"הפכתי להיות האוזניים של אמא שלי": טל סבג על הילדות עם הורים חירשים

עדיין עוד היה בירורים אחרי ההערה הזאתי, אבל הבנתי שאני צריכה להפסיק להקשיב בחוץ ולהתחיל להקשיב בפנים. היא נולדה לעולם שקט, להורים שלא שומעים, בבית בלי מילים, אבל עם הבתים שמדברים יותר מכל קול. כבר כי הילדה היא הפכה לקול של הבית, מתורגמנית בין העולמות, היא ילדה שלוקחת אחריות של מבוגרים. דווקא שם היא פיתחה יכולת נדירה להקשיב באמת, אבל בתוך השקט הזה היה גם כאב. אמא שיושבת בקהל ולא יכולה לשמוע אותה שערה. ילדה שחי חיים בין שני עולמות שלא הרגישה שייכת עד הסוף לאף אחד מהם החיפוש אחר משמעות הוביל אותה רחוק עד שהחליטה לחזור בתשובה וגם ברגעים הכי מטלטלים של התמודדות עם נגעים באור היא בחרה לשתף להאמין

ולהתחזק היום היא לא רק מטפלת ומרצה היא יוצרת גשר למגוון נשים גם דרך שפת הסימנים ובעיקר דרך הלב זה סיפור על שקט שהפך היום לכל חזק במיוחד תי קרה ואהובה מה שלומך

ברוך השם איזה כיף להיות כאן

ממש ממש ברוך השם. אז את נולדת באמת ילדה שומעת להורים חירשים. והשאלה שלכך תמיד סקרנה אותי זה מתי היא שמת לב לעובדה שההורים שלך הם שונים מהורים רגילים? וואו, זה שאלה ממש מעניינת. אני חושבת שבאיזשהו שלב שאולי טיפה גדלתי והיה לי את המושגים שהלכתי לחברות או בגן חובה אולי שפתאום ראיתי שהילדה קוראת לאמא שלה ואמא שלה מסתובבת ואני מנסה לקרוא לאמא שלי או מביאה איזה צעקה של בכי ואין מנה אין הסתובבות והבנתי משהו שם לא אותו דבר כמו כולם אני בדיוק, את יודעת אתמול שאת שואלת אותי אמ יש לי פה וידוי שהייתי בת שש היה שיפת הורים והתביישתי להביא לאמא שלי את המכתב שיבואו ויראו אותה ואמא שלי מצא את המכתב והיא אמרה

לי היה שיפת הורים למה לא אמרת לי מתביישת בי וואי והורדתי את הראש והבינה שכן אני קשה לי אפילו להגיד את זה כי כאילו איך איך בכלל להתבייש? זה ההורים שלך, אבל אני לא שופטת את הילדה הזאת א שכאוה שהכל של אמא שלי היה שונה, שהשפה הייתה א

אחרת, שמושכת המון המון תשומת לב ומבטים ורצתה להיות כמו כולם.

רצתה להיות כמו כולם. היא לא רוצה להיות כמו כולם.

אחד

והילדה הזאתי עד עכשיו מתהלכת איתי. והאמת שהיום אני עושה חוויה מתקנת גם עם עצמי וגם עם הילדה שלי. הייתי מעבירה יותר שיעורי תורה בשפת סימנים. הייתי מעבירה סרטונים גם שלימדתי קשירת מטפחות בשפת סימנים. אני עושה מדי פעם סרטונים בשפת סימנים. עכשיו הייתי בערוץ 14 בפריים טיים ודיברתי ושפת סימנים בפריים טיים והסברתי שיש לי הורים חרשים ויש לי עוד שפה ואני רוצה להשתמש בה. היום הילדה הזאת שהתביישה אני מתהלכת גיעה. כל הזדמנות שיש לי בדיוק אני ככה מתגעה ומשבחת ומזכירה שיש לי הורים חירשים וזה זה זכות זה לא בושה

ויותר מזה הילדה שלי חגגה לפני כמה שנים גיל שש והתלכה שם וכל הילדות באו ואמרו לה למה סבתא שלך יש קול מוזר למה הסבתא שלך מדברת עם הידיים מה קרה ראיתי תודל מתכווצת כזה ומרגישה לא אני נוח ואז אמרתי לעצמי אני לא חוזרת לאותה ילדה בת שש שמתביישת. אני לא גורמת להיודע להתבייש. אני גורמת להיות גאה שיש לה סבתא כזאתי. ופתאום ראיתי את הילדה הזאת ממש מול העיניים, אותו גיל, אותו יום הולדת.

וואו.

ואז אמרתי לה, ודל, בואי לידי. והמדתי את אמא שלי לידי. ואמרתי לכל הבנות לשבת. אמרתי להם אמא שלי בת, אמא שלי נולדה חרשת. אני באת להורים חרשים וסבתא של חרשת והיא יודעת שפת סימנים והיא מדברת בצורה כזאת וכזאת. וממש סיפרתי להם מה זה אומר. ואז הם שאלו שאלות ואז הם ביקשו לדעת שפת סימנים ואמא שלי פתאום היא הייתה מרכז היום הולדת היא לימדה אותם שפת סימנים ואיך לדבר והילדות היו מרותקות ואני זוכרת שהם חזרו הביתה והאמהות אמרו מה זה איזה איזה יופי ולימדת אותם שפת סימנים ואיזה ערך נתת על השונה ואז אמרתי להם יותר נכון אמרתי לעצמי זה מעבר לילדות ולערך אני חוויתי באותו רגע חוויה מתקנת

ווא

והדבר המתוק והמסר זה שלא לא משנה מה עשינו בעבר, תמיד אפשר לתקן. תמיד אפשר לתקן. ואני תיקנתי ואני מתקנת כל יום מחדש והיום אני געה יותר מתמיד.

