"התעוררתי, והבנתי שאין לי שתי רגליים": תהילה כהן על הפיגוע ששינה את חייה

יצאנו מהישוב אחרי דקה היה פיצוץ מטורף א

מה זה מטען

מטען צעד קוראים לזה את קולט שלך מתנקות מהגוף

אני רואה שהם חסים מחוברות חצי לא יואו בואה ילד בן שמונה איך אפשר את

אז זה לא אתה מבין ולא מבין משהו כאילו נורא מטושטש כן אני זוכרת גם את האמולנס כזה מישהו אמר איתי תהילים כדי שאני אהיה בהכרה ואני זוכרת שיותר הרשתי את האצבעות כאילו יותר קבו לי האצבעות כי זה יותר קטן

כןכיל גם בעצם גם שתי הצבעות וחצי כן אה

כן א

פינק אותך בחצי אל תגידי לקדוש ברוך הוא אה נו פינק אותך בחצי

זרת זה כוח

זרת זה מה זה כוח

כן

אז אה אז אני זוכרת ואז אני זוכרת את הרדמה כזה רילה כהן מה נשמע? מה שלומך?

אה, ברוך השם בסדר.

מה את קצת קצת בלחץ לדבר, נכון? כזה, יש לך כזה אני אתדרוחה אה זה כזה הולך להיות משותף כאילו שיתוף.

נכון? לא יצא לך אף פעם לספר את הסיפור של?

לא יצא לי, יצא לי אבל זה יותר קצר.

אה, אוקיי, אל תגיד, זה גם לא יהיה שעות, אבל אני פשט רוצה להכיר אותך קצת. ו את יודעת זה קטע כי לא אמרתי לך את זה כשמקודם דיברנו אבל את לא מבינה כמה חשבתי עלייך

בלי בלי שאת תדעי אני הייתי כשקרה קרה הפיגוע שלכם אוטובוס הילדים קראו לזה נכון אז אני הייתי לפני כמה שנים זה היה הייתי בחורה 26 זהו אני זוכרת שהייתי כזה ב

18 19 ואני כל הזמן חשבתי עליכם אמרתי בכל זאת משפחה שלמה שהייתה דת ילדים מאותה משפחה שנפגעו בו באותו אוטובוס ו ואז היה גם את ההתנתקות אז חשבתי איך הם מתמודדים ועשיו את בכלל לא ידעת שאת במחשבות שלי אבל כשהציעו לי לרעיין אותך לדבר איתך אמרתי יואו זה האיש שכל כך הרבה התפללתי וחשבתי עליה אז בשבילי לפגוש אותך עכשיו זה ממש סגירת מעגל ממש ממש מה את רוצה להתחיל את מנותנת לך להוביל

גדלתי בגוש כטיף נולדתי שם כבר

איפה בגוש כתיף

בכפר דרום זה מרכז הרצועה

כן

מחנות המרכז אמ א ככה מגיל אפס עד כאילו עד גיל 13 שזה היה הגירוש א ובהתחלה בתחיל בתחילת החיים כאילו לא פחות היה דברים מפחידים כאילו

זהו מה את זוכרת כזה מילדות בכפר דרום

היה פסטורלי היה כיף היה חברויות כאילו הרבה חברויות

כן אמ כן זה סוריאליסטי אבל זה היה פסטורלי כן

כן

אה

רגע הים באזור שלכם או ש פחות אפשר לנסוע 10 דקות

אה

אבל לא בוא נגיד בסוף לא גרנו שם כי זה מקום יפה וונעים ושקט ורגוע כאילו ההורים שלי באו לשם עם מטרה מאוד מסוימת הם באו כאילו בתור מגן על עם ישראל המטרה הייתה כאילו להגן על עם ישראל מהערבים כאילו

כן זאת אומרת אתה הייתה משפחה אידיאליסטית גדלת באידיאולוגיה כזאת שבאת יודעת שאנחנו עכשיו בתוך אידיאולוגיה למרות שיש באיזשהו שביו גם היו גם רגעים מאוד מסוכנים גם במקום הזה עוד לפני הפיגוע שאת עברת כן באופן על בשרך באמת היו שמה קטמים ואת זוכרת את הטבים

בכתבים בשונה נכון אז זהו אז היה הרבה בקבוקת עבירה עד האינטיפדה שזה כאילו שהפיגוע שלי בתחילתה אז אז לא כל כך הרגשנו את זה זאת אומרת ידענו שיכול להיות דברים אבל לא ממש אה חיינו את זה אחר כך אחר כך יותר כאילו אחרי הפיגוע יותר

