הרב זמיר כהן - עיצוב האישיות ושמירת הבריאות על פי הרמב״ם - פרק 2 HD

שלום וברכה וערב טוב הרמבם בהלכות דעות שבספר המדע לוקח אותנו למסע לתוך נפש האדם נראית לשונו בפרק ראשון הלכה ד' הדרך הישרה היא מידה בינונית כמו שראינו בשיעור הקודם שהרב מלמד אותנו להיות תמיד מאוזנים רק העת נרחיב קצת יותר בדוגמאות שהוא נותן לפי כך ציוו חכמים הראשונים שיהי אדם שם דעותיו תמיד כלומר תמיד מלשון שומה עומדן ומשער אותם ומכוון אותם בדרך האמצעית כדי שיהיה שלם בגופו זה בעצם היסוד אומר הרמבם אם אתה רוצה להיות שלם רוצה להיות מתוקן תהיה מאוזן קח לך את דרך האמצע בעבודת המידות כמו שבתאות העולם צריך להיזהר לא להקצין לא לכאן ולא לשם לא לפרוש מהחומר לגמרי ולא לשקוע בתוך החומר אלא כמו הוראות יצרן

הקדוש ברוך הוא בתורה אומר לנו כמה להנות מכל דבר איפה האיזון שזה בעצם דרך האמצע כך גם בעבודת המידות נראה כעת כמה דוגמאות נגענו בהם בשיעור הקודם היום נתבונן בהם יותר לעומקם של דברים כייצד אומר הרמבם לא יהה בעל חמה נוח לכעוס ולא כמת שאינו מרגיש אלא בינוני לא יכעוס אלא על דבר גדול שראוי לכעוס עליו כדי שלא יעשה כיוצא בו פעם אחרת אומר הרמבם במידת הכעס מצד אחד אם האדם משדר לסביבה שהוא כמו מת לא מרגיש כלום יכולים לדרוך עליו יכולים לרמוס אותו יכולים לעשות תמיד הפוך ממה שהוא רוצה אבל הוא כמו מת הוא לא מגיב מה הוא גורם לכל הסביבה יש נשים שהם חסרי לב ומצפון ידרכו עליו עוד יותר יגמרו לו את החיים מצד שני

גם לא יהיה כעסן שהוא מתלהט ורותח פעם באחת ההרצאות כשדיברנו על הגנות של מידת הכעס היייתה מישהי בקהל שאמרה שהיא לא מבינה היא היייתה בהרצאות של פסיכולוגים ושם לימדו אותם שכשלא מוצא חן בעינייך משהו ואת כועסת תראי את הכעס תוציאי את זה את צריכה להוציא את זה החוצה גם אם זה בעלך הילדים כי אם תשמרי בפנים זה לא בריא אדרבה תביאי את הכעס היא אומרת אני לא מבינה הפסיכולוגים אמרו לי שאני צריכה להביע את הכעס ופה הרמבם אומר שצריך להיזהר שלא לכעוס להיות מאוזנים איך הדברים מסתדרים אבל התשובה פשוטה התורה מלמדת את האדם איך לא לכעוס בתוך הלב אדם שכועס בפנים בתוך תוכו הוא מרגיש בוער והוא לא מוציא את זה החוצה הוא

באמת יכול להתפוצץ כמו חבית של חומר נפץ בלון שמתמלא מתמלא מתמלא בסוף מתפוצץ אז אם האדם בתוכו כועס ולא מוציא את זה החוצה אז הוא מגיע למצב של חוסר בריאות בעיות אבל התורה מלמדת את האדם איך להיות רגוע בתוכו לפסיכולוגיה הרגילה אין כל כך כלים אם לא באים עם יסודות של אמונה של ביטחון של חוסן אלוקי של השגחה פרטית אז איך אפשר לומר לאדם שיהיה רג ולא יכס אז אומרים לו תוציא את הדברים החוצה אבל אדם שיש לו אמונה הוא יכול להגיע בתוכו לרוגע ולשלווה אז ממילא הוא גם לא צריך להתפרץ החוצה כמו הדוגמה שהזכרנו בשבוע שעבר שכשהם יודע שאם כעת קרה משהו יש כאן סוג של שליחות מהקדוש ברוך הוא ששלח אליי את האדם הזה לומר לי את

המשפטים האלה כדי לגרום לסוג של אימון להתעלות ולהיבנות אז הוא רואה אותו כמכשיר כושר הוא לא כועס ואם עבד לו כסף נשבר משהו התקלקל ברגע הראשון הוא מרגיש שקורה לו משהו בפנים הוא מתחיל לרתוח למה זה קרה לי אבל מיד אומר לעצמו רק רגע אני מאמין שיש בורא לעולם אני יודע שהכל בהשגחה פרטיית אז מי יודע איזו גזירה התבטלה במקום שאני אהייה חודש בבית חולים אז הכסף הזה הלך לאיבוד הכל לטובה כל דאבד רחמנא לתו אביד אדם כזה הוא יכעס על כסף שהלך לאיבוד הוא יכעס על גרטל יקר שנשבר הוא אומר לעצמו נכון אני הייתי מאוד רוצה שזה יישאר לי והקדוש ברוך הוא אוהב אותי לא פחות וודאי שהוא יסדר לי את מה שטוב לי באמת ואם בכל זאת זה

קרה מה זה אומר שתמו בזה רק טוב אדם כזה הוא כועס בתוכו צריכים להגיד לו תוציא את הכעס החוצה הוא בתוך כול לא כועס על מה הוא יוציא את הכעס אם מדברים על פסיכולוגים שהם אין להם את האמונה ואת הביטחון אין להם את הכלים לתת לאדם איך לא לכעוס בתוכו אז אומרים לך אם אתה לא תוציא את זה החוצה אל תשמור בפנים כי יש כאלה שמתביישים להוציא את הכעס ובתוכם בוערים עד שמתפוצצים אבל כשיש לאדם את הכלים הנכונים של האמונה של היראת שמיים אז הוא בתוכו הופך להיות אדם רגוע זו כמובן עבודה גדולה להגיע למצא שהאדם נתקל במאורה מכעיס ובכל זאת להיות רגוע באותה שעה זו עבודה גדולה לא קל להגיע לזה אצל גדולי ישראל רואים שהגיעו למצב של

שליטה עצמית מדהימה סיפרנו פעם על הרב שלמה ול בזכר צדיק לברכה בעל העלי שור היה אדם מדהים אני זכייתי להכיר אותו קצת לעת זקנותו התייעצתי איתו בכמה נושאים של חינוך זה היה פלא הוא היה קרוב לגיל 90 כשמדברים איתו על ילד בן שלוש הוא הופך להיות ילד בן שלוש נכנס לראש של ילד בן שלוש נותן עצות מתאימות לילד הזה אתה מדבר איתו על נער בן 16 עם כל ההתמודדות של היום הוא הופך להיות נער בן 16 אתה מדבר איתו על בעות בשלום בית הוא נכנס ממש גאון בהבנת נפש האדם יש לו ספר מאוד עמוק שני חלקים עלי שור לעת זקנותו פנו אליו ביקשו ממנו שאנשים רוצים לשמוע את השיחות מוסר הוא היה מוסר שיחות מוסר בישיבות אבל גם אנשים אברכים

