
"לקחתי על עצמי ציצית וכיפה": טל בנין על תהליך ההתחזקות המרגש
עודד הרוש פגש את טל בנין, לשעבר קפטן נבחרת ישראל בכדורגל, ושמע ממנו על ההחלטה לשמור שבת, על הרגע בו קיבל על עצמו ציצית וכיפה באופן קבוע, ועל היכולת להשפיע על אחרים באמונה ובקבלת מצוות. צפו
פרקים בסרטון:
אני הייתי כל פעם מסתכל על אנשים שהולכים שהולכים ועטופים בציצית וזה היה נראה לי מוזר כאילו איך בן אדם אבל הערכתי דבר אחד את ה את המסוגלות שלהם כי זה משהו שכי מגיע מהספורט את המסוגלות שלנו לעשות את אותו דבר כל פעם ואת היכולת הזאת לקום בשבת בבוקר כי יש פה משהו חשוב זה לא זה זה לא סתם הרי יש בזה יש פה משהו
בספורט מעריכים מקביעות זה אתה מתחיל מזה. העגביעות זה הבסיס שלך. אם אין לך את העגביעות, אם אין לך את היכולת לקום ולעשות את הדברים ולשמור על התזונה ולחזק את הגוף ולשמור עלור חיים ספורטיבי ולא לצאת עם החברים ולדעת להימנע מהרבה מאוד דברים אחרים, זה היא גביעות.
זה עולמות מאוד משיקים כי השליטה העצמית היא מאוד מאוד קריטית בהצלחה בתחומים שאתה מגיע מהם. ברור ברור. הייתי פוגש אנשים בסופר שמתי כל הזמן מה קרה? מה קרה לך? מה קרה לך?
מה קרה? כי פתאום רואים אותך עם כיפה ו
כן כן כיפה וציצית וכל מיני כאלה ברמה של התעניינות אבל הסגנון של השאלות והדרך שהם נשאלות הבנתי שכאילו אני לוקח על עצמי פה משהו שהוא משמעותי
טלבנין
אלן אלן
מה המצב? תודה ב
גדול שחקני הכדורגל בכל הזמנים בארץ זה אני אגיד לו אתה אתה יכול עדיין לא להגיד שלא
קפטן נבחרת ישראל בוא זה לא כל אחד זכה למקום הזה מהראשונים ששיחקו בחול בקבוצות הגדולות איטליה וכולי חזרת לארץ כל הקבוצות הגדולות מכבי תל אביב גביעים וכולי נראה לי אפשר להגיד גדול מגדולי השחקני שחקני הכדורגל בארץ זה כבר כן כן זה כבר כן
הנה אז ציירתי לך את זה עכשיו עכשיו שאתה רואה את הרזומה שלך זה אפשרי
מה שלובך זה אני לא מצטנה אני יודע מה מה שהיה מה שהיה אי אפשר כאילו
לא כי שאמרתי בהתחלה אז אמרת אוקיי
לא כי אמרת גדול גדול יש מגדולה כן מגדולה זה משהו אחר אני לא חושב שאפשר להכריז על איזה מישהו אחד שהיה פה אתה יודע שחקנים שהם אגדות לאורך שנים תראה אותם לא תראה אותם זה תמיד יהיו שמלים ויש כאלה מוטלה כזה
כן
וגיורה שפיגל וחיים יש הרבה ויוסי ויש הרבה חבר'ה ש שהם כביכול יכולים להיות בהגדרה של א גדול כאילו בדרך כלל הולכים על השחקנים מהסוג הזה
כן
אז אני חושב שהייתי חלק אה נכבד כאילו ב
צריך גם להגיד א משהו באופי שלך הוא לא רק אותך שחקן כדורגל טוב זאת אומרת זה שאתה שחקן כדורגל טוב נתן לך להיות בתפקידי מפתח במכבי תל אביב ובחול ובארץ אבל להיות קפטן של נבחרת זה לא בהכרח תמיד השחקן הכי טוב זה גם איזה משהו הנהגתי כזה מישהו שהוא מנהיג כן אבל אה א אתה יודע אני רגיל בדרך כלל לפני רעיונות אה להגיד שבשם השם נעשה ונצליח בשם השם
השם תפתח ופיג תהילתיך
אמן
אה אז כן אני יכול להגיד לך שכן לא תמיד אתה צריך זאת אומרת הסרט הוא הוא איזשהו קישוט להגדיר אותך אבל אני יכול להגיד לך ש אני נולדתי ואני מרגיש את זה גם היום יום נולדתי כמישהו שיש לו נתינה מאוד גדולה ברוך השם זיכה אותי בעניין הזה עם רצון שאנשים לידי שמחו ויתפתחו א ולדעת לעלות למשחק שאני יודע שאני לא מפוקס בעצמי אני מפוקס גם באנשים מסביב ואני יודע שאת הדברים שאני אמור לעשות אני אעשה וזה משהו ש הרגשתי טוב איתו לאורך כל השנים אולי אל בתקופות הם הוא היום גם היום היום כבר יש יותר משמעות לתפקידים מהסוג שאני עשיתי אבל בימים הם הרבה מאוד שחקנים שזבי קיבלו את ה את ה בוא נקרא לזה את הכותרות לא שאני לא זכיתי כן אני לא אבל הבנתי את הסדר בכדורגל הבנתי את התפקיד שלי הבנתי את המקום שלי וחייתי עם זה בשלום
אני אומר סרט הקפטן רק שגם יבינו הצופים זה לא תמיד הולך לשחקן הכי טוב צריך שהוא גם יהיה בפוזיציה של מנהיג
כן אין ספקן אין ספק זה זה מישהו מישהו שדואג לאחד, מי שדואג לחבר, מישהו שדואג לכלל. בדרך כלל שחקנים עם הרבה מאוד נתינה, עם הרבה מאוד יכולת להשפיע על המשחק, עם הרבה מאוד הרבה מאוד יכולות לא להתמקד בעצמם, אלא גם לדחוף שחקנים שהם שתקלט נניח ששחקן נגיד עושה פעולה לא טובה אז לעודד או לדעת מתי מתי לעודד ומתי לבוא ולהעיר לשחקן בדרך בדרך שהיא נכונה. אני האמנתי במנהיגות א לקרוא לזה שקטה על ידי השייה א פחות דיבורים כן על המגרש מחוץ למגרש קצת פחות אבל על המגרש א שהייתי אדם שונה לגמרי
לפני כמה רגעים התעקשת שנעצור את הרעיון ותגידשם שפתיי תפתח ופיגיד תילתך אמרת אני נוהג ככה לפתוח את הרעיונות
כן
אה אתה נוהג ככה לא מאז ומעולם בשנים האחרונות
