה לפי מה לפי קטנות שכלם אז מה הם מבינים כבר לכן אומר הרמחל שבכדי ללמוד את תורת יראת שמיים צריך את שיא הכישרון כי זה הראשית חוכמה יראת השם מה זה ראשית חוכמה השפיץ של החוכמה השפיץ של החוכמה זאת החוכמה הנשגבה ביותר והמרוממת ביותר אחת ואין שינית להיות להיות חכם ביראת שמיים. להיות חכם ביראת שמיים.

ולכן בא הרמח"ל בספרו ואני פה יש מתקדם לפרק הראשון ללמד לנו שיראת שמיים זה לא מושג כללי להיות ירא שמיים אלא זה תורה בפני עצמה. אנחנו נתחיל בעזרת השם עכשיו בביאור כלל חובת האדם בעולמו. הרמחל מתחיל את ספרו בביאור שאנחנו צריכים לדעת מה חובתי בעולם הזה. שאלה גדולה. הרבה שואלים את עצמם מה אני עושה פה? הרבה טוהים והרבה חילוניים. הולכים לפסיכולוגים, משלמים הרבה כסף בשביל להרגיע את הנפש שלהם, כי אין להם תשובות, אין להם מענה. מצד אחד הם רואים בית עלמין מלא מצבות מצבות מצבות של אנשים שחיו. מצד שני אין להם שום אמונה, לא מאמינים בכלום. אז הם משתגעים. מה מה הם עושים פה? החיים זומים. אדם נולד, גדל, מזדקן,

מת, נגבר באדמה, שמים מצבע, שלום ועוד אחד גדל, זקן, מתבגר, כל אחד יפתח את האלבום. האלבום של תוציאו מהבוידם, כל מיני אלבומים תסתכלו את האלבום שהיינו כולנו בגן ילדים. זה חמודים קטנים. אחר כך תסתכלו את האלבום של החתונה. איזה חתן מסיך, איזה קלה. תדפדפו קצת בדפים של האלבום של החתונה. אתם הרבה אנשים שמה, אתם לא תמצאו אותם בעולם הזה בכלל. חלק גדול מהם כבר זהו. תסתכל על עצמך היום. אלה שהגיעו כבר לגיל ה60 וה70 או 75. תסתכל במרא. אדם שלא יודע מה חובתו בעולמו זה האדם האומלל ביותר. הוא חי בריקנות. חי בריקנות. אפס. מה אתה עושה פה? לא יודע. למה אני חי? לא יודע. אז מה עושה בן אדם? ממלא את החיים שלו בתוכן.

לכן העולם הכללי, הגויים שאין משמעות לחיים שלהם, חיים ריקים, איך הם ממלים את החיים שלהם? איך הם ממלאים אותו? בתוכן. איזה תוכן? יש משחקים של כדור, יש כדור של רגל, יש כדור של יד, יש כדור שעף, יש טניס של השולחן. עם כדור עושים הכל. סביב הכדור מהבוקר עד הלילה ויושבים מאופנתים. אתה אומר למישהו למה אתה לא בא לשיעור שזה קבוצה משחקת כדור רצים כמה חבר'ה שהוא גאים לא יודע 11 12 רצים אחרי איזה כדור ומי שהצליח לבעות אותו לאיזה רשת וואו איזה גיבור גדול ומעריצים אותו מעריצים אותו ומהלילים אותו ומשבחים אותו איי איי איי מה זה מה זה הוא בעד כדור והכניס אותו לתוך איזה שער הוא נהפך להיות לאדם שהוא הוא נשגע ונעלה

מרומם וילדים גדלים על זה מעריצים אדם שהשכל התחלק לו לרגליים והוא בועט יפה מאוד מכניס את הכדור הזה לתוך איזה שער נהפך להיות האליל שלהם הכוכב שלהם יש כאלה מבזבזים את המשכורת ואת החסכונות ורצים אחרי זה קבוצה ממדינה למדינה מעיר לעיר, ממקום למקום, מיישוב ליישוב, רק בכדי לנסות לראות את המשחק של זה ואת המשחק של זה. זה טירוף, פשוט טירוף. אנשים קמים בבוקר, קמים בבוקר לעבודה עם עיניים טרוטות. למה? כי עשו משמר כל הלילה תיקון כרת. תיקון כרת. מסכנים. על מה תיקון כרת? בשביל לראות משחקים. שיבוש אבל למה? כי צריך תוכן בחיים ממלאים ממלאים את התוכן בהב אז מה אני עושה בזמן הפנוי? מה אני רק יעבוד וימות וישן? זהו

זהו ממנים לך אז נותנים לך טלוויזיה נותנים לך סרטים נותנים לך משחקים נותנים לך תעסוקה ועוד תעסוקה ועוד תעסוקה שלא יהיה לך זמן משעמם לך אתה תמיד תהיה ככה משחק ומתעסק עד שאתה מתעייף הולך לישון קם בבוקר הולך לעבודה ועוד הפעם ישן קם בבוקר ועובד ככה אתה ממלא את החיים שלך בתוכן ריקני בא הרמחל ואומר יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שהתברר והתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו. הבסיס והיסוד שכל אדם צריך לברר לעצמו. שיגיד לעצמו רגע אני עוצר את מרוץ החיים לא משנה אני נמצא ואני פונה עכשיו לכל אלה ששומעים אותנו בארץ בחוץ לארץ. אולי נכנסתם במקרה, אין מקרה, הכל רק מהשם ואתם שומעים אותי כרגע. תעצו רגע, תעשו

