"הרגעים הקשים הם הזדמנות לאהבה": תמר הרשקוביץ על מילים שמרפאות את הלב

ההזדמנויות הכי גדולות לאהבה הם ברגעים הקשים יועצת זוגית עובדת סוציאלית מנחת הורים וסופרת תושבת נחלים סואה ואמא לשבעה ילדים ובקליניקה שלה היא מרפת את הלב להעיז לגעת במילים בהקשבה ובהתבוננות תמר הרשקוביץ בואו נכיר אותה שלום תמר מה שלומך איזה כיף לפגוש אותך חו שלי ממשש אז את יודעת את שלח לי ספרים והרבה פעמים שולחים לי ספרים ולא תמיד אני מגיעה להכל את דיברת קראתי את הספר על הזוגיות שלך כתבת שישה ספרים תשמעי זה מכובד ב 10 שנים זה המון וקראתי את הספר שלך על הזוגיות ואת ממש פורטת על הנימים הכי עדינים כאילו את נוגעת ולא נוגעת את נכנסת לתוך הנפש של האדם אבל עם הרבה זהירות מסביב יש בה חדי מאוד עמוקה

ואני ממש התחברתי לזה אני יכולה להגיד לך שבשבת אחת ממש קראתי את הספר וכל כך התענגתי התנהגתי על הכתיבה התנהגתי על המסרים ממש ככה לקחתי את עצמי והתבוננתי בזה אז וואו תודה לך עלעל החווייה העוצמתית הזאת באמת נהניתי מאוד תודה על המילים האלה אני מתפללת תמיד שהמיילים שאני כותבת יגעו ככה בלב של אנשים וי מתאים לך שנפתח את זה יאללה יאללה אז בוא נשב לנו דמר יקרה את ודת שמעבר לזה שאת מטפלת וכותבת ספרים את גם מלמדת את שירי זלדה או כתבי זלדה נכון נכון אז קודם כל זה מדהים אני בחיים לא ידעתי שאפשר ללמד את כת וזלדה היא בדודה ה יחידה של הרבי מלובביץ' ו וואו כאילו אני קוראת את השירים שלה ואני תמיד נפעמת וכל שיר

הוא יש לו כל כך הרבה מסרים ובאמת אני ממש ממש אוהבת את השירים שלה אבל ממש מעניין אותי קודם כל איך הגעת דווקא לכתבים שלה ואיך את ממנת משם עבודת המידות את יכולה להת לי קצת דוגמה או משהו א כן קודם כל זלדה באמת היא ראוייה להילמד היא ו כן היא מוכרת כמשוררת אבל א אני חושבת שיותר מזה היא היייתה אדם מאוד מיוחד נשמה מאוד מאוד גבוהה א אנשים שזכו לגדול צידה ולהיות ידידים שלה מתערים שיש לה סגולות ממש של הרבי באישה א מאוד אצילית ואצילות זאת מידה שאני מתבוננת בה הרבה א מאוד עדינה ומאוד מאוד כנה כלומר לא מפחדת עם העדינות ועם האצילות ו ועם עבודת השם שלה להיות מאוד כנה גם בעמידה שלה מול ריבונו של עולם גם

בכאבים גם בשאלות גם בטעות ברצו השוב שיש לה באמונה גם בהתמודדות עם המוות ועם כאב א היא ממש לשה אותו את הכאב א לא מפחדת ליפול לתוך תהומות ו יודעת שבסוף היא תקום תרומם א ויש לה חירות נדירה בעיניי יש משפט שלה שיש לי אותו בקליניקה שאומר שהיא אומרת ככה מזמן למדתי שאפשר שגופך שוקט במקום אחד ונפשך משוטטת בימים ותהומות מה זה אומר זה אומר שיש חירות בכמה מובנים גם החירות הזאת שהגוף שלנו הוא לא הוא לא הבת סוהר שלנו כי הנשמה באמת יכולה לנדוד אנחנו לא חייבים להיות א לרוץ בים עם א רוח מנשבת כדי להרגיש כדי להרגיש אלווה א אנחנו לא חייבים שהכל יהיה טוב כדי שאנחנו נהיה בשמחה א אנחנו יש לנו בחירה עמוקה כן מה