לא בש זה בתקופה בתקופה האחרונה אני יכול לומר לך אה שהיה לי רעיון לא מזמן ושחזרתי הביתה הציק משהו הציק לי ואז אתה יודע זה היה רעיון בכלל בנישה של כביכול לכל העניין של כדורגל על הקריירה וכל מיני כאלה ו ברח לי העניין הזה להגיד את וזה משהו שנגיד עד עכשיו זה מקרסם בי שלא אמרתי את המשפט הזה וזה מאוד משמעותי לי למה כי היום אני באמת בתובנה מלאה זה לא שעכשיו אתה יודע אני לא קיצוני א והמילה קיצוני משתמשים בה בדרך כלל בנישה הזאת של מישהו שפתאום החליט א לחזור בתשובה ולהתחזק כל פעם בדרגה מסוימת ולעלות עוד מדרגה ועוד מדרגה. אנשים יש להם ראייה של של שמדברים על דת כאילו שזה משהו שהוא כאילו
השתגעת
השתגעת
כן
אתה יכול אתה יכול ויש לך הרבה מאוד מקרים שאנחנו שומעים על אנשים שעושים דברים הרבה יותר קיצוניים כמו למשל לשנות את סוג המין שלהם ואנשים מקבלים את זה בזה לא להשתג
אבל לחזור בתשובה זה כבר
והחזרה בתשובה לכן אני אומר שכל דבר היום שאני עושה אותו אני מבין גם יש לי אני אני פשוט מבין שאני מסתכל על החיים שלי אחורה ואני מסתכל על דברים שקר לי ואני לטוב ולרע דרך אגב אני מבין שבסוף בסוף כאילו אנחנו סוג של א של שותפים ש
אומר לטוב הרע הכל הטוב אבל זה תובנות מאוחרות יותר
איפה זה התחיל כי דיברנו ממש נגענו תלבנין לא לא צריך להרחיב גוגל קטן ויודעים כמה הוא היה משמעותי לכדורגל הישראלי וכמה הוא פרץ באמת תקרות זכוכית עבור שחקנים שבאו לאחריו אבל איפה מתחיל השיח שלך עם ריבונו של עולם? עד כדי כך שנה מגיע רגע של רעיון ואתה אומר חשוב לי להגיד השם שפתיי תפתח איפה הדבר הזה? כל ההתכתבות הזאת עם ריבונו של עולם מתחילה
המשמעות היותר גדולה מן הסתם התחילה בשנים האחרונות אני יכול להגיד לך שלאורך כל החיים שלי זה היה תמיד הבני לבני כן זה אף פעם לא היה בחוץ א ואף פעם לא דיברתי על זה אבל א אני יכול לומר לך שלא משנה מה שקרה לי בחיים הצלחתי א עליתי לבוגרים של הפועל חיפה פעם ראשונה א התחתנתי ילדים תמיד הייתה לי את ההרגשה א שמשהו חסר משהו חסר ברמת כמעט ידעתי שאני בן אדם נקרא לזה עמוק אם חושב על דברים ולנסה לחשוב למה הדברים קורים ו שהדברים לא קורים סתם אבל הייתי התבשתי כאילו כאילו לקרוא לזה ביני לביני ורק עכשיו בשנים האחרונות שהתחברתי לכיוון הזה של יודע שזה התחיל דרך אגב מזה מישהו אמר תשמע תקרא תהילים נניח כל יום ואחרי
מתי אבל בוא נצלול באמת להרגעים זה באזור היה אני חושב שזה היה באזור הקורונה עליית מדרגה הזאת שהחלטתי בקורונה א לנסות לשמור שבת כי
למה פתאום זה לא שזה יעזר לך קודם כל גדלת בבית מזרחי אמא ממצרים אמא שלי מסרטית אמא שלי מסרי חרכה ואבא שלי עדני
זאת אומרת תימני אנשים שמגיעים ממסורת מבית זה לא זר לגמרי
כן אבא שלי אבל ההורים שלי התגרשו בגיל שבגיל מאוד אני הייתי בגיל מאוד צעיר ו בזמנו להיות זאת אומרת הייתי כלד היחידי בבית הספר לדוגמה שכאילו כביכול ההורים שלו גרושים אז הייתי יוצא דופן כאילו בעניין הזה כל פעם שדיברו על אבא זה היה משהו שכאילו א קצת מציק לי ומפריע לי
אה ולא הבנתי את המשמעות של שיש אבא בחיים היום אני יכול להגיד לך שם הרבה מאוד תובנות מן הסתם יש לי גם ילדים משלי ואז לאט לאט עם השנים שאתה חושב על דברים ואתה מעמיק במחשבות על על הדרך ועל אורך החיים וכל מיני דברים ש שאתה יודע של בן אדם בינו לבינו אז הבנתי שיש פה איזשהו חסך עצום של
אבל מה בקורונה גורם לך לעשות צעד או בכלל להגיע לשבת שזה זה כבר חתיכת קבלה על עצמך
תראה קודם כל התחלתי בקריאת תהילים אוקיי בקריאת תהיל אני לא יכול אני לא מסוגל כמעט לקרוא א שום דבר לא הייתי מסוגל נגיד התחלתי לקרוא ספר אני לא מצליח
מה אתה מאבד עניין
אני מאבד עניין לא רק שאני מאבד עניין גם לא מצליח להתרכז וכשקראתי תהילים אתה א' לא מבין את מה שכתוב אז אתה מנסה להבין את מה שכתוב אתה חוזר על ה על הפרק של אותו יום כל פעם ואז לקחתי על עצמי אמרתי רגע ואז בישיב בא ואמר לי תשמע לקרוא תהילים בשבת את כל הספר אז גם כן ואז התחלתי לקרוא את כל הספר אני לא ידעתי בדיוק לאן אני הולך ומה אני עושה עשיתי את זה כי רציתי וראיתי שאני מסוגל פתאום כן לקרוא
יש לזה קשר לקורונה למה דווקא בקורונה או בכל זמן שמישהו היה בא ואומר לך תשמור שבת היית שומר
קשר לא לא אני חושב שזה ברגע שאתה מתחיל לקרוא אז אתה כבר מתחיל להרגיש איזשהו משהו אתה מבין אני מתחיל מרגיש להתחיל להרגיש איזשהי זיקה שאתה עושה איזשהו צעד מסוים בקורונה הכל עצר מלכת ואז אמרתי רגע אולי בזמן הזה אני אנסה באמת לשמור שבת אני אקח על עצמי לא להדליק אור