סטופ, תחשבו קצת מה אני עושה פה, מה אני עושה פה לשמה נבראתי? הרי זה ברור שהבן אדם נברא. ברור שמישהו תכנן. הרי אתם מסכימים איתי שהמשקפיים האלה, אם יבוא מישהו ויספר שהמשקפיים האלה נעשו על ידי איזה רוח שעפה והעיפה כל מיני גרגרים ונהיה התלהטות ונהיה משקפיים יגידו לו אדוני אתה מוזמן לאשפוז עמוק באיזה מחלקה סגורה נכון יש מישהו שסרטט צייר בנה תבנית שם צבעים שם עשה את המשקפה פים יש מפעל שייצר את זה. עולם כל כך מושלם. השמיים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. מה רבו מעשיך השם? ברכי נפשי את אה את השם. השם אלוקיי גדלת מאוד הוד והדר לבשת או תהור כסלמה נוטה שמיים כיריעה המקרא במים עליותיו השם עובים

רכובו המהלך על כנפי רוח עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לו עט כל העולם כולו איך הוא מתוכנן, איך הוא מסודר והאדם עולם בפני עצמו מבשרי אכזה אלוה. אדם צריך חמצן יש לו פה משאבה. השם מכניס חמצן מוציא החוצה מכניס נקי. צריך חמצן סידר לך בורא עולם חמצן בכל פינה. תראו לעצמכם היה צריך לקנות חמצן במכולת אז כל אחד צריך לסחזה בקבוק איתו וכל בוקר כמו שהוא קונה חלב יקנה גם בקבוק חמצן אין חמצן בעולם מי תכנן אם העולם נברא בטעות באיזה תאונה נגיד כ שרוצים לומר כל מיני משוגעים איזה מפץ אז הכל היה בסדר חוץ מחמצן היינו צריכים כל הזמן להיות מחוברים לבלון 24 שעות שמייצר חמצן אחרת אי אפשר לחיות בורא עולם סידר לנו חמצן

בכל פינה נושמים לא צריך בלונים יש חמצן בכל מקום מים צריך אבל פחות מחמצן אתה יכול כל היום לשרוד על כמה כוסות אז יש לך באדמה בכל מקום שתחפור לעומק תמצא באר נחלים נהרות לחם צריך פחות ממים אז יש פרוצדורה קצת יותר גדולה צריך לזרוע, לחרוש, לזרוע, לקצור, לטחון ויש לך לחם לפי הצרכים המציאות שלהם. גוף האדם כזה משוכלל, צריך להביט יש לנו שתי עיניים, לא אחד, לא אחד, שתיים, שנראה את כל המרחב. אוזניים שנוכל לשמוע. אם בלי אוזניים בן אדם לא מתפקד צריך אוזניים והם מונחות בצורה הזאת עם האפרסת הזאת שנוכל לשמוע מקדימה צדדים מאחורה לזהות מי שקורה לנו אני שומע צלילים וזה עובר למוח ואני מזהה את הכל אני מזהה מי מדבר

איתי מתר הכל ודיבור ותקשורת הלב של האדם שמזרים דם וחיות לכל הגוף מנקה את האדם ומסנן אותו ומעביר אותו הלאה והלאה והלאה והלאה ללא הפסקה. אוכלים מזון, נכנס לקיבה, מתעקל, מקבלים ויטמינים לגוף, מה שפסולת יוצא החוצה. הקליות, הכבד, מערכת העצמות, השלט, השרירים, כדוריות לבנות, כדוריות אדומות. והמוח, המחשב השולה את מערכת העצבים מה זה טעות תאונה יש מישהו תכנן יש מי שתכנן שום דבר לא נברא לבד והגמרא אומרת בברכות אין צור כלנו אל תקרא אין צור כלנו אלא אין צייר כאלוקינו אין צייר כאלוקינו שצר צורה בתוך צורה. האדם זה ציור אחד גדול. האדם זה ציור אחד. ובתוך האדם עצמו יש עובר. ציור בתוך ציור. בן אדם חי יש בהריון.

היום זה סטנדרטי. ישה בהריון זה כזה סטנדרטי. פילי פלאים. איך יש בן אדם שלם? תשעה חודשים בתוך הרכם של האישה בן אדם הוא בועט ומרגישים בעיטות והרגליים פה והידיים שם ו בן אדם שלם בתוך בן אדם צר צורה בתוך צורה נותן חיים פילי השם מה רבו מעשיך השם אז יש בורא יש שיוצר. כך כל אדם החילוני הרחוק ביותר תגיד לו סלח לי בוא אנה תתבונן קצת על החיים תיכנס קצת אל תשרוף את הזמן שלך בדברי הבל תשרוף את החיים שלך בשטויות אל תתעסק עכשיו בכל מיני כאלה שמחפשים רק להעביר את הזמן שלהם דברי הבל תחשוב קצת לעומק מה הסיבה שהאדם נברא בעולם למה אתה נמצא פה הרי מישהו ברא אותך ואם הוא ברא אותך הבורא שברא אותך הוא ברא אותך

לתכלית מסוימת. הוא לא ברא אותך בלי תכלית, הוא ברא אותך עם תכלית מסוימת. זה אומר הרמח"ל, יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה, השלמות של עבודת השם והיסוד של עבודת השם היא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו. הרמח"ל לכאורה כופל את דבריו שיתברר ויתאמת. מה ההבדל בין התברר לבין התאמת? הרבה אנשים יודעים בשכל שסיגריות מזיקות מהבריאות, נכון? כולם יודעים מי שמעשן סיגריה אז העשן הזה מכניס דיקוטין לגוף מכניס זפת לגוף סותם את העורקים ומביא מחלה הארורה השם השם אצילנו עם כל זה שכולם יודעים שהסיגריות האלה זה מחלה אחת גדולה גם זה עולה כסף זה נקרא צריך לברך את משלתים סיגריה ברוך שורף ממונו בידו כן הוא לוקח את