א

אז א אז היה מפחיד וגם כיף

והפיגוע שלי קרה כשהייתי בת שנה בכיתה ג' כל בוקר נסענו בהשעה לבית ספר לנב תקלים 10 דקות

אה אתם נוסעים מיישוב לישוב כל פעם הילדים של כפר דרום

כן כן

כן

אה אוטובוס כזה גדול שבדרך אנחנו צריכים לאסוף עוד אנשים והם יודעים שכל בוקר אוטובוס של ילדים יוצא כל בוקר יוצאים שני אוטובוסים שוב א אז נסענו אחרי ש אחרי דקה יצאנו מהישוב אחרי דקה היה פיצוץ מטורף א

מה זה מטען

מטען צעד קוראים לזה מטן צד

זה מין קופסה כזאת מלאה במתכות עם חומר נפץ וזה מתוך כאילו בחומר נפץ מעיף את זה במהירות ולפי איך שזה עף ככה זה פוגע כאילו זה משתנה מבן אדם לבן אדם

איפה את יושבת באוטובוס הזה

אז דווקא הייתה לי חברה ליד החלון ואני כאילו לא ליד החלון וזה בצד כאילו בצד עד שכאילו לא קרוב אליי כביכול

כן

כאילו אני כאילו בשני מושבים שקרובים לחלון במושב שלא קרוב

כן

אה אבל זה לא משנה זה זה פשוט כאילו הקדוש ברוך הוא מחליט איך זה פוגע ממי

כל כדור יש כתובת

כאילו כן

אז כאילו א היינו ארבע אחים שאמורים לעלות על העסה אחילו התעכב והנהג עשה לו די דווקא כאילו א הוא הסתכל עליו והמשיך לנסוע כזה

אז בעצם את את תהילה אה בת שמונה ויש עוד שני אחים באוטובוס שבני כמה הם? 12 ושש אחותי בת 12 אח שלי בן שש

א וואי שש ממש ילד קטן גם את ד קטנה חמז ב

כן כן כשאתה רואה ילדים היום אתה מבין זה

כן כן

אה ולי נקטעו שתי הרגליים מתחת לברך

שנייה בום מה את מרגישה את את בהכרה את מרגישה

כן אני בהכרה מלאה

וואו וואלה קשוח את רואה ש את רואה מה קורה

אתה לא מבין כאילו אתה מבין ולא מבין כזה מה קורה אני רואה לא ראיתי את כל השבי האוטובוס כאילו נפלתי לרצפה אז כזה ראיתי כאילו

את קולטת שהרגליים שלך מתנקות מהגוף? אני רואה שהם חסי מחוברות חצי לא

יואו בוא'נה ילד בן שמונה איך אפשר את

אז זה לא אתה מבין ולא מבין משהו כאילו נורא מטושטש

יוא

וגם יש טשטוש גם מנגנוני הגנה פרלים נורא חזק וגם עיבודם

נכון

אבל אני זוכרת כי יש לי תמונה בראש כאילו

ו ואז הגיעו חיילים הוציאו אותנו לאמבולנס אמבולנס לסורקה סורוקה יש אדמה זה אני זוכרת כאילו את ה

עכשיו את זוכרת את עצמך גם חושבת רגע מהם מה השמות של אחים של

מה עם אחים שלי לא חשבתי מה איתם

שוב האדרנלין הזה של ההישרדות ככה ש כן

אשוט שמי שהיה איתי באמבולנס אני כאילו שמעתי שזה אבל הם לא היו איתי כאילו באמבולנס

ואוטובוס צעקות כאוס א

לא שקט כאילו מה שאני לא יודעת מה היה אבל ליבר לי היה שקט כאילו אולי זה גם האוזניים כאילו מה

כן מהפיצוץ אבל אהכן אה ומבהילים אותך לבית את כל הזמן בהכרה

כן אני זוכרת גם את האמונה כזה מישהו אמר איתי תהילים כדי שאני אהיה בהכרה ואני זוכרת שיותר הרגשתי את האצבעות כאילו יותר קבו ליאבעות כי זה יותר קטן

כןכמה בעצם גם שתי הצבעות וחצי כן אה

כן

א

פינק אותך בחצי אל תגידי לקדוש ברוך הוא אה נו פינק אותך בחצי

זרת זה כוח

זרת זה מה זה כוח יודעת

כן

אז א אז אני זוכרת ואז אני זוכרת את הארדמה כזה שזה היה כזה כיף וואי

א ואז אחר כך את בסכנת בדיעבד את יכולה להגיד שהיית בסכנת חיים? מאיבודם

כאילו לא נפגע לי משהו שמסכם חיים מ

כאילו את מוגדרת פצועה אנוש פצוע קשה א

זה נחשב אנוש

אנוש הגביות שבה את אומרת את זה

יש הגדרות א

כן

כאילו יש את רואה פצועים היום כאילו לכאן ולכאן אבל א

נכון נכון וואי בטח עכשיו אני רק חושבת על ההורים שמודיעים לאמצ בזמן הזה שאת מורדמת שם בחדר הניתוח ההורים מקבלים הודעה ששלושה ילדים בעצם נפלאו

וואו וואו כשמה מה קורה לאחים שלך באותו באותה סיטואציה?