אני אחדד את השאלה בקורונה מישהו בא ואומר לך קח פרק תהילים אתה מתחיל גם לשמור שבת מישהו זרק לך את זה אבל אם הייתי זורק לך את זה
לפני זה
אן ב אבל אם הייתי זורק לך את זה לפני 40 שנים אומר לך שמר שבת היית שומר שבת אני לא אתה יודע מה לא אני לא יודע אני יכול להגיד לך שבמשפחה שלי סתם דוגמה אצלנו לא שמרו שבת מן הסתם בבית שגדלתי אצל אמא שלי לא שמרו שבת אה דודים שלי שהיו מאוד קרובים אליי גם א חיים ורון חיים נגיד יותר הוביל את העניין הזה של נגיד שעשה כל שישי קידוש במשפחה שם והיינו מן הסתם נמצאים שמה אז זה היה סביב המשפחה זאת אומרת חגים וכל מיני דברים כאלה זה לא היה חגים
כהילחתם
כהלחתם א אני יכול להגיד לך ש ש אתה יודע שאתה מסתכל נגיד ניסיתי אני אוהב אני אוהב לנסות עכשיו זה משהו שקרה עכשיו זה לא שלש ששמרתי באותה באותו שבת שמרתי את כל השבת כמו שצריך כי אני לא יודע את כל הכללים ואת כל החוקים מן הסתם אבל ניסיתי לא להדליק אור ולא להדליק אש אז עם האש הצלחתי עם האור מן הסתם באינסטינקט שלי כל פעם הייתי נכנס נגיד לזה מדליק את האור מה אני עושה טק סוגר את האור בחזרה
אבל בוא תחזור איתי לרצון מה מאיפה בכלל מתעורר הרצון שלא להדליק קש עזוב אם הצלחת או לא הצלחת זה כבר שלב גבוה יותר אבל מאיפה בכלל הרצון שבא ואומר וואלה אני רוצה להכניס את זה לחיים שלי תשמע אתה כשאתה מתחיל עם זה אני לא ידעתי אני לא ידעתי בדיוק לאן זה הולך ומה אני עושה אני יכול להגיד לך שעוד פעם ה ה גם זה שלקחתי על עצמי זה מעניין של יתום זאת אומרת התחלתי לקרוא תהילים ואז שאתה קורא תהילים אתה פוגש גם אנשים סתם מן הסתם שהם נגיד א אתה נמצא פתאום נגיד בבית כנסת פתאום באים ומדברים איתך פתאום אתה נמצא באיזשהו שיעור תורה ואז פתאום אתה מבין שאם אתה כבר שם אז אתה לא יכול לברוח, אתה לא יכול לקחת א
אבל מה זה פתאום אתה מתאר פתאום כאילו זה נפל עליך כרעם ביום בעיר בעוד זה לא סתם קרה עכשיו בקורונה ולא קרה 20 ו30 שנים לפני כן
יכול להיות שהקורונה נתנה לי את הלגיטימציה כי גם ככה כאילו אנשים בקושי נגיד יצאו מהבית ובקושי עשו איזשהו משהו שקשור לבחוץ וכולם היו סגורים בבתים באותה תקופה בראשית של הקורונה ויכול להיות שזה נתן לי את הלגיטימציה לנסות לטאום ולנסות להתמודד עם הדבר הזה ולראות מה זה עושה לי.
מה הרגשת שזה עושה לך? שזה לא בהתחלה אתה יודע התורה כאילו זה לכולם זה נראה כאיסורים אסור את זה ואסור את זה וזה סוג של עול ואז פתאום אתה יודע חלפה לה השבת אמרתי וואלה כאילו זה לא נסעתי לא קרה כלום לא הדלקתי אש גם לא קרה לי כלום הכל הסתדרתי עם הדברים כפי שהם ואז התחלתי לקחת על עצמי את הדברים הקטנים האלה
אבל אתה אומר הסתדרתי זה משהו שהוא הפך להיות לך טוב בחיים או לא קרה לא, טוב, טוב, ממש טוב. כאילו, כי אתה יודע, אתה מתגבר על משהו ואז אתה רואה שתשמע, שמירת שבת הזאת זה לא משהו שמה שאתה שומע כל הזמן. זה משהו שהוא נראה אחר לגמרי. אתה פתאום מרגיש גם עם עצמך בהרגשה הפנימית שלי הרגשתי ממש טוב עם עצמי. הרגשתי שאני עושה משהו שהוא זה משהו ש שעושה לי טוב. לא סבלתי אף פעם ולא לא עשיתי דברים אף פעם ממקום של סבל. כאילו כשאני חושב על החיים שלי אז אני חושב על נגיד אם הייתי במקומות שלא רציתי להיות והייתי בהם ועשיתי דברים בגלל אולי הרגלים והיו כאלה דברים אבל השתדלתי לעשות דברים שגם מתאימים לי ולנשמה שלי ופה מצאתי פתאום פתאום נפתח איזשהו צוהר למשהו שהכניס בי איזשהו א סוג של רו
לא הרגשת רק את הייסורים אלא הרגשת גם מה זה נותן לך
כן עצרתי שנייה רגע את הכל לא קרה כלום לא נסעתי נגיד ברכב א בשבת הראשונה הזו ולא הדלקתי אש עם האור אני אומר עוד פעם אני מודה זה לא הסתדר לי כאילו אתה יודע זה אינסטינקטים וזה היה סוג של הרגל אבל וואלה זה עבר לקחתי לעצמי עוד דבר ועוד דבר ואז א באיזשהו שלב כשאתה א מגיע ואנשים אומרים לך בוא לבית כנסת היה לי שכן שגר ליד אמא שלי אמר לי בוא פעם אחת לבית כנסת כי הייתי כבר מתחיל לשמור בנשים שבתות ביחד לפעמים וכאלה א ואני דחיתי את הקטע הזה כן,
כי לבית כנסת כאילו זה היה נראה לי כבר קצת א קצת גדולתי מדי
ואז א באתי יום אחד לבית הכנסת אמא שלי זכר חכה הייתה גם ממש א כמה פסיעות מבית הכנסת נכנסתי לבית הכנסת עשינו את ה את ה את המנחה כמובן את הקבלת שבת ואז חזרתי הביתה וו חזרתי הביתה ל כביכול לאכול לעשות את הקידוש וזה הרגיש קצת יותר שלם
ואחרי זה התחלתי להגיע עוד פעם ואחרי זה התחלתי להגיע עוד פעם ואז אמרו לי תשמע יש יש היום סתם בשבת אה נגיד את התפילות בבוקר אז התחלתי גם לבוא לתפילות בבוקר ואחרי זה יש את הקידוש ואת האיחוד הזה
אבל הם חידשו לך
כן
לא ידעת שיש תפילות בבוקר