לחשוב מה להרגיש יש לנו בחירה עמוקה בכנות בחיים בעבודת מידות בחיים דרכה הגעתי למקום הזה שעבודת השם היא חירות עצומה עצומה אה אם את שואלת אותי על על עבודת מידות מתוך הכתבים והשירים של זלדה אז אה אולי באמת יש איזה קטע שאני יכולה להקריב זה לא שיר זה מתוך הכתבים שלה א שמדבר על על עבודת מידות בתוך הזוגיות אמ כולנו יודעים כן שזוגיות היא ממש ה התמצית של עבודת המידות של האדם ממש המקום שמאתגר ששם מראה שמחייב אותנו להיות בעבודה כל הזמן אז מתוך קטע אחד אפשר לללמוד המון בוא נקרא ו נגיד כמה מילים אה היא אומרת ככה כאשר אני רואה אדם מאושר ליבי מלא תודה לו הוא המעיין המאיר אי שם כאשר אני רואה אדם מואר מבפנים

באהבה ואהוב יש לי רצון להגן עליו מפני הזדים שמתנקה מפני השדים שאורבים לו מבפנים וזה ממשיך וזה ממשיך אז בוא נראה מה בעצם היא אומרת קודם כל היא מלמדת אותנו עדינות שגם כשאני לא חווה כרגע אושר ואני רואה אדם מאושר האושר של האחר מחובר אל הנשמה שלי וגם אותי זה יכול לעשות מאושרת אז זה כבר נקודה אחת ואז היא מדברת על אהבה היא אומרת כשאני רואה אדם אוהב ואהוב כמו זוג מתחת לחופה או זוג בתחילת הדרך שהם בוחרים והם אומרים וואוו כל האהבה מונחת לפתחנו רק נלך אז היא מתפללת על מה היא מתפללת שהזיווג מבפנים לא יזיקו לו ומפה אפשר לצלול לעבודת מידות מאוד גדולה למה כי הרבה פעמים בתוך זוגיות או בכלל בתוך החיים אנחנו

אומרים אם רק המציאות מבחוץ תשתנה אז אני אהיה יותר טובה אני אוכל לחייך ברור שהתעצבנתי כי הוא עצבן אותי או ברור שהסתכלתי עליו בעין לא טובה כי שמעתי קולות מבחוץ שאמרו לי עליו משהו שאם הוא היה עובד בעבודה אחרת או מפרנס אחרת או מתייחס אליי אחרת אז היה לי יותר טוב אז זה הזה דימי בחוץ אבל אי אפשר לעצור רק פה בעבודת מידות יש גם שדיי בפנים וזלדה מכוונת אותנו ושולחת אותנו לעבודה פנימית היא אומרת אני מתפללת גם על הקולות מבפנים כי יותר מהקולות מבחוץ נכון יש קולות מבפנים שמפילים אותנו לתוך בורות מאוד מאוד גדולים זה הרבה יותר מפיל מהקולות מבחוץ הרבה ותר פזה זה זה באמת ה הבורות האמיתיים הם שם ואז מה זה

הזדים האלה מה זה הקולות האלה הפנימיים מה הכאבים שמנהלים אותי מה יש לי איזה משפט יש לי בראש שמנהל את כל התגובות שלי ומונע ממני חירות לבחור את התגובות את התגובה הנכונה האצילית יותר העדינה יותר מה מונע ממני להיות האישה שאני רוצה להיות מה מונע ממני שמחה אז במשפט אחד קטן היא רומזת לנו תסתכלו גם פנימה אז מתוך זה שקוראים את זה ויש עוד אינסוף שירים שהם מכוונים אותנו להסתכלות פנימית א אפשר ללכת הביתה ולעשות עבודה אחרת מדהים תקשיבי זה ממש זה מזכיר אתמול שיטת ימימה של ימימה אביטל נכון ממש אז את לקחת את זלדה וממש א לוקחת את המילים שלה ומוציאה מזה ממש מקום של עבודה פנימית של הסתכלות של התבוננות של עשייה