אז הם ג אז אני ניקטו לשתי הרגליים מתחת לברך ושתי אצבעות וחצי לאח שלי רגל אחת מתחת לברך אחותי רגל אחת מתחת לברך זה אותם רגליים או שכל אחד שניהם ימים וואי

ימין

אה

וא

אני זוכרת שבתור ילדה תקשיבי אל תצחקי עליי בתור בחורה כשהיה כזה גם עקבתי אחרי הסיפור שלכם קראתי בעיתון כל מ קצת תראו את הש אני לא יודע אם את זוכרת אפילו עשו כזה נכנסו לבית שלכם וראו קצת איזשהיא כתבה במעריב או בידיעות ואני זוכרת שאמרתי את זה וואי מרתק לראות איך נראה איך נראה המסדרון של הדלת שלי בטח מלא כמה רגליים מונחות שםדת כל הפורטזות מונחות שם ליד הדלת ממש דמיינתי לעצמי איך איך נראית משפחת כהן כשאת כל אחד שם יודעת עם עם הפציעה שלו וזה זה כאילו החיים משתנים ברגע ברגע אחד אני שואלת באמת גם על ההורים שלך איך החיים כמה ילדים הייתם בבית באותו זמן בעצם

שבעה

שבעה

עכשיו אנחנו 10ה

10ה אוקיי נולדו את שלושה אחרי וואו שזה גם מעניין

כן תומים כן

אה שזה גם מעניין כתוב הם נולדים במציאות אחרת של אחרי

הם נכנסו יפה כנסו כבר לפי הזאת כן

אבל הם התברגו טוב לסיפור כזהו

נורא רגישים לזה כאילו

אוקיי אז את בעצם בחדר ניתוח נאבוקים על החיים שלך בואי נגיד את זה הכי ברור כן אחים שלך גם בחדר ניתוח בטח הורים לא יודעים לאן הם הולכים את מתעוררת מה מה את מה את זוכרת

אז אני זוכרת שהבנתי בלי כאילו לא שאלתי הבנתי שכאילו שאין שתי רגליים.

איך מה זה ההבנה של ילדה בת שמונה שאין לה שתי רגליים? זהו אז נורא מטושטש לי ה הזיכרון כאילו ה כן כאילו הכל יש לי כאילו תמונות כזה יש לי גם סרטונים אבל מקוים כאילו מהתקופה הזאת

מה את הכי זוכה

כאילו טיפולים רץ גם היו מאירים אותי מרדמים אותי מהירים אותי מרדמים אותי הייתי בטשטוש פיזית גם כאילו

כנראה על המון סמים

אבל אה אבל אני זוכרת אני זוכרת כזה אני מתוררת אני רואה אנשים לידי המון כאילו לא הרשו לכולם אבל מי שהיה היה כאילו עם סבתא דודים ההורים כזה אמ כזה זה היה אה

כן

כזה להתעורר להירדם ואז אחר כך מחלקה אחר כך שיכום

מתי מספרים לך שגם האחים שלך באותו מצב או כל

אני לא אני לא זוכרת שסיפור כאילו אני יודעת כאילו

אני חושבת שמה ש מהזיכרון שלך נראה לי שבודד זאת אומרת שבאיזשהו מקום נתנו לך להיות לטפל בעצמך לא הכניסו אותך כל כך לסיטואציה שיש פה עכשיו שלושה אחים א או יודעת שגם גם הם משוקמים וכזה מין כזה טבעי כזה בכלל כל ה כאילו אפשר לקרוא לכל הסיפור הזה מין כאילו כאילו זה חלק מהחיים להיפצב ולהמשיך ולחזור לחיים כי כזה קודם כל זה גם קצת בגוש כאילו מישהו מת אוקיי כאילו זה רגיל זה כזה

לא זה לא קרה הרבה אבל זה היה מין זה החיים וגם לשם זה אנחנו פה מין משהו כזה ככה אני חובה את זה

וואי כאילו מעניין מה שאת אומרת שלפעמים כשיש לנו אידיאולוגיה וכאילו בשביל מה איזה משהו כזה יש איזה זה חוזק כזה, זה חוסן כזה,

