במטבח של עדן | טאבולה כרובית, טורטיה מכוסמת ירוקה וקראמבל תפוחים |עדן הראל מארחת את הדסה אדלר פרק 24

שלום שלום, ברוכות הבאות למטבח של עדן, עוד תוכנית מופלאה מחכה לכם, פרשת יתרו, חכו חכו לדבר התורה, זה יגיע בהמשך. נמצאת איתי הדסה אדלר, מומחית לתזונה טבעית. מה נשמע? מעולה. -איזה כיף שבאת, קצת בריאות, קצת טבעיות, קצת... תכף אנחנו נדבר על הכול. בואו נתחיל. אז הדסה, את מתמחית בתזונה טבעית. את עוזרת לנשים, נכון? שאחרי לידה מתקשות לרדת במשקל, רגשיות. לא יודעת, תסבירי אולי את יותר טוב ממני. אז קודם כול, אני מאוד מאוד מאמינה בכל הנושא של תזונה טבעית, שהמזונות שלנו זה התרופות שלנו. במקום ללכת לבית מרקחת ולקחת אקמול שוב, כי כואב לי הראש ויש לי מיגרנה, או יש לי נפיחות בבטן, אנחנו נעזרים במזונות שלנו כדי

להתרפא, כדי להיות בריאים, ובשביל זה באתי, כדי להפיץ את הדבר הזה בעולם כולו. רגע, אבל בעצם את, כמה ילדים? טפו, חמסה. -טפו, חמסה, יותר. יש לי שמונה ילדים, אני חודש אחרי לידה. זהו, על זה אני רוצה לדבר, שאת חודש אחרי לידה... אם אתם רוצים, אנחנו נביא את הקטנה. -הלוואי. ואת פה עם חיות, עם אנרגיה. כאילו, אני יודעת איך אני מסיימת לידה. יש לי... טוב, את תלמידה של הרב יובל הכהן אשרוב, ואני תלמידה של הרב יובל הכהן אשרוב, צריך להגיד, אנחנו מעריצות גדולות. ותמיד אחרי לידה, אני רואה את הרב... כאילו, ככה. אני אף פעם לא נראיתי כמוך אחרי לידה, ואני מניחה שזה בגלל התזונה. בזכות התזונה. -בזכות התזונה. אז קודם

כול, זה מתחיל מאיך הלידה מתרחשת, שזו לידה טבעית, בלי התערבויות... -לא, לא, גם לי היו טבעיות. זה לא משנה. -ומעבר לזה, זה באמת איך אתה מזין את הגוף שלך אחרי הלידה. אם אתה בוחר בתזונה שהיא מפילה אותך או אתה בוחר בתזונה שהיא גורמת לאנרגיה, וככה, לא כבדות. אבל את לא רעבה? כאילו, לא בא לך על איזה סיר כזה עם מרק, מלא בשר, אחרי לידה? כי זה הדבר הראשון שאני רוצה. אז קודם כול, אני מורגלת. הגוף שלי ככה כבר רגיל לאכול... -את הרבה שנים? אני הרבה שנים בעולם הזה. אני ככה מגדלת את הילדים שלי. לא כולם. -כן, בסדר, בסדר. כל אחד והבחירה שלו, אבל בגדול, בבית שלנו התזונה היא לרוב... -טבעונית? לא בהכרח טבעונית, אבל

טבעית. זאת אומרת שזה פחות מזון מעובד, בלי צבעי מאכל, בלי המון סוכר. יפה, זה חשוב. -הם בריאים וזה מה שחשוב. -נכון. ואם הם חולים עושים להם ניקוי. פתאום הם מתעוררים... נכון כשהם נהיים חולים פתאום הם מבינים שיש משהו? פתאום הם יכולים להקשיב. -נכון? פתאום הם כזה: "טוב, מה זה ה..." יש לי איזה ילד כזה, היו לו כל מיני פצעים וזה וזה, ואמרתי לו: "אני הפסקתי לריב איתך על השוקולד, "נשמה, עד שלא תחבר בין הדברים זה מה שיקרה", ואז הוא כבר לא יכול... "טוב, טוב, נו מה זה ה..." -ואז הם גם שוכחים, אבל הכול בסדר. כן, כי מתנקים הפנים, הם מבסוטים, נראים טוב, ואז הוא חוזר לאכול שוקולד. בסדר, חמודים. אז מהן שלוש

המנות שאנחנו הולכות לבשל היום? אז ככה, אנחנו הולכות לעשות מנה ראשונה טאבולה כרובית מהממת. זה מחליף סלט, זה קל לעיכול, זה מהווה אלטרנטיבה לאנשים שסובלים מגלוטן. המנה השנייה הולכת להיות טורטייה מכוסמת, כוסמת ירוקה. וואו. -אנחנו הולכים לגלגל בפנים מלא דברים טובים. זה מהווה ארוחה שלמה, מלאה. זה משביע, זה טעים וזה בריא. והמנה האחרונה הולכת להיות... -טה טה טה טם. קראמבל תפוחים. מנה גם מקסימה, מעולה, ליד גלידת וניל. חבל על הזמן של מנה. אוקיי, אז אנחנו בעצם הפעם, לשם שינוי, מתחילות הפוך. אנחנו נתחיל מהמנה האחרונה, כי אנחנו רוצות שהיא תיכנס לתנור וזה לוקח זמן, ולחסוך תהליכים, וגם ככה באמת אנשים יכולים