אנשים עובדים לפרנסתם רוצים לשמוע אותו אז הקימו בירוש בשכונת מטרס דוף הקימו שם מה שנקרא בית המוסר סחרו חנות כזאת הפכו אותה לבית מדרש ופעם בשבוע נאספים אנשים והוא בא ומוסר שם שיחת מוסר באחד השיעורים האלה זה היה פעם בשבוע אדם שמיהר מאוד לשיעור נניח השיעור מתחיל בשה הוא כבר רואה שמנה ודקה ועדיין הוא לא הגיע והרב בדרך כלל היה מדייק אז האדם הזה רץ במהירות כל הדרך כדי לא לאחר לשיעור וכשנכנס פתח את הדלת בטריקה תוך כדי ריצה פתח את הדלת בעוצמה בדיוק הרב היה בדרכו להעלות למקום שהוא צריך לדבר אז הוא היה כבר בגיל קרוב ל80 הדלת נטרקה בראשו של הרב הוא היה הולך קצת כפוף וזה פתח את הדלת בעוצמה כשהאדם הזה ראה

במי הוא פגע רצה שהאדמה תבלה אותו באותה שעה אבל סיפר לי אדם ש היה שם הוא אומר ראיתי על הרב הרי כולם נבהלו ברוך השם לרב לא קרה כלום אבל הוא אומר ראיתי על הרב שכשהוא חטף את המכה הוא נזהר לא להסתכל לכיוון של האדם הזה כדי לא לבייש אותו הוא הסתובב מיד לכיוון השני עשה סיבוב והלך למקום שהוא צריך לעמוד כי הוא ידע שזה שהכה בו בעוצמה כזו הוא וודאי מאוד התבייש ואם הוא יראה שאני רואה אותו אחר כך הוא התבייש אפילו לגשת אליי אז הסית את המבט והקיף כדי שאותו אדם לא התבייש בואו נשאל את עצמנו אדם שלא עובד על עצמו במשך השנים בעבודת המידות לשלוט בעצמו ברגע שהוא חוטף חוותה בראש מה הדבר הראשון שהוא עושה אם הוא בהכרה

קודם כל רוצה לראות מי זה החצוף הזה שעשה את זה אבל אנשים גדולים מיד החשיבה שלהם עובדת כמה צעדים קדימה הוא אומר לעצמו הרי ודאי שהוא לא רצה לפגוע בי הוא רצה להגיע מהר לשיעור אם הוא יראה אותי גם מתבייש לא מספיק הכאב שלו עוד נביי אותו אז הוא מתאמץ שלא לבייש אותו זה אדם ששולט בעצמו כחומר ביד היוצר ויש המון סיפורי מופת כאלה על גדולי ישראל שהגיעו למצב של שליטה עצמית כזו שהוא קובע לעצמו מה לחשוב איך להתנהל איך להתנהג ממש ההגה בידיים שלו התורה מלמדת את האדם לא שתכעס ואל תראה אלא מראש אל תכעס תרגיל את עצמך לשלוט בעצמך על ידי תובנות נכונות שהכל משמיים והכל לטובה כמובן שאם יש לך מה לעשות להשתדל כדי לתקן

להחזיר את העבדה שעבדה לך לפתור בעיות אז תעשה על האדם מול את חובת ההשתדלות אבל אם רואה שזה לא הסתדר הוא לא נכנס לכעסים וצועק על הבן שלו למה שברת למה עשית כי אתה יודע הוא לא התכוון גם לשבור מקסימום צריך הדרכה שפעם הבאה איך תיזהר כדי שלא לא ישו אבל האדם עצמו הופך להיות אדם רגוע כשיש אדם את ההתמודדות הזו בכל זאת שהוא מרגיש בתוכו שהוא לא שולט בזמן של כעס הבערה מתגברת בתוכו בספר מפתחות לחיים הבאנו כמה עצות לעניין הזה נעבור עליהם בקצרה עצה אחת לבצע פעולה לפני שכועסים אדם שיודע אני לא בשליטה כשאני כועס אז אני כולי רותח וזועף ואם אומר לעצמי לא לכעוס אני לא מצליח לשלוט בעצמי זה לא יעבוד אז יאמר לעצמו

אני אכעס אבל קודם כל צ הפעולה למזוג מים מהבקבוק לקפל מגבת ללבוש חולצה מסויימת שהיא מיועדת לכעס השניות האלה נותנות לו פסק זמן למחשבה ואז גם אם הוא כועס הוא שולט בעצמו עצה נוספת שראיינו של הרמבן שכותב בתחילת האיגרת שלו תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת צריך אדם להרגיל את עצמו לדבר בנחת לא משנה עם מי לא משנה מתי לא חשוב על מה הוא מדבר תמיד מדבר בנחת אדם כזה גם כשמכיש אותו הוא לא מסוגל לפתע להתפרץ עצה נוספת שראינו אם בכל זאת הוא רואה שהוא לא שולט בעצמו קנוס את עצמך כנוס ראינו שזה לא כנס כספי סוג של כנס שהוא מקבל על עצמו שלושה ימים לעשות איזה דבר שלא קל לו איתו נתנו דוגמה אם הוא רגיל לשתות קפה בבוקר

אז ישתה תה בלי סוכר כמה ימים כאלה סוג של כנס בפעם הבאה כשההוא יבוא לכעוס הוא יזכור שבפעם שעברה שילמתי על זה מחיר אז זה יתן לו את הכללים לא להיכשל לא ליפול עצה נוספת שהזכרנו אותה בשיעור הקודם עם שיעורי בית אבל אנשים דיווחו שעשו וזה מצליח מי זוכר את השיעורי בית כן יפה הנה יש כאן גברת שאומרת שניסתה וזה עובד כתוב באחד הספרים כשאדם נמצא בניסיון של כעס והוא כווץ את המצח כלפי מעלה ירים את הגבות ללמעלה הוא ירגיש שהוא הולך ונרגע אפשר להסביר את זה איך בדיוק זה עובד אבל מה שחשוב שזה עובד כמה שנראה תמוה כשהאדם מגביע את הגבות אגב זה טוב לא רק להתגבר על כעסים אלא גם אדם לחוץ אדם שנמצא במצב של לחץ ויעשה את