וואו, איזה מרגש לשמוע אותך מספרת את זה ממש.

אני ממש מספרת את זה והקול שלי ממש ממש חנוק כי כאילו אני ממש הילדה הזאת בת שש מול העיניים שלי

חיה בתוכי. הילדה הפנימית הזאת חיה בתוכנו כל הזמן. אנחנו פשוט המבוגר היום האחראי שמנהל אותה ומקשיב לה ומכיל אותה. כי כל כל יהיה צריך מבוגר אחד שיאמין בו. אני טוען שהמבוגר הזה היום זו אני. א וזהו. והיום אני ממש לוקחת אחריות ומרפה מרפה מהשורש את הילדה הזאת שגדלה לבית שונה. כמו שאמרת.

אז בוא נחזור באמת קצת אחורה לפני איפה שאת עכשיו ומה שאת עושה עכשיו. אבל בתור ילדה ספרי לי שניה את הסיטואציה הזה הם שלושה אחים נכון? חות בכורה את באמצע ועוד אח.

מה קורה שמה? כאילו תני לי לה נגיד תיאור של יום שגרתי. איך זה עובד? הרי ההורים שלך לא שומעים. את צריכה כל פעם לתווך דברים. איך באיזה מציאות גדלת? מציאות שאני בעצם הופכת להיות האוזניים של אמא שלי. א מציאות לזה שיש פה קשר שהוא קצת אחר. המון אחריות, המון א שיחות שילדה לא צריכה לשמוע כמו ללכת איתה לבנק, כמו ללכת הרופא, כמו ללכת איתה לכל מיני פגישות שילדה בגיל שלי לא צריכה להבין ולדעת בכלל. אבל מקורך הנסיבות שזה לא כמו היום שיש מתורגמניות ויש אנחנו היינו האוזניים שלה אז אחותי הגדולה הייתה מן הסתם יותר אחראית כי הבכורה והבכורה תמיד לוקחת יותר אחריות אבל לי היה התפקיד שלי

מה זה אומר התפקיד שלך

התפקיד שלי זה ללכת איתה למקומות מסוימים זה לכתוב לה פקסים א זה זה ברמה של אפילו לפעמים מכולת כי לא היו מבינים אותה נגיד היום דבר סטנדרטי אישה הולכת למכולת עושה קניות היא הייתה רוצה לשאול משהו ואז לא היה את ההכלה ואת הרגישות שיש היום. אז כל דבר היה באמת צריך רגע לבדוק שמבינים אותה, שמדברים איתה. אז הרגישות שלי לשמיעה ולמה קורה מסביבי ומי מסתכל הניואנסים הקטנים שאני יכולה להגיד היום על הילדים שלי שהם לא קוראים כי אמא מקשיבה, כי אמא שומעת, כי אמא יודעת, כי אמא שומרת עונה, מגבה. ופה אני הייתי צריכה להיות כביכול בהמון מקרים. אמא שלי הייתה אמא לכל דבר ועניין, אבל יש מקרים שאני הייתי צריכה פתאום

לקחת את ה את האחריות המבוגר האחראי, כי אני שומעת את מה שהיא לא שומעת, או אני עונה לדברים שהיא לא יכולה לענות.

וזה המון המון אחריות, זה המון כאילו אפילו לפעמים גם קצת דריחות כזאתי שלא תפספס, שאני לא אפספסת בשבילה. היום אני יודעת שזה עשה אותי היום אישה הרבה יותר בוגרת אינטליגנציה רגשית הרבה יותר גבוהה את יודעת כל החיים שלי שהייתי ילדה שאלתי למה

למה למה אני כעסת שזאת המשפחה שלך

כעסתי כעסתי כי היו גם הרבה שצחקו עליי היו הרבה עושים את הקול של אמא שלי בצורה מוזרה היו א כן היה היה באמת חוסר החלה כזאתי ורציתי להיות כמו כולם רציתי להיות כמו כולם רציתי לדבר איתה בשפה שכולם מדברים. רציתי לקחת אותה למקומות. רציתי לשבת איתה באספת הורים שאמא שלי תישב ואני אצא כולם שפת הורים ואני איתה מתרגמת לה. אני אומרת ואני רוצה להיות בחוץ עם הילדות. אני לא רוצה לשבת לתרגם אני רוצה להיות כמו כולם. והיום אני יודעת שודי לא שואל למה. יהודי שואל למה. וברגע ששאלתי למה הבנתי שיש לי שיחות, שיש לי ייעוד, שיש פה שליחות גדולה יותר ממה שאני מבינה. אמרתי יש לי פה עוד שפה. זכיתי להיוולד להורים חרשים. יש

לי פה רגישות. יש לי פה החלה, יש לי פה אינטליגנציה הרבה יותר רגישה מהרבה ילדים שגדלו אולי בבתים רגילים שאני זכיתי בה

ופתאום שיניתי את הפרשנות.