זה ממש נוכח וגם אני רואה את זה היום עם עם חיילים. רציתי להגיד לך את זה גם נכון

זה ממש נוכח הקטע הזה של ה קודם כל הבחירה אני לא כל כך מבחירה אבל חייל נגיד אני עוד רואה את את כאילו בחרתי להגן אבל אה אבל כן כאילו ההורים שלי בחו הם בחו לגור שם בבחירה

וההתמודדות שלהם הפציעות של הילדים בעצם הייתה יחד עם האידיאולוגיה זה כבר קצת נתן להם איזשהו כוח כזה

כן כן אנחנו נפצנו בשביל עם ישראל כזה

יואו איזה משפח

כאילו את נפצעת כי את קודם כל כי את יהודיה זה ודאי וכי הגנת לעם ישראל והיום אני יודע אני רואה שאחרי מלחמת שמחת תורה כאילו מנענו שמחת תורה אחר שיכל להיות לפני

תכף נגיע לזה להתנתקות וכל זה כמה זמן את בשיקום כמה זמן את בעצם לא בבית

אז עד שהלכתי לקחת תשעה חודשים אבל חזרתי לבית ספר אחרי איזה חודשיים שלוש כזה איך זה ילדים הרי גם יכולים מצד אחד כולם יודעים מה קרה לך וילדים גם יכולים להיות קצת אכזרים ילד בכיתה ג או ד נכון מה זה ג ואת חוזרת יודעת בסוף את חוזרת לא כמו שיצאת משם בלי שני רגליים א בלי 2 וחצי אצבעות את רואה אני מדגישה שיש חצי אה איך זה לחזור אז אה לא היה לי את כאילו לא היינו הירו כזה היינו גיבורים היינו היה כול להיות חברים שלי כאילו זה היה כוליות חברה שלי זה היה רצוק כזה

כן

כאילו מי תסחם אותי אם היא תהיה לידי כזה כאילו כן וגם אחר כך גם בתיכון זה היה

זאת

זה היה כאילו

כולם יודעים מה קרה לך ובאיזשהו מקום את בחברה כזאת ש יוטפת ומגוננת

זה היה זה היה את גיבורה את כאילו נחשבת כזה

פתאום את הופכת להיות הילדה המקובלת של הכיתה

אה לא לא כאילו האופי שלי לא נתן לזה לקרות כי אני כאילו בגובה העיניים

כן איזה ממש מעניין

אז לא חוויתי לא לא חוויתי יותר מדי דבר א כאילו הקנתות ודברים כאילו ילדים מה שנקרא ילדים זה עם רע

כן

ווגם עד היום אני חושבת שזה גם קשור בסוף זה קשור גם לעמדה הנפשית שלי גם איך אני תופסת את עצמי זה עובר לחברה

ואיך את תופסת את עצמך תכירי למה חוץ מהרגליים הידיים כשזה כאילו ברחוב וכזה אני כאילו אני אני בטוב אני כאילו

את לא אוהבת שם רחמים עליך נכון

לא זה גם לא זה לא מגיע למצב כזה כאילו כי זה

לא תתני לזה בכלל זה קרוש לו כן כן ואת חושבת שזה משהו שגיבשת מאז הפציעה

כן לפני כאילו יש לי הוכחות שהגנ כתבה עליי דברים כאילו היא כתבה

היא משהו

את קשנית כאילו עומדת על שלה כזה כן בסדר אני מבינה עכשיו אני מבינה הכל איך ושאר האחים ככה איך הם לוקחים את זה את מרגישה שכ זה קטע כי כאילו לך את את נפצעת יותר קשה מהם נכון באיזשהו מקום זאת אומרת לך יש פציעה כפולה איך את מרגישה אישה שם מתמודדים עם זה באותה כילדה כאילו לא חינו את זה כאילו זה מין מין מין טבעי כזה כאילו כמשפחה

כל כל אחד אם תשאלי אותו יהיה לכל אחד א חוויה שונה אבל גם היה סביבנו מלא אנשים כל הזמן כאילו

כן הייתה התגייסות

המון כן המון אנשים

מה מה את זוכרת

גם ההורים שלי הם מכובננים מאוד

בעצם עובדים בטח ההורים לא יכולים להמשיך לעבוד עוזבים מקומות עבודה נשארים לשבת באותה שנה כמובן כן שנה כן א אני חושבת אבל אני בלי להכיר את ההורים שלך נראה לי שה העמוד שדרה הזה הוא גם הרבה בזכותם זאת אומרת מרגיש לי ש זה לא אוי נחת עלינו האסון הכי כבד בעולם אלא מין כזאת התגייסות אני אני צודקת איזה התגייסות כללית כזאת של זה מה שקורה לצד