להבין שכשמבשלים אז אי אפשר עכשיו לחשוב רק בסדר הנכון, צריך לראות לפי זמני הבישול. -בדיוק, בגלל שאני אימא לשמונה... בלי עין הרע. -בלי עין הרע, חמסה, טפו. אז... אז אני ככה תמיד מנסה לראות איך אני מקצרת תהליכים, איך אני עושה את זה במקביל לזה במקביל לזה, במקביל להנקה, במקביל להכול. אז אנחנו באמת מתחילים מהסוף כדי שזה בינתיים יתבשל. אז ככה, אנחנו הולכים לשים את התפוחים. יש לנו פה כמה סוגי תפוחים. אנחנו הולכים לשים את הכול פה. אני לא יודעת אם צריך כל כך הרבה, אבל נתחיל עם זה. נשמה, אם לא הבנת, את עושה וזה נשאר לי בבית. אה, ברור, ברור. -זו המטרה. אוקיי, אז נשים את הכול... -אני בכוונה מבקשת הרבה, וזה

נשאר לי. אז פה אנחנו שמים, גם מוסיפים, שימו לב, אוכמניות מדהימות. נכון. -תטעמי אחת. זה חבל על הזמן, הדבר הזה. -ברור, אני חולה על זה. זה פרי מדהים, ממש מומלץ לנסות בבית. אנחנו מערבבים פה את הכול, אוקיי? ומוסיפים לזה ככה... המתיקות קצת נעלמת, של הפירות, באפייה, לכן אנחנו מוסיפים... אני פה ביקשתי להביא סוכר קוקוס. -אה, אוקיי. שהוא קצת... יש לו טעם קצת יותר מיוחד, אגוזי, מאוד מאוד מאוד ככה מוסיף טעם. -פחות מתוק. פחות מתוק מסוכר רגיל, וזה גם פחות מעובד, זה סוכר של פרי. אפשר גם עם סוכר רגיל, זה בסדר גמור. אוקיי. -את ממש מאפשרת, את לא אדוקה. אני אדוקה אצלי בבית, לצופים אני נותנת מרחב תמרון. את

צודקת, את צודקת. אוקיי, זו הקערה שלנו שאנחנו הולכים לאפות בה. אנחנו הולכים בעצם להשטיח כאן את התפוחים. אפשר לעשות את זה גם בתבנית אפייה? סתם, לצורך העניין. כל תבנית תהיה טובה. רק לזכור לא למלא יותר מדי בגלל שזה פשוט לא... התפוחים לא ייאפו. על זה אנחנו שמים ככה, שימו לב. -מה זה? אנחנו שמים... זה שקד טחון. זה מחליף בעצם את הקמח, את הפירורים של הקמח. יש לנו פה פקאן טחון, אנחנו מפזרים אותו גם. סליחה שאני מציקה, אפשר גם להשתמש בקמח שקדים או שזה... דווקא צריך את המרקם. -לא, לא, קמח שקדים גם יהיה מעולה. -אוקיי. אוקיי, יש לנו פה את זה, יש לנו את השקדים הטחונים. אנחנו ממש שמים את הכול. זה ייתן את הטעם

ה... -אגוזי. לא, הקראנץ', שזה יהיה... הקראנץ' יהיה באפייה. אוקיי. אנחנו מוסיפים פה גם את המייפל, ופה יש לנו שמן קוקוס כבר במצב נוזלי. אוקיי, מוסיפים את זה. זה נותן ככה גם עוד טיפה טעם. מכניסים את זה לתנור בערך ל-20 דקות. אני מוסיפה עוד שכבה של שקדים. אני אוהבת שזה מצופה לגמרי לגמרי לגמרי. אוקיי, אפשר ממש לשים את הכול. שמן נוסיף עוד קצת. אוקיי. זה נכנס עכשיו לתנור. -בלי כיסוי, בלי כלום? לא צריך כיסוי. -כלום. -בערך לבין 25 דקות ל-40 דקות, תלוי בתנור, על 170. אוקיי. מעולה, ועכשיו זה ככה יתבשל לו לאיטו. -מה שנקרא, שלחנו אותו. נכון. -אז עכשיו אנחנו נכין מה? נחזור למנה הראשונה עכשיו? כן. -מה עושים?