לא אני יכול להגיד לך שאני הייתי כל פעם מסתכל על אנשים שהולכים שהולכים ועטופים בציצית וזה היה נראה לי מוזר כאילו איך בן אדם אבל הערכתי דבר אחד את ה את המסוגלות שלהם כי זה משהו שכי מגיע מהספורט את המסוגלות שלהם לעשות את אותו דבר כל פעם ואת היכולת הזאת לקום בשבת בבוקר כי יש פה משהו חשוב זה לא זה זה לא סתם הרי יש בזה יש פה משהו
בספורט מעריכים עקביות
זה אתה מתחיל מזה העגביעות זה הבסיס שלך אם אין לך את העקביות אם אין לך את היכולת לקום ולעשות את הדברים ולשמור על התזונה ולחזק את הגוף ולשמור על אורך חיים ספור ספורטיבי ולא לצאת עם החברים ולדעת להימנע מהרבה מאוד דברים אחרים זה היא גביעות
זה עולמות מאוד משיקים כי השליטה העצמית היא מאוד מאוד קריטית בהצלחה בתחומים שאתה מגיע מהםור
להציב יעד ולבוא ולהגיד אז יורה אשר רקע אז יגידו אז יעשו אז החברים ירצו לצאת לפה לדמוד אחרת על מה יגידו זה התמודות אחרת אני יכול להגיד לך ש ש אה ב אני עד שלב מסוים עד שלב מסוים אה בוא נגיד הייתי שם הייתי נכנס לבית כנסת זה התחיל אחרי זה אתה יודע להתפס אז הייתי הולך קצת יותר לבית הכנסת וכאלה שם את הכיפה בבית כנסת יוצא מבית הכנסת מוריד את הכיפה אה עם ציצית א לא הלכתי ואז א
ואז מגיע שבעה באוקטובר
ואז לא לפני השבעה באוקטובר לפני זה עוד א ביוני באותה שנה אמא שלי נפטרה ואז כאילו אתה יודע אתה הילד שלה ואז מסבירים לך שאתה צריך לעשות קדיש ואתה מבין שוהתחילו לדבר על הקדיש, את החשיבות של הקדיש ואת את ה את ה שזה צריך להיות שנה שלמה. והתחלתי ללכת לבית כנסת בבוקר בשחרית, במנחה וערבית. ואז עכשיו הבנתי, תשמע, יש פה יש פה איזשהו עניין א לתת לעשות להתפלל להגיד קדיש עבור אמא שנה אחת זה כלום וכאפס לעומת חיים שלמים של נתינה. ושל חוויות לטוב ולרע אבל מה זה כאילו איזה פרופורציה אין איזה פרופורציה אין אין פרופורציה זאת אומרת זה לא לעשות את זה אז אתה מתחיל לעשות את זה ואז אתה רואה שנגיד יש בתי כנסת
שמתחילים את התפילות נגיד בשעה יותר מאוחרת אז חיפשתי בתי כנסת אז הבנתי שיש תפילות שהם נגיד יותר מוקדמות כי תשמע את כל העולם הזה לא הכרתי
מדהים אתה עושה את הצעדים לבד
ואז אני עושה את הצעדים בהתאם לאורך היום שלי אני יודע שיש לי נניח דברים אז אני הולך לתפילות מחפש בתי כנסת שהתפילות מתחילות שם הרבה יותר מוקדם ואז אתה הולך לתפיל תפילה ופתאום א אחרי תפילה אנשים בדרך כלל מתפזרים. אתה מגיע נגיד למנחה אז אנשים מגיעים קצת יותר מוקדם ואז מישהו נותן פתאום נגיד איזשהו דבר תורה אז אתה שומע עוד דבר ועוד דבר ופתאום אתה מתחיל להבין שזה הפך להיות העולם שלך. ברגע שאני התחלתי לנהל את החיים שלי לפי הקדיש של אמא שאני צריך להגיד על אמא והייתי נוסע נניח ברכב ואני אומר רגע עוד מעט יש תפילת מנחה ועוצר באמצע הדרך ונכנס פתאום לאזשהו בית כנסת ואנשים מסתכלים עליי אני אני קולט שאנשים
כאילו מזהים לא כולם אבל חלק מהם ופתאום ניגשים אליי ושואלים אותי זה אתה אני מבין ש שברגע שאתה נכנס לבית כנסת ואתה חשוב לך להגיד קדיש שואלים אותך מתחילים לדבר איתך ולרעיין אותך סוג של רעיונות קצרים כאלה מתחיל להגיש שזה עושה איזשהי השפעה כזאתי מסוימת אתה מבין גם עליי ואבל גם עליהם ואז ואז אנחנו מגיעים בתוך השנה הזו לשביעי באוקטובר אני בבית כנסת אנחנו בשמחת תורה
זאת אומרת היה קורונה צעד ראשון
צעד ראשון
פטירה שלמה צירה ש צעד משמעותי שני
זה שבעה באוקטובר
מה זה שבעה באוקטובר שבשב באוקטובר בשמחת תורה אנחנו בבית הכנסת כמובן שאני לא יודע משום דבר אני לא יודע כלום ואנחנו בבית כנסת מתחילים אתה יודע לשיר וכאלה ונכנסת אישה לבית כנסת עם הפלאפון תראו איך הם שמחים תראו איך הם רוקדים ואז מישהו בא והוציא אותה החוצה ואף אחד לא הבין מה קרה אף אחד לא ידע בכלל שמשהו התפתח ואני כמובן הבנתי ש ש פתאום הבנו שיש פה איזשהו משהו יצאנו התחלנו לצאת החוצה כדי להבין מה קורה והבנו שמתפתחת פה, מתפתחת פה איזשהו עניין שאנחנו אפילו אנחנו היום עוד לא מבינים כאילו מה מה קרה ואני הבנתי שהבן שלי כבר אה נמצא ביפשהוא נמצא שלך לוח מילוי היחידות כן הוא היה בסדיר ביחידה מוכרת ומילואים ואז א אני זוכר במחשבה עליו אני כאילו באותו רגע אמר כאילו אמרתי לעצמי זה תמיד מעורר בי רגשות ברור
שאני שם כיפה וציצית
בשבילו
כן
שהקדוש ברוך הוא ישמור עליו לא רק עליו על כולם אבל ספציפית זה היה משהו שלקחתי לעצמי באותו רגע
זאת אומרת ב7 באוקטובר בוקר שמחת תורה זה מה שאתה מקבל לעצמך
ציצית וכיפה קבוע
כן אמרתי זהו כאילו זה יש פה יש פה קרה פה משהו שהוא משמעותי ויש לי את היכולת אתה יודע להוביל משהו מסוים ויש לי את היכולת להשפיע אני לא מוריד את זה אני שם כיפה ואני שם ציצית וזהו ואמא