כאילו איך בפועל אנחנו יכולים לקחת את הכתבים שלה ולהוריד את זה למיסה מדים באמת טוב אני אבוא ללמוד אצלך שמחה רבה אני ממש מתחברת לכתבים של זלדה מאוד מאוד ואת אני ורה כן שישה ספרים בדרך כלל נשים ישבות כאן עם ספר אחד שים שלושה פתאום ככה שישה הספרים זה כבוד כבוד גדול ב1 שנים איך הגעת לכתיבה איך איך זה נוצר פתאום באמצע החיים כי לא התחלת עם זה תומרת אנחנו מדברים על גיל 37 שהתחלת לכתוב התחלתי ממקום רחוק לגמרי הייתה לי תקופה שהייתה לי איזשהי בעיה בריאותית ברגל והייתי צריכה לעבור ניתוח שהשבית אותי לתקופה די ארוכה שלא יכלתי לעבוד ולא יכלתי לעשות משהו הייתי בכיסא גלגלים כמה חודשים ואחרי זה עוד שיקום ואחרי

זה קביים לקח לי זמן להתאושש א ובתקופה הזאת ששבתי בכיסא גל גנים וכשאתה מקבל רק נקודת מבט אחת אתה חייב לשנות משהו בראש כדי להסתכל אחרת על החיים א ורציתי לעשות משהו זה הלכתי ללמוד צילום ז הייתה זו הייתה תקופה לפני שכל התמונות היו בתוך הפלאפון זו הייתה תקופה עוד ש התענגנו על ספרי צילום אני לא ידעת אם את זוכרת דבר כזה ספרי צילום שפותחים בסלון ויושבים ומסתכלים על צילומים מהנופים של הארץ או מהעולם יש צלמת אחת שמאוד מאוד אהבתי והלכתי ללמוד אצלה צילום ולמדתי על קומפוזיציה ואז היא אמרה לי תלחי תעשי עכשיו עבודה על צילום ולא ידעתי על מה לעשות ז היא אמרה לי תלחי למקום כואב כי אדם כנה והוא נפתח והוא הוא

באמת מוצא אמת ומהות דווקא בנקודות הכאב שלו אז הלכתי לצלם את סבתא שלי שהייתה חולה באלצהיימר מאוד מאוד קשה הייתה סיעודית וממש ככה מנותקת בבית אבות סיעודי ו לקחתי מצלמה והלכתי לצלם אותה ובהתחלה צילמתי אותה ואז לאט לאט פתאום ראיתי שכשאתה רגע משתהה ונוכח במציאות אז אתה מזהה קרן שמש ש מעיירה את העיניים ואתה מזהה את התנועות ידיים שלה ואת הכיפוף ואת ההתכווצות כשמישהו מתקרב ואת הסבל על הפנים אתה פתאום מזהה דברים מעבר למרא עיניים צללתי לשם הלכתי לעבוד תקופה מאוד קצרה בבית אבות יהודי ושם היה לי רגע מכירה את זה שיש רגעים בחיים שאתה אומר אוקיי זה רגע שהוא מלווה יש לי הרבה רגעים כאלה יש לי הרבה רגעים שאני