אז אנחנו בעצם מתחילים עם הכרובית. יש לנו פה כרובית חיה. לא מבושלת, לא קפואה. אנחנו שמים אותה במעבד מזון. כמובן שהיא מהדרין. -כמובן שהיא מהדרין, ללא חרקים. כמו שצריך. כדאי ומומלץ להשרות אותה קודם, שאם יש משהו... אה, חשבתי בשביל להוציא את כל החומרים ה... -אני משרה את זה עם מלח או עם חומץ לאיזה ככה עשר דקות. ואז שוטפת היטב. אוקיי, מעולה. אז שאלת אותי אם אני הרבה שעות מבלה במטבח, אז האמת היא שאני אוהבת מטבח, ובעיקר אוהבת להבריא מתכונים. אני אוהבת לקחת מתכונים שהם ככה מאוד טעימים ויש בהם אלמנטים פחות בריאים, ולהפוך אותם למאוד בריאים שכיף לאכול. שימו לב, אנחנו מעבירים, אוקיי, ממעבד המזון את הכרובית

הקצוצה. תראו איך היא נראית, כמו קוסקוס. -ממש. אנחנו מוסיפים לזה רימון, אוקיי? רימון אחד שלם, גרגירים. מוסיפים לתוך הקערה. יש לנו פה מלפפון קצוץ שאנחנו מוסיפים גם. יש לנו פה עגבנייה, אני לא מוסיפה המון עגבנייה, אלא כמה כפות, כי זה מאוד ככה נותן טעם דומיננטי, ואני רוצה שהטעם של הכרובית יישאר. יש לנו פה בצל ירוק קצוץ ואני מוסיפה גם, לא המון. יש לנו פה... נענע. -נענע. אל תוותרו על הנענע. אבל יש לי שאלה. -כן. בעצם הולכים לאכול את הכרובית הזאת חיה. -נכון. -זה לא מפרק את הבטן? אז מי שיש לו רגישות, קודם כול למצליבים, או שיש לו רגישות בבטן למזון שהוא חי, לא הייתי ממליצה לאכול את זה חי. מי שאין לו

בעיה... -לא, אבל זה ספציפית חי. זה לא עכשיו גזר, זה לא עושה לכולם כאב בטן? לא. אם יש לך קיבה שהיא טובה, חזקה, שיש לה חיידקים טובים במעיים, אין בעיה. -הכול מאוזן. -בדיוק. הכול מאוזן, הכול טוב. חוץ מזה שלא צריך להגזים, לא צריך לאכול את כל המנה, אפשר לאכול שתיים, שלוש כפות, ולקבל את כל הוויטמינים וככה דברים... מה מצחיק? -לפי איך שאת נראית אני מבינה שאת אוכלת מכל דבר שתיים, שלוש כפות. אני לא יודעת לאכול שתיים, שלוש כפות. -תלוי ממה. -זה גם נכון. אז הינה לנו הנענע הקצוצה, ואנחנו מתבלים את זה במלח. יש לנו פה מלח קצת. מלח אנחנו מוסיפים, גם אם זה לא הכי בריא, אבל אנחנו מוסיפים כדי שיהיה ככה טעם. מיץ

לימון יש לנו פה? -כן. אה, הכינותי מראש. מיץ לימון. -מה, עמדו פה וסחטו. איפה שמוליק? -נהדר, נהדר. אפשר להוסיף גם קצת פלפל שחור. הינה הוא. גם קצת פלפל. ולערבב. תראו איזה צבעים, איזה יופי הטבע. -מדהים. אין, אין, אני משוגעת על הטבע, אין דברים כאלה. תענוג לעין וגם בריא. עם כל ביס שאתה אוכל אתה מרגיש שאתה מכניס מלא מלא... את כל הטבע לתוך הגוף שלך. נכון. -שזה פשוט כיף. אתה אוכל את זה ואתה לא מרגיש אחרי זה ייסורי מצפון שיש הרבה פעמים אחרי שאוכלים, למרות שאני לא בעד ייסורי מצפון אבל... -גם אני לא. אבל יש. -כן, זה קורה. -אבל זה קורה, וכשאתה אוכל את המזונות האלה מהטבע, שהם עסיסיים, הם מלאים בנוזלים, הם

מלאים ברכיבים תזונתיים מעולים לגוף, אז אתה פשוט כאילו... הגוף מודה לך אחרי זה, זה מה שכיף. ותגידי, את מחלקת כזה מתכונים לכל החברות שלך וזה? לעוקבות שלי, אם כבר. אוקיי, לעוקבות איפה? באינסטגרם. יש לי ככה הרבה עוקבות שמאוד מאוד נהנות ומקבלות השראה ברמה היום-יומית. את עושה עבודה. -כן. אני משתדלת האמת, עכשיו, להעלות כל פעם, כל ארוחת צוהריים אני מעלה. וזה נראה כאילו אני עושה את זה בהמון זמן, אבל ממש ממש לא. כאילו, את יודעת, זה אחד הדברים שחשובים לי, שהילדים שלי יגיעו הביתה לארוחה מזינה טובה. לא תמיד הם מבסוטים. לפעמים הם רוצים פסטה, וזה גם בסדר. היום למשל השארתי להם פסטה. -גם אני. -כי אני לא בבית.