איך אתה מבין איפה הוא
אני מבין כי כי אתה יודע זה זה מישהו ש באותו רגע כאילו אנשים התחילו לדבר חדירות של מחבלים וכל אף אחד לא ידע שום דבר ברור
ואז אני מבין שהוא כאילו ניסה כי הוא ניסה לתפוס אותי ופל שלי הפלפון שלי פשוט היה סגור ואז אני מבין את החוויה שהוא עבר אה דרך אגב עד היום לא דיברנו ממש בפתיחות אני הבנתי את זה מחברים שלו ומן הסתם אני כבר ביום אחרי זה כבר הייתי כבר בלוויות של חברים של אנשים שאני מכיר א וזה היה פשוט עצוב לראות להגיע ללוויות של הורים שהבן שלי היה בפיקוד שנגיד של ילד דרך אגב אנחנו כבר מדברים אז אני רוצה העיון הזה אני גם מקדיש אותו ליל נשמת רועי נגרי
שהוא היה חייל שלו לא הוא היה מפקד של הבהן שלי הוא אבא שלו בן 28 אני גדול ממנו כולו בשנתיים משהו כזה
ולראות ב ב להיות בעלווה ולחבק את האבא ולהבין שכאילו שאני יכול להיות כאילו מקום הזה. זה הוציא אותי מדעתי. אני יכול להגיד לך שההזדהות כאילו פתאום החדשות של חיילים נהרגים זה משהו כבר אחר. זה לא משהו שהיינו לפני ששמענו אה אה חייל נפטר. אתה שומע את הדברים האלה? זה כבר הפך להיות כמו שיר ברדיו. היום יש איזה משמעות כאילו אחרת לגמרי כי אתה כבר רואה לב ואתה מבין את כל המורכבות ואת כל הנתינה וכל מה שעושים ואז הבנתי גם את המשמעות של של להיות יהודי כי כל זה קרה בגלל שאנחנו כביכול יהודים ככת הם ממש צעקו את זה התבחל יהוד ברור ואז כאילו אמרתי תשמע אני לוקח על עצמי אתה יודע הייתי שלם עוד יותר ועוד יותר זאת אומרת זה הכניס בי אמונה ורצון לא רק לא רק להגיד אני יהודי אני גם יהודי גאה שזה מג
זה הצד שבחרתי כי כי זה מה שאנחנו צריכים לעשות זאת המצווה שנתנו לנו ואנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים הייתי פוגש אנשים בסופר שמתי כל מה קרה מה קרה לך מה קרה לך
מה קרה כי פתאום רואים אותך עם כיפה ו
כן כן כיפה וציצית וכל מיני כאלה ברמה של התעניינות אבל הסגנון של השאלות והדרך שהם נשאלות הבנתי שכאילו אני לוקח על עצמי פה משהו שהוא משמעותי והייתי מתפלל שמגרתי בכמה מקומות ובאחדת הפעמים פגשתי את אה רידן שהיה גם כדורגל לשעבר שהפך להיות רב הוא אומר לי הוא כאילו אני כל תמיד אומר לי שהוא מעריץ אותי אמרתי לו תשמע עכשיו אני מעריץ אותך כאילו שהפכת לתרב ואז הוא אומר לי תשמע אתה לא מבין איזה קידוש השם אתה עושה אמרתי לו מה זה קידוש השם הוא אומר לי תשמע אתה בא לבית כנסת עם כיפה כשאתה יוצא מבית הכנסת אז אני שומע את הדיבורים אתה לא מבין כאילו איך אנשים מדברים עלי העניין הזה ואז הבנתי גם את החשיבות הבנתי שהייתי חשוב ואת המודל ש שיכולת שלך אני
פוגש הרבה מאוד הורים אני פוגש מאוד הרבה מאוד הורים של ילדים ביום של בני 20 אנשים שהם 10 שנים מעליי בגיל שלי 10 שנים או 15 שנה פחות את ההשפעה שלהם על זאת אומרת הם ניגשים אליי ואומרים לי אתם מדברים איתי הרבה על זה שהייתי להם סוג של של איזה מישהו שנתן להם איזשהי דרך והשראה ואז הבנתי את היכולות שלי ואת הכוח שלי גם כביכול בתחום הזה. א ואני יכול להגיד לך שהצעדים שלי ברמת ההתקדמות ברצון שלי ללמוד ולדעת דברים אני פתאום הייתי יושב עם עצמי בבית כנסת ואנשים שכביכול נראים לנו כאלו אתה יודע מבוגרים כאלה עתיקים מהמקום ההוא עם המשקפיים של ה אתה פתאום מבין כמה חוכמה יש בהם וכמה הייתי הייתי אומר לעצמי בוא אני
אני אני הייתי מתבייש שאני לא יודע דברים בסיסיים של תורה א אתה יודע להבין דברים מהאבות שלנו ז ברור שאת האבות כן אבל את השמות אבל להיכנס לתוך כל העניין הזה להבין שיש לנו היסטוריה פה להבין שיש לנו פה ספר שכתובים בו דברים שהם רלוונטים לכל תקופה ותרופה כי חוקים קמים
הם לא עתיקים הם רלוונטים להיום
קעמים חוקים כל השנים על ידי האנשים והם כל הזמן משתנים פה קיבלנו משהו מצוות שאתה רואה שזה רלוונטי גם להיום אנשים מנסים להתכחש לזה אבל הם בסוף בסוף מגיעים למקום הזה כשהם בצרה אם נרצו או לא נרצא
השנתיים האלה לא לא פשוטות עליך יש לך בן לוחם ביחידה מובחרת במילואים זה מתלווה גם מתלווה לזה גם חרדות תוך כדי הלילה מאיפה שאוהבים את ה את הכוח
האמונה אני יכול להגיד לך ש זה לא רק זה זה בעיקר זה בעיקר ואני יכול להגיד לך שבשיחות מאוחרות יותר, כמובן שלא ממנו, אבל הוא רק פעם אחת יצא לו להגיד לי ש שהיה היו מצבים שם שהוא הרגיש שומרים עליו ואני הבנתי מחברים שלו, תשמע, לא הבנתי ממנו יותר מידי דברים כי לא פיתחתי שיחה, נתתי לו את הזמן שלו, אבל אני יכול להגיד לך שכשהוא חזר בפעם הראשונה, הזיג בעיניים השתנה לגמרי.