הסיגריה מכניס את העשן שלו לראות ומשלם על זה כסף והוא יודע זה מזיק לו ועם כל זה אז הרבה דברים בשכל הוא יודע אבל בפועל הוא לא עושה מה שהוא מבין במציאות הוא לא עושה מה שהוא מבין הוא עושה ההפך ממה שהוא יודע. הוא יודע בשכל שלו, בהיגיון שלו שהוא מזיק לעצמו, אבל במציאות הוא מזיק לעצמו. לא דיברנו רק על סיגריות. יש כאלה לא עלינו שהתקדמו הלאה לסמים קשים והם יודעים שזה הורג אותם במיידי, הופך אותם למכורים, הופך אותם להזויים, לאנשים לא מניישוב. יודעים זאת, אבל בין השכל, בין הידיעה לבין ההתאמתות הרגשית יש מרחק, יש קצר, יש איזה חומה. אומר הרמח"ל, אותו דבר. הרבה הרבה תדבר איתם, אומר לך ודאי יש בורא עולם, יש

מישהו שברא את העולם. ואני אגיד לכם משהו. רובם של עם ישראל, אפילו אלה שאתה רואה אותם רחוקים מתורה וממצוות, לגמרי לגמרי, שימו לב, ביום כיפור מה קורה להם? צמים. למה אתה צם? מחייב אותך לצום. נולד להם בן, ביום השמיני עושים ברית מילה. ברית מילה. מה קרה? רובם דרובם חילונים לא שומרי שבת לא שומרים שבת אבל את הבן שלהם מלים למה יש להם פה משהו יש לא יעזור כלום יודעים שיש בורא עולם יודעים שיש בורא עולם לכו לכותל לכו לקברי צדיקים תראו מי לא בא להתפלל ל מי מי כאלה שאולי בסטנדרט תראה אותם תחשוב בכלל שהם בקצה השני אבל פה בנשמה שלהם מאמינים שיש בורא עולם יודעים שיש בורא עולם יודעים אפילו לא מאמינים יודעים ברור

שיש בורא עולם אין דבר כזה שאין נו אז אם אתה יודע אתה צריך גם כן שלא רק יתברר לך בשכל אלא גם יתאמת לך לרגש לכן כן, השיחה הזאת והפרק הזה מדבר הרבה לאלה שהם לא נמצאים בקו, שהם נמצאים בתמונה אבל הם לא בקו. הם יודעים שכלית שזו האמת. הם יודעים שהאמת היא שישנו בורא עולם. הם יודעים שזה נכון שהקדוש ברוך הוא הוא זה שיצר את העולם ויש בורא ויש נברא. נו אז מה זה אומר? פה הוא עוצר, פה הוא עוצר. הוא לא ממשיך הלאה. אדם קשה לו לקבל על עצמו את האחריות כתוצאה ממה שהוא יודע. הוא מעדיף להעלים עיניים, לכסות את העיניים שלו. לכן יסוד החסידות אומר הרמח"ל ושורש העבודה התמימה שהתברר והתאמת התבררות שכלית והתאמתות רגשית

תפנים ברגש שלך מה חובתך בעולם לשמה הקדוש ברוך הוא ברא אותך מה התכלית של החיים שלך מה הסיבה שאני נמצא פה ולמה צריך שישים מבתו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו אומר כאן הרמח"ל שאדם צריך מהבוקר שהוא קם ברגע שהוא יודע תברר לו בשכל והתאמת לו ברגש מה החובה שלו בעולם ולמה הוא צריך לשים את המגמה שלו מה הוא צריך להשיג בחיים שלו פה אדם שבא לעבודה נכנס לעבוד באיזה מפעל הוא שואל את הבוס, "מה אתה מצפה ממני? איזה עובד? אני עובד ניקיון, אני טבח? אני עובד בהרכבות? במה אני עובד? צריך להסביר לו על מה הוא צריך להתמקד? אז כל אדם מן היישוב צריך שיתברר לו שכלית, להבין טוב טוב שהעולם נברא על ידי בורא. ואם העולם

נברא לידי בורא וזה לא יכול להיות שאתה תהיה תהיה קיים בלי שמישהו יצר אותך ותכנן אותך, לא יכול להיות סיטואציה כזו אחרת, רק על ידי שמישהו ברא אותך ויצר אותך ואם אכן באמת יש מישהו שברא אותך ויצר אותך, תפנים פנימה מה זה מחייב אותך, למה אתה צריךים את המגמה שלך ולמה אתה צריך לשאוף כל חייך בכדי למצות את המטרה שלה נבראת תע טוב אוקיי מה באמת התכלית למה נבראתי מה המשמעות של החיים שלי מה חובתי בעולם מסביר הרמחל והנה מה שהורונו חכמנו זכרונם לברכה הוא שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם ולהנות מזב שכינתו שזהו התענוג האמיתי והאידון הגדול מכל האידונים שיכולים להימצא א התכלית של האדם, בריאתו של האדם זה להתענג על