גם אני. אני בבית, אבל אני לא באמת בבית. כן, חצי בבית. -אני חצי בבית. -חצי קלאץ'. את יודעת שהפרשה שלנו היא פרשת יתרו, אפרופו ילדים. יש פה שיעור מאוד גדול, כי יתרו, אנחנו יודעים, הוא היה בכלל כל כולו עבודה זרה, והתחיל לחזור בתשובה ולהתקרב לקב"ה, ואז הוא רואה את משה, איך הוא עובד, איך הוא זה, איך הוא עושה את הכול, והוא אמר לו: חבר, אתה תקרוס, אתה לא יכול ככה. אתה חייב לקחת לך צוות אנשים שהם יעזרו לך, וזה. ומשה מקשיב לו ולוקח את עצתו. וזה כזה שיעור בענווה, כי משה מדבר עם השכינה, הקב"ה זה פה לפה, זה כאילו, "מה עכשיו אתה? לפני שנייה הבן אדם הזה היה משתחווה לעבודה זרה, ואתה מקשיב לו?" כן, הוא מקשיב

לו, כי מכל אחד אפשר ללמוד. ואפרופו ילדים, באמת הרבה פעמים ילדים, יש להם הברקות כאלה, פתאום יש להם יציאות. עכשיו, אתה יכול כאילו לפתור את זה ברמה של: "טוב, טוב, נו, תעשה לי טובה, באמת, לא". ואתה יכול להגיד: "רגע, שנייה, אולי יש פה איזשהו רעיון?" זה קורה לי איתם הרבה במטבח. נגיד הם באים והם רוצים לעזור לי לבשל. לא תמיד יש לי סבלנות. לפעמים אני רוצה לגמור להכין. -ברור. וכאילו, די. ואז פתאום הם יכולים לבוא ביציאה: "אבל בואי ננסה, אימא, רגע אולי לעשות את זה אחרת", ופתאום הם באים עם איזה רעיון. ואז אני ממש עובדת על עצמי ואני אומרת, אל תהרגי להם את היצירתיות, אל תכבי אותם. -כן. "יאללה, בואו, נו,

בסדר, בואו ננסה". "נו, קחו אתם, תעשו את זה, אני אעשה דברים אחרים". לקבל עצה, גם ממי שקטן מאיתנו וגם ממי שאנחנו לא מכירים, לפעמים זה יכול להיות מישהי ברשת, זה יכול להיות לפעמים סתם איזו מישהי במכולת, או מישהו. להיות פתוח למקום הזה, ולהישאר... להישאר עם הלב פתוח. -מהמם. -את מוסיפה עוד מלח? קצת. -קצת. -אפילו לא טעמתי. אז אני רוצה להגיד לך גם עוד משהו בזמן שאת מערבבת לך בכיף את הכרובית, שזה מדהים, כי אם היית מערבבת כל כך הרבה את הבורגול הוא כבר היה נהיה לך עיסה, וזה לא נהיה, אני רואה. ממש יפה. הם מצלמים את זה מפה. תראו. -ממש יפה. באמת. זהו? וזו המנה המוכנה? כן, צ'יק צ'ק. -מושלם. שעות במטבח? לא,

ממש לא. מלכלך, כן. -לא מלכלך, אבל יש מלא הכנות, לא? לא, לא, זה ממש עניין של הרגל. אני ככה, בגלל שאלה הרכיבים שיש לי בבית, זה מאוד עניין של אם זה זמין לך במקרר, והמקרר שלי מפוצץ ירוקים, מפוצץ פירות, מפוצץ הכול. זה מאוד זמין, וברגע שהדברים זמינים, זה צ'יק צ'ק ממש. מדהים. אז עכשיו אנחנו ב... -אני תמיד אומרת, באותו זמן שאתה עושה אוכל לא בריא לוקח לעשות אוכל בריא. זה רק פה, זה רק עניין של מודעות, עניין של לדעת, לקבל השראה, ולהבין כמה זה מעניק לנו מלא טוב לגוף. -זה בטוח. אז מה המנה שעוד נשארה לנו לבשל בעצם? -נשאר לנו לעשות טורטיות כוסמת. קצת יותר מורכבת מבחינת העשייה, אבל היא מה זה טעימה, אז אנחנו

לא מוותרים עליה. -אז אני תכף אמשיך עם דבר התורה. אנחנו נכין את הכוסמת, ואני אמשיך אז. הגענו לרגע של טורטיית... כוסמת. -כוסמת. את יודעת שאני הייתי עושה לחם, אז אני מניחה שזה די אותו דבר, נכון? על אותו רעיון? -דומה, דומה, דומה. עם כוסמת ירוקה, שימו לב, ירוקה, לא חומה, כפי שכמעט פה התבלבלו. שזה אחלה תחליף לטורטייה שבלי גלוטן. -בלי גלוטן. זו אחלה של מנה. -כן, הייתה תקופה שהייתי בלי גלוטן. זאת הייתה תקופה חשוכה, עצובה... -קשה. קשה ולא פשוטה בחיי. -וואו וואו וואו. עד שהבנתי שאני ממורמרת ואמרתי, זו לא הכוונה. אז טוב, צריך לדעת איך לעשות את זה. ולמשל, בשבת מותר לאכול חלה, הכול טוב. נכון, נכון, לא