מה ראית?
ראיתי שם משהו אחר לגמרי. זה לא היה כאילו העיניים של של הבן שלי.
מה היה שם?
היה שם מישהו ש היה שם עיניים של מישהו שראה דברים ש שאנחנו לא נאחל לאף אחד לראות. מישהו שחווה דברים שלא נאחל לאף אחד לחוות. לא רק הוא. זה לא זה לא רק הוא זה זה כל הכל הכל החבר'ה האלה שהיו שם אנחנו אנחנו פשוט לא מבינים כי כי אנחנו לא יכולים. זאת אומרת אני אני הבנתי עם מאחד החברים שאמר לי תשמע יש אתה מכיר אנשים רעים אתה יודע אתה יש לך בעיניים שלך בדימון שלך מה זה רוע אבל אתה לא יכול להבין עד כמה אכזריות ולאן המוח של ה של האנשים האלה עד לאן הוא החיק לכת כי זה הרבה יותר מזעזע ממה שבן אדם יכול לתאר לעצמו אפילו ואנחנו לאט לאט התחלנו לשמוע על סיפורים שיצאו ואני חושב שזה היו דברים הרבה יותר מזעזעים
שאולי מונים מאיתנו לשמוע ולדעת, אבל כשאתה רואה שהבן שלך חוזר ואתה מבין שהוא שהוא שהוא שמשהו עבר שם זה לא נעים אבל זה הרבה יותר טוב מללכת וו ולהשתתף כמובן בהלוויות כאילו
איך הוא מגיב שהוא רואה את אבא שלו פתאום עם כיפה עם ציצית הוא מקבל את זה באהבה הוא מביא ה הוא מבין את המקום הזה הוא מבין את המקום שלי אף אחד מהילדים לא לא מציק לי בעניין הזה. כאילו
הוא מבין שהוא היה משמעותי בתהליך הזה.
ברור. בוודאי. בוודאי. בן שלי עם הגיון מאוד בר. אה כל אחד לקח על עצמו שמה משהו. תשמע כולם התחזקו שמה ומן הסתם התורה פגשה את כולם את כל אחד ואחד מהם.
זה מדהים מה שאתה אומר. זה לא רק כולם התחזקו שם. אתה רואה דור שלם.
אני אני לקחתי לו קניתי לו גם כיפה שתתים לו לכסדה וקניתי לו גם ציצית ואמרתי לו אתה שם את זה גם שם. הוא
עשה את זה.
שיםשים את זה עליך. הוא עשה את זה. כן. זה מדהים כי אתה רואה דור שלם שבזמן שהאויב צועק יתבך אל יהוד הוא אומר אם זה מה שאתם רוצים אני אהיה עוד יותר יהודי פשוט דור שלם אני פגשתי אלפי לוחמים עם קעקויים וציצית זה הפך להיות כמו מוצר צריכה בסיסי בכניסה לעזה בכניסה ללבנון
זה לא רק שם תשמע אתה אתה גם שומע הרבה רעיונות של של השבועים
אה וחתופים של השבועים וכל החתופים אתה כל רעיון שאתה שומע אתה פשוט שומע את השם של השם במילים שלהם
יש לך הסבר לזה טל
איך איך הרי היו פה כבר מלחמותי
היו פה את מלחמת כיפור ושלום גליל ולבנו מה קרה במלחמה שבכל מלחמה בכל מלחמה שבן אדם נמצא בסכנה ממשית או שמישהו מהמשפחה שלך נמצא בסכנה הרי בסוף בסוף ואני אני הייתי בעולם אני אני בוא אני אני לא הייתי בעולם של התורה בסדר, זה היה סביבי, אבל לא הייתי שם. תמיד שאנשים בצרה בסוף בסוף מגיעים איכשהו לרבנים א מגיעים תמיד למקום הזה של להתפלל ולהגיד שמע ישראל דברים הסוג הזה. זאת אומרת שאיך שאומרים תגיד הניצוץ תמיד קיים בכל יהודי ויהודי. זו האמת. אנשים פשוט מתכחשים לזה כמפחדים לגעת בזה, מפחדים להגיע לשם.
אתה כמישהו שהיה בשני העולמות, מה גורם לאנשים לפחד בכלל לגעת בדבר הזה? מה שיגידו עליהם. התדמית של זה
התדמית של זה מה שיגידו עליהם
אבל הנה רואים שזה עושה טוב לטל ורואים שזה עושה טוב לחברים של אני לא צריך לשכנע אני לא אני לא מנסה לשכנע אף אחד אם נגיד אנשים מדברים איתי ובאים לשאול אותי שאלות אני אומר את מה שאני מרגיש אני פשוט יכול להגיד לך ש זכיתי כן זכיתי זה לא שעכשיו עשיתי איזה משהו מיוחד כאילו זאת החובה שלי אבל זה לא עכשיו שעשיתי איזה משהו מיוחד זה משהו שהוא אמור להיות בסיס שלי אני מרגיש את השלווה היום אני מרגיש את הראייה של הדברים שלי רגע, אפרופו שלווה, השבת שלך השתנתה 180 מעלות. שבת זה תמיד היה השיא של השבוע שלך.
כדורגל שיחקו בשבת.
אז יש לי אז זהו. אז מה אני אומר? עכשיו החיים משבת לשבת. אני גם היום חי משבת לשבת. ואני יכול להגיד לך שההתרגשות שאוחזת בי בימים ביום זה התרגשות כמו שהתקנתי למשחק. אי אפשר להבין את זה. יש אנשים שמנסים אני עושה להם תמיד הגבלה של הכדורגל. העניין שלו היא גביעות. העניין הזה של להגיע להשתדל להגיע כמה שר תפילות גם עם קשה. כי לא תמיד בא לך להתאמן. לא תמיד בא לך להגיע לאימון אבל כשאתה מתאמן אתה שוכח הכל. ויש פה הרבה מאוד הגבלות. אתה מבין העניין של השבת בכלל שלא נדבר עליהם. אה ההתארגנות שלך, ההתכוננות שלך באימונים. אז אותו דבר פה אנחנו באים יש עכשיו נגיד שבת את פרשת שבת. אוקיי? אז לאורך השבוע אנחנו
מתכוננים לקראת הפרשה שתהיה בשבת ואז בשבת אנחנו קוראים את הפרשה של שבת ואז איזשהו מחזוריות כזאת שאנחנו לומדים מה קורה ב זה אותו דבר אנחנו לומדים את הקבוצה הריבה אנחנו לומדים מגיע
אז היא מגיע בשבת עכשיו אנשים לא יכולים להבין את זה לקום בבוקר בשבת וללכת לבית הכנסת זה אתה יודע זה זה קטע של שאתה צריך להתכונן אליו ולקחת לעצמך עוד איזשהי הלכה ועוד איזשהו עניין ואתה פתאום קולט ואתה אתה מבין שיש עוד משהו ועוד משהו זה זה מעניין זה עולם הומלאו אני מצטער באמת אני אומר לך את זה אני מצטער שלא התחלתי עם זה הרבה לפני זה נכון שהקריירה שלי הייתה קריירה של כדורגלן אני לא יודע אם הייתי יכול לוותר על הקריירה כי היום אני מבין שיכול להיות שהקריירה שלי ככדורגלן ושהפכתי להיות מי שהייתי אולי בכלל זה לשלב הזה של החיים שלי בכלל שזה שיראה את השלב הזה כדי שאני אוכל לעשות את הקידוש ובאמת שאני אומר
אני לא מייחס לא מייחס לעצמי חשיבות אבל אני מקבל מהסביבה את הפידבקים, לא רק לגבי זה, על כל דבר שעשיתי בחיים שלי.
