פתוח | עם אפרת ברזל

אי אי אי אי בלעדיך ואנחנו בפתוח לייב שוב כאן באולפני דברות מתעסקות כל פעם עם הדברים שחשובים לנו לדעת בשביל הנפש שלנו בשביל הול ביינ שלנו נעסוק היום בשלושה נושאים הנושא הראשון איך פועלים הסרטונים המראות התזוזות הדברים שכולם מדברים על לא לראות איך הם באמת פועלים על האישיות של שלנו מה קורה שם הנושא השני שנעסוק בו היום יהיה פחד כל אחד ואחת עם הפחד שלו מה זאת התחושה הזאת מה זה הרגש הזה איך אפשר להתמודד איתו בצורה הנכונה והאמיתית והקנה ביותר ונעסוק גם בשאלה שכולנו שואלים בשקט בכל רם האם מותר לנו גם בימים כאלה להמשיך להיות אנחנו להתעסק עם השטויות שלנו עם הבעיות שלנו עם הדברים ה זרים בכאילו חלק ראשון

של תוכניתנו נמצאת איתנו דורית סגל שלום דורית בוקר טוב פרט פסיכותרפיסטית עובדת סוציאלית מומחית ב amd איך משפיעים מה קורה שם הסרטונים האלה המוח שלנו למה בכלל לא טוב לראות אותם הסרטונים האלה הם כמו כל חומר שאנחנו קולטים דרך החושים שלנו אנחנו כל דבר שקורה לנו אנחנו קולטים בחמשת החושים שלנו את הסרטונים אנחנו בעיקר רואים דרך דרך חוש הראייה והשמיעה המוח שלנו מאבד את החומר הזה ומגיב בם בהתאם למה שהוא קולת כמו כל חומר שהוא חומר קשה לאיבוד המוח שלנו מגיב ואיין שום הבדל אם אנחנו רואים את הסרטון או שזה ו אנחנו חווים אותו באמת בעצמנו אנחנו דעים ממה שאנחנו רואים אנחנו מרגישים את זה אנחנו חווים המוח שלנו

מפריש את ההורמונים בהתאם למה שהוא רואה ומנגנוני ההישרדות שלנו מתחילים להיכנס לפעולה אז ממש אפשר להרגיש פחד שאנחנו רואים את זה ולהיות מזועזעים לבכות תגובות שהם נורמליות כשאנחנו רואים או חווים דברים כל כך קשים עכשיו המוח שלנו בעצם לא כל כך יודע את ההבדל בין דמיון למציאות בין אבר עובה ועתיד כשאנחנו רואים סרט מצויר למשל אנחנו יודעים שזה סרט מצויר אבל אם הוא מפחיד אנחנו באמת מפחדים אם הוא עצוב אנחנו באמת עצובים ובוכים אותו דבר כשאנחנו רואים סרטונים כל כך מפחידים כל כך מסוכנים כל כך מזעזעים אנחנו באמת יש הפרשה של הורמונים במוח ואנחנו באמת חווים את החווייה כמעט כאילו אנחנו שם עכשיו בהגדרה של ‏dsm

הסיווג הפסיכיאטרי הגדרה של טראומה היא כשקורה לך איזשהו אירוע מאיים על החיים או למישהו שקרוב אליך זאת אומרת שכשאני רואה סרטון גם אם זה לא קורה לי זה משפיע עליי וההשפעה היא השפעה כמעט זהה לחלוטין אנחנו מאז השבי לאוקטובר פוגשים עוד ועוד אנשים שהתלונה שלהם זה ראיתי סרטון וזה לא יוצא לי מהראש אני רואה את ה כל הזמן התמונות האלה חוזרות לי המחשבות האלה שזה הסימפטומים החודרני שיש לחשיפה לטראומה שאנחנו לא שולטים בזה מתי זה עולה לנו יש סיוטים יש חלומות שהמוח מנסה לאבד את התמונות והחוויה הטראומטית הזאתי ממש כאילו זה קרה לנו זאת אומרת אם לא היית שם וזה לא קרה לך ואתה מאכיל את צמחה אני מנסה להבין איך איך

עובד המוח שלנו במראה שם מה וגם אתה אדם טוב אתה רוצה להזדהות אתה רוצה להרגיש אתה רוצה להבין אולי מה קרה שם אתה בעצם חווה חווייה משנית שתזין לך לגמרי אנחנו קוראים לזה טראומה עקיפה או טראומה משנית וזה לגמרי דבר שקיים שאנחנו רואים גם אצל אנשים שנחשפו בעקיפין אצל צטים שנותנים סיוע אצל מטפלים ששומעים המון המון סיפורים ובטח ובטח גם אצל אזרחים שרואים סרטונים אני שומעת ורואה עכשיו ברשתות שאנשים שואלים איפה אפשר לראות את הסרט של דובר סטל ואני לא מבינה למה למה שתרצו לראות את זה זה כמו שתשאלו איפה יש מחבל זה ממש לא הגיוני לרצות להיחשף כלומר זה הגיוני מבחינת הסקרנות שלנו אבל מבחינת הבריאות הנפשית שלנו

שומר נפשו רחק אנחנו לא רוצים לכסף לחומרים האלה אל חומרים רעילים ואני בכלל חושבת שזה חלק מהזה כלי נשק זה כלי נשק של לוחמה פסיכולוגית שמופעל עלינו ולא סתם החמס צילם ולא סתם החמס השתמש ברשתות החברתיות של הקורבנות שלו כדי לפגוע בכל האנשים שסובבים את הקורבן וזה ממש עוד כלי נשק ש עשו מה שהם עשו ודאגו עוד לרשת הפחדה משנית דך להפיץ את זה כן וזאת לא חמה פסיכולוגית כי אנחנו נפגעים מזה אם אנחנו לא ישנים בלילה כי ראינו סרטונים ואנחנו חרדים אז אנחנו מושפעים מהמצב ותמיד יש את הזה שיגיד תביא תביא לראות לי לא יקרה כלום אני אני מחוסן תביא שנייה להציץ תראה מה יש את היצר הזה כאילו נכון אנחנו סקרנים טונו סקרנות

היא היא אחת ממערכות הפעולה החיוביות שלנו שגורמות לנו להתקרב לגירויים זאת מערכת נהדרת שמאפשרת לנו ללמוד על העולם ולהתפתח אבל במקרה הזה הסקרנות הורגת החתול זה ממש מסוכן לנו ואנחנו צריכים לשמור על עצמנו ובמיוחד לשמור על הילדים שלנו שלא תמיד יודעים להבחין ולא תמיד יודעים כמה גרוע זה הולך להיות את רואה סרטון הוא מתחיל כזה ברגוע ואז הוא הופך להיות משהו ממש מפחיד ועלים וזה לא יוצא מהראש וואו זאת אומרת ראית שמעת גם אם זה בטלפון הקטן ודאי במסך גדול של טלוויזיה אתה מקבל השפעה של נגי את אמת בדבר הזה לגמרי ועוד יותר מזה אני אגיד שכשאנחנו רואים את זה בטלפון שלנו הטלפון שלנו הופך להיות אמצעי שדרכו רעל עובר

כלפינו והוא הופך להיות רעיל בעצמו ואז אני לא אתפלא אם הטלפון הופך להיות טריגר אוקיי זאת אומרת כל פעם שאני מחזיקה את הטלפון אני נזכרת שראיתי את הסרטונים האלה וזה מפעיל שוב את כל המערכת התגובה האוטומטית שהתפקיד שלה הוא לשמור עלינו מ חומרים שמאיימים עלינו מתני חוויות שמאיימות עלינו תראי מה זה אני מדמיינת עכשיו את את המסך של ההודעות אז בימים כאלה שיש לך לבבות אדומים סתם כי שלחו לך נהייה לך טוב כזה באותו רגע אבל כשהמכשיר מאיים כי ראיתי בו לפני יומיים איזשהו משהו לא יודעת איך ניצלתי מזה בנס לא ראיתי אף סרטון השם אדי תגידי שניה למה בכל זאת הרשתות ה ערוצי הטלוויזיה למה בכל זאת מראים כל הזמן מה כאילו

איפה מערכת הערכים תעזרי לי להבין מה קורה כאן שאלה ממש טובה שאני שואלת את עצמי כל הזמן זה לא רק עכשיו אנחנו רואים את זה כל הזמן בחודש האחרון ממש בצורה מוגזמת אני לא מצליחה להבין אני חושבת שהרין מנצח בטלוויזיה רוצים להראות לנו דברים צהובים ומעניינים כדי שאנחנו נישאר ונמשיך לצפות ואז חושפים אותנו לעוד ועוד תכנים אני גם חושבת שהאנשים שבאים ומספרים לא בהכרח זה תמיד עבורם טוב א ככה שוב לספר ולספר אנחנו יודעים היום שלספר שוב ושוב את האירוע זה לא בהכרח הדבר פעם היו אומרים תספר תדבר היום אנחנו יודעים שזה לא בהכרח הדבר הנכון לעשות זה לא בהכרח הדבר המיתי והמאפשר החלמה יותר חשוב שהבן אדם א יתחבר למשאבים

שלו ויספר את הדברים כשהוא בסביבה טופה ו מוגנת ומחובר להרבה מאוד כוחות מסביבו ולא בהכרח באולפן מלא מצלמות ואנשים זרים אז ככה שבאמת מאוד קשה לי לראות את הטלוויזיה בימים האלה שהיא בעצם כמו איזה נותנת שירות של השונאים שלנו בזה שהם ממשיכים להפחיד אותנו ולספר לנו את הסיפור הזה ולחשוף אותנו למה שקרה עכשיו אפשר לעשות חשיפה כן אפשר לדבר על מה שקרה וכדאי ש דע ממה להיזהר ובוודאי שאנחנו רוצים דיווחים אבל יש קו דק שעובר בין גרפיקה וצהוב לבין אינפורמציה ואני לא מרגישה שתמיד שומרים על הקו הדק הזה וזה באמת חלק מהערות החולות של העידן המודרני של הרשתות החברתיות והטלוויזיה שהכל משודר בלי פילטרים ואז יש גם פגיעה