להיות קיצוני. -צריך לדעת איך לאזן את זה. החיים הם לא שחור לבן, וכאילו, אם אתה... את לא יודעת איך זה בעלי התשובה? אצלנו זה או שחור או לבן. או שאני דוסית או שאני הולכת לים, אל תבלבלו לי את השכל. זו בעיה, זו בעיה כזאת של בעלי תשובה. ואם אנחנו כבר מדברים על בעלי תשובה, לפני שאנחנו ניכנס לכל היופי הזה, כי אני רואה שזה מלא מרכיבים, עוד איזה רעיון יפה ששמעתי מ... קראתי בספר של הרב יורם אברג'ל זצ"ל, שהוא... אנחנו יודעים הרי, זה לא ממנו אני יודעת, אבל אנחנו יודעים הרי שכל חג אותה אנרגיה מגיעה לעולם. למשל, בפסח מגיעה אנרגיה של חירות, בראש השנה מגיעה אנרגיה של התחדשות. ממש עבודה בשורשים. ומה שהתחדש לי,

שלא ידעתי את זה, שהרב אברג'ל זצ"ל אומר שגם בתוך הפרשה אז אותה אנרגיה חוזרת. לא באותה עוצמה, ברור שלא. זאת אומרת, זה לא שעכשיו יתרו ואנחנו חוגגים מתן תורה וזה אותו דבר, זה לא שבועות, אבל כן משהו מההארה הזאת. ומה שהוא אומר הכי חזק, שאת זה אמרתי שאני חייבת להגיד כדי שנזכה ליישם את זה, זה שכשיקראו את קריאת התורה, קודם כול, צריך כמה ימים לפני לעשות איזושהי התקדשות לעניין. כמו שעם ישראל התקדשו במדבר, גם אנחנו צריכות ככה להתקדש. אז מה זה אומר להתקדש? מה עכשיו? נתחיל ללכת, לא יודעת מה, לעשות... לא עושים צומות ותעניות. אלא להחליט שבכמה ימים האלה אני אומרת עוד איזה פרק תהילים, או להחליט שבכמה ימים האלה

אני הולכת לשים לב יותר ללשון הרע. -לקחת על עצמנו משהו. על הרכילות, על ההתבוננות הפנימית הזאת. קצת יותר... קצת יותר לשים לב לדברים האלה בשביל שנהיה קצת יותר טהורות, ואז באמת נוכל לקבל את האנרגיה. עכשיו, מה זו האנרגיה שהייתה, מעבר למתן תורה וזה וזה? כשעם ישראל קיבלו את התורה פסקה זוהמתו של הנחש. הם היו טהורים לגמרי. הקב"ה עזר, ועם ישראל עמד שם טהור, זך ונקי, ואפשר לזכות ולקבל את הכוחות האלה להילחם ביצר הרע כששומעים את קריאת התורה, עוד פעם, עד פרשת יתרו בשנה הבאה. אז בדרך כלל אני מודה שאני פחות מצליחה להגיע לבית הכנסת וזה, עם הילדים, עם הקטנים, עם הבישולים, לחמם... גם יש משהו שאני... אני באופן

אישי אוהבת את הבית שלי, אבל יש פרשות שלפעמים אני אומרת: "לא, השבת אולי צריך ללכת להתאמץ ולשמוע את זה", ולו רק בשביל לזכות לכוחות האלה של להתמודד עם היצר הרע לשנה שלמה. אני אמרתי... כשקראתי את זה, אמרתי: "אוקיי, "אני יודעת איפה אני הולכת להיות". -נשמע טוב. -נכון? הלוואי, שייתן לנו כוחות להילחם ביצר הרע, שנזכה. אמן, אמן. -אז את בעצם... תסבירי לי, מה אני עושה עם הכוסמת? אוקיי, אז קודם כול אנחנו משתמשים בשביל המנה הזאת בבלנדר ויטמיקס שהוא טוחן מאוד מאוד חזק. אפשר משהו דומה, אבל צריך שזה יטחן מאוד מאוד חזק, כדי שזה יהפוך לעיסה. אז את יודעת להפעיל את זה, נכון? -כן. אז אנחנו שמים בבלנדר שתי כוסות