התרגיל הזה להרים את הגבות כלפי מעלה הוא ירגיש שהוא לאט לאט הולך ונרגע יש לזה משמעות יש לזה משקל באחד המקומות כתבנו קצת כיוון של הסבר איך זה עובד אבל זה עובד האדם מאוד מורכב גם מבחינה נפשית גם מבחינה ביולוגית יש הרבה דברים שמשפיעים אחד על השני הזכרנו כבר בעבר את דברי הרמקול שאדם שרוצה להירגע שיתבונן בצבע הכחול או אפילו יעצום את עיניו ויהר הר בדעתו שהוא נמצא עכשיו מול מקום כחול לחלוטין אוקיינוס כחול שמיים כחולים ים כחול זה מרגיע את נפש האדם הוא מסביר את זה על פי מבנה הספירות בשיעור על הספירות הרחבנו בזה הרבה נמשיך את דברי הרמבם נסכם את מה שהוא אומר בעניין הכעס לא יהה בעל חמה נוח לכעוס ולא כמת

שאינו מרגיש אלא בינוני בפרק הבא בפרק השני שם הוא מזכיר שייראה עצמו כאילו הוא כועס והוא אינו כועס כלומר גם מה שהוא אומר שלא יהיה כמת שאינו מרגיש אלא לפעמים אתה צריך להראות שאתה כועס אבל אומר הרמבם אל תכעס בפנים צריך לנזוף בילד אז תראה בפנים כאילו אתה כועס צריך לנזוף בעובדים שלך ש מאחרים לעבודה מזלזלים מפקירים את העסק תראה להם שאתה כועס אבל בפנים אל תכעס כעס הפנים ולא כעס עלי ממשיך הרמבם ועובר לעוד עניין חשוב וכן לא תאווה אלא לדברים שהגוף צריך להן ואי אפשר להיות בזולת כעניין שנאמר צדיק אוכל לשובע נפשו אומר הרמבם שאדם צריך להרגיל את עצמו לא לאכול בשביל לאכול יש אנשים שהאוכל זה סוג של פולחן יש

כאלה זה סוג של רגיעה יש כאלה סוג של תאווה אומר הרמבם תרגיל את עצמך לאכול בבחינת הפסוק צדיק אוכל לשובע נפשו מה זה צדיק אוכל לשובע נפשו הצדיק אוכל כדי להשביע מה שנקרא לתדלק את הרכב הזה שקוראים לו גוף הוא צריך לפעול צריך לעבוד אז צריך לאכול אדם כזה מרוויח בעזרת השם בשיעורים הבאים כשנגיע להדרכה של הרמבם לו פרק שלם על תזונה נכונה כשנגיע לפרק שעוסק בתזונה נכונה נראה שם שהם טעימים אבל אחרי שנכנסים לתוך הגוף עוברים את בית הבליעה כבר אף אחד לא זוכר מה הוא אכל הרי כל העניין של תאוות האכילה זה עניין של שניות עד שזה עובר את הגרון ברגע שנכנס פנימה אתה כבר לא מרגיש את הטעם לא משנה מה אכלת אבל הגוף כן מרגיש

אחר כך הרי ממה שאדם אוכל הגוף נבנה כל אדם יכול לראות בעצמו עד כמה דברים משפיעים אם הוא שותה איזה משקה חריף פתאום הוא רואה שהתחושות שלו משתנות בכל הגוף המוח שלו משתנה זאת אומרת שהגוף קולט ומגיב בהתאם אנשים עם חום לוקחים אקמול כדור כזה קטן כל הגוף כבר מושפע מה זה אומר שהתזונה מאוד משפיעה על האדם זה לא שנכנס לקיבה זה נמצא רק שם אלא מה הקיבה זה עובר לכל חלקי הגוף אז אם הוא אוכל את מה שהגוף צריך מרוויח בריאות לאורך ימים יש היום בעולם המדע מחפשים את הסיבה שגורמת לזקנה טוענים וזה הגיוני אם ימצא מדען שיגלה מה גורם לגוף להתבלות כל אדם מסתכל על הגוף שלו לפני 10 שנים איך היה נראה כשהיה בן 18 היום בן 28

אחר כך בן 38 בן 78 זה כבר לא אותו גוף הגוף משתנה מה גורם לגוף להתבלות למה כיסא שעשוי ברזל נשאר 90 שנה 1000 שנה אותו דבר והגוף לאט לאט מתבלה זו חידה שהמדענים מנסים לפצח את הפתרון כי מי שיגלה מה גורם לגוף להתבלות וימצא את הפתרון איך למנוע את התהליך שהגוף עובר האדם הזה יקבל לא פרס נובל אחד מ פרסי נובל יקבל כי הוא בעצם יגלה את המפתח איך להגיע לאורך ימים ואולי אפילו בלי למות אם הגוף לא יתבלה כל המערכות של הגוף יתפקדו כמו שצריך אז יכול להיות שהאדם הזה יגרום שאנשים לא ימותו אף פעם אם לא מתאונה או משהו אבל מצד זקנה הגוף לא התבלה נשאר צעיר כל הזמן על משה רבנו באמת כך כתוב כשהגיע לגיל 120 לא קהתה עינו

ולא נס לחו מי שראה אדם בגיל 100 105 יש ם אנשים בגיל הזה אתה רואה שאמנם יש גוף אבל אי אפשר לומר שלא קהתה אינו ולא נס לחו העין כבר לא נראית כמו לפני הגוף לא נראה כמו לפני אז מחפשים היום בעולם המדע והם לא יודעים שהתשובה נמצאת ברבנו בחיה על התורה פרשת בראשית הוא מגלה את הסוד מה גורם לגוף להתבלות עכשיו נראה מי המדען שימצא את הפתרון רבנו בחיה כותב כך כשהקדושים הראשון אדם הראשון לא היה אמור למות היה אמור לחיות תמיד מתי נגזר עליו שימות רק ש שאכל מעץ הדעת הקדוש ברוך הוא הזהיר אותו מראש מכל העצים שיש בגן תאכל אבל מפרי העץ אשר בתוך הגן ממרכז היה שם עץ הדעת מזה אל תאכל כי ביום הכלך ממנו מות תמות מה זה

ביום כולך ממנו מות תמות ביום שתאכל יגזר עליך מיתה יש שהסבירו כפשוטו שביום שתאכל אבל זה יום של הקדוש ברוך הוא שזה 1ל שנה הרי אדם הראשון חי 930 היה צריך לחיות 1ל שנה כתוב כי אלף שנים בעייניך כיום אתמול כי יעבור יום אצל הקדוש ברוך הוא זה 1000 שנה כשאמר לו ביום החול כשתגיע לשנת ה1000 אבל חזל אומרים ב מדרש שאדם הראשון ראה את כל הדורות העתידים לצאת ממנו כמו בסרט כזה ראה את כל ההיסטוריה וראה נשמה גבוהה שיורדת לעולם בתור נפל וזה היה דוד המלך אמר אני תורם לו 70 שנה מהחיים שלי ודוד קיבל 70 שנה מאדם הראשון לכן אדם הראשון מת בגיל 930 כך כתוב במדרש על כל פנים אם לא היה אוכל מעץ הדעת לא היה צריך למות היה