וואו, איזה יפה שת

כששיניתי אותה החיים שלי פשוט השתנו. פתאום הנקודת מבט שלי השתנתה, פתאום עשיתי את הסרטונים בשפת סימנים, פתאום העברתי שיעור תורה תקופה מאוד ארוכה בבני ברק והיו מגיעות מכל הארץ לשמוע ולקבל. עשיתי הפרשת חלה עם 300 נשים חרשות לפני ראש השנה שכולם לבושות לבן שהם פשוט דמעו שם ואמרו לי איזה מזל שיש אותך שאת מלמדת אותנו את הדברים האלה אמרתי איזה מזל שיש אותי איזה מזל שנוללתי להורים חרשים שיכולתי להעביר להם את מה שאני יודעת היום

אז זה באמת הכל עניין של נקודת מבט מדהים מדהים מדהים וואי אני ממש מצטמרת ככה לשמוע את זה ויקרא גם מה שאת עשית עם כל החוויות שלך כי הולך לקחת את זה והתעלית מזה למקום הרבה יותר גבוה שזה לא פשוט יש כל כך הרבה אנשים שנשארים במקום הזה של אכלו לי, שתו לי ולמה נולדתי ככה ולמה וכולי ואת הפוך את לוקחת את זה ומתרוממת מזה ומשפיעה עם זה הלאה. כן, אני באמת היום מעבר לזה שלקחתי את זה אליי ועשיתי שם עבודה פנימית, ראיתי כמה אנשים אחרות צריכות את זה גם. כמה נשים תקועות בעבר שלהם, נשים חיות כאב של עבר שלא משרט אותם היום, שיכולת להתקדם ואמרתי וואו, אבא שלי אפילו א זכרונו לברכה נפטר בגיל 55. ואחד הדברים שהוא

נפטר, שהוא אמר זה לא טיפלתי בנפש שלי. כאילו היו היו לו המון המון המון כאבים ומשקעים שכל זמן הייתי אומרת לו אבא תטפל תטפל בעצמך תדבר עם מישהו תשתף מישהו תקבל כלים והוא לא רצה ואנחנו יודעים שהכל משמיים וזה מה שהיה צריך לקרות אבל הבנתי את הכוח של הריפוי של השינוי של הבחירה של הטיפול ואמרתי לעצמי אני מתחילה לטפל ולעזור לנשים

היה לי גם נגע סרטני ליד האוזן בצד ימין והבנתי שהקדוש ברוך הוא לא שולח דברים סתם כל דבר יש לו משמעות, יש לו שליחות, יש לו עומק, יש תכלית. מה אתה מנסה להגיד לי אבא? מה זה הנגע הזה שאני צריכה לעבור ניתוח להוציא אותו? ואז הבנתי ימין וחסד ולשמוע. עד עכשיו הייתי אוזניים של ההורים שלי, הקשבתי בחוץ. תתחילי להקשיב פנימה. מה הקול הפנימי שלך אומר? הקול הפנימי שלי אמר, יש לך שליחות. תתחילי לעזור לנשים לעבור את התהליך שאת עברת. יש לך מה להגיד. ואת לא רק הפה של ההורים שלך, יש לך פה לדבר וזה מתנת שמיים ותתחילי לדבר ולעזור לעוד נשים שצריכות את מה שאת עברת

ולא סתם עברתי את המסע חיים שלי

ממש ממש הייתי ילדה קטנה ויש איזשהיא חוויה מאוד לא פשוטה שעברת גם שאני אשמח שתשתפי אותנו א מקום הזה שהיית במקלה ושרת ופתאום אמא שלך לא יכולה לא יכולה לשמוע אותך

נכון נכון. איך הייתה התחושה שם?

נוראית. זה היה נורא. אני זוכרת את זה. זוכרת איפה עמדתי ומה לבשתי. ואני זוכרת את אמא שלי יושבת בקהל, מתבוננת עלי הגיעה שאני על הבמה. ואני אומרת, "מה שווה לי? מה שווה לי? הכל והשירה והמעמד. כל ילדה רוצה שאמא שלה תהיה גאבא עד היום.

והיא לא שומעת את הקול שלי. ולא הרגשת עדיין את הגאווה שלה, גם שהיא לא שומעת.

הרגשתי, אבל זה היה מעול בהמון כאב,

כי אם היא לא שומעת את הכל והיא לא שומעת את מה שאני מדברת ושרה, אז אז כאילו אז למה אני עושה את זה? כאילו הסתכלתי לה בעיניים ששארתי ואפילו ראיתי את הכאב שלה כי כאילו כולם אכו לי כפיים וכולם באו וחיבקו אותי ווזה היה כיתה ב' א'ב כזה ואני זוכרת שכאילו שם התחיל אולי אפילו הכאב ש שאיפשהו הקול שלי נסגר היום הקול שלי עדיף שאני לא ישיר אבל אני חושבת שמשהו בטונציה שלי שם השתנה כי כאילו היה לי שם איזה זה כעס. כאילו אם אמא שלי לא יכולה לשמוע אותי שרה אז מה זה שווה לי?