כוסמת שהשרינו, אפשר שעתיים קודם, אפשר לילה קודם, כדי שזה יתפרק וככה יהיה יותר קל לעיכול. אנחנו שמים את הכוסמת בתוך הבלנדר. מוסיפים על כוס כוסמת כוס מים. אולי אפילו קצת פחות, כוס וחצי. בואו ננסה ככה. הופה. אני מוסיפה, בשביל הטעם, אני מוסיפה חצי פלפל כזה אדום, שזה נותן קצת מתיקות, וגם... יש לנו פה סכין. הופה. וואו. הסכין שלי. -כן. רבע בצל. אוקיי. לא חייבים להוסיף מלח, אני מוסיפה מעט מלח. אפשר להוסיף גם עשבי תיבול קצת, שנותנים גם קצת טעמים. אפשר מאוד מאוד לשחק עם מה מוסיפים, כדי שגם יהיה צבע וגם יהיה טעם לטורטייה. אוקיי. אנחנו סוגרים את זה. בואי, תטפלי בזה. גם אפשר להוסיף... שמנו פה גם ככה עשבי

תיבול. ככה, יש פה תימין ודברים מאוד מאוד טובים שנותנים... רק את העלים. לא, לא, אני לא שמה את הכול. את יודעת מה? נשים. -מה? מה... תעשי ככה. אה, אוקיי. הינה עדן, מומחית. תראי. מומחית למה? -לא צריך לסגור? לא. -טוחנים את זה מאוד מאוד חזק. נוסיף לזה עוד קצת מים. טוב, אז זה נהיה ממש חלק, אה? -כן, זה טחון דק, כמה שיותר. אני צריכה קערה ואני צריכה כף וצלחת גם. מעולה. אני מוציאה את העיסה לתוך הצלחת העמוקה. אז חכי, אני אפנה לנו. אוקיי, אז אנחנו לוקחים מחבת נון סטיק. מאוד חשוב שזה יהיה נון סטיק, שזה לא נדבק, ומאוד מאוד חשוב שהיא תהיה חמה היטב. זאת אומרת, לשים אותה על אש כמה דקות שהיא תתחמם, תקבל חום טוב.

ותכינו ליד צלחת. -אבל את לא שמה שמן? לא שמים שמן בכלל. ואנחנו צריכים עיסה. תראו, זה המרקם. אם זה יוצא לכם קצת עבה, תוסיפו. לא יותר מדי, כל פעם קצת ולהוסיף כדי לראות שאנחנו לא מאבדים את המרקם, כמו טחינה ככה, בסדר? ואנחנו שמים מנה, לא המון, בתוך המחבת. שימו לב, ומעגלים את זה עם המצקת. חם מדי פשוט. -המחבת? -כן. התלהבנו עם לחכות לחום. בסדר. זה מאוד מאוד מהר מוכן בגלל זה, אז זה לא מספיק נהיה אפוי. הופה. -מה, מהמם, מה את רוצה? -כן. אוקיי. אני אשים עכשיו יותר. רק... אני מנסה להבין, אחרי שעשית את הטורטיות, או. -איפה ה... -ככה זה. -אה, יפה. בסדר, ניתן לזה עכשיו כמה דקות, אחרי זה מה שאנחנו עושים, אנחנו

לוקחים וממלאים את זה בכל טוב, מגלגלים. אז להוציא עכשיו את הפרגיות וזה, או לא? כן, לכי, תזרמי. אנחנו זורמים. הינה, תראו, תראו איך זה יפה. -באמת יפה. -קלטו. האמת שהכי נוח לי להפוך את זה ככה עם היד, יותר קל לי, אבל... מקסים. תגידי, את רקדת, נכון? או שאת עדיין רוקדת? אני עכשיו רוקדת עם הילדים. -כן, הכי כיף. גם אני. כן, עסקתי בעבר במחול, הייתי רקדנית, למדתי מחול, תנועה, לימדתי המון שנים. וזה מתחבר לכל העולם הזה של גוף ונפש וככה... אבל את לא מתגעגעת לריקוד? -מאוד. איזה חסר זה, אה? -זה חסר. מה רקדת, מודרני? -מודרני, קלאסי. גם קלאסי? -כן. -אואה, לא. קלאסי זה קשוח. כן. -מקסים. -יאללה, עוד אחד. מי

שרקדה קלאסי, זה אופי מאוד ספציפי, שתדעי לך. לא, לא מקצועי כל כך, אל תדאגי. -אה. כדי להיות טובה בקלאסי אתה צריך מגיל מה זה צעיר להיות ככה... -נכון. ואני לא, אני גיליתי את העולם הזה רק... רק אחרי השירות. -וואו. -כן. אבל זה באמת עולם מדהים. זה מאוד מהר, אז לא לעזוב את המחבת. זאת אומרת, לא להתחיל ללכת אחרי שאנחנו שמים את זה באש לעשות אבק, אוקיי? זה לא הזמן. להישאר צמודים למחבת. מה מברכים על זה? מה מברכים על כוסמת? -אדמה. אומרים אדמה, נכון. העניין הוא שיש בפנים עוד דברים, אבל הכול זה אדמה. נכון. אדמה, שזה גם נחמד, לא תמיד יש לך זמן להתחיל ליטול ידיים. ברור, זה חוסך. אבל זה משביע לגמרי כמו לחם.