היית רוצה שהבן שלך יהיה כדורגלן היום?
תראה, את הילדים שלי לא דחפתי לשום דבר. תמיד נתתי לו לבחור, לעשות מה שהוא רוצה. אמרתי לו, כל מה שאת עשה אני בוחר בך. גם אם לא תעשה כלום, אני אגה בך. גם אם לא תעשה כלום, אני אגה בך. אבל אם אתה לא הולך לכדורגל אז שתגיע לצבא, אתה תעשה את הצבא בצורה הכי טובה שיכולה להיות. ואני חושב שהוא בחר בתחום, אני לא ניסיתי לעזור לו, אתה יודע, יש הרבה קשרים וללנסות, שום דבר, כלום. אני זוכר שהוא בא להגיד לי פעמיים תודה אחרי הטירונותוא עשה טירונות כאילו אתה יודע זה טירונות
כן שלי
כל אחד בלבל שלו אז היו שני מצבים פעם אחת שהוא הגיע אליי שהוא רצה ללמוד נהיגה ואמרתי לו אני שמח לשמוע אז תלך תעבוד ותבמן את זה לעצמך ובצבא א כל פעם אתה יודע עם הקטע של בוא תיקח אותי בוא תיקח אותי אמרתי לו אני אדע מתי אני צריך לקחת אותך אתה תסתדר כמו כל החיילים טיסה באוטובוס חוס ותסדר כמו ש כמו שאתה כמו שכולם מסתדרים והוא הגיע להגיד לי תודה על שני הדברים האלה שבסופו של דבר החינוך זה לא אין של חינוך הדרך והבחירה במשפטים וההבנה את הדברים אולי אצלי זה יצא מתוך אינסטינקט אבל זה כאילו ככה ככה זה דברים שאני ראיתי אני יכול לתת ויש לי הרבה נתינה באמת לנסות להקל ו באמת בריאה שלי אני רואה את הילדים שלי ב
לעיניי לא שני עם קשר יותר טוב או פחות טוב, אבל לפעמים זה מה שאני רואה מול העיניים שלי, כי אני יודע לפחות שאני היום במקום שכביכול דארגתי לדור הבא, אתה מבין, לדור הבא שזה ממלא אותי. היום אני נמצא במקום שאני מנסה ללמוד כמה שיותר ובאמת שלא תמיד יש לי את הזמן לזה בגלל כל מיני סוגיות אבל אני באמת משתדל להיות בשיעורי תורה ותמיד שאני מגיע לשיעור תורה ויש לי איזשהי סוגיה אני פתאום מקבל את התשובה בשיעור תורה
משהו שמטריד אותך ביום אני מגיע לשיעור תורה אני פתאום א שומע כאילו מדברים אליי אני בטוח שכל אחד חווה את זה אולי כן אבל אני מדבר אני מדבר על עצמי כרגע. אני פתאום מתחיל כי אני אף פעם לא אף פעם לא נתתי לדברים להיות לידי. אני תמיד התעמקתי ושאלתי ועשיתי שו תהליך של שילוי גם בחיים שלי שהוא מגביל לדרך של התורה של כמעט שבע שמונה שנים. תהליך באמת כדי להבין את האיך גדלתי והתהליך הזה עשה אותי כאילו זאת אומרת נתן לי הרבה מאוד ביטחון וגרם לי להיות זקוף בכל מצב וזה לא משנה אם המצב יותר טוב או פחות טוב וכולם עוברים תהליכים בחיים שלהם ומגיעים למצבים שהם חושבים שהם בלתי אפשריים אבל אז אתה מבין שאתה יכול לעבור
כמעט הכל אבל אתה צריך את האמונה האמונה זה הדבר הראשון ו דווקא במקומות האלה אם אתה מגלה אותה היום במיוחד שיש לך את האמונה שאתה מבין שהכל והכל מה שקורה לך זה שלב בהתפתחות שלך זה המקום שאתה אתה צריך להגיע למקומות האלה ובאמת לגלות שאם אתה שם עוצא את האמונה הזאתי שאתה יודע שהדברים הם קורים לטובה והם מסתדרו אתה
תגיד אני חייב אז לשאול אותך אני פוגש מלא שחקני כדורגל או שבערוב ימיהם כשהם פרשו התחילו תהליך של חזרה בתשובה אני מכיר גם כמה שעצרו את הקריירה כדי לחזור בתשובה כי זה התנגש או שבת או כדורגל.
למה במדינת ישראל, במדינת העם היהודי, בארץ הקודש עדיין משחקים כדורגל בשבת? יש המון שחקנים שמבחינתם זה מכריח אותם לבחור או קריירה או להיות יהודי שומר תורה ומצוות כשאפשר לשלב בין השניים.
אני היום אני חי אני חי את זה היום. אני לפעמים אני אני לא רואה כמעט טלוויזיה. כן. אבל לפעמים אתה יודע, אתה רוצה לבכוח עין. אני אני אוהב כדורגל.