וואו. אז היא יושבת שם ומסתכלת עליי אבל היא לא שומעת את הקול שלי כאילו ו ואז יצאתי מהמקלה לא המשכתי

כי כאב לי שכאב לה

שהיא רואה אותי עלבמה ושומעת אותי ולא שומעת אותי כאילו שרה אז אז

אז הרגשתי שזה לא שווה

ואז החלטתי שאני עוזבת ו אני חושבת שמאז התחיל גם המקום הזה של הכעס של הלמה

ואז אה תחיל גם הריפוי וכל החיים היו לך את החוויות האלה או שהייתה לך את זוכרת אולי א איזשהי חוויה שהיא כן הייתה חוויה טובה דווקא בעקבות זה שההורים שלך הרשים? יכול להיות שהייתה חוויה כזאת. היום אני מתקנת שהייתי ילדה פחות ראיתי את זה פחות. היום למשל אני ברדיו אז אני אומרת גם אמא שלי לא שומעת את הקול שלי אבל היום אני מבינה אני היום אני שלמה עם המקום הזה זאת אומרת אין לי התחבטויות אני לא אשקר שאין לי כאב כי אני כן הייתי רוצה שהיא תשמע אותי ברדיו יש לי תוכנית ואמא שלי לא שומעת אז שוב זה תמיד המקום הילדי הזה של מה זה שווה כאילו כל כך רוצה שאמא שלך תהיה גיעה בך

אה אבל היום אני שלמה עם זה אני לא כועסת אני לא במקום א של מאבק שמה מה בעצם גרם לך להפוך את הכעס למקום של השלמה? האמונה. את לא לומדת לבית דתי?

לא.

אז איך

לא נולדתי לבית דתי בכלל? אפילו הצד השני שלו. א

ואת היחידה שחזרת בתשובה?

כן.

מכל האחים, מכל המשפחה?

כולם בדרך.

אה, ברוך השם.

אני אני אומרת כולנו בדרך.

כן, זה

כולם בדרך. אבל כן, כל אחד עכשיו עובר את המסע שלו. א

אמא שלי מאוד הייתה כאילו בעוד גם בקטע הזה מה צריכה את זה לא צריך כאילו לא גדלנו ככה היום היא גאה בזה ממש

איך הגעת לזה

אמ האמת שנסאתי לאוסטרליה אחרי הצבא ושם דווקא שנוסעים הכי רחוק אז מחפשים את המקום הכי קרוב

כן

והכרתי שם את בעלי אה שהוא ישראלי לכל דבר ושם התחלנו מסע ביחד

הוא היה גר שם אז היה לו חברים חבדניקים והלכנו בחבד לשבת ואז התעורר ביטם תמיד היה לי את זה אמא שלי תמיד אומרת תמיד היה לך את זה

וואו

זה משהו שתמיד חיפשתי אבל לא ידעתי איך מוציאים את זה ואיך עושים את זה היה מסע לא פשוט כן זה היה של שנים של של שאלות של בחיות של התחבטויות של פחד של מה יהיה שאני אאבד את כולם וכולם תחקו ממני מהמוכר א מי כמוך יודעת אבל היום אני וואו וואו אני כאילו אומרת מה הייתי עושה היום ואיך הייתי חיה בלי אמונה

נכון מסכימה איתך לגמרי והילדים נולדו כבר לתוך בית של תורה ומצוות כן

ברוך השם כן

ברוך השם ברוך השם בוא נגיע איתך עכשיו לניסיון הזה שעברת אותו

מה זה הגילוי הזה שנגיע האור שגילית מתי זה היה באיזה שלב בחיים שלך

זה היה לפני בערך א 12 שנה 11 שנה

א

אמ שלחתי לרופא ואז היה לי איזה פצע כזה ואז הוא אמר לי זה לא פצע זה מגה סרטני את צריכה להוציא אותו

איפה זה הופיע פה ליד האוזן בצד ימין יש לי פה צלקת אם את יכולה לראות והייתי בהלם אני זוכרת שהלכתי להוציא אותו וכולם שם היו מבוגרים ואני צעירה ושאלו אותי את מי את מלווה ואמרתי אני לא מלווה אני בעצמי עושה ניתוח להוצאת נגע ואז אמרו לי את צעירה ואז אמרתי נכון אני זוכרת שיצאתי החוצה וממש בכיתי ואמרתי לקדוש ברוך הוא הרי אני יודעת ששום דבר לא קורה סתם לא נולדתי סתם להורים חרשים לא סתם עברתי את מה שעברתי א לא נגענו בזה אבל גם עברתי סוג של חרם שהייתי ילדה בת 12 כאילו כל המקומות הקשים כל החושך הזה שלפעמים הרגשת ושאלת למה את מבינה שיש פה יש פה מעבר יש פה משמעות יש פה שליחות יש פה תכלית יש פה עומק יש פה

מתנות יש פה אור מאוד מאוד גדול שהולך להגיע ואז אמרתי אבא תראה לי מה מה אני צריכה להבין מה ואז באמת ככה הוא נתן לי את המסר תקשיבי ילדה שלי תקשיבי התשובות אצלך את יודעת מה את צריכה לעשות תפסיקי לברוח מעצמך ותתחילי להגשים את היעוד שלך ואת השליחות שלך עדיין עוד היה בירורים אחרי ההערה הזאתי אבל הבנתי שאני צריכה להפסיק להקשיב בחוץ ולהתחיל להקשיב בפנים

ופה התחיל העניין של ממרצה למרוצה שלא רק בחוץ יש גם אותה תקשיבי לקול הפנימי שלך מה הוא אומר מה את אומרת מה היעוד מה התכלית מה השליחות שלך לא כי חושבים עלייך לא מצפים עמך לא רוצים עמך

ומה גילית

וגיליתי שיש לי מתנה אדירה שזה הדיבור שלי

שזה מעניין שגדלת בבית בעצם ללא דיבור וזו המתנה שיש לך גילית את זה

שכאילו הקדוש ברוך הוא דווקא נתן לי שם מתנה הוא אמר לי אומנם את לא ההורים שלך לא יכולים לשמוע אותך אבל יהיו הרבה נשים שישמעו אותך.