כן

קושי לצד עוצמה

קושי לצד עוצמה זהו

כן וככה אנחנו חיים גם כאילו גם בבית עד היום כזה כאילו לא לא מתעלמים מה מהקוש אבל אה אה כן יצא בעצמה

כן עכשיו את את גדלה ואת ממשיכה ללכת זאת אומרת לי ש למדולפנט בהרן וזה נגישות פשוט אפילו הדברים הכי בסיסיים שיש יודעת את לא נמצאת במקומות מונגשים את לא אתם נשארים לגובת כפר דרום

אחרי הפיגוע גרנו קצת בגיבת שמואל ואז חזרנו לגוש כתיף

כן כן ו

הנגישו הנגשנו כאילו גם את הבית אה

וגם את ה

בכל המסות שאת לומדת כן הייתה הנגשה שנגשות את החדר

אה

אחר כך בשירות כבר לא

כן אבל את עושה את המסלול שלך הוא מסלול רגיל מכונ כמו כל בת אחרת שאני אדבר זאת אומרת תכלס שירות לאומי את אומרת לי אולפנה מה שצריך כאילו הכל לימודים תואר הכל

איזה פייטרית בואנה איזה דבר

לא זה היה לא היה לחשוב אה שנייה אולי לא היה את זה זה היה לחזור למסלול גם זה מאוד ההורים שלי מאוד אה כיונו לשם ברור כאילו מהתחלה ואז אחר כך פשוט המשכתי כאילו

לא כאילו אוי הפכנו להיות משפחה נחה הפכנו זה מטורף בעיניי מה שאת מספרת פה כן

את מבינה אבל זה טבעי לך אבל לבן אדם שמסתכל מהצד

זה זה ממש מעניין זה גישה כל כך בריאה ונכונה בעיניים שלי באמת לכן כשאת יושבת מולי ומתראינת אני רואה שומעת לך את המחשבות את אומרת מה

מה היא רוצה

מה היא רוצה אני אני שומעת אתה חוברת את זה אבל מינה שלי זה בעיניי זה

לא ככל שגדלתי הבנתי שכאילו יש לזה הרבה משמעויות על החיים שלי

כאילו ברור

זה צבע לי את החיים ב בעולם לא ורוד

כן

וראייה מורכבת ראייה של ראייה של מורכבות מגיל שמונה

זהו כי עכשיו למה זה חשוב כל כך הרעיון הזה בעיניי כי המון חבר'הו את הידיים והרגליים את הנחות חל כמה אנחנו מובים לנפה לטיולים אמרתי עכשיו מגיעה אלינו לטיולים באים אלי

כן כן הרבה שהיו אצלנו חבר'ה שהבאנו ובסוף הם איבדו את הידיים את החלק בנובה חלק בעזה בלבנון ואו בפציעות שהיו בשביעי באוקטובר ובאמת הם איבדו את ה את הגפיים שלהם בגיל 23 25 ש אני גם מכירה בן אדם בן 45 50 ואצלה מה את חושבת שקל יותר כי ואת ממש בגיל שבונים את האישיות בגיל נורא נורא נורא צעיר. איך את רואה את זה בעיניים שלך? איפה זה להגיד פחות קשה, יותר קל? קצת קשה לי.

זהו אז זהו זה לא עניין של קשה לדעתי כאילו אי אפשר ללמוד את זה יותר קשה בסוף כאילו אני התרגלתי אליכת הפוטיות מגיל קטן התרגלתי לחיות עם זה הם כאילו בנו תוכניות ואז הם חטפו. צד שני הנפש א בנויה אחרי גיל 18 נראה לי ושלי עדיין הכל חשוף חוויות ילדות זה הרבה יותר לא מובד

כאילו אין אפשרות לאבד אותם אז

א בגיל 10 נופל לי ה בגיל 10 אני חושבת שאז התחלתי להקל את כל מה שקרה לי בכלל

וואי איך זה בא לידי ביטוי

אה שאלות כזה למה החיים ולמה הסבל בעולם

יואו ומה כאילו מה המטרה

ואת משתפת מישהו? כן, ישבתי על זה עם חברות. לא טיפול זה לא היה כל כך פונקציה יותר עוד הרבה שנים אחרי. א וחברות שלי לא מבינות מה אני רוצה. הכל טוב כאילו מה מה לא טוב.