-כן, כן. אני הייתי עושה לי כיכר כזה, והייתי פורסת לי. זה כאילו היה הזה שלי. נראה מקסים. -נעשה עוד אחד. הופה. זה בשביל עודדי. -יאללה, נפנק אותו. כאילו, בעלך יכול לבוא ולהגיד לך: "יאללה, תעשי לי... "טורטיית כוסמת". -תקשיבי, בעלי היה גולנצ'יק. אוקיי? -וואה, וואה, תביאי את הפרה. -אוכל בשר, לא היה מוותר על סטייקים. הוא כבר ארבע שנים לא נוגע. -די. הוא החליט, בעקבותיי כמובן, והוא יותר אדוק ממני. זה כבר שלו, את מבינה? -דגים הוא אוכל? -לא. מה, טבעוני? -לא דגים ולא בשר. הוא צמחוני, הוא לא טבעוני. אה, כי הוא אוכל ביצים וגבינות כאילו? -כן. אבל הוא לא... -אבל לא דג. לא, הוא לא מסוגל לאכול את זה. גולנצ'יק,

אני אומרת לך. את יכולה להגיד לו "מקח טעות". אחרי אלף שנה ושמונה ילדים. זה מדהים אבל, בן אדם שעבר תהליך, זהו, הוא לא צריך את זה יותר. הוא כאילו... לא, לא. כמה שעשיתי ניקויים, צומות, מיצים, מה שאת לא רוצה. אין, בסוף... אין על סטייק. אין על איזה סטייק טוב. טוב, בואו תראו איך אנחנו ממלאים את זה. אוקיי, קלטו איזה יופי. רוצה לבדוק אם ה... שמנו בטטות בתנור, אני לא יודעת אם הן מוכנות. מוכנות, להוציא לך? -כן, כן. אז יש לנו פה טורטייה מוכנה, אוקיי? אז אנחנו מתחילים ככה עם הבסיס של טחינה שהכנו מראש. אה... השווארמה, חכי, אני אביא לך? -תביאי, תביאי... אנחנו שמים חסה. -יאמי. לא להעמיס מדי, כי אז לא יהיה

אפשר לסגור את זה. אבוקדו, קצת אבוקדו. מה יש לנו פה עוד? נבטים. -נבטים זה כיף. יש לי ילד שאני יכולה לתת לו קופסת נבטים... תענוג. -שעועית ירוקה וברוקולי והוא מאושר עד הגג. -איזה חמוד. אוהבת ילדים כאלה. -כן. יש לי רק אחד כזה. קצת כרוב סגול, בשביל הצבע. גזר. תביאי לי קצת כמה בטטות מבושלות, אפויות. שמנו קוביות בטטה בתנור, ועכשיו אנחנו מוסיפים אותן. -איפה? לא משנה? -פה פה. כן. עכשיו יש שתי אפשרויות איך לסגור את זה, או לגלגל, אוקיי? או לעשות את זה כמו פיתה. ממש ככה לקחת, אני אוהבת לחלק את זה לארבע. אוקיי, שימו לב, להוסיף עוד קצת טחינה מעל. יש לנו פה מנה משגעת, מדהימה. צמחונית, טבעונית, מלאה כל טוב.

-מדהים, מדהים. תחליף ללחם בקצת זמן הכנה... -ממש. -יש לנו ארוחה שלמה. -מקסים. אז תראי מה הבאתי לך, משהו יפה שיתיישב לך טוב... -אה, מהמם. כן. זה ייתן ממש הרגשת... אוכל רחוב. מקסים. -אולי עדיף בלי הנייר. -עדיף בלי. כן, אני מפרקת את זה. יאללה, מהמם. -אוקיי, נסדר פה ונצלחת את הכול. קודם כול את זה האמת. הטורטייה שלנו, מוכנה, יפה. -תראו איזו מהממת. -אה? עושה חשק. -אוקיי, זה, איך אנחנו... זה הקראמבל שלנו שיצא מהתנור. ואת ביקשת גם גלידה. או, איזה יופי. זה שוקו-בננה. את רצית וניל. לא נורא, תזרמי איתי, שוקו-בננה. -זורמת. -זורמת, ייאי. הינה. -זו גלידה שהיא טבעונית. היא גלידה שעשויה מקרם קוקוס ומעט סוכר.

מעט מדי. סתם. -היא לא חלבית. היא לא חלבית. ויש... סתם, סתם... את זה. מהמם. יאללה. אז יש לנו פה את ה... טאבולה כרובית המהממת. תראו איזה יופי של מנה. אפשר תמיד להוסיף לה עוד קצת לימון. תראו איזה יופי. -עוד קצת מלח... סתם. זה זה. -בסוף אני אשבור אותך. ויש לנו כמובן את זה. לא צריך לצלחת את זה, נכון? -לא, זה מסודר. רק את זה. וזה, מהמם. את רוצה כבר את הגלידה? -זה יהיה... יהיה קצת קשה אולי. -צריך קצת לרכך. אז נשים רק את זה. יאללה, לא צריך את הגלידה, עזבי אותך, נו. -תראו רק... זה מהמם. מנה סופר טעימה, פשוטה להכנה. תראו. אוי זה ממש כיפי. -תראו איזה כיף. -ממש. זה מסוג המנות שזה כיף ככה, כמו שזה, לשים