שנעשית באופן הזה יש א מערכת טיפולית או א יעוץ פסיכולוגי בתוך בתוך תחנות השידור למיטב ידיעתי הערוצים הגדולים מחזיקים פסיכולוגים שתומכים בשדר שלהם בהחלט אנחנו כעמותה td ישראל פנינו להגיש סיוע יש לנו הרבה אנשי שידור שעובדים בשטח ונחשפים לחומרים מאוד קשים ובאמת נאמר לנו שיש תמיכה פסיכולוגית לשדרנים ולצוותים ש עובדים בשטח וזה מאוד חשוב כי בדיוק כמו כל מי שנמצא בשטח ונחשף א זקוק לתמיכה להכלה לפעמים לאיבוד ולטיפול וחשוב מאוד לקבל את זה גם כמה שיותר מהר אנחנו יודעים שטיפול קרוב לזמן האירוע מונע התפתחות של פוסט טראומה כולנו בטראומה מפוסט טראומה במדינה הזאתי ן זה ביה סיח כזה עשיו פתאום נכון אבל בוא

נזכור שפו טראומה מתפתחת רק חודש אחרי האירוע בחודש הראשון לפני שמתפתחת פוסט-טראומה יש תסמונות אחרות ואם אנחנו נטפל בהם אנחנו יכולים למנוע את ההתפתחות של הפוסט טראומה אז חשוב מאוד לקבל עזרה ראשונה נפשית גם אם זה לא טיפול עכשיו של חמש שנים לשבת אצל הפסיכולוג לקבל טיפול שעוזר לאבד את מה שקרה כדי להקטין את ההשפעה השלילית של החשיפה הטראומטית צמה כאדם ש יושב כאן מול המצלמות האלה אני לפעמים חושבת לעצמי איזה מזל שמה אני רואה פה בהדברות תורה תהילים כתיבת ספר תורה ואני לפעמים חוזרת משעות שידור כאן באורות באורות בטח ובאמת זה זה שוני בין מה בוחר ערוץ להרות כזה או אחר בואי נצא רגע לפרסומת כי אין בריירה

ונחזור לדבר יש לי שאלה שבוערת בי לשאול אותך נחכה ושבו בנים גבולם תחנות חושן כאן קודקוד נו ל משימתכם התקפה התקפה סוף כל אמא יהודיה מדירה שינה מעיניה ומזילה דמעה תוך שהיא מתפללת לשובה של בנה מהקרב ארגון הדברות במיזם ענק כתיבת ספר תורה לשמירה והגנה על חילי צהל וכוחות הביטחון מיזם שיקנה להם שמירה רוחנית והגנה מלאה מפני האויב הצר ההיו שותפים בפעילות של הדברות למען החיילים ובכתיבת ספר התורה ותקבלו את הפסוק האישי שלכם בו מופיע שמכם ושם עמכם הו סגולה נדירה לשמירה מהבן איש חי הקדוש לא מבותרים על אף חייל חיגור 073 222 12 12 ושבו בנים לגבולם ספר תורה שכותבים כאן אות אחר אות ויהיה אצל ממה רוחל קבר רחל

בבית לח את יודעת אני חושבת על המשפט הזה אמר אותו ירמיהו הנביא ושבו בנים לגבולם לוקח זמן לחזור לעצמנו אחרי שראינו סרטונים כאלה זאת אומרת גם לגבול של עצמנו צריך לדעת לשוב נכון א אני חושבת על מציאות של המון המון טכנולוגיה סביבנו ואין לנו איך לראות באמת מה שקרה שם אלא דרך טכנולוגיה של סרטונים טיקטוק חדשות ערוץ וכולי כאשת מקצוע את מרגישה שימי הטיפול האלה או בואי ניגע בעידן האחרון הם שונים במערכת העיבוד הטראומטי מאשר בואי ניקח את מלחמת יום כיפור בוא ניקח את ששת ה ימים את מבינה מה אני ושבת כ מעולם של טיפול זה שונה אני חושבת שקודם כל לפעמים לוקח הרבה מאוד זמן לשוב ויש אנשים ששנים לא ש ואנחנו פוגשים

אנשים שהם עדיין סובלים מפוסט טראומה מיום כיפור וששת הימים ובטח ובטח צוק יתן ומלחמות אחרות אה אני מרגישה שמשהו קצת שונה אני אגיד מה כן אני חושבת שה מאיך שאני רואה את זה ומה שאני לומדת זה שהטיפול והפסיכומטרי מאוד התפתחה בעשורים האחרונים עם צמיחה כמעט קוונטית בשנים האחרונות ואנחנו יודעים היום יש לנו את הגל השלישי בפסיכותרפיה ופסיכולוגיה שאנחנו יודעים לעזור לאנשים בצורה ממוקדת להתמודד עם אירועים טראומטיים בצורה שמאפשרת למוח שלנו לאבד את החומרים הטראומטיים ככה שהם יוכלו להפוך להיות חלק ממערכת הזכרונות שלנו כשאנחנו עוברים אירוע טראומטי הזיכרון הטראומטי הוא קשה חלה והמוח שלנו לא יכול לאבד אותו הוא

לא יכול לעקל אותו אז הוא סוגר אותו במעין קפסולה כזאתי שהיא מנותקת משאר החומרים במוח שלנו עכשיו כל דבר שמזכיר את הזיכרון הזה נוגע בו באיזשהו אופן מדליק אותו זה טריגר וכשה משהו עושה טריגר אנחנו הרבה פעמים נחווה פלאשבק זאת אומרת אנחנו כאילו אנחנו חווים את זה כאן ועכשיו א נחווה מחדש את הזיכרון הזה שהוא זיכרון לא מעובד יש לנו היום דרכים וד היא שיטה פסיכותרפית רבת עוצמה שמאפשרת לעשות את זה שמאפשרים לנו לאבד מחדש את הזיכרון ככה שהזיכרון העוצמה שלו הרגשית רמת ההפרעה שלו יורדת כמו פצע כשיש לנו פצע הגוף שלנו יודע להחלים אותו אבל לפעמים כשהפער עזרה ופסיכותרפיה האלה וד מובילה בתחום הזה זה כמו תפר שעוזר

לסגור את הפצע והמערכת החיסונית שלנו המערכת האיבוד המידע שלנו יודעת לאבד את החומר ולפסל אותו במקום שצריך ככה שהוא לא קופץ כל הזמן מכל דבר שנוגע בו היום אנחנו בחודש האחרון אני והקולגות שלי מה שאני פוגשת ורואה וקוראת עסוקים בתגובות אקוטיות בתגובה מיידית לאירועים זאת אומרת שאנחנו לא מתעסקים במה קרה ר לי בבית אבא איך החרימו אותי בבית הספר זה כרגע פחות רלוונטי אני תמיד אומרת למדרכה שאם בן אדם מגיע לחדר מיון ויש לו רגל שבורה וסרטן ללא עלינו אנחנו נטפל לו קודם כל ברגל השבורה אז עכשיו אנחנו עם הרבה רגליים שבורות ונפשות פצועות שאנחנו צריכים לתת להם את העזרה הראשונה הנפשית ויש דרכים מאוד ברורות איך

עושים את זה והרבה מאוד אלפי אנשי מקצוע בארץ שיש להם את ההכשרה את הידע בטראומה איך לתת את המענה הזה שהוא מענה מדוייק שעוזר והמחקרים מוכיחים את זה יש לנו הרבה מאוד מחקר בתחום ואנחנו רואים שהתערבות מוקדמת מונעת התפתחות של פוסט טראומה חד משמעית ועוד משהו ששמתי לב אליו בעולם הטיפול אני חושבת זה ש איזה יום התקשרה איזהו עיתונות ו אמרה לי אני עושה סקר מה השתנה בעקבות המלחמה כל מיני דברים טכניים אלה נהיו כאלה ואלה נהיו כאלה ואמרתי לה אני רוצה להגיד לך שמשהו השתנה ביכולת שלנו בעקבות השנים האחרונות לדבר על הפצעים שלנו תרום המלחמה תרום ניתה לנו חברה מודעת יותר מטופלת יותר חושפת יותר משתפת יותר וזה אכן

עוזר לראות הנה אני מתרגשת מזה רואים את זה גם באירוע הקשה הזה שאמהות מודעות ידעו לטפל ברגעים עצמם ולשלוט על מה הן עושות נבך מתוך מה שאי אפשר לעשות וגם עכשיו כשעוברים השבועות יש לנו מדינה פתוחה יותר מטופלת יותר אין ספק שהסט שהייתה בעבר על טיפול כבר לא קיימת אנחנו אומה בטיפול כולם הולכים לטיפול טיפול זאת כבר לא מילה גסה זה כבר לא משהו שיש להתבייש ב אין ספק זה סמל סטוס ואנחנו זקוקים כי אנחנו חשופים להרבה מאוד קשיים וטראומות אז אנחנו זקוקים למעטפת הזאת אני חושבת שעוד משהו השתנה זה קרה גם בעקבות הקורונה אבל זה מאוד בולט עכשיו א משהו השתנה בדינמיקה כי בדרך כלל כשאנשים באים לטיפול אז יש את המטפל יודע