השם ולהנות מזיו שכינתו. וכדי שנבין מה זה להתענג על השם ולהיהנות מזיב שכינתו, כדי שנבין את המשמעות של זה, אני אביא לכם איזה הקדמה שאומר הרב דסלר זצל בספרו מכתב מאליהו. כתוב בפרקי אבות טובה שעה אחת שקורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה מה זה נקרא עולם הבא מה זה נקרא נצח ומה זה טובה שעה אחת שקוראת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה אומר הרב דסלר תדמיין לעצמך אדם שנטרלו אותו מכל הצרות שחווה בחייו בן 70 סיננו ממנו את כל הצרות רק את החוויות הטובות שראה כל חייו ותיקח את כל תושבי ארץ ישראל מכל הבני אדם שגרים פה בארץ תיקח מהם רק את הטוב שחיו בחיים שלהם רק את הטוב בלי הצרות תשפוך עליו במנה קדושה אחת איך

הוא ירגיש אומר תתאר לעצמך לא רק תושבי ארץ ישראל כל תושבי כדור הארץ תוציא מהם את הצרות תשאיר להם תיקח מהם רק את ההנאות שחבו בחיים שלהם. כל היקום כולו. תיקח את ההנאות שלהם בחיים. שפוך את הכל על בן אדם אחד בבת אחת. אפשר להעקל מה זה נקרא הנאה הזו? יתרה מזו. לא רק אלה שחיים היום, כל אלה שחיו מאדם הראשון ועד היום תיקח להם את מה? את ההנאות שחוו בחיים שלהם. מיום שנברא אדם הראשון. ועד היום. תשפוך את זה על בן אדם אחד בבת אחת. אפשר לדמיין, אפשר לצייר לעצמנו איזה מושג שנקרא להנות. טובה שעה אחת שקורת רוח בעולם הבא. לההנות מזיו השכינה על סוג ההנאה הרוחנית שישנה בעולם האמת. מכל חיי העולם הזה, מכל אלה שחיו

וחיים בעולם, כל ההנאות שחיו, אם תמקד את הכל ותרכז את הכל במנה קדושה אחת, זה לא מגיע לשעה אחת שקורת רוח בעולם הבא. זה הנאה שהיא לא ניתנת לתפיסה. אומר הרב דסלר, זה הסיבה ששכר מצווה בהי עלמה ליקה. למה אין שכר על המצוות בעולם הזה? אומר לא שהשם לא רוצה לשלם לנו שכר על המצוות, אין במה לשלם. אם שעה אחת שקורת רוח בעולם הבא שווה את כל ההנאות של כל אלה שחיו בעולם הזה וחיים בעולם הזה אז במה תשלם? מה תיתן? לכן שכר מצווה בהי על מלקה ומשום כך אומר הרמח"ל שכל תכלית בריאת האדם בעולם זה ותכף נראה למה להנות מה המשמעות של להנות מזיב השכינה אבל קודם כל קובעים פה הנחה ואת הסיבה מדוע לבאר בהמשך אומר אז התכלית של

בריאת האדם זה להתענג על השם ולהנות מזיב שכינתו ואני תיארתי קודם בשם הרב דסלר מה זה נקרא לההנות מזיב שכינתו מה זה בהשוואה למושג הנאה שאנחנו מכירים בעולם הזה בהשוואה לזה ההנאה הנצחית האינסופית הטובה שחת שקרת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה זאת הנאה שאין לנו אחיזה בה אבל זו התכלית של בריאת האדם וזה אומר הרמחל שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא להצליב את זה עם הדברים הנפלאים שאמר הרב דסלר. אין עידון יותר גדול מאשר להתענג על השם וליההנות מזיב שכינתו. ומקום העידון הזה אה באמת הוא העולם הבא. כי הוא הנברא בהכנה המצרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חבצנו זה הוא זה

העולם. אומר הרמחל, המקום הזה שאנחנו אומרים עליו לההנות מזיב השכינה, איפה הוא נמצא? בעולם הבא. אבל בכדי להגיע לעולם הבא ולזכות להנות בהנאה הצרופה הזו, בעידון הגדול הזה, צריך זכויות. אתה לא תוכל לההנות בחינם. אדם רוצה לגור בדירה בכדי לגור בצל שלהם או שכירות או לקנות את הבית. אתה הולך למכולת, אתה רוצה חלב, לחם, גבינה, אתה צריך לשלם. אדם לא מקבל חינם. כל הנאה שאתה מקבל אתה צריך לשלם עבורה. ולכן בשביל להנות מזי השכינה ולהתענג על השם והמקום והמקום של האידון הזה איכנון הוא נמצא בעולם הבא. אז איך אני יכול לזכות להגיע לעידון הזה? אני צריך לשלם עבורו, לבוא עם זכויות. בשביל לקבל את העידון הזה ומאיפה אני

מייצר לעצמי זכויות? איפה המקום שבו אני יכול לייצר לעצמי את הזכויות האלה שאני אוכל אחרי בנצח נצחים האינסופי של האדם לההנות מזיף השכינה שזהו העידון הגדול ביותר מכל העידונים כפי שהמחשנו קודם זה העולם הזה והוא מה שאמרו זכרונם לברכה העולם הזה דומה לפרוס דור בפני העולם הבא והאמצאים המגיעים את האדם לתכלית הזה הם המצוות אשר ציוונו עליהם האל יתברך שמו ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה על כן הוא שם האדם בזה העולם בתחילה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו שהוא העולם הבא לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי האמצעים האלה והוא מה שאמרו זכרונם לברכה היום לעשותם ומחר לקבל