ברור. כדורגל חולק מהחיים שלי והוא טבוע בי וגם אני רוצה לעבוד בכדורגל גם אני רוצה לאמן אבל אני יודע שאני מוותר על משהו כבר ויטרתי על א לפני שנתיים בערך על הצעה מליגת כי אני הבנתי שזה מתנגש לי בשבת אני פשוט הבנתי באותו רגע
הייתה ממש לאחרונה הצה מליגת אלת
לא לא לא לאחרונה לאחרונה קיבלתי הצעות מהליגה הלאומית לדוגמה ואז התחלתי לבדוק עם הרב איך אני מסתדר עם משחקים שנגמרים על הקסקס שהם הם כאילו אתה יודע שממש לקראת הכניסה של שבת
אז אמרו לי תשמע יש אפשרות להסתדר עם זה אתה צריך להתארגן טכנית אולי לישון נגיד באותו מקום באזור שמה למצוא איזשהו פתרון אני כל הזמן סביב הדבר הזה אבל אני כן כן רוצה גם לעבוד ולהיות חלק מהכדורגל אז אני יודע שנגיד היכולות שלי אולי לעשות את זה בליגות נגיד נמוכות יותר אבל אני יכול להגיד לך אם ניקח דוגמה המשחקים המרכזיים המשחקים הטובים באמת לא משחקים בשבת
כבר לא
הם משחקים משוחקים או בראשונים או בשני אם אני לא טועה זאת אומרת ובא הרבה קהל אחת הבעיות לדעתי ש שהיא בכדורגל שהוא הוא הוא עם העניין של השבת זה לא הכדורגל אולי בוגרים אלא כל נושא מחלקות הנוער
אבל זה לא היה ככה פעם אני זוכר שבתור ילד שהיה את הדקה ה90 עם יורה מרבל כל המשחקים היו בשבת כל המשחקים היו בשבת היום אתה אומר זה כבר לא ככה זאת אומרת משהו מתחיל להשת להשתנות
התחיל להשתנות כי היום יש לך הטלוויזיה נכנסה חזק לתמונה ויש לך את הנושא של א של אתה יודע שכל האחוזי צפייה
וגם אוהדים דתיים שרוצים לא רק זה גם יש שחקנים יש גם הרבה כדורגלים היה פעם כדורגל מהמגזר הדתי שם שהם יש להם כישרון לכדורגל והם גם הם רוצים כאילו לבט את עצמם וליההנות אולי מזה אני לא יודע יש אולי פלגים שאולי לא בעד כדורגל בכלל כי כי זה פחות לימוד תורה אבל יש הרבה מאוד אנשים אתה יודע מה שרוצים לצפות בכדורגל יכול להיות שגם מן הסתם בטח גם אחוז
מה צריך לעשות כדי שיפסיקו לשחק בשבת
אתה יודע החבר שלי שמעת לך עידן ה
ש השחקן עבר יש את הסיפור של המסעדה אה צלבנים בקיסריה לא יודע אם אתה מכיר את הסיפור הזה אבל זו מסעדה שפתוחה בנמל בקסריה ועם ההסכמים שם כנראה ככה אני שמעתי מחוייבים גם לפתוח בשבת והייתה מסעדה לוקש שרה והם החליטו לקחת צעד אחורה ופתאום החליטו להיות מסעדה כשרה א ולא לפתוח בשבת למרות הניגוד שהיה מקום הבנתי שהדברים הסתדרו בצורה כלשהיא הבנתי שההצלחה היא הרבה יותר גדולה ממה שהייתה שמעתי על כל עוד כמה מסעדות שהחליטו לסגור בשבת ולא לא לעבוד בשבת ולהפוך להיות כשרות והבנתי שגם שם ההכנסות גדלו משמעותית אז אפשר אולי לנסות לנסות אתה מבין לנסות לנסות כאילו
אבל אם יותר ויותר שחקנים יהיו כמו טלב בנין ויגידו חבר'ה אנחנו רוצים להיות בתחום אבל לא בשבת זה השתנה אנחנו מכירים לצורך העניין גם מערוץ ידברו את את הרב סניר גואטה
כן
שגם היה שחקן
אתה עשה דרך כאילו ממש
עשה היה ממש בדרך להיות שחקן ברמות הכי גבוהות והחליט שזה או זה או זה ובחר בתורה
כשלמעשה במדינת היהודים אפשר וצריך אולי שלא יצטרכו לבחור
לדעתי כל המשחקים יכולים לעבור להיות אולי א בימי חול כ כי עובדה שהמשחקים המרכזיים
לא קור לא קור
הם לא בשבת הם לא בשבת אז יש משחק אחד של שבת בערב של מוצאי שבת אבל המשחקים הבאמת מרכזיים משחקים ביום ראשון ושני זאת אומרת שאחוזי הצפיע במשחקים האלה הם הרבה יותר גבוהים
ואני אגיד לך יותר מזה פעם אמרו אין מצב שבת זה היום החופשי במדינת ישראל אז כל הקהל מגיע והנה הדברים השתנו יש יותר ויותר קהל דתי שבא ואומר לא אנחנו לא נבוא אם זה יהיה בשבת וזה השפיע ראה בוא אז זה ויכוח אפשר כאילו לנלים אותו כבר שנים אז אני יכול להגיד לך שאם לוקח דברים מקבילים אני שומע גם מאנשים אחרים שפתאום לקחו על עצמם כל אחד עם המקצוע שלו חשמלי או אינסטלטור לקחו על עצמם גם הם באיזשהו שלב לא לעבוד בשבת אין אחד שלא לא מדבר על זה שהוא פתאום נכנסה לו הרבה יותר עבודה עכשיו זה לא קרה בן רגע כמובן כן אבל זה החלטה קשה שפתאום בן אדם במצוקה ואומר לך בוא תבוא ואז אתה לוקח תשלום גבוה אבל כשאתה פתאום
מחליט לא לעשות את זה כי אתה רוצה לשמור על דרך מסוימת הם עושים את ההשוואה בין מה שהיה לפני מה שהיה אחריים את הברכה
הם רואים את הברכה
טלבנין שוב באמת מגדולי השחקנים במדינת ישראל שחקני הכדורגל השפעת אז על הרבה נערים ואני בטוח שעם הרעיון הזה תשפיע תמשיך להשפיע
אמן אמן
תודה רבה
רק בשמחות בעזרת השם
אמן
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
13 פרקיםפורסם ביום שלישי, כ״ד בטבת התשפ״ו (13.1.2026). משך: 40:52

8 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
גם בתור שחקן הוא היה אדם משכמו ומעלה מבחינת היתנהלות וענווה.
אדם מדהים ומיוחד תודה רבה על הפרק ועל כתוביות
"קידוש שם שמים" אשרי העם שככה לו, אשריך שזכית!!!!
אשרייך תובנות לחיים והסתכלות מעוררי השראה
מחזק ממש!
מרגש לראות אנשים שעושים שינויים כל כך גדולים ולא מחזיקים מעצמם...
אדם כל כך מיוחד וכל כך צנוע!
כולנו משחקים במגרש של השם.
חזק וברוך....
כמה אור, כנות, צניעות ואמת יש בך.
ויישר כח למראיין הפנומינלי. תוכנית מספר אחת, שלא מפספסים.