כן כן

מישהו מבוגר שאת משתפת? א לא יודע לא את כאילו את את המחנכות ודאי לא אולי את המדריכות כזה וגם הם לא יודעת מה גם הם כאילו לא יודעת מה לעשות עם זה א אני לעצמי כמה בבית דיברנו על זה בבית זה כאילו היה לחיות את זה

זאת אומרת בבית זה היה לשרוד את ה את הפציעות זאת אומרת זה לא

איש 10 זה כבר לא היה לשרוד איש 10 זה כבר אפילו זה כבר אפילו לא לדבר על זה מרוב שזה זה נכנס מאוד חלק מהחיים. א

כאילו כבר כבר פשוט חיים.

את אומרת יש לכם 10ה אחים ואתם השלישיה קטועי הרגליים. יש לכם איזשהו איזשהי אחבת גורל כזה ביניכם? איזה משהו שהוא א קצת שונה משאר האחים או איזשהיא חוויה אחרת א שאתה אומר הם לא יבינו אף פעם מה אנחנו עוברים?

אני מגשה שלא. שהם כאילו אני יכול

או להפך או או לפעמים זה להפך

או הפך לא לא גם לא יש לנו קצת קשר דומה כאילוני הקשר שלי איתם לא יותר משאר האחים

אם אחותן יותר יכולה לדבר הטכני כאילו על ה ממש טכני הפרוטות על ספוט כזה א אח שלו פשוט יותר מופנם

באופי שלו נולד ככה לא מאז הפלי

לא קשור אותו באמת כן

א מה שכן אני חושבת שכל המש משפחה בחוויה הזאת. זאת אומרת זה לא אנחנו יותר מבינים כאילו אנחנו לא יותר מבינים את החיים, יותר מבינים את מורכבות החיים. אני מרגישה שהם גם מרגישה שהם גדלו לתוך זה.

כן. זאת אומרת שהם גם חווכה לדבר איתם כמעט אותו דבר בהקשר הזה של אה של החיים אבל אני באמת מ אבל אני כן מרגישה איתם שאני יכולה לדבר איתם אחרת משאר אנשים או מאנשים כאילו שפחות אני מרגישה גם בכללי שאנשים שחוו מורכבויות יש לי אתם שיח יותר משותף

כן כן יכול לה

כאילו כשמבינים מורכבות לא דווקא לפעמים מה הכוונה את המורכבות יש אנשים שנולדו ככה בכלל שזה אולי גלגולים אני לא יודעת

כן כן כן והילדים שלנו נולדים למשפחה המעניינים פעם שואלים אכם כי זאת אומרת היא ילד כ מגיע לגיל הבנה אומר רגע מה קורה פה א תהילה למה יש שתי רגליים ליד המיטה למה לא יש רגל ילדים לזה זה כבר לא זה כבר לא צריך לדבר על זה כי זה הרי ילד אם הוא אם הוא חווה את זה מגיל אפס אז זה לא מוזר לו

כן

אותו דבר עכשיו גם זה יותר קורה עם אחיינים ומודים וילדים של מני דודים כזה אה

יש בדיחות שחורות זאת אומרת זה יש כזה לא אתם לא זה לא בציב

אנחנו מדברים דוך

כן כן כן

בדיחה שחורה זה להגיד דוח ולהגיד שזה בדיחה תשמי לב

עכשיו לא רק זה שנה אחרי בעצם נכון כמה זמן אחרי קורה את ההתנתקות הגירוש מגוש כתיף בעצם

חמש

אה חמש שנים היה נראה לי קצת פחות

ארבע ושלוש

אוקיי אז את כבר בתוש יש לך כבר אחרי כמה זמן כבר יש את פרוותזות

תשע חודשים לא כבר יש אותם יש אותם א זה קרה בחשבן בפסח אחרי פסח כבר שמתי אותם

כי הקטיות היו מתחת לרגל אז היה אפשר באמת מי שלא יודע כשהקתיות הם מתחת לברך אז אפשר הפרוטזה יכולה להיות מורכבת יותר בקלות נכון תמיד אומרים שעדיף אני יודעת את זה מעכשיו מהמלחמה שאני רוצה להיות הרבה בשיפום זה יותר יציב לכל האחים הפתייה היא מתחת לברך

זאת אומרת לפחות זה כן א ובעצם את כבר על הפרוטזות לומדת ללכת ואז משבר כזה משבר קיומי פתאום מגרשים אותכם מהבית ומהבית שבשבילו לא זה לא רק מגרשים מהבית זה מהבית שבשבילו לא נלחמת בשבילו בשביל לא איבדת את הרגליים והאצבעות

איך עושים את זה

זה היה מזעזע זה עד היום מזעזע זה יותר מזעזע מאזכ

שמחת הורה אמ יש את הפן האישי תפן הלאומי

ספרי לי בפן האישי

בפן האישי וואו אהבנו אהבנו את היישוב אהבנו את הבית אה היה היה היה אמרתי זה היה בסוריאליסטי, זה היה פסטורלי ומפחיד.