יהיה לך קהל שישמע אותך. רק תדברי. וכל זה שאת דיברת עבור ההורים שלך. לא סתם. את זכית פה למשהו. את זכית לי לאיזה בירור או איזה ניקיון בדיבור שברגע שאת תבחרי בי אז אני אתן לדיבור הזה להיות קודש.

והדיבור הזה יגרום לנשים אחרות להתחבר לעצמם ולהביא את עצמם ולהתחזק בתורה ובמצוות. תדברי, אל תפחתי לדבר. עד עכשיו דיברת בשביל ההורים שלך. היום את מדברת בשבילי. היום את מדברת בשבילך. וזה הייתה כזה

אמאל'ה. זה היה הערה ענקית של התרגשות שאמרתי טוב אבא, עכשיו תראה לי איך, עכשיו תשלח לי שליחים להראות לי איך עושים את זה. מה אני עושה עכשיו? והדבר המדהים שהקדוש ברוך הוא יראה לי, הוא מראה לנו כל הזמן. בתוך המילה מציאות יש את המילה אות. השם נותן לנו אותות. הוא כל הזמן נותן לנו סימנים במציאות. שאלה אם אנחנו רואות את זה או לא רואות את זה. אם אנחנו נכנסות לתוך הקטנות או מתחילות לבדוק את ה את האות הזה, את האור הזה שהשם נותן ותמיד הוא נותן.

שזה דבר מדהים בפני עצמו.

מדהים. מדהים. וברוך השם עכשיו את בריאה נכון?

כן. ברוך השם.

אני במעקב אחד לכמה חודשים לראות שכאילו באמת האור לא א מוציא עוד נגעים. מה שכן, לפני שנתיים בערך הלכתי לבדיקה ואז הוא אמר לי שיש לי המון נגעים טרום סרטניים במצח.

וואו,

טרום סרטנים זה אומר שאם אני לא אטפל במשחה כמופית ויגיע לאיזה טיפול מסוים אז יצאו לי משם נגעים סרטנים ואז יהיה בעיה. אמאל'ה מורן השמיים נפלו עליי באותו רגע. אמרתי מה? אבל חשבתי שעברתי את זה. עכשיו אור זה בעצם איך את מטווחת את עצמך לעולם החיצוני. האור הוא בעצם המגן או המחיצה שבין מה שקורה בפנים למה שקורה בחוץ. ואז אמרתי רגע אור אפשר גם לשנות את זה לאור בא'. והבנתי שיש לי עוד איזה תהליך עמוק שאני צריכה להגיע כי באמת המציאות היא לא בידיים שלנו. הבחירה איך לראות אותה היא כן.

ואז באמת עשיתי והלכתי ללמוד דבר שנקרא דיבור לאיברים. אמרתי יש פה משהו אחר. זה לא רק רפואה. יש פה משהו ביהדות שחייב להיות יותר עמוק ממה שהרפואה מציעה. והלכתי ולמדתי מה זה נקרא דיבור לאיברים. זה בעצם שיטה שהיא באה מהבעל שם טוב שהוא דיבר ממש לאיברים כי אנחנו 80% מים ומים יש להם זיכרון ומים מתחדשים על ידי דיבור ואנחנו כולנו מים וטאים מתחדשים. אנחנו טעים שמתחדשים כל רגע נתון. אנחנו כל היום בהתחדשות. הקדוש ברוך הוא כל פעם מחדש אותנו. ואמרתי אוקיי בוא ננסה וממש למדתי את זה על בוריה והתחלתי לדבר לפנים שלי

כל יום דיברתי לפנים שלי ותקשיבי מורן הריפוי שקרה לי ההתחדשות שקרה לי באור זה משהו שאפילו הגעתי לרופא אחרי איזה שלושה שבועות שהייתי ממש נשחה כימית וכל מיני דברים והכל יצא לי הכל אם אני מראה לך תמונות שלי את פשוט בהלם שזו אני את לא מאמינה שהייתי נראית ככה והפנים שלי יהיו בלי כלום ממש ככה והוא אמר לי רגע מה עש עשית. ואז אמרתי לו, אם אני אספר לך, אתה תאמין לי שעשיתי משהו שאתה לא אמרת לי לעשות, אבל יש משהו ביהדות שלנו שמלמדת אותנו שיש ריפוי שהוא הרבה יותר עמוק ממשחה ותרופה. הוא אמר לי, "אני לא יודע אם אני אאמין לך, אני לא יודע אם אני אאמין בזה שזה עד כדי יקח חזק, אבל אני רואה את התוצאות מול

העיניים ומה שעשית, לכי תספרי לעוד נשים שיעשו." ואז עשיתי את זה וזה ואז באמת ראיתי ממש ריפוי. לא נשאר לי לא צלקות ולא סימנים ותוך הוא אמר לי שזה יקח שלושה חודשים עד שלא יהיה לי כלום. זה ממש תוך חודש וחצי הכל פשוט נעלם. א וראיתי את הכוח של דיבור לאיברים. כמה הוא מרפא, כמה הוא מחדש, כמה הגוף שלנו מתחדש, כמה לנו יש את הכוח בדיבור. פתאום זה חיבר אותי עוד הפעם לדיבור שלי, למקום של הכוח של הדיבור, שהדיבור יש לו כוח לחדש כל הזמן. זה לא משנה מה עשיתי, זה משנה שאני מתחילה כל רגע מההתחלה. זה לא משנה מה היה בעבר, זה משנה מה את בוחרת עכשיו. וזה כל הזמן לחדש את הדיבור ואת ההסתכלות ואת הנקודת מבט. וזה באמת