הכל החכם שקורא את המחשבות ממש לא אבל ככה אנחנו מרגישים ויש את מטופל שקשה לו והוא לא יודע ועכשיו אה שנינו ביחד באותה סירה אם יש הזקה באמצע טיפול שנינו ביחד הולכים למרחב המוגן א ולפעמים אם הקליניקה היא בבית של המטפל אז אפילו אנחנו נלך לממד ביחד עם כל המשפחה של המטפל שזה מעולם לא קרה החשיפה הזאתי ו אבל אין לנו ברירה כי זה זה חיים ומוות אנחנו חייבים ללכת למרחב המוגן וזה שינה משהו בדינמיקה ראינו את זה גם בקורונה נכון שאנחנו ביחד תחת איזשהו איום משותף וזה יוצר איזשהי קרבה ואיז שהי שותפות שמאפשרת את דברים מאוד מיוחדים לקרות אני מכירה את זה מהטיפול הפמיניסטי שהמטפלת והמטופלת הם בעצם שוות היום אני פה

ואת פה מחר אנחנו יכולות להתחלף והחוויה הזאת של השוויוניות היא מאפשרת היא מקלה על המטופל ממקום שהוא מרגיש שאולי קצת פ חות תחת ביקורת או שיפוטיות ובסופו של דבר זה אחד הדברים החשובים ביותר להרגיש ש מקבלים אותי חומלים עליי לא שופטים אותי לא מבקרים אותי גם אם אני לא ישנה בלילה כי ראיתי רק סרטון אחד אז אני לא היסטרית או דרמטית לא יש לזה מקום וזה משפיע וכל אחד הסבל שלו יש לו מקום סובייקטיבי סבל זה דבר סובייקטיבי ואנחנו יש איזה גנ כזה חדש שבטיפול א שמאפיין כאלה תקופות ג בואי ניתן דורית סגל איזשהו טיפ או מהלך מוחי כדי למנוע אם אנחנו מדברות על על על על יכולות חדשות בעולם הטיפול וערנות מודעות ס

awareness כזה גדול מאוד שיש עכשיו אז אז אז נגיד שנשלח סרטון או נגיד אפילו את יודעת מה מצב שבו אדם ברגעים האלה של מתחשק לי לראות סרטון הוא לא בדיוק ד להסביר לעצמו מה קורה כן סקרנות רצון להשתתף אולי אפילו איזשהיא תחושת אקסטרימיות מהמצב רוצה להרגיש המון תירוצים יהיו כאן מה מה מהו הדיבור הפנימי שאולי אפשר להפיק מתוכנו כדי כדי לא להגיע לשם כי אנחנו מבינות את הנזק כשאנחנו עומדים מול מצבים שמסכנים אותנו אז חשוב שנחזור לעצמנו אה התרגיל שאני הכי אוהבת לתת תרגיל שנקרא ארבעת האלה אלמנטים בוא נעשה אותו עכשיו יאללה טוב אז האלמנט הראשון זאת האדמה אנחנו מתקררות בואי נדחוף את הכפות רגליים שלנו על הרצפה

ונרגיש את האדמה אפשר לשים את הידיים על היריכיים וללחוץ למטה ולהרגיש את האדמה כן עוד דרך שממש עוזרת לנו להתקרקע זה להסתכל להזיז את הראש מצד לצד זאת פעולה של סריקה היא מרגיעה את המוח וולשים לב מה אנחנו רואות ולספור תספרי שלושה דברים כחולים שאת רואה וואוו קומקום כוס וגם הנה החולצה שלך בכחול יופי עכשיו תנסי לראות ולספור שני דברים גולים שאת רואה שולחן וגזע עץ ששמנו עליו כאן את הפרחים אוקיי ואולי אם יש פה משהו אחד שהוא לא במקום א כן הטישו הזה שם שהצופים לא רואים אותו אבל החבאנו אותו יופי ועכשיו אחרי שככה הפעלנו את חוש הראייה בואי נפעיל את חוש השמיעה מה את שומעת אני שומעת את הבמאים מדבר אליי באוזניה

אני שומעת איזה זמזום מה נק כן אה שומעת הנשימות שלי כן אחרי שהפעלנו את הראייה ואת השמיעה בואי נפעיל את חוש הריח מה את מריחה יש פה ריח טוב אפשר להריח את ה בגד ן א אם יש ריח של כביסה או שאולי צריך כביסה החמצה משהו כן אז זאת האדמה האלמנט השני בטבע הוא האוויר בוא נעשה תרגיל של נשימה אוקיי ניקח אוויר נחזיק ונשחרר ועוד פעם ניקח אוויר נחזיק ונשחרר אוקיי התרגיל השלישי האלמנט השלישי זאת אלה הם המים אז אנחנו יכולות לעשות מהלשון שלנו כמו קערה קטנה ולהתחיל לייצר רוק בפה כשאנחנו במתח ובלחץ הפה שלנו מתייבש המוח שלנו מכבה את מערכת העיכול והפה שלנו חלק ממערכת העיקול והוא מתייבש אז אנחנו רוצות לייצר רוק בפה

אפשר טיפה לנשוך את ה לחיים מבפנים בעדינות וכש הקערית הזאת שעשינו מהלשון מלאה פשוט לבלוע את המים כמו שצמים בצום אפשר גם לקחת שלוק קטן של מים כשהמוח מכבה את מערכת העיכול ואנחנו בולעים מים אז בעצם אנחנו שולחים מסר הפוך דרך מערכת העיכול הפעלנו אותה בצורה עדינה עם המים או עם הרוק ואז מערכת העיכול שלנו שולחת מסר למוח הכל בסדר וואלה אוקיי אז יש לנו אדמה אוויר מים והאלמנט הרביעי בטבע האור ה הש אז פה בואי רגע נעצום שנייה עיניים ותחשבי על משהו שמביא לך אור לחיים יש לך בטח אז בואי אני אלמד אותך טריקס שימי את כפות הידיים שלך ככה על החזה ותטופל בעדינות פעם בימין ופעם בשמאל בעדינות ותחשבי על המקום הזה

שמביא לך אור לחיים ותשימי לב לצבעים לצורות לקולות לצלילים בואי קחי נשימה כשאת חושבת על המקום הזה שמביא לך אור איזה רגש עולה בך אהבה יופי אז שימי לב לזה ותעשי עוד קצת יופי ועוד פעם בואי ניקח נשימה ועכשיו למע צם הלב שקורה בגוף שלך נינוח יותר נעים יותר כן כיפי כזה כן רגע עוד פעם אחת אחרונה רק שימי לב לאהבה ולניו ותראי אם את יכולה לבחור איזשהיא מילה שתהייה כמו דלת שכש גידי אותה היא תחזיר אותך ישר למקום הזה יש לך כן נהדר וזאת המילה שלך שאת יכולה לחזור אליה ולהגיד אותה והיא תחזיר אותך למקום הזה הפעולה הזאת נקראת חיבוק פר ומה שהיא עושה היא פשוט נותנת גירוי לשני הצדדים של הגוף והגירוי הזה לשני הצדדים

של הגוף בהתאמה עושה גירוי לשני הצדדים של המוח הגירוי הזה במוח הוא גירוי שמתרחש באזורים הפריפריאליים של המוח בקצוות ופעילות שקשורה להישרדות ולחץ ומתח וחרדה היא במגדלה היא ב בפנים בעמוק אז כשאנחנו עושים את זה אנחנו בעצם מושכים את הפעילות הנוירולוגית במוח שלנו לקצוות ובקצוות יש לנו מידע רב ורחב שאספנו במהלך החיים שלנו הוא זמין ושלנו ואז אנחנו רק צריכים לעשות ככה אז רגע אם אני מסכמת תוריד סגל ש כשאנחנו נחשפים לסרטון מפחיד בעצם אלה לא פועלים הש נכון הפעילות המוחית מתכווצת בדיוק גדלה בדיוק והוא קלו שם באזורי פחד לחץ נן אזורים הישרדותיים פרימיטיביים אגב כן שיש בהם מעט מאוד פונקציות לברוח להילחם

לקפוא להתעלף פונקציות הישרדותיות פרימיטיביות שהם הם שומרות עלינו אבל לא מפני סרטון ועוד סרטון ועוד סרטון ועוד סרטון אז אנחנו מעמיסים גם על המגדל גם יוצרים שם ריכוז של ריכוז וככה אנחנו מפרקים את המעמסה הזאתי ומושכים החוץ את הפעילות הנוירולוגית שלנו וכשאנחנו מושכים החוץ חוצה אז פתאום אנחנו רואים את הפרחים על השולחן פתאום אנחנו רואים חברה טובה שאפשר לדבר איתה ויש לנו לא רק פחד אלא יש לנו יכולת להתחבר למשאבים שלנו וזה הדבר הכי חשוב כשאנחנו מחוברים למשאבים שלנו לכוחות שלנו אנחנו יכולים להתמודד צא לנוף הפנימי העשיר שלך הו קטוף את יכולותיך שאספת במהלך החיים בדיוק דורית סגל תודה רבה ושנזיין את המ

שלנו ביכולות המופלאות שקיבלנו מי לא עכשיו נכון תודה אפרל תודה רבה ודה תודה שהיית איתנו הנחתה מוזיקלית ואנחנו חוזרים לנושאים הבאים ‏o o oh oh עם קטן שעומד איתן שר שיר אמונה שלון אדם הנה לא ינום וגם לא ישם הוא השומר אותנו מכולם יש יש לנו שמיים מעה יש לנו גם שמש טובה רק נרים עיניים לשם ונרגיש את האהבה מי הוא שיודע הכל מי הוא שנותן התשובה אלוקים אחד הגדול הוא עושה הכל לטובה השם אחד ושמו אחד אין לנו עוד אף אחד כולנו יחד לא לבד עם ישראל חי השם אחד ושמו אחד אין לנו עוד אף אחד כולנו יחד לא לבד עם ישראל חל אל תיפול ואל תשו אל תדאג ממה שיהיה תחזיק חזק ואל תבטל את הסוף הטוב עוד נראה מי שיודע הכל מי הוא