יכולה ככה לספר עליהם א היה לי רגע שישבתי מול איש כשיש שהגיע ממש שבועיים לפני זה ומשה מבחינה מנטלית הוא הדרדר אבל הוא עדיין היה יכול לדבר ולספר ושאלתי אותו אתה רוצה לספר לי על משהו מפעם והוא התחיל לבכות והוא סיפר לי על א על רכבות הילדים שנשלחו מגרמניה לאנגליה על איזה רגע אחד שהוא נפרד מאמא שלו שם והוא היה בן 90 ומשהו והוא בכה ווא אמר אני כל כך מתגעגע לאמא וואו לאמא שלי והבאתי איזה מחשב ניד כזה על גלגלים ושמעתי לו את השיר הידי שמאמה ושנינו בכינו ואז הלכתי הביתה והתחלתי לכתוב את הספר שריות חיים שבעצם הוא היה הגיבור אה על א על מה קורה לאדם שהוא כביכול מנותק אבל בעצם הנפש עוד סוערת געגועים מקמיה

מחלומות ואנחנו לא רואים את זה אנחנו רואים אדם זקן מוטל על כיסא ומשם גם התחלתי לצלול לתוך המקום הזה שלראות מעבר למראה עיניים א אז זה היה הפתח של הכתיבה איש זקן פתח לי את הכתיבה ומאז לא הפסקתי אני כותבת כל הזמן כל הזמן ממש שבעצם כמו שאמרת מקודם כל הספרים שלך הם מגיעים מה הרבה מהעבודה הטיפולית שלך קליניקה נכן נכון אני עוסקת בייעוץ גם אישי וגם זוגי וגם הנחית הורים הרבה שנים אליו הגעתי א כשהבן שעכשיו נמצא בצפון בתור חייל נולד היו לי ארבעה ילדים קטנים קטנים והרגשתי שמשהו לא הולך כמו שצריך אני חושבת שיש הרבה אמות שמרגישות את זה שאנחנו כאילו עושות הכל טוב יש את כל ההוראות הייתי נורא משקיענית הייתי

טולה דברים לפני כל חג הייתי נורא משקיעה אבל הרגשתי שאני בפול גז בניוטרל אני כזה משקיעה המון כוח ואנרגיות ומשהו נורא כבד לי ואיין לי כוח ולא באמת טוב לי וקשה לי בהורות ואני מרגישה שזה עול ואז הלכתי ללמוד בעין הוד אצל אדם מאוד מיוחד שנקרא ששמו דניל אסרי הוא פיתח את הגישה הדיאלוגית שאותה אני גם מלמדת היום הגישה הדיאלוגית זו גישה מאוד מיוחדת הייתי נוסת כל שבוע עם תינוק קטן וואוו עד אין הוד שמה נגע בך שם בעצם בגישה הזאת או א במקום הזה שהגעת אליו מה זה אומר באמת נקודת מפגש בין בני אדם אנחנו יכולים לעשות הרבה גם חינוך מתי הוא באמת מתרחש רק שיש באמת מפגש של עין בעין של נשמה נשמה בנשמה מתי זה יכול

להתרחש נקודת המפגש הזאת כשאתה עוזב את כל האידיאולוגיות ואת כל הדגלים שאתה אוחז בהם ואת כל הפחדים מאחר ואת כל התשובות המוכנות מראש ואתה מסכים דיברנו קודם על נוכחות אתה מסכים להיות נוכח בשביל להסכים להיות נוכח אתה צריך באמת להיות אדם שלם ואז שוב חוזר אליך לעבודת מידות מאוד גדולה כדי להיפגש עם אחרת אתה צריך להיות אתה אז מה הגבולות הפנימיים שלך לאט לאט נבנתה בי שפה שבאיזשהו שלב הרגשתי שאני יכולה גם ללמד אותה הלא אחרי זה גם למדתי כמובן עוד דברים עוד כלים טיפוליים של יעוץ של הנחית הורים שהוספתי לזה אבל זה היה הבסיס זה עד היום הבסיס שאני משתמשת בו זאת שפה מאוד מאוד מיוחדת א התחלתי את הדרך בהמון