שכרה אז מה אומר הרמחל איך אדם יזכה לנצח נצחים להתענג על השם למדנו קודם שאדם צריך לדעת מה חובתו בעולמו לשמה הוא נברא תכלית הבריאה שלי זה מה למדנו להתענג על השם שזה האידון הגדול ביותר מכל האידונים הלהנות מזיו השכינה שכל הדימיון של הנאות העולם הזה גם אם אם גם אם תצייר לעצמך סוג של הנאה שהיא כוללת את כל אלה שנולדו עד ימינו שחוו הנאות בחייהם ותיתן את זה לבן אדם אחד זה לא שווה שעה אחת של עולם קורת רוח בעולם הבא שזה אי אפשר לדמיין מה סוג ההנאה הרוחנית הזאת מקום האידון הזה בעולם הבא עכשיו כל אחד ישאל את עצמו אם ככה אני נבראתי לההנות מזיב השכינה הנשמה שלי הנשמה האלוקית היא נשמה ניצחית הגוף זה זהזה זה

זה מלבוש אבל הנשמה האני של האדם זה הנצח שלו ממילא אם כן במה אני יכול לסגל לעצמי את הענדון הגדול הזה אתה נבראת בעולם הזה זה כאן זה עולם שאתה יכול לסגל לעצמך את הזכות לההנות מזים השכינה. לא כל אחד נהנה מזים השכינה. רק מי שהכין את עצמו בעולם הזה. ולכן העולם הזה דומה לפרוסדור לפני הטרקלין. לפני שנכנסים לסלון יש איזה פוסדור, ישנו איזה מעבר בעולם הזה זה פרוסדור זה מעבר הולכים בפוסדור שמעתם מישהו שם קורסאות בפוסטור לא איפה עושים קורסאות איפה עושים סלון יפה בסלון בפרוסדור הולכים אדרבה כל מה שנמצא בפרוסדור זה רק מפריע תן פרוסדור נקי שאפשר יהיה ללכת להשיג את המטרה לבוא לטרקלין כשאתה רוצה לכבד בן אדם

אתה לא שם אותו מדבר איתו במסדרון אתה מדבר איתו בסלון העולם הזה כולו זה רק פרוסדור זה רק מזדרון להגיע לטרקלין אבל הפרוסדור משמש לי מעבר יש לו תפקיד מעבר נותן לי את האפשרות לעבור בלי פרוסדור לא הייתי מגיע לטרקלים לא יכול להיכנס לטרקלים לפוסדור, נכון? אז הפוסדור חשוב, אבל הפוסדור חשוב בתור זה שהוא מביא אותי לטרקלין, אבל הוא הולך של עצמו הוא לא שווה כלום. כל המעלה של הפרוסדור בזה שהוא מביא אותך לאן? לסלון, לטרקלין. ולכן כיוון שכך אומר הרמח"ל זה המבט שצריך להיות לנו על העולם הזה שהעולם הזה הנו כיפוסדור לפני הטרקלין שרק דרכו נוכל להגיע למטרה הנסגבה הזאת להתענג על השם ואיך אני משיג בפרוסדור הזה

במעבר הזה פה איך אני משיג את הזכויות האלה על ידי מה על ידי המצוות כל מצווה שאדם עושה הוא זוכה לחיי נצח, לתענוגים בעולם הנצחי. הנחת תפילין, אתה תזכה בה. נרשם לך בבנק העולמי. יש בנק עולמי שמימי ששמה יש ספירה, ספירת מלאי. כל אחד כמה הפקיד. נכון? יש חסכונות בנק וכל אחד מקבל דף חשבון. כמה הוא חסך? יש דף חשבון שממי. הבנק העולמי בשמיים. כמה מצוות יש לך? יש לך מספר. יש מי שנמצא במינוס, בגרעון, השם יצילנו. ויש כאלה שיש להם לא רק גרעון במצוות, אלא יש להם פלוסים. השם ירחם לדברים אחרים, פלוסים אחרים, שצריך תיקון גדול להוריד ממנו את המחלות והצרות האלה. צריך הרבה הרבה תיקון שם אחרי 120 שנה של האדם שזה עולם

ה עולם השכר למעשה למעשה היום לעשותם מחר לקבל שכרם אבל מי שזוכה ואשרי מי שזכה לקיים מצוות כל מצווה היא נשמרת בשמיים ואחרי 120 שנה שלו פותחים לפניו את ספר הזכויות פלוני בן פלוני מגיע לבית דין של מעלה בבקשה מה עשית מיום שנבראת? אז הוא מראה להם כמה פעמים מניח תפילין, כמה פעמים שמר שבת, כמה פעמים למד תורה. אגב, לימוד תורה זה מזרים מצוות הגדול ביותר שיש. קחו דוגמה תפילין. הנחת תפילין מצווה אחת. נענ לולב מצווה אחת. למדת תורה שימו לב עכשיו אני אומר לכם פסוק בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ כמה מצוות קיימתי שבע שבע כל מילה זה מצווה כשאדם לומד תורה שעה אחת של לימוד תורה כמויות של מצוות כמויות של

מצוות לכן תלמוד תורה כנגד כולם שום דבר לא יכול להשתוות את תלמוד תורה כי זה מצווה ועוד מצווה ועוד מצווה. כל הגיבור כל דיבור בתורה זה מצווה בפני עצמה. לכן מה שיכול להביא לאדם שכר בעולם האמת היום לעשותם מחר לקבל שכרם. המצוות המצוות של הגברים המצוות של אנשים גם אישה מצווה במצוות שלה. יש מצוות לא תעשה ויש מצוות נשים והאישה מצווה בהם ומקיימת אותם. הגברים יש להם תרייג מצוות. כל מצווה מצווה שהם מקיימים. אלה המצוות אחרי 120 שנה נאמן בורא עולם לשלם. אין הקדוש ברוך הוא מקפס על כל בריאה. אין דבר כזה. האדם יקבל כל מצווה ומצווה שהוא עשה יקבל את זכרו. יקבל את שכרו. וכיוון שאומר הרמח"ל, וכיוון שהמצוות שאדם