הילדה הזאתי שכמו שדיברנו מקודם, שהייתה במקלה ונורא הייתה בכעס, שריפיתי אותה ואמרתי, עכשיו אני בוחרת לדבר אחרת. אני בוחרת לשיר זמירות שבת ולשיר לקדוש ברוך הוא ולהעלל אותו ולחזק נשים דרך הדיבור הזה. והבנתי שכל באמת משהו שאנחנו רואות אותו לפעמים כניסיון אנחנו יודעות שיש שם נס וכל מכשול וכל חושך יש פה אחריו אור מאוד מאוד מאוד גדול

אם רק נבחר לראות אותו

נכון נכון עם מה למדת מההורים שלך וואו למדתי מההורים שלי על א עוצמה על כוח על אמ מדה גם שלא היה פשוט הם לא ויטרו לא אחד לשנייה ולא בכלל בחיים על ה יכולת לגדל שלושה ילדים בצורה מדהימה באמת ברוך השם כולנו ברוך השם

שאפשר גם שקשה להצליח שהקושי הוא לא מחסום הוא אתגר ואפשר לעבור אותו ואפשר לגדול ממנו אפשר לצמוח ממנו אמא שלי תמיד נתנה לי את הכוח ואת הביטחון ש לא משנה מה יש סביבך ולא משנה מה קורה במציאות סביבך, הכוח הוא תמיד אצלך

ואת יכולה להצליח הכל. אני חושבת שזה נתן לי כוח לאורך כל השנים. גם שהיה לי קשה, גם שהיה מכשולים, גם שהיה א מקומות באמת שהם לא פשוטים. א לבחור כל פעם מחדש. באמת עברנו המון המון המון אתגרים ומכשולים. כמו שאמרתיך, אבא שלי נפטר גם בגיל יחסית מאוד מאוד צעיר, אבל הכוח לקום מהנפילה. נכון. לא פשוט. נכון. החיים שלנו לא א הכי זועהים, אבל תמשיכי. כאילו, היא נתנה לי כל הזמן כוח להמשיח, להמשיך ולגדול מתוך החוויה הזאתי ולא ליפול ולא להיח באותו רגע, להבין שיש אור אחר כך, שיש טוב אחר כך. עד היום, האמת שהיום אני ואמא שלי בקשר מאוד טוב. א לא היינו שהייתי צעירה. כן, אני נורא דומה לה והיו הרבה מאבקים בגיל

ההתבגרות ויום אני ואמא שלי בקשר מאוד טוב שזה חלק מהריפוי גם לדעת שאפשר לתקן. אני אני חי היום את המשפט של הרב סלן שאומר ניסיתי לשנות את כל העולם ולא הצלחתי. שיניתי את עצמי והשתנה כל העולם. שאת עושה שינוי בתוכך, כל העולם סביבך משתנה. יש לי אפילו רעיון עם אמא שלי שעשיתי את הסרטון והיא אמרה לי, "אני השתניתי בזכותך."

וואי. ואני באותו רגע הייתי נחנקתי ואמרתי לה אמא בזכותי היא אמרה לי בזכותך את שינית אותי ואמרתי לה איך אני אפילו לא דיברתי איתך אפילו לא אמרתי לך תשתני אני פשוט אהבתי אותך כמו שאת היא אומרת לי בגלל זה כי את עשית כל כך עבודה אמיתית בתוכך שראיתי אותך זה השפיע גם עליי זה עשה אותי יותר רכה יותר טובה יותר מחילה יותר רוצה להיות טובה יותר רוצה להשתפר בעלי ברוך השם גם השתנה אמ הילדים שלי, כל האחים שלי, כל האנשים הקרובים אליי במיוחד עשו איתי ממש ממש תהליך מבלי וזה הדבר הכי יפה שניסיתי לשנות אותם. אנחנו כל הזמן רוצות שכולם ישתנו סביבנו. אנחנו מנסים לשנות זה לא עובד. מה שעובד באמת זה מה את עושה בפנים, איזה אחריות את לוקחת על החיים שלך,

לא על החיים של אף אחד אחר. וזה פשוט יוצר מעגלים של אורס בבך וזה משפיע. מעניין אותי לדעת הרי את גדלת בבית א שוב להורים חירשים איך זה השפיע על ההורות שלך כי מה את חושבת שעכשיו בתור אמא את אחרת מאמאות אחרות בזכות זה שגדלת להורים חרשים יש לי אינטליגנציה יותר עמוקה מול ה מול השמיעה אני לא שומעת אני מקשיבה

תסבירי

שזה הרבה יותר עמוק מניואנס של טונציה שהבן שלי אומר לי איזה משהו, אני שומעת את הלב שלו, אני מקשיבה למה שקורה באמת באמת בפנים ואני רואה את הפער כי לפעמים בעלי אומר לי איך ידעת איך הבנת איך זיהית אני אומרת לה יודעת כנראה שזה באמת מתנה שהיכולת שלי שאמא שלי הייתה מדברת אז הייתי שומעת ומקשיבה לה בפנוחו ולא לטונציה כי אם את תשמעי את הטונציה של אמא שלי את לא תביני תגידי לי איך ידעת כאילו מה היא אמרה איך הבנתי תעמוד פה והיא תדבר איתי ואת תגידי איך הבנת? כי אני היום מקשיבה ל לניואנס של הלב, של ה של הנשמה וזה גרם לי ממש לחדד את השמיעה שלי. היום שאני בסיטואציה מול הילדים שלי, יש פה עומק יותר יותר רגשי,