שנותן התשובה אלוקים אחד הגדול הוא עושה הכל לטובה השם אחד ושמו אחד אין לנו עוד אף אחד כולנו יחד ול לבד עם ישראל חי השם אחד ושמו אחד אין לנו עוד אף אחד כולנו יחד לא לבד עם ישראל חי עוד אמיחי עוד אמיחי עוד אמי עוד אמ עוד אמ עוד אמי ים עוד אמי ים עוד ו השם אחד ושמו אח אין לנו עוד אף אחד כולנו יחד לא לבד עם ישראל חי השם אחד ושמו אחד ואיין לנו עוד אף אחד כולנו יחד לא לבד עם ישראל ם ישראל פתוח לייב ואנחנו ממשיכים איתנו באולפן כרגע הודיה גונן פסיכותרפיסטית שלום מנחת קבו ו מטפלת באומנות מטפלת באומנות ומעניין אותי הודייה גונן האם יש טעם האם מותר לנו להתעסק עם בעיות קודמות עם עניינים פנימיים שנראים

זניחים בימים האלה זה בסדר שבוע שעבר ישבה אצלי טופלת חמודה ומקסימה והיא שותקת והני שותקת איתה ואני עושה לה איפה את והיא מסתכלת עליי הא עושה לי לא יודעת אמרתי לה מה זאת אומרת היא אחת ככזאת שתמיד יש לה מה להגיד אומרת לי מה אשתם לדבר על כאילו שקשה לי לקום בבוקר ושקשה לי שהאוניברסיטה לא נפתחה זה כאילו נראה לי כי לא קשור בעולם לא נעים מה זה לא נעים לעומת אנשים שמתמודדים עם זה ות ואז אני בצהריים מקבלת טלפון מחברה טובה שהיא אומרת לי תקשיבי הה לי ככה וככה וככה והי לא מסיימת את המשפט והי אומרת לי איזה איזה אני לא אני מרגישה ממש אשמה שיש לי שאני בכלל מעיזה להגיד מה שקשה לי בעוד שאנשים נדחים איבדו את

הבית שלהם שבוים שבועים וכאילו איך אפשר בכלל לתת מקום לכאב נורמטיבי של חיי היום יום לעומת דברים כאלה כאילו פתאום הכל הכל מקבל פרופורציה הכל הכל משתנה ו וזה זרק אותי לכמה מקומות זרק אותי לחשוב על זה ש כאב הוא כאב והרבה פעמים אנחנו נורא ממר לתת לו את הנפח ואת הלגיטימציה ואת ההכרה לפי האירוע מבחוץ ואנחנו שוכחים שבעצם מה שקובע זה החווייה הסובייקטיבית שהיא נורא נורא משתנה ואני ואת יכולים לעבור את אותו אירוע ואת תקחי את זה קטסטרופה ואני אסתכל עלזה כזה משהו מזרי והעולם הנפשי שלי יכול להסתכל על זה נורא נורא אחרת ו אני חושבת על על כמה אירוע כזה גדול שהוא קשה וכואב מאוד מקבל המון המון הכרה המון סיקור

המון המון תמיכה יש לזה כל כך הרבה מקום שכאילו שום דבר לא יכול לעמוד ליד ואז אני פוגשת בקליניקה אישה גרושה שמגדלת שתי ילדים לבד ומתמודדת עם מורכבויות מאוד לא פשוטות עם לבד כל כך קשה אם אתגרים לא פשוטים והכאב שלה הוא חד וכואב וקשה ולא פשוט אבל אין לו הכרה ואיין לו כותרת ואין לו סיקורים ואין לו תמיכה ווא להיה קשה יותר במצב הזה בח בדיוק ואין לו את הביחד ו זה נורא נורא מבלבל או לפעמים מאוד קשה לנו לתת הערכה הכרה לכאבים ולעובדים שאין להם את הטייטל המוכרים ש של כאב שבטח איבדת ברור שלבד זה דבר כואב וקשה ויש אנשים שמאבדים כל הזמן דברים לאורך החיים לאו דווקא מוות יש ספר נפלא שנקרא אובדנים שאינם מוות כל

סוגי האובדנים שאנחנו יכולים לחוות אותם כמו מוות וואו ני דוגמאות מישהי שאיבדה את הזהות שלה מישהי שאיבדה את החווייה של המשמעות שלה בחיים מישה שאיבדה את התקווה לזוגיות בריאה לאמהות לאמהות ל כל דבר שאתה באיזשהו חלום רצון או מציאות שהיה לך בחיים והיא נגמרה לך היא יכולה להיכבות כמו מוות אבל אין לזה שום הכרה אין לזה שום סיקור ואין לזה כמעט ביחד אין לזה לגיטימציה זה כזה את יודעת יש שאומרים שהסיפור מעשה בחמישה בלונים בום טרח מה קרה הבלון התפוצץ הבלון נקרא אלה הם לא סיפור הילדים זהזה סיפור על על חמישה חלומות שונים או דברים שהתפוצצו לאדם והוא צריך להיפרד ז אנחנו וואו ואז מישהי באה ועיזה להגיד שקשה לי

ואז מה אומרים לה איך את מעיזה את יודעת מה קורה בחוץ ואז היא גם הרשה שמה שהיא לא עוד יותר אני חיכיתי לבן הבכור שלי שמונה שנים ולא מזמן אמרתי לאמא שלי די כבר אני לא יכולה קשה לי שלא תעיזי לדבר ככה את וכאילו נכון אני רוצה אותו כי קדו אני מתה עליו אבל יש רגעים קשים אז מה אז אסור להתלונן או רווקה שסוף סוף התחתנה וקשה לה בזוגיות ומאתגר לה אז מה הגידו לה סוף סוף יש לך אז מה זה הדבר הזה מי נותן את ההכרה לכאב מה רק אירועים כאלה גדולים ראיתי זוג שעיבד הכל אבל הרגשתי שייש להם המון הם ישבו אחד ליד השני הם אמרו יש לנו אחד את השני לפחות זה יש לנו תקווה אנחנו לא מאבדים תקווה את רואה אנשים ש לא כולם כאלה

ואמרתי וואי יש להם תכולה אישה לראות אישה שיש לה בית יש לה בעל ויש לה הכל אבל אין לה כלום אין לה במה לאחז לא תקווה לא אמונה לא יודעת משהו שמה מתחיל להתפורר מי נותן לה ל זה הקרה של כאב את חושבת שהיא גם מעיזה לדבר על זה אם ישתקו אותה פעם פעמיים שלוש היא כבר תדחו את זה פנימה ממילה ברור אבל גם אם היא תעיז להגיד את זה אולי ה יכולה לדוברר את זה בצורה נורא נורא קטנה של קשה לי עם בעלי ואז מי שתגיד לה ההוא נרצח והוא נכתב כאילו מה קשה לך בואי כאילו כזה אבל בעצם א מספרת סיפור אחר הרבה פעמים אנשים זורקים לך כל מיני כאבים והם בודקים כמה את בשלה לקבל כמה אפשר ממשיך הלאה או טוב בוא נעצור פה ואין להם מושג על

מה זה יושב וזה נהייה נורא נורא שיפוטי נכון זאת אומרת אנחנו אומרות כאן כן כשאדם גם בימים כאלה צריך לתת כבוד לכל כאב באשר הוא בלי להשוות אם זה מבחינה אובייקטיבית כבד או קל לעומת האסון הלאומי או הפרטי הקשה של מי שהיה במקום לגמרי כי באמת יש המון יש טווח מאוד מאוד גדול לאירועים שהם לא מסוכרים והם אירועים לא פשוטים בכלל שקורים לנו במעמקי הנפש ת מה שמישהי באה ואומרת אני בדיכאון ולא בא לי לחיות ואיין לה שום סיבה חיצונית לבוא לא יתומה לא חסר לה שום דבר יש לה הכל אבל בחווייה של היא חלולה אין כאב יותר גדול מזה כי אין לה אפילו שהום הסבר למה למה היא מרגישה חלולה אדם שנלקח לו הבית אדם שנחטף לו ויש לו

איזשהו נרטיב לספר לעצמו למה הוא מרגיש ככה הוא יכול להישען על זה אבל כשהיא יושב והיא אומרת לי אני לא יודעת מה יש לי ממה זה יש לי הורים טובים יש לי הכל ל אני מרגישה חיה מתה אין לה אפילו נרטיב אין לה אפילו במה לה חז אין לה על מה להתאבל מג כשיש שם כשיש לנו נרטיב הרבה יותר קל לנו לתת איזשהו הסבר לנפש וזה התחלה של ריפוי תן הכרה של עצמי ושל הסביבה אבל כשאין במה לאחז אז אין את לא מצליחה להבין את עצמך את חושבת שאת לא נורמלית אחת אומרת א נולדתי דפוקה על כלום על כלום אה ורים הכל נראה ככל כך יפה והיא אומרת לי ואיך את מרגישה חלולה ואני כ כמה קרוב המילה חלול חלל לחלול ולהתהלך בעולם חי מת זה פי אלף יותר קשה