עושה, זה מה שמביא את האדם לשכר הנצחי, זה מה שנותן לו את העידון הגדול שלזה הוא נברא. איפה מקיימים מצוות? היכן אפשר לקיים מצוות? רק בעולם הזה. על כן הוא שם האדם בזה העולם בתחילה כדי שעל ידי האמצעים האלה מזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוא לו שהוא העולם הבא זה העולם שבו אתה יכול לסגל לעצמך מצוות פה אתה יכול לקיים כבד אביך ואמך פה אתה יכול לקיים ואהבת לרך כמוך פה אתה יכול לקיים מצוות לולב פה אתה יכול לקיים מצוות ציצית אגב ציצית שאדם שם שם על גופו. איזה זכות, איזה מצווה. וכמה פרוטות אדם קונה תלית קטן, שם את זה עליו וכל שנייה שהתלית קטן נמצא עליו, קיים מצווה ומצווה ומצווה מצווה ועשו להם

ציצית על כפי בגדי מדורותם. איזה זכות למי שמקיים מצווה ציצית? אבל בעולם הזה כאן זה עולם העשייה. יש בעולם הזה יצר הרע, יש יצר טוב. אם העולם היה נברא באופן טבעי כיצר טוב, רק יצר טוב, אין יצר הרע וכולנו מקיימים מצוות, אז במה אתה מקבל? איזה זכויות יש לך? מה המטרה שלך? באיזה זכות אתה בא לקבל שכר, איפה ההתמודדות שלך? איפה העמל שלך? הרי אין יצר הרע. כולם צדיקים, כולם נבונים, הכל טוב, הכל בסדר, כולם רוצים לקיים מצוות. אז איפה ההתמודדות? על מה אתה מקבל שכר? יש יצר הרע? יש יצר טוב? והאדם יש בתוכו גשמי ורחני. הגוף של האדם זה הגשמיות. הגוף של האדם דורש לעצמו את העולם הזה. אדם רוצה לאכול, אדם רוצה לישון,

אדם רוצה הנאות של העולם הזה והוא לא יודע לעשות סטופים, לעשות מעצורים. ההבדל בין יצר טוב ליצר הרע זה נקודת העצירה. גאווה היא דבר טוב ויקבע ליבו בדרכי השם. אבל הבעיה היא שכשאדם מתגאה לא רק בדרכי השם אשרי שזכיתי להיות ירא שמיים ולהיות עובד השם אלא הגאווה הולכת הלאה והלאה מעבר. הוא לא יודע לעצור. תאווה. אדם תאב יש לו תאווה. זה דבר טוב. להתאבות לתורה, להתאבות ללימוד תורה, להתאבות לקיום מצוות, להתאבות לחסד, תאווה טובה, אבל תדע לעצור לא תאוה לדברים אחרים אדם אוהב לאכול. האוכל זה דבר נדרש או לא נדרש? נדרש. אם אדם לא היה אוהב לאכול ואדם לא היה אוכל, אדם לא היה מתקיים. היה היו חסרים לו ויטמינים בגוף

שלו, אין דבר. אדם חייב לאכול. האוכל זה נדרש אבל איפה הבעיה? הסטופ המעצור לדעת עד איפה זה נדרש מאיפה זה כבר מוגזם אדם אוהב כסף אין מישהו שלא אוהב כסף כולם אוהבים כסף האם לאהוב כסף זה יצר הרע לאהוב כסף זה יצר טוב עד שלב מסוים השם ברא את העולם בצורה כזאת שאנשים אוהבים כסף אחרת אם לא היה כסף אם לא היה אהבה תאווה לכסף כ לממון אז לא היית היית בא למכולת היית מוצא סגור כותב לך בעל המכולת לא רוצה כסף לא רוצה לעבוד אתה רוצה חלב כל בעלי עריפתות סגרו לא רוצים עבודה לא חולבים פרות אתה רוצה לחם אין מי שיגדל לך חיטה אף אחד לא רוצה כסף בורא עולם סידר שיהיה טבה לממון בכדי שאחד עוזה לשני עולם חסד י בנהל אבל עד

גבול מסוים, עד גבול מסוים, לחם לאכול בגד ללבוש. איפה מתחיל היצר הרע? פריצת גבולות שהוא לא יודע איפה לעצור במקום, אלא תאווה מעל ומעבר. מעל ומעבר. האדם שמו אותו בעולם הזה שכאן יש יצר טוב ויצר הרע. יש התמודדות והוא צריך לבחור בטוב, להתרחק מהיצר הרע, לקיים מצוות. אף על פי שהיצר הרע מונע ממנו לקיים מצוות, מרחיק אותו לקיים מצוות והוא בכל זאת מתגבר על יצרו ומקיים מצוות. המצוות האלה מזכות אותו לעידון הגדול בעולם הבא. שלזה למעשה האדם נברא. ולכן אומר הרמח"ל שלכן האדם שמו אותו בעולם הזה שרק על ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן הוא אוכל להגיע למקום אשר הוא לו שהוא העולם הבא לרבות שם בטוב אשר קנה לו על ידי