הנחייה של הורים צעירים גם בסדנאות כבר לפני כמעט 15 שנה גם סדנאות וגם מפגשים אישיים עם הורים א לאט לאט זה עבר להרבה מאוד ליווי זוגות כי כמעט כל כאב נוגע גם בכאב זוגי מה הנקודה של הזוגיות כאילו אם את יכל לתת לנו את זה ככה ב לא יודעת אם להגיד טיפ אבל איזשהו כלי משהו שאנחנו שכל אחת שצפה פה יכולה לקחת את זה איתה הביתה איזשהו בעקבות כל ה זוגות שאת ראית טיפלת בהם ובעקבות הספרים שכתבת ובעקבות כל מה שלמדת יש לך המון תובנות כר ככה לחלוק איתם את התובנות שקיבלת שבמהלך החיים ככה בנית אותם בתוכך עכשיו עולה לי עולה לי איזה נקודה ש שאם היא הולכת עם האדם אז אפשר לשנות מציאות בה והנקודה אומרת ככה שהרגעים הבאמת

באמת מכריעים בחיים או יותר יותר נכון להגיד ההזדמנויות הכי גדולות לאהבה הם ברגעים הקשים כשחם לנו כשאנחנו לא מסכימים עעל הילדים כשאנחנו תקועים באיזה פקק כשמשהו השתבש כשהוא לא עשה מה שאני רציתי בדיוק כמו שרציתי כשיש לי עוגמת נפש הרגעים ה הקשים הם ההזדמנות הכי גדולה לאהבה אנשים בטוחים שאם הם יצאו לחופש זוגי אז הם ייבנו אהבה נורא נורה גדולה ומה הם מגלים שהם נוסעים לחופש הם אפילו חודש באיזה חוף עם נוף נורא נורא יפה אבל אז הם חוזרים הביתה וכל הכאבים חוזרים איתם וצפים עוד פעם כי ברגע שאתה לא משנה את הסיפור הפנימי שלך אז שום דבר לא משתנה אבל אם ברגע מכריע של קושי אתה בוחר אחרת אתה בורא זיכרון טוב

לזוגיות אתה בורא אהבה את יכולה לתת לנו דוגמה דוגמה חשי שטיפלת בקליניקה או דוגמה מהספרים שלי החום שנים אבל בשביל שנוכל להבין את זה א משי ואני משי בא לי ואני נסענו פעם לעשות שבת במדרשה שהוא ניהל מדרשה לבנות בפרדס חנה ועל הדרך בכביש פתאום ראינו משפחה א של חבדניקים בצד הכביש זוג עם אני לא זוכרת אולי שבעה ילדים ככה קטנים לכל הגילאים עם אוו מוך אחרי תאונה בצד הכביש ש לפני שבת וואי שעה לפני שבת עומדים בצד הכביש עם גרביונים קרועים ום דברים מוטלים על הרצפה ועגלה כזאת קצת מאוחה ועצרנו בצד הכביש הבנו שכנראה הם צריכים עזרה אז עצרנו מהר שאלנו אותם מה קורה ולכל הדעות זה רגע קשה שיכול ליצור מתחים אינסוף בין

בני זוג והאבא שאלנו אותם מה מה קרה הכל בסדר מה אתם צריכים עזרה ואז ה האבא אמר חשבנו שאנחנו אמורים לעשות שבת במקום אחד בצפון ליד צפת אבל הקדוש ברוך הוא רוצה שנהייה במקום אחר נחנו לא יודעים עדיין איפה אז אמרנו להם אז תהיו איתנו ועצרה עוד אישה מפרדיס חנה אחרינו ואמרנו יאללה בוא נתפצל האישה עם חלק מהילדים ישו איתנו והבעל עם חלק מהילדים יסו עם עם האישה השנייה שעצרה א ואז הסתכלתי מהצד ואמרתי אוקיי הקדוש ברוך הוא שלח לי שיעור לאייך רגע קשה הוא ההזדמנות להתאהבות מחודשת ה איך שהם דיברו אחד עשני טוב אמא אלופה תלכי עם הילדים האלה וילדים מתוקים איזה כיף לכם שאתם עם אמא אמא הכי טובה היא תשמור עלכם הכל טוב