אנשים שיכולים לאבד את הכל אבל הם לא מאבדים את הרוח את החזון ואת התקווה יש להם יש להם כי אדם שיש לו חלום ויש לו יש לו תשוקה שווה הרבה אז כשאנחנו פוגשים אנשים שלכאורה מבחוץ על מה את מתלוננת יש לך זה זה זה וזה ואנחנו נותנים להם הכרה על על זה שמותר גם להם לכאוב את שלהם ולא ממרים להפס אותם במה קרה לך תראי ציר אפ תראי מה הוא תראי מה זאת התחלה של רסול רגשי שנותן עברה את יודעת באחד הפרקים של פתוח ב בימים שאינם ימי מלחמה עסקנו באובדן באנשים שלא רוצים לחיות ובאמת שתי אנשים המופלאות שרואיינו שם אמרו אין קשר אין קשר והצלת נפשות היא להבין את זה שמי ש מצוקתי ואתה לא דן אותו אלא אמא של אינון אמרה את זה אתה

נכנס איתו לשבת בבור שלו בדיוק ומבין אותו אתה מציל את האדם הזה ולא מסביר לו כמה החיים יפים וכמה החיים טו כי בעצם אחד מהדברים שאנחנו הכי זקוקים לזה זה איזשהיא הכרה וכשיש אירוע מאוד מאוד גדול אם מישהו יבוא ויגיד אני רוצה למות אני לא מרגיש טוב יגידו לו טוב ברור כאילו זה מובן ויהיו איתו שם בכזאת חמלה את רואה התגייסות כזאתי ע ענקית של כל אנשי המקצוע והכל אבל כשה למישהו רצון למות וכביכול אין לו סיבה לאחז ולא אייזה טראומה נוראית יהיה מאוד קשה לתת הכרה ולגיטימציה ואפשרות לשוט איתו בתוך הדבר הזה כמה חמלה מרות יכולות לגלות לילדה יתומה וכמה מרות יכולות לגלות לחמלה כלפי ילדה שהיא נגיד בן כמה בנות והיא לא

מוצאת את מקומה ומרגישה כלום ניקית ועושה בלאגנים והיא כזאתי שבבה ו כאילו כביכול הכל טוב אבל הילדה הזאתי כל כך לא רגועה וכל כך כל כך כואב לה וקשה לה ויש לה ובדן של כל כך הרבה חוויות פנימיות וזה לעומת זה והיא הרוב זאת אומרת הילדות הרגילות כן הן הרוב והן צריכות לפעמים את המורה את אמא בלי שהם עושות בעיות בלי שיש איזשהו קושי גם במערכת שלהם לפעמים מתעוררת מצוקה שהיא נורמטיבית לחלוטין ן נכון הייתה לי מישהי בקבוצה שאמרה לי אני מעדיפה להיות אלמנה מוכרת וידועה ולקבל את הזכויות שלי ואת ה קרה שלי מאשר להיות בתוך המצב הזה שאיש לא יודע באמת מה קורה ואני אלמנה חיה מדהים זה זורק אותי הודה גונן לעוד עניין

שפגשתי הבוקר שלפעמים א דווקא מקרה פרטי שם אותך בקשר אמפטי או אכפתי מתוך מאות ואלפי מקרים זא את מבינה מה אני אומרת זמרת לפעמים אתה לא יכול להתמודד עם כזאת בומבה של רשע של כמות כאב של כמות דם של כמות דמעות גם נשים שמתארות אני לא יכולה אני אני לא מתחברת לכלום ופתאום מקרה פרטי שעושה לך גלינג שפותח את את הפתח של הדמעות בקשר האישי התקשרה אליי הבוקר כתבה לי דפנה שהייתה שכנה שלנו ברעננה לפני הרבה שנים ואמרה לי תתפללי על יונתן חייל כבר שבוע בעזה יונתן נחום בן דפנה ציפורה ופתאום במטבח נעצרתי והאמירה של דפנה היייתה כל כך משהו שיכולתי להכיל זאת אומרת היייתה בפרופורציה כן אני עכשיו מתפללת על יונתן הוא

חייל גם שלי זוכרת אותו ילד קטן דופק בדלת מבקש סוכר משחק עם הילדים שלנו בקזן תשע ברעננה פתאום הפשטות של מקרה פרטי נורמטיבי הופך להיות משהו שהוא כמו שאנחנו משוחחות כאן משתלב עם היום יום הפשוט של כולנו את מבינה מהני א זה זה זורק אותי לזה שבעצם ההגדרה של טראומה זה אירוע שיוצא מהשגרה וככל שהטראומה יותר גדולה קשה לנו למצוא אותו באיזשהו נ איזשהו רצף בתוך השגרה וופה זה פשוט אירוע שהוא כל כך מחוץ השגרה שאנחנו או יכולים להבל בתוכו או להתנתק ממנו ו חק ממנו כי זה באמת יכול לאיים על על הביטחון הבסיסי ולעורר נורא נורא חרדה אבל אז שמתחילים לטאר תיאורים ואת שומעת סיפורים שיכולים לקרוא גם לך בתוך הרצף של

החיים שמה את יכולה גם להתחבר אבל גם שמה את יכולה להרגיש את החרדה ול כי כאילו זה כמו שאני אומרת זה קרה שם זה לא קרה אצלי ואז אני באיזשהי הגנה פתטית ש אצלי זה לא קרה כזה אירוע אבל אז כשאת שומעת א תיאור שהוא יכול לקרות גם אצלי בבית שמה ההגנות מתחילות להיסדק ושמה אני גם יכולה להתחיל להתחבר כל עוד אנחנו מפעילים את יודעת למה זה מזכיר לי א כשעבדתי במיטל זה מרכז לפגיעות מיניות את יודעת יושבת ממון המון שהם טיפול ואת שומעת את כל הסיפורים ואת אומרת טוב המשפחה הזאתי טוב זה זה קור שם לנו זה לא יקרה כאילו אתה יודע קצת להגן על עצמנו ואז פתאום את שומעת אה סיפור של נפגעת בתוך המשפחה שאבא שלה ואמא שלה

פסיכולוגים וואו ואז את לא יכל להגיד טוב משפחה מצוקה מרוב הד' אין להם כסף כאילו מה תפרי לעצמך אבא ואמא אנשי מקצוע יכלו לראות הכל לא ראו כלום ופתאום שזה מתקרב אליך בדברים שאתה מנסה כל כך להרחיק ולהגיד טוב ירושלים נחלאות זה שםד ליד העזה לא קשור אליי אתה שומר על עצמך אבל ככל שזה מתקרב וזה נהייה יותר אמיתי ובדוגמאות קטנות שמה זה ממש ממש מפחיד בדיוק אודיה וכשאת אומרת את המילה אמיתי זה מחזיר אותי לכותרת הזאת ששואלת או אומרת הרגש שאמיתי גם אם הוא לא קשור עכשיו לזבות ענקיות אלא לפשטות של מה שעוברת אותה אישה עם שני ילדים גרושה שסיפרת עליה קודם היא עוברת מצוקה אמיתית יותר מזה אני רוצה להגיד שזה טריגרים

שמעוררים את הלא מודע לחרדות מאוד מאוד לא מודעות זאת אומרת אני יש לי חברה שהיא בן אדם מאוד לא חרדתי מאוד כזה מן אתה יודעת החה את החיים אפוכה להגיד כאילו אמיצה ופתאום את רואה איזשהו תגובה מאוד מאוד לא פרופורציונלית וקשורה למציאות וא איך שהו הגענו לזה שהיא פשוט באיזה חרדת נטישה נורא נורא גדולה קדומה וזה התעורר בה דרך איזשהו סיפור של החטיפה א לא זוכרת מה וזה היה כל כך חזק לגלות שזה באמת חומרים מהלא מודע שמתעוררים בנו ואז ילדים לא מקבלים על זה הרבה פעמים תוקף כי אין לזה חיבור למציאות כאילו עלמה את מדברת לא הגיוני או אבל ברגשות אין הגיון ואי אפשר להתווכח עם מה שאתה מרגיש נכון ואז האמא לא יודעת מה

לעשות עם זה אז או שהיא מקטינה את זה או שהיא מבטלת את זה או שהיא נבהלת מזה או שהיא כאילו באמת בחוסר אונים כאילו מאיפה זה מאיזה בוידן זה יצא את יודעת זה עושה לי לחשוב שה המירה מאוד מאוד שגורה בפי אנשי טיפול בשבועות האחרונים זה כל מה שאת מרגישה זה בסדר ואני אומרת רגע זה לא ברירת המחדל גם ככה זאת אומרת וכשאין מלחמה כל מה שאני מרגישה זה לא בסדר זאת אומרת תמיד מה שאת מרגישה זה בסדר עכשיו בואי נתחיל אפשר לעשות מזה לכיוון לכאן ואפשר לעזור לך לכאן ולאן את רוצה להגיע עם הרגשות האלה ומה את רוצה להיות באיזה מצב אבל תמיד זהו ולכן אני חושבת ש אבל את התחלת בתחילת השידור ואת אמרת הם זה נכון כן ואני רוצה

להגיד לך שבסדר או נכון זה מילים שיפוטיות נכון ואם אנחנו מסתכלים על טרמינולוגיה יותר נכונה לרגשות זה לא מקום שיפוטי אם זה בסדר או לא בסדר אלא אם רגשות לא מתווכחים וזה מה שהיא מרגישה זה מה שהיא תאפשר לה להרגיש ואני לא באה ממקום של זה בסדר או לא בסדר מי אני שיחליט למישהו אם זה בסדר או לא בסדר שהיא מרגישה בדיוק זה זה זה מציאות שהיא קיימת שהיא מרגישה עכשיו את מה שהיא מרגישה מה בחורים לעשות כמו שאומרת זה משהו אחר אבל זה לא זה לא יכול להיות בסדר או לא בסדר מ מי סמנו יש מציאות שמעוררת אצל כל אחד דברים אחרים הנפש מתארגנת לחרדה בצורה שונה בתכלית אחד ייראה ככה ואחד ירגיש ככה ואיין לנו מושג איזה חוטים זה