האמצעים האלה וזה מה שאמרו זכרונם לברכה היום לעשותם ומחר לקב ממשיך עוד הרמחל ומוסיף וכשתסתכל עוד בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדבקות בו יתברך והוא מה שהיה דוד המלך אומר בתהילים עג ואני קרבת אלוהים לי טוב ואומר אחת שאלתי מאת השם אותה אבקש שיבטי בבית השם כל ימי חיי אומר כן רמחל אם תתבונן לעומק אתה תראה שהדבר הטוב טוב ביותר שקיים בעולם והשלמות האמיתית היא שאדם צריך לשאוף אליה ולהגיע אליה זה הדבקות בהשם יתברך להיות דבק בו לעשות את רצונו להיות מחובר אליו להיות מחובר לאלוקות מחובר לרוחניות כמו שדוד המלך אמר מה הטוב ביותר שיכול להיות לי אומר דוד המלך ואני קר אלוקים לי טוב הטוב ביותר המושלם ביותר

יותר זה קרבת אלוקים אחת שאלתי מאת השם אותה אבקש אומר דוד המלך אני מתפלל אליך ריבונו של עולם יש לי רק שאלה אחת יש לי רק בקשה אחת אין דבר שני לא אין דבר שמתמודד מולו שיבטי בבית השם כל ימי חייל שימו לב יש כאן בפסוק הזה דבר נפלא אחד שאלתי אותה אבקש לכאורה יש פה סתירה בפסוק אומר אחת שאלתי בעבר אותה אבקש לשון עתיד היה צריך לומר דוד המלך ככה או לשון עבר או לשון עתיד זה אחת שאלתי את השם אותה ביקשתי או אחת אשאל מאת השם אותה אבקש אבל מצד אחד אומר אחת שאלתי לשון עבר אותה אבקש לשון עתיד זה זה לא מסתדר לכאורה. מבחינת התשובה היא זו. בתאוות של העולם הזה, השאיפות של האדם משתנות משנה לשנה. תינוק קטן שהוא גדל

ונהיה בן שנה שנתיים, מה החלום שלו? איזה בובה או איזה צעצוע? מגיע לגיל ארבע חמש, מה החלום שלו? אופניים. מגיע לגיל 13, אופניים חשמליות. מגיע לגיל 18 הוא רוצה כבר אופנוע. מגיע לגיל 25 רוצה מכונית. מגיע לגיל 40 הוא רוצה דירה. מגיע לגיל 60 הוא רוצה וילה. מגיע לגיל 70 הוא קונה חלקה בסגולה. השאיפות משתנות. לא מה שהוא שואף בגיל 70 שאף כשהיה בן חמש. שאיפות משתנות. זה בניינים גשמיים. אומר דוד המלך, אבל ישנה שאיפה אחת שאני שואף לה מכתנות כל חיי. אחת שאלתי ואותה אבקש כל חיי לזכות להיות דבק בך קרוב אליך שיפתי בבית השם כל ימי חיי לחזות בנועם השם ולבקר בהכלו שכל מחשבותיי סביב השם יתברך כל מחשבותיי לעשות

רצונו אדם הולך לעבודה בשביל לפרנס אתדיו הריני הולך לעבוד לקיים מצווה לפרנס את בני ביתי ואת משפחתי בכדי שיוכלו בעזרת השם יתברך לקיים את מצוותיו ולהתפרנס בכבוד ולא להיות זקוקים לצדקה ולאות זקוקים ולא נצרכים לאף אחד אלא שיוכלו גם כן לקבוע איתים לתורה וללמוד תורה וגם כשאתה הולך לעבודה אתה יודע מראש אני עובד רק בכדי שאני אוכל להתפרנס כל רגע פנוי שלי מה הדבר שאני עושה הולך ללמוד תורה קרבת אלוקים לי טוב קרבת אלוקים לטוב טוב, כל אחד צריך לשים את המטרה מול העיניים שישים מבתו, מגמתו, למה הוא נברא בעולם זה יסוד החסידות ומה למדנו מקודם? שליהנות מזיב השכינה זו המטרה מול העיניים שלו. המטרה והתכלית שלה

נבראתי זה להנות מזיב השכינה. שהנשמה שלי תהנה מזיב השכינה. ובכדי שאני אזכה שהנשמה שלי תהנה מזיב השכינה, אני ככה מסכם מה שלמדנו עד עכשיו. בכדי שהנשמה שלי תוכל להנות מזיב השכינה, צריך שאני אסגל לעצמי מצוות לקיים את מה שהשם מצווה אותי. המצוות שאני מקיים מזכה אותי בשכר בתענוג הנצחי הזה האינסופי כמו שביארנו עם הרב דסלר. ואיפה מסגלים לעצמנו את המצוות האלה? כאן העולם הזה. פה זה עולם שבו אנחנו מתמודדים, יש לנו יצר הרע, יש לנו יצר טוב ומקיימים מצוותיו. ככל שנגביר ונגדיל מצוות ומצוות וזכויות, אנחנו נזכה לשכר האינסופי הזה שנמצא במקום העידון הגדול ביותר שאפשר לומר לההנות ולהתענג על השם, להנות מזיב השכינה.

ולכן דוד המלך אמר אחת שאלתי אותה אבקש שאיפה אחת כל חיה יש לי מיום שנבראתי, מיום שנולדתי, מיום עומדי על דעתי עד יום מותי. דבר אחד רק שיפטי בבית השם כל ימי חיי כי רק זה הוא הטוב וכל זולת זה שיחשבו בני האדם אינו אלא הבל ושו נטעה אומר העידון הנכון הדבר החשוב ביותר הטוב הנכון ביותר מה הוא הטוב לא מה שבני אדם חושבים תשאל בן אדם תגיד לו מה הכי טוב בעולם מה הכי טוב בשבילך אומר לך הכי טוב תן לו לאכול ארוחת שינה. זה טוב. הרבה רופאים אומרים האוכל יותר מדי קוראים לך למחלות. אתה אוכל סוכר אתה חולה. אתה אוכל בשר שומנים בדר. כל מה שאתה עושה טוב כביכול לראה טוב זה רק צרות. לישון יותר מדי לישון. אתה שורף את