ממשיך לחיות לעד ולנצח נצחים מה בעצם עשה עץ הדעת מה זה עץ הדעת עץ הדעת זה עץ החיבור חיבור למה כתוב בתורה בפירוש עץ הדעת טוב ורע עד עכשיו אדם הראשון היה רק טוב כשאכל הוא הכניס את היצר הרע לתוכו זה חיבור ליצרים לכן לפני שהוא אכל מעץ הדעת אדם הראשון לא יכל מעצמו להעלות בדעתו שאני עכשיו הולך לאכול ולעבור על רצון השם היה צריך גורם חיצוני היה צריך שיבוא הנח ויפת אותו יגיד לו תאכל אבל הוא מעצמו לא חשב לאכול אחרי שאכל זה כאילו שהוא לקח את הנחש בלה אותו בפנים כביכול כן לקח את היצר הרע הכניס אותו לתוכו לכן הוא התבייש שהוא בלי בגדים לפני כן הוא לא התבייש כי כל האיברים של הגוף היו אותו דבר עכשיו שהתחילו

יצרים בוערים בתוכו אז הוא התחיל להרגיש לא טוב עם עצמו איך אני נראה אז הוא הלך להתלבש חיפש עלי תעני וכולי יוצא שכשאדם אכל מעץ הדעת הוא הכניס את היצר הרע לתוכו אומר רבנו בחיה בבורו לתורה עכשיו תבין שהוא גרם לעצמו למות כי לפני שהוא אכל מעץ הדעת כל יום שעובר הרי הגוף מבזבז אנרגיה כמו שהרכב אדם נוסע עם הרכב הדלק הולך ונגמר גם כשהאדם פעיל במשך היום הוא מבזבז מהאנרגיה של הגוף שלו אז נחסר לו קצת ברזל נחסר לו קצת מגנזיום קצת סידן קצת שומנים קצת חלבונים נחסר לו מהגוף לפני שאדם הראשון אכל מעץ הדעת הרי הוא היה אוכל מזון כשהיה יושב ליד השולחן ורואה את כל האוכל לפניו פירות ירקות מאכלים שונים היה מסתכל המוח

שלו היה בלי יצר הרע כשאין יצר הרע הגוף לבד מרגיש מה הוא צריך לאכול אז הוא יודע אני צריך 3ל גרם מגנזיום הוא לוקח מהפרי שיש בו 3ל גרם מגנזיום צריך 20 גרם סידן הוא לוקח שקדים 20 גרם סידן צריך ברזל לוקח את זה הגוף המוח היה סורק את האוכל ומבין לבד מה חסר לי ב24 שעות האחרונות מה בזבזתי והיה אוכל את התזונה הנכונה לכן הוא היה אמור לא למות כי מה שהוא מחסיר כל יום הוא מחזיר לעצמו מהטבע מה קרה כשהוא אכל מעץ הדעת עכשיו כשההוא יושב ליד השולחן יש לו יצר הרע מה היצר גורם לו לאכול מה שטעים בלי קשר מה שהוא צריך ואז הוא כבר אוכל כמויות מיותרות אין לו כבר את המחשב הזה שידע לסרוק את האוכל ולדעת מה בדיוק נחסר לי

אז כשהגוף מקבל מזון מבולבל לא בדיוק מה שחסר לו הוא מתחיל להתבלות הוא מתחיל להזקין הוא מתחיל להתקלקל עד שאדם מת בסופו של דבר כשיבוא משיח כתוב שמלאך המוות יתבטל מהעולם לא יהיה יצר הרע נחזור למצב הזה אדם יושב ליד השולחן מסתכל על וכל יודע בדיוק מה הגוף שלו צריך ואז הוא נשאר צעיר ורענן לעד ולנצח נצחים ולא מת אף פעם כך כתוב שיהיה בזמן ביאת המשיח את הסוד הזה צריכים לגלות למדענים שאלה אם הם יצליחו להמציא איזה מחשב שישרו את גוף האדם מה בדיוק חסר לו ואחר כך ישרוק את כל המזון מה בדיוק איפה נמצא הכמות המדוייקת וככה אדם יאכל זה הסוד שאדם לא ימות לעולם אבל עד שיבוא משיח כנראה אף מדען לא יגלה את הדבר הזה כי

נכנסה מיתה אבל לפחות ניקח את היסוד שגם אם אנחנו לא בדרגה כזו שלאכול את הממש בשלמות ובדיוק מה שהגוף צריך אבל לפחות לאמץ לעצמנו את ההנחיה הזו של הרמבם שיאכל האדם מה שבריא לגוף ולא מה שטעים לחך אדם כזה יכול לחסוך חצי מהמחלות חצי מהמחלות שיש לאחרים האדם הזה יתפטר מהם יגיע לזקנה עם בריאות ורעננות הרב כדורי זכר צדיק לברכה שזכה להגיע לגיל 106 הוא העיד על עצמו שהוא תמיד היה אוכל היה תמיד בודק מה בריא את זה היה אוכל שנים עשרות שנים ארוחת הבוקר שלא הייתה תמרים ועוד כמה מאכלים מהסוג הזה שהכל תזונה כמה שיותר בריאה כי הוא אכל בשביל בשביל הבריאות הוא לא אכל בשביל ההנאה מי שפעם הגיע אליו לרב יצחק דורי הרי

היה אצלו לחץ גדול והיה קשה אפילו דקות היו אצלו וכבר יוצאים אבל כשהיו רבנים באים אליו או כשהיה יותר זמן ואנשים היו יושבים לפניו וד או לפני שהתפרסם כל כך היה כשהייתי ילד האמא שתהיה בריאה כל פעם שהייתה מרגישה לא טוב היא לא היייתה הולכת לקופת חולים היייתה הולכת לרב כדורי זה ככה זה היה הייתה בבב ושם לא היה תור הוא היה גר ברחוב בצל אל אשכנזי זה רחוב כזה צר דופקים בדלת הרבנית היייתה פותחת את הדלת מהמדרכה מיד נמצאים בסלון הוא היה יושב תמיד ליד שולחן ספרים לפניו לומד הייתה מספרת מה מה הבעיות שיש לה והוא היה מיד מסדר הכל זה פלא עצום טוב זה נדיר היה הרב יצחק הדורי זכר צדיק לברכה אבל כשהוא היה מכבד מישהו

לאכול מגיש לו צלחת של שקדים או תמרים ומכבד אותו שיאכל היום איך אנשים מכבדים אחד את השני כל אחד עם הנוסח שלו בבקשה תתכבד לכל היותר אומרים בבקשה תברך הרב כדורי איך היה מדבר היה מגיש צלחת שקדים היה אומר תתקן כי אצלו מה זה לאכול זה לתקן את הנשמות המגולגלות זה זה כל הבריאה צריכה תיקון זה אדם שכל כולו עבודת השם אז הוא לא יכול להגיד לך תאכל משהו תתקבל אומר תתקן מה המטרה שאתה אוכל בשביל לתקן אנשים שחיו את הרוחניות כמו שצריך נחזור לדברי הרמבם וכן לא התאבל ל דברים שהגוף צריך להן ואי אפשר להיות או לחיות בזולת עניין שנאמר צדיק אוכל לשובע נפשו וכן לא יהיה עמל בעסקו אלא להשיג דבר שצריך לו לחיה שעה כעניין