כן.

באמת בשלוש שנים האחרו בחמש שנים האחרונות זה נהיה ממש מפחיד כבר באמת הפצמרים זה כאילו אתה יכול למות בלי בלי הכנה מקדמת כזה. לא לא שזה לא קרה לי כבר פעם אחת אבל

כן כן

והפחד ממחבלים כל לילה וואי

כל לילה אתה מדמיין מה תעשה כשמחבל להיכנס ואיפה תתחבה וכל רעש נשמע צעדים שמחבל

בלי כאילו אחיזה בקרקע א כאילו עם היגיון קצת אבל בסוף לא היה חדירה ממש לי שוב

אבל א אבל הקראתי סיפורים מאנשים ש אמ אז אז אז גם היה מפחיד אבל רצינו להישאר רצינו אז גם הפנה כאילו להישאר עם חברות ועם היישוב וגם וגם לאומי כאילו באמת האמנו בסוף מחדירים לנו את זה בברית ואני זה בדם גם אני צחוקת על זה שפיזית גם גם בדם שלי זורם דם של אחרים כאילו עוד

תרומת דם כלשהי ש ש שהייתה ואני באמת מרגישה שאני חיה בתודעה בלי לרצות בכל צעד בתודעת עם ישראל ממש

וואי

ממש ממש אז זה היה כאב כפול כאב כפול אבל כאילו בין ז לח זה גיל כאילו עוד יחסית סבבה לחוות את זה ועוד עברנו כל ה כל היישוב ביחד למלון אז היינו גם כל החברות ביחד ואחר כך עברנו כל האישוב ביחד לאשקלון

אה

ונשארנו בבית ספר ביחד והסניף

יש יש הרגשת שיש איזה התחשבות במשפחה שלכם ספציפית כזה שבאים החיילים לפנות אותכם וזה ישזה הם יודעים שמדובר פה בילדים של שפחת כהן ש

אז אז בגירוש עצמו כמו החווינו את כל ה את כל הכוחות לא להיכנס לבתים שקרה להם משהו, אופציה או מוות.

אז א הם לא הגיעו. נכנסו חיילים אלים לבית אבל ישיבת צוות כזה עם אבא שלי הוא היה כזה עובד במזכירות

אז אה הם לא באו לפנות אותנו. אז הייתה איזה רגישות זאת אומרת שלכ ואז בסוף יום כזה בלילה הלכנו כל המשפחות שקרה להם משהו הוצאנו את הספרי תורה מהבית כנסת טקס בבית כנסת המון דומרות ממש זכרת שממש כל היום בכיתי

יואו

כן ודרך חלון רואים את הבית כנסת אז כזה כל המאבק שהיה עם הנוער כפר דרום היה מאבק הכי קשה הכי פחות באהבה ובאמונה כן

אה בנחישות וברגישות אה א אבל מאבק ש

שלא צלח זה היה קצר בסוף

כן כן

אה זה היה רוב לא מהישוב זה היה נוער לא מהישוב

כן

א אני זוכרת המון דמעות ואז בבית כנסת המון דמעות גם יצאנו עם הספרי תורה והלכנו לנדרטה שאיפה שהיה הפיגוע

נהרגו בפיגוע הזה אנשים

כן שני אנשים

שני אנשים אוקיי את רוצה להזכיר את השם שלהם

מירי אמיתיי וגבי ביטון כל אחד מהם היה א כאילו אמא ואב למשפחות למשפחה

וואי כן

נפרד

שהם בעצם נסו איתכם לבית ספר כי הם היו אנשי חינוך ה

אנשי חינוך אנשי צוות בבתי ספר בנימת קלים ביישוב

אה אז אנחנו לאנדרטה אחר כך העתיקו את האנדרטה הזאת אני לא יודעת אם אני מתאות איפה היא איפה שהיה הפיגוע וגם זוכרות המון דמעות המון דמעות ולא מדברים אחד עם השני כזה כל אחד מכונס

ו ואז אני לא כאילו עלינו לאטו על דת שוב לאטו ו ואז באר שבע שמה היה מלון

עכשיו את לומדת למדת א אחרי אולפנת ברן למדת א אה

עבודה סוציאלית נכון

כאילו את הולכת במקום להתרחק מכל מה שהיית בשיקום את שוב הולכת למקום הזה של טיפול זה לא פשוט זה לפגוש שוב את המקום הזה של טיפול ונזקות זה יותר לא פשוט לא להיות ב כאילו אני לא יכולה א לא לדבר על החיים על קשיים זה לא מעניין אותי

