אנחנו קצת כאלה - אנשים של חורף 🌨️

כדור הארץ שלנו עומד עקום. הציר שלו נוטה ב-23 וחצי מעלות כמו תמונה שנטלטה קצת עקום על הקיר. ועכשיו הפתעה. בינואר באמצע החורף שלנו אנחנו קרובים יותר לשמש מאשר ביולי וכ5 מיליון קילומטר. אז מה עושה חורף? לא המרחק, הנטייה. חצי שנה החצי הצפוני של כדור הארץ שבו אנחנו גרים נוטה אל השמש. השמש גבוהה. הקרניים פוגעות ישר, הימים ארוכים וזה קיץ. בחצי השני הוא נוטה ממנה. השמש נמוכה, אותה קרן מתפזרת על שטח גדול יותר, הימים מתקצרים וזה חורף. בצהורי הקיץ בירושלים השמש מטפסת לגובה של 80 מעלות ובצהרי החורף רק ל-35. ובלי הנטייה, כל מקום בעולם היה נתקע כמעט באותו מזג אוויר כל השנה. בלי אביו שמתעורר, בלי סתב

שמתחלף, בלי המחזור שכל החקלאות בנויה עליו. ואפילו היום והלילה היו כמעט שווים בכל מקום כל השנה. מה שנראה כמוגם בבנייה הוא בדיוק מה שמייצר את קצב החיים. חברים, גם לנו יש נטיות, תקופות שבהן אנחנו מרגישים רחוקים מהאור, הימים קצרים, הלב קר ואנחנו בטוחים שמשהו אצלנו נשבר, שהיינו אמורים לעמוד ישר. ואנחנו מתחילים לחפש מה לתקן כדי שהכל יחזור להיות קיץ. אחרי המבול הקדוש ברוך הוא מבטיח, עוד כל ימי הארץ, זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבוטו. והגמרא במסכת בבא מציע מחלקת את השנה לשש עונות והראשונה שבהן חצי תשרי, מר חשבון וחצי כסלב זרע. ואנחנו נמצאים עכשיו בדיוק בחצי תשרי בפתח עונת הזרע.

נסתכל על הסדר. הזריעה מתחילה בדיוק כשהימים מתחילים להתקצר. את הזרע שמים באדמה בדרך אל הקור, לא אחרי שהוא נגמר. וגם היורה, הגשם הראשון מגיע בדיוק בעונה הזאת. ויש זני חיטה שבלי תקופת קור בכלל לא יגיעו לפריחה. החורף הוא לא ההפסקה של הצמיכה, הוא חלק ממנה. זה בדיוק סוד הנטייה. מה שנראה כמו הקמומיות הוא מה שיוצר עונות. בלי קור אין זריעה ובלי זריעה אין קציר ובלי חורף אין גם את הרגע שבו האביביו מתעורר. האמונה איננה לחכות שהחיים יעמדו ישר. האמונה היא לדעת שגם הנטייה היא חלק מהתכנון ושאחרי כל חורף העונות לא ישבטו. אז בפעם הבאה שנרגיש שהחיים נוטים הצידה שהאור רחוק והימים קצרים נעצור. ונשאל לא איך בורחים מהחורף אלא מה אפשר לזרוע בו עכשיו.