חיבר ושאני אבוא להגיד למה ככה בדיוק ו קרה או שתבחרי לשמור על עצמך ובאל ממה שזה עולה עכשיו גם כלפי עצמנו הרבה פעמים אנחנו כאילו מאוד מתקשות לקבל או לגלות שיש לנו חלקים מאוד ראשוניים פרימיטיבים ילדיים פתאום נים תלויים פתאום רוצים המון מגע רוצים להיות כל הזמן ביחד יש כל מיני רגרסיות כל אחד למקומות שלו וזה כזה מן לפעמים פוגש אותנו במקום של לא חשבתי שכבר גדלתי או שאני כבר לא שם לא החלקים האלה תודה לאל חיים וקיימים גם לילדים יש אותם בואי תקבלי את זה וגם אני שומעת הרבה הודעה גונן בזכות אותם אפשרויות לגעת בדברים המותרים אני שומעת על נשים שמספרות דווקא עכשיו נכון את יודעת מה אני הולכת להגיד על התפתחות

רגשית ושערים דלתות חדשות שנפתחו להם על דברים שהם עבדו פעם פתאום הם הפתיעו את עצמם דרך האפשרות לא להיות שיפוטית ולגעת ברגע שהוא שלפני המלחמה היה אצלי בשאלה רעועה או באיזשהו מסע של עבודה פנימית פתאום מתוך היותה מאפשרת לעצמה לגעת משהו חזק נבנה שם יותר או משהו שההיא רצתה להגיע אליו התבצע תשמעי העבודה הנפשית שלנו היא לא דוך היא לא היא לא ככה היא ספירלית עכשיו אם אם האישו שלי הוא סביב נושא מסוים אז אני אפגוש אותו ככל שהנפש שלי יותר תתפתח אני אפגוש אותו כל פעם יותר בקרקעית שלו עכשיו אם אנחנו מדברים על הפחד הכי חזק שפגשנו אותו בכזאת עוצמה שזה המוות שכולנו לא רוצים לגעת בו וה היא וודאות שזה באמת אחד

מהרגשות אחי אנחנו עושים הכל כדי לא להרגיש שזה חוסר שליטה חוסר וודאות מוות אז כל מי שע היייתה עסוקה בתכנים האלה באיזשהו אופן גם אם היא היייתה רוצה לברוח מהמהם זה כאילו תוך הפרצוף אז או שי דפה אותם בציר או שהיא אמרה אוקיי יש לי פה איזשהי הזדמנות חלון לעשות עוד סיבוב ולהבין עוד משהו על עצמי דרך זה ואז יש התפתחות ויש יכולת באמת להכיל את זה אני זוכרת שבאמת שהיית לי מטופלת שסגרה אותי עם נושא מאוד מאוד מורכב וחשבתי שאחרי כל כך הרבה שנות טיפול דינמי איכשהו הדבר הזה נרגע ועוררה את זה בצורה בלתי רגילה ובהדרכה ממש הופתעתי לגלות איך אני כאילו לא לא מסוגלת וכשעלה הידיים בטיפול ועבדתי על זה פתאום משהו

השתחרר מולה אבל זה היה כי אני הסכמתי לגעת בזה שוב ולא ידעתי שכאילו ידעתי ש ת כמו שאומרים על שמעתי ב עשיתי לימוד ב שנה רבה על הקטורת ששוחק אותה דק דק בעצם מדברים על הנפש לשחוק אותה דק דק את כל הסממנים שיש לנו בנפש וא ככל ששוחק אותה דק דק דק ה שמדליקים אותה אז יש פס שזה דוך לקדוש ברוך הוא וככל וכשהיא לא עשוייה דק דק זה מתפזר וואו ואז יודעים שזה לא קטורת טובה כשרה כשרה א אז ככל שאתה נשחק דק דק אתה עושה עבודה עם כל החלקים שלך בסופו של דבר יש חיבור בינך לביין הדבר הזה ולפעמים תראי מה זה הודעה גונן דווקא המטופל מביא את המטפל בטח בזמנים האלה לאיז שהיא התחדשות דרך הדרכה הדרכה היא כשהמטפל פונה לסיוע

בפני עצמו הוא מקבל חזרה כוחות לגשת אל המטופל עודה ה גונן משהו תודה רבה רבה שהייתי תודה וכיף בבה ושנדע לנצל את הדברים הקטנים שמתעוררים בתוכנו כן הם לגיטימים והם אנחנו והם אמיתיים אל התקדמות קדימה בן לפעמים הם לא כאלה קטנים לפעמים ם שורשים עמוקים הנה הזדמנות לגעת בגדול הזה לגמרי תודה שהיית איתנו ווד תודה בהבה תודה שקראת לי מדבר אחד שתי גחלים פוטים ומאיירים סיפור אחד או שתי דמויות לרגע נפגשים חוזרים לחולות מנגנים מנגינות מאיירים נשמות חוזרים לחולות מנגנים מנגינות מאירים נשמות מאיירים מאירים נשמות מאירים נשמות שופת זהב שני מייתרים פורטים ומרים חול וחליל כינור צליל שירה הלים חוזרים לחולות מנגנים

מנגינות מאיירים נשמות חוזרים לחולות מנגנים מנגינות מאיירים נשמות מאיירים מאירים נשמות ירינס מו אדם אחד רוצ לי בכל ימים וכו כולם כל בני אדם מדים ומאירים מנגנים מנגינ מאירים נשמות חוזרים לחולות מנגלים גילות מיג נשמות מים ‏le z ‏u ושבו בנים לגבולם בחנות חושן כאן קודקוד נו ל משימתכם התקפה התקפה סוף כל אמא יהודיה מדיירה שינה מעיניה ומזילה דמעה תורך שהיא מתפללת לשובה של בנה מהקרב רגן הדות במיזם ענק כתיבת ספר תורה לשמירה והגנה על חילי צהל וכוחות הביטחון מיזם שיקנה להם שמירה רוחנית והגנה מלאה מפני האויב הצר היו שותפים בפעילות של הדברות למען החיילים ובכתיבת ספר התורה ותקבלו את הפסוק האישי שלכם בו

מופיע שמכם ושם עמכם וסולה נדירה לשמירה מהבן איש חי הקדוש לא מטרים על אף חייל חיגור 073 222 1222 כן כן כמה אנשים כמה ילדים בני נוער מתמודדים בימים אלה עם הרגש הגדול אצל כל אחד ואחד הוא בא באופן אחר שנקרא פחד פחד מירים פחד מרעשים פחד מאובדן בית פחד מפריצת גדר בנפש פחד אנחנו נדבר עכשיו עם אורלי אורלי טוויטו פ פסיכולוגית קלינית על הרגש הזה מכאן משם ואיך לחזק את עצמנו אורלי בואי נדבר על פחד אז קודם כל נעים מאוד כשמדברים הרבה על פחד אז גם יותר מפחדים וואו זאת אומרת ככל שאני יותר מדברת חושבת קשורה למה שאני רואה למה שקורה למה שקורה והוא מפחיד כשאני חושבת על מה שקרה לכל האנשים באוף וגם במסיבה העיסוק

בזה עושה לנו הזדהות ושייכות והוא מעורר יותר פחד אל פחד קשור להמון דברים א' זה מתחיל מזה שאנחנו מרגישים שהקרקע או כל מ דברים שאנחנו אוחזים בהם היא נשמטת זאת אומרת אם בטחנו בממשלה אם בטחנו בצבא אם בטחנו בבית אם בטחנו בממד אם בטחנו בקרובים שלנו פתאום אין לנו אפשרות להישען על דברים בתוך המציאות הגשמית שייתנו לנו ביטחון וזה נקודה מאוד מאוד משמעותית אנחנו רואים את זה עוד לפני המלחמה אני התנועה הזאתי שהקדוש ברוך הוא קצת שומט את האחיות שלנו הייתה מאוד חזקה כשאני כאילו עומדת מול אנשים שמתמודדים כל מיני בעיות אתה רואה שהיכולת להישען על מציאות שהיא תהיה מתוקנת הולכת ופוחתת ולמה זה כי השאלה מה נותן לנו

ביטחון אמיתי זאת אומרת יש לנו איזה דיבר הדיבר השני שהוא גם אחד מהמצוות התמידיות שאומר לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי אבל אנחנו בני אדם נמצאים בעולם גשמי מחפשים המון הישענו במציאות אני רוצה שיהיה לי בית ויהיה לי ביטחון ותהייה לי אהבה ותהייה לי עבודה ויהיה לי קריירה ותהייה לי הצלחה וכביכול אני נשענת על דברים שאני רוצה להיבנות עליהם אבל האם זה באמת מקיים אותי זאת אומרת שהפחד כתוב עליו שהוא יושב על איזשהו חלל איזשהו חוסר שנמצא בחוויית הקיום שלי הרבה פ פעים אני לא מרגישה פחד אני יכולה להרגיש נגיד יש אנשים עוד לפני המלחמה שיכולים להיות מאוד מאוד עסוקים בלעשות כל הזמן או בלהצטמק בנוה רואים את זה

הרבה מאוד כל החווייה הזו שאני צריך כל הזמן לראות את עצמי מאיפה זה נובע מפחד אבל הפחד הזה למה הוא קשור לאיזה חוסר בחווייה פנימית של קיום שהיא לא משתנה שהיא יציבה יותר שהיא לא תלויית מציאות היא לא תלוייה במי שיראה אותי במי שיגידו עליי היא לא תלויה בשום דבר חיצוני היא תלוייה בזה שאני מקוימת כל רגע על ידי הקדוש ברוך הוא שמה זה אומר על ידי על ידי בחינה בבריאה נגיד ככה שמבטאת את אינסוף הטוב המוחלט זאת אומרת עצם זה בוא נחשוב ככה רגע נאמר אדם שהוא צדיק נגיד דוד המלך או אנשים שאנחנו מכירים אותם מכל ההיסטוריה היהודית למה להם אין פחד מה יש להם כן יש להם אהבה מאוד גדולה להשם ויראה מאוד גדולה כלומר השורש