יותר נשמתי, שאני מצליחה לשמוע ולהקשיב מדם אחר. ואני כמו שאמרתי הוא רואה את זה מול בעלי שהוא אומר לי אני בהלם לפעמים הוא מחזיק את הראש והוא אומר לי איך ידעת שככה הוא מרגיש שהוא חושב אני חושבת שזה מתנה זה באמת מתנה וזה מה שמחזק לנו את העניין של אם רק נחזיק חזק בזמן הניסיון בזמן זה שלא הולך אנחנו נזכה לראות את המתנות בדרך הקדוש ברוך הוא לא נשאר חייו

הוא לא נותן לנו סתם קושי הוא אוהב אותנו הוא רוצה שיהיה לנו טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב אם רק נחזיק באמונה ובידיעה שהולך להיות טוב אחרי הדבר הזה. רבי נחמן אומר שהדור הזה הוא יהיה כמו שטיח מלוכלך שצריך להחזיק אותו חזק חזק. הרבה לכלוך יצוף והרבה אבק יעלה אבל מי שיחזיק יזכה לראות את הגאולה והגאולה היא כל ה קודם כל בתוכנו הגאולה הפרטית ואז נזכה גם לגאולה הכללית שכולנו נידע שעם כל הלכלוך שצף יש הרבה גם טוב שצף ושאני בהסתכלות הזאת ובנקודת מבט הזאת אז תמיד יש צמיכה והשפעה ותולדות חדשות שאת בעלקה אין שמיכה והשפעה יש רק כעס פנימי שלא מוביל בסוף לשום דבר נותן לך את הכוח חטל השם יתברך על מה הידיעה

שיש פה תכלית מה מה מזכיר לך את זה יש איזשהו ספר מסוים שאת לומדת יש איזה ניגונים מסוימים שאת שומעת ואז זה מדליק לך את הנקודה יש איזה לא יודת מעסיכה עם בעלך מה משהו פרקטי שאת יכולה לתת לנו כלים לדרך שמה שנותן לך את הכוח

התבודדות

התבודדות

לדבר עם השם

וואו עברתי א

את כל הדברים זה הדבר

זה הדבר

בואי שתפי אותנו

שהייתי הייתי בת 12 עברתי חרם בכיתה א הגעתי יום אחד לבית ספר והשאירו לי מכתב על השולחן אנחנו הבנות שלא מדברות איתך יותר והייתה רשימה ארוכה של המון המון בנות שהם היו גם חברות מאוד מאוד טובות שלי ואני זוכרת שהיה לי כאב נורא נורא גדול חזרתי הביתה ורציתי לספר למי לאמא

אמא

ואמא לא הייתה בבית ו ולא היה גם אפשר להתקשר ולספר לה אמא כואב לי החברות שלי לא מדברות איתי. פתאום הגעתי לכיתה וכולם מסובבות לי את הגב ואני עוברת כאב וקושי ולא היה לי ובעל כוחי אני לא יודעת תשאלי אותי איך עשית, איך חשבת על זה מה קרה שם לא יודעת. באופן אינטואטיבי שהנשמה פשוט הרגישה את הצורך לדבר. נכנסתי לחדר, פתחתי את החלון, קרמתי את הראש ואמרתי לו, "אתה שומע? אני צריכה לדבר, אז בוא נעשה עסקה. אתה פשוט תקשיב ואני אדבר איתך ואספר לך כי ממש כואב לי ואני מרגישה ממש קושי ואין לי מי לדבר. אז אתה אז אז אני אספר לך טוב. ופשוט התחלתי לדבר איתו. סיפרתי לו שכואב לי ולמה הם עשו לי את זה ואני מרגישה נורא

קושי ותעזור לי ותראה לי ו 20 דקות של שיחה שלי ילדה שכואבת ומתוסכלת שרוצה פשוט לדבר עם הקדוש ברוך הוא כי אין לה מי לדבר ואני זוכרת שביקשתי ממנו שיראה לי שהוא הקשיב לי אמרתי לו תן לי סימן תן לי סימן תן לי משפט אחד שאני לא ארגיש שדיברתי עם עצמי ויש שם מישהו כי אני מרגישה שיש שם מישהו מישהו אני מרגישה את זה אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל אני מרגישה את זה בנשמה שלי שיש שם מישהו אז רק תראה לי שהקשבת לי בבקשה אני מתחננת א תן לי רק סימן אני מבטיחה שאני אדבר איתך כל יום כמה ימים אחרי זה פשוט המשפט שביקשתי ממנה שיגידו לי הגיע אליי דרך מורה בבית ספר היא אמרה לי את אותו משפט שביקשתי ממנו שיגידו לי אני

זוכרת את אותו רגע רצתי לכיתה פתחתי את החלון הסתכלתי עליו בכיתי ואמרתי לו תודה תודה תודה אבא תודה מאותו רגע אמרתי לו אתה שומע זהו אני יותר לא לבד לא משנה מה יעשו לי חרם לא ידברו איתי לא יהיו לי חברות לא יהיה לי אף אחד אני יותר לא לבד יש לי אותך לקחתי את היד באופן ויזואלי ואמרתי לו אני תופסת לך את היד ואני לא עוזבת אותה יותר בחיים ומאותו יום כמובן שאני לא עוזבת לו את היד אבל כמובן שאני גם מדברת איתו כל יום. זאת זה שהתחלת לחזור בתשובה זה התחילת לאכול הניצנים בגיל 12 שהתחלת לדבר עם השם. זה לא משהו שהוא זרע לך, זה משהו שבעצם הכרת אותו תמיד, כי הכרתי את הקדוש ברוך הוא. עכשיו זה פתאום מתלבש בדברים גשמיים.