שנאמר טוב מעט לצדיק אומר הרמבם אתה צריך פרנסה תעשה השתדלות שיהיה לך פרנסה אבל אל תשקע בכסף הזה אל תשקע בפרנסה ותשכח את עצמך תשכח את אשתך את הילדים אפילו אדם כשרוני הקושי הכי גדול זה אדם שהוא מאוד כשרוני ויכול לעשות הרבה כסף והוא רואה שאיפה שהוא נוגע הוא מצליח אז הוא מרגיש חבל לישון חבל לאכול חבל לדבר עם האישה חבל ללכת לשיעור תורה כי הוא יכול לעשות כסף אבל מה יצא לו בסוף מכל הכסף שלו כמה אדם יכול להנות בעולם יש גבול כמה יכול להנות נהיה עשיר חשבון הבנק שלו הולך ותופח אז מה יקרה עכשיו הוא יתחיל לאכול שתי ארוחות בוקר בגלל שהוא אדם עשיר אז הוא יאכל יותר מאחרים אז מקסימום במקום את זה אכל את זה ילבש

בגדי זהב נניח ילבש בגדי זהב התעשר עוד יותר מה עכשיו יש גבול כמה אדם יכול להנות מהכסף שלו עשו מחקר בעולם הגיעו לאיזה סכום לפני כמה שנים שעד הסכום הזה עוד יש הבדל כמה אתה נהנה מהסכום הזה והלאה אין הבדל כמה אתה מרוויח כי יותר אתה לא יכול להנות אין לך מה להנות יותר מזה כי יש לך כבר את כל מה שנמצא שם אבל בכל זאת כתוב בפסוק אוהב כסף לא ישבע כסף אדם שאוהב את הכסף בתור מטרה אז הוא לא שבע הוא רוצה עוד והוא לא מבין אפילו מה הוא יעשה עם זה אמר פעם אדם חכם שיש אנשים שעובדים קשה לא אוכלים לא שותים לא ישנים רק כדי לעשות הרבה כסף ובאמת עושים הרבה כסף אבל מי נהנה מכל הכסף שהוא עבד בעלה השני של אשתו הוא פתאום

הלך לעולמו אשתו התחתנה עם מישהו אחר ההוא מקבל ירושה כזו גדולה והוא ההוא מסכן את כל החיים שלו גמה רק שזה כדי שזה יהנה בשביל מה אתה צריך את זה יש לך תהנה ממה שיש לך יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך שאר זמן תקדיש אותו לשיעורי תורה לתורה מצוות מעשים טובים צדקות חסד נתינה פעם אמר רב בן ציון אב שאול שאדם שטורח על כסף יותר ממה שהוא צריך ונותן צדקות זה כבר משהו אחר ככה הוא הזכיר שאדם שהוא אומר נכון לי יש אבל אני רוצה לתת שפע גדול לצדקה אז הוא עובד יותר ובאמת מחלק לא בעל דמיונות יש כאלה מדמיינים כשאני עשיר אני אתן הרבה לצדקה כש מעשיר שוכח את כולם כמו המעשה עעם אותו חסיד שבא לאדמור שלו אדמור אמיתי צדיק

היום יש אדמורים יש ביניהם גם צדיקים יש מזוייפים אבל זה היה באמת צדיק אמיתי בא אליו אמר לו כבוד הרב אני רוצה ברכה להיות עשיר למה אתה רוצה להיות עשיר אני רוצה את הרבה צדקות היום במצב הכלכלי שלי בקושי אני גומר את החודש תמיד במינוס אני רוצה לתת הרבה צדקות הרב עשה לו איזה ברכה מיוחדת שהתעשר באמת מאז המסחר שלו פרץ ושגשג איפה שנגע נהייה מיליארדר בסופו של דבר בהתחלה היה נותן צדקות אבל אחר כך ורם לבבך ושכחת את השם אלוקיך וישמן ישורון ויבעט הגיע המצב שהוא שם שומרים בפתח הארמון שלו שלא יתנו לעניים להיכנס בהתחלה היה נותן אז התפרסם שהוא נותן ראה שבאים הרבה החליט שזהו לא נותן כלום שנה שנתיים חמש שנים שכח

את העוני שכח את הצדקות שכח את כל המטרה שלו הלכו סיפרו לאותו אדמור שזה החסיד שלו שנהייה עשיר שכח את העניים כל ההבטחות שלו שום דבר ביקש מהשמה שלו מהעגלות תכין את הסוס ואת העגלה אז היו סוסים ועגלות ניסע אליו כשהגיעו לארמון השומרים באו לגרש אותם אמר לשומרים תגידו לבעל הבית שהרב שלו הגיע אמר את השם הלכו אמרו לו מיד שמע שהאדמב הגיע רץ מיד כל המדרגות לקבל את פניו בכבוד גדול הזיז את השומרים בכבוד כבוד וד הרב תיכנס העלה אותו לחדר למעלה שם אותו בסלון המפואר שלו הגיש לפניו אוכל ושתיה והרב יושב ושותק והוא מחכה לשמוע מה הרב רוצה אחרי שתיקה של 10 דקות קם הרב עמד ליד החלון מסתכל על העוברים ושווים וקרא לו

בוא תעמוד לידי גם הוא עמד אמר לו תגיד לי מה אתה רואה ברחוב רואה אנשים הולכים ושווים אמר לו בוא איתי עכשיו לכאן לקח אותו הייתה שם מראה ענקית על הקיר תסתכל מה אתה רואה ה אומר אני רואה את עצמי אמר לו בוא שוב לחלון מה אתה רואה אנשים עוברים ושווים בוא לכאן רואה את עצמי שאל אותו הרב למה כאן אתה רואה את עצמך פה אתה רואה עוברים ושבים הרי זו זכוכית וזו זכוכית למה דרך הזכוכית של החלון אתה רואה אנשים עוברים ושווים ו בזכוכית הזאת אתה רואה את עצמך לא הבין אמר לו כבוד הרב פשוט מאוד את הזכוכית הזאת ציפו מאחורה בכסף יש שם סוג כמו נייר כסף כזה צובעים את זה בכסף אז אני רואה את עצמי בזכוכית של החלון אין כסף