של הפחד הוא קשור בחווייה של יראה אהבה ויראה שתי מידות שורשיות בנפש שלנו ואנחנו גגם צריכים את זה כי כשאני מאוד אוהבת מישהו אפילו בזוגיות כשאני מאוד אוהבת מישהו אם אני רק אוהב אותו אני לא אלמד להתחשב בו אני לא אלמד לכבד אותו אז אני גם לא אני לא אוכל להיזהר מלפגוע בו זאת אומרת יראה זה דבר מאוד חשוב בנפש ה היא מאוד כי היא מאזנת לי את האהבה אני יכולה לבלוע את השני באהבה שלו אבל זה לא אהבה היראה עושה שאני גם מתרחקת אני רוצה לראות מה הוא צריך מה הוא צריך ממני זה מה שעושה היראה אבל לפעמים היראה משתלשלת למטה לכל מיני פחדים שקשורים במציאות כי אנחנו יצורים שחיים בתוך עולם בתוך עולם גשמי כן ומוגבל בתוך

עולם של טבע שיש יש לו גבול ונדמה לנו ואנחנו שוכחים כל פעם מחדש שכל מה שקורה פה במציאות הגשמית שלנו היא רק כמו איזה תולדה היא כמו איזה מין התחנה אחרונה שאיפה היא מתחילה מה מהווה את העולם הזה כתוב הסיבה היחידה היחידה לכל מה שקורה במציאות הפרטית שלי ובכל מה שקורה גם במציאות הכללית היחידה היא חוכמתו האינסופית של הקדוש ברוך הוא זאת אומרת אז למה אני סובלת למה אני סובלת כתוב שאדם סובל כי נדמה לו שרע או ייסורים מה זאת אומרת נדמה לו שרע או ייסורים בגלל שאיין לנו שום השגה ושום תפיסה בחוכמה אינסופית שהיא זו שבור שהשם בורא איתה את כל העולמות כולל את העולם הפרטי שלי כולל כל רגע ורגע בחיים שלי כל רגע ורגע

זה לא ברא פעם אחת והלך לישון כל רגע ורגע זה גם עכשיו בזה הרגע זה פעימה אינסופית זה כמו שאני לא נושמת פעם אחת בתחילת היום אני נושמת כל רגע את החיים שהשם נותן לי זה כל רגע מחדש זה פעימה זה משהו שהוא אינסופי בהתהוות זאת אומרת שלאנשים שיש להם קשר עם בורא עולם יש להם פוטנציאל גדול יותר לעבוד עם אהבה ויראה ולהגיע למקום רגוע יותר מקום של מנוחה מוחלטת מנוחה מנוחת נפש לא מנוחה שאני עכשיו הולכת לישון מנוחת הנפש זה משהו שכל אחת בעבודה שלה יכולה להגיע אליה למה אם אנחנו כאילו אפשר להגיד שקוראים לנו לעלות קומה להעלות קומה במה בחוויית הביטחון שלנו על מה אני נשענת כדי להרגיש טוב כמה אני אהיה תלוייה במה

שיגידו עליי באייך שיראו אותי באיך שיתפסו אותי בתדמית שאני מנסה לבנות לעצמי אני חכמה מספיק אני נעה מספיק אני עמוקה מספיק אני מצליחה מספיק כל זה זה סוג של תדמית שאדם מנסה לבנות לעצמו כדי להרגיש בעל ערך אבל הערך שהי לא תלוי בכל זה וכשאדם קולט את זה הוא מגיע למנוחת נפש מדהימה מדהימה כתוב עד שאינו דואג בכלל למה כי אם מי שמקיים אותי זה האינסוף והקסומה שמוגשת לנו דרך התורה שהיא החוכמה האינסופית של השם היא ש השם הוא תכלית הטוב אין באמת רע שיורד מלמעלה אז מה זה כל הרע שאנחנו רואים אי אפשר להתעלם מהרה שאנחנו רואים אז מוסבר ויש על זה המון המון הסברים בתורה גם בפנימיות התורה כמובן גם שככל שהטוב שהשם רוצה

להניק לנו הוא יותר נעלה הוא בא ממקום יותר נעלה לכן כתוב הנגלות לנו לבנינו והנסתרות להשם אלוקינו השם מהווה את העולם באותיות יקוק שלו מה שנגלה לנו פה זה רק מה שנמשך מאור אינסוף ששייך לאותיות וק הנגלות כלומר החסד הגלוי הטוב והשפע שכל אדם מרגיש בחיים שלו קשור לחלק מאוד קטן מהקדוש ברוך הוא אבל הקדוש ברוך הוא רוצה להתגלות בעולם כולו אז יש איזה בחינה אצל השם שהיא הרבה יותר נעלת זה טוב מאוד שאין לנו יכולת לקלוט אותה כשהיא צריכה לרדת לעולם הזה היא חייבת לעבור המון צמצום והצמצום הזה זה הסתרה שהיא עוברת כתוב שההמון הזה זה רבבות על רבבות של מדרגות של צמצום שהטוב המוחלט צריך לעבור בין כל העולמות הרוחניים

כולל העולם הגשמי הזה וכשזה מגיע לפתחנו אנחנו תופסים את זה בעיניים הגשמיות שלנו ובשכל המוגבל שלנו האנושי כרע וואו זה זה כאילו אנחנו ות כאב אבל רוצות לגדול ממנו רוצות להתחבר אל ה אל הטוב הזה שהקדוש ברוך הוא מביא נכון וגם הרי כשאנחנו מדברות על אהבה אל השם ואראה גם גם כלפיו יש יש את את אותן כוחות זאת אומרת הקדוש ברוך הוא אומר ודאי שאני מעריך למשל תשובה מאהבה אבל יש לי גם מערכת של מצוות שאומרת כך תאהבו אותי המצוות הם הם מערכת של גבולות שאומרת המצוות הם הם גם היא לא רק מערת שגרות כתוב שהמצוות הם בעצם מבטאות את הרצון הפנימי של השם הם הם אמורות למה כי בוא נגיד עוד אקסיומה שאנחנו לומדים אותה מהתורה

שיהודי יש לו שתי נפשות אז יש נפש אחת שהיא יותר טבעית היא קשורה לגוף היא קשורה למה שטוב לי כאן בעולם הזה למה שאני מרגישה למה שאני צריכה וגם היא לא כל כך מעניין אותה מעבר לזה היא רוצה להרגיש טוב פה בעולם הזה ויש נפש אחרת ש קשורה לנשמה אין מה לעשות יהודי גם ניתנה בו נשמה והנשמה הזאת היא קשורה באינסוף חתיכת אינסוף השם נתן ללכל אחד מאיתנו והדבר הזה נותן לנו כוח כמו להתרומם טפח אחד מעל הטבע של עצמנו מעל המגבלות של עצמנו וגם מעל המציאות כן זאת אומרת זה נקודה מאוד מאוד משמעותית אז למה אנחנו נדרשים אז אפשר להגיד אני יכולה לתת אחר כך אולי בהמשך גם דברים קונקרטיים על לפני זה אני רוצה להגיד בשבי שאני

אהיה בטוחה שהשם רוצה שיהיה פה רק טוב אני גם צריכה להאמין בו עכשיו אפשר להאמין בהשם כתוב שגם הגנב מתפלל להשם לפני שהוא הולך לבצע איזשהו איזשהו שוד באיזשהו מקום מתפלל שהוא יצליח זאת אומרת יש לו אמונה בהשם אבל האמונה הזו לא קשור היא לא היא לא חודרת לו בפנימיות שלו ולכן זה לא סתירה בשבילו שהוא מאמין בהשם וגם עכשיו הוא הולך לשדוד בה ה מבקש מהשם שיעזור לו הרי את אתה יכול הכל אתה גם יכול לעשות את זה כן זאת אומרת כדי שהמ העבודה שלנו קודם כל זה באמת להחדיר את האמונה הזאתי אני יכולה להגיד אני יודעת שהכל טוב מצד שני אני לא ישנה בלילה אני מלאה חרדות אז אז אני לא מצליחה להרגיש את זה אז כן אנחנו נדרשות

כאילו להתאמן באמונה זה עבודה וואי אז בוא ניתן טיפים לצופים שלנו להתאמן באמונה להתאמן באמונה זה ממש זה באמת עבודה להתבונן על מה להתבונן על זה שיש פה מפיק לכל רגע באמת העולם הוא לא הפקר זה היה נראה כאילו הכל הוא הפקר הפקר זאת אומרת לאף אחד לא היה שליטה לא היה מידע השם רדים את כולם זה זה גם קשור בזה שאם אני מבינה שיש פה מפיק לכל דבר ודבר והוא אחד יש רשות אחת אפילו שנראה שיש מלא רשויות מה גורם לנו לחשוב שיש המון רשויות זה כל החיפוש הזה אחרי סיבתיות מ השם אז אולי זה איראן ואולי זה אלה ואולי ואולי המדינה ואולי ראש הממשלה אבל אם יש רשות אחת אם יש בורא אחד להכל מסובב הסיבות כולם הסיבות אז הוא מגלגל