זה הכי וואו ואני חושבת על המטופלים שלך אלה שאת מסייעת להם אני בטוחה שכשמגיעה מישהי ש יודעת עם רגליים פרוטזיה ועם מה ש בסוף מה אמרתי לך בתחילת הריון שעוד לא נדלקה המצלמה לכולנו יש סוג של אף פעם לא מושל יודעת יש כאלה שרואים להם יודעת הפרוטזה היא בנפש היא בלב ואת יודעת מרכיבים את הפרוטזה מחזירים את הפרותזה ויש כאל אבל אצלך מה לעשות זה רואים אותך וזה ישר ניכר לעין כן את עם הכיסא הגעת לכאן עם הכיסא גלגלים את מהפרוטזה עם וכשאת מגיעה למטופל בצורה כזאת אני חושבת שזה מעורר בו איזשהיא יכולת הקשבה יותר לבן אדם כמוך כי את לא באה אליו מלמעלה את באה אליו מהקשיים נכון אני אני צודקת

ודאי

ספרי תספרי לי על זה קצת

א קודם כל בסוף יש לי גם התמודדויות של בני אדם כן עבודת המידות א

לא זה לא שיש לי רק את הפרצזות וכל השארסבה

אבל אה ברור שקושי פוגש קושי

כן

ברור וזה בא עם עוצמות. אני יודעת שיש לי גם את העוצמות שבאות. א והנערים שאני עובדת איתם הם אה אין בלי דיבור. בלי מילים. בלי מילים זה הם מרגישים את זה מיד שאפשר לספר לי הכל, שאני לא פראירית, שאני לא אתמוטט,

שאני אבין.

א מה זה שאני אבין? שאני מבינה. כאילו זה קורה. זה קורה

בשלום הראשון. באמת.

זה זאת אומרת העבודה שלך היא בעיקר עם נוער. כרגע בשנים כן בשור האחרון אבל עם נוע

אה ואת מגיעה ואת בכלל שאת מגיעה למקום את מנחה את מה שום אני תהילה כן חסרות לי את אומרת את זה משהו או שאת מתי מתי מתחילים לספר

אה לא תמיד זה משפט ראשון

כבינה שזה קצת הפיל שבחדר זאת אומרת מה קרה לה

אז אז לפעמים לפעמים כשכשבן אדם חווה על עצמו קושי אז הוא הוא רואה את הקושי השני לא יודע, זה מסתדר כזה, אני לא צריך להסביר את זה.

לא, זה מעניין דוקה אתה אני מצליחה להרגיש אם זה אם זה אישו אצלו או לא אצל ה כאילו לא זה ולפעמים אני אני מסבירה את זה מיד ולפעמים אחרי כמה זמן, לפעמים אחרי כמה ימים

א איך התגובות של אנשים?

סבבה. אני אני זה טיווך שלי זה כאילו איך אני חווה את זה ככה לרוב וואלה אשכרה אשכרה זה תרובה אוקיי

וואלהשכרה לא יודעת אולי יכול להיות גם אה קשה לי לא כל כך יהיו לי תגובות של אה וואי מצטערת לשמוע כאילו זה

כי את לא צת לקרות

כן כי זה בסוף זה חלק מהחיים לא זה בסוף זה לפחות חלק מהחיים שלי

כן לא לא בואי זה לא חלק את יודעת מתי מתי זה חלק מהחיים אני חושבת שעוד 10 שנים ילדים יגדלו היית אפילו פחות ילדים יגדלו כבר לאחוב שהםכים בו המון קטועים בסוף באמת אנשים

ביחסיות

כן את יודעת יש מאוד תחשבי שבכל מקום נראה הרבה יותר אנשים א נחים קטועים אני לא מדברת על פוסט טראומה פוסט טראמה פחות רואים כן שזה בכלל בהמונים אבל זה מעניין את חושבת על זה שפתאום תהיי קצת א אולי פחות אטרקטיבית כי יראו קצת יותר אנשים א מהכים כמוך ברחובזה זה זה כבר עכשיו ישר כאילו כבר אבל אה לא מרגישה הרבה הבדל האמת בתגובות

כן

כאילו גם לפני כן זה היה בסדר בגלל זה אני אומרת

כן בת כמה את תהילה

33

33 אה טוב את צריך למצוא אהבה את אומרת יאללה לך תדעי אם זה לא הפלטפורמה כדאי נכון

כד

קודם כל אני שמחה שזכיתי להכיר אותך באמת באמת מיוחדת ממש ממש תודה נשמה שלי וואו תודה רבה