מהצד השני אז רואים את האנשים אמר לו הרב זאת אומרת כל זמן שלא היה לך כסף ראית אנשים אחרים ברגע שיש לך כסף אתה רואה רק את עצמך אז ניקח לך את הכסף ותוכל לראות שוב אנשים נפל ליבו בקרבו אמר לו כבוד הרב מבטיח מהיום אני חוזר לתת באמת כך היה השאיר לו את האושר שלו והתהפך לצד האחר יש אנשים מדמיינים דמיונות זה כמו שהבן איש חי מספר עיקר אחד היה הולך לשוק בכל ום הייתה לו שם פינה קבועה יושב בשוק עם סל מלא ביצים וכמה תרנגולות קטנות ששם היו אצלו ב בכפר שלו והיה מוכר זה הפרנסה שלו יום אחד בדרכו לשוק אמר לעצמו היום אני לא הולך לשוק אני חייב להיות עשיר גדול וכך הוא הולך יש לו את הסל של הביצים על הראש התרנגולות

נמצאות אצלו ביד והוא אומר אני חייב להיות עשיר במקום לשוק אני אחזור לבית אתן התרנגולות לדגור על הביצים יש לי כאן 100 ביצים יבקעו מהם 100 אפרוחים האפרוחים האלה יגדלו יתגרו על ביצים ואז אני אגיע למצב שיש לי 1000 תרנגולות אמכור אותם מקנה עיזים העיזים ימלית ו גדיים ואחר כך אני אעבור לקנות אדמות ושדות ובתים ואז אני אתחיל להזכיר יהיו לי הרבה בתים אני אזכיר אותם לאנשים וכשאני אתחיל להזכיר יהיו לי המון הכנסות ואז כשיהיה בחירות לבעד הקהילה יבחרו בי ש אני אהיה הנשיא של הקהילה וכשאני אהייה נשיא ה קהילה הרי תמיד המלך שיש לו יום הולדת באים הנציגים של כל הדתות אני הנציג של היהדות בתור נשיא הקהילה ואני אכנס

כולי לבוש הדר ואני אשתחווה לפניו בצורה כזו ואז הוא השתחווה נפלו הביצים נפלו התרנגולים הכל נשבר והתקלקל לא חלומות לא נשיאים ולא שום דבר אומר הבן איש חיי אנשים מדמיינים אני אהייה עשיר אני יעשה תחיה את היום שלך תחייה את המציאות שלך תחייה את מה שבאמת טוב לעשות מה שרצון הש שתעשה זה אומר כאן גם הרמבם לא יהיה עמל בעסקו אלא להשיג דבר שצריך לו לחיה שעה כלומר מה שאדם צריך לחייה היום יום שיהיה לו מקום לגור שיהיה לו בית משלו שיהיה לו פרנסה נורמלית הגיונית חיים אבל לא יחלום על על אושר ואת כל זמנו יקדיש לזה יזכור שהעולם הזה זמני צריך להקדיש זמן לשיעורי תורה למצוות למעשים טובים לאישה לילדים תפילות בית כנסת

לא ישקיע בתפל וישכח את העיקר ויזכור שאם משמים הקדוש ברוך הוא רוצה להעשיר אותו יש לו את הדרכים שלו איך להעשיר אנחנו התקנו בזעת אפך תאכל לחם אז אדם צריך להשתדל אבל כשהוא משתדל על פי הסבירות הנכונה ואת שאר הזמן מקדיש לעולם הרוחני שלו אם הקדוש ברוך הוא גזר עליו עושר הוא יכול לסדר לו את העושר יש לו לא חסר הרבה דרכים למקום איך לעשות את האדם הזה עשיר אצלנו בבטר יש הרבה בחורים ש חזרו בתשובה והתחתנו והקימו בתים ברוך השם נאמנים בישראל לפני שנים בחור אחד נפשו חשקה בתורה החליט שהוא רוצה להיכנס לישיבה המשפחה לחצה עליו מה ישיבה פרנסה איך תסתדר אמר אין לי טעם בשום דבר אחר למדתי תואר למדתי אין לי טעם בשום

דבר וצמות תורה ובאמת בא והקדיש את עצמו לתורה אחר כך התחתן הקים בית של תורה נפגש עם בחורה שאמרה לו אני רוצה בעל שלומד תורה שאל אותה מה יהיה עם פרנסה אמרה לו אני אעבוד אתה יש לך את המלגה של הכולל כל זמן שמסתדרים מסתדרים אם ניתקע תצא לעבוד אבל כל זמן שאפשר להסתדר אני רוצה בעל לומד תורה מסירות גדולה של שניהם ובאמת כך היה ברוך השם נולדו להם ילדים וההורים לוחצים עליו אתה גר בשכירות אתה מה יהיה איתך אבל הוא אומר זהו נפשי חשקה בתורה טוב לי טוב לאשתי מה צריך כסף לחיות טוב אנחנו חיים טוב טוב לנו בחיים ים מהחיים יום אחד לקראת לג בעומר עשו מהכולל שהוא למד בו טיול לצפת לא רצו להגיע ביום לק בעומר עמוס שם

כמה ימים לפני נסעו לשם שחרו טנדר עשרה אברכים כל אחד נתן משהו נסעו לשם להתפלל במניין ו כשהגיעו לצפת אחרי שסיימו את הסיור בקברי צדיקים אמר להם יש לי פה דוד זקן ואשתו נשים מבוגרים הילדים שלהם בארצות הברית אני בטוח שאם נבקר אותם ניכנס קצת נשיר נשמח אותם הם ישמחו יש לכם קצת זמן נלך אליהם אמרו אין בעיה מצווה לשמח זוג מבוגרים הוא הרים טלפון שלום דוד אנחנו בצפת עם חברים אפשר להגיע אומר לו ברוכים הבאים תבואו נכנסו באמת ישבו ליד השולחן קצת שרו אבל הוא שם לב שהדוד שלו נמצא בעצבות הכיר אותו מפעם תמיד אדם שמח ראה אותו בעצבות שאל אותו קרה משהו למה למה אתה נראה כך הוא דואג אשתו דואגת אמר לו שמצאו אצלו ברגל

התחלה של נמק ויש לו תור לעוד שבועיים לקטיעת רגל ולכן נכון עכשיו הוא הולך אבל איזו הרגשה זו כל השמחה שלהם נגמרה שאל אותו ומה עשיתם מה פירוש מה עשינו התייעצנו עם הרופי אמרו צריך לקטוע אז קבענו טו מזוזות בדקתם תפילות עשייתם יש פה קברי צדיקים בצפת תפילות משהו ברכות עשיתם משהו לא עשו כלום אחד האברכים שם היה יודע סופרות הוא סופר כותב תפילין מזוזות שאל את הדוד שלו אתה מסכים שהוא יבדוק את המזוזות אמר בבקשה פתח את המזוזות בדק המזוזה של חדר שינה היייתה פסולה מיד במקום שלחו מישהו שיקנה החליפו את המזוזה חנוכת הבית עשית כשנכנסת לבית הזה לא עשו חנוכת הבית ה אנחנו עה נעשה עכשיו לימוד חילקו את התיקון בין