והאמא אומרת אבא תודה רבה על העזרה איך אתה עוזר לנו לאסוף את הכל ולהרים את הכל האוטו והם נכנסים לאוטו וכל הדרך היא אומרת וואי מתו אתם רוצים ממתק אתם יכולים ממתק הכל טוב אנחנו נגיע לפני שבעת אבא יעזור לנו אבא מאחורינו ואז הם הגיעו והכל בשמחה והם ישנו איתנו באותה דירה למזל נו אותה דירה נוראה נורה גדולה היה אפשר להתפצל כזה אה לנו הייתה אמורה להיות שבת זוגית בסוף הייתה שבת כזאת מלאה ילדים כל ה ששבת הייתי על הרצפה עם פאזלים ועם א א והייתה עוד איזה נקודה שהם חזרו מהתפילה א בעלי והבחור השני חזרו לתפילה וכל הבית היה בלאגן כל המשחקים מפוזרים הילדים פיזרו מהדירה מלא מלא דברים שבכלל לא שייכים להם ואבא

נכנס ואמר או עכשיו זה מרגיש בית ואמרתי אמרתי לעצמי שזה שיעור לחיים שיש לנו בחירה יש לנו סל עם מלא תגובות וגם מלא רגשות וגם מלא מחשבות ויש לנו בחירה מה לחשוב מה להרגיש ואיך להגיב וזאת לא חוכמה לבחור לחשוב טוב להרגיש טוב ולהגיב טוב כשהכל סבבה כשעושים לי מסיבת הפתעה אוו כשבעלי ניכה את כל הבית או כשכולם בדיוק הולכים בדרך שלי והילדים שלי בדיוק בדיוק בדרך שלי זאת לא חוכמה אצילות הנפש מגיעה כשיש לך תגובה מפתיעה למציאות קשה אם אני זוכרת נכון זה משפט שקראתי בספר של א רחל לראובן המשוררת אה כן מעניין כן א אני חושבת זה זאת זאת התבוננות על החיים שאני לומדת המון גם זלדה ומחינוך וג מהגישה הדיאלוגית שלמדתי

אבל שמה היה איזה משפט שזיכה את הדבר הזה וואוו וואו זה חזק א טוב זמנינו טם לצערי הרב הייתי באמת יכולה להמשיך איתך אבל אני אשמח ללוות אותך תודה רבה מתאים לך בטח תודה לך תגידי תמר ככה יש לך איזה מסר לסיום מסר שחשוב לך להעביר אותו הלאה אחרי כל המסרים הרבים שקיבל ך ברוך השם וואוו יש כל כך הרבה דברים באמת שחשוב א לדבר עליהם א אני חושבת שה המסר הוא שיש לנו מסע בחיים וכולנו מסתובבים בעולם ורואים שיש שחסרה עדינות ויש משהו בדיבור ובמילים שיכול להחריב חיים ויש משהו בהקשבה שהיא לא באמת הקשבה יכולת שלנו להקשיב שיכול לרפא מערכות יחסים ויכול לרפא א לבבות שבורים ואולי באמת ללכת למסע אל ריפוי הדיבור וההקשבה

לרפא גם את ההקשבה קודם כל את ההקשבה שלנו לללמוד להקשיב לעומק לא רק למילים אלא גם לכוונת הלב ולרפא את הדיבור לדיבור עדין יותר לדיבור מדויק יותר למילים שנותנות חיים וואו בעזרת השם שנזכה תודה רבה כמה יקרה תודה לך אהובה וד עונג ממש גם לי היה עונג צרוף לשמע אותך תודה להתבונן במילים שאת אומר אומר דונ שרים תודה