בדיוק. זה פתאום קיבל שם, זה פתאום קיבל מהות, זה פתאום קיבל הבנה, זה פתאום קיבל תורה. שרבי נחמן אומר שזה תורה ממש להתבודד, לדבר עם השם, זה תורה בפני עצמה, תלכי לשדה, תתבוד. זו תפילה. זו תפילה לכל דבר ועניין. הקדוש ברוך הוא רוצה את זה, אוהב את זה ואז אמרתי לי יהיה כל מה שעשיתי כל החיים זה לא רק היה דמיון שוב אני לא הבנתי ברמת השכל הבנתי ברמת הנשמה

הרגשתי מה זה עושה לי בפנים כמה זה בונה אותי כמה זה מחזק אותי

וגם היום אני עדיין עוברת קשיים אני עדיין עוברת מצבים אני עדיין עוברת אפילו בדרך לכאן יש פה מישהו שמלווה אותי ושומר עליי ואני לא לבד וזה נותן לי כוח זה נותן לי הבנה שיש פה משהו גדול ממני והדיבור הזה הקשר הזה זה זה לא דיבור, זה קשר, זה נותן לי חיות. את יש הרבה נשים שהם מאוד א סחלטניות, מה שנקרא, כן? אה מאוד עם שכל ועובדות את השם. כן. אוהבות מאוד את השם, אבל קשה להם מהמקום הזה. תני טיפים קצת לאיך עושים את זה. למי שרוצה להתחיל, למי שזה חשוב לה, למי שבאמת מתגעגעת לדבר עם השם, אבל אולי היא לא יודעת איך, אולי יודעת מה צריך לעשות, איך להתחיל עם הדבר הזה. אז אני יכולה לתת לך טיפ שעבד למישהי שבאותה

נקודה גם אמרה לי לפתוח קבוצה בוואטסאפ שלי עם הקדוש ברוך הוא לרשום אני השם יתברך אני ואבא הרי אנחנו מקליטות כל הזמן בוואטסאפ אז לפעמים זה נראה לנו מוזר בשכל מה אני יושבת עכשיו ומדברת עם עצמי זה כאילו מוזר לי אז תקליטי תשלחי לו הודעות וואטסאפ שאת מקליטה תגידי לו אבא אני מקליטה לך עכשיו הודעה כיז אז פיזית ויזואלית זה יותר מתחבר. אני עושה עכשיו משהו שהוא לא רק לשבת ולדבר, אלא אני עושה משהו פרקטי. אני הרי שולחת הודעות בוואטסאפ. אז שיהיה לך קבוצה את והקדוש ברוך הוא. ואם זה יעזור לך וזה עזר להמון נשים לעשות את זה, אני אעלה את זה אצלי בסטטוסים כבר, כי זה באמת מישהי אמרה לי, "תקשיבי, מאז שנתת לי את

הרעיון הזה, אני כל יום, אני כל יום שולי לו, אני בכאב, אני אומרת לו, אבא, תקשיב, מה זה כואב לי? יותר קל לי כי יש פה איזה משהו פיזי שאני משתמשת בו, זה מוחשי לי. זה לא רק לשבת ולהגיד מה אני עושה אלא יש פה איזה אקט שהוא הוא יוצר לי יותר נוחות ויכולת לדבר עם השם

כי את יודעת שאת כרגע דיברת עם מנהל העולם ע עם זה שמנהל את העולם מי יכול לעזור לך יותר ממנו מי יכול לעזור את מבקשת מאנשים עזרה מזה עזרה מזה אבל יש פה משהו גדול יותר תנסו ותגידו לי איך היה

תהליקר לקר ציום הרעיון ממש מעניין אותי אם את יכולה להגיד את המסר שלך או המוצה שלך לחיים בשפת הסימנים שכל אישה בעולם תדע שהיא לא לבד, שיש את הקדוש ברוך הוא שאוהב אותה, שהיא מתהלכת בעולם עם השם יתברך וכל מה שקורה לה בעולם ובחיים זה לטובה. וגם מהחושך הכי גדול מגיע אור גדול. אל תשכחי שאת הבת של הקדוש ברוך הוא מלך העולם והוא אוהב אותך. וואו. וואי ממש מתוק.

אז גם שאמא שלי תדע שהקדוש ברוך הוא אוהב אותה וכל האנשים שצופות בנו שגם הם חרשות ואני מאמינה שיהיו כאלה שידעו שהשם יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לנו עוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

אמ אמן. תודה טלי יקרה ואהובה. תודה על האהבה שיש לך ועל החום הזה ועל ההתרגשות אני מסתכלת עלייך אני אומרת וואו את באורות כאילו אתה תמיד כבר שחוזרים בתשובה יש את האורות של ההתחלה ואז את חיה באורות זה מדהים 20 שנה בתשובה ועדיין באורות ושזה לא ילקח ממני לעולם שתמיד אני אהיה באורות ושאני אשפיע אור

בעזרת השם יתברך תודה

תודה לך אהובה שלי איזה כיף היה לי איזה זכות ענקית תודה ‏da