כולם למדו וככה ושרו ושמחו התפללו עליהם ברחו אותם ויצאו משם לאחר שבועיים הוא יושב לארוחת ערב עם אשתו בבית דפיקות בדלת פותחים את הדלת הדוד ואשתו נמצאים שם הגיעו לביתר עילית לבקר אותם שם קיבלו אותם בסבר פנים יפות והוא רואה שהדוד והדודה צוהלים ושמחים מה קרה כשהם הלכו להתארגן לקטת הקטיעה של הרגל אמרו שיש נסיגה גדולה בנמק אפשר לטפל על ידי תרופות ולא צריך לקטוע את הרגל והוא מייחס את זה שזה בזכותו בזכותך שאתה באת עם המזוזות והתפילות כי אז היייתה התפנית ובאנו להגיד תודה רבה טוב ישבו איתם מדברים הדוד שואל אותו הדירה הזו שלך הוא אומר לו לא גרים פה בשכירות אתה מכיר כאן מתווך בסביבה הדוד ברוך השם היה בעל

אמצעים עשו באותו ערב סיור בכמה דירות קנה לו דירת פאר על חשבונו ענקית סידר לו הכל על חשבונו נתן לו דירה בלי שום שהוא יצטרך להוציא אפילו שקל מהכיס כשהקדושים להעשיר אדם יש לו את הדרכים שלו איך להעשיר האדם הזה לא חלם על זה שיום יבוא שפתאום אני אקבל דירה בחינם אבל משמיים עילת העילות וסיבת הסיבות מסובב את הדברים לכן אומר הרמבם אדם צריך לעשות להשתדל בפרנסה אדם צריך להשתדל שיהיה לו איך לחיות אבל שלא ישתולל יותר מדי ממשיך הרמבם ולא יקפוץ ידו ביותר ולא יפזר ממונו אלא נותן צדקה כפי מיסת ידו ומלווה כראוי למי שצריך אדם שהוא קופץ את ידו כלומר נועל את ידו לא מוכן לתת כלום לאחרים זה מוגדר קמצן יש אדם שמפזר

ממונו זה נקרא פזרן אפילו שהוא נותן לי צדקה בתורה שלנו כמו שקמן זה דבר גרוע גם פזרן זה דבר גרוע כי הקצנה הזו של אדם שנותן הכל עד שלא נשאר לו כלום זה מנוגד לרצון השם לא כמו בכתות של המזרח נזירים בודהיסטים וכאלה מחנכים אותם שלא יהיה לך רכוש לא יהיה לך כלום אסור שיהיה לך שום דבר משלך אתה צריך רק להסתובב לקבץ על הפתחים לבקש נדבות זה לא הקו של התורה האדם צריך לשמור לעצמו שיהיה לו טוב אזו היא דרך יישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעוסה ותפארת לא מן האדם כך אומרת המשנה בפרקי אבות תפארת זה אמצע זה מידת האמצע הדרך הישרה שאדם צריך לברור לעצמו צריך שידאג שיהיה לו עתיד שיהיה לו טוב ומצד שני גם לדעת לתת

לאחרים ולא יהיה ולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות וכן שאר דעותיו אומר הרמבם לאדם אל תהיה אדם שהוא כל הזמן מתהולל יש אנשים אפשר לקרוא לזה הם חיים תמיד מתוך קלות ראש אף פעם לא תראה אותו רציני מכל דבר הוא עושה צחוק תדבר איתו על דברים הכי רציניים הוא ילג לך לא מקבל שום דבר האדם הזה אף פעם לא ישתנה אדם שהוא לוג לכל דבר אתה מדבר איתו דברים רציניים של אלוקות תורה מצוות דברים חשובים בחיים מזלזל בהכל זה נקרא מתהולל החברים שלו אומרים תשמע הוא אדם שמח אומר הרמבם זה לא שמח שמח זה אמצע זה אדם מתהולל ולא יהיה עצב ואונן מה זה אונן כל הזמן מדבר על מה לא טוב לו פסימי כזה רואה את הכל

שחור יש אנשים כאלה אתה אומר לו איזה יופי היום אפילו שסתיו תראה איזה מזג אוויר נעים הוא אומר כן אבל שמעתי בחדשות שמחר יהיה מאונן תהנה מעכשיו לא הוא חייב להגיד לך מה יהיה לו בסדר בעתיד לא יכול להנות מהמציאות תמיד מחפש מה לא טוב אמר כבר החכם משפט יפה העבר עין והעתיד עדיין וההווה כהרף עין דאגה מן עין כלומר כשאדם מרגיש איזה דאגה יאמר לעצמו העבר עין מה שהיה היה אתה לא יכול להחזיר את זה והעתיד עדיין מה שהעתיד עוד לא הגיע וההווה כרף עין עובר במהירות אז דאגה מן ען על מה יש לך לדאוג תשמח ותהייה תמיד של וטוב לב מאושר יש סיפור ש שמופיע בכתבים עתיקים על מלך אחד שאמרו לו הוא היה תמיד בדיכאון עצוב אמרו לו

שאם הוא ילבש בגד שלבש אותו אדם שהוא שמח באמת אדם שהוא מאושר באמת ושמח הוא יקבל שמחה כי מה שהאדם לובש האישיות שלו משפיעה דיברנו על זה פעם שיש השלכה של האדם גם על הסביבה אז אמרו לו אם תלבש בגד כזה זה התרופה שלך הדיכאון שלך יעלם אבל אתה צריך לקחת בגד של אדם שהיה שמח ומאושר ולא מרגיש שום עצבות הוא מיד הזמין עליו עשירי עולם שאל אותם מי שמח באמת אני מוכן לקנות את החולצה בכל הון שבעולם פנה לראשון אמר לו אומנם אני עשיר אבל יש לי דאגות אני לא יכול להגיד לך שאני שמח פנה לאדם אחר הוא אומר תראה הבן שלי יש לי איתו בעיות אנחנו בקצר אני לא אדם שמח פנה להוא בקיצור שלח שליחים שהסתובבו בכל המקומות לא מצאו אדם

שיכול להעיד על עצמו שהוא שמח באמת ואיין לו שום סיבה להיות עצוב המלך עצמו התחיל גם הוא להסתובב ברחובות בלילות אומר נקשיב מבתים מה אנשים מדברים מי שר מי שמח עבר ליד ביתו של אדם אחד ושמע מבפנים שירה וזמרה מרוננת אבל הצלילים והכל היה מלך חכם קלט מתוך ה הצלילים שזה אדם מאושר באמת הוא לא רצה שיזהו אותו דפק בחלון האדם הזה ניגש לחלון שואל אותו מבפנים מי שם אמר לו אני המלך תגיד לי את האמת אתה אדם מאושר ושמח אמר לו כן אין לך שום דאגה אין לי שום דאגה שום צרה אתה באמת מאושר אתה אדם שמח באמת חקר אותו דרש אותו רק כמו שהוא התרשם זו האמת הנה מצא את האדם שהוא צריך אמר לו תשמע אני נכנס אליך עכשיו לבית תמכור לי

את החולצה שלך כמה שאתה רוצה אני אשלם לך אמר לו אדוני המלך אין לי חולצה זה אדם שאפילו חולצה אין לו אבל הוא מאושר ושמח כי יש אנשים שיש להם שפע גדול אבל כל הזמן עם קנאה יש אנשים שאיין להם אבל הם תמיד מאושרים אזה הוא עשיר השמח בחלקו מסיים הרמבם את ההלכה הזאת ב ודרך זו היא דרך החכמים כל אדם שדעותיו דעות בנוניות ממוצעות נקרא חכם יש אדם שהוא חכם בתורה יש אדם שהוא חכם בחיים פה מה שהוא מדבר על החכם זה לא חכם בתורה הדרך הזו היא דרך החכמים אדם שהוא חכם הוא מאוזן הוא יודע תמיד להיות באמצע כי אדם שהוא לא חכם הוא נטה להקצנה או לכאן או לשם ורואים את זה במציאות רואים שאנשים כמה שיותר חכמים כך יותר מאוזנים

בכל ההנהגות האלה שהזכיר הרמבם צריך לשאוף להיות גם חכם בתורה גם חכם בהנהגה אבל פה מה שהוא מדבר זה על חכם בחיים חכם בהנהגה נראה עוד קטע מתוך דברי הרמבם לפני שנסיים ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד זה נקרא חסיד על הדברים האלה של הרמבם המפרשים של הרמבם עוררו שאלה גדולה שהיא מיד בולטת עד עכשיו מה אמר לנו הרמבם יהיה אמצעי פתאום מה הוא אומר אם אתה קצת מקצין לכאן או לשם אתה נקרא חסיד אם אתה באמצע אז אתה חכם אתה בסדר אתה נפלא אתה הולך בשביל הזהב פתאום כאן מה הוא אומר ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר והתרחק מדעה בינונית מעט אמנם אמר מעט לצד זה או לצד זה נקרא חסיד אבל

התשובה נמצאת במילה מעט על פי הרמבם נפש האדם מחולקת לחמישה חלקים הרבה ביאורים אמרו פה אני אומר את הביאור שנראה הכי נכנס בלשונו של הרמבם הדרכים שהאדם יכול לבחור בהם לעצמו הם חמישה חלקים אם נערוך ניקח עכשיו סרגל נשרטט לנו איזה קו ונחלק אותו לחמישה חלקים יש את שני הצדדים הקיצוניים שזה גרוע מאוד זה סוד גדול בפסיכולוגיה האנושית קיצוניות לכאן היא גרועה ביותר למשל אדם שהוא שחצן זה קיצוני לכאן אדם שהוא מדוכדך לצד השני הוא קיצוני לצד השני הוא שפל ומדוכדך מה זה שפל ומדוכדך הוא תמיד חי בהרגשה שהוא לא שווה כלום שהוא פחות מכולם שאין לו שום מעלה ושכולם תמיד מעליו ממש מרגיש חוסר מוטיבציה גרוע ביותר אז השחצן

זה הקיצוני לכאן שהוא מתנסה מעל כולם המדוכדך והשפל בצד השני באמצע נקודת האמצע יש את האדם שהוא עניו שזו הדרך האמצעית שהיא טובה אבל בין העניו לבין המדוכדך בין העניו לבין השחצן יש עוד שני קווים שעליהם דיבר הרמבם בסעיף הזה אדם שהוא הולך מהענף לכיוון של השחצנות אז הוא אמנם עדיין לא שחצן אבל הוא בעל גאווה שזה לא נכון אתה לא כזה שחצן מעל כולם אבל יש לך גאווה שלילית זה לא טוב מתנשא מעל האחרים אבל אם הוא מה הענווה הולך יותר לכיוון השני הוא לא מגיע לקיצוניות הגרועה של מדוכדך אלא הוא מה שנקרא בלשון המשנה שפל רוח מה זה שפל רוח לא רק שהוא עניו אלא הוא אפילו מבליג יותר ממה שצריך הולך לפניים משורת הדין מכיר

בערך עצמו יודע את המעלות שלו יודע גם לעמוד על שלו כשצריך אבל הוא יותר יותר מעניו הושפל רוח על זה אומר הרמבם שזה נקרא חסיד אז אדם שרוצה להכיר את נפש האדם מבחינה פסיכולוגית של החלוקה למחלקות שונות צריך לדעת שיש את חמשת החלקים האלה יש שתי דרכים קיצוניות שהם בכל מקרה פסולות יש דרך האמצע שזה המידה של אדם חכם שהוא מאוזן ויש קצת הטיה לכאן או לשם הטיה לכיוון של הגאווה למשל במקרה שלנו היא שלילית לכיוון של השפל רוח אדרבה זה נקרא חסיד זה נקרא שהיא טובה בשיעורים הבאים אנחנו בעזרת השם נעסוק בשאלה איך קונים את המידות בעיקר בפרק הראשון עד המקום הזה שהגענו אליו עד הלכה ו הרמבם נתן לנו להכיר את עצמנו בתחילה

הוא אמר תדע שיש דרכים שונות וקיצוניות וכל אדם יש בו תערובת תמהיל של כל מיני מידות והזכרנו בשיעור הקודם למה הוא אמר לנו את זה שכל אדם יש בו תמהיל כדי שלא תשפוט אנשים שראית בהם חיסרון אל תשפוט אותם כשלילי לחלוטין כמו אדם שנכנס לחנות ירקות הוא רואה שיש שם פירות טובים ומשובחים אבל הארגז של המלפפונים כולו רכוב החצילים כולם כמושים אם הוא יצא ויאמר לכולם החנות הזו כולה רכובה הוא עשה עול למוכר למה אתה אומר שהחנות רכובה אז יש איזה בעיה כך אותו דבר אומר הרמבם אל תשפוט אדם ראית אותו כועס אל תחליט שאדם אדם הזה שלילי לחלוטין כי יכול להיות שאמנם הוא עכשיו כועס אבל יש לו לב זהב כשהוא רגוע הוא נותן ועוזר

ומסייע אז למה תשים עליו איס אח גדול תאמר שהוא אדם שלילי יש לו גם מעלות לכן התחיל הרמבם שכל אדם יש בו תמהיל של תכונות שונות וזה נכון לא רק ביחס לאחרים גם ביחס לעצמנו אסור לאדם לשפוט את עצמו כאדם פסול אני לא שווה אני לא בסדר הנה אתמול נכשלתי בזה היום נפלתי בכעס פה התגאיתי פה הרגש קינאה כנראה שאני גרוע כנגד זה תבדוק יש לך גם מעלות אדם צריך גם להכיר בערך עצמו אז עד כאן הרמבם בעצם לימד אותנו יותר להכיר את עצמנו בשיעור הבא אנחנו נעבור בעזרת השם להדרכה המעשית מה צריך לעשות בפועל כדי שנוכל להשתנות יותר בקלות להגיע למצב של האמצע כמו שלמדנו כאן ‏h