כל אחד מאיתנו הוא פרפר 🦋

בשנת 1961 אדוארוארד לורנס, מטאורולוג בMIT, ישב מול מחשב ענק והריץ סימולציית מזג אוויר. הוא רצה לחזור על חישוב שכבר הריץ קודם, אז הקליד את אותם המספרים שוב, אבל הגלחד מהם. במקום 0.506127 הוא הקליד 0.506. הפרש של אלפיות הלך להביא קפה. כשחזר אחרי שעה, מזג האוויר על המסך היה שונה לחלוטין מהפעם הקודמת. לא קצת שונה, אחר לגמרי. סופות שהיו, עכשיו אין. שמש שהייתה, עכשיו גשם. כל הקווים השתנו. עיגול אחד של אלפיות שינה את כל המציאות הווירטואלית של חודשיים שלמים. לאורנס הבין שהוא נתקל בחוק טבע חדש. במערכות מורכבות אין כזה דבר פרט קטן.

כל שינוי זעיר בנקודת ההתחלה מסתאיף לשינוי עצום בסוף. הוא ניסח את זה במשפט המפורסם. האם נפנוף כנפיים של פרפר בברזיל יכול לגרום לטורנדו בטקסס? והתשובה הייתה כן, בהחלט. חברים, אנחנו חיים בתוך הפיזיקה הזאת בכל יום. אנחנו עומדים מול בחירה קטנה. חיוך לזר, מילה טובה לילד, רגע של סבלנות לבן זוג, מטבע אחד לאני, ואומרים לעצמנו מה זה כבר משנה. אנחנו בטוחים שהפעולות הקטנות שלנו נבלאות בים האדיר של מיליארדי בני אדם, שאנחנו קטנים מכדי להשפיע, שרק פעולות גדולות, מהפכה, תרומה ענקית, הישג מפורסם הן אלה שמשנות את העולם. אלף שנים לפניס, הרמב"ם בהלכות תשובה ניסח את אפקט הפרפר בשפת הנשמה. לעולם יראה אדם עצמו

כאילו חציו זכאי וחציו חייו. וכן העולם כולו עשה מצווה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לקו זכות. תשמעו את הניסוח, לא תרם לעולם, לא השפיע קצת, הכריע את כל העולם, כל בני האדם, כל ההיסטוריה, כל הגלקסיה בגלל מצווה אחת לפעולה אחת קטנה. לורנס ראה את החוק הזה במזג האוויר. הרמב"ם ראה אותו במציאות עצמה. אנחנו לא טיפה בים, אנחנו הפרפר. כל ברכה לפני אוכל, כל צדקה שקטה, כל סליחה שאיש לא יודע עליה מסתאפת בקווים שאי אפשר לחזות אל מציאות אחרת. ובדיוק כך גם להפך. הציניות, הכעס, המבט המתעלם גם הם פרפרים. אז בפעם הבאה שנעמוד מול בחירה קטנה ונאמר זה לא משנה נעצור נזכור את המחשב של אורנט נזכור שאנחנו הפרפר וממקום שינוי של אלפיות ננפנף בכוונה นะ