שאלה לא יענו ואלה יראו את זה רק ככה ואלה לא זה יסע לאלת וזה ירדם זאת אומרת כי כנראה היינו צריכים לעבור עד אזה חלק מהמסע עכשיו יש עוד דבר שצריך להגיד יש דברים שאנחנו לא יכולים לדעת את הטעם הפנימי שלהם וזה אנחנו נדע רק לעתיד לבוא כמו השואה למשל הרבה פעמים אני זוכרת שגם אני בעצמי לפני שחזרתי בתשובה חזרתי בגיל מבוגר כבר אז היו לי מלא שאלות של מה זאת אומרת איך יכול להיות איך מסבירים כי השכל רוצה להבין הכל אבל שכל אנושי אין לו יכולת השגה בהרבה דברים למה ילד עובר התעללות כשהוא בגיל צעיר על ידי אחד מהקרובים שלו ואחר כך הוא הולך עם זה המון שנים זה כואב מאוד אבל זה לא ר לא תמיד יש פעמים שאדם יכול אחרי

עבודה שהוא עושה עם עצמו להבין למה הוא היה צריך לעבור משבר מסוים למה הוא היה צריך להישבר א' כי השבירה היא באמת יותר מזככת אותנו כתוב שלפעמים שוברים את הגוף כדי שהנשמה יותר תעיר כדי שרוב אחר בתודעה שלי יתעורר והשם לא אוהב לעשות את זה השם רוצה שהכל יהה בח דם מצטער זה זה כתוב אפילו ש הקדוש ברוך הוא יש בו בחינה של במסתרים תפקה נפשי שהשם בוכה איתנו על הדבר הזה כי כי אין דבר שיותר יקר להשם מאיתנו באמת מהילדים שלו זאת אומרת זה משהו שהוא באמת זה ככל שלומדים יותר יותר אפשר להשתכנע בדבר הזה כ וזדים לראות אורלי ש שילדות שבגיל צעיר עוברות כל מיני דברים או או או ילדים לא משנה כולנו היינו ילדים פעם יש איזה

רגע שאת מהצד פתאום רואה שאותו אחד או אותה אחת שברו סבל בדבר הזה והזה שלכאורה נראה כ חושך את רואה אותם צומחים עם השנים להיות מהירי האור הגדולים ביותר באותו תחום שהם נפגעו בו בדיוק זה מאוד נכון כי חושך הוא רק העדר של אור מה זאת אומרת חסר בו הטוב הגלוי אבל הוא מבטא נוכחות של ה שם הרבה יותר גדולה מאשר בטוב הגלוי זה מאוד קשה להבין את זה מאוד אנחנו רגילים לחשוב שמה שטוב זה חסד גלוי שטוב לי מה שאמרנו קודם שאני בריאה ושלמה שהכל מסתדר לפי התוכניות שלי כן זה הכי טוב גם זה מה שהשם רוצה דרך אגב זה אחר כך נדבר על זה שמה העבודה שלנו כן אחרי העבודה של האמונה אבל באמת באמת השם לא נהדר משום מציאות כי אין

מציאות ב בעולם שיכולה להתקיים בלי שהשם מהווה אותה מעין ליש כל רגע גם לצערו הרב זה כבר קשור הרבה מאוד לאיך שהשם ברא את העולם כל מה שקרה והגזירה הזאתי שגם השם היה רוצה מאוד מאוד שהגזירה הזאת תתבטל אנחנו לא יכולים להיכנס לחשבונות שמיים אבל כן צריך לדעת שכל מה שקורה יש לו תכלית מאוד מאוד טובה בסופו של דבר הוא רוצה אותנו כלים יותר רחבים לטוב שרוצה כבר לרדת לפה והקדוש ברוך הוא גם הוא בגלות הוא לא תגלה אז בואי ניתן אגמר לנו אג אז רגע אז אוקי הולך להגמר רצה שניתן כלי עבודה אנחנו יכולים כדי איך את אמרת להתאמן באמונה להתאמן באמונה זה דבר אחד להאמין שהכל ממנו והכל טוב זה דבר אחד אבל אני צריכה גם לעשות

עבודה של ביטחון ביטחון זה כבר יגיעה להיות בטוחה שהשם רוצה את הטוב שלי בטוב הנראה והנגלה כלומר פה בעולם הגשמי זה זאת עבודה אני יכולה להגיד אוקיי אז השם יעשה מה שהוא רוצה בסדר אז אם אתה רוצה שאני אלך מפה אני אלך מפה אולי לא מגיע לי אולי אני אשמה לא עבודת הביטחון מוסבר שעבודת הביטחון היא שאני צריכה להאמין שמה שהשם רוצה זה שיהיה טוב לכל אחד ואחד ממש כמו שאנחנו מרגישים מה זה טוב לא ברק בצורה מופשטת אלא טוב נראה ונגלה זה אומר שאני יכולה להרגיש אותו ואז אני זאת אומרת שהעבודה שלנו היא לחשוב זה אומר ככה אם יש לי הנפש היא מאוד סוערת היא פתלתלה היא כל הזמן רואה ציורים היא רואה סרטים והיא ממשיכה לצייר

אותם היא נבהלת ממה שהיא חושבת וממה שהיא מציירת אז העבודה שלי כל הזמן לקחת את המחשבות רק לציורים טובים שמשמחים את הלב אז בוא ניתן את זה ככלל אחד כלל אחד רגע ולא לחשוש מזה שזה דמיוני למה כי הטוב הוא יותר אמיתי הוא אמיתי והרע הוא לא אמיתי ללכן גם אם אני מדמיינת זה בכלל לא משנה איך זה מתלבש שאני צייר גם פנטזיה זה בכלל לא משנה כי הרע הוא זה שזה רע זה דמיוני זאת אומרת לדמיין דמיונות טובים רק לחשוב רק מחשבות טובות עכשיו אם אני אחליט שאני לא נותנת למחשבות השליליות להיכנס וגם לא לדאגה מה יהיה המה יהיה הוא מאוד מאוד משאיר אותנו בכוס מה יהיה אנחנו לא יודעים מה יהיה גם עוד רגע באמת מעמידים אותנו מול

סיטואציה שגם רגע אז אז במקום לשאול מה יהיה כי אין לי תשובה על זה גם כשאני שואלת מה יהיה בדרך כלל זה מה יהיה איתי או איתנו עם הקרובים שלי אנחנו יכולים להחליף את זה במה אני אמורה לעשות במקום מה יהיה מה אפשר עכשיו לעשות ולעשות זה לצאת מעצמי בדרך כל שאדם בחרדה הוא פוחד הוא פוחד על עצמו פוחד על הקרובים שלו לעלות קומה זה לחשוב מה נדרש ממני עכשיו גם אנחנו במלחמה במלחמה לחשוב טוב במלחמה לצאת מעצמי מהד המות שלי ולראות איך אני יכולה לדאוג למישהו אחר שצריך יותר ממני עזרה מה זה עושה זה מסיח את הדעת שלי מהפחד ו מהחרדה כשאני כבר עסוקה בלהשיג ור למישהו שכחתי שכחתי שאני בצרה הנה כל החסד שנעשה כאן עכשיו וכל

הנתינה החוצה נכון כי זה נותן אכשיו זה גם נובע מזה אפרופו לעלות כיתה שאנחנו שמים לב בעת מלחם מה קורה אנחנו מתחברים לזה תודעה אחרת ויוצאים מהאני הפרטי שלנו כבר לא דואגים רק למה שקורה איתי פתאום השני נהיה אני כל המסירות נפש שאנחנו רואים בין חיילים מאיפה זה בא בדיוק מהרובד הזה שמתגלה בנפש של כולנו מלוים ניקים שבאים מחוץ לארץ גם אנשים שהם בכלל לא מאמינים זה בכלל לא משנה למה כי אנחנו כי מתגלה בתוכנו מקום בתודעה ששם אנחנו אחד ממש איזה וזה מקום שצריך לנצל אותו לבחור בו גם כשלא תהיה מלחמה וואו אורלי א' תודה בת את נותנת לי ביום הקדוש הזה היום שממש לפני יומיים היה ורסייט של אדם שאנחנו קוראים לו בבית סבא

מאומץ שלנו הרב דוב יפה זכר צדיק וקדוש לברכה ובשבת הילדים ישבו ו ו העלו משפטים שלו שחדרו אלינו הביתה ואחד המשפטים בדיוק שלוקח אותנו לתחילת השיחה והנה כאן לסיכום זה שאדם ישאל את עצמו בכל רגע מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני עכשיו עכשיו וזה גם הילדים שלי רוצה ממני עכשיו זה אותו דבר מה עכשיו אני נדרשת לעשות בתיוק במקום מה אני מרגישה נהדר תודה תודה שבאת אלינו וכול נתאמן באמונה כמה זה דבר ענק גדול ונמצא יש לנו יש לנו את בורא עולם ישן אני אגיד עוד משהו משפט קצר קצר כ אנחנו מסיימים הביטחון בזה שאנחנו ננצח את המלחמה הזאת בזה שהטוב יהיה עושה שאנחנו ננצח זאת אומרת אנחנו לא תלויים בכלי נשק לא רק בח אנחנו

תלוים השם תלוי בביטחון שלנו כי הביטחון עושה שיש לנו כלי ש גלה פה הטוב ושבאמת נצח לכן גם אנחנו יש מלחמה בעורף לחשוב טוב אמן אורלי טוויטו תודה רבה רבה תודה שהייתם איתנו תודה שאתם תמיד נותנים לנו להרגיש את הלב שלכם וכותבים לנו התוכנית שלנו ניזונה מהשאלות שלכם הקהל כל שבוע מחדש ממה קורה לכם בתוך הלב ממה אתם חוששים מאיפה המקומות שצריכים ידע חדש אמונה חדשה אמונה קדומה שקיימת שם ממילא רק הזמן הזה הולך ומגדל אותה אל תוך התודה של עצמנו פתוח לייב תודה שהייתם איתנו להתראות אנחנו לא מפחדים עם ישראל פה חזקים לא פוחדים מאף אחד רק מהשם השם אחד ‏e