החיים שלך בשינה. אתה נכנס לעוף נטרול. מה הטוב בעולם? כדורגל זה הטוב זה התענוג כדורסל כדור עף כדור טניס זה זה התענוג כל דברי הבל אומר הרמחל כל התענוגות שקיימות שאנשים חושבים שזה תענוג זה הכל הבל אורעות רוח הכל זמני הכל רגעי ברגע שעשה אותו נגמר הלך נעלם אותה הנאה הייתה זמנית לרגע אחד ברגע שסיים סיים אותה, נגמרה אותה הנאה ואיננה. זה לא נקרא טוב. הטוב האמיתי זאת הנאה שנשארת לנצח נצחים אינסופי. והנצח נצחים האינסופי, כפי שאמרתי, מה זה הנאה הטובה ביותר? טובה שעה אחת שקורת רוח בעולם הבא מכל חיי עולם הזה. זה להנות מזיב השכינה, שזה התענוג שאי אפשר לתאר אותו ולדמיין אותו ולהבין מה מדובר. אמנם לכשיזכה

האדם לטובה הזאת ראוי שיעמול ראשונה וישתדל בהיגיעו לקנותה והיינו שישתדל לדבק בו יתברך בכוח מעשים שתולדותם זה העניין והם הם המצוות כלומר שאם אדם רוצה לזכות ולהרגיש טוב בעולם הזה לא רק בעולם הבא לההנות מזיב השכינה אלא בעולם הזה להרגיש את הטוב, להרגיש את האושר, להרגיש את השמחה הגדולה, להתענג באמת גם בעולם הזה, לא רק בעולם הבא. זה על ידי קיום מצוותיו, על ידי קרבת אלוקים. ככל שנקיים מצוות של השם, אנחנו נרגיש קרבה אליו, נרגיש מחוברים אליו. וככל שנרגיש מחוברים אליו, זה יהיה האושר הנפלא ביותר שיכול האדם להרגיש. לכן אני מסיים בשלב זה את החלק הזה הנפלא בהקדמה של הרמח בביאור הראשון חובת האדם ועולמו מה

חובתו של האדם זה כפי שאמרתי קרדת אלוקים לי טוב זה הטוב האמיתי כל העידונים זה הכל עידונים שהנזק בא כנגדם וכל זה רק זמני וחולף שום דבר הוא לא טוב אמיתי הכל זה דמיון כל היצר הרע זה דמיון אחד גדול כל ההנאות של האדם זה הנאות זמניות רגיות כמו הסיגריה שהוא מעשן אותה נהנה כביכול באותו רגע שישן אבל אחרי זה הוא מתחיל לבכות למה הוא ישן הוא בוכה על הכסף ששילם ובוכה על המחלות שהוא קיבל זה נקרא הנאות זה נקרא טוב מה טוב איזה הנאה בעולם הזה נקרא טוב שום דבר הטוב האמיתי האושר הנפלא והנסגע ביותר זה הקרבת אלוקים להרגיש אתה קרוב לשם דבק בשם והד הדרך והשיטה להרגיש קרבת אלוקים זה על ידי קיום מצוותיו. ולכן את הדרך

להשיג בהתחברות לקיום מצוותיו זה אנחנו נמשיך הלאה בפרק בהמשך בתוך דבריו של הרב חל השם מזכה אותנו שנפנים את הדברים האלה הדברים האלה צריכים חזרה צריכים שינון מה שלמדנו עכשיו שכל אחד יאמר את זה לעצמו יחזור על זה הדק את הטבדק על מנת שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו ועלמו למה צריך לשים מול עיניו איזה מטרה לשים מול עיניו מה התכלית של החיים ויית את עצמו עליו ואז ברגע שהוא מתמקד בזה הוא יודע שהתכלית שלי בעולם הזה זה רק לההנות מזיב השכינה ולהתענג על השם כי זה העידון הגדול ביותר שיכול להיות בעולם ובכל נברא בכל הנברא כולו וזה העידון הגדול ביותר שיכול להיות וכדי להשיג את זה הפתרון היחידי שיורדים לעולם לכן

השם ברא אותי בעולם הזה וכדי שכאן בעולם הזה על ידי האמצעים שיש בעולם הזה זה כמו פרוסדור לפני הטרקלין כאן אני אוכל לקיים להגיע למטרה נסגבה הזאת, השכר האינסופי על ידי קיום המצוות. ממשיך הרמח"ל ואומר אם תתבונן ותראה שלא רק שאתה זוכה על ידי קיום המצוות לההנות מזיב השכינה כשכר היום לעשות מחר לקבל שכרן אלא זה גוף הקרבת אלוקים לטוב. כשאדם מקיים את המצוות של השם ולומד את תורתו מה זה גורם לו? להרגיש קרבת אלוקים לטוב. מתקרב לאלוקים וזה האידון הגדול ביותר שיכול להיות אבל אף אחד לא יכול להגיד לך את הטעם של זה מי שלא ניסע טעמו וראו כי טוב השם אין דבר יותר נפלא בעולם מדף גמרא מללמוד תורה מליים מצוותה

ולהרגיש שאני קיימתי את רצונו של אבא שבשמיים ואז כשאדם זוכה לקיים את מצוותיו הוא מרגיש כבר בעולם הזה כשהוא מרגיש קרבת אלוקים את האור הגדול של השם שהוא שהוא שורע עליו. זה הנצח הגדול ביותר, זאת ההנאה הגדולה ביותר שיכולה להיות לאדם. רבי חנין בן קשה אומר את