את זה באמצע, כפות ויאללה. -כן, פשוט אוכלים, כפות וזהו. ושמים פה קצת גלידת וניל. -אם רוצים. אם רוצים, בדיוק. מי שרוצה. -מהמם. טוב, נניח את זה פה כי את זה תכף אני אוכל. כאילו, פשוט אני אוכל את זה. אז נתחיל. אז עם מה נתחיל קודם? את זה. טוב, אז אני אוציא קצת מהרימונים, כי זה שבעת המינים ואנחנו מברכים אותם קודם. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ. -אמן. עכשיו אני אטעם את הכרובית. -נכון, זה אדמה. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה. -אמן. מה חסר? מלח. -מלח. הינה, בבקשה, תוסיפי מלח. אבל זה טעים. טעים וכזה קראנץ' וגם מרענן כזה, נכון? אל תסתכלי... לא רואה. לא, זה מעולה, תאכלי, תיהני.

-יואו, זה טעים. אבל חכי, ניתן עוד ביס עם המלח. מלח אפשר, אפשר גם לימון להוסיף. -לא צריך. -לא צריך, זה הרבה לימון? ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ. -אמן. המלח והרימון ביחד... ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה. -אמן. מה, יותר טעים בגלל שהוספתי מלח. כל הזה זה המלח. -מעולה, מעולה. מלוח לך מדי? -לא. -לא, נכון? לא נורא. -ממש טעים. ממש. אני כל הזמן חושבת איך אוכלים את זה. עם מפית, את צריכה מפית. כמו שאוכלים שווארמה. -כן. אז הינה. זה היה יותר מדי... את רואה למה? למה יש לו מלא טחינה. אני אוהבת טחינה. אם כבר אני טועמת, נטעם עם כל הטחינה. תאכלי, תאכלי. -קדימה, גם את. טוב, בירכנו על

הכול. -אני צריכה קודם לראות שאת אוהבת. נכון טוב? -ממש. זה לגמרי מפנק. אני אוכל, אני אוכל עוד מעט. אני לא יכולה לאכול בשידור. זה כל הכיף. זה ממש טעים. -כן, זו מנה... ממש כיפי, טעים. גם זה ששמת את הבטטות כשהן יצאו ישר מהתנור, זה גם כיף, חם כזה. -זהו, זו לא מנה קרה. החום הזה מחליף את הזה... -תכלס אפשר גם להקפיץ קצת חתיכות טופו וזה. כן, אני שמה טופו, קישוא. אפשר להוסיף לזה עוד דברים. -כאילו ירקות מוקפצים כזה. כן, אנטיפסטי כזה אפשר לשים בפנים, אפילו חציל. אפילו פרגית. עד שלא תהיה פה פרגית... היא לא תירגע. -סתם. יאללה, ועכשיו תטעמי את הקינוח, הסוף. טוב, ויתרנו על הגלידה. קינוח אני טועמת ישר מפה.

רגע, אבל זה עץ. אה, בירכנו על עץ. נכון? -כן, כן. וואו. -זה טוב. את שמת איזה נוזל חוץ מהשמן? -לא. וואו. -לא, התפוח מגיר נוזלים. וואי, זה ממש טעים. אני חשבתי שאני בטוח אצטרך עוד סוכר, אבל לא צריך. לא. זו מתיקות עדינה. לא, זה בסדר, אני לא אוהבת מתוק מדי. -תוסיפי את הגלידה. נכון. דווקא אני באמת לא בן אדם של מתוק מדי, תמיד בעוגות אני מורידה את כמויות הסוכר, כי נראה לי שאנשים הגיעו כבר לרמות סוכר שהן לא נורמליות, אבל זה ממש... -זה עדין וטעים. -קינוח שכיף לאכול אותו. ממש. -וגם היתרון בו, קודם כול, שהוא בלי גלוטן, והוא פרווה, שלמי שאוכל ארוחה בשרית, זה אחלה. אני רוצה להגיד לך תודה רבה רבה שבאת אליי

ובישלת איתי דברים טעימים ובריאים ומזינים, שאפשר להראות שאפשר גם לאכול אוכל שהוא אחר והוא טעים ובריא. -לגמרי אפשר. ואת חודש וחצי אחרי לידה, אני אחדד את זה לנשים שצופות בנו. נכון. -שאם את ככה עומדת פה וזה לא יום צילום בכמה דקות, זה כמה שעות, ואת על זה, אז אני מניחה שזה האוכל שאת אוכלת. לגמרי. -תודה, אהובה, תודה רבה. בכיף. שבת שלום, ושבת שלום גם לכן, חברות יקרות. ניפגש שוב בקרוב, בתוכנית נוספת של "במטבח של עדן". אני חולה על זה שאני מדברת על עצמי בגוף שלישי, זה